פורום בנות, העצמה נשית - יש לך שאלה?

שלום לך,
אני מכירה תופעות של כאבי בטן, הזעה וכו, כל התופעות הללו קשורות למאפיינים הפיסיים של התרגשות. אני לא רופאה, אך אני יכולה להניח שאולי יש קשר להתרגשות. בכל מקרה אני ממליצה לך להתייעץ עם רופא.

בהצלחה!
מורן

גלית יקירתי
את עדיין מאוד צעירה וכנראה לא בשלה לקשר משמעותי, לכן את פוגשת רק במועמדים שאינם מתאימים לך ,אחרי "שתבשלי" ותהיי מוכנה לקשר יגיעו גם המועמדים המתאימים. כאשר בוחרים להתאהב רק בגברים שאינם פנויים לקשר, כנראה שיש בנו משהו שדוחה את הקשר והכי קל זה למצוא מועמדים לא מתאימים, זה קצת כמו להתאהב בזמר רוק או שחקן ,זה סוג של "לשחק על בטוח במגרש שלהגדולים" ולשחק זה דווקא כיף. בהצלחה

שלום לך,
אני מבינה מדבריך שאת מאוד בודדה, מיואשת ועצובה.
בעיני, כל מה שכתבת שמעסיק אותך אלו סוגיות הקשורות לאופן בו את מתנהלת במסגרת של קבוצה. איך אני ביחס לשאר? האם יקבלו אותי כפי שאני? מה יש לי להציע לקבוצה? איזו התנהגות מקדמת אותי? וכו'.
התחושות שאת חווה והסוגיות שהעלת מעסיקים את רוב בני האדם בכל הגילאים, עם זאת, בגיל שלך, כנראה שהעוצמות הן חזקות יותר. ראשית, אני ממליצה לך לא להשתמש במילים שמתארות מחלה או בעיה (כמו חרדה חברתית) אלא מתארות מצב (יש לי קושי ב...) כך, גם אם את חווה קושי זה עדיין לא מצב פתלוגי (חולני) ולא נוצרת הגדרת "בעיה".
שנית, עליך להבין כי זה לא מצב שמאפיין את כל החיים, אנשים משתנים ומפתחים את ביטחונם העצמי, את זהותם, כמו כן, יתכן מאוד כי במסגרת אחרת, חדשה, תוכלי "למצוא את עצמך" בקלות יותר, ולהביא לידי ביטוי איכויות שיש בך באופן שמתאים לך.
שלישית, אם את רואה שהנושא מעסיק אותך ומטריד אותך עד כדי הפרעה בתפקוד ובשמחת החיים- פני לעזרה או ייעוץ. (מההתרשמות שלי, כדאי לך לפנות).
רביעית (ואחרונה), השתדלי לא להסיק מסקנות מהמצב שלך ולהשליך זאת על כל חייך, החברה והעולם. זה ממש לא נכון שבחורה "רעשנית" תשיג כל בן זוג שתרצה והעולם בהחלט לא שייך ל"רעשנים".

הרבה הצלחה
מורן

שוב, שלום לך,
כאשר אני עונה על שאלות בפורום אני מביאה את הערך המוסף שלי, מה אני רואה שיכול לתרום לך, כאשת מקצוע ולא כחברה.
הנושא המרכזי כאן הוא מהן ציפיותיך מתשובה בפורום- אני לא מכירה אותך, לא יודעת מספיק פרטים, כאשר ניסיתי לכוון אותך לתת לי מידע, לא נידבת. עניתי תשובה מקצועית על בסיס נתונים שיש לי. אם את לא מרוצה מתשובתי או מתשובות של פורומים אחרים אולי את צריכה לפנות לעזרה במקום אחר.
באופן ספציפי- לשאלה כמו שלך אין תשובה חד משמעית, ואם את מחפשת תשובה קולעת כנראה שאת יודעת אותה...

שיהיה בהצלחה, וחג שמח!
מורן

שלום לך,
אינני מכירה סדנא כזו אך אני בטוחה שאם תחפשי באינטרנט תמצאי בקלות. נסי דרך "גוגל", ויש אתר שנקרא "חוגל"- אולי גם שם תמצאי.

בהצלחה!
מורן

שלום לך,
כתבת מעט פרטים אך עם זאת אני מרגישה חזק מאוד את הייאוש, הקשיים והסבל שעובר עלייך ועל בעלך. אני רק יכולה לדמיין מה זה עבורך או עבורו להעביר יום אחד במצב כה מורכב, ליבי איתך!
מעניין אותי האם בעלך לוקח ציפרלקס על רקע המצב בבית או שלקח עוד קודם?
ועוד מעניין אותי על מה עבדת בטיפול הפסיכולוגי והקואוצ'ינג? האם על מטרות שלך או מטרות של המשפחה וההתמודדות עם הקשיים?
מאיך שאני קולטת את המצב אתם זקוקים לטיפול מערכתי ולא לטיפול פרטני. הבעיה שלכם היא משפחתית ועל כן אני ממליצה לך לחפש מטפל משפחתי מוסמך ולא פסיכולוג או קואוצ'ר. מטפל משפחתי יוכל לספק לך גם הדרכה הורית- לה את זקוקה מאוד, הוא יאבחן את משפחתך וכך יוכל לעבוד על הדפוסים המשפחתיים, על התקשורת במשפחה ועוד דברים חשובים מאוד. בעיני, טיפול משפחתי יעשה לכם טוב יותר מטיפול פרטני.

אני מאחלת לך הצלחה ושולחת לך הרבה כוחות!!!

מורן

שלום לך,
חסרים לי מעט פרטים כגון: כמה זמן את מחכה לתשובה, כיצד ביקשת את הבקשה? האם באופן רשמי? האם ציינת בפניו מדוע את חושבת שמגיע לך? כמה זמן את עובדת איתו בכלל וכמה זמן במפעל החדש בפרט?באיזה מצב המפעל כיום, האם יש קשיים? האם זה רלוונטי עבורך לחפש מקום אחר? האם יש לך הצעת עבודה קונקרטית במקום אחר? האם את יכולה להרוויח יותר במקום אחר?

אנא חיזרי אלי עם התשובות ואענה לך.

מורן

כלומר,אם עובדת מגיעה למצב כזה איך היא אמורה להגיב לבוס שמתעלם מבקשה.כיון שהפורום עוסק בהעצמה נשית ואני שואלת את עצמי איך נכון להגיב במקרים כאלה מבלי להרגיש מושפלת -שאלתי.פחות מעסיק אותי הענין עצמו של העלאת השכר ואני מתמקדת באופן התגובה למצב.

שוב שלום לך,
יכול להיות שהבוס שלך נמנע מלספק לך תשובה מכל מני סיבות או טקטיקות שלו אך אני לא חושבת שלהשפיל אותך היא אחת ממטרותיו (אולי שכח, אולי אין לו תשובה עדיין, אולי הוא מתחמק וכו'), למרות שאני מסכימה איתך שעליו לתת לך תשובה.
השפלה היא מילה מאוד חזקה ועצם הבחירה שלך בה לתאר בה את הסיטואציה אומרת משהו... בעיני יש להתיחס לסוגיה הזו ובכלל לעולם העבודה באופן עינייני ולא באופן רגשי.
בין הדברים אני קולטת שהוא כן מעריך אותך, הוא נתן לך כבר העלאה לא מזמן, הוא רצה שתבואי לעבוד איתו, יש לך הרבה אחריות במפעל... זה נראה לי, ואולי אני טועה-ואם כן אז סליחה, שאת לא מעריכה את עצמך מספיק. נסי לחשוב מדוע את מרגישה מושפלת, האם יש עוד מקומות בהם את מרגישה ככה, האם יש עוד אנשים אשר מולם את מרגישה ככה? מה גורם לך להרגיש מושפלת- האם ההתעלמות שלו מבקשתך?
הייתי רוצה, בשבילך, שתוכלי להסתכל על הסיטואציה מכיוון אחר ולהבין שזה לא בסדר מצידו אבל זה לא קשור בך. הרי לא לתת תשובה לעובד על שאלה כזו אומר משהו בעיקר עליו...

בהצלחה!
מורן

מורן הטיבה לנסח גם את תחושותיי (ואנחנו לא מכירות) כמנהלת הפורום.ברצוני להתייחס לנקודה מעניינת אשר העלית בפנייך, רצית לדעת : כיצד לשמוע "לא" ,מבלי לחוש מושפלת. מדוע את חושבת שלשמוע "לא "זה משפיל? כשמבקשים בקשה כלשהי לעיתים נענים בסירוב.את רשאית להשלים עם הסירוב , לגיטמי גם להמשיך במשא ומתן "ולתקוף" את הבעיה בדרך שונה,לעיתים פתרון יצירתי עשוי להתקבל על שני הצדדים או להחליט שלא מתאים לך להשאר במקום זה, בכל מקרה אין כאן אלמנט של השפלה

אומרים שדברים טובים באים במנות קטנות , עצתי לך לאהוב כל סנטימטר יקר בגופך . ההיסטוריה משופעת באנשים כריזמתיים נמוכי קומה שכבשו את העולם בסערה, כמו נפוליון ועוד..
את יכולה לפנות שוב למרפאה ולבקש יעוץ ,אם הרופאה המטפלת אינה נותנת לך מענה פני לרופא אחר שכן זאת זכותך . סביר להניח ששחקנית כדורסל כבר לא תהיי אך פתוחות בפנייך אפשרויות רבות ועלייך ללמוד לקבל את עצמך ללא שום קשר לגבהך , זכרי שזאת לא הכמות כי אם האיכות.

שלום לך,
ראשית אני רוצה להתייחס לעניין הגיל, אני חושבת שיש לא מעט אנשים בגילך שעדיין לא איבדו את בתוליהם, אגב, גם גברים, פשוט לא מדברים על כך, כנראה בגלל בושה.
שנית, בן זוגך כנראה צודק שאת לא מספיק משוחררת ועל כך חסר לי מידע: לא ציינת האם יש לך ניסיון במין ללא חדירה, האם את נהנית ממגע, מנשיקות ומהתגפפויות, מה את יודעת על הפעם הראשונה, האם זה מעורר בך פחדים? החדירה עצמה היא רק חלק מקיום יחסי מין, אולי אתם מגיעים אליה בשלב מוקדם מדי, כאשר את עוד לא מוכנה.
אני ממליצה לגשת לבדיקה אצל רופאת נשים על מנת לשלול בעיות אחרות ולקבל ייעוץ על הפתרונות שקיימים.
שלישית, אני מאמינה גדולה במערכת יחסים המבוססת על תקשורת בינאישית פתוחה, כנות וישירות. נשמע כי בן זוגך אוהב אותך, אתם כבר 4 חודשים יחד, ספרי לו, ובקשי תמיכה.
אם את חוששת מתגובתו הכיני אותו לפני, בקשי ממנו את התגובה הרצויה. הסבירי לו שיש לך דבר מה לספר לו ושאת מתביישת וזקוקה לתמיכה ושאת מבקשת שיגיב בסבלנות וכד'.

בהצלחה!
מורן

היי בתולה מתוקה וחמודה,
גם אני הייתי במקום שלך, זה היה כשהייתי בת 26, בתולה וחמודה, ביישנית ומעט מפוחדת לקראת הפעם הראשונה...
ואז נהיה לי חבר וכשפתחתי בתקשורת גלויה, את הנושא מולו (בדרך אגב מבלי לעשות מזה עניין אלא פשוט לזרום), הופתעיתי לגלות (תמיד אגב מגלים שמה שחששנו ממנו לא היה כזה נורא) - הוא שמח, אני השתחררתי והעניין כבר לא עמד ביני לבינו...ומשם הכל זרם והיה חבל על הזמן:)
אני מציעה לך, אין צורך לעשות "שיחה" בנושא או לעשות מזה עניין רציני, אלא ברגע אינטימי ששניכם יחד, ואתם מאד רוצים (והכי חשוב, שאת רוצה את קירבתו) תגידי לו שאת מאד רוצה אותו אבל שאף אחד עוד לא היה שם לפניו (עם חיוך) :)...אני מאמינה שהוא יכבד את העניין וישמח להיות הראשון (לגברים זה בדרך כלל מאד מחמיא)
אל תחששי ותהני מהעניין, אלו ימים שלא חוזרים

תעשי חיים! ובהצלחה.

שלום לך,
לאחר שנתיים בתפקיד זה מאוד מקובל לבקש העלאה בשכר, במיוחד אם תחומי האחריות שלך התרחבו, על כן רצונך מאוד לגיטימי ומותאם למציאות.
אני ממליצה לך לערוך רשימה בה תכתבי את כל כישורייך, המקצועיים והאישיותיים, שאת מביאה לתפקיד, כתבי את תחומי אחריותך, את תרומתך היחודית לארגון וכד'.
לאחר מכן, עברי על הרשימה, ואני מאמינה כי ביטחונך העצמי יעלה ואיתו האומץ לגשת ולבקש. בעזרת רשימה זו, תוכלי גם לנמק את בקשתך בפני המעסיק.
את יכולה לפני השיחה "הגורלית" לערוך סימולציות עם מכרייך ולהתאמן על אסרטיביות ולשמוע מהם עצות נוספות. התאמני על ישיבה זקופה ומבט מישיר.
אל תוותרי לעצמך, גם אם לא תאושר בקשתך אני בטוחה שתלמדי מכך ותוכלי להיות גאה בעצמך!

אשמח לשמוע איך היה...
בהצלחה!
מורן

הי
אני מאמינה שכאשר תשבי עם עצמך ותתחילי לדמיין איך את כן מקבלת את ההעלה בשכר ומה ההרגשה שאת מקבלת אז את תצליחי לעבור את המחסומים שיש ...כל הנושא הזה שיש באוויר על זה שאין עבודה זה בעיקר משרת את טובתם של המעסיקים. את צריכה לשאול את עצמך מה היה עדיף למעסיק שלך עובדת שמחה ומרוצה כדי שיהיה לה תפוקה טובה בעבודה או עובדת ממורמרת שהתפוקה שלה מן הסתם תפגע. אם לא עושים עבודה עם אהבה אז העבודה נפגעת. אני מאמינה שוב תקחי לך כמה ימים עם עצמך ותדמיני איך את בכל זאת עוברת המחסומים ואלי תגלי את העוצמה דרך הפחד.
תנסי לשאול את עצמך 2 שאלות כל הזמן מה יקרה אם תעשי את הצעד הזה? ומה יקרה אם לא תעשי את הצעד הזה....
"רוב הפחדים שאיתם אנו מתמודדים אינם ממשיים, הם רק מחשבה" (אייל נח)"אתה זוכה בעוז, אומץ וביטחון בכל חוויה בה אתה באמת עוצר להתבונן לפחד בפנים.(אלינור רוזוולט."אם אתה שומע קול בתוכך שאומר "אתה לא יכול לצייר" פשוט תתחיל לצייר והקול הזה ישתתק"
כמה משפטים של אנשים עם עוצמה שמעיזים ללכת ולעשות למרות הפחד.....
בהצלחה
שרית אשרוב

ההורים שלנו משמשים לנו כמודל ראשוני ומהם אנו למדים כיצד לנהוג במצבים שונים.
האם זה אומר שאנו העתק של הורינו? לא בהכרח. אנו צופים בהורינוו מהם אנו לומדים כיצד לנהוג והאמרה על האדם וכור מחצבתו או תבנית נוף הולדתו היא נכונה בחלקה ,שכן בידינו טמונה הבחירה .האם אנו רוצים להדמות להורינו או אולי דווקא להיות שונים?נכון שאנו עושים זאת בהשוואה אליהם ,אך הבחירה מצויה בידינו.
אם אבי היה אב מכה זה לא אומר שאני אהייה הורה מכה, גם אםאני חש את הדקדוק הנורא בקצה אצבעותיי ,( התנהגות נלמדת) אני יכול לבחור להיות הורה אחר ולעיתים דווקא המודעות עשוייה לשחרר אותי מחיקוי העבר .

שלום לך,
אני מכירה סיפור דומה שנגמר בחתונה וילדים כך שבעיני אין באמת חוקים באהבה...
אין לך מה להפסיד, נסי, אך בעדינות...

בהצלחה!
מורן

מחצית מסרטי האהבה של כל הזמנים התחילו בדיוק כך. את לא צריכה "לשקוע" באהבה את מוזמנת לנסות, בעדינות וקלילות בלי להתפס לקלישאות ודרמות מיותרות ,אם יתפתח לו סיפור אהבה הרווחת ואם לא, אז הייתה לך עוד התנסות מעניינת.
בהצלחה

קודם כל- מזל טוב והרבה הצלחה בזוגיות!
אני לא מכירה בחורה שלא חוותה את מה שאת מתארת (כולל אני...) אבל, קחי אוויר ותתעודדי כי אני מבטיחה לך שזה הולך להיות היום המאושר בחייך!!!!

נסי להנות מכך!
מורן

קודם כל, מזל טוב!!

זה מאוד טבעי שיהיה לחץ לפני החתונה. למעשה, פעם שמעתי על מחקר שביקש אנשים לדרג גורמים למתח לפי סדר יורד (הגורם הכי חזק למתח ראשון, וכך הלאה..), וחתונה דורגה כמקום ראשון...

גם בתור אישה נשואה אני יכולה בהחלט להבין אותך, זו תקופה מלחיצה.

מה שהייתי מציעה לך זה לזכור, שבסופו של דבר, זה היום שלכם, שלך ושל בן זוגך, ולנסות, עד כמה שאפשר, לא לתת להחלטות / רצונות של אחרים להשתלט לכם על היום הזה.

מקווה שעזרתי קצת,
הדס

הי
יש לי טיפ נהדר להתודד במצבי לחץ שהולכים באיזה שהוא מקום "לאיבוד" תנסי כל בוקר כשאת קמה משינה לעשות רשימה של הדברים הטובים בחיים שלך. לעשות רשימה בדברים הטובים שיש באירגון החתונה ממש להכניס קצת אור לכל התהליך הזה...מדי פעם להגיד לעצמך תודה על זה שאני מתחתנת....תודה על הבן זוג הנפלא שיש לי ועוד ועוד .
כאשר אנחנו מפנים את הפוקוס אל הדברים הנעימים בחיים ובמה שיש לנו אז רוב הסיכויים שמתח והלחץ מתפוגג כי אין לו מקום. דמייני במה שיש לו שחקן (ניקח לדוגמא שחק מתח) אם אין שם קהל שמוחא כפיים אז הוא לאט לאט יעלם כי אין לו למי להציג.
מקווה שהצלחתי להכניס קצת אור...כי באמת החוויה של החתונה יכולה להיות מלחיצה אבל במקביל גם מופלאה וכייפית תחשבי על זה לא כל יום יש את האפשרות באמת להיות מלכה "מלכה ליום אחד" אז נצלי את ההזדמנות ותלכי במסלול של הכייף ולא של הלחץ.

בהצלחה
שרית אשרוב

שלום לך,
לא הבנתי, אם את מעוניינת בקשר איתו מדוע היית כ"כ נחרצת כאשר סרבת לו?

מורן

שלום לך,
בעיני אין לקשר הזה עתיד ועליך להשלים עם כך. הבחור אמר לך במפורש שהוא רוצה להיות חופשי. אני מאמינה שאם גבר מעוניין באישה הוא לא צריך לרגע לחשוב על כך או להתלבט, הוא פשוט שם. אל תחזרי אחריו יותר ונתקי מגע, חבל על עוגמת הנפש שלך, היי חזקה כמו בפרידה הקודמת שלכם.
אני חושבת שיש משהו מאוד מושך בלא מושג אבל זה דבר שעלול לפגוע בסופו של דבר.

בהצלחה!
מורן

לא יודעת יכול להיות שאת צודקת
אבל היום הייתי אצלו בבית ישבנו אצלו בחדר ואח שלו נכנס
הוא שאל אותו אם אנחנו ביחד אז הוא שאל אותי "אנחנו ביחד"? אמרתי לו לא יודעת אנחנו ביחד? אז הוא אמר לי שכן..
אני בטוחה שהוא אוהב אותי והיחס שלו ישתנה מאז..הוא לא צועק ומתייחס אליי יפה
אני חושבת שהוא הבין את הטעות שהוא עשה..תעזרי לי בבקשה אני במצב של בילבול אני לא יודעת מה לעשות..עוד אחרי שאמרת לי שהקשר הזה לא יוביל לשום מקום
תודה באמת את עוזרת לי מאוד:]

שוב שלום לך,
לפני שאענה אני חייבת לציין כי אינני מכירה את כל הפרטים ולא אותכם, אני עונה על בסיס דברים שאת כותבת ודברים שאני קולטת מבין השורות, התשובות שלי לא מוחלטות, אני רק מייעצת.

אני יכולה להבין אותך ואת הרצון לשחזר אהבה ישנה ולהרגיש מחוזרת. עם זאת, אני חייבת להתייחס למשפט שכתבת שמאוד מפריע לי: "...הוא לא צועק ומתייחס אלי יפה" זה משפט קשה מאוד, מדוע את מעוניינת לחזור לבחור שלא התייחס אליך יפה? על פי מה שאני מבינה בעבר את עזבת אותו בעקבות יחס לא הולם ובסופו של דבר הוא מציג את הדברים כאילו את היא זו שפגעה בו... לא נשמע כאילו הוא אדם שלוקח אחריות על החלקים שלו.
אנשים לא משתנים פתאום והופכים ל"עדיני נפש" אלא אם כן הוא עשה תהליך עם עצמו ועבד על הדברים. עכשיו, כשהוא מעוניין ו"חובת ההוכחה עליו" הוא מתנהג כמו מלאך, אך אני לא בטוחה שההתנהגות שהוא מביא לקשר כעת, תחזיק מעמד בעתיד.
את אמורה להיות עם גבר אמיתי, שמתייחס אליך כמו מלכה, מעריך אותך, מכבד אותך, ולא מישהו שעושה לך טובה ולא בטוח שהוא מעוניין בך.
את יכולה לנסות את הקשר שנית, אך שמרי על עצמך ושימי לב להתפתחות הקשר.


בהצלחה!
מורן

שיהיה המשך ייום טוב