פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

אין שום צורך.
המצב הקליני משקף.
אין בדיקה זמינה כיום לבדיקת סרוטונין.

ניתן לשקול
טונייט - ללא מרשם
טראזודיל
סירקאדין ( מלטונין - של טבע)
סרווקאל - במקרים קשים של התמכרות, בהחלט מעולה, מניסיון.

מה ההשלכות של לקיחת ההרומונים ?
השמנה, שיעור יתר וכו?
האם זה קורה לכול אחת?

שלום לך
על אילו הורמונים את מדברת?יש להם שמות..

לא נוגדים לחלוטין..

אחד ענה לי שזה בסדר . ואחד שאל איזה סוג של הורומונים .
יש צורך שאפרט?
חוץ מזה , אשמח להבין מדוע אדם שמתחיל לקחת תרופות פסיכיאטריות , בלי אישפוז
צריך לקחת לו את הרישיון כמו שעשו לי , והייתי צריכה אישור מהרופא הפסיכיאטר כדי לקבל טיפול של פריון?.אני מרגישה שעושים עוול ומכלילים את כול ה"חולים" באיסורים.
זה לא אישי נגדכם חלילה רק צריכה להוציא קיטור , ולנסות להבין את מערכת הטיפול
שוב תודה

שלום לך.

מה שקרה ככל הנראה, זה שהרופא חשש שבשל המצב שלך, אינך כשירה (ולו באופן זמני) לנהוג ברכב, ולכן הוא העביר דיווח למשרד התחבורה.

המהלך הזה נעשה רק כשיש חשש כי בשל הבעייה הרפואית, צריך להגביל את הרשיון. אני הייתי באישפוז כפוי, ולא ראו לנכון לדווח למשרד התחבורה על אי כשירות לנהוג.

בכל אופן, לא צריך לפחד מזה יותר מדיי; ברגע שמצבך ישתפר, צריך חוות דעת עדכנית, שאיתה צריך לבקש להסיר את המגבלה, ובדרך כלל די בכך.

כל טוב,
שמוליק.

כן X 2 .
הכבד משפיע על פירוק התרופה , זמינותה והמשך סילוקה מהגוף.
אנו יודעים להבדיל בין אותם "עמידים לטיפול" FAST METABOLIZED
אשר תמיד זקוקים למינון גבוהה יותר
ומנגד, "הרגישים" SLOW METABOLIZED , אשר זקוקים למינון נמוך.

הטסטוסטרון מהווה מרכיב חשוב בוויסות האנרגיהףף חיוניות, משקל ומחלות.
תרופות שונות יכולות להוביל לדיכוי, ירידה ברמת FSH LH ,
LH חשוב בפירוק השומן כולסטרול לטסטוסטרון, כאשר רמת LH נמוכה, כולסטרול לא נהפך לטסטוסטרון, יש עליה ברמת שונים וכן רמות נמוכות של טסטוסטרון יובילו להחמרה נוספת בפרופיל ההורמונלי.

לא ידוע על יעילות חד משמעית.
י
מומלץ בדיקות דם רופא משפחה. לבירור בלטות התריס, פרופיל הורמונלי ובירור משק סידן.

באם אתה ללא טיפול, בהחלט סביר ש ADHD הסיבה לכך.

שלום סילבה.

גם אני אובחנתי בסכיזו-אפקטיב וסבלתי מתופעות הלוואי של התרופות האנטי-פסיכוטיות, ובמיחוד מהעייפות. אצלי הסבל היה כל כך קשה עד כדי רצון לסיים את החיים...

צריך להבין כי הטיפול התרופתי נועד כדי ליצור איזון כימי במוח, ולא לשום מטרה אחרת. אין חולק על כך שצריך גם לטפל במרכיב הריגשי. טיפול מספיק טוב במרכיב הריגשי יכול לבטל את הצורך בטיפול התרופתי.

מה שאני מציע זה לטפל טוב במרכיב הריגשי, עד שיהיה ניתן לשקול את הפסקת הטיפול התרופתי.

כל טוב,
שמוליק.

כדורים ממריצים - אסור ובטח לא מומלץ.
ניתן לשקול להוריד מינון אביליפי..
באביליפי , לפעמים פחות זה יותר טוב..
כאשר סימנים שליליים בולטים , ניתן לשקול מינון נמוך של אדרונקס.

היי הילה,
אני מצטערת לשמוע על הסבל הפיזי שאת עוברת, התחושה שאת נשלטת בידי משהו ורגשות האשמה. אין ספק שהאכילה שלך רגשית.
החיים, במיוחד עם ילדה (מזל טוב:) מביאים לך אתגרים. אתה מוצא את עצמך מושקע בילד עם פחות זמן לעצמך. עם זאת, הבנת שחשוב לטפל בעצמך ולדעתי חשוב גם שתביני מול עצמך איזה מקום תופס אצלך האוכל. אכילה רגשית היא אכילה מתוך לחץ (בין השאר גם לחץ לתפקד), חרדה, פיצוי ועוד. ישנם סיבות נוספות רבות לאכילה מופרזת, כדוגמת צריכת מזונות עתירי סוכר שמעלים את הצורך בסוכר מתחדש, ואפילו סתם עייפות. האכילה הרגשית בכל אופן היא מנגנון התמודדות לכל דבר ואת צריכה עזרה בשביל לזהות את האכילה הרגשית (הבורות בהם את נופלת) ולמצוא לה דרך התמודדות בריאה (פורקן). ישנם כמובן סיבות רגשיות יותר מורכבות. הכי טוב לך יהיה תפריט קבוע, מאוזן שיתאים להעדפות שלך. את כמובן תצטרכי לפני זהלהגיע להחלטה שאת מוותרת על דרך החיים הזו של הבליסה. עוד עצה שאני יכולה לתת לך היא להתייחס לכל יום כיום חדש. אם אכלת הרבה ערב לפני, ביום שאחרי תחזרי לאכול כרגיל. בלי הרעבות וכו'.
אין שום סיבה שתהי רזה וחתיכה, אלא אם הדימוי העצמי שלך בפן הזה חשוב לך. מה שחשוב זה שתהי בריאה, תאכלי נכון ולא תעברי את מסכת הייסורים הזו של הבולמוסים.
לגבי ההרס העצמי ממליצה לך לברר את המקור לכך.
קשה לי לראות איך את מכורה לשנאה המלווה את האכילה. לדעתי את נשלטת בידי כוחות שטרם הבנת, מה שגורם לך לחשוב שאת מביאה את זה על עצמך וכנראה מבקשת את זה. גם ההלקאה נשמעת כמו דרך תגובה והתמודדות עם הבולמוסים.
טיפול נפשי טוב יעזור לך לראות את ה*חלקים המתים* שכל אדם מפספס בעצמו (רגשות, התמודדות, נטיות וכו'), ואם את מכירה את עצמך טוב ומודעת לעצמך יש לך לדעתי סיכוי אפילו יותר טוב להשיג התקדמות.
חברה טובה שלי טופלה במרכז ''אגם'' מטעם הג'וינט (אין דיווח לשום גורם), בבי''ח ''רעות'' בדרום ת''א. זה מרכז המטפל בהפרעות אכילה לאנשים מתפקדים (עבודה וכו'). הטיפול שניתן שם כולל טיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי, דיאטני ואפשרות של קבוצות. הטיפול ללא עלות. מתכונת הטיפול היא פגישות ולא אשפוז יום. לא קל להתקבל לשם, אבל אני ממליצה בחום. הטיפול הפסיכולוגי הוא לנפש והטיפול הדיאטני נותן לך כלים והבנה.
לגבי טיפול תרופתי אין לי מה לתרום לך. טיפול תרופתי הוא לא הכל, אבל יכול בהחלט לסייע, הכל תלוי במקרה.

בהצלחה שיהיה

שלום.

סכיזופרניה ושאר מחלות הנפש מאובחנות באיחון קליני.

ישנה בדיקה של הפרשת הדופאמין במוח, אך הבדיקה הזו נעשית רק לצורכי מחקר ולא לצרכים קליניים.

גם הבדיקה הזו איננה אמינה, כי הסימטום הוא ע-ל-י-ה ברמת הדופאמין, וייתכן שמדובר בנבדק שרמת הדופאמין שלו במצב רגיעה נמוכה מהרגיל. ואמנם ישנם נבדקים שבבדיקה הזו נמצא שיש להם הפרשה מוגברת של דופאמין, והם אינם נחשבים לסכיזופרניים, ואף אחד לא ימליץ להם לקחת תרופות.

קשה לי להאמין שקיימת בדיקת דם כזו. מעניין מה תהיה תגובת הרופאים.

כל טוב,
שמוליק.

לא קיים עדין ..
אבחנה : חובה בדיקה פסיכיאטרית בלבד.

תודה על התשובה אשמח אם תערכו בירור של העניין ואם שמעתם בכל זאת אל בדיקה כזו שתפו אותנו בפורום!!!
לפי הדיווח בתוכנית של אורלי וגיא תוך חצי שנה תהיה בדיקה שתוכל לזהות בודאות אם
האדם חולה בסיכזופרניה על סמך בדיקת דם בלבד! אולי כדאי לברר אם מפיקי התוכנית
ולנסות לקבל מידע על הנושא ואל סמך מה שודרה ידיעה כזו!?

מסתבר של אנשים עם סכיזופרניה יש ריח גוף מסויים .
ומסתבר שיש כלבים שעלידי הריח יכולים לאבחן אדם.
אגב כסכיזואפקטיבית שמתי לב שריח הגוף שלי אחר.

שלום.

סכיזופרניה היא מחלה שהאיבחון הקליני הוא הנכון הטוב והאמין. לדעתי, עלייה ברמת הדופאמין הוא סימפטום ותוצר של המצב הנפשי ולא בעייה העומדת בפני עצמה, וממילא, גם אם בעתיד יהיה ניתן לבדוק בעלות זולה יחסית את רמת הדופאמין - האיבחונים ימשיכו להיות קליניים.

גם אם תהיה בדיקת דם כזו, ויתברר שהיא נכונה סטטיסטית - עדיין האיבחון הקליני הוא האמין ביותר.

כל טוב,
שמוליק.

יש היום מחקר בבריטניה שבו יש תוצאות מעל 80% דיוק בקביעה של המחלה
אין אף רופא שיכול להגיד שזו מחלה שעוברת בירושה - גנטי
הקביעה הפסכולוגית תוצאות אמת פחות מ 50%
לכן על להסתמך על פסיכיאטריה רק בדיקה כימית לא ביולוגית
תוכל לתת תוצאות מדוייקות
ולכל הפסיכיטרים אתם פעם אומרים כך ופעם אחרת
איך שנושבת הרוח

שלום שאול.

הבעייה שאתה מתאר היא מורכבת גם מבעייה שאולי מקורה באזניים, ואם אכן יש בעייה כזו היא יכולה להשפיע על המצב הנפשי. הקשיים הנפשיים יכולים לנבוע מבעייה כזו אם היא אכן קיימת, ויכול להיות שזה לא קשור או איפה שהוא באמצע. פסיכיאטר שהוא גם רופא לכל דבר ועניין יוכל לבצע בדיקה יסודית ומקיפה ולהציע דרך טיפול.

הרופאים של הפורום ישמחו לתת תשובה מפורטת יותר.

כל טוב,
שמוליק.

ראשית, יש צורך לפנות לפסיכיאטר וכן במקביל בירור אאג/ ניורולוג.
על פי הנ''ל, ייתכן והיה שווה לנסות מייצב מצב רוח ( דפאלפט, טגרטול..)
בהצלחה..

שלום מיה.

כידוע, אינני רופא, אבל אנסה לעזור.

זה נכון שבדרך כלל יש התאמה בין חומרת המצב למינון של התרופות, אבל צריך להתאים הן את התרופה והן את המינון לכל מטופל באופן אינדבידואלי. כנראה שהמינון הוא נמוך ממה שמקובל בדרך כלל, ויכולות להיות לכך סיבות נוספות מלבד האפשרות שמדובר במחלה קלה.

לגבי השאלה האם ומתי להתחיל את הטיפול באיקסל, אני חושב שכדאי שתעלי את חששותייך בפני הרופא המטפל, וחבל שלא עשית את זה בזמן שהיית אצלו כשהוא רשם לך את התרופה. לא צריך להתבייש לשאול :-)

בכל אופן, מטרת התרופות היא לשפר את ההרגשה שלך. כמובן שיש גם תופעות לוואי, וצריך תמיד לקחת בחשבון את התועלת מול הנזק, וכאן את צריכה להכריע בעצמך, אך תמיד כדאי לשמוע גם את דעתו של הרופא לפני שמחליטים.

אני בטוח שהרופאים של הפורום ישמחו לפרט מעבר לכך אם הם משוכנעים שניתן על סמך המידע ומבלי להכיר אותך טוב יותר ניתן לעשות זאת דרך האינטרנט.

כל טוב,
שמוליק.

בדר'כ נוטלים פעמים , בוקר ערב.
בהחלט יש סיכוי לתופעות לוואי הקשורות ביציאות.

ציפראלקס 10 מ''ג נחשב מינון יעיל, לא נמוך ובהחלט לא מדד לבעיה קלה.
מתי, זה שאלה מול רופא מטפל ולאחר שיקול תועלת מול סיכון.

PROGRESSIVE

שלום.

טיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל. זו דעתם העיקבית של רופאים הפורום.

את מתכוונת ללכת לטיפול בשיחות, וזה באמת חשוב מאוד לטפל במרכיב הריגשי של הבעייה.

בכל אופן, גם כמפטלים באמצעות תרופות, זה לוקח זמן עד שהתרופה משפיעה, ולא תמיד מצליחים לקלוע "בול" לתרופה המתאימה וזה לוקח זמן. צריך לבצע בדיקה מקיפה יותר על מנת להתאים תרופה.

כל טוב,
שמוליק.

הצעה אישית היא לשתף כמה שיותר אנשים שאת סומכת עליהם. לדבר יעזור לך להבין את עצמך יותר ואולי אפילו תקבלי נקודת מבט משודרגת.
לגבי שיתוף הילדים, תעשי זאת תחת שיקול דעת, שלא תעבור אליהם אשמה/אחריות/דאגה/החרדות שלך ושיוכלו להתמקד בעיקר בחיים שלהם.
בהצלחה:)

שלום.

אינני רופא.

יש אנשים שרואים או שומעים דברים שלא באמת קיימים במציאות, אבל מודעים לכך ולא עושים מעשים שחורגים מהנורמות, וממילא לא ניתן להגדיר את המצב הזה כמחלת נפש.

קשה אפילו לשער מהם התחושות המוזרות האלו, אבל אם את לא סובלת מהן ולא מזיקה לסביבתך, אז בוודאות לא מדובר בהפרעה נפשית; הפרעה נפשית גורמת סבל - או לאדם עצמו או לסביבתו.

אם את מרגישה סבל - אז כדאי ללכת לבדיקה מקיפה יותר.

כל טוב,
שמוליק.

אין מספיק מידע..
ממליץ בדיקה מסודרת אצל איש מקצוע.

מומלץ לרדת ל 250 מ''ג לחודש
לאחר מכן להיבדק על ידי רופא מטפל ולישקול הפסקה.