פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

הכי רצוי הוא להיתיעץ עם מומחה ועל בסיס התמונה הקלינית להחליט איזו תרופה לתת,

מןמלץ לצלצל למרכז הטרטולוגי -באסףהרופא או הדסה-לקבלת מידע עדכני לגבי תרופות בהנקה.

שלום אלי.

זה טוב מאוד שאתה מנסה להתמודד עם הקשיים, ואינך מתייאש.

תיארת בפרוטרוט את הטיפול התרופתי, אך לא כתבת שום מילה על טיפול ריגשי. טיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל. צריך לטפל גם במרכיב הריגשי של הבעייה.

כדי לדעת איזו תרופה היא המתאימה ביותר דרוש שיקול דעת של רופא שמכיר אותך יותר לעומק. הרופאים של הפורום ישמו לתת תשובה מפורטת יותר, אם על סמך נסיונם ניתן לפרט מעבר לכך.

כל טוב,
שמוליק.

שלום יעל.

קודם כל, מזל טוב על הלידה :-).

הפסקת טיפול תרופתי פסיכיאטרי נעשית בהדרגה.

בכל אופן, זה לא מומלץ להפסיק טיפול תרופתי מבלי להתייעץ עם הרופא המטפל.

ישנם מקרים שבהם צריך לשקול הפסקת טיפול תרופתי בניגוד להמלצת הרופא, במיוחד במקרים כמו שלי, שבו סבלתי מאוד מתופעות הלוואי של התרופות, עד כדי כך שרציתי לסיים את החיים.

לא נראה שבמקרה שלך, הרופא יתנגד להפסקת הטיפול, ולכן אינני מבין את החשש לפנות לרופא המטפל שמכיר אותך, ולבקש ממנו הנחיות כיצד להפסיק את התרופה.

הרופאים של הפורום יוכלו אולי לתת הנחיות שאמורות להיות נכונות באופן כללי, אך יכול להיות שההנחיות האלו לא בדיוק יתאימו לך.

כל טוב,
שמוליק.

מדוע לא עונים לי?

שלום ליאור.

אינני רופא, ולכן אינני יודע לומר מה זה בדיוק האיבחון הזה. אני בטוח שהרופאים של הפורום ישמחו לתת תשובה מפורטת.

בכל אופן, ניתן להתמודד עם מחלות נפש, ולא צריך לפחד מהתמודדדות הזו. הפחד מהמחלה הוא הרבה פעמים מזיק יותר מהמחלה עצמה...

שיהיה בהצלחה רבה.

שמוליק.

לא ניתן לתת תשובה מקצועית על סמך הנ''ל.
ממליץ להיבדק באופן מסודר על ידי פסיכיאטר.
האם הטיפול על ידי פסיכולוג קליני ? יש להתייעץ בדבר
טיפול פסיכיאטר וצורך בתרופות.
באם מדובר בתגובה למצב דחק - משבר בחיים, ייתכן ומדובר
בבעיה פסיכולוגית, אך בו בזמן יש לשלול מצבים אחרים ובעיה פסיכיאטרית.
כמובן שתמיד חובה לשלול סמים ובעיות גופניות ( באם יש בעיות בזיכרון ומרכיב של תחושות מוזרות בכלל וטעם וריח בפרט).

שלום שלי.

אני רק רוצה להוסיף על מה שד"ר דוידאור כתב, שגם אם יתברר שזו סכיזופרניה - אפשר לנצח את המחלה, ולא לחשוש להתמודד איתה.

הרבה פעמים החשש מהמחלה עושה נזק הרבה יותר מהמחלה עצמה.

בהצלחה,
שמוליק.

צר לי לשמוע על חברתך מאידך אני שמחה שיש אדם כמוך שעומד לצידה,מניסיוני הקשה זה עאלול לקחת זמן אבל זה עובר ואם הוא דיכאון מהסוג של הבי פולאר הוא קשה לתגובה אך יכולים להיעזר בלמיקטל או אנאפרניל שאחרי 6 סוגי תרופות הוא זה שעזר
בכל אופן לא לשכוח שיחות שהן יקרות אמנם אך מה זה לעומת החיים שסתם עוברים לידך כשהמצב בקאנטים,אפשר להמשיך באותו מקום של מסגרת יום והמנהל שם הוא נשמה מיוחדת במינה שתעשה הכל על מנת להקל מכירה אותו מזמן המר שלנו
אפשר להיעזר בדיקור סיני אבל אצל אחד עם קבלות תרתי משמע שיחזיר את הכסף אם לאחר 10 טיפולים אין תזוזה זה עזר מאוד ומקווה שלעולם לעולם לעולם לא נחזור לחיים ההם שהיו בלתי ניסבלים בעליל והמחשבות האובדניות היו מנת חלקנו השכם והערב

תרגישו טוב מכל הלב זה יעבור בטוח רק סבלנות סבלנות אהבה והבנה אין קץ ליבי ליבי עימכם

המון המון תודה גם לך ד"ר על התשובה המפורטת

יש כיום הרבה אפשרויות,

1. תרופות - יש למצות SNRI אחרות ( סימבאלטה, איקסל)
לישקול וולבוטרין.
2. יש לישקול תוספי מזון, וויטאמינים, במיוחד B 12 וחומצה פולית , מומלץ במיוחד:
L METHYLFOLATE .
3. שינוי תפריט, ירוקים, בשר, ( נשים שלא אכלות מספיק בשר אדום בעלות סיכוי גבוהה יותר לדיכאון וחרדה).
4. ישיבה בשמש( כולל הגנה ושיקול דעת).
5. טיפול פסיכולוגי ( CBT מעולה., בירור מרכיב אשמה וכו.. .)
6. התייחסות סביבתית ( ברור גורמי דחק בסביבה וניסיון להפחית..).
7. הערכה פסיכיאטרית חוזרת, שאלה אבחנתית , הפרעה דו קוטבית וכו..
8. גופני ( בדיקות דם, עמילז, פרופיל הורמונלי, וויטאמינים וכו.. )
בהצלחה !

שלום קלריס.

כן!!!

מי שהשתחרר מהצבא על סעיף נפשי, ולפני כן היה לו רשיון נהיגה - רשאי להמשיך לנהוג, כל עוד הרשיון לא נשלל באופן רישמי. אמנם, אם באופן אובייקטיבי מצבו הנפשי אינו מאפשר לקיחת אחריות לצורך נהיגה, אז זה עלול להיות מסוכן, ואם הוא ייתפס בנהיגה לא זהירה, אז עלולים לשלול ממנו את הרשיון.

מי שקיבל פטור על סעיף נפשי, ועדיין לא הוציא רשיון נהיגה יכול להוציא רשיון. אני אישית אחרי פטור ואחרי אישפוז לא עשו לי שום בעיות ולא דרשו ממני בדיקה רפואית נוספת מטעם משרד התחבורה.

בכל מקרה, אם יהיו אי אילו בעיות, ניתן לפתור אותן ע"י חוות דעת עדכנית. פסכיאטרים יכולים לתת גם חוות דעת שמשחררות את המוסדות מהפחדים ממי שמאובחן באי-אילו איבחונים פסיכיאטריים.

בהצלחה,
שמוליק.

באופן כללי אבחנה פסיכיאטרית לא מגבילה.
כמובן שיש מצבים שונים וחומרה שונה.
מה שחשוב זה, תובנה, שיתוף פעולה, מצב קליני נוכחי וכן שלילת תופעות לוואי.
בכל מקרה , האישור הסופי באחריות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
בהצלחה.

שלום.

גם מי שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים החליט עליו שהוא בלתי כשיר לנהיגה בשל בעיות נפשיות - זה לא סוף פסוק.

הוא יכול לקחת את עצמו בידיים, לטפל בעצמו, וע"י חוות דעת רפואית עדכנית מהמטפל, יהיה ניתן לבקש לשקול את העניין מחדש.

שמוליק.

שוחררתי מהצבא על סעיף נפשי לפני היותי סכיזופרן שלחו אותי לעשות מבחן בכתב ברחוב הארבעה בתל אביב שאלות מאוד פשוטות מה צבע השמיים האם שומע קולות וכאלה לא שללו את רישיוני.
הרופא שלי אמר שלפי דעתו אני כשיר לנהוג למרות שהייתי פסיכוטי מאוד ( שמעתי קולות הזיות פרנויות מחשבות שווא.)

שלום אילן.

אינני רופא, הרופאים ישמחו לענות לך, אבל נראה לי שצריך לומר בנתיים משהו שירגיע קצת.

בעלון כותבים את כל תופעות הלוואי האפשריות כדי לכסות את עצמם. גם אם מדובר בתופעות נדירות ביותר. אני מניח שמסובר בתופעת לוואי שאינה שכיחה.

כשנותנים תרופה שיכולה להיות לה תופעת לוואי מסוכנת, אז מבצעים בדיקות כדי לוודא שהתרופה איננה עושה נזק. למשל, ידוע שלפונקס עלולה לפגוע בכדוריות הדם הלבנות, ולכן אם מחליטים לטפל בלפונקס, אז מבצעים בדיקת דם בתדירות של פעם בשבוע כדי לוודא שאין פגיעה בכדוריות הדם הלבנות.

אפשר וצריך לתת אמון ברופא המטפל, אבל בכל אופן, זה טוב מאוד שאתה מתעניין ושואל שאלות. זה לא סותר. צריך לתת אמון, אבל צריך גם להעלות את החששות לשאול ולהתעניין.

כל טוב,
שמוליק.

יש ליטול לפי המלצת הרופאים.
יש חשיבות לבדיקות דם ומעקב מסודר , כולל משקל וחישוב BMI .
יש לשים דגש על דיאטה תפריט ופעילות גופנית.
הסיכון לסכרת במיוחד לאחר עליה במשקל וסיבוך מטאבולי.

שלום סינדי.

אינני רופא, וצריך לקחת את דבריי בעירבון מוגבל.

בכל אופן, זה לא נראה לי כל כך נורא. עצם זה שאת מודעת שהמחשבות האלו לא הגיוניות - זה סימן טוב. במחלות החמורות, חושבים שהדברים הבלתי סבירים הם אמיתיים...

אני רק רוצה לציין שלא כתבת אף מילה על טיפול במרכיב הריגשי. טיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל.

אני חושב שע"י טיפול בשיחות, ניתן יהיה לנתח את המחשבות האלו, להבין טוב יותר מה גורם להן, ולהתמודד איתן טוב יותר.

ומשהו שאני מקווה שיעודד; גם עם מחלות קשות יותר ניתן להתמודד. לא צריך לפחד להתמודד. הפחד מההתמודדות הוא הרבה פעמים מזיק הרבה יותר מהמחלה עצמה.

כל טוב,
שמוליק.

היי, הכרתי מישהי שהייתה בדיוק כמוך ודווקא עזר לה מאוד להגיע לטיפול.
אולי כדאי לך לשקול את זה. היא הייתה אצל שלי סנטו

יש לברר זאת על ציר של זמן.
מקרה חד פעמי הוא ללא שום משמעות.
באם המצב חוזר וממשיך לאורך זמן ויש קושי להבין את המחשבה ולהתנהג בהתאם, אכן אז יהיה המצב מתאים למחשת רדיפה / רמזים למחשבת שווא / מחשבת שווא ?

תודה, אבל לא לגמרי הבנתי.
העניין חזר על עצמו בעבר כמה פעמים במקרים שונים, שאני מטילה ספק באנשים וחשדנית, ואז מבולבלת לגבי אמיתות המחשבה.

האם זה אומר שאני מפתחת מחשבות שווא? ומה עושים עם זה?

יש מצבים שנקראים IDEA OF REFERENCE או רמזים למחשבות שווא או מחשבות רדיפה לא ברמה פסיכוטית , יש לברר מרכיב אישיותי, OCD ולפעמים יש לשלול התחלה של סכיזופרניה , מצב פרודרומלי, במיוחד אם מלווה בשינוי תפקודי והתנהגותי , התעסקות ייתר בפילוסופיה או בנושא אחר ..
מומלץ הערכה של איש מקצוע.


* מרכיב אישיותי = אישיות A קלאסטר A , CLUSTER A PERSONALITY

שלום אורן.

אם הקלונקס עושה לך טוב, אז סבבה. זו המטרה - שתרגיש טוב.

עד כמה שידוע לי, ישנו סיכון של התמכרות לתרופה, אבל צריך שיקול דעת של רופא שמכיר אותך טוב, שיעריך את הסיכון לעומת הסיכוי.

בין כה וכה, צריך מרשם רופא בשביל קלונקס, ובזמן שאתה פונה אליו כדי לקבל מרשם, תוכל לקבל ממנו את כל המידע על התרופה, הסיכונים והסיכויים.

אם יש עוד משהו חכם לומר בעניין, אני בטוח שרופאי הפורום ישמחו לעזור.

כל טוב,
שמוליק.

לא מומלץ ליטול באופן קבוע.
יש סכנה להתמכרות, דיכוי נשימה, עירבוב עם אלכוהול סכנת הרעלת אלכוהול ואף מוות.

אני מקווה שזה מתחזה שלך.
לניבולי פה מעין אלו אין מקום בפורום זה או בכל מקום אחר.

שלום.

אני מגנה את ההשמצות האלו.

אני מעריך ומכבד את הפסיכיאטרים בכלל ואת רופאי הפורום בפרט.

יש לי אי אילו דברי ביקורת ואי הסכמות, אבל הדיון צריך להתנהל בצורה יפה ומכובדת ועניינית.

בת אל, תודה. אני שמח שהיה ברור לך שזה לא אותו שמוליק שבדרך כלל כותב בפורום הזה.

שמוליק.

אין דרך יותר טובה מניבוליי פה חמודים כדי לתאר את הפסיכיאטרים הקוקסינלים.

הפורום זה דפוק.
אנשים פה מסכנים.
אני פשוט קורא את הבעיות שלהם.
ולא רואה שום פתרון לאף בעיה.
רק הקלה(וגם זה לא) על סימפטומים בעזרת סמים.
ולמה באמת לרפא מישהו?חברות התרופות לא יעשו שקל אם תהיה תרופה שתרפא ולפסיכיאטרים לא תהיה עבודה.

מה זה החרא הזה..כשהייתי בבית ספר לא שמענו על ריטלין.
עברו רק מס' שנים וכל ילד לוקח ריטלין ועוד כל מיני חרא.

כוססססססס אמ אמ שלכם פסיכיאטרים מזדיינים.

תישרפו בגיהנום זונות.

"ניבול פה חמוד" במקום שמוליק ותעלה נושאים ונדבר.

שלום אורן.

פרפנאן היא תרופה אנטי-פסיכוטית, אבל יש תרופות אנטי-פסיכוטיות שטובות גם לטיפול בדיכאון וחרדות. אני זוכר במפורש שאחד הרופאים בפורום אמר שסרוקוול היא תרופה כזו, ולכן יכול להיות שהתרופה הזו יעילה. אינני רופא, ואינני יודע בוודאות האם גם פרפנאן היא תרופה שיעילה נגד דיכאון וחרדות, ואני בטוח שהרופאים בפורום ישמחו לתת לך תשובה ברורה יותר.

בכל אופן, טיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל. חשוב לטפל גם במרכיב הריגשי. לא כתבת על כך שום דבר. האם אתה מקבל גם טיפול ריגשי?

כל טוב,
שמוליק.

שלום רב,
פרפנאן הוא תכשיר נוגד פסיכוזה שלא מותווה לטיפול בחרדה, אם כי עשויה להיות לו השפעה מרגיעה מסויימת.
ההחלטה בנוגע למעבר לטיפול אחר / צורך בטיפול אחר אמורה להתבסס על התסמינים הנפשיים והאבחנה של המטופל. לא ניתן להמליץ על טיפול הספציפי ולהחליט מה נכון עבור המטופל הספציפי ללא בדיקתו ובמסגרת הפורום. לצורך כך יש לפנות לפסיכיאטר המטפל.

שלום לך.

בנושא של תופעות לוואי של התרופות הפסיכיאטריות, יש נטייה חזקה מאוד לשדר אופטימיות יתר, וגם לא לומר את כל האמת, כשהמטרה העיקרית היא לשכנע את המטופל ליטול תרופות, גם כאשר הנזק מרובה על התועלת.

יש מספר דרכים נפוצות שחוזרות על עצמן:

המונח "סימטומים שליליים של המחלה" כולל תופעות כגון עייפות וקשיי תיפקוד, הוא ההסבר שבדרך כלל ניתן גם כאשר מדובר בתופעות לוואי של התרופות, ובמיוחד תרופות אנטי-פסיכוטיות (דקינט היא תרופה שכל מטרתה לנטרל את התופעות הלוואי של התרופות האנטי-פסיכוטיות, והיא לא תמיד עוזרת...). אומנם יש מטופלים שאינם מקבלים טיפול תרופתי כלל, ויש להם תופעות כאלה, כך שלא ניתן "להאשים" את התרופות, אך משום מה נוטים להעדיף את ההסבר של סימפטומים שליליים מאשר לומר שיכול להיות שמדובר בתופעות לוואי.

ישנו עוד מושג כזה: "דיכאון פוסט-פסיכוטי". לפחות אצלי, אני בטוח שהדיכאון הזה היה למעשה דיכאון מחוסר נעייפות ומקשיי תיפקוד שהיו תופעות לוואי של התרופות, וכל כך סבלתי עד כדי רצון לסיים את החיים.

על כל פנים, התפקיד של התרופות הוא ליצור איזון כימי במוח. זהו רק אחד מהמרכיבים של המחלה, ולכן לא מומלץ לטפל רק בתרופות. את יכולה לראות שהרופאים של הפורום עיקביים בגישה זו.

טיפול מספיק טוב במרכיב הריגשי יכול לבטל את הצורך בתרופות לגמרי.

לא כתבת שום דבר על הטיפול הריגשי, והכל יכול להיות.

כל טוב,
שמוליק.

תודה שמוליק על תגובתך.... אני עדיין סומכת על הרופאה המצוינת......כאמור הטיפול החל רק לפני חודשיים כך שהכל עדיין בגדר של מעקב...מניסיון של אחרים ידוע לי שהפרולול ממש עזר ועוזר ומכאן שאלתי... בכל מיקרה אני מחכה עדיין לתשובת הרופאים בפורום שהם בעלי ניסיון בתחום.

בקשר לטיפול רגשי.. בתי נמצאת בקשר ישיר עם עו"ס מזה שנים ויש לה קשר מאד טוב איתה... גם אנחנו בבית סבלניים מאד אליה ויש לנו קשר טוב איתה..כך שאני מקווה שהעינינים יסתדרו.

הגישה הסבלנית וההבנה הן הטיפול הרגשי הטוב ביותר לדעתי..מה גם שהיא אמורה להתחיל בקרוב טיפול באמנות..

תודה

שלום.

אכן, הגישה הסבלנית והמעודדת הם בהחלט חלק חשוב ונכבד בטיפול הריגשי. אני בטוח שהרופאים ישמחו לתת תשובה על סמך הנסיון שלהם.

כל טוב,
שמוליק.

צר לי שקראתי את מה ששמוליק השני כותב וחבל ניראה לי שהוא צריך דחוף סיוע והוא ממש סובל כל שיחרור הקיטור הזה נובע מסבל ואני מבינה אותו
צריך לאמר שהייתי בשוק תוך בטחון שהנה חוח' שמוליק של האתר בנפילה פסיכוטית ומה קורה עם הבן אדם שעוזר להרבה מתמודדים בפורום בכל אופן אני איתך בעניין השיחות אך לא תמיד יש את הכסף היקר ואלו של הקופות לא תמיד פנויות
יש מחקר של אמ אר איי שבוצע לפני ואחרי תקופה ארוכה של טיפןל דינאמי אזור הרגש במוח , האמיגדלה , ניראה שונה בהרבה ומעודד לאחר שיחות נפש זה רק מוכיח שיש סבירות גבוהה ואפילו מאוד שזה אכן עוזר
צריך לפנות לכל גורם מטפל אפילו רוחני או הוליסטי זה עוזר מאוד

תודה לך על עזרתך בפורום שהוא אגב הכי טוב מכל הפורומים ואני מכירה את כולם לצערי כי רב

שלום נועה.

תודה רבה על תגובתך המפרגנת :-).

זה ממש נכון, שהרבה פעמים אין מספיק תקציב לטיפול בשיחות. מה שאני מציע בדרך כלל, זה להוריד את התדירות. חור בכיס זה גם כן מאוד כואב.

אני גםן מאמין שמטפל טוב צריך להביא את המטופל למצב שבו הוא יוכל להסתדר בכוחות עצמו.

הרבה פעמים ניתן להיעזר גם בקרובי משפחה וחברים. לשתף אותם בחוויות ולקבל פידבקים חיוביים. בדרך כלל יודעים על כל אחד באילו נושאים אפשר לקבל עידוד ובאילו נושאים עדיף שלא לדבר.

ראיתי שכתבת עוד תגובה ובה שיבחת את ד"ר דוידאור. גם זה שימח אותי.

עובדה שהוא ושאר רופאי הפורום סבלו את התגובות הלא מכובדות שלי בלשון המעטה בתחילת הדרך, והרבה מהתגובת נמחקו בשל כך...

אני מאחל לך כל טוב.
שמוליק.

יום שבת אתמול 1 מרץ
שודרה תכנית מרתקת בעקבות מחקרים חדשים ובדיקות דם המסייעות בפענוח המחלה הארורה דר' וויזר חלק על חלק מהמחקר אולם יחד עימו רואיין אדם צעיר ומקסים שסבל הרבה אישפוזים ובמהלכם חיבר המון שירים שיצאו לספר חדש
המחבר הוא ניר לוי או נהיר ליבי לא ככ שמעתי טוב אבל עתה עולה הצגה מהחומרים אותם יצר וכן חשיפה שלו בסוף ההצגה מחמם לראות את התכנית ואןלי יפוגג מעט את הסטיגמה העוטפת את המחלה הזו ואולי עוד כמה מאותה משפחה ארורה

שלום נועה.

ניסתי להסתכל בלוח השידורים של ערוץ 1, ולא ראיתי משהו ברור שאומר באיזו תוכנית זה שודר.

אפשר אולי לפרט בבקשה באיזו תוכנית בדיוק זה היה?

יש את זה אולי ב Youtube?

תודה,
שמוליק.

תופעות הלוואי מאוד אינדיבידואלית, רגישות הקולטנים.
בדר'כ מס. ימים ואפילו שעות.
באם הטיפול לא מספיק, יש לישקול להוריד את הטיפול בזריקות
וכן לישקול להוסיף פרולול + קלונקס.
בכל מקרה, חובה על רופא מטפל להיות מעורב.

שלום לך.

בעיקרון לא מומלץ להפסיק טיפול תרופתי מבלי להתייעץ עם הרופא המטפל, אל לכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בנוסף לכך לא מומלץ להפסיק בבת אחת אלא בהדרגה, אבל אם מדובר במינון נמוך, אז זה לא כל כך נורא, ובכל אופן, אם כבר הפסקת, אז אולי היו אי אילו תמסיני גמילה שאת כבר מאחריהן.

התרופות לא רק עושות טוב, יש להן גם תופעות לוואי. לתרופות הפסיכיאטריות יש תופעות לוואי קשות במיוחד, ולכן החלטה להפסיק טיפול תרופתי בשל הסבל מתופעות הלוואי היא לגיטימית בהחלט.

אני אישית סבלתי מתופעות הלוואי של התרופות. הסבל היה כל כך גדול, עד כדי רצון לסיים את החיים, ולכן החלטתי להפסיק את הטיפול התרופתי על דעת עצמי, וזה בדיוק מה שהחזיר לי את החיוך לפנים.

משהו שיכול להסביר את העובדה שהפסקת הטיפול התרופתי עזרה לי, הוא בכך שמטרת התרופות היא ליצור איזון כימי במוח, אך זהו רק אחד מהגורמים של המחלה, ולכן, טיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל וצריך לטפל גם במרכיב הריגשי. טיפול מספיק טוב במרכיב הריגשי יכול לבטל את הצורך בטיפול תרופתי.

לא יקרה שום נזק למוח, במיוחד אם תהיי מספיק עירנית ואם חלילה תהיה התדרדרות במצב, אז תיקחי שוב תרופות לפחות עד שתהיה הטבה.

מה שהייתי מציע, זה להמשיך את הטיפול במרכיב הריגשי, בין אם הוא נעשה ע"י הפסיכיאטר (ואת מרגישה איתו בנוח), ובין אם יהיה צורך להחליף מטפל.

כל טוב,
שמוליק.

השאלה : מה הסיבה שנטלת ?
הסיכון : החמרה נפשית קשה ולפעמים עמידות לפריזמה.
בכל מקרה כדאי להתייעץ עם רופא מטפל, ניתן להיות במעקב, גם ללא טיפול תרופתי, לפחות ניטור המצב וניסיון למנוע החמרה.