פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי - יש לך שאלה?

במקרה זה אני החמות. בני נשוי לכלתי 4 שנים ויש לי נכדה מקסימה בת שנה וחצי.
מה שאני לא אעשה עבורם, תמיד יהיה להם מה לבקר אותנו (את בעלי ואותי). אנו לא מתערבים בכלום ולא יודעים כלום אם לא מספרים לנו למרות שהם גרים בקרבת מקום אנו באים לבקר בקושי פעם בשבוע ואז גם לא תמיד פותחים את הדלת. ארוחת שישי בערב ובכלל ארוחות משותפות שהן לדעתי הבסיס לאיחוד המשפחה, אין מה לדבר כברחצי שנה לא אכלו אצלינו, למרות שאנו משפחה מאוד חמה ואוהבת. כשקורה מקרה כלשהוא אני זו שיוזמת תמיד את הקשר מחדש. שמתי לב, שככל שאנו טובים יותר כך מתנהגים אלינו לא יפה. כבר שלושה שבועות אנו לא בקשר והפעם החלטתי שאני לא מתרפסת עליהם. מה דעתכם?

אני סטודנטית בת 23, גרה בבית עם הורי ושלושת אחיי הקטנים, הגדול ביותר בן 22 אחריו 13 והקטן בן 10. כביכול משפחה נורמטיבית אך המציאות הרבה יותר עגומה.
אבי איש קשה מזג, החיים הובילו אותו לכך שיהיה קר וזה דבר שלמדתי לגדול איתו. מעולם לא הייתי בקשרים טובים איתו בגלל האופי השונה. לעומת זאת אימי הייתה אחרת, הייתה אמא מכילה וטובה שרק תתן את הנשמה לילדיה. לצערי עם השנים אמא הפכה להיות דומה לאבי, היא נעשתה קרה - לטענתה בעקבות החיים הקשים והעומס שיש עליה. בעקבות כך נוצר ריחוק גם בנינו אך לעיתים אנו מצליחות לשמור על יחסים תקינים (כל עוד אבי לא מתערב נגדי ומשכנע אותה בגנותי). לאחרונה, אחי (22) התחיל לעבוד עם אבי, הוא מבלה איתו שעות ארוכות ונהיה ממש דומה לו. אם בהתפרצויות זעם, דיבור מזלזל ומשפיל לשאר אחיו, שימוש באלימות פיזית. הוא טוען שרק כך יהיה אפשר "לחנך" אותם. מיותר לציין שגם כלפיי הוא אלים.
ניסיתי לדבר עם אמא באופן רציונאלי והדבר לא חדר מבעד למעטפת שיצרה לעצמה.. כמו כן פניתי אל בני משפחה אחרים שינסו להסביר לה וגם זה לא צלח.
השאלה היא בעצם- איך אני יכולה לגרום לאימי לראות את המצב כמו שהוא? שהיא בעצם מתבשמת מאבי ואחי ונותנת להם יד ב"חינוך מחדש" על ידי השלטת טרור על אחי הקטנים (שסובלים) והתעללות רגשית בי ?

תודה מראש

שלום לכם,בת 40 אמא ל-3 חייה באושר.
בעיתי היא,אני ובן זוגי מתקדמים בחיים אט אט ובכוחות עצמנו ומגיעים להשגיים יפים.אימי אישה שמאד מאמינה בעין רעה ותמיד אומרת לנו לא לספר שקנינו או נסענו. אנו אנשים צנועים אשר לא מספרים לסובבים אותנו אם לא חייבים .לאחרונה רכשנו דירת 5.5.חד' באיזור יוקרתי שכמובן לא ניתן להסתיר מאדם וגם איננו מעוניינים אך אימי והפחדים שלה אמרה לאנשים מהמשפחה שעברנו ל4.5 חד' משום שהיא מפחדת מה יגידו...אני לא משקרת ובנוסף מסבירה לה שאנשים יבואו ויראו את האמת ולמה היא משקרת.מה עושים?אציין שהיא עושה את זה בכל דבר הקשור לכל ילדייה דבר הגורם למריבות וכעסים מיותרים.תודה ושבוע נפלא.

אני אתחיל בזה שאנחנו 6 אחים כולנו נישואים+ילדים הגדול שביננו בן 40 והקטן בן 29 מה שקורה הקשר ביננו לא היה מצווין איך התראנו תמיד באירועים משפחתים או בבית של ההורים אף פעם לא בילנו חג ביחד ונראה לי כי כל אחד העדיף לעשות עם המשפחה של הצד השני מבחינת נוחיות כמובן
לפני 5 ימים היה פיצוץ נוראי שהגענו לחגוג לאבי יום הולדת ואיך שהואמשיחה התחיל הבלגן אחד צעק על השני והתחיל להשפיל את השני
ומהצד אני רואה את הגיסות מחיכות ומרכלות ומה שיצא אח אחר גם ראה את זה ואמר עד מתי הריחולים האלה ימשכו די גם ככה יש שנאת חינם בעולם מה השטויות האלה
הילדים שלי צריכים לראות את זה הוא קם והלך
ומה שקרה שבזה זה לא הסתיים וגרמו לאמא שלי לבכות ואמרו שכמה היא לא בסדר ואיך שהיא לא מכבדת את הכלות וזאת הסיבה שאף אחד לא מגיע ומה שלא מובן זה שאני הזמניה אותם שבתות ואף אחד לא מגיע אני מנסה שוב ושוב עד שכמובן הפסקתי
ואם זה חתונה וכל המשפחה מוזמנת אני מתקשרת לאחים ואומרת תשמרו לי מקום שאני רוצה לשבת עם האחים וכמובן הם אומרים בסדר ושום דבר
אני יושבת בסוף האולם עם אנשים שאני לא מכירה וכל האירוע נהרס לי
אני מאוד רוצה לתקן את המצב אני מרגישה שיש הרבה רוע וכאס באויר איך אפשר לסדר את העניין אחת ולתמיד?והאם בכלל יש תקנה?ובבקשה אל תשלחו אותי לטיפול

שלום לכןלם
אנחנו משפחה בת 6 נפשות, 4 ילדים ולפי דעתי יש לנו בעיות תפקוד רציניות.
בעלי סובל מאלכוהוליזם לא באופן קבוע ז״א שאם הוא רק טועם אלכוהול הוא לא מסוגל להפסיק עד עילפון ( לכן הוא משתדל לא להגיע למצב שזה לידו בכלל) כמו כן הוא משתמש בסמים קלים כמו סיגריות מגולגלות וכאלה לפעמים אם יש גם כדורים הוא לא מהסס לקחת והלהיט הוא ריטלין שרשום לבני והוא לוקח מימנו גם כן, אני שונאת את זה אבל מפחדת להתלונן עליו אף על פי שאני יודעת שזה הצעד הנכון.
מה שקרה היום זה שעבדתי עד 6 בערב ( מנהלת כספים) ואף אחד בבית לא ענה לטלפון ( שני הקטנים היו בבית 7 ו 4 יחד עם בעלי) הגעתי רק כדי למצוא את בעלי מעולף!!! על המיטה שני הילדים אובדי עצות בוכים הבית פתוח הגדולים הלכו הבן הקטן ברח לו פיפי כי הוא פחד ללכת לשירותים לבד והם מנסים להתקשר אליי ללא הצלחה ומנסים במקביל להעיר את אביהם ללא הצלחה.
אני רותחת!!!!!! מכעס, חוסר אחריות משווע, איך הוא מעז!!!!!
בא לי לקום לארוז אותנו וללכת, מצד שני שהוא ילך
אני לא יודעת מה לעשות נמאס לי כבר להבליג אני רוצה שיבין את חומרת מעשיו!!!
הוא בטח יאמר לי שאני סתם כועסת ומגזימה כרגיל.
בא לי פשוט ללכת וזהו נמאס לי מכל המצב הזה נמאס שכל עול גידול הילדים עליי והוא בן אדם לא יציב כלל אני לא יכולה לסמוך עליו בכלום, מה אני יכןלה לעשות???

ילדתי הודיה בת השלוש ילדתי היחידה היא מתוקה וביישנית מאוד ומבחינת ההתפתחות היא עדיין לא מדברת שותף וכמובן שבגן מבינים אותה אם זה החברים והגננות.מה שקורה שאחר הצהרים היא נפגשת עם ילדה בת 5 שירה שההורים שלה פרודים והם השכנים שלנו. וחברים טובים.כבר תוקה היא אומרת לילדתי מה לעשות או מתי לעשות וכמובן שלא תמיד ילדתי שומעת היא עומדת על שלה ואומרת לא.לדוגמא עם ילדתי רוצה לשיר הכל טוב ויפה עד ששירה אומרת להפסיק זה מפריע לה כמובן ילדתי מתבאסת ושותקת.ואותו דבר אם הדודה מגיעה לשחק הודיה כמובן מתלהבת ןשמחה לראות את דודתה שירה ישר קופצת ואומרת הודיה בואי נילך לשחק וכמובן החיא רצה ומשחקת כמעט וכל דבר ששירה אומרת להודיה היא עושההאם זה ישתנה יום אחד וילדתי תעמוד על שלה ולא תיתן לשירה להחליט בשבילה ?ובגן זה גם אותו דבר הילדים מחליטים לביתי מה לשחק ומתי הם דוחפים אותה כדי שתעשה משהו בזמן שלהם לפחות ככה הגננת מספרת
בבית כמובן היא נורא נהנת להחליט לנו וכמובן שזה נראה שהיא נהנת
למה היא לא ככה עם החברים ?והאם אפשר לעזור לה לעמוד על שלה ?או לדחוף אותה להבין שהיא גם יכולה להחליט?
תודה ליאת

אנחנו משפחה מסורתית. בני כבן 19 הקצין לאחרונה מבחינה דתית. ממש נהיה דוס ולנו קשה לקבל את המראה החיצוני שלו. קשה לי להשלים, זה לא הדךר שלנו, בו חינכנו אותו, ברגע שפתח את הדלת ונכנס הביתה, וראיתי מראה חיצוני שונה, קיבלתי שוק, הרגשתי כאילו ילד זר נכנס הביתה. זה בן שאני מאד מאד אוהבת אותו, אך הוא עצמו החליט לשנות את דרכו מבחינה דתית. אני ובעלי נראים שבורים, כאילו איבדנו את הזהות של הילד שלנו, ואנו לא יודעים איך לקבל, איך להתמודד ואיך ממשיכים. הוא לא מוכן להשתנות.

אני סבתא,והבת שלי והנכדים שלה לא מדברים 8 או 9 שנים בגלל גירושין שנגמרו בצורה לא טובה.הבת מאוד רוצה להיות בקשר והילדים לא רוצים.אני רואה שהבת שלי סובלת בגלל זה ואני לא יודעת מה לעשות בנידון.
ניסיתי בעצמי להתקשר והם לא עונים לי.
אשמח לעצה.

בעיה מוזרה שאני לא יודע איך לפרש אותה ,בנוסף גם אני מרגיש מוזר איתה אבל ...

יש אתר השכרת דירות לטווח קצר ,שעובד על בניית רזומה .
לנו יש דירה משלנו ,ואנחנו בד"כ טסים לחו"ל פעם בשנה ולא אכפת לנו לעשות סוג של החלפת דירות בזמן השהייה שלנו בחו"ל .
אבל בשביל להצליח להזכיר ביתר קלות שצריכים ,צריכים לצבור רזומה (השכרות שהשוכר מדרג אותך גבוה כמה שיותר וכמה שיותר שוכרים ) .
אז אני ואשתי חשבנו פעם פעמיים לתקופות קצרות להשכיר את הדירה (לא למטרת ולבקש מהורי שני הצדדים (יש מקום ,אחד וילה ששאר הילדים מחוץ לבית ,והשנייה דירת 4 חדרים כנ"ל ) להתחלק ב"נטל" כמובן תוך כדי שיתוף פעולה וסיוע באחזקת הבית וסיוע בניקיונות .
אני לא שלם עם זה מאה אחוז מבחינת הפרטיות שלנו והרגשת הביתיות שנפגעת .
שאמרנו להורי אשתי על העניין אז הם "קפצו" על זה ואמרו בוודאי תמיד אתם מוזמנים .
שאמרנו אתמול להוריי לא הספקתי להמשיך להגיד על העניין של ההשתתפות ב"נטל" הם "התנפלו" עלינו ואמרו לנו איך אנחנו עושים דבר כזה שאין לנו מצוקה כלכלית ואיפה הפרטיות שלכם והפינה שלכם וכו' וכו' ,איך אתם יכולים להשכיר את דירתכם לאנשים זרים וכו' .
בקיצור הורידו לי את האוויר מהמפרשים ,מעצם ההפתעה מתגובתם היה קשה לי לישון בלילה לא ידעתי מה להגיד לאשתי , והבנתי שכנראה קודם כל הביחד של הוריי (אחד עם השני בלבד ) כנראה מאוד חשוב להם אבל אני לא יודע האם ביממה הקרובה לסרב להם לשוכרים הפוטנציאלים או שלא .

יש לציין שאנחנו לא במצב כלכלי קשה להיפוך הוא ,אנחנו פשוט רוצים יותר הכנסה פנויה בעקבות הסידור שלא מרתיע אותנו כל כך והאופציה לעשות החלפת דירות בעתיד עם חו"ל .

מה דעתך לגבי הכל ?

בתודה אנונימי

אני בודדה וזקוקה מאוד לגדל ילדים, ואין לי ילדים, ואני מתה על ילדים. אין לי כוחות להחליף עבודה כי אני עובדת בניקיון ולא אוכל להסב את המקצוע שלי להיות מטפלת בפעוטון.
אני מרגישה מאוד בודדה, לבד כאן בארץ, ורציתי לדעת איך לאמץ ילדים, לא במובן הפורמלי כי זה ברור שזה מסובך ומצריך אישור אימוץ, אלא אני מתכוונת בלהתנדב לאמץ בלי לשלם כסף.
בעקרון אני לא מתכוונת לקטע של להתנדב עם משחקים, הפעלות להרבה ילדים וחוגים להרבה ילדים, אלא מתכוונת להתחבר לילד/ה אחד ולשוחח איתו/ה על מה שמציק לו/לה בחיים, ולהקשיב לילד/ה בהענקת תשומת לב זה נותן לי הרבה מאוד. האם יש בתי יתומים בישראל שזה אפשרי לעשות לילד/ה שאני בוחרת "שיחות" בהן אני מקשיבה ?
כשאני כותבת "לאמץ" ילדים יתומים, הכוונה שלי היא לפגוש ילד/ה כמה פעמים בשבוע, ולהקשיב אחד על אחד לילד/ה היתומה.

שלום רב,
אני עוסקת במשלח יד מסוים ובמשפחה שלי מאוד מתלהבים מזה עד כדי כך שהם מבקשים ממני כל מיני טובות בחינם כמובן לפעמים על חשבון זמן של לקוחות שמשלמים.
הגעתי למצב שאני עונה בחוצפה לבני משפחה מסויימים או ממציאה שקרים על גבי שקרים למה אני לא יכולה לעשות את זה כי אני לא יודעת איך לגרום להם להבין שזאת העבודה שלי ולא תחביב שלי וזה שהם משפחה לא אומר שזה פתח לקומבינות....
איך אני יכולה לעשות זאת בדרך נכונה?

שלום, אני נשואה באושר כבר 4 שנים, עם ילד קטן בן 3, לי ולבעלי זוגיות נהדרת במלוא מובן המילה ואנו מאוד אוהבים. הבעיה מתחילה עם חמותי שעד היום לא מקבלת אותי למשפחתה ודואגת לפרסם באוזניי ובאוזניי כל מי שמוכן לשמוע שלבעלי מגיעה אישה טובה יותר, לדבריה הוא מאוד אומלל והפך מסכן מאז שהכיר אותי.בנוסף עסוקה בלהשפיל אותי באופן תמידי מול אנשים ,בחוסר טאקט ,ובהתנהגות ילדותית והתערבויות.בעלי אינו מתייחס לדבריה לאחר שניסה אלפי פעמים להעמיד אותה על טעותה גם במחיר של נתק לתקופה ארוכה מאוד אך העניין לא עזר.אנשים רבים מהמשפחה ניסו להתערב לטובתינו ולהסביר לה את מקומה אך עמדתה נוקשה.היא מאוד עסוקה בלהשמיע את טענותיה כל הזמן ואינה מוכנה לקבל ביקורת כלל מתוך תחושה שהיא תמיד צודקת.שוב אני מעוניינת להדגיש כי אין שום בסיס לתחושותיה ודבריה הם רק ממקום של אם שאינה מרפה או יודעת לשחרר, מבחינתה מוטב היה שבנה היה מתגרש ובא לגור אצלה.בעלה מצדד בה כמעט תמיד ולכן גם ממנו אבדה התקווה.בכל מקרה הצעתי באחת השיחות לפנות לטיפול מקצועי אך היא אינה מקבלת זאת.יש לציין עוד כי אינה תומכת בנו ואינה עוזרת בשום צורה.
מה עושים במצב כזה? האם נתק הוא הפתרון? בעלי מאוד כועס עליהם ועדיין רוצה לשמור איתם על קשר מינימאלי ביותר..

אני נשואה כבר 8 שנים+2 ילדים מקסימים אני נימצאת בבית לא עובדת וכמובן זה מבחירה שלי ושל בעלי..לפני כמה חודשים הכרנו זווג פלוס ילדה בגילים שלנו זווג ממש מקסים וכמובן שבמשך הזמן ממש התחברנו ויצא לנו לעשות איתם הרבה דברים במיוחד עם הבעל והילדה כי הם היו במריבה וכו.. ועבר קצת הרבה על הזווג הזה והם מתגרשים ומה שקרה שהתחברנו מאוד וכמובן כל זה בגדר חברים טובים האבא מגיע עם הילדה וממש לא אכפת לי שהילדים משחקים ביחד ובעלי והוא יושבים לדבר או לפעמים בעלי לא בבית ואני נימצאת אז אני כמובן מכניסה אותם שותים ומדברים ולא יותר..מה שקורה זה שחמי וחמתי שואלים יותר מידי שאלות וחושבים שזה עניין שלהם שגבר בבית איתי ושהוא משחק עם הילדים שלי שבעלי בכלל לא בבית בעלי ואני ממש סומכים עליו הוא שכן ואבא מסור הלוואי והינו זוכים לעוד חברים כאלה
ומה שקורה ההורים של בעלי עוקצים אותי כל הזמן חוץ מהשאלות שאני בכלל לא מחשיבה כשאלה אלה עונה בעוקץ כמובן בשמחה ומנסה להסביר שאין כלום ביננו
וזה שבעלי לא דואג ולא אכפת לו כי הוא סומך על שנינו הם לא מבינים
בכל אופן עם בעלי הם אף פעם לא תפסו לשיחה ואף פעם לא שאלו שאלות וזה יותר מעצבן
והאמת אני נהנת בחברתו ולא כי הוא גבר או גרוש או חתיך אני אפילו לא בכיון אני מאוהבת בבעלי ומקווה מאוד שזה ימשך וכמובן כל זה בידיעת בעלי
איך אפשר להעמיד את חמי וחתי במקום ושלא יכניסו את האף שלהם לא לענינים לשהם?והאם יש דרך להתחמק משאלות שלא ניראות לי?
תודה מאיה

שלום רב,

אני אמא לשלוש בנות כאשר שתיים מבנותיי ברוגז מזה מספר שנים.
אני לא מצליחה להתמודד עם המצב, רב הזמן בוכה אין לי חשק לכלום אד כדי פגיעה במצבי הגופני.

חשוב לציין שניסיתי להשלים בין השתיים אך ללא הצלחה

תודה,
יעל

אני בת 15.5 . לפני חודשיים ישבתי עם אמא בטלויזיה ותוך כדי שיחה היא אמרה לי שהיא קנתה סכיני גילוח. היא כמובן התכוונה לבית השחי. אבל אני סיפרתי לה שאני גם מגלחת למטה. היא כמובן שהייתה מופתעת אבל הוסיפה שזה מיותר בגיל שלי "אף אחד לא רואה" היא אמרה והוסיפה "אפשר להתחיל עם זה בגיל "18. אבל אני עניתי: אני רואה וזה מגעיל אותי".
השבוע עשיתי את זה שוב, אבל מציק לי שעשיתי את זה בניגוד לדעתה של אמא. אני מצטערת שהזכרתי את הנושא בשיחה שלנו , אחרת יכולתי לעשות את בשקט.
אנחנו מדברות הרבה על כל מיני נושאים אפילו על מין . נראה לי שהעיניין סגור מבחינתה ואני לא יצליח לשכנע אותה. אין לי עדיין חבר כך שאני לא עושה את זה בשביל יחסי מין. וגם לא דיברתי עם חברות בעניין.
מצד שני אני חושבת שהיא יודעת בתוך תוכה שאני ימשיך לגלח.
האם אני צריכה להמשיך לדבר עם אמא כדי לקבל את הסכמתה או להגיד שאני כן ממשיכה עם זה . או אולי באמת אני עדיין צעירה בשביל זה? אני בכלל לא מבינה למה הגיל צריך להשפיע על העיניין. אני לא אוהבת איך שזה נראה.

מבקשת את התייחסותכם המקצועית.
תודה