פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי - יש לך שאלה?

אנחנו משפחה במשקל כבד. אנחנו מחפשים תוכנית או מדריך ליקח אותנו כפרוייקט ויעזור לנו לרזות. למי אפשר לפנות?

אני אמא לשלושה ילדים בגילאים 12 וחצי 9 וחצי ו 5, יש לי בעיה:
חמתי היא אשה שקונה לילדים כל מה שהם רוצים וצריכים, מעורבת ומתערבת בחייהם,
לעומתה אמי שונה "קרה" יותר, פחות קונה ונותנת (חוסר יכולת כלכלית) ופחות מתערבת בחיי הילדים. לאחרונה ילדי החלו להתרחק מהורי, הן בשיחות טלפון והן במפגשים, כאשר אנחנו מגיעים להוריי אז ביתי הגדולה כל הזמן מתעקסת באייפון,ביתי האמצעית הפסיקה להתקשר לאימי, המצב חורה לי מאוד (ברמות גבוהות מאוד), אמי מעירה לי ובצדק על התנהגות הילדים, על כך שהם גדולים והם כבר מודעים להתנהגויות שלהם, אני מבקשת לדעת כיצד עליי להפוך את הקערה על פיה, כיצד אוכל לשנות את המצב? אני יודעת ומודעת שילדים הם אנטרסנטים ויאהבו את מי שקונה להם ועושה להם. אך בכל זאת לדעתי זאת לא סיבה להתנהג בצורה כזו.אשמח לקבל עצה כיצד לגרום לילדי להתקרב שוב להוריי

אני ואמי אנחנו לא בכאלה יחסים טובים , לא כמו שאמא ובת צריכות להית לדעתי. אבא שלי אני הרבה יותר מחוברת אליו והוא יותר חינני. סיבה אחרת שלאמא שלי יש מחלה נפשית כלשהי ושהייתי קטנה יותר זכיתי יותר לתשומת לב מאבא..שוב, גם מבלי שום קשר למחלה הוא יותר אמהי בעצם..אני מתעצבנת עליה הרבה ובגלל התרופות שהיא נוטלת יכולת התגובה שלה איטית, בין היתר, מה שמעצבן אותי יתר. אני כל כך לא רוצה לפגוע בה ורוצה לחבק אותה ולנשק אותה כמו שאני עושה עם אבא שלי, אבל זה לא יוצא לי...אני לא רוצה לפגוע בה יותר והיא מאוד יקרה לי...אני לא זוכרת באמת מתי בפעם האחרונה נישקתי או חיבקתי אותה, אני לא אוהבת לעשות אז זה אבל ברורש אני אוהבת את זה..מה זה אומר עליי ומה אפשר לעשות?כואב לי להתייחס אליה ככה ואני בוכה הרבה פעמים בגלל זה.
זה עוד יותר התעצם כאשר נולדה לי אחיינית..לא יודעת איך להסביר את זה.
לפעמים אני פוחדת שאני אתחתן ויהיו לי ילדים , כך היחסים שלי יהיו...זה מעסיק אותי הרבה לאחרונה.

בני בן שנתיים ושלושה חודשים מדבר כל הזמן בשפת נקבה "לא רוצה", "לא יכולה" , "רוצה לעלות" אני מתקנת אותו על המקום אך הוא ממשיך בשלו.
כשאני מלבישה אותו במכנסיים הוא בוכה וצורח ומסרב ללבוש את המכנסיים ומבקש כל הזמן שמלה, אז אני בוחנת אותו ואומרת לו "בוא נלבש שמלה" והוא ישר רוצה מחייך ומאושר. כשהוא נשאר בלי מכנס הוא מנסה למשוך את החולצה כמה שיותר למטה ומחזיק אותה מהצדדים "כמו שמלה" לפעמים סתם מושך את החולצה ונשאר מכופף עם הרגליים כדי שהחולצה תהיה יותר ארוכה ותכסה את רגליו "כמו שמלה".
אינני נוהגת ללבוש שמלות אך מציינת שהוא מאוד אוהב את הקלטות של רינת גבאי ורואה אותן כל הזמן (לפעמים היא לבושה בשמלה).
לציין שכשהוא רואה מישהי בשמלה הוא נוגע ומזיז לה את השמלה.

1. האם זה נורמלי?????

2. האם מדובר במשבר זהות בגיל כזה?

3. האם זה עניין חולף או שעליי להיות מודאגת מהתופעה הזו?

4. למי עליי לפנות כדי לאבחן את הבעיה?

אשמח לקבל תגובה מהירה..

שלום רב,
אני הורים בני 39 ו43 הורים ל2 בת 9 ו בת ו10.
בתינו בת ה 10 ילדה מאוד מרדנית ועקשנית, מדובר בדברים הקטנים , משטיפת פנים בבוקר,ועד לאכול ולהכנת שיעורים,
מאחר ואני נמצאת אחר הצהריים אני המבקשת והיא תמיד מתעקשת לא להסכים , לא רוצה להכין שיעורים או משקרת שהיא הכינה והיא לא הכינה בעצם.
לא רוצה להתקלח..., לא רוצה לסדר את החדר, כשאני מבקשת שוב מתפתח ויכוח שהופך לצעקות , היא לא מוכנה להבין שאני האמא והיא הבת
גם כשהכנתי תקנון היא קרעה אותו.
הלכנו לטיפול משפחתי ושם נאמר לנו לשוחח איתה , את מספר השיחות שעשינו איתה אי אפשר לספור.
אנחנו מיואשים , האווירה לחוצה ולא נעימה בבית.
אני מרגישה חסרת אונים משום שכל מילה שלי מובילה לאימות ומריבות.
מה עלי לעשות?

שלום רב,

אני סטודנטית. נכחתי בשיעורים שהעבירה מטפלת משפחתית קוגניטיבית-התנהגותית שהעידה על עצמה שהיא מטפלת משפחתית ובאות אליה משפחות רבות לקליניקה.

באחד מהשיעורים היא אמרה: "ילדים שנאנסים לא מבינים מה זה. הם רק יודעים שכואב. אין להם קונוטציה של מין והם לא מבינים מהו אונס. לכן אם המבוגרים לא יעשו מזה עניין גדול גם הילדים לא. בגלל שהמבוגרים נכנסים להיסטריה גם הילד נכנס להיסטריה. הדרך הנכונה להגיב היא לומר שזה לא כל כך נורא, שלא קרה משהו נורא, ואז זה לא יהפוך לטראומה. זה הופך לטראומה כי ההורים עושים מזה טראומה."

אותי זה זיעזע. הייתכן כזה דבר? הייתכן שמורה לטיפול משפחתי תחשוב כך ותתנהג כך?

תודה רבה.

שלום
אשמח להמלצה על מטפל משפחתי עם התמחות בטיפול בילדים במשפחות לאחר גירושין - בחיפה

תודה!!

שלום,
נולד לי בן לפני כחודשיים וחצי.
מאז שנולד שמתי לב שגיסי לא מתייחס לבני, אינו מתקשר איתו כלל, ואף נמנע מקירבה אליו.
לגיסי 3 בנות, מטיבעו הוא משחק המון עם הבנות וגם עם בתי הבכורה בת ה-5.
חשבתי אולי זה קשור לעובדה שאין לו בן ולאחיו כן.
אבל נורא מוזר לי כל העניין הזה, איך ניתן להתעלם מתינוק חמוד, מאחיין שלך.
הוא ומשפחתו גרים מעלינו.
רציתי לדעת מה לדעתכם יכולה להיות הסיבה להתנהגותו ואם כדאי לפעול בצורה כלשהי.
תודה רבה

שלום,אנו 4 ילדים נשואים מחוץ לבית ההורים.
אימי בשנתיים האחרונות נפלה לחולי אך מתפקדת והכל תקין.הבעיה,כל מה שאנו עושים למענה ולמען אבי לעולם לא מספיק.היא מדברת בזילזול לכל הילדים,דואגת לומר מילים קשות ופוגעות ולרוב זה גם ליד ילדינו ובניי זוגיינו.האווירה במפגשים משפחתיים הופכת להיות בלתי נסבלת.אבי לא מתערב ואני ואחיי כל אחד לבדו אמר לה שלא נעים להפגש בצורה הזו וכמה טענות יכולות להיות לבן אדם?!אני גם אמרתי לה שניראה לי שהיא צריכה כדורים נוגדיי דיכאון אך היא טוענת שאני מבלבלת את המוח.לא כיף לי לבוא אליהם,אני מרגישה שאני באמת עושה כמיטב יכולתי לתמוך ולעזור אך במקום תודה מרגישה יריקה לפנים.מה עושים?סביר להניח שהתסכולים שלה יחמירו עם הגיל.יש לציין שהיא רק בת 60.המון תודה תותי

שלום.
אני מקווה לקבל רעיונות להתנהגות מרגיזה של חמתי שגורמת להחמרת היחסים עם בעלי.
אנחנו וחמתי שהיא אלמנה בת 70 שנה גרים במרכז קרוב אחד לשני , לבעלי אחות שגרה בצפון הארץ .
כל השנים חמתי נמצאת רוב הזמן אצלנו , אני מוציאה אותה איתנו לכל מקום על מנת שלא תהיה לבד , חמתי נמצאת אצלנו ואיתנו רוב הזמן ואני ככלתה עוזרת , מסיעה ותומכת בה כאילו הייתה אמי מיום שהתחתנו , לבעלי יש עסק פרטי ולכן הוא עובד עד שעות מאוחרות .
אחותה של בעלי מגיעה למרכז פעם בחודש למספר ימים ומתנחלת אצל חמתי , כשהיא מגיעה חמתי מתנתקת ממני כאילו אני לא קיימת יותר , שוכחת שביתה תחזור בעוד מספר ימים לצפון והיא שוב תהחה תלויה בי , כאשר ביתה נמצאת אצלה היא מנצלת אותה וחייה על חשבונה , לא עוזרת לה ומתעלמת מכל העזרה והתמיכה שחמתי צריכה , היא מגיעה לביקור ואם צריך לקחת אותה לרופא או לעזור לה בכל בעיה קיימת היא מתעלמת בטענה שלא יודעת , לא מבינה ומפנה אותה אלי או לבעלי , כשהיא זקוקה לעזרה או תמיכה היא טוענת שקשה לה להגיעה .
שוחחתי עם בעלי על כך וביקשתי להוריד פרופיל עם חמתי , עקב כך בעלי נפגע , כעס עד ליצירת מריבה ומתחים ביחסים בינינו עקב כך .
הסיפור פוגע בי כאילו אני חייבת לגדל את חמתי , לא נראה לי שהבת שמגיעה כאשר היא מגיעה רק תנצל ולא תעזור , האם אני צודקת ? ואם כן מה עלי לעשות ואיך עלי לפעול ?
המענין כשהבת חוזרת לצפון האם חוזרת ליחסים הרגילים איתי ושוכחת את מספר הימים שלא דיברה והתיחסה אלי .
נראה לי שבפעם הבאה כשתפנה אלי לעזרה אפנה אותה לביתה או לבנה לעזרה גם אם זה ישרוף לבעלי את הפיוסים , מה דעתכם ?
תודה

שלום אנו הורים בני 45 +3 ילדים , 2 בנות בנות 16 ,14 בן בגיל 11, אנו מאוד מעורבים בכל הקורה עם ילדינו , העיניין הוא שבשבתות שכולנו יחד הבית נעשה כמו סיר לחץ, כאשר קוראים להם לשולחן זה מצריך כמה וכמה פעמים לקרוא להם, עזרה בבית אני צריכה לבקש מספר פעמים, ביתי הגדולה חיה את עולמה ורק מנסים להתחיל שיחה מסויימת היא מחמיצה פנים או שקמה מהשולחן,ביתי בת ה14 ובני אם לא אומרים להם לעזוב את המחשב וללכת להכין שיעורי בית או ללמוד למבחן הם מסוגלים לשבת שעות, כמה שאני כאמא מנסה להכניס שיחה בזמן ארוחה זה לא הולך, הגדולה מחמיצה פנים, הבן מאוד וורבלי ולוקח את כל השיחה מולו, כשהבנות מסיימות לאכול הן קמות מהשולחן ולא מחכות שאנו נסיים, ביום שישי בזמן ארוחת הערב הן ממהרות לאכול כדי לצאת לבלות, כבר שנים שאין אווירה רגועה בבית והבית נראה כמו סיר לחץ, אף אחד אינו מקשיב לשני , אני כאמא צריכה לבקש כמה פעמים שיעזרו לי בניקיון החדרים שלהן, בעלי מיואש , הבית מאוד לחוץ האווירה איננה טובה, ואני מרגישה כמו אמא "חופרת" כמו שהילדים אומרים לי, לא נעים לי כל הזמן לשבת להם על הראש -תעשו את זה, ואת זה ולהטיף כל הזמן כיצד נוכל לשנות את המצב בבית ולעשות אוירה טובה יותר וללמד אותם גם לנהל שיחה בכיף...פשוט לא מצליח לנו....

שלום אני נשואה 8 שנים +שתי בנות בנות 5 ושלוש יש לי ילד מהרווקות בן 15 גידלתי אותו לבד לאחר מלחמות עם האבא כיום הבן שלי מעוניין לראות את האבא לאחר שכבר חודש ימים הם מדברים בטלפון או דרך הודעות{תמיד אמרתי לבן שלי מתי שתרגיש שאתה רוצה לפגוש את אבא שלך תמיד אני לצידך לא משנה ענייני מזונות}כיום הבן שלי מאוד רוצה ואפילו נרגש אז בעלי נכנס לתמונה ואומר קודם שישלם מזונות אחורה וירשום את הילד בתעודה זהות {אני מאמינה אם אני ידרוש מזונות אולי הוא יקח צעד אחורה ואני לא רוצה שהבן שלי יפגע 1 מה עלי לעשות 2 אני רוצה רק ורק לטובת הנשמה של הבן שלי{לפני 8 שנים קיבלתי עורך דין מהמדינה ודקה לפני שנכנסנו לפסיקה בעלי אמר לי לא צריך מזונות אז בוטל הכל אני מאוד מאוד מבולבלת ופוחדת על הבן שלי שהוא מאוד רגיש תודה רבה מראש

השאלה שלי קשורה למשפחה שלי אנחנו 5 אחים כולם נשואים עם ילדים.בקשר לא הכי מצויין תמיד יש את השיחות בן הגיסות מאחורי הגב במיוחד בן שניים שהם מדברות בצד וברור שהן מדברות על משהו בחדר האם יש דרך להפסיק את הרכוליות האלה?את המצב הלא נעים הזה?
ההורים שהיו בריאים מבוגרים איך חיים לבד הבריאות של אימי לא טוב במיוחד היא עברה הרבה צינטורים.ומהתקופה שאני זוכרת אותם הם תמיד היו רבים אמא שלי הייתה צועקת בקשר לשתיה וכמובן שהיה נרדם אחרי וגם שהיו מגיעם אורחים הוא היה שותה כמובן איתם ואז הוא נרדם ותמיד היא אומרת שהשתיה תהרוג אותו ובתור ילדה הייתי מתפללת שהוא לא ובתוך הלך הייתי מבקשת שישמור על אבא.. ועד היום זה ממפריע לי מאוד תמיד אני חושבת עליו ולמה בתור ילדה הייתי צריכה לדאוג ?האם יש דרך לפתור את זה שלא יציק לי יותר?
היום הקשר שלי עם ההורים לא מצויין וזה משום שתמיד אחותי הקטנה קיבלה את מה שהיא רוצה וכל דבר היה בדרך שלה ואף פעם לא צעקו עליה אפילו שהיא לא הייתה צודקת וכמובן תמיד הם מדברים על הבת שלה כמה שהיא חכמה וחייכנית ואיך שהיא מתפתחת ותמיד נותנים לה כסף ודברים שתיקח לבית תמיד היא קיבלה את מה שהיא רוצה וכל דבר היה בדרך שלה
זה עד היום מציק לי שהיא הייתה הבת המעודפת..האם יש דרך להשלים אם המצב הזה שהיא המעודפת ולהשלים עם המצב?
אני מאוד מקווה לקבל תשובה ואיני מעוניינת לפנות לפסיגולוג אני מקווה לפתור עם עצמי לבד אין אני לא יודעת איך להתחיל בכלל
בתודה מעיין

אני נשואה כ-6 שנים ויש לי ילדה מקסימה בת 2 ועוד יומיים אני חוגגת את היום נישואים ובגלל שחמתי לא עובדת ביקשתי מימנה להשגיח על הילדה..שככה אני ובעלי ניצא לחגוג כל היום ולבד ונשאיר את כל הענינים היומיומים בצד
בדרך כלל חמתי נימצאת אצלנו פעמים-3 בשבוע בשעות הערב כי בעלה עובד והיא משתעממת וכמובן זה עוצר אותנו מלעשות דברים כמו לצפות בטלויזיה או לאכול ארוחת ערב קלה כי אני צריכה להכין גם לה
בכל אופן ביקשתי מימנה לשמור על הילדה והיא אמרה שהיא עסוקה והיא נוסעת עם בעלה לעבודה כי היא אוהבת לנסוע לקניון וסתם להסתובב
היא לא הסכימה לוותר ואמרה שרק בעשה 5 היא תגיע ואז נוכל לצאת
אני מבינה שאין לה שום אחריות והיא רק הסבתא והיא בכלל לא חייבת אבל מפריע לי המון שהיא לא הסכימה האם זה נשמע הגינוי?
זה מפריע לי המון כמובן שבעלי אמר שניצא משעה 5 למרות שהוא מחופש סתם נשאר בבית וכמובן נתעורר מאוחר ובטח עד שניצא כבר היה 5 ככה לפחות זה התיכנון שלו
ולי זה מאוד מפריע למה הוא לא מנסה לדבר איתה שתשמור על הילדה פעם אחד שגם ככה אנחנו לא מסקשים מימנה בכלל
מה אני יכולה לעשות כדי לא הרגיש נקמנית או שנאה או כל הרגשה אחרה לא נעימה?
בתודה מיטל

שלום.
לאשתי אחות קטנה נשואה שגרה בקרבתנו ובקרבת חמתי ולכן מטבע הדברים חמתי בת 70 + צ"ל רוב הזמן איתנו ואיתה אבל לצערי רוב הזמן היא רק אצלנו ומקבלת את כל העזרה הנדרשת מאיתנו ז"א מאשתי וממני .
אחותה של אשתי היא טיפוס שונה ממנה וממני וכמעט אינה עוזרת ומתעניינת בחמתי , קיימת מין אדישות וחוסר אכפתיות בכל הקשור למצב חמתי , היא לנצל אותה יודעת אבל כשצריכים עזרה היא נעלמת או טוענת שאין לה זמן או שלא מבינה בזה או שלא מציעה כלל עזרה או מתעניינת בחמתי וכך הכול נופל על עלינו , על אשתי ועלי .
נראה לי שאשתי וחמתי משלימות עם המצב חוץ ממני , אני טוען שאחותה נצלנית , אגואיסטית , קמצנית וחושבת רק על עצמה .
חשבתי להתרחק מעט מהעזרה שאני נותן לחמתי אולי תפנה לבתה לעזרה אבל זה לא עובד היא פונה רק אלי ואל אשתי כאילו האחות השנייה לא קיימת .
שוחחתי עם אשתי על כך והיא טוענת שתמיד זה היה כך , לא ניסו לשנות את המצב ולא ינסו . לא ברור לי מדוע היחסים הם כפי שהם יתכן והאם ואשתי פוחדים מהאחות הקטנה ולא מוכנים לשוחח אתה על הנושא .לי נראה שפתיחת הנושא על ידי יגרום למריבות וסכסוכים ביניהן ולכן הן מעדיפות לא לדבר על הנושא.
מאחר והתנהגות האחות מקוממת ומרגיזה נתתי לה להבין שגם היא צריכה / חייבת לעזור לאימה ולא לתת לכל העול ליפול עלינו אבל זה לא עזר.
לי נראה שהדבר הטוב ביותר הוא להתחמק מעזרה בכל מיני תירוצים , ברור לי שהכול יפול על אשתי אבל אולי לאשתי יהיה קשה ואז תפנה לעזרת אחותה .
אשמח לקבל הצעות איך לפעול על מנת להביא את האחות שתעזור לאימה על מנת להוריד מאיתנו עומס .
תודה