פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום גלעד.

אינני רופא.

על פי מה שידוע לי, נראה שזה אפשרי להוריד את המינון של הזיפרקסה ולבעלות את המינון של הקלופיקסול, מבחינת הטיפול בסכיזופרניה. עם זאת, תמיד יש הפתעות ולא אחלוק על הרופאים אם הם יגידו משהו אחר.

נראה לי שצריך להתייחס לשאלה האם המהלך הזה אמור להביא להקלה הרצוייה, וגם לבדוק האם ישנן סכנות שעלולות לקרות כתוצאה מכך, ובהתאם לזה להחליט.

נראה שיהיה ניתן לקבל תשובה מדוייקת יותר מהרופא המטפל המכיר את אבא שלך טוב יותר.

בכל אופן, זה טוב שפנית לפורום. דעה נוספת איננה יכולה להזיק. אני בטוח שהרופאים ישמחו לענות.

כל טוב,
שמוליק.

השאלה מה המטרה ?
אני הייתי מעדיף , אם ניתן, תרופה אחת- חדשה, במקום שניהם..
שוב, זה מאוד תלוי, מה השיקולים הקלינים, מה המצב כעת , האם היה ניסיון במייצבי מצב רוח? ועוד..
שיקול תועלת מול סיכון, של רופא מטפל.

שלום אלי.

אני עוסק בהייטק.

שמוליק.

שמקבלים קלונקס 2 מ"ג.
אני אישית לקחתי 2 כדורים של 0.5 מ"ג וזה עזר.
מה שקורה שזה מעייף.
אם את דיילת אוויר וטסה לנו כל יום אז השימוש בקלונקס עבורך אסור אבל פעם בשלושה חודשים ( פעם ב.. ) לא נורא מניסיוני לקחת 2 במכה קלונקס.
אני חושב שוואבן חלש יותר מקלונקס.
אני לא רופא ולא יודע איזה סיכונים ובמה זה כרוך בטח לא על מצבך הרפואי מניסיון שלי זה עבד טוב

אך תודה אלי על המידע, אני חושבת שאנסה לפני הטיסה, כדי לראות שלא מפתחת תגובה לא רצויה.
אשמח לדעת האם יש איזשהי התוויה נגד לקיחת 2 כדורים/ האם ניתן לקחת כדור נוסף מודקם יותר מ 4 שעות הפרש?

אם תלכי לרופא משפחה שלך ותגידי שיש לך טיסה ואת חוששת ממנה ורוצה לטיסה קלונקס הוא ירשום לך את זה.
לא צריך פסיכיאטר בשביל זה רופא משפחה יכול לתת לך ולהסביר לך הכל.
הלכתי לרופא משפחה אמרתי לו יש לי ראיון עבודה קשה אני בלחץ רוצה קלונקס רשם לי קופסא של 30 אמר שיהיה לך למקרה חירום

יש לזכור שתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים ( וואבן, קלונקס, וואליום וכו..) , בעלי תופעות לוואי, סכנה בריאותית כאשר משלבים עם אלכוהול ועוד.
יש להיוועץ עם רופא מטפל, יש לישקול זאת בזהירות, במיוחד עם יש מחלות נלוות, רגישויות ועוד.. חוסר תזוזה לדוגמה בטיסה, עלולה להיות מסוכנת ולגרום לקרישי דם ועוד.. לגבי וואבן, יש לבדוק לפני הטיסה, בסוף שבוע, ללא סכנה לתופעות לוואי שורה תחתונה, מומלץ כמה שפחות ואם אפשר להימנע..
ממליץ לישקול CBT ולנסות לפתור את הבעיה ללא תרופות.
בהצלחה!

אחרי שנים של טיפולים פסיכולוגיים ונסיון להתגבר על החרדה הספציפית הזו - לא הצלחתי. זה רק גובר לצערי.
אמקד את השאלה יותר - יש סיכון בנטילת כדור לאחר שעתיים במקרה הצורך?

אני משתדל לשמוע אותך כל פעם ברדיו וגם אם אני מפספס אז יש באתר את התכוניות.
אני אשמח אם פעם אחת תדבר על אוטאיזם, אני מאוד מעונין לשמוע מה דעתך על זה ועל בעלי צרכים מיוחדים. אני לא מצאתי יותר מידי פסכיטרים שמדברים על זה ונראה לי שקצת חבל, כי יש יותר ויותר אוטאיסטים ובעלי מגבלות וחבל שלא שומעים יותר על הלקות הזאת ועל התמודדות ורק מדברים על הפרעות נפש.

מקווה שתשמע בעצתי ותדבר על זה פעם, חוץ מזה מאוד -מאוד אוהב לשמוע אותך
אתה באמת נהדר, ממש מעביר את יפה ומסביר מעולה ישר כוח והמשך כך.

כי במת נראה לי שזה חשוב לעלות את הבעיות של בעלי מגובליות ( פיגור, אוטאיזם וכולי )לסדר היום.

אני מבין שכל מה שרוצים תמיד לשמוע זה על הפרעות-נפשיות ברדיו.
אבל להתעלם ממני, לפחות תגיד שאתה לא יכול ברדיו אתה יודע לדבר יפה
ובגלל זה אני אוהב לשמוע אותך, אבל בפרום אתה קצת מזלזל וחבל.

היי נתנאל
כעת רק ראיתי את מודעתך.
לצערי לא תמיד מתאפשר לי להיכנס לפורום באופן יומי.
בהחלט אשמח לשיקול לדבר על כך בעתיד.
תודה

זה בעני נושא מאוד חשוב יעזור להרבה הורים.

שלום גגיל.

אינני רופא.

אי אפשר לומר בוודאות, בוודאי שלא דרך האינטרנט.

יכול להיות שהפרשנות לא נכונה. ראיית אנשים שהסתבכו בסמים, אמורה להטמיע את המסר שלא להתעסק עם זה. גם הרגשת חמלה על אנשים כאלו היא תגובה הגיונית וסבירה.

מכל מקום, גם אנשים שהסתבכו עם סמים אינם צריכים להרים ידיים. יש כאן בחור שמשתתף קבוע בפורום הזה וקוראים לו אלי. הוא התנסה בסמים והוא מצליח לתפקד למרות זאת.

כל טוב,
שמוליק.

ותודה רבה לך על המענה

אני לא מומחה גדול ולא מבין מה לעשות במקומך אבל אני הייתי פשוט מדבר עם אחותך מסביר לה את החששות שלי מהנושא .פשוט תשוחחי איתה תגידי לה שאת מודאגת מהעיסוק האובססיבי שלה הזה בנושא הסמים.
מבקשת ממנה להיות גלויה איתך ולוודא שהיא עצמה לא משתמשת.
אם היא משכילה בנושא הסמים היא בוודאי מודעת לכמה שהם הרסניים בוודאי סמים קשים.
הכי חשוב זה לשוחח איתה בוודאי אם אתן קרובות .
להגיד לה שלאחרונה היא מדברת על הנושא ולנסות להבין ממנה מדוע?
אפשר לשתף את ההורים גם
האם אנשים בסביבתה סובלים בגלל שהיא אובססיבית?

ואינני בטוחה מה לקחת מהשיחה הזו. אנשים סביבה לא סובלים מכך שהיא אובססיבית אם כי אבא שלי מתחיל לחשוש.
היא באה מרקע של דיכאונות וחרדות אך תמיד החשבתי אותה כמישהי הגיונית וקצת מוזר לי שהיא יותר מידי בנושא הזה. שדיברתי איתה היא צחקה אך אני יודעת שזה צחוק של כאילו להרגיע אותי. אבל ששאלתי אותה אם היא הייתה רוצה לנסות היא אמרה לי שכן וגם סיפרה לי שפעם אחת היא לקחה קוקאין והיא לא התלהבה מזה ולא נגעה בזה שוב. שאלתי אותה למה היא לא מנסה סמים אחרים והיא אמרה לי כי היא לא רוצה לגרום למשפחה לדאגה אז שאלתי אותה "ומה עם החיים שלך?" היא אמרה לי מילה במילה: "לא מפריע לי להפוך לנרקומנית ולמות". מה אני עכשיו עושה עם מה שהיא אמרה לי?? אני רוצה לומר שביום יום היא בן אדם ממש מצחיק וחברותי וכולם אוהבים אותה. אני מצד אחד לא רוצה ללחוץ כי אני יודעת שזה עלול לגרום לה להמשך לשם יותר ומצד שני אני ממש חוששת שהיא תשכח מהדאגה למשפחה ופשוט תלך לקחת סמים. אלי בבקשה ממך כמישהו שמכיר את הנושא הזה. כיצד עלי לגשת אליה ובכלל מה אני צריכה לעשות?
תודה רבה לך

שלום גגיל.

מה נראה לך מושך את אחותך לסמים?
האם הסם עצמו או ההרגשה הטובה שיש בטווח הקצר לאחר לקיחת הסם?

אם ההרגשה הטובה היא העיקר, יכול להיות שניתן להשיג את ההרגשה הטובה הזו באפקטים פסיכולוגיים.

ועוד הערה קטנה. לא צריך להפעיל יותר מדיי לחץ; הפעלת לחץ עלולה לגרום לכך שיהיה רצון "לשבור את הכלים", ולהראות שהיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה.

בכל אופן, שיהיה בהצלחה.

שמוליק.

קצת מרגיע אותי שאני יכולה לכתוב פה כי אין לי עם מי לדבר. אחרי שכתבתי כאן אתמול אני ואחותי דיברנו עוד פעם למשך כמה שעות(אנחנו גרות יחד אז בדובר בשיחה פנים אל פנים). מה שאני הבנתי ממנה שזה הרבה יותר מלהרגיש מסטולה ולהתנסות בדברים חדשים. היא סיפרה לי שהיא הייתה שותה הרבה למשך שנים. שהיא מעשנת גראס מידי פעם ושהיא לא מתה על התחושה של להיות מסטולה. היא מתביישת בלהיות מסטולה אבל היא אוהבת את התחושה של איבוד שליטה בגוף. ואז היא סיפרה לי שהיא הייתה שותה לבד ולא עם אנשים כי היא הייתה מתביישת וזה היה סיפור של שנים. כל יום היא הייתה שותה לבד. והיא ציינה שוב ושוב שהיא לא אוהבת להיות מסטולה כאילו שהיא לא אוהבת שהיא מאבדת את הפוקוס אבל היא אוהבת לאבד שליטה בגוף. והיא סיפרה לי שהיא עוד יותר אוהבת לראות אנשים אחרים מאבדים שליטה על הגוף (עם אלכוהול וסמים) ואז עולה בה הצורך לטפל בהם ולהזדהות עם החולשה.
אני לא מבינה בנושאים פסיכולוגים ולא חכמה גדולה בלהבין אנשים. אבל אני דואגת לה.
הצלחתי להבין אותה בשיחה שלנו. הצלחתי להבין את ההתנדנדות בין לאבד את עצמך ובין הצורך לטפל במישהו שאיבד את עצמו. אבל אני לא יודעת איך לנסות לעזור.
אני גם רוצה לציין שהיא הייתה בטיפול במשך שנים ועד היום היא מטופלת בכדורים.

אני מודה לך על ההקשבה. גם אם לא אמצא כאן פיתרון ממשי- זה עוזר לי מאוד לשוחח על כך ואני מאוד מודה לך.

שלום גגיל.

צריך להגיד תודה למי שמפעיל את הפורום ולמי שמנהלים אותו. בלעדיהם הפורום הזה לא היה קיים.

אני חייב לומר שאני מקבל מהפורום הזה הרבה יותר ממה שאני נותן. את מוזמנת תמיד לפנות לפורום :-)

נראה לי שהקונספירציה שאומרת שמי שהתנסה בחוויה כלשהי אז הוא יוכל לעזור לאחרים שגם כן התנסו בחוויה כזו - גם אם זה נשמע נכון ומשכנע - זה אינו הכרחי.

אני עברתי כמה אישפוזים פסיכיאטריים, אבל זה ממש לא מה שיעשה אותי מומחה; אין לי את הידע ואת הנסיון שיש למטפלים.

אולי ניתן לומר שישנה יכולת טובה יותר להבין את תחושות הסבל בגלל החוויה האישית, אבל זה לא כל כך משמעותי; הידע והנסיון שיש למטפלים הוא פקטור הרבה יותר חשוב.

יכול להיות שאחותך מרגישה צורך לטפל באלכוהוליסטים ומסוממים, ואולי צריך לתת לה הכוונה ועידוד לעשות את מה שהיא רוצה. אין צורך בהתנסות אישית.

וגם לגבי התחושה של איבוד הדעת, יכול להיות שישנם אמצעים יעילים יותר להגיע לכך. לא ידוע לי על משהו ספציפי; כדאי לבדוק את העניין עם המטפל.

כל טוב,
שמוליק.

אני חושב שכדאי לשתף את ההורים שלכם ( אם הם יכולים לעזור ואם היא לא תכעס עלייך ).
אמירה כמו לא איכפת לי להיות נרקומנית ולמות זה מאוד מדאיג ונשמע כמו דיכאון.
או מצוקה כלשהיא
אולי כדאי להעזר בטיפול פסיכולוגי.
אם היא הסניפה קוקאין זה פחות גרוע מלעשן את זה למשל. אני מכיר לא מעט שנהגו להסניף והפסיקו עם זה. מי שמעשן את זה מסתבך מאוד
אנשים עם בעיות נפשיות מועדים יותר לסיבוכים בגלל הסמים ( פסיכוזות, פאניקה , פראנויות.).
אולי תנסי לברר איתה אם היא הייתה רוצה לדבר עם מישהו תגידי לה שלדבר זה מקל על הנפש אולי היא תסכים ללכת לטיפול

שלום אלי.

נראה לי שלא נתת לעצמך הערכה מספקת.

עצם זה שאתה התנסית בסמים והתמודדת עם זה - זה נותן השראה לאנשים אחרים שנפלו בפח לרצות להתמודד. זה נכון שלמטפלים יש הרבה יותר ידע מקצועי, אך אף מטפל אינו יכול לתת השראה כמוך(אא"כ המטפל עצמו התנסה בסמים...).


מסיבה זו, אם צריך לתת השראה להתמודדות, בלי לחשוב יותר מדיי אני מזכיר אותך.

כל טוב,
שמוליק.

שלום דנה.

המודעות לבעייה היא הרבה פעמים החלק שהכי קשה לעבור אותו.

כיון שאת אחרי השלב הזה, אז יש את כל הסיבות הטובות להתעודד; ניתן להתמודד עם הבעייה בהצלחה.

לגבי הדוגמא שהבאת על הנעליים, זה באמת משהו חריג, אבל לגבי ההתלבטות בבחירת מקצוע, נראה לי שצריך להיות קצת זהיר כדי לשייך את ההתלבטות הזו לבעייה כלשהי. צריך לבדוק את העניין יותר לעומק.

כל טוב,
שמוליק.

שלום אדוה.

אינני רופא.

כדאי וצריך להתעודד. יש הרבה מטופלים שחוו חרדה ויצאו מזה.

בדרך כלל עיקר הטיפול בחרדה הוא באמצעות שיחות ו C.B.T. .

במצב שבו המטופל חושש לצאת מהבית, אז מנסים לתת תרופות שיאפשרו להתגבר על החרדה, על מנת שיהיה ניתן לתת את הטיפול הפסיכולוגי שהוא העיקר.

כנראה שאצלך, הטיפול התרופתי לא נתן את התוצאות הרצויות כדי שיהיה ניתן לצאת מהבית.

מה שנראה לי שניתן לעשות, זה או לנסות לבקש ביקור בית (אני מניח שזה יהיה יקר), או לנסות לקבל תמיכה באמצעים אינטרנטיים. המטרה שאליה הרופא התכוון שצריך לשאוף הוא למצב שבו תרגישי שאת יכולה לצאת מהבית לצורך המשך טיפול פסיכולוגי.

יכול להיות שישנם מקרים חריגים שבהם ימליצו על משהו אחר. הרופאים בוודאי אמורים לדעת מה עושים במקרים חריגים, ובוודאי שהם יודעים יותר ממני...

בכל אופן, קבלי עידוד. אין שום סיבה שלא יהיה בסדר.


כל טוב,
שמוליק.

אכן ביררתי לגבי טיפול דרך האינטרנט וזה דיי יקר סביבות ה400 ש״ח לפגישה וצריך פעם בשבוע אז זה יוצא 1600 וקשה לי לעמוד במחיר כזה
מאוד מנסה לא להתייאש במיוחד בשביל הילדים שזקוקים לי

שלום.

גם בפגישה בקליניקה טווח המחירים נע בין 300 ש"ל ל 500 ש"ח לפגישה, כך שאין הרבה הבדל.

אם אין לך אפשרות לעמוד בהוצאה של 1600 ש"ח לחודש, לדעתי, כדאי להקטין את התדירות, ולא לוותר לגמרי.

איך שאני רואה את הדברים, תפקידו של המטפל הוא לעורר כוחות שקיימים במטופל על מנת שהמטופל יטפל בבעייה בעצמו בעזרת הכוחות שקיימים בו; המטפל אינו אמור ליצור משהו חדש במטופל שאינו קיים.

כל טוב,
שמוליק.

היי
יש למצות את הפריזמה, אולי לישקול לעלות.
מאוד חשוב פעילות גופנית, אפילו סביב הבית...
אם ניתן לשבת בשמש , בצורה בטוחה.. מיגון וכו..
אכן CBT יכול לעזור, אם יש קושי ביציאה מהבית, לנסות לעבוד
עם ספר..

לזכור: נשים שאוכלות פחות בשר אדום, יותר דיכאון וחרדה, לישקול
יעוץ דיאטנית...
באם מצב מחמיר מומלץ בדיקה מקצועית, בקליניקה או ביקור בית..
בהצלחה.

אני סובל מחרדה חברתית ( פוביה חברתית ) לא אגורפוביה אבל כל הפוביות זה אותה מתנה .
לפוביות אין כמו טיפול קוגנטיבי זה הכי מתאים ומאוד מאוד כדאי לך להתאמץ ולעשות את זה.
תישאלי את הרופאים שלך אם אפשר להעזר בקלונקס לצורך ביצוע מטלות ואימונים.
אולי שווה להשתמש בתרופה מאשר להימנע בכלל.
ברור שזאת תרופה ממכרת ולכן צריך ייעוץ עם רופא ובדיקה אבל אני כל פעם שיש לי משהו חשוב שגורם לי לחרדה אירוע כמו ראיון עבודה במקום להימנע לוקחים קלונקס ועושים למרות הפחד ( קלונקס יעיל מאוד לחרדות) .
אסור להימנע או יותר נכון צריך להימנע מזה :)
אפילו אם קשה לך לצאת מהבית היום לאט לאט בעזרת כוח רצון ועבודה קוגנטיבית נכונה אפשר להעלם פוביה לחלוטין הכל תלוי במטופל וברצון שלו להשקיע.

אני מכיר עורכי דין עם פוביה חברתית ולוליינים עם פחד גבהים:)

איזה חמוד אתה אלי נתת לי הרבה אמונה
תודה רבה

יש צורך להעריך את מרכיב הלחץ, גורמים, אורך חיים, תזונה וכו..
יש מקום לשינוי תרופתי לדעתי,
SSRI + כדור שינה ( זמני) + טיפול CBT

בהצלחה.

בהחלט סיכוי סביר שזה משני לשינוי התרופתי, אך כמובן יש לשלול גורמים אחרים, כגון מרכיב פסיכולוגי, סביבתי וכו..

תיאורתית המצב יכול לחזור.
מאוד חשוב לעשות שינויים לאחר שיפור, סביבתיים, חברתיים ועוד..
הרציונל הטיפולי בדר'כ:
ביולוגי - איזון גופני , שימוש בתרופות, שינוי תזונתי, שינה.. לשיפור המצב נפשי גופני
בהמשך
דגש על שינוי פסיכולוגי , שיחות , טיפול .. ועוד..
בהמשך
שינוי סביבתי - סוציאלי( עבודה, זוגיות, משפחה, פעילות תחביבים ועוד.. )

לאחר שיפור הנ''ל
ניתן לישקול הפסקת הטיפול התרופתי
בהמשך, לישקול הפסקת טיפול פסיכולוגי.
וסיום טיפול..

זה מה שמנחה אותי עם המטופלים שלי, וכן, בהחלט מספר לא מבוטל של מטופלים גם מחלימים - מסיימים טיפול. לכן טיפול אצל רופא פסיכיאטר, בדר'כ הרבה יותר יסודי ומשולב, וסיכוי לתוצאות טובות יותר.

שלום רב,

יש לי חששות גדולות שאני ייקח את הוולבטרין, לא יהיה מודע למצב האמיתי שלי ואחרי שנתיים המצב יחזור לקדמותו.
רציתי לשאול האם ניתן לקחת את הוולבטרין כל 3 או 4 ימים ככה שההשפעה לא תהיה גדולה ואז אני פחות או יותר יהיה מודע למצב שלי,
ואוכל לראות אם המצב שלי משתפר ואם לא אז לפעול בהתאם. זה אפשרי?

שלום ד''ר דוידאור,


בהמשך לשאלתי, הלכתי על זה ולקחתי את הוולבטרין פעם ב4 ימים, כבר שבועיים שאני עושה זאת ואני חש שיפור במצבי, האם קיימת אפשרות לקחת את הוולבטרין בצורה הזאת? (כל 4 ימים)
אשמח לקבל תשובה (מצטער על השינוי שם, פשוט העדפתי לא לכתוב את שמי האמיתי (שהוא הראל, לא דוד)

בתודה מראש,
הראל

ההודעות הקודמות מ"הראל" הם ממני, אני אותו אחד, פשוט לא רציתי לכתוב את שמי האמיתי

דווקא חשבתי שזה יכול לעניין את חלק הקוראים ונדון על זה, אני מבין שלא ומקווה שאולי
בסוף כן היה קצת תגובות...

שלום נתנאל.

כשיהיה לי קצת יותר זמן לקרוא את הדברים בעיון, אשמח להגיב.

שמוליק.

שלום.

המאמר מנסה להצביע על קשר מיתאמי חיובי בין גאונות לסבל נפשי, אך לא ניתן להסיק על קשר סיבתי. במילים אחרות, לא ניתן לומר שהחריגה מהנורמה היא סיבה לגאונות, ולא שגאונות היא הסיבה לבעיות נפשיות.

התמודדות עם בעיות נפשיות יכולה להילקח למקומות חיוביים. ראו לדוגמא את מופע הסטנד-אפ "סליחה על ההפרעה". אין לראות מכך שאיפה סוחפת וגורפת לצאת מהארון; כל מתמודד צריך להחליט מה מתאים לו: אם לשמור את הדברים בסוד, אם להוציא אותם החוצה, ואם להוציא אותם החוצה באופן סלקטיבי.

שמוליק.

אני הבנתי שהוא טוען, שאנשים שהם גאונים הם כמעת תמיד או תמיד היו אם הפרעות נפשיו או שנות משאר החברה, הוא לא מצביע באופן ישר על אנטלגנציה גבוהה וגאונות ולמחלות נפש, אלה אומר שבפעול אלו שהיו גאוני אמת( אנשטיין, דה וינצי, ניטון, קרל מרקס ושאר הגאונים הגדולים בהיסטוריה)הם היו בעלי הפרעיות נשות או שנות בגלל שהם לא חשבו כמו כולם ובצורה נומרמטיבית, ולכן הם גאונים ובגלל זה דחו אותם זה נשמע לי הגיוני לגמרי שיש קשר בין זה הם (ספיציפית) גאונים לזה שהיו להם הםרעות נפשיות לי זה ברור, זה לא אומר בהכרח ובכלל שכל מי שיש לו הפרעה נפשית הוא היה גאון או שיש לו פונטזייל לכזה

,זה בעני רק מראה שכאלו שהם מילדה יפתחו מחלות כאלו הרבה יותר מאשר שאר האנשים אבל עדין הכמות שלהם בעולם קטנה, אני אשמח לשמוע מה תגובתו של לאור דוויד אור( שאני מאזין אדוק לתוכנית " רופא אורח" ואוהב לשמוע אותו ונראה לי שהוא דיבר על זה פעם?) חוץ מזה אני אשמח לראות תגובות של שאר הרואים ובכלל חברי הפורום זה נשמע לי מעניין ושיכול להתפתח פה דיון
מעניין.

שא אפשר בדיוק להצביע על הסיבה המדיוקת לזה שגאונים היו בעלי נטייה יותר לשונות או אף להפרעות נפשיות, מקווה שבעתיד היה לנו יותר מידע על זה ונכול באמת להבין מה הם הקשרים המדויקים שגרומים לאדם להיות גאון ולשני אפילו הפך, בעני זה תחום מרתק אבל אין יותר מדי תשבות על זה ובטח שלא חד -משמעיות.

אולם גאון שלא פותח עקב הבעיה הנפשית שלו.
לולא הבעיה הנשית כבר הייתי ידוע במשהו בעולם.
בטוח בזה.

שלום שים.

זה נראה לי ממש מיותר לחזור ולומר שוב פעם שאני מעריך אותך מאוד, ואני בטוח שיש לי יכולות.

זה נכון שצריך מדי פעם להביט אל העבר, להצטער ולכאוב, אבל אל תתן לעבר למשוך אותך למטה. עבריין ועבר הם מאותו שורש ע.ב.ר. , ומן הסתם יש קשר בין הדברים.

הבט קדימה ומצה את היכולות שלך.

כל טוב,
שמוליק.

אני לא תקוע בעבר.
הבעיה שלי עדיין קיימת וכל עוד היא קיימת.
אני לא יכול לפתח את עצמי כמו שצריך.
היא חוסמת אותי.

אני כבר מכיר את כל היכולות שלי.
לפי דעתי אני כל יכול.

אבל הבעיה פשוט חסמה את ההתפתחות

יום כן יום לא, יש מטפלים שממליצים..
אני אישית פחות ממליץ, רק במקרים של תרופות עם זמן מחצית ארוך.. אחרת יש סיכוי לתופעות לוואי, בגלל התנודות בריכוז התרופה.

יש צורך בהערכה קלינית
לאחר מכן,
איזון תרופתי ושילוב עם שיחות טיפוליות..

חומר הפעיל זהה, לא סביר שיהיה הבדלים משמעותיים..
בכל מקרה, זה לא טיפול שמומלץ להרבה זמן, בדר'כ לזמן קצר..

כל עוד , שמקפידים על מעקב גופני מסודר, בדיקות דם פעם בחצי שנה, מעקב רופא משפחה, הטיפול בטוח.