פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

חובה יעוץ עם רופא מטפל
וטיפול מיידי בתופעות לוואי

ממליץ לפנות לרופא אחר..

שלום ליל.

אינני רופא.

לא בטוח שלמוג'ין היא תרופה בטוחה בזמן ההריון למרי, אבל צריך להבין שהרגשה לא טובה בזמן ההריון, מעבר לפגיעה הברורה באם - פגיעה במצב הרוח של האם, פוגעת בעובר, כך שיכול להיות שהסיכון של פגיעה בעובר כתוצאה מלקיחת התרופה הוא קטן ומזערי ביחס לפגיעה שעלולה להיות כתוצאה מהחמרה במצב הנפשי עקב הפסקת התרופה.

זה כנראה בדיוק מה שכתבת לגבי החשש שלך שהפסקת האינווגה עלולה לגרום למצב פסיכוטי. בעיקרון, מייצב מצב רוח אמור להיות מספיק לטיפול במאניה-דיפרסיה, והתרופה האנטי-פסיכוטית אמורה לסייע נגד הפאזה המאנית. סביר להניח שהרופאה שלך סבורה שבמקרה שלך אין חשש, אבל אם למרות זאת את חוששת - כדאי להביע את החשש בפני הרופאה המטפלת על מנת לשקול מחדש האם נכון להפסיק את האינווגה.

כל טוב,
שמוליק.

שלום דני.

אינני רופא. אני סטודנט לפסיכולוגיה, ואגב, גם אני סבלתי מ"תסמינים שליליים".

ראשית, צריך לומר את כל האמת על התסמינים השליליים ועל דיכאון פוסט פסיכוטי.

אלה היו ההסברים שניתנו לי כשהייתי במחלקה פתוחה אחרי אישפוז כפוי במצב פסיכוטי חריף.

מנקודת המבט שלי, השתכנעתי שהתסמינים השליליים, היו למעשה תופעות לוואי של התרופות האנטי-פסיכוטיות. הדיכאון הפוסט פסיכוטי, הוא למעשה היה דיכאון שנבע מחוסר היכולת לתפקד שהוסברה כ"תסמינים שליליים" שלמעשה הייתה תופעות לוואי של התרופות האנטי-פסיכוטיות.

עובדה היא, שכחצי שנה אחרי שהפסקתי את התרופה האנטי-פסיכוטית - התסמינים השליליים נעלמו כלא היו.

אי אפשר להסיק ממני על הכלל, אבל אפשר בהחלט להסיק שקיימת אפשרות שגם אצל מטופלים אחרים התסמינים השליליים אינם אלא תופעות לוואי של התרופה האנטי-פסיכוטית ושהדיכאון הפוסט פסיכוטי הוא דיכאון הנובע מחוסר היכולת לתפקד בגלל ה"זומביות".

אינני מציע להפסיק את התרופה האנטי-פסיכוטית מבלי להתייעץ עם הרופא המטפל; זה עלול להיות מסוכן. אבל מה שכן, חייבים לומר את כל האמת; ישנם מטופלים שמרגישים שה"זומביות" היא בגלל התרופות, ואחרי שכל הזמן אומרים להם שאלה תסמינים של המחלה - הם מאבדים את האמון, שזהו הבסיס ההכרחי לטיפול.

כדאי לבדוק עם הרופא המטפל את האפשרות של התמקדות חזקה יותר בטיפולים פסיכולוגיים, שעם הצלחתם, ניתן יהיה להוריד את המינון של התרופה האנטי-פסיכוטית, ואז יהיה אפשר לבדוק "על רטוב" את ההשערה שמדובר בתופעות לוואי (אם כי לא יהיה ניתן להוכיח בוודאות שזו הסיבה, כי עדיין יהיה ניתן לומר שהמחלה עברה).

כדאי לציין ממה שלמדתי בקורס פסיכולוגיה פיסיולוגית, שהתסמינים החיוביים באים לידי ביטוי בעודף דופמין במסלול מסויים, ואילו התסמינים השליליים באים לידי ביטוי במחסור בדופמין במסלול אחר. זה עצמו אומר דרשני, שאולי התרופה האנטי-פסיכוטית ש"מפחיתה" דופמין (המונח המקצועי הוא אנטגוניסטיות לדופמין), למעשה מפחיתה דופמין גם במסלול האחר, ואולי זו הסיבה לתסמינים השליליים.

בכל אופן, לי אמרו שאולי לפונקס יכולה לעזור לתסמינים השליליים, אבל אני די סקפטי; שמעתי ממטופל שקיבל לפונקס שהוא סובל מ"זומביות", ומה גם שלא ממהרים לתת אותה כי היא עלולה לפגוע בכדוריות הדם הלבנות, שזו ממש סכנת חיים, והיא בדרך כלל בקו האחרון.

כל טוב,
שמוליק.

בן 28
לפני כשלוש שנים עברתי אפיזודה פסיכוטית כתוצאה מנטילת נוגדי דיכאון במינון גבוה (סרוקסט 60 מ"ג).. למרות שה"פסיכוזה" שעברתי שנויה במחלוקת הגעת לאחר מכן לרופא פסיכיאטר אחר ממי שנתן לי את הנוגד דיכאון והכניס אותי למצב הזה
הפסיכיאטר שהגעתי אליו במצב פסיכוטי הביא לי סוליאן 200 מ"ג בשביל לאזן אותי.. היו ימים שעליתי גם ל-400 , אבל אגיד לך ת'אמת תופעות הלוואי מהתרופה הזו היו אצלי בלתי נסבלות, עליתי 20 קילו מה שגרם לי בעצם גם למצב רוח רע שנהייתי שמן.. הייתי "כבד" מין זומבי כזה.. קהה בחושים וברגש.. לא היה לי כוח וחשק לכלום..
פשוט חזרתי אל הפסיכיאטר ועמדתי על כך שאני לא נוטל את התרופה הזו יותר.. עברתי ללמיקטל מאז לאחר התעקשותי
תכלס הרופא דאג ורצה למנוע ממני להגיע שוב למצב מאני בגלל זה הוא התעקש שאקח סוליאן אבל לא יכולתי לסבול את התופעות לוואי
לדעתי העלות ששילמתי מלקיחת התרופה הזו עלתה על התועלת (מה גם שנשארתי עם ה-20 קילו שהעלתי לצערי וגם גורמים לי להרגיש רע לעתים תכופות..)
יש אנשים שאולי זה יעזור להם יותר כמו ששמוליק אמר לא ניתן להסיק במקרה זה מהפרט אל הכלל.. רפואה זה מדע לא מדויק ובטח ובטח שפסיכיאטריה גם כן..
אני חושב לעצמי כמה אנשים "נופלים בין הכיסאות" שנכפה עליהם איך שהוא לקחת את התרופות האלה עם תופעות הלוואי שלעתים בלתי נסבלות :\

שלום רב.

אינני רופא.

לא נראה לי שיש סיבה לדאגה. צו לבדיקה כפוייה (שהוא צעד אחד לפני אישפוז כפוי), ניתן רק כנגד אדם שלכאורה נמצא במצב פסיכוטי ויש חשש שהוא יפגע בעצמו או בסביבתו. כיוון שהוא שהה בחו"ל, ואם שם לא קרה כלום, אז כאשר הוא חזר לארץ, צריך שתהיה איזו תלונה עדכנית עליו. תלונה כזו צריכה להיות מטופלת באופן מיידי, ואם לא קרה כלום - אין ממה לחשוש.

כל טוב,
שמוליק.

קשה לנחש ללא בדיקה והערכה.
יש להתייעץ עם פסיכיאטר.
באופן כללי , פחות סביר , אם רגועים..
יש לשלול תחילה בעיה גופנית, דלקת בדרכי השתן, שתייה מוגזמת, קפה מוגזם ועוד..

שלום ניר.

אינני רופא, אבל בתור סטודנט לפסיכולוגיה, נראה לי שמה שלמדתי בקורס פסיכולוגיה פיסיולוגית מספיק כדי לענות.

אכן, מחסור בדופמין יכול לגרום לדיכאון, ויתרה מזאת, התסמינים השליליים של סכיזופרניה באים לידי ביטוי במחסור בדופמין, אבל במסלולים אחרים מהמסלולים שבהם צריך להפחית דופמין שהם הביטוי לסימפטומים החיוביים של סכיזופרניה.

אגב, הרבה פעמים תהיתי, שאולי כאן קבור הכלב, ולמעשה ההסבר לסימפטומים השליליים של הסכיזופרניה, הוא בכך שהתרופות האנטי-פסיכוטיות הן אלו שיוצרות את המחסור בדופמין. סוף כל סוף תרופות אנטי-פסיכוטיות הן במוצהר תרופות שמפחיתות דופמין (יותר מדוייק לומר אנטגוניסטית לדופמין).

קוקאין הוא סם שידוע בתור מעכב ספיגה חוזרת של דופמין, והוא נחשב לסם מסוכן. ריטלין היא תרופה שגם כן מעכבת ספיגה חוזרת של דופמין, אבל היא משמשת בעיקר להפרעות קשב וריכוז.

תרופה שמגבירה דופמין (יותר מדוייק לומר אגוניסטית לדופמין) יכולה להגביר גם במסלולים שבהם ההגברה עלולה לגרום לסכיזופרניה.

חוץ מזה, מסיבות שלגמרי אינן ברורות לי, לעיתים משתמשים גם בתרופות אנטי-פסיכוטיות נגד דיכאון, בזמן שהן אנטגוניסטיות ("מפחיתות") לדופמין.

מקווה שעזרתי.

כל טוב,
שמוליק.

אני לוקחת אנטי פסיכוטי לאחר פסיכוזה ומשמינה מאוד. החליטו להעלות לי את המינון של הציפרלקס בגלל החוסר חשק לעשות משהו. עם העליה של הציפרלקס מרגישה שיש לי קצת יותר מדי מחשבות בראש ביחד אבל עדיין תחת שליטה. האם זה נורמלי? האם הציפרלקס והאנטי פסיכוטי נוגדים אחד את השני כך שאצטרך גם לעלות אותו?

שלום רונית.

אכן מדובר בתרופות נוגדות. תרופות אנטי-דיכאוניות אמורות להעלות את מצב הרוח ממצב ירוד של דיכאון למצב מרומם יותר. תרופות אנטי-פסיכוטיות אמורות להוריד את מצב הרוח ממצב פסיכוטי מרומם למצב יותר נמוך ומאוזן.

אבל הם פועלים על מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) אחרים. האנטי-פסיכוטיות פועלות על דופמין, ואילו ציפרלקס פועל על סרוטונין.

בהזדמנות זו, אני חושב שכדאי לומר את כל האמת על ההשמנה וחוסר החשק לעשות משהו.

הרבה פעמים, נוטים להסביר - לפחות את חוסר החשק - כתסמינים שליליים של המחלה, ושוללים מכל וכל את האפשרות שמדובר בתופעות לוואי של התרופה האנטי-פסיכוטית.

האמת היא שאין וודאות שמדובר בתסמינים שליליים ואין וודאות שמדובר בתופעות לוואי, ואין לשלול אף אחת מהאפשרויות. הרבה מטופלים מרגישים שהתרופות הן הסיבה לכך, ואחרי ששוללים את האופציה הזו, הם מאבדים את האמון, והאמון של המטופל במטפל הוא הבסיס ההכרחי לטיפול.

זה לא אומר שצריך להפסיק את הטיפול התרופתי, אבל חייבים להגיד את כל האמת.

כל טוב,
שמוליק.

עצם זה שכותבת באינטרנט זה אחד מסממים אצלי שמגיע פסיכוזה
העלו מ 15 ל 20 הציפרלקס לפני 3 ימים בגלל שיותר מדי "לא בא לי לעשות ספורט לא בא לי להפסיק לאכול לא בא לי ליזום משהו"ועכשיו יש יותר מדי כתיבה והתעסקות באינטרנט ועריכה של טקסט זה. בלילות חלומות מאוד חדים. הבעיה שהלילה התעוררתי באמצע הלילה והתחיל לי פרנויאה כאילו כולם מקשרים כל מיני דברים עלי ונגדי ממש חרדה וחוסר יכולת להירגע ולישון וקיפאון שלא רוצה להטריד את בעלי. כפתרון לקחתי עוד 50 מג סרוקוול שאחרי זמן כן הרגיע ומקווה שכל תאוריות הקונספירציות רק בראש.. כרגע מתלבטת מה לקחת עכשיו בבוקר 15 מג ציפרלקס איתו הייתי עד לפני 3 ימים או שוב ה 20 מג

סרוטונין ברמה גבוהה, פעילות מוגברת במוח , יכול להוביל לירידה ברמת הדופאמין.
ניתן לשלב SSRI עם וולבוטרין, במיוחד , בקיום חרדות ( וולבוטרין לעתים מחמיר חרדות )

גם התרופה VIPAX הנה תרופה גנרית לתרופה המקורית EFFEXOR.

לאחר תום הפטנט של החברה שייצרה את התרופה המקורית, רשאיות חברות אחרות לייצר את אותה התרופה (לדוגמא טבע הנה חברה מובילה בתחום הייצור של תרופות גנריות). למעט מקרים נדירים קופות החולים בארץ מספקות את התרופות הגנריות היות שהם זולות משמעותית מן התרופה המקורית.

מאחר ושתי השמות של התרופות אותם ציינת אינם בהגדרה התרופה המקורית לא נראה לי שאמורים להיות הבדלים משמעותיים אם בכלל.

מנסיון, נטלתי את שניהם ולא הבחנתי בכל הבדל בין השניים.

שלום עידן.

אינני רופא. אני סטודנט לפסיכולוגיה ויש לי נסיון אישי רלוונטי.

קשיים בתיפקוד המיני היא תופעת לוואי ידועה ושכיחה של תרופות פסיכיאטריות ובמיוחד לתרופות נוגדות דיכאון ותרופות אנטי-פסיכוטיות, כך שרב הסיכויים שגם תרופה אחרת תגרום לתופעות לוואי.

לגבי נזקים בלתי הפיכים - זה אמור לקרות; ברגע שיהיה אפשר להפסיק את הטיפול התרופתי כאשר יהיה שיפור במצב הקליני (כמובן רק על פי הנחייה של הרופא המטפל), תופעות הלוואי אמורות לחלוף.

חייבים לומר את האמת, שהיו מספר הודעות בפורום הזה, שהייתה בהם תלונה על נזקים בלתי הפיכים כתוצאה מלקיחת תרופות שלא חלפו גם אחרי שנה מזמן ההפסקה. אין אפשרות להעמיק בנושא, אבל יכול להיות שמדובר בתסמינים שליליים של המחלה, וצריך למצות את הטיפולים הפסיכולוגיים; פסיכיאטריה זה לא רק תרופות.

אני לקחתי במשך הרבה זמן גם תרופות אנטי-פסיכוטיות וגם תרופות אנטי-דיכאוניות, וכולן השפיעו על התיפקוד המיני, אבל זה לא כך כך הפריע לי כמו הזומביות. התופעות חלפו כחצי שנה אחר ההפסקה.

כל טוב,
שמוליק.

שלום נועה.

אינני רופא.

בעיקרון צריך חוות דעת עדכנית על המצב שלך כעת שמאפשר לך לנהוג. תצטרכי לדבר על כך עם הרופא המטפל. הוא כבר אמור לדעת מה בדיוק צריך לעשות.

כל טוב,
שמוליק.

שמוליק שלום.מה שלומך ותודה על ניעות על אף שאינך מקצועי. האם ידוע לך כמה זמן צריך להיות בהפוגה מפסיכוטי כדי לקבל חזרה רישיון והאם עושים שוב טסט

שלום רב.

רוב הדברים שכתבת נכונים.

לא צריך לעשות עוד פעם אי אילו בחינות, אלא רק צריך חוות דעת עדכנית לפיה המצב שלך מאפשר לך לנהוג.

מסכים שנדרש שיתוף פעולה עם המערכת, ובכלל זה לקיחת התרופות.

אין איזה שהוא זמן מינימלי; תלוי בהתרשמות של הרופא המטפל.

א.ס. משתתפת מידי פעם בפורום, ומוכרת בתור אחת שהטיפול התרופתי לא הטיב עימה, אך צריך להיות מודעים לכך שיש מטופלים אחרים שהטיפול התרופתי מטיב להם. להם לא צריכה להיות בעייה לשתף פעולה עם המערכת.

מי שאינו מעוניין בטיפול התרופתי - עומדות בפניו שתי אופציות. האחת היא לשתף פעולה עם המערכת, ואחרי שהוא מקבל את רשיון הנהיגה בחזרה, הוא יכול לעשות כראות עיניו, ולהפסיק את הטיפול התרופתי, על אף שלא מומלץ להפסיק מבלי להתייעץ עם הרופא המטפל, אא"כ מדובר בסבל בלתי אפשרי, וגם אז כדאי לנקוט באמצעי זהירות.

אפשר גם ללכת לאפיק המשפטי, אבל כדאי להתייעץ עם עורך דין שמבין בעניינים כאלה, ולבחון את הסיכויים של ההליך המשפטי לפני שמוציאים כספים ואנרגיות.

כל טוב,
שמוליק.

חובה יעוץ רופא מטפל, הערכה סוציאלית, עו'ס, לשקול אשפוז במקרה של מסוכנות.

שלום רב.

אינני רופא, אני סטודנט לפסיכולוגיה.

אי אפשר להתעלם מההרגשה שלך שהתרופה הורגת אותך מבפנים. על פניו, נראה שאם בלי התרופה ישנם מחשבות אובדניות, אז עדיף לקחת את התרופה ולחיות. בכל אופן, זה לא אומר הכל או לא כלום; יכול להיות שישנו מינון שמצד אחד ימנע את המחשבות האובדניות, וגם לא "יהרוג" אותך מבפנים.

כמובן, שפסיכיאטריה זה לא רק תרופות, וצריך לבחון גם טיפולים פסיכולוגיים.

יש לי השערה, שאומרת שאולי ההחלטה להפסיק נבעה מכך שנסית לדבר על כך עם הרופא המטפל, והוא לא התייחס לתלונה שלך במספיק כובד ראש, או מלכתחילה לא ראית מקום לדבר איתו על כך. אם זה המצב, אז פשוט צריך להחליף רופא, וללכת לרופא אחר רגיש יותר.

כל טוב,
שמוליק.

תודה על ההתיייסות
כפי שאמרתי לא נטתי לאובדנות עד שהפסקתי ען התרפה וכן גם לפני שהתחלתי ליטול אותה
אני מעדיף לחשוב שמדובר בתופעת גמילה אך שלא כתופעת גמיחה ההולכת ונחלשת, הרצון למות הולך ומתחזק ונעשה חזק ממני לאט לאט

השאלה שנשאלת..למה בעצם התחלת לקחת ויפאקס? השאלה השניה האם בעבר היו לך מחשבות כאלה? אולי בגלל דיכאון קשה שהוביל למחשבות קשות ואובדניות התחלת לקחת ויפאקס? תהליך הגמילה לא גורם למחשבות אובדניות! הוא יכול לגרום להרגשה לא נעימה זרמים סחרחורות ועוד תסימיני גמילה לא נעימים . אולי לאחר זמן שיעבור אחרי ההפסקה בטיפול יתכן שהמצב הקשה שהיית בו לפני תחילת הטיפול ושביגללו התחלת בעצם בטיפול יחזור ואז באמת יכול להיות שיהיו לך מחשבות אובדניות.

יש לפנות לפסיכיאטר לבדיקה והערכה
תופעת גמילה - לפעמים כולל: חזרה של תסמונת נפשית ומסוכנות.

זה חלק סימנים לתסמונת נפשית,
שיכולה להיות חרדה, דיכאון וכו..