פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי - יש לך שאלה?

לפני כשנתיים, אבי החליט לנתק איתי ועם משפחתי קשר. מדובר באדם הסובל מאישיות גבולית, ולאחר שהתגרש מאימי, הוא התווכח עמי על עניין יחסית פעוט - בגינו החליט שאינו מעוניין בקשר איתנו. למרות שניסיתי להעביר אליו מסרים "שהדלת שלי תמיד פתוחה בפניו", ואף אימי ניסתה ליצור איתו קשר מספר פעמים - הוא בכל זאת דבק בעמדתו.

הילדה שלי היום כבת 3, ולא פגשה בו כבר שנתיים. לאחרונה, היא למדה על הקשרים המשפחתיים: אמא של אמא = סבתא, אבא של אבא= סבא וכו'...והתחילה לשאול אותי שאלות לגבי אבי ("אמא, יש לך אבא?" ו"איך קוראים לו?" ו"ואיך הוא נראה?" וכדומה)

אני לא יודעת כציד לענות לשאלות הללו, אני מבולבלת וחוששת מהמסרים שהיא עלולה להבין, כמו גם, אני לא בטוחה אילו תובנות יכולות להטמע במוחה של ילדה בת 3...כרגע סיפרתי לה שיש לי אבא, סיפרתי לה איך קוראים לו, וגם הראתי לה תמונה שלו. הסברתי לה שהוא גר רחוק (כמו קורבי משפחה שיש לנו שגרים בחו"ל).

אני לא בטוחה שעשיתי נכון ששיקרתי, וגם חוששת מאוד משאלות המשך...
האם עשיתי נכון? מתי יהיה הזמן הנכון לספר את האמת?

אני בת 22 ,שנה אחרונה בלימודים, בקשר עם בחור בן 33 כבר שנתיים וחצי ,מסתדרים, אוהבים ורוצים להתחתן. אנו מודעים להפרש הגיל שיש בינינו אך לא רואים בזה בעיה. ההורים שלי אינם מסכימים לקשר..רציתי לשמוע את דעתך גם מבחינת הגיל וגם מבחינת ההורים, האם אפשר לשכנע אותם??? , ההורים שלי חשובים בשבילי אבל לא רוצה לוותר על הקשר מכיוון שיש לי אמונה שנצליח

שוב שלום לכם,בזמנו דיברנו על אימי שהיא רוצה לקבל כן על כל מה שהיא מבקשת!
אני נשואה ובעלת עסק עצמאי שאני קובעת לי את השעות וימי העבודה.להורי עסק עצמאי(חנות)אשר הם מצפים ממני היות ואני די זמינה בשעות למלא את חסרונם כאשר הם בחופש או בבדיקות רפואיות.
לפני כשנה שוחחתי איתם ואמרתי שאני לא מעוניינת יותר לסגור חורים עקב זה שהדבר אינו מתחלק בין כל הילדים ובנוסף הם יודעים שאני לא אוהבת להיות בחנות הזו וכמובן איני חייבת.
היה ויכוח גדול אבי כניראה מבין שאני צודקת אך אימי הכפיתית אינה מרפה.אציין שגם שבוע שעבר היא ביקשה שאהיה בחנות כי יש להם בדיקות וכל תשובה שלילית שלי מגיע מבחינתה לטריקת טל' או דיבור עוקצני.מה לעשות הלאה?(מרגיש שתמיד את הדברים שלי אפשר לדחות כי הם פחות חשובים)...כאשר שוחחתי עם כל אחיי על העניין זה ממש לא מזיז להם כי כמובן לעולם לא מבקשים מהם!!!תודה לי.

שלום.
אישתי לצערי דבוקה כרונית לתשבצים וזה פוגע בזוגיות שלנו ולמה אני מתכוון :
היא לוקחת איתה תשבצים לחופשות שלנו בארץ ובחו"ל , אני מרגיש שאני חיי לבדי מנותק ממנה כי היא במקום להיות איתי היא עם התשבצים .
רואים סרט יחד בבית היא יושבת לידי רואה וממלא תשבצים , איך אני צריך להרגיש אז ?
נכנסים למיטה אז עד שהיא לא מסיימת את התשבצים שלה, עוד אחד ועוד אחד וזה קורה לפעמים עד לחצות לפני שאני ממש נרדם רק אז היא מניחה את התשבצים להתפנות לקיים יחסי מין
כאשר השעה חצות ואני מותש, אני מרגיש חוסר אונים ופגוע .
ששוחחתי איתה על כך שתוריד במינון ותפסיק עם זה כי זה נהפך לכרוני חולני בעיני .
היא הורידה במעט לאחר שבעבר שוחחתי איתה שיחה קשה ורצינית אבל זה חוזר וחזר בגדול .
אין לי כל כוונה לשוחח על כך איתה פעם נוספת אני חושב לעשות איזה צעד דרסטי ומדי פעם לצאת בערבים ולחזור מאוחר בערב על מנת לעורר אותה על מנת שהיא תתחנן וזה יבוא ממנה להפסיק או לא להכניס את התשבצים לחדר השינה או לזוגיות שלנו .
האם יש לך רעיונות מה לעשות על מנת לשנות את המצב ?
תודה

רציתי לשאול האם אנשים אוכלים בחדר השינה? זאת אומרת האם גבר ששוכב על המיטה שלו ובא לו לאכול במבה לדוגמא, האם זה נורמלי?
אודה לכם על תגובותיכם.

שלום רב. אני בגיל 27 וגרה בבית ההורים. בסעודות שבת הורי נוהגים ללעוס אוכל ולהוציא שאריות מזון לעוסות ולזרוק אותן על השולחן. יצוין שעד כה התופעה הייתה נדירה אולם בחודשים האחרונים הם עושים זאת בכל ארוחה. כיוון שאני מאוד רגישה בעניין ועשוייה להקיא או להפסיק לאכול (לא בכוונה זה פשוט באמת מאוד מגעיל אותי) ביקשתי מהם, בנימוס, לשים את השאריות הלעוסות במפית כיוון שאינני יכולה לאכול כשהן זרוקות על השולחן מול הפרצוף שלי. הם הגיבו בזעם, אמרו לי "להפסיק לחנך אותם" ושזו הצורה שבה הם אוכלים ואם לא מתאים לי שלא אסתכל עליהם. מובן שאינני יכולה לא להסתכל כיוון שהשאריות הלעוסות נמצאות סמוך לצלחת שלי. האחים שלי אמרו להורי "להפסיק להתייחס אלי". זה נורא פוגע משום שאני מוצאת את הבקשה שלי לגיטימית בזמן הארוחה. מה עושים?

שלום רב לחברי הפורום .
אני מבקש להעלות בפניכם בעיה אישית ואשמח להיות שותף בפורום ולקבל תשובות .
אז ככה הבעיה שלי היא כזו:
אני נשוי למעלה מעשר שנים ובכל שישי שבת אמא של אשתי דבוקה אלינו .
לי אישית אין כלום נגדה , אישה נחמדה טובת לב אבל זה בזמן האחרון התחיל להפריע לי הדבק והתלות הזו בחמתי .
בכל ימי שישי אנחנו אוכלים אצלה ולפעמים בימי שבת ואם לא אז יוצאים כולם למסעדה לאכול .
בזמן האחרון הדבק של אשתי לאימא שלה התחיל להפריע לי ואני מרגיש כל הזמן שאני חייב לה כי היא מאכילה אותנו , שתבנו לא שאין לנו כסף פשוט אשתי מתעצלת לבשל ועקב כך מאלצת אותי ללכת לאכול אצל חמתי כל שישי שבת .
איך אני יכול לנתק את אישתי מהסינור של אימא שלה לדעתכם על מנת שתהיה עצמאית , לא מבקש ניתוק מוחלט רק ירידה בתדירות כך שלא ארגיש מחויבות כלפיה .
מה דעתכם אני מגזים .
תודה

נושאה +ילדה בת 2 גרים מאוד קרוב לגיסי שלו יש 2 בנים וחמי וחמתי גרים אצלהם כבר שנים..וכל הזמן היא שומרת על הילדים והסיבה שלה כי היא צריכה והיא גרה שם לפי דעתי היא צודקת ואלה הנכדים שלה.מה שמפריע לי ולבעלי שאנחנו לא מבקשים שתשמור על הבת רק במיקרי חרום זאת אומרת שאם אנחנו צריכים לעשות קניות ולאחר מכן סידורים וכל זה מקסימום 3 שעות שמתוכם הילדה כבר ישנה ומוכנה לשחק ולקרוא ספר וזה רק אם לא נספיק להשכיב אותה.בכל אופן חמתי תמיד עסוקה ואין לה זמן ובזמן הפנוי שלה היא אומרת שהיא רוצה להקדיש את זה לקריאת ספר ועוד דברים העיקר לא לשמור על הנכדה שלה
מה שמפריע לבעלי יותר שהיא מגיעה אלינו בלי להתקשר ומופיעה עם מתנה קטנה לביתי שככה בלית ברירה היא נכנסת ומתנחלת שעות בעלי חוזר מהעבודה עייף ולא מספיק לנשק את הקטנה ואמא שלו מתחילה עם כל הסיפורים שלה שהם בכלל קרהו לפני שובועיים עם לא יותר וכמובן ביתי מתחילה לקרוא לאבא שלה ושוב ושוב עד שאני מתערבת ואומרת לו שביתו צריכה צומת לב וזה לא הכי עוזר כי אמא שלו ממשיכה לדבר
העניין הוא כזה היא לא מסיכמה לשמור על הילדה איך היא מגיעה 10 דקות לפני שבעלי מגיעה ואומרת שהיא באה בשביל הילדה כדי לשחק איתה
ניסינו לדבר איתה כמה פעמים ולשפר את המצב זה לא הכי עוזר מה אפשר לעשות?האם אפשר לפתור את העניין בשלווה בלי ניתוק קשר?

לייטנר - הוראה פרטית משלימה, מברכת את גולשי הפורום בברכת חג שמח ושנה טובה. אנו מאחלים שנת לימודים פוריה עם המון הצלחה לתלמידים ולהורים.

חג שמח.
אני נשואה באושר לבעלי אבל לא מרגישה בנוח בסביבת אחיו של בעלי מכל מיני סיבות (הוא מתנשא , סנוב , קמצן , אגואיסט ונצלן) ולכן אני נמנעת להפגש איתו אבל לא מונעת מבעלי להפגש איתו ולהיות איתו בקשר , אני לפעמים מזמינה אותו ואת משפחתו ולפעמים גם הולכת עם בעלי אליהם .
בזמן האחרון האח כשמגיע אלינו לא אומר לי שלום ולא מתיחס אלי ולא מכבד אותי אצלי בבית למרות שאני עושה הכול להיות נחמדה אליו .
בעלי הקשיב למה שאני מרגישה אבל מתעלם ממה שקורה וממה שאני מרגישה וטוען שאני פוגעת ביחסים ביניהם .
התגובה שלו מאוד פגעה בי ואינני יודעת האם זה נכון ומה עלי לעשות .
אשמח לקבל תגובות .
חג שמח

שמי מיטל, בת 28,
הוריי כבני 60 עדיין נשואים, אנחנו 4 ילדים- אחי בן 36 (נשוי + 3), אחותי בת 32 (נשואה+ 1 בדרך), אני ואחי הצעיר בן 24.
הייתי מגדירה אותנו כמשפחה קרובה, אנחנו מאוד מעורבים אחד בחיים של השני, אך לא הייתי אומרת שמאוד חמים אחד כלפי השנים.
בצעירותי זכור לי כי מעולם לא הוחסרו מאיתנו דברים- חוגים, חופשות משפחתיות, בגדים, ציוד לבי"ס.. ההורים תמיד דאגו לנו וגם כיום.
לאורך השנים אחי הגדול ואבי פיתחו חברות טובה ביניהם, אחי היוועץ עם אבי לעיתים קרובות, סמך על דעותיו והם היו מאוד קרובים.
כאן המקום לציין שאחי הוא בנאדם מאוד מחושב כלכלית, מאוד גאה, החזיק עצמו לאורך השנים באופן כמעט עצמאי, בין אם מבחינת הקריירה בה הוא מחזיק ובין אם הנכסים אשר ברשותו כיום.
לפני כשלוש שנים, לא זכורה לי הסיבה שהביא לצעד זה, אחי החליט שהוא מתנתק באופן מוחלט מהוריי, לא הסכים לענות לטלפונים, לא הגיב לסמסים, לא הסכים לפתוח את הדלת להוריי כשאלו באו לביתו ובכללי- לא הסכים לשמוע מהם בכלל. הוריי- לאורך השנים, כאבו את התנהגותו, אך לא הרפו וניסו ליצור קשר עימו לעיתים קרובות.
הטענות העיקריות שלו- שהוא לא מסכים על התנהגות הוריי באירועים מסוימים, טוען כי הוריי נמנעו מלסייע לו כלכלית- בעוד ששאר הילדים קיבלו- לטענתו- יותר ושבאופן כללי- פחות אהבו אותו.
לפני כחודשיים, בזכות עזרתה האדירה של גיסתי, אחי הסכים להפגש עם הוריי לשיחה, מה שהוביל לעוד מספר מפגשים סבורים שלצערי לא הסתיימו בטוב- לרוב בכך שאחי קם, לקח את הגליים ועזב.
הוריי כיום מודים שעשו טעויות מסוימות- ככל הורה ושלא תמיד ידעו להראות שהם שם בשבילו- רגשית וכלכלית, ואולי כי הוא תמיד הפגין חוזק, הם מוכנים ומנסים לתקן ולשפר את הקשר בינם ובין אחי- בעיקר כלכלית, מה שנראה הטריגר העיקרי.
איך שלא יהיה, שום התנהגות את ההתנהגות המשפילה שאחי מראה כלפי הוריי.
נראה שהוריי אינם מצליחים להסביר עצמם ושאחי עקשן כדי לשנות את דעותיו. אחי אוהב מאוד לדוש בעבר, לא מסוגל לשחרר דברים שהיו ולהתקדם קדימה ובאופן כללי, מסתובב בתחושת כעס, מרמור וצרות עין כלפי שאר האחים. כל זאת- ממישהו שנראה שיש לו הכל- בריאות, משפחה מקסימה, פרנסה..
הוא יוצר לעצמו מציאות מאוד עגומה- "לא נותנים לי מספיק", "לא אוהבים אותי מספיק".. גם כשאין זו האמת.. לאורך השנים הוא ניתק לא מעט חברויות עם חברי ילדות, כאשר שם בראש ובראשונה את משפחתו הגרעינית- אשתו ושלושת ילדיו, כאנשים החשובים היחידים בחייו- מה שמקובל, אבל לא מובן למה זה צריך להיעשות על חשבון כל האנשים האחרים סביבו. כל המצב גורם לחץ אדיר על הוריי ואחיי, על משפחתו שלו והתחושה היא שהוא מעביר את כולנו את שבעת מדורי הגהנום..
הייתי רוצה להיוועץ כיצד ניתן לגשת לעניין ובאיזה פורום, נראה שהדרך היחידה שתעבוד היא לקבל ייעוץ מקצועי, אפילו בדרך התערבות- משום שאחי אינו מוכן לשמוע ולא דבר על ייעוץ.

תודה מראש ושנה טובה,
מיטל

שלום רב
יש לי בעיה שקוראים לה "צרות של עשירים ".
אני עם אשתי כ9 שנים 3 שנים מתוכם נשוי .
הורי אשתי עשירים ,הוריי בני מעמד ביניים נאבקים ברמה היומיומית .
לפני הנישואין הוריי אשתי היו נוסעים עם אשתי וילדיהם הרבה מאוד .
מתחילת הנישואין לפי ההגיון הנסיעות פחתו (גם אני פה אם רוצים ואם לא ) .
מאז נשואינו פעם אחת הוזמנתי (הייתה תקרית לא נעימה לא מצידי מצד חמי שהתייעצתי איתכם עליה ואמרתם שהבעיה אצלו ולא אצלי וזה אמור להשתנות ) .

עכשיו מאז נסיעה זאת ,הם דואגים שהבת שלהם תיסע (איתי) פעם בשנה גם שאני טוען שאין תקציב (אנחנו בני מעמד ביניים בתכלס מרוויחים שכר ממוצע במשק בזכות אשתי שעובדת אצל אביה אני מרוויח מינימום ובכלל כאילו לא פונקציה ..) אז הוריי מסדרים את העניין ועושים השלמות פה ושם העיקר שנטוס .
אך תופעה שמתחילה לרקום עור וגידים זה נסיעות איתה בלעדיי כאילו אני לא קשור בכלל .
עכשיו עם אמא שלה ואחותה ,ואבא שלה חלקית הזמן למסע שופינג ובפרואר לקריבים ליותר משבוע עם אחיה ואבא שלה .
זה הגיע למצב שהיא באה בידיעה שהם נוסעים כאילו אני לא אחד מהמשפחה ולא קשור בכלל .
אני מרגיש פשוט לא קשור ,ועכשיו החששות שלי מזה שאני לא קשור מה יקרה שיהיו ילדים ,אנחנו בדיוק "עובדים על זה" ואני מתחיל לסגת . לא בא לי שכמה פעמים בשנה היא תשאיר לי את הילדים ותיסע עם הורייה .
הבעיה הנוספת שפשוט אי אפשר לדבר איתה ,היא ילדותית מאוד ונפגעת מהר וחושבת כל הזמן שמחפשים אותה או את הורייה וכאילו אני כפוי טובה כלפיהם .
אך זה לא הנושא .

שלום רב לכולם,
אתן קצת רקע על עצמי,נשואה כבר מזה 16 שנה + 4 ילדים שמתוכם שניים בגיל ההתבגרות.
אני בת 40 עובדת במשרה מלאה ובעלי עובד מסביב לשעון ז"א שכל פעם כשקוראים לו הוא צריך לצאת ויש לו גם זמנים שהוא יכול לשבת בבית די הרבה.
העניין הוא שכל עול משק הבית אם זה הניקיון והקניות והבישולים והטיפול בילדים נופל עליי ואני מרגישה שזה כבד עליי מאוד!
אני מגיעה הבייתה בשעה חמש וחצי בערב ומיד מתחילה לנקות,לטפל בילדים.
כשבעלי בא הבייתה לגיחות שלו אז או שהוא יושב במחשב או שהוא הולך לישון ולטענתו כשאני שואלת אותו מדוע לא עוזר לי? הוא אומר שהוא עובד קשה,גם אני!!! ובזמן שהוא כן בבית הוא מעדיף לנצל למשחקים או לשינה.
בשבתות כשכבר כולם בבית,בעלי מעדיף לישון והוא מסוגל לישון כל השבת!!! כשאני בעצם נשארת עם הילדים לבד וכמובן שזאת חבותי בתור ההורה היחיד המתפקד לספק להם הכל רק שאני מרגישה שאין לי כבר אוויר!
נוסף לכל,הוא טיפוס עם מצבי רוח משתנים וחמום ראש ומכיוון שיש לו מצב סבוך בעבודה כרגע אז הוא צועק הרבה ומתעצבן,(עדיף כבר שישן)
אני לא מבינה,האם התחתנתי כדי לגדל 4 ילדים לבד????
כי כרגע זה מה שאני עושה! בעלי אומר שהוא טרוד וחרד לפרנסה שלו ולמשפחתנו ואני אמרתי לו שבמצב הסוער שהוא נמצא בו לא יעזור לו ולאף אחד.
העניין הוא שלפני מס' חודשים הודעתי לו שאני רוצה להתגרש והוא הפנים ועשה חושבים והבטיח לי שהכל ישתנה והוא מבין במה טעה וכו' וכו' אבל לאחר זמן מה הכל חזר שוב לעצמו.
ומה שהכי מתסכל אותי זה לאחר כל העבודה הקשה שלי וחוסר הפירגון והעזרה שלו הוא עוד מבקש מימני "חום ואהבה" בלילה וזה פשוט מרתיח אותי! אני מרגישה כמו עבד,עבד שגם מספק שירותים מהסוג הזה,אני לא מוכנה לכן מלא פעמים אני הולכת לישון בסלון באמצע הלילה.
הילדים דיברו איתי ואמרו לי שגם הם לא מוכנים לספוג את היחס שלו יותר.
אז מה לעשות? אולי הצעד הכי נכון מלכתחילה היה באמת להיפרד וזהו,ובבקשה אל תאמרו לי ללכת לייעוץ כי כבר מיצינו את זה.

מצטערת על האורך,פשוט,הכל נשפך החוצה.

מעוקה מאוד כבדה אני סוחבת לפני 4 חודשיים היה מפגש משפחתי שגם ככה אין אותו הרבה אנחנו 6 ילדים וכולנו נישואים עם ילדים אחי גר אצל חמתו כבר שנים+3 ילדות מתוקות ויום אחד הלכתי לבקר אותם עם משפחתי אמא שלה אפילו לא אמרה שלום.סתם הסתכלה על הילדים משחקים ביחד אפילו לא דיברה אל הילדים שלי חשבתי בהתחלה שמשהו אצלה בטח נדפק והיא מבוגרת וזה הגיל ולא הבנתי שיש משהו מאחורה לכל ההתנהגות של החמה..ומה שקרה במפגש דיברתי עם גיסתי ויצא שאמרתי שהייתי בעבר קרובה יותר לאחי כי היה מגיע לבית הורי המון כלומר אני הייתי בתיכון והוא היה חייל +חברה שזו היא ומאז שהם עברו לגור ביחד אצל אמא שלה התחיל הניתוק.ומאז תמיד היה מגיע איתה אפילו אם זה היה לביקור קצר או היה מגיע למילואים היא הייתה נשארת בפלאפון ברמקול והיא אומרת שהסיבה שלא נרחל עליה או שננסה להפריד בינהם.האמת אפילו לא חשבנו על זה זה הבחירה שלו אם מי לצאת למרות וכמובן שעניתי שזה לא בסדר בתור ילדה זה לא מסתדר שאחי לא איתי בקיצר היא כעסה ועשתה מזה סרט ופתחה את הפה ממש בצורה מגעילה הייתי בשוק כמובן לא הבנתי מה הקשר לכל הבלגן היא קמה טרקה את הדלת ויצאה..אחי כמובן אחר שאני צריכה לכבד את אישתו והוא יעשה הכל בשבילה וכעס על זה שלא כיבדתי אותה ויצא אליה ואחרי כמה דקות הם חזרו והראתה לי בקיצר מי הבוס אחרי סיצנה מגעילה כמובן שכל האחים שלי לקחו את הצד שלה כי היא בכתהב ועשתה סרטים ומאז המפגש ניסיתי לדבר אם אחי אם זה להתקשר אליו לבית כמובן שיש להם שיחה מזוהה ואם זה לפלאפון שלו אם בפייסבוק הוא לא החזיר תשובה
זה מפריע לי שמדבר כזה קטן הוא מסנן אותי ואפילו את אחינים שלי אין מצב שאני רואה ומפריע לי גם שלו לא אכפת מהילדים שלי זה מפריע לי מאוד שהגיסה נצלחה היא הרחיקה את בעלה מימני ומההורים ושמעתי שיותר הם לא מגיעים למפגשים
ועוד דבר היא מסתדרת מצויין אם גיסה אחרת והבנתי שכל הזמן הם מרכלות וזה נימשך שנים ידענו מזה וכרגע זה יותר ברור והשניים האחלה תמיד מתארחות שבת אצל ההורים שהם צריכים
מה אפשר לעשות כדי שזה לא יפריע לי?וגם מה אפשר לעשות כדי לקרב את אחי בחזרה?והאם המצב הזה ימשך לנצח שאני לא ראה את האחיניות שלי וששתי הגיסות יסתכלו על הילדים שלי כסוג ג מה עושים ?

היי אני בת 28 ונשואה כבר שנתיים ויש לנו ילדה בת שנה וחצי.
מצבנו הכלכלי לא משתפר עקב נפילת העסק של בעלי שזה היה לפני שנה בערך.
אני ובעלי היינו נשואים אחד לשני עוד לפני, התגרשנו וחזרנו שוב לאחד השני, הגרושים השניים הופסקו עקב סיבה אחרת לגמרי...
טוב אז ככה בעלי נהיה במשך השנתיים האלו מאוד מאוד קר ולא פעם ולא פעמיים שישבתי איתו והסברתי לו שאני אישה שאוהבת חום ואהבה וזקוקה ליחס חם אם זה חיבוק או נשיקה או מילה של פירגון ואם זה להגיד לי שהוא אוהב אותי...אבל זה מתממש בדיוק ליום יומיים ואחר כך הכל חוזר להיות שוב קרח...לפני שלושה ארבעה חודשיים בערך היה לנו ריב על היותו קריר מאוד ועקב הריב נשברתי ועזבתי את הבית להורי יחד עם הילדה
העזיבה הייתה בדיוק ליומיים כי חזרתי הביתה ישבנו ודיברנו והוא הבטיח לי שהיחס ישתנה...ושוב היחס חזר להיות קר כקרח והפעם גם כלפיי הילדה שמאוד צמאה לאבא שלה..
כשהוא חוזר מהעבודה היא רצה אליו הוא נותן נשיקה מתייחס לכלבה נותן לי נשיקה(אם אפשר לקרוא לזה נשיקה) וישר מתיישב על הספה פותח את המחשב ומתחיל או לשחק פוקר או לחפור לראות איפה אפשר לזרוק כסף כדיי להרוויח כפול..
השבועיים האחרונים היו מאוד קשיים עבורי כי הייתי עובדת בגן ילדים וההכנסה לא הייתה מי יודע מה אבל זה היה נוח עם השעות..ובחופש הגדול חיפשתי עבודה ומאוד שה למצוא והוא יושב לי על העורק הראשי ולא מפסיק לחפור והיחס קר יותר ויותר והוא כל הזמן עייף כי הוא עובד שעות מטורפות ובקושיי רואים אותו בבית....
חשוב להזכיר שחיי סקס אין לנו אולי סקס אחד לחודשיים שנימשך בדיוק 5 דק' שאחריו הוא עוד שאול אם נהנתי....
אתמול ישבתי ודיברתי איתו ואמרתי שאני כבר לא יודעת מה אני מרגישה כלפיו ושאני לא רוצה לדבר לא על חובות לא על עבודה רק עלינו... הוא הקשיב ואמר שתורו לדבר ועל מה הוא מדבר? על מציאת עבודה (אני לא עובדת בדיוק שבועיים) ואז אמרתי לו שיתרכז בנו והתשובה שלו הייתה אני עייף אני צריך לקום עוד 5 שעות ובזה נגמרה השיחה....
אני עייפה וכבר אין לי כוחות ואני באמת לא מרגישה טוב עם מערכת היחסים הזו ואני חושבת שמגיע לי הרבה יותר יחס...אני אמשיך את השיחה שלי איתו היום כדי ללבן ענייניים אבל אני אשמח לעצה או שתיים לגביי העניין....
תודה..