פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

שלום בן 32

בחודשים האחרונים יש לי חרדת בריאות (לב) עקב טראומה משפחתית.

אבי ואחי בן 39 עברו צינטור לב.

עשיתי את כול הבדיקות המקיפות וברוך ה הכול יצא תקין.

בשבוע האחרון יש לי מחשבות בראש שאולי הרופא לא עשה את הדביקה נכון

ולא ראה את התוצאות טוב??

עשיתי בדיקות- או לב. אקו לב מאמץ. ארגומטריה. א.ק.ג ובדיקות דם.

אנא תנו לי עצה להרגע.

תודה

שלום,
בת 28 ,בשנה האחרונה אני מרגישה שהתפתחו אצלי כל מיני מחשבות על הבריאות שלי,
במשך חצי שנה היו לי דקירות בחזה ולקח לי כמה חודשים להחליט לפנות לכירורג מרוב פחד עברו בי מחשבות של מחלה קשה בזמן הבדיקה כולי היית מלאה זיעה מפחד מהתשובה. הבדיקה יצאה טובה. הכאבים שחשתי בחזה נעלמו. אחרי חודש התחלתי להרגיש כאבים בלב וגם התחלתי לחשוב דברים. בשבועיים האחרונים יש לי כאבי ראש וביומיים האחרונים יש לי דקירות חזקות בצד הימני של הראש. אני מתחילה לחשוב על דברים רעים ופוחדת לגשת לרופא.
למה זה קורה לי האם זה חרדה או מעבר לזה?
יש לציין שרוב המחשבות שלי במהלך היום היא על הבריאות הפיזית שלי.

תודה מראש,
מלי

שלום החליפו לי מציפרלקס 20 מג מכיוון שזו החזירה לי חרדות וגם תופעות לוואי של התרופה עצמה בזמן חרדות .קיבלתי ויאפקס 150 XR הבנתי שיש לתרופה תופעות לוואי.
היו תחילה בחילות כאבי ראש ותחושה לא נעימה בבטן שעברה אחרי שעתיים-נסבל.

אך בלילה לא הצלחתי לישון דקה אחת בשניה שהרגשתי שעומדת להירדם הקפיץ אותי הגוף כמו שקורא לפעמים ברגע שהולכים לשון וקמים כאילו מנפילה זה קרה לי בכל פעם שכמעט נרדמתי והגוף מתעורר וגם קפיצות של שרירים בגוף ללא שליטה.כמו אדרנלין ללא סוף
בבוקר ברגע כשקמתי ממצב מאונך למאוזן חטפתי גלי חום קוצר נשימה הרגשת כבידות עד עילפון טישטוש והזעה דומה לתופעות שהייתי מרגישה עם התופעות של ציפר' רק ברמה הרבה יותר גבוהה.מפחיד האם זה נורמלי בכלל?
אני מאוד עייפה והלילה אני רוצה לישון מה עושים

היי,

אני בגילאי ה-20. כבר תקופה ארוכה חוששת חששות מוגזמים. כל הזמן יש לי בראש מחשבות ופחדים. האם זו נקראת הפרעת חרדה? או OCD?
והאם אפשר לצאת ממנה בלי תרופות? (התחלתי טיפול).


תודה רבה!

שלום בזמן האחרון הידיים והרגליים שלי נרדמים דיי מהר, אם זה שאני שוכב על המיטה או שאני באמצע השיעור וזה קורה דיי הרבה פעמים במשך היום, ואם זאת אני חש כאבי חזה אבל לא תמידיים אלה לפעמים פה ושם ואם זאת זה מלווה בדופק דיי חזק ומהיר ודיי מוזר, כשה אני שם את היד שלי על החזה הוא דופק בצורה מאוד מוזרה וחזקה כלומר הוא גם משנה את צורת הדפיקה שלו לפי מה שאני הרגשתי שנגעתי בחזה וזה היה די מוזר,
ועכשיו אני חושש עם זאת החרדה גורמת לכל זה או משו אחר? ..

עלי לציין שאני בן 17 ויכול להיות שזה קשור לגיל ההתבגרות ?



תודה אשמח לקבל תשובה :)

שלום,

אני בת 35 , בזמן האחרון אני חוששת מכל דבר, אפילו מדפיקת דלת ביתי.
כל דפיקת דלת או צלצול בטלפון אני קופצת והדופק שלי עולה.
בזמן האחרון אני סובלת ממיגרנות למשל אתמול התחיל לי כאב ראש נוראי שלא עוזב אותי עד היום.
יש לי המון חובות מצבי הכלכלי בכי רע, וזה מוסיףך לי יותר על החרדות, האמת שרוב מי שנדפק על דלתי ומצלצל אליי יוצר קשר כדי בשל החובות שאני חייבת, אין לי מימה להחזיר אני מתקיימת מ 1500 ש."ח בחודש לא גומרת את החודש.

לפעמים בחוץ כשמישהו מעיר לי הערה פוגעת אני לא מחזירה בחזרה אני משתתקת, ואם אני רוצה להחזיר הדופק שלי עולה ואני נעשית חיוורת ומתחילה לגמגם.

יש לי בעיה רצינית שאני מתמודדת עימה שנים אך לאחרונה זה החריף לי.

האם זה מחלה?
האם אפשר לטפל בזה?

בזמן האחרון דברים לא מסתדרים לי אני יודעת שאני האשמה בזה מכיוון שאני מקרינה חוסר ביטחון ושליליות למרות שרוב חיי היית חיובית ואופטימית.

שלום.

קרה לי בעבר שעזבו אותי ושבגדו בי גם בתחום הזוגיות אבל לאו דווקא - גם עם חברות למשל.

אני בחורה מאוד חברותית, אנשים רבים שאני מעריכה את דעתם אומרים עלי שאני בחורה אינטיליגנטית הרבה עובדות בשטח מוכיחות שאנשים מעריכים אותי.

אבל תמיד מכוננן בי הפחד שאולי זה רק נדמה לי ושאני בעצם כלל לא רצויה.

אני רוצה להתייחס למקרה שקרה לי לאחרונה: הכרתי בחור נחמד מאוד שיצא לי לפגוש אותו הרבה בשבועות האחרונים. לא מדובר בקשר רומנטי כי הבחור הומוסקסואל - מדובר בידידות בלבד. הקשר איתו עשה לי ממש טוב. יצאתי הרבה מהבית, הכרתי עוד חברים וחברות שלו שקרבתם הייתה לי מאוד נעימה, הוא הצחיק אותי וכ'. בשבוע האחרון הוא גם התקשר אלי הרבה על דעת עצמו כך שזו הוכחה מבחינתי שמדובר גם ברצון שלו.

פעם אחרונה שנפגשנו היה אתמול והפגישה הייתה נעימה במשך השבוע האחרון כל יום לפחות דיברנו וגם התראינו הרבה פעמים.

היום אני מרגישה שהוא הוריד פרופיל - כלומר, כן עושה לי לייק בפייסבוק, כן עונה להודעות שאני שולחת לו אבל לא יוזם דברים בעצמו ולא התקשר כמו בשאר השבוע.

השכל שלי אומר לי שיכולות להיות לזה כל מיני סיבות. אבל עמוק בלב אני כל הזמן חושבת שאולי כבר נמאסתי עליו. גם קודם שלחתי לו הודעה בפייסבוק וראיתי שהוא כותב ובזמן שהוא כתב דמיינתי שהוא יגיד לי שהוא רוצה להתרחק ממני קצת.

אשמח מאוד לשמוע את תגובתכם ומה אתם חושבים. אני מבינה שיש לי בעיה אבל מצד שני תמיד מכונן בי הפחד שזה לא סתם....

תודה מראש

היי
אני בת 23 ולפני כשנתיים טסתי פעם ראשונה טיסה מאוד קצרה של כשעה וחצי בהלוך מאוד נהנתי ובטיסה חזור חברה שהייתה איתנו התחילה מאוד להילחץ לבכות ולא להרגיש טוב.. בהתחלה לא התייחסתי לזה כי אני לא אחת כזאת שדברים כאלה מפחדים או מרגשים אותה, אך ברגע שכולם באו לכיוונה להרגיע אותה ולתת לה יחס פתאום אני בעצמי התחלתי להילחץ מכל מצב וזה נהפך למצב שבו אני הרגשתי שאין לי אויר ,והאויר נתקע ואני לא מצליחה לנשום כמו שצריך וכל הטיסה פשוט סבלתי..
מאז, אותו מצב היה קורה לי לפעמים במקומות סגורים(אוטובוס,רכבת,מעליות..) כשהייתי חושבת זה,,לאחרונה אני עובדת על עצמי לא לחשוב על הסיטואציה אבל אני שמה לב שיש המון דברים שמלחיצים אותי וזה שוב קורה..לפעמים אני מצליחה להרגיע את עצמי ולפעמים לא..
כל החברים שלי טסים ועושים טיול של אחרי צבא ורק אני לא מסוגלת לטוס למרות שאני הכי רוצה את זה ..אני גם במצב שאני ממש חייבת טיול אבל מפחיד אותי כל העניין של החוסר אויר שאני לא אוכל להשתחרר מזה ..
אני ממש צריכה עזרה אני פשוט לא יודעת לאן לפנות ..
אני מנסה לעבוד על עצמי לבד כי אני לא מעוניינת בפגישה אצל פסיכיאטר..
אני אנסה כל דרך אפשרית!! אני פשוט רוצה לדעת איזה שיטות יש להתגבר על זה..
ומה זה הבעיה הזאת..

שלום בן 32. אני סובל בחודשיים האחרונים בחרדת בריאות (בעיקר לב). אחי צעיר, ואבי עברו צינטורים. ראוי לציין שעברתי בדיקות מקפיות והכול ברוך ה יצא תקין. בשבועיים האחורנים נכנס לי פחד מוות שפתאום אני יתמוטט למשל.אניהרבה חושב על זה לפני כמה ימים חלמתי שאני אומר לעצמי שעוד כמה זמן יקרה לי מוות.
האם זה מצוי מה שקורה לי? ולמה זה מופיע בחלום? זה מלחיץ אותיתודה

שלום. אני בן 29. זו בעייתי: לעיתים , באופן טבעי, אני צריך לומר ביום יום דברים שעלולים לגרום לצד השני לכעוס עליי, מה שגורם לי אוטומאטית הרבה פעמים לעצור ולא לומר את מה שיש לי לומר מאחר ואין אני רוצה שהוא יתעצבן עליי. בד"כ אני מסתדר, חושב כמה שניות, ומקסימום אומר את מה שיש לי לומר בטון רך יותר על מנת שמצד אחד אומר את מה שיש לי ומצד שני אפחית את הסיכוי שהצד השני יתעצבן עליי.
אולם לעיתים קורה שלמרות שאני מתכנן לומר את מה שיש לי לומר אני עדיין נתקע בגלל שהצד השני אולי יתעצבן עליי וכך אני מפספס את מה שרציתי לומר. כתוצאה מכך, שלא אמרתי את מה שרציתי עקב חשש שהצד השני יכעס עליי, אני מרגיש מיד הרגשה שאני "פחדן", "אפס", "לא גבר" וכו'. זה מצטרף לכך שיש לי OCD והדבר אינו עוזב אותי ויכול פשוט להרוס לי יום שלם. לאחרונה העניין החמיר מאוד והתחלתי טיפול.
ובכל זאת, מה לעשות? איך לפרק את המוקש הזה שגורם לי לריסוק הדימוי העצמי בגלל אותה התקעות שתארתי? אשמח להתייחסות שלכם, מאחר ואני פשוט סובל מכך מאוד!

אני יודעת שזה נשמע יהיר משהו, אבל לאחרונה אניעובדת על עצמי מבחינה אישית בהסתכלות על ההתנהלות שלי , בעיקר הזוגית ואיבחנתי את עצמי כטיפוס חרד מוטרד- אביבלנטי כחלרק מתאוריית ההתקשרות. נראה כאילו התסמינים הולבשו עלי, החל מהתייחסות אימי מילדות עד עכשיו(אני בת 30) וכלה במערכות הזוגיות שלי בבגרותי. הסתכלתי מהצד השני על הטיפוס הבטוח ואני מאלצת את עצמי לדבוק ברספקטיבות שהוא מאמץ וזה קשה ככ!אני מרגישה שאני מתנהלת בתוך עולם מזוייף , מאולץ ובעיקר לא ראליסטי: אם לדוגמא , יש מצב בזוגיות ההתחלתית שלי שאותו אני רואה כדחייה וכצפי לדחייה , למרות הרגשותיי המחודדים, אני מאלצת את עצמי לחשוב שאני מגזימה וכתגובה אני לא אני. למראית עין אני נעשת שלווה, זחוחה אבל בפנים בא לי לצעוק. השאלה: האם אפשר לשנות דפוס התנהגות זה? או שעליי להתחייב לטיפולים מתישיםם פסיכולוגים שאגב אותם ניסיתי, והם סחטו את לשדי.
תודה

שלום רב
עברתי לא מעט בסדר אבל הסתדרתי ביום בהיר אחד קיבלתי התקפת פאניקה שהגעתי למיון הכל ברוך השם יצא תקין לפני חודש בדיוק מאד התחלתי קלונקס 3 פעמים ביום בשלושה ימים האחרונים גם ציפרלקס בהוראתה של הפסיכולוגית - יום אני בסדר שלושה ימים ממוטטת למיטה מתי הכל יעבור אני מאד חזקה תמיד ומרגישה כאילו אין לי חייים סתם ביום בהיר אחד איך לוקחים שליטה חזרה מבלי לקום עם הלחץ הבחזה על אף הכדורים יש לי 3 ילדים שרואים אותי ולא מבינים כמוני מה קורה לי ??? תייעצו לי בבקשה

אני בת 37, אם ל-3 ילדים קטנים. לפני כשבוע וחצי ילדתי את בני השלישי.כיומיים לאחר החזרה הביתה מביה"ח התחלתי לסבול מסוג של התקפי חרדה - בכל ערב, לאחר שהילדים הולכים לישון (סביב 22:00) אני מתחילה לסבול מקלסטרופוביה, קוצר נשימה, תחושה כאילו שהקירות "סוגרים עלי". ההתקף נמשך כשעתייפ, אולם עושה רושם שכשאני מיניקה, חלה הטבה ורגיעה. האם יתכן כי הנ"ל נובע מחוסר איזון הורמונלי? למי עלי לפנות לעזרה? יצויין כי בעבר לא סבלתי משום חרדה כלשהי.

שלום!אני בן 34! יש לי פחד להכיר אנשים חדשים.פחד לצאת למילואים....בגלל שאולי יהיו שם אנשים חדשים וגם לא ממש חדשים...אבל אני לא מרגיש בנח בסביבת קבוצת אנשים!חשוב לציין...יש לי קצת בעיה עם דיבור...יש לי גימגום מילד קטן! אני עולה חדש...אבל חושב שהעיברית שלי מספיקה לחיים שיגרתים....אני לא צריך מתרגם תכלס בכל מקום אני מסתדר.אבל.....לפמים אני מתחיל לדבר וקשה לי להוציא מילה מהפה.....זה מין סטופר כזה ואנשים חושבים שאני לא מבין טוב עיברית!אבל הבעיה אחרת......וגם זה נותן לי תחושה...שאני לא ממש בסדר....לא כמו כולם!הליקוי הזה מפריע בחיים.....יש רב מקומות עבודה טובים.....אבל בהם צריך להשתמש בקול..בדיבור...ואני לא יכול! השאלה-יש לליקוי כזה תרופה ואיך להתמודד בחיים עם זה!!! עוד בעיה-אני מרגיש מין פחד כזה לפני למשל כניסה לרופא ואפילו שאני מכיר את הבנאדם.....אני מפחד שפונים אלי בחדר כושר או במקום ציבורי אחר.אני מתחיל לגמגם או שיש לי חשש שאני אתחיללדבר לא באופן תקין! מה לעשות......איך להתמודד..איך להתברר??? תודה מראש!

שלום. אני בן 32 נשוי + 3. בחודשים האחרונים יש לי חרדת בריאות בעיקר לב.
זה נובע מסיפור משפחתי שאבי בן 62 עבר צינטור לב. ואחי בן 39 שאני מאוד קשור אליו עבר צינטור. מאז כול כאב קטן בגוף אני חושש מלב או ממחלה מסוכנת. ואז המחשבות שלי גורמות לי לפחד ממות פתאומי. בלילות האחרונים אני חולם על זה כול לילה . ושאני מדבר לעצמי בחלום שחס וחלילה יקרה לי משהו נורא בעתיד (מוות וכ"ו).
מה לעשות? והאם זה שכיח מה שקורה לי? ומדוע אני חולם על זה בלילה? זה מלחיץ אותי. תודה על הכול.