פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי - יש לך שאלה?

אנוכי ממעמד ביניים במקור ,נשוי כ3 שנים לבחורה להורים עשירים .
קודם כל בדיונים קודמים והתייעצויות קודמות כבר התייעצתי לגבי נושא היחס של הורייה אלינו כל אחד בנפרד אליי כמכר\חבר ואלייה כאילו כבת לא נשואה וילדה .
לאחר שהתחלתי לטפל בסוגייה באופן הדרגתי עם הצלחה חלקית מאוד לעת עתה .
אני בבעיה נוספת שהיא חלק מהבעיה הכוללת שכבר אמרתם בעבר שהיא בעיה זוגית למרות שהיא לא רואה זאת ככה בכלל עקב הילדותיות שבה .
אמא שלה לפני מספר חודשים לחצה אליה ללכת לאנשי המקצוע בתחום היופי באיזור מגוריהם היקר ! עכשיו שהיא הולכת ,קורים דברים שנראים לי אבסורדים ,עלויות מספרה של קיצוץ פוני 150 ש"ח ,פדיקור מניקור כל שבוע 150 ש"ח ואלו חלק מהדוגמאות ...
וכמו שציינתי בעבר ,אנחנו התחלנו מ0 אני ואשתי (חוץ מדירה בבעלותה מקנייה של הורייה מתנה לה ) הם לא עוזרים לנו ביום יום כזוג כאילו הם לא רואים בנו כזוג .
אנחנו כזוג מנסים לשים בצד כל חודש לעתיד ולמרות שאין לנו הוצאות משכנתא שכירות וכו'. בעקבות הוצאות אלו זה נעשה קשה יותר מחודש לחודש לשים בצד בגלל בין היתר כל הוצאות האוכל היום יומיות והוצאות הטיפוח של אשתי .
יש לציין שהוצאות האשראי של אשתי הם משהו כמו פי 2.5 משלי בעוד שלי רוב ההוצאות זה דלק ורכב היא יש לה רכב עבודה ... אז המשמעות שהיא מוציאה קרוב לפי 3 ממני השאלה האם זה נורמלי חברתית ואני סתם מגזים ? הייתכן ?
ואיך להתנהג עם זה אם אני לא מגזים ?

יש לי בעיה עם ההורים שלי אני צריכה עזרה בדחיפות.
אני מתבגרת בת 15. אני נורא אוהבת לצאת למסיבות ולהפגש עם חברות ...
הבעיה היא שההורים שלי לא מקבלים את זה .
הם טוענים שאני ילדה קטנה מידי ושאין לי מה לחפש בתל אביב.
אני נורא עצמאית , אני שומרת על עצמי, לא שותה לא מעשנת ..
קו האמון שלי עם הורי מאוד נמוך
כל פעם שאנחנו איכשהו מצליחים לסדר את היחסים בנינו יש איזה שהוא אירוע שהם לא מסכימים ואז הכל מתהפך. ואני הולכת ללא רשותם . לדעתי זה שהם לא מבינים אותי לא צריך לבוא על חשבון היציאות שלי עם חברות לקניונים ועוד .
ועקב זה שאני יוצאת ללא ידיעתם , קו האמון שוב נשבר בנינו.
אני באמת לא יודעת כבר איך לפנות אליהם וליצור איתם קשר . בחודשיים וחצי האחרונים פשוט לא יוצא לי לדבר איתם ולשבת איתם שיושבים כל המשפחה . אני נורא מנותקת מהם ואוהבת להיות לבד. לא כיף לי בחברת המשפחה שלי , אני מרגישה לא בנוח . וכנראה בגלל זה אני לא איתם הרבה. לאחרונה לא יוצא לי לדבר אתם בכל חוץ מעל מה אני רוצה לאכול .. וכמה כסף אני צריכה לפעילות בבית הספר. אני ילדה שייש לי הכל. אני לא מתלוננת , תמיד מקבלת מה שאני רוצה .. ולפעמים זה נבלע בהתענינות שלהם אלי ... ויכול להיות שהוא מיותר ..
אמא שלי היא עוסקת בתור מאמנת אישית . היא עוזרת המון לאנשים ותורמת מלא לחברה . אך לפעמים "הבן של הסנדלר הולך יחף". והיא שוכחת שגם לה יש ילדה שצריכה לדבר איתה. אני חושבת שהיא נקלעה למצב שהיא באמת לא מבינה אותי, והפסיקה כבר לנסות, אז היא מתחמקת ממני , אף פעם אין לה תשובות לשאלות שלי על מה שעובר עלי, כל פעם תירוצים. ההורים שלי הם זוג נורא אוהב. ורוב הדעות שלהם הם מחליטים ביחד , יותר מידי ביחד.
אני מרגישה שאין לי מישהו לדבר איתו. הם כל פעם באותה הדעה. אף אחד לא באמת מנסה להבין את הצד שלי את הצרכים שלי. לא באמת מסנים לדעת מה עובר עלי . רק ממשיכים להתלונן למה אני לא איתם בארוחות ערב וכו' .
כשני מנסה לדבר עם אמא שלי תמיד זה נגמר בצעקות ולא יוצא מיזה כלום .
אני הרבה פעמים מזכירה בבית שאטני רוצה פסיכולוגית , כלומר מישהי לדבר איתה, אני אולי מנסהלרמוז להם שאין לי עם מי לדבר, אבל גם זה לא עוזר. וגם פסיכולוגית אני לא חושבת שתגיע אלי בתקופה הקרובה.
אני חייבת לסדר את היחסים איתם כי כי מרגישה שאני מפסידה הרבה דברים .
אני חייבת עזרה ...

בבקשה תיתנו לי עצה בלי להגיד ללכת לטיפול או יעוץ כי זה בלתי אפשרי אנחנו גרים בארץ זרה.
אני נשואה עם ילד מקסים בן חמישה חודשים.
לי ולבעלי יש קשר מדהים חוץ מבעיה אחת אמא שלו. היא יוצרת לנו ויכוחים וריבים כואבים.
אני לא ירחיב יותר מידי אבל אני יציין שבעלי נטרלי ולא אומר כלום בנושא.
אמא שלו מדברת עלי לבעלי המון דברים רעים ולא נכונים. היא אף שיכנעה את בעלה ללכת נגדי. אני סובלת מהם השפלות כמו קללות. בעלה והיא באו לביתי וקיללו אותי שאני אפס ועוד מלא קללות שלא אפרט כאן אני מצידי רק שתקתי ובעלי כמובן גם כאו לא אמר כלום למרות שבאותו רגע הוא לא היה בבית רק כשסיפרתי לו הוא לא עשה כלום בעיניין. (ציפיתי שידרוש מהם לכבד אותי האם זה בסדר?)
השאלה שלי היא לגבי הילד שלי.
הוא נכד ראשון והם מבחינתם לא ניסו ליצור קשר כבר חודשיים בערך, גם לא קנו לו כלום ולא שום דבר כזה.
בעלי לפעמים רוצה לקחת אותו אליהם האם לתת לו??
האם אני צריכה לתת את הילד שלי להורים של בעלי כשאני יודעת כמה הם מלכלכים עלי לבעלי? וכמה הם מנסים להפריד בנינו ולא יוצרים שום קשר או מנסים לעזור. למשל אולי לקנות לו איזה מתנה?
בעלי רואה אותם הרבה כי הם גרים ממש קרוב ותמיד חוזר טעון לגבי.

אז שתי שאלות?
מה עם הילד שלי?
האם זה הגיוני לצפות מבעלי לעמוד לצידי כשהם אפילו מקללים אותי והוא שותק?

)רק עוד דבר קטן, אנחנו לא גרים בישראל והמשפחה שלי נימצאת בארץ כך שאני לגמרי לבד)

שלום,
ביתי בת 18 חיילת חדשה שלושה חודשים, חיה איתי האבא בסביבה, מדברת לפעמים בגסות רוח מתחצפת, מאחר והיא בצבא אני מורידה ממנה קצת מטלות של בית אך גם את המעט היא עושה רק אחרי הפצרות וכעסים, גיל ההתבגרות כנראה טרם הסתיים אצלה. דבר שני משפחתנו מאוד קטנה והשבוע התקיים בר מצווה של אחד הדודנים והיא סירבה להגיע, מאוד כעסתי על מעשה זה וגם אמרתי לה זאת. אודה לכם כיצד עלי להתנהג איתה.
תודה
אור

שלום רב,
חברתי מתמודדת עם קשיים של ילדי בן זוגה עימו היא חיה. לחברתי ישנה ילדה מנישואים קודמים ולבן זוגה 2 ילדים. ישנם מס' קשיים בהחלטות לגביי הגידול והחינוך, לדוגמא הערות מצד בן זוגה לגביי אופן התנהגות ביתה בעוד שמנגד ילדיו מתנהגים בצורה זהה או גרועה ותגובתו להתנהגותם אינה זהה.
בנוסף, האם תקין שילד בן 9 מעונין לישון עם הורה?
אודה לעזרתכם

אחי יוצא עם בחורה כמעט שנתיים. הבחורה עם בעיות פסיכולוגיות ממש קשות, ילדותית, התפרצויות זעם בעקבות ילדות קשה. היא כבר חצי שנה עם כדורים,ניסתה להתאבד לא מזמן וכו.... היא ממש לא עושה לאח שלי טוב, כל הזמן רבה איתו, לא רוצה שיהיה בקשר עם המשפחה וכו' הוא בעצמו אומר זאת וביקש את עזרתינו שנתיחס אליה כמו לילדה קטנה כדי לרכך את התנהגותה. מהתחלה היה נראה שהוא לא בעניין שלה והיא זאת שרודפת אחריו- היא גם אומרת זאת בעצמה. לאחרונה הם התחתנו ואח שלי לא נראה מאושר וגם הודה בפני קרובת משפחה שהוא בבעיה ולא יודע מה לעשות, היא הציעה לו עזרה אבל מאז הוא מתחמק ממנה. . אמרנו לו שהוא מכניס את עצמו למיתה חולה ושלא יתחתן אבל הוא אמר "אני לא יכול להשאיר אותה לבד בעולם" הוא בחר רגיש וטוב לב ואנחנו חושבים שהוא איתה כי הוא פשוט לא יודע איך לצאת מהמצב הזה או שאולי הוא אפילו מפחד שהיא תפגע בעצמה. האם עלינו להתערב ואם כן כיצד. איך לגשת אליו? לאיזה גוף מקצועי אנחנו יכולים לפנות לקבלת עזרה?

יש לי שאלה חשובה וקריטית. אני נשואה ויש לי תינוק בן חצי שנה. אנחנו זוג צעיר וההורים שלי גרים בארץ אחרת לעומת ההורים של בעלי שגרים קרוב ממש בית לידינו.
אמא של בעלי לא אוהבת אותי בגלל שוני בגישה לחיים ושוני מנטליות היא לא מפסיקה להרעיל את בעלי עלי. בעלי מבחינתו תקוע באמצע אבל גם לא מגן עלי ולא מבקש שיכבדו אותי.
הם משפילים אותי וממציאים עלי שקרים. השאלה שלי היא האם לתת לבעלי לקחת את הילד שלי לסבים שלו כאשר הוא בעצמו אמר לי מה הם יושבים ומדברים עלי?

היי, אני בת 30 ....נשואה +2
יש לי 2 חברות טובות ועוד כמה שאני נפגשת איתן מידי פעם - כי הילדים משחקים יחד..
השבוע הייתה סיטואציה - גיסתי דיברה איתי ופתאום ניגשה אליה אמא אחת, נישקה, חיבקה ולי למרות שאנו מכירות וגם מדברות מידי פעם לא אמרה אפילו שלום, זה הציק לי מאוד ... באופן כללי אני רואה שכאשר גיסתי בסביבה הרבה אנשים מגיעים לדבר איתה, אוהבים להיות בסביבתה....היא בקשר טלפוני עם הרבה ....ואצלי המצב שונה ...אני בן אדם יותר סגור ולא מפתח שיחות עם כל אחד...
הבעיה שזה מציק לי
איך אני אמורה להסתכל (להרגיש)על הסיטואציה שתוארה -כך שאני אצא ממנה עם הרגשה טובה, להרגיש נוח עם מי שאני,איך אני אמורה להגיב שזה לא יגרום לי לאי נוחות ..אולי אני צריכה לשנות את התנהגותי....
אבל יש גם אנשים אחרים......לא כולם סופר חברתיים. תפתרו לי את הדילמה בבקשה

שלום,לאחרונה גיליתי דרך חברה טובה שאחותי חברה בפייסבוק עם האקס המיתולוגי שלי,אציין ששתינו נשואות וגם הוא אך מוזר לי שהיא חברה שלו וכמובן מעולם לא אמרה לי על כך.אני מאד רוצה ל"היכנס"בה על כך שהיא לא אומרת לי דבר על כך ואני רואה שהיא מתכתבת איתו ואיני רוצה שהוא ידע דברים עליי ומין הסתם היא בטח משתפת מה עושים?תודה לי.(יש לציין שהאקס שלה ביקש ממני חברות בפייס וכמובן שלא קיבלתי כי זה ניראה לי לא ראוי).

אימא שלי, היא אדם קשה.. וזה בלשון המעטה
אני בת 29 בת יחידה גרה עם אימא אישה בת 52 גרושה.
אני אפילו לא יודעת מהיכן להתחיל.. חוץ מהמשפט שאני הגעתי לסוף, אני לא יודעת מה לעשות, מרגישה מותשת על סף התעלפות מהריבים והוויכוחים שיש לי איתה
אני מתה לעזוב את הבית
אבל לה אין כסף להחזיק את הבית היא צריכה לשלם את המשכנתא וזקוקה לעזרה ממני
לא שיש לי כסף מספיק לעצמי
היא עובדת בעבודה נוחה של מזכירה בשכר מינימום חצי משרה וכמנקה פעמיים בשבוע
והיא מותשת מי זה
אני עובדת בעבודה קשה משרה מלאה ולימודים
אימא שלי, - לא מרוצה ממני מכלום. אני עושה הכל לא בסדר אני לא מבינה כלום מהחיים שלי
לפעמים אני מתעוררת בבוקר והיא עומדת מעליי מחכה להגיד לי במה אני לא בסדר, אך אני לא שטפתי תצלחת, אך אני לא התקשרתי לסבתא, כל שיחה שאני עושה לה, אני אומרת היי והיא עונה בחזרה בעצבים במה אני לא בסדר
אין לה חברות אין לה בן זוג ההורים שלה גרים רחוק היא מוציא הכל אליי
נכון לעכשיו הבעיה הספציפית היא כזו - אני לא מתייחסת אליה (כל הזמן עם החבר) כשהחבר היה בא בסופהש היא הייתה אומרת שאיזה מין מערכת יחסים זאת רק לסופהש, כשהוא התחיל לבוא כל הזמן היא התחילה להתעצבן למה הוא בא כל הזמן שיתחיל לשם כל החשמל מיים אוכל, כשהוא בא הוטא מזמין אוכל! הוא אולי לא מושלם כן אבל היא החליטה שהיא לא מרוצה שחזרתי עליו שעשיתי טעות
אני עוזרת לה כל חודש ב 2000 ש"ח - זה לא מספיק היא רוצה יותר על מנת שהיא תעזוב את הניקיון
אני צריכה לעזור לה לנקות תבית (אני בקושי בבית רק בחדר שלי)
אני צריכה לבשל יותר, אך שאני מנסה לבשל משהו היא עומדת מאחרי וכל פעולה שלי היא שופטת, את לא חותכת נכון את לא שמה על האש הנכונה, כשאני אומרת לה ללכת לתת לי לעשות את זה בדרך שלי, היא לא מסכימה כי אין דבר כזה דרך שלי יש רק את הדרך שלה שזו הדרך הנכונה
היא מחטטת לי במגירות ואם היא מוצאת חשבוניות של בגדים היא מחכה שאני אחזור כדי לצעוק אלי אך קניתי חולצה או מכהס (בכסף שלי)
כשאני אומרת לה שאני לא בעלה שהיא צריכה להיען עליו וזה פייר ואני רוצה חיים משלי
היא אומרת לי שאני חוצפנית ולא מעריכה את מה שהיא עושה בשבילי
היא רוצה לדעת לאיפה אני הולכת מתי אני חוזרת עם מי למה ואך
אני בת 29!!! זה כאילו ריבים של גיל ההתבגרות המלחמה שלי לעצמאות!
היא אומרת שהחבר שלי לא מפנק אותי לא טוב בשבילי
היא נידחפת לי לחיים לכל פרט ופרט לא נותנת פרטיות
היא רוצה שאני היה כל פרט ופרט בחיים שלי מהדרך שאני מתלבשת מתנהגת מבשלת מדברת בדך שלה
אני עייפה
ניסיתי לעזוב פעם היא ביקשה שסבא שלי יתקשר אליי
הוא התקשר ואמר שהם יפסיקו לאהוב אותי עם אני העזוב אותו, הייתי בהלם
כמה שאני מסבירה לה שאני בן אדם בוגר שזכאי לדעות של עצמו, והיא בתור אימא יכולה לתת תדעה ואני מוכנה להקשיב לדעה זו, אבל זה זכותי להחליט
היא אומרת לי שלא כי זה לא החלטה הלא הנכונה אז היא תמשיך להציק לי

אנינשואה + 2 בעלי כל הזמן מחפש על מה לריב לפני שבוע הוא עזב את הבית ולא שמענו ממנו הילדים שלי תאומים בני 4, אני מאוד אוהבת אותו אבל הוא חי כל הזמן לפי מצבי רוח הוא אובססיבי ואם רע לו הוא רוצה שיהיה רע לכולם, אני לא יודעת מה לעשות האם להוציא לו את כל הדברים מהבית או לחכות שיחזור,אני בדילמה קשה כי יש לנו 2 קטנטנים בבית
אני רוצה לציין שהוא כל הזמן עסוק בענייניו,הוא חוזר מהעבודה וניגש ישר למחשב הוא משחק בכל מיני משחקים,או שהוא בחדר כושר וחוזר רק אחרי שהילדים ישנים אני מצידי עושה הכל לוקחת ומחזירה אותם מהגן, מסיעה לחוגים/חברים, דואגת לענייני הבית,כמובן שגם את נוהל המקלחות/ארוחת ערב וקריאת ספר נופלים עליי ובסופו של יום הוא רוצה שאני אקיים עימו יחסים והאמת לא תמיד יש לי רצון לתת לו את עצמי שבו זמנית הוא לא תורם לניהול הבית- המריבות חוזרות כל הזמן וסובבות סביב העניין הזה

שלום רב. אני בת עשרים וחמש ונשואה מזה שנה. יש לי תונוק מקסים בן שלושה חודשים.
אני ובעלי יחד בתור זוג כבר חמש שנים. הוא בא ממשפחה פרמיטיבית מעדות ספרד ואני אשכנזייה.
לי ולו יש עליות ומורדות כמו לכולם אבל אמא שלו לא נותנת לי לחיות. היא מוציאה את השדים שבי.
אצלו נהוג לא משנה מה ללכת עם הדעות של האמא. היא שופטת אותי בהכל וכלום לא טוב לה ולא מספיק לה. ולא זה לא תמיד היה ככה. כל משך הזוגיות שלנו היא עוד קיוותה שהוא יתחתן עם מישהי מהעדה שלו וזה לא קרה.
הוא לא רואה כמה אני אומללה ואף ציין שמוכן לוותר עלי ועל הילד בשביל שבבית שלו של ההורים יהיה שלום.
יש לציין שיש לו אח גדול שאמא שלו שידכה לו מישהי מהעדה וגם גרמה להם להתגרש וכבר כמה שנים הוא רווק. היא כאילו רוצה שהילשים שלה יהיו צמודים אליה.
אני מאוד רוצה לנסות פעם אחרונה לגרום לו להבין שיש פה שתי אופציות. או אני והילד שלנו שהוא בחר. כמו שכתטב בתנך איש יעזטב את בית אביו ואימו וידבק באישתו. או שהוא בוחר באמא שלו ואני עוזבת.
אני מחפשת את המילים הנכונות להגיע ללב שלו ולא מוצאת. זה חשוב לי לעשות ניסיון אחרון.

שלום רב,
אבא שלי לא עובד כבר יותר מ 10 שנים, מקבל קצבת נכות, אך מתפקד בסדר.
אמא שלי עובדת קשה מאוד כל השנים עד שעה 17.00 והיא המפרנסת העיקרית.
מתמיד היו בעיות בבית של כסף ותמיד זה נושא חם על הפרק שבעקבותיו יש מריבות ואח"כ הם לא מדברים חודשים.
אני ואחיי בקשר טוב עם ההורים. אך כואב לנו לראות איך אבא מתייחס לאמא, מזלזל, לפעמים מדבר בצורה לא יפה בשולחן ליד כולם. וגם היא לפעמים עונה - אבל זה לא מצדיק את ההתייחסות של אבא. הוא כמעט ולא עוזר בבית מבחינת כביסות,שטיפה וכו'... ואמא עובדת נורא קשה גם בחוץ וגם בבית ומרגישה מושפלת..
ניסינו אנחנו האחים לדבר איתו. הגענו יחד לשיחה איתו והוא קיבל את זה מאוד לא יפה , הקשיב קצת ואח"כ הלך ולא רצה להמשיך לשמוע.
המצב מאוד בעייתי ואין מצב שיילכו לטיפול או משהו כזה. השאלה איך אנחנו בתור ילדים יכולים לעזור להורים לפתור את העניין בניהם?

שלום

אני בת 34 נשואה 3 שנים
לאחרונה אני ואמא שלי רבות הרבה ובכל ריב אני זאת שצריכה להתנצל, להוריד ראש ולהתחיל לדבר, יש לה הרבה אגו וכמעט אף פעם לא מודה בטעויות
בכל פעם שאנחנו רבות מתחילה דרמה של פרצופים, כעס, משחקים ופרנציפים ואני מרגישה שהיא מתנהגת כמו ילדה קטנה במקום בוגרת, מה שמאוד מעציב אותי כי תמיד חשבתי שמבוגרים הם גם בוגרים..
דיברתי איתה על זה ואין עם מי לדבר זה כמו קיר, לפעמים היא יכולה להשתנות אבל זה תמיד חוזר לדפוסים האלו..
ואני מוצאת את עצמי כל יומיים בדרמות מיותרות על שטויות
וגם מאוד קשה לי להתמיר את האנרגיה הזאת שנתקעת בתוכי
מה לעשות? שיחות איתה לא עוזרות..

תודה

שלום,
אני אישתי והילדה(בת 5) גרים מספר רחובות ממשפחתה של אישתי
אישתי מאוד קשורה למשפחתה ובעיקר לאמא שלה
ורוב הזמן נמצאת שם עם הילדה
ודואגת לאמא שלה אביה ואחיה
החינוך שילדתי מקבלת שהיא נמצאת שם לא מקובל עליי
הם נותנים לה כל הזמן מה שהיא רוצה ולא מציבים שום גבולות
מעביסים אותה במזון והBMI שלה כבר מאוד גבוה לגילה

מדובר על משפחה חמה שאני מאוד אוהב ומחשיב
אותם למשפחתי אך המצב בלתי נסבל!

דיברתי עם אישתי נון סטופ על הדבר, היא מבטיחה לי שדברים ישתנו
זה קורה בדיוק לשבוע וחוזר לסורו
דיברתי עם חמותי היא אומרת לי שמבחינתה אין שום בעיה ושבתה תפסיק לבוא
כל כך הרבה אך בו בזמן מתקשרת אליה ובוכה שהיא נוטשת אותה

הדבר העיקרי שאני רואה מול עיני זו הילדה שסובלת מכל העניין
אך אם אני יעזוב זה יכול להיות גרוע יותר אך גם שאני נשאר זה קשה מנשוא