פורום רפואת ספורט - יש לך שאלה?

אם הכאב נובע משחיקת סחוסים, הרי שהתהליך הדלקתי פוגע במבנה הפרק ומזיק. שנית, אין עדויות מדעיות ברורות לגבי יעילות מגה-גלופלקס, אם כי לעתים יש צורך ליטול מספר חודשים לפני שמרגישים שינוי. יש חומרים חדשים יותר היום, אשר האורתופד מזריק לפרק, שמפחיתים כאב ומשפרים את הסיכה שלו. מומלץ להתיעץ ולהבדק ע"י אורתופד העוסק בברכיים או רופא ספורט.

תואר לראשונה בחייל צועד לפני מעל למאה שנה, וזו אחת הסיבות לאנמיה ואבדן ברזל בספורטאים. קורה יותר בריצה, וענפים כגון כדורסל/עף, בהם יש חבטות רגליים בקרקע. לאדם המבצע הליכה שאינה מאוד ממושכת, ועם נעליים איכותיות כמו שיש היום - לא נראה כי יש כאן משהו בעל משמעות רבה.

של כ-שעה 4 פעמים בשבוע?

ראשית, צריך לדעת את הסיבה, וזה באחריות הרופא המטפל. שנית, מה מידת האנמיה. אם קלה, לרוב תהיה חולשה בלבד וסכנה של ממש אין; אך אם קשה יותר, עלולה להיות הפרעה בנשיאת החמצן בדם לאברים חיוניים, וזה אנחנו לא רוצים. כמה ההמוגלובין ומה הגיל?

בבדיקה האחרונה שבוצעה לפני כשנה

לא אמורה להיות סכנה, אך יש לברר את סיבת ההמוליזה, ע"י רופא המשפחה. אם תתן לנו אבחנה נוכל לתת יעוץ מפורט יותר.

פרופסור גיל לוגסי.

מה בדיוק התרגילים שעושים את תחושת הלחץ, היכן הוא ממוקם, האם קבוע או הולם, האם מחמיר בכיפוף, שיעול או עליית לחץ תוך-בטני, האם רק בפוסטר, האם מעיר משינה - ועוד, ככל שתוכל. תודה

שלום

אני מתאמן בקביעות כל בוקר והיום קרה לי שעשיתי
שכיבות סמיכה והרגשתי לחץ בראש כשכל הראש היה אדום (כאילו שכל הדם זרם לראש) המשכתי לעשות עוד קצת שכיבות סמיכה וכשהפסקתי אוזניי נסטמו.

מה לעשות? יש לזה הסבר? זה מוגדר? ומה יכול לקרות?

זה נורא דחוף!

מקווה לתשובה

תודה

שגרם להצטברות דם בראש. האם קרה שוב מאז?

גם לי בעיקר במהלך שכיבות סמיכה זה קורה- את אומרת שאולי זה עקב לחץ על וורידי הצוואר- האם זה מסוכן? האם יש מה לעשות? האם אסור להתאמן?


תודה.

מצא זוית בה זה לא קורה - נניח לפשק את הידיים עוד. לא צפויה סכנה מיוחדת

נכון שהלב תמיד מחשיד - אך נשמע יותר קשור לפריצת דיסק צווארי. זאת במיוחד אם הכאב סימטרי בשתי הידיים. הבירור ייערך על ידי רופא המשפחה ואורתופד. אם הרופא אדיש לכך שאינך יכול לבצע פ"ג עקב הכאב, ושישנה כאן פגיעה בבריאות ובאיכות החיים - דבר איתו על זה, מקסימום תעבור רופא..

אנא פרט את המספרים של לחצי הדם במנוחה ובמאמץ. לרוב ל"ד הדיאסטולי אמור לרדת מעט במאמץ, אך בוא נראה בדיוק באילו ערכים מדובר

שלום נעמה. לח"ד במנוחה 120/70 לח"ד במאמץ של 160 דופק 150/90 - 140. אני מבין שהלחץ הגבוה אמור לעלות עם המאמץ, אבל הלחץ הנמוך אמור להישאר קבוע. הייתי רוצה לדעת למה? וכמו כן מה משמעות העלייה של שני הלחצים, ולאיזה מגבלות היא עלולה ליצור גם במטרות וגם בתוכנית האימון. תודה.

בהנחה והמספרים נכונים (עגולים מאוד - האם זה מכשיר אוטומטי או בדיקה ידנית?) אין הרבה מה לעשות, לעט לקחת בחשבון שלעתים הסיכון מוגבר לפתח יתר לחץ דם בעתיד. האם יש סיפור משפחתי? בכל אופן, יש להקפיד על אכילת ירקות ופירות, הפחתת שומן, פחמימות פשוטות ומלח בתזונה - ולבצע פעילות גופנית סדירה.. בהצלחה

אכן לרוב זה יחלוף, אך אולי מדובר בדיסק בכלל, ולא "גיד"?. עשי מה שאינו כואב, המתיני כמה ימים, שבוע, שבועיים ונראה מה קורה.

הכאב הוא בגיד (כך נדמה לי) מאחורי הברך ממרכז החלק החיצוני האחורי בברך ומספר סנטים מטה לאורך השוק.

קרוב לודאי שמדובר בדלקת בגיד באזור, שנגרמה עקב אימון מאומץ מדי. מומלץ 7-10 ימים של נוגדי דלקת (אפשר לקבל מרופא המשפחה), והפחתת כמות הרכיבה בצורה משמעותית עד שאין כאב, ואז להגביר בהדרגה. 2-3 שעות 4 כמה פעמים בשבוע זה מהר מדי, והנה המחיר.

נתחיל בתודה על התגובה, זו באמת פעילות מבורכת במיוחד בשבילי היות וגלגלי השיניים בצבא נעים לאט וכדי להגיע לאורטופד יש צורך לחכות פרק זמן ממושך.. במקרה ויש לך אוריינטציה לאופניים רציתי גם לשאול אם יש צורך לבצע התאמה מקצועית בין מידות הגוף לכיוונונים השונים באופניים ובכל מקרה האם יש איזושהי בדיקה שיש לעשות כדי לוודא שזו רק דלקת חולפת בגיד ולא נזק רציני יותר . והאם בתור חייל יש אפשרות לפנות לבדיקה אלייך או אל רופא ספורט אחר המתמצא בתחום..

כן, יש המלצות לגבי גובה מושב האופניים, מיקומו + הכידון. מומלץ לגשת לחנות מקצועית עם האופניים כדי שיכוונו אותך. וכן, על ידי הקשבה לסיפור שלך בנחת במרפאה, ועל ידי בדיקה גופנית, אפשר למקם טוב יותר את מקור הבעיה. כעקרון אסור לחייל לקבל טיפול רפואי מחוץ לצבא, אך כן ניתן לגשת ליעוץ לצורך מתן חוות דעת בלבד.

זה הרי לא יעזור. אם תגבה - תגבה, ואם לא אז לא.. הכי טוב להסתכל על השנה החולפת - האם גבהת בה? האם הג'ינסים התקצרו, האם מידת הנעליים עלתה? סימן שאתה עוד גדל. אם לא אז קרוב לוודאי שלא תצמח עוד הרבה. אפשר להעריך גובה סופי עם צילום כף יד לגיל עצמות - אך אין שום הצדקה רפואית לבצע אותו... כפי שאמרתי - אין מה לעשות ממילא, אז תרגע מהלחץ...

קרוב לודאי שהרמה הגבוהה של CPK נגרמה עקב הפעילות הגופנית, ולכן נהוג לחזור על הבדיקה אחרי מספר ימים של מנוחה מוחלטת. אם עדיין גבוה - אפשר לבצע בדיקות נוספות (בד"כ יוזמנו ע"י רופא המשפחה או נוירולוג העוסק המחלות שריר) - אך לאשה פעילה בגילך, ללא עדות להפרעה בתפקוד השרירים, לא סביר שנגלה ממצא משמעותי. לא נראה כי שי סיבה לדאגה.

קשה לומר היכן הבעיה. בד"כ, נפיחות שמופיעה אחרי יומיים היא דימום קל או דליפת נוזלים מרקמות שנקרעו. פריקה היא רק תזוזה של עצמות. מענין אם הנפיחות היתה אכן בתוך הפרק או מחוצה לו. כעקרון חיזוק שרירים (סימטרי - לא רק קוואד אלא גם המסטרינגס!) יכול להפחית את העומסים הפועלים על רצועות, אך אם הבעיה היא בגיד הפיקה או המפרק זה - דווקא עלול להחמיר. מומלצת בדיקה חוזרת, כעת כשהכל נרגע - רופא ספורט, אורתופד או פיזיותרפיסט שיתן גם תרגילים.

תודה על התשובה כ 10 ימים לאחר המקרה אורטופד ספורט קבע תת פריקה של הפיקה. אני מבצע חיזוק שרירים הסובבים את הברך אצל פיזוטרפיסט. עדיין יש כאבים במרכז הברך בעליית או ירידת מדרגות או בכיפוף מלא של הברך. מתי לדעתך אני יוכל לחזור לאימונים ובאיזו עצימות? האם ביצוע של חשמל בפיזיוטרפיה יכול להועיל? תודה רבה על הסבלנות... רמי

בקש מהפיזיותרפיסט, אם הוא יודע, לעשות לך טייפינג סביב הברך. זו שיטה יחסית חדשה בה מדבקים פלסטרים עבים סביב הפיקה ולעתים הכאב נעלם מיידית. אגב, אפשר להשתמש בזה למפרקים רבים בגוף. חזרה לאימונים תהיה בהדרגה, בתנועות לא מכאיבות בלבד, וכשתרגיש שהכאב חלף והבטחון חזר.

המלצות פ"ג בפיברומיאלגיה כוללות פעילות אירובית בעוצמה קלה-בינונית, כגון תרגילים במים, הליכה או רכיבה, פעמיים בשבוע בלבד בשלב זה. קחי בחשבון שלעתים פילטיס יכול להיות מאמץ משמעותי למרות העדר התנועה - ודווקא תרגילים מסוג זה פחות מומלצים לך כעת. עדכני אותנו אם לא הולך לך מה שהצענו - וננסה למצוא רעיונות יצירתיים.

עברו כחודשיים וחצי מאז פנייתי אליכם ומאז נהגתי כעצתכם והתעמלתי באופן מתון ביותר -בעיקר בהליכה לפעמים גם שחיה -פעמיים כשבוע בתקופה זאת היו ימים שהותשתי מהפעילות וסחבתי את השפעתה כיומיים לאחר מכן והיו ימים טובים יותר שהתשישות הורגשה רק ביום שביצעתי אותה( די דומה למצב ההתחלתי ). שאלותי : האם יש אפשרות להתאמת תוכנית אמונים "בתפירה עילית" שתהיה ככל שניתן עם" אצבע על הדופק ? אני חוששת שכתוצאה מהפיברומיאלגיה אני סובלת מסרקופניה .האם ידוע קשר בין שתי התופעות ומה ניתן לעשות? תודה וחג שמח

קרוב לוודאי שניתן לייעל את הפעילות על ידי ביצוע בדיקת מאמץ והתאמת תכנית אימונים לכושר הקיים. אגב, ניתן להוסיף אימוני כוח - לא לשכוח להתחיל לאט ולתקדם בהדרגה מתונה.
לא ברור למה את חושבת שיש לך ממש סרקופניה - זה דלדול של רקמת השריר עצמה האופיני לגיל המבוגר דווקא. אין בספרות הרפואית תאור של הקשר בין השניים, אך יש תאורים של הפרעה בהפעלת השרירים - יתכן וזה מה שאת חווה.

הקרעים ברצועה אולי יתאחו - אך חיזוק השרירים צריך להעשות באופן נכון וסימטרי - ולא רק ארבע ראשי. אנו מקווים שפיזיותרפיסט הקבוצה נתן לך תרגילים כאלו, ולא מצאת אותם לבד... שנית, אולי במקביל דרושה גם תמיכה פסיכולוגית לחזיוק הבטחון בתנועה? תחשוב על זה, התיעץ אולי עם המאמן

כל הכבוד שאתה יודע להבדיל בין ממוצעי האוכלוסיה לבין גופך הפרטי. זה מאוד נכון. כעקרון, הגובה הסופי נקבע באופן גנטי ומתוכנת מראש, ואנו לא יכולים לעודד את הגביהה. לעומת זאת, מחלות שונות או תת תזונה עלולת לפגוע בהשגת מלוא הפוטנציאל. לכן - תזונה נבונה ובריאה, פעילות גופנית סדירה ושינה ערבה הן מתכון טוב להשגת הגובה הסופי. על התזונה לכלול ירקות ופירות (לגילך - 5 סה"כ ביום לפחות!), דגנים מלאים, בשר בקר/הודו ו/או קטניות כמקורות ברזל, ו-3 מוצרי חלב ביום. מבחינת השינה - 9 שעות הן המספר המומלץ לילדים ונוער. בהצלחה!

תודה! יש לי עוד שאלה אבל בנושא אחר.. מכשהייתי בגן התחלתי להתעסק בג'ודו.. עד כלפני שנ הפסתי ולאחר מכן הרגשתי כאבי תופת בברכיים.. לאחר תקופה כשניסיתי קצת לשחק כדורגל זה עבר לי .. ובתקופה האחרונה הכאבים בברכיים חזרו אלי.. הלכתי לאורטופד אבל הוא לא ידע איך לאבחן את זה. אפילו לפני שאני סתם יוצא לסיבוב אני צריך לעשות חימום כי אם לא יש לי כאבים.. מה אפשר לעשות בנוגע לזה.. אהה ועוד שאלה האם מאמץ מוגבר מפחית את הגביהה?

1- צריך בדיקה גופנית, אתה מוזמן גם לבוא אלינו אם אתה באזור. גם אם לא נדע בדיוק מה זה כן, לפחות נוכל לומר מה זה לא. נניח לא רצועה קרועה, לא מניסקוס וכו'.
2 - מאמץ גופני, כל עוד מלווה בתזונה נכונה - לא יפגע בגובה.

ראשית, לצבא יש מערך רפואי של עצמו. אנו יכולים להמליץ הרבה דברים, אולם בסופו של דבר הרופא הצבאי הוא המחליט.
שנית, לגבי מסתם דו עלי: חשוב מאוד לדעת מה רואים באקו במבנים סמוכים של הלב. עמדת ועדה גדולה אשר התכנסה בארה"ב בשנת 2005 ודנה בנושא, היא כי כעקרון, מסתם אאורטלי דו-עלי, ללא הרחבת קשת האאורטה (העורק הראשי היוצא מהלב ומזין את כל הגוף, את זה רואים בתשובת האקו) - אינו מהוה מגבלה לפעילות ספורטיבית, אפילו ברמה תחרותית. חשוב לבצע מעקב אצל קרדיולוג + ביצוע בדיקות אקו תקופתיות כדי לראות שאכן קשת האאורטה ממשיכה להיות תקינה ולעמוד על תפקוד המסתם באופן תקופתי.
נשמח לראותך, עם תשובת אקו מפורטת, ולתת המלצה בנידון - אך הצבא קובע בסוף...
כל הכבוד על רוח הלחימה!