פורום אימון אישי, קואצ'ינג - יש לך שאלה?

שלום מור,
השאלה הנצחית, לאן לפנות.
ולעיתים המחשבה היא שצריך לבחור בדרך אחת ולא שמים לב שאולי אפשר גם וגם: גם להתפתח וגם להרוויח.
אני צריך לשמוע ממך דברים מפורשים ומפורטים כדי להבין את ההזדמנויות.
בהצלחות,
איציק

לירי יקרה,
את מחפשת עבודה בתחום שונה מזה בו את עוסקת ומתוסכלת מכך שלא חוזרים אליך להזמין אותך לריאיון עבודה.
צריך להבין את המרכיבים כדי לדעת לאן להמשיך:
א. את מתארת את התחום ממנו את מתרחקת אבל לא מתארת את התחום אליו את מעוניינת לעבור - אני רוצה לשמוע - ל-מ-ה את רוצה לעזוב, באיזה תחום את מעוניינת לעסוק (ואשר לו שלחת את קורות החיים שלך) ומייעדת את עצמך ולמה את רוצה לעסוק דווקא במקצוע הספציפי הזה?
ב. את אומרת שאין לך ניסיון בתחום אליו את מכוונת את עצמך - זאת יכולה להיות אחת הסיבות לאי ההיענות ויש לזה פתרון פשוט (ללמוד)
ללא ספק כדאי לך לעבור אימון,
האימון יתחיל במשפט הכי חשוב שאת מציינת בעצמך: "אני יודעת שיש לי עוד המון מה לתת" - אמונה כזאת בהחלט מחוללת פלאות.
בהצלחות
איציק

הי איציק,תודה על התגובה.
שאלתי היא האם אפשרי לפנות אליך במייל(כי זה חשוב לי לשמור על סודיות).
וגם כמה עולה בערך אימון אחד?
תודה שוב..

שלום אירה,
תודה שפנית אלינו.
לדעתי הדרך הטובה ביותר לקבל החלטה על המקום הטוב ביותר עבורך ללימוד אימון אישי הינה ראשית כל לבקר באותם בתי ספר, להתרשם מהמקום, המרצים, המדריכים, תוכנית הלימודים, התרגול וכו'. כמובן, גם המחיר בהתאם לאפשרויתיך.
למיטב הבנתי וניסיוני, לא הייתי שוקל לקחת תוכנית לימודים הכוללת פחות מ 250 שעות לימוד בסה"כ.
בהצלחה רבה!
גרשון.

מיכל יקרה,
מבלי לנתח אותך יותר מדי (את עושה את זה לא רע בעצמך), הייתי מתחיל ב"מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה.ברור שתיהני ותועילי לסביבה שלך אם תעשי את מה שאת אוהבת ואת מה שאת יודעת לעשות טוב.
לכן אני מציע לך (קודם כל) לעשות רשימה של הדברים שאת הכי אוהבת לעשות (לתועלת הכלל). אחר כך נמשיך הלאה.
את מוזמנת לשלוח את הרשימה (20 דברים) לכאן או למייל שלי הפרטי ונמשיך הלאה.
חג שמח עם התחלות חדשות,
איציק

אין לי מושג בכלל מה אני אוהבת!
כאילו אין לי תשוקה ממש למשהו מסויים...
אני נהנית לצייר
לאפר(חשבתי על קורס איפור-לא יודעת אם שווה לי להשקיע אם זה משהו שאני אולי לא אעסוק בו)
חשבתי גם על קורס תפירה..עיצוב אופנה...
אני נהנית לעשות דברים עם הידיים,לכן נמשכת לתחום העיצוב.
אני סבלנית (בזמן האחרון אבל לא כל כך)
נהנית לקנות בגדים(זה גם נחשב?חח)
אבל קשה לי להבין באמת מה אני רוצה.
חבל סתם לזרוק כספים..רוצה שיצא ממני משהו..

שלום דילמה :-) ,
החלום שלך יהפוך למציאות.
אימנתי כבר אומן מדהים ששאל בדיוק את אותה השאלה - איך אני מעלה תערוכה של הדברים שלי? (במקרה שלו אלה היו ציורים).
בואי נתחיל במה שבינך לבין עצמך: סדרי את הצילומים שלך בתוך המחשב ובחרי מתוכם את מאה הצילומים הטובים ביותר בעינייך.
כשתסיימי את זה - חזרי אלינו וספרי כשסיימת.
מחכים לך,
בהצלחה!
איציק

שלום דילמה,
עכשיו הזמן לבחור מתוכם את 30 התמונות המביעות ביותר איתן את הכי מזדהה.
אם תרצי אפשר לקבץ בתוך אתר אחד ולשלוח לי לינק.
בהצלחות

לאיזה מייל להעביר את התמונות? סליחה שנעלמתי היה לי קצת לחץ בעבודה.

שלום אורי,
תודה על פנייתך.

מההודעה הקצרה שלך אפשר להבין שאתה חש תסכול מאיך שחייך מתנהלים.
ראשית, בוא נבהיר שאין שום דבר פסול מלבצע דברים "שלב-שלב" כפי שאתה מגדיר ובנוסף יש להבין שלכל אדם קצב משלו. יש אנשים שהם זריזים יותר ויש אנשים שפחות ויש לכבד כל אחד לפי הקצב שלו.
בכל מקרה, אתה אינך מרוצה מחייך ורואה הרבה כישלונות בהרבה תחומים.

אי אפשר במסגרת הזאת לתת תשובת "אוקוס-פוקוס" שתשנה את חייך. דברים צריכים להיבדק לעומק ולמצוא את שורש הבעיה על מנת לשנות מצב כזה.

כולנו מנוהלים בחיינו על ידי פרדיגמות (תבניות חשיבה) שדרכם אנו מתבוננים על החיים ופועלים. הייתי אומר שאצלך נראה שישנן כמה פרדיגמות שלא בדיוק משרתות אותך ויש צורך להחליפן באחרות. זה באמת יכול לשנות גישה לחיים.
לשם כך, אני ממליץ לך למצוא מאמן/ת אישי/ת שביחד תמצאו את הדרך לבדוק ולשנות מה שדרוש שינוי.

בהצלחה!
גרשון.

שלום עדה,
איך לצאת ממעגל הביישנות? איך ניתן לפרוץ את מעגל הקסמים הזה?
אימון אינו ייעוץ וכמובן שצריך להכיר אותך לעומק כדי להבין במדויק מה יכול לפעול אצלך הכי טוב, אבל יש דברים שעובדים על פי רוב: יש שיאמרו "פשוט תתחילי לדבר עם ביטחון רב יותר". זה עובד לפעמים ואפשר לנסות את זה אבל אבל הרבה יותר פשוט להתחיל מהמחשבה הפרטית שלך, מהדימוי העצמי שלך שהוא איך א-ת רואה את עצמך. ללא ספק קל יותר להתחיל מהמחשבה: תדוגי מתוך המחשבות שלך את המקום בו את רואה את עצמך פתוחה ומבטאת את מה שאת יודעת שהוא נכון. ראי בעיני רוחך את עדה הפתוחה והמשוחחת בטבעיות עם הסביבה (את יכולה לדמיין את עצמך מדברת עם אחרים כפי שאת מדבר עם בני המשפחה שלך, או עם כאלה שאינך מתביישת בקרבתם).
ככל שתדמייני עצמך כך הביטחון שלך יעלה.
חיזוק הביטחון העצמי הפנימי שלך יתחיל להיראות כלפי חוץ ותראי איך זה משפיע על אנשים בסביבתך. הפתיחות שלהם תגדיל את הביטחון שלך עוד יותר וכל שיישאר ל זה לשתף עימם פעולה ולהיפתח = להיות פחות ביישנית.
כך תפרצי את מעגל הביישנות. דרך המחשבות שלך.
כמו שאמרתי, כמובן שצריך להכיר אותך יותר כדי לעבוד ביחד איתך על הדברים עם כלים מדויקים המתאימים לך.
בהצלחות,
איציק

שלום לך רננה,

הפניה שלך מאוד עצובה ומרגשת.
יש בה המון האשמה והלקאה עצמית, דבר שאני בטוח לא בדיוק תורם למצב.

כולנו עושים טעויות בחיים. אין אדם על פני הגלובוס שחף מטעויות. את לא היחידה וגם לא הראשונה או האחרונה. כולנו בני אדם אשר טועים. מי יותר ומי פחות.
הסוד הגדול זה לדעת ללמוד מהטעויות שלנו ולדעת להתרומם אחרי כל נפילה.

אינני יודע מה הייתה הטעות הכול כך קשה שעליה את מדברת כי את לא מספרת עליה בפנייתך. אני מנחש שהייתה זו טעות שבצורה זו או אחרת גרמה לך להיפרד מעבודתך ואני מבין שזה מאוד כואב.
זה טוב שאת מודה ומבינה שטעית, כי כך תוכלי ללמוד מטעות זו לגבי העתיד ולא לחזור עליה. אבל הלקאה עצמית לא עוזרת כאן בכלום. עכשיו צריך להסתכל קדימה ולראות איך את ממשיכה מכאן.

וכאן זו ההזדמנות להתבונן במה שאת כותבת במשפט הראשון של פנייתך: שאת הצלחת להרשים ולהתקבל לעבודה למרות חוסר הניסיון שלך.
זאת אומרת, שיש בך משהו שלמרות החיסרון בניסיון, הרשים כל כך את מעבידך שקיבל אותך לעבודה. לא נראה לי שיש הרבה אנשים שיכולים להגיד את זה...

אז בואי ותרימי את הראש, בגאווה, כי את כנראה שווה הרבה (!) ותצאי שוב להרשים את העולם ולהתקבל במקום עבודה חדש. הרי את כנראה יודעת לעשות זאת, להרשים אנשים!
והפעם אני בטוח שתדעי איך לא לחזור על הטעות המדוברת.

אני רוצה לתרום לך סיפור עממי שמתקשר לסיפורך:
קרה פעם שחמור זקן של איכר נפל לתוך בור של באר יבשה ועמוקה.
החמור בכה וניסה לצאת אך ללא הצלחה וגם האיכר לא יכול היה להוציאו. לבסוף, קרא האיכר לשכניו וביקש מהם לעזור למלא את הבור בעפר כי ממילא החמור זקן וממילא יש לסתום את הבור.
באו כולם והתחילו לשפוך עפר לתוך הבור.
פתאום שמו לב שהחמור הפסיק ליילל וראו שעם כל ערמת עפר שהיו משליכים עליו, היה החמור מנער את העפר מעליו ועושה צעד לעמוד על הערימה החדשה.
כאשר הבור כמעט התמלא, יצא החמור בקפיצה קלה ועליזה מהבור והלך לכיוון ביתו של האיכר.

זה מה שנקרא ללמוד להוציא מכל מצב, אפילו מה שנראה הנורא ביותר, את המיטב.

בהצלחה רננה!!!

המשך שבוע טוב,
גרשון.

ההודעה שלך מאוד כנה. קודם כל את נמצאת בנקודה שאת מודעת לטעויות שלך ואת מוכנה לפעול הלאה. אל תענישי את עצמך על דברים שעשית בעבר אלא תלמדי, תשכילי ותצמחי מהם. למקרה שלך אין קשר לגיל, גם אנשים צעירים עושים טעויות וחושבים שזה הסוף. תאמיני שאת יכולה לשנות את המצב שאת נמצאת בו עכשיו ותעשי פעולות שישנו אותו.

שלום ממממ,
יש מאמנים ומתאמנים שמוצאים לנכון לקיים מפגשי אימון בבתי קפה ויש המקיימים את המפגשים בקליניקה. אלה ואלה עושים זאת מבחירה.
גם דייט זה עניין פרטי ובכל זאת רוב הדייטים מתקיימים בבתי קפה.
גם פגישות עסקיות הן עניינים פרטיים ובכל-זאת רובן מתקיימות בבתי קפה או מסעדות (לעיתים על ארוחה עסקית...).
באימון מעצם הווייתו יש מרכיבים עסקיים או לפחות רוח של עסק: יש משימות ויש שיחות על התקדמות והחלטות ועוד.
המתאמן והמאמן מתיישבים בפינה שקטה, בבית קפה שקט ונהנים מקפה טוב ומשיחה בסביבה פעילה שבדרך כלל משפיעה על תהליך האימון לטובה.
וכאמור - תמיד בחירת המקום נעשית על דעת השותפים לפגישה.
בהצלחות,
איציק

שלום אורי,

קשה מאוד לתת לך תשובה מבוססת על בעיה רצינית כזו המתומצתת במספר משפטים בלבד. על מנת לנסות להשיב צריך עוד הרבה נתונים.
אבל אוכל לתת לך עצה מעשית שאני מקווה שתוכל לעזור לך להתמודד, לפחות חלקית.

אני הייתי מפנה אותך לתרגול מדיטציה.
וזאת למה? כי במדיטציה אנו לומדים לשחרר הכול. המחשבות, החרדות, המתחים, הגוף והנפש. וכנראה שמה שאת צריכה לתגבר זו דווקא היכולת לשחרר. לשחרר את העבודה, את הדאגה למה שקורה שם, את הלחץ וכו'. נראה לי שתרגול יומיומי של מדיטציה יכול בהחלט לתרום.
אני בטוח שתוכלי למצוא איזה בית ספר או חוג למדיטציה קרוב למקום מגוריך בו תוכלי ללמוד את הדבר.
בכל מקרה, אני בטוח שתיהני ובנוסף... זה יכול רק לתרום.

בהצלחה!
גרשון.

תודה רבה, אני לא יודעת מאיזה אזור אתה בארץ, אך אני מחיפה.

האם אני צריכה ללכת לפסיכולוג בעקבות הלחץ או למאמן אישי.
חשוב לי מאוד להתמודד עם עניין הלחץ בהצלחה.

האם יש מישהו שאתה מכיר מאזור חיפה?

שוב שלום אורי,

אני לא יכול לקבוע האם את צריכה ללכת לפסיכולוג או למאמן אישי.
מניסיוני, אני יכול להגיד שאימון אישי יתכן שיוכל להיות לך לעזר רב. בוודאי לא יזיק...

לצערי איני מכיר מאמן/ת אישי באזור שלך שאוכל להמליץ עליו. אך אוכל לתת לך כמה פרמטרים שלדעתי כדאי לך לקחת בחשבון מבחינתך.

א) מאוד חשוב הרושם שהמאמן/מאמנת עושה עליך ואיזו "כימיה" נוצרת ביניכם. היום רוב המאמנים מציעים שיחת היכרות ראשונה ללא תשלום ואני מציע לך לפגוש כמה מהם ולאחר מכן לבחור את ההכי מתאים/ה.
ב) באימון אישי ישנן מספר גישות. חלק מהם עובדים על "השגת תוצאות". לא נראה לי שזה מה שאת צריכה כרגע. הייתי הולך על אימון שבוחן ומתאים/משנה גישה לחיים.
בשיחה הטלפונית הראשונה את כבר יכולה להתרשם ולשאול שאלות.
ג) בכל מקרה, את צריכה להרגיש בנוח עם המאמן ועם התהליך. אז כפי שנאמר: "אין חכם כבעל ניסיון". צאי לחפש את המאמן המתאים לך. בהצלחה!


בהצלחה רבה!!!
גרשון.

בינה יקרה,
יש לי הרגשה ברורה שאת אישה מאוד מוכשרת. אני "חושד" בכך בעקבות זה שהתקבלת לעבודה בה את נדרשת לאחריות ניהולית, וכן בעקבות זה שלא רוצים לוותר עליך ומנסים ביחד אִתך למצוא פתרון. גם נראה לי שבמקום העבודה זקוקים לך, כך שלא כל כך מהר יוותרו על כישורייך.
אני מציע לך לקחת את העבודה בה את מרגישה הכי מאושרת, בה את מביאה לידי ביטוי את הכישורים שלך. עבודה מנה תגיעי הביתה מסופקת וחזקה גם עבור ביתך.
אני מציע לך לפעול בשני מישורים:
א. לדבר עם האחראית שלך ולשתף אותה בכנות וגם ל-ה-ק-ש-י-ב לה: מאוד יכול להיות שיש לה פתרון מתוך ניסיונה ומתוך אכפתיות אליך וכמובן מתוך זה שלך ולה גם יחד יש אינטרס משותף - למצוא לך מקום נכון ומתאים לך.
ב. להביט לרגע מחדש במצב האישי שלך: לראות את ההזדמנות בעניין. לתת צ'אנס למצב החדש. אולי ביתך יכולה ללכת לחברה או לסבתא, דודה בימים בהם את לא מגיעה בזמן הביתה? אולי בכלל זה הזמן המתאים לה להתחיל להיות יותר עצמאית? להיות עם עצמה? להזמין חברה? אולי הפחתה בכמות השעות שבה תהיי בבית תגדיל את א-י-כ-ו-ת השעות שלכן יחד? ואל תשכחי שכאשר את מסופקת מהעבודה - את מגיעה הביתה מאוד זקופה ושמחה ומעניקה לביתך ביטחון ודוגמה אישית.
אפשר ביחד עם האחראית שלך להסכים על הרצה של תכנית במשך שבועות ספורים, אולי להיעזר באביה של הילדה בהתחלה, לראות איך זה עובד ולהמשיך הלאה, אולי להתחיל רק בחלק מהימים.
זה יהיה מרתק ונכון ופותח ובונה אותך בעולם החדש.
בבקשה, שתפי אותנו.
בהצלחות,
איציק

1.לגבי המנהלת היא אמרה לי שתמיד אפשר להתקדם . אבל ברגע שנכנסים לתפקיד כמו מנהלת מח' או מעדניה אי אפשר לדעת מתי יקדמו אותך ..אף אחד לא מבטיח כלום ואני בת 40 אני לא בת 20 אני רוצה להצליח (מה שעד היום לא ניסיתי לעשות אני לא יפרט כרגע).ואין לי ניסיון בתחום שאפשר להרוויח לא רע ולהתקדם עוד,אני גם מסתכלת קדימה להתקדם עוד.

2.אין לבת שלי ככ חברות באזור לא פשוט...גם היא לפעמים מתקשרת לחברה וזו לא יכולה וההיא לא יכולה זה לא קל הרבה שומעים לא ל א לא.
לגבי סבתא ודודה אין באיוזר זהו שאין לי עזרה.
עם הפרוד אני בתהליכי גירוישין אז הוא לוקח 2 בשבוע לא אין אפשרות שיעזור(אני לא ירחיב) בס"הכ אין לי מי שיעזור . אני יכולה להגיד לך שעד היום הייתי מגיעה בסביבות 16:00 היא שואלה אותיכל הזמן מתי אני מגיעה ומבקשת שאני יגיע מוקדם ושהיא לא אוהבת להיות לבד בבית שזה לא נעים לה.
לגבי הזמן איכות שיהייה לנו ,אז ככה הפרוד שלי לוקח אותה 2 בשבוע ואם אני יגיע מאוחר יותר........לא יודעת ......כבר יש את הגעגועים כי הפרוד לוקח ואז הזמן יותר איכותי.אני גם טיפוס רגשני מרחמת עליה שהיא מחכה לי לבד כל יום בערך שעתיים ואם זה נמשך לשלוש אני נקרעת בתוכי אולי גם כי אני יודעת שהיא רוצה שאני יבוא כבר.
שתבין אם היה לה אח או אחות אפילו אח בן שנה לא היה מפריע לי לעבוד גם כמעט כל יום עד 19:00 בערב ,אבל זה שהיא לבד זה לא קל לא לי ולא לה.
יש לי 2 אפשרויות:
1. להתקשר למנהלת מחר ולהגיד לה שאני מצאתי פתרון לשעות ואני רוצה להתחיל לעבוד כסגנית.ברור שזה יהייה יותר קשה מהבחינה שעכשיו היא תתפוס אותי מהצווא ר ותגיד לי את בטוחה שלא יהיו בעיות בתחום.
אני עשיתי טעות הייתי צריכה להתחיל בלי להגיד כלום ולראות איך מתגלגלים העיניינים הבעיה שפחדתי שזה לא יסתדר להם ולי עם השעות ואני ישאר ללא עבודה.

2. ללכת להתלמדות כמנהלת מחלקה ואולי בהמשך להתקדם (אבל זה כבר לא פשוט וזה הרבה מזל).
**עוד דבר- גם אם אני בוחרת באופציה 1 למרות הקשיים אני לא יודעת איך היא תגיב אם אני יתקשר אליה לאחר שהייתי צריכה להתחיל התלמדות בתפקי ד מסויים כסגנית ואז באתי לדבר איתה ואמרתי לה שצצריך לסכם שעות מה שנשאר קצת באויר אז קבענו ואז אמרה שאי אפשר שאני יהייה סגנית ואם פתאום תצתרך אותי אני לא יוכל להגיד לה לא יכולה 16:00 אני הולכת.
אז הציעה לי להיות מנהלת מעדניה אמרה לי תחליטי(לא היתה לי ברירה אמרתי בסדר)איחלה לי בהצלחה וזהו.
יצאתי שמחה כי השכר ישאר כמו שהוא אבל זה היה מהול בעצב ובאסה.
כי אני חייבת שיהייה לי ניסיון במשהו טוב שיהייה לי משהו ביד משהו שאני גם אוהבת אותו.
אז שוב אם אבחר באפשרות לתקשר ולהגיד מצאתי פתרון אני רוצה להתחיל כסגנית
זה סיכון. היא יכולה להגיד זאת לא יודעת מה היא רוצה מעצמה בהתחלה התקבלה כסגנית אח"כ דיברה על בעית השעות הצעצתי לה מנהלת מעדניה ועכשיו אומרת שמצאה פיתרון. זה אולי יכול גם להזיק לי אני לא יודעת ...

בינה יקרה,
התשובה לשאלותיך והפתרון בו את צריכה לנקוט קיימים במכתב שלך עצמך.
את יכולה להחליט בעצמך אבל התנאי הוא פשוט:
- תסמכי על עצמך
- תסמכי על האחרים (המנהלת שלך, הפרוד שלך, הילדה שלך)

- תהיי רגועה, תקראי שוב את המכתב שלך. הפתרון נמצא בפנים.

בהצלחות,

איציק

שלום בינה,

לא הייתי יכול להסכים יותר עם דבריו של איציק, הקולגה שלי.
אבל ברצוני להוסיף עוד נקודה אחת לדיון הזה.

בתך בת ה 13 כבר בעצם מעבר לילדה. היא כבר נערה ואני מניח שהיא גם חכמה וגם מאוד אוהבת אותך, לפי מה שאת מתארת. אני רוצה להציע לך לשבת אתה ולהציג בפניה את ההתלבטויות שלך על כל צורותיהן, במיוחד שהעניין מאוד קשור אליה!
הסבירי לה את הצדדים של הבעיה ותשאלי אותה מה היא חושבת והאם היא יכולה לתרום משהו לעניין. יתכן שתופתעי מתשובותיה. בכל מקרה, אין לי ספק ששיחה כנה כזאת אתה תתרום ליחסים ביניכם, להבנת העניין מצידה וגם תתרום לערך העצמי של בתך (אימא מתייעצת איתי).

נשמח לשמוע ההמשך.
בהצלחה,
גרשון.

אני לא כל כך הבנתי את התשובה.
לסמוך על עצמי אני סומכת -מה זאת אומרת לסמוך על הלב שלי מה שהוא אומר לי שנכון לעשות? אם זאת הכוונה זאת החלטה לא קלה אני לא רוצה לעשות טעות.
ושאח"כ אני יגיד איזה טיפשה הייתי הייתה לי הזדמנות.
לסמוך על הפרוד שלי אני לא ככ יכולה ביחסים כרגע בבעיה .
לסמוך על המנהלת ?
אני ידבר עם ביתי זה באמת רעיון אבל מה אני עושה אם היא תגיד לי שהיא לא רוצה שאני יחזור מאוחר וכו'.
האמת היא הרבה פעמים ביקשה ממני להחליף עבודה כדי שהיא תגיע הביתה אני יהייה בבית .
לא יודעת מה לעשות עדיין מבולבלת קשה לי תעזור לי בבקשה.

האם מאמן אישי אמור להיות מומחה בתחום מסוים או שהוא יכול לתתן אימון בכל תחום שרק

הבן אדם ירצה בו?

תודה רבה מראש

שלומממממ,
רוב המאמנים האישיים לומדים בהתחלה אימון כללי ואז מתמחים בתחום ממנו באו. למשל מורים יתמחו בתחום החינוך ויְיָשמו את אומנות האימון בהוראה בעזרת כלי האימון הספציפיים לתחום הזה.
האימון הוא כלי שבו נעזרים המאמן והמתאמן על מנת לקדם ולהשיג הצלחה והגשמה בתחום בו הם בוחרים.
אחד מהכלים הראשונים באימון הוא מה שנקרא "מעגל החיים" - זהו כלי המאפשר לבדוק חשיבות של נושאים שונים בחיים ושביעות רצון וסיפוק של המתאמן בכל אחד מהנושאים. הכלי עוזר למאמן ולמתאמן להתמקד בנושא המתאים וכן להראות זיקה בין הנושאים השונים בחיים ולאזן בין הנושאים השונים.
בהצלחות,
איציק

שלום ממממ,
יש מאמנים ומתאמנים שמוצאים לנכון לקיים מפגשי אימון בבתי קפה ויש המקיימים את המפגשים בקליניקה. אלה ואלה עושים זאת מבחירה.
גם דייט זה עניין פרטי ובכל זאת רוב הדייטים מתקיימים בבתי קפה.
גם פגישות עסקיות הן עניינים פרטיים ובכל-זאת רובן מתקיימות בבתי קפה או מסעדות (לעיתים על ארוחה עסקית...).
באימון מעצם הווייתו יש מרכיבים עסקיים או לפחות רוח של עסק: יש משימות ויש שיחות על התקדמות והחלטות ועוד.
המתאמן והמאמן מתיישבים בפינה שקטה, בבית קפה שקט ונהנים מקפה טוב ומשיחה בסביבה פעילה שבדרך כלל משפיעה על תהליך האימון לטובה.
וכאמור - תמיד בחירת המקום נעשית על דעת השותפים לפגישה.
בהצלחות,
איציק

שלום לך,
כאשר את כותבת בכותרת "למה אני נמשכת תמיד לבחורים הרעים?" את כאילו מכריזה על כך שאת תמיד בוחרת לא נכון. לעומת זאת תוכן המכתב שלך לא ממש מחזק את הרעיון שתמיד את נמשכת לבחורים רעים.
ראשית, אני רוצה לשמוע ממך - האם בביוגרפיה שלך יש הרבה בחורים רעים? ואיך בכלל את מגדירה בחורים רעים?
מניסיוני כמאמן זוגות רבים אני יודע שהרבה פעמים כאשר מישהי רואה רוע במישהו אחר או "שומעת" מאחרים כי מישהו הוא רע או חוששת מזה שרוע יתפרץ ממישהו - בסופו של דבר הרוע מתפרץ. יש לזאת סיבה שלא כאן המקום לפרט, אבל עובדה שכך זה פועל.
שאלי את עצמך מדוע את מקשיבה לאחרים?
את מתארת שחיזר אחרייך ועכשיו הוא מתעלם: ומה איתך? האם היית פסיבית בחיזור.
ובעניין הפעולות:
אני ממש לא מציע לך ללכת בעקבות הרגש אם הוא הרסני. אני כן מציע לך למצוא את הרגש שמחובר למחשבה. שלא מבטל את המחשבה ואת הכוונה.
אחד הכלים המרכזיים בהם האדם משתמש להצלחה הוא היוזמה: אני מציע לך להיות פעילה, קובעת, החלטית ומובילה.
אז אם את יודעת שתוכלי לגשת אל הבחור מתוך התכונות האלה - תיזמי, נסי להבין מי הוא, וכדי להבין מי הוא את צריכה להכיר אותו. לא להתמסר אליו באופן אוטומטי אלא להכיר אותו. כך תוכלי לבחון אותו ואת עצמך.
כאשר תיגשי אליו מתוך יוזמה ורגיעה תוכלי להחליט האם להמשיך והביטחון שלך יגבר.
אשמח לשמוע תשובות לשאלות שלי וכן לשמוע איך התקדמת.
בהצלחות,
איציק

...

בבקשה,
בהצלחה

פיץ יקרה,
כמו שאת אומרת בעצמך: "אני חושבת".
את חושבת ש"הבוס החדש... הוא הרבה פחות אנושי" ו"הוא יותר קר" ו"הוא מחושב" יותר מהבוס הנוכחי ("שהוא הבוס הכי מדהים וחם ואנושי שקיים!") והמחשבות יוצרות חשש. והחשש הזה הוא ש-ל-ך, הוא בראש שלך. את מאמצת "מה שאחרים אומרים..." א-ת ח-ו-ש-ב-ת שהבוס החדש י-ח-ש-ו-ב גם שאולי את באמת מיותרת בכל המערכת הזו ויחליט שלא זקוקים לך יותר בחברה, ויסיים את העסקתך.
"רבות מחשבות בלב איש..."
יקירתי, תרשי לי לרגע לסטות מהעניין:
את הולכת לתקופה רבת שינויים. ייוולד לך תינוק ו(מניסיוני) החיים שלך ישתנו לבלתי הכר. כמה שיספרו שלך שהחיים ישתנו - לא יוכלו באמת להעביר לך את החוויה עד אשר תלדי ותחווי בעצמך מה זה להיות אמא.
המחשבות ניתנו לאדם מהבריאה כדי ליצור, לא כדי להדאיג. הכל נמצא בתוכך: כל הידע איך לגדל את התינוק ואיך לעשות אותו גדול מהחיים - כל אלה באינסטינקטים שלך. כל מה שאת צריכה לעשות זה לא להפריע לאינסטינקטים שלך לעבוד, לסמוך על עצמך. לא לדאוג, לוותר על הדאגה שצצה.

סליחה, שאלת אותי על "מה יהיה עם הבוס החדש?" ואני מדבר איתך על הלידה ועל הכוח של הבריאה, אבל זה לא סתם. התשובה נמצאת בהסבר שלי:
גם בעניין העבודה אני מציע - סמכי על עצמך. כאשר התחלת לעבוד בחברה ניצלת את הכישורים והערכים שלך כדי לתת את המיטב. סמכי על עצמך שכפי שידעת ליצור עם הבוס הקודם מערכת יחסים טובה וליצור תפקיד אפקטיבי - כך תוכלי ליצור עם הבוס החדש מערכת יחסים טובה ולתת נוכחות לכישורים שלך וליתרונות שלך ולהביא לחברה ברכה. סמכי על עצמך שזה שהבוס החדש מחושב - דווקא יוכל לתרום לסיפוק שלך בעבודה ויוכל לאפשר לך לעבוד מתוך מקום נכון ונקי. שאם לא תעבדי ממקום נקי לא תהיי מסופקת ואני מנחש שסיפוק בעבודה זה מצב חיוני עבורך, ויהיה עוד יותר חיוני כאשר יהיה לך תינוק חדש.

סמכי על עצמך כמו שהבוס הקודם סמך עלייך.

שתהיה לך לידה נעימה ובטוחה ותיהני עם התינוק שלך.

שלך,

איציק

שלום לך פיץ!

נהדר! אני חושב שאם באמת יפטרו אותך מהעבודה הנוכחית שלך, את בוודאי מאוד תצליחי בתור תסריטאית בעולם סרטי האימה. את פשוט בנית לעצמך תסריט אימים מושלם!

עכשיו יותר ברצינות.
את יודעת איך אני מגדיר "דאגה"? אני מגדיר דאגה כ "קטסטרופה מדומיינת". והיא אכן כך.
שימי לב: את בנית לעצמך תמונה מדומיינת של העתיד (מדומיינת כי עדיין שום דבר לא קרה והתמונה הינה מהדמיון שלך, נכון?), ואת משתמשת בתמונה המדומיינת הזאת כדי ל-ה-פ-ח-י-ד את ע-צ-מ-ך!!!
ובמקרה שלך את הרחקת לכת ובנית לא רק תמונת סטיל אלא סרט שלם!

פיץ, חזרי למציאות... שום דבר לא קרה, הכל בדמיון שלך (אולי עקב שמועות, אולי עקב רכילות...). תמשיכי ליהנות ממה שיש לך ואם ב-א-מ-ת הדברים שאת מדמיינת יתבררו כנכונים בחלקם או ברובם, תתמודדי אז איתם. היום, כלום עוד לא קרה וחבל על כל רגע של דאגה. השליכי את הקטסטרופה ה-מ-ד-ו-מ-י-י-נ-ת הזאת לפח, תלבשי את החיוך הכי יפה שלך ותיהני ממזג האוויר הנעים בחוץ.
אולי בכלל הכול יהיה הפוך ממה שאת מדמיינת???

שיהיה לך הריון נפלא!
שבוע טוב,
גרשון.

שלום לך,
את מחפשת זוגיות ואת מתלוננת ארוכות על ה-ג-י-ש-ה שיש לבחורים מול נשים.
אותה ה"גישה" בה הבחורים (שאת היכרת) ניגשים לנשים/אלייך.
ואני שואל:
האם באמת כל הבחורים רק מחפשים מישהי לחמם להם את המיטה?
מה, אין אף בחור בעולם שיש לו "גישה" אחרת?
אין אף בחור שרוצה מישהי אינטליגנטית לשוחח עימה שיחה מרתקת?
אין אף בחור שרוצה, למשל, למצוא אמא לילדיו?
ברור שיש.
רק צריך לגלות אותם.
איך מגלים את הבחורים הטובים? (ה"טובים" הם אותם שבמקרה שלך יתאימו ל-ך)
קודם כל את צריכה להבין מה א-ת רוצה.
כשתביני מה את רוצה, כדי למצוא את אותם בחורים שאת רוצה - את צריכה להתעלם מהבחורים "הפחות טובים", אלה שאולי מחפשים רק מישהי לחמם להם את המיטה - ולנסות להבחין בבחורים הטובים.
ולהבחין בטוב אפשר רק מתוך "גישה" פנימית שלך שאומרת שבטוח שיש טוב בסביבה, שיש בחורים טובים כאלה מסביב.
וכדי להבחין בהם צריך לפעול מתוך נחת.
ואולי תגלי מתוך הנחת שלך שיש לא מעט כאלה ואפילו יותר מכך, גם בבחורים שעד היום ראית בהם לא יותר מנערי שעשועים - יש בתוכם תכונה שרוצה להעמיק. והם מחכים ליוזמה שלך ולביטחון שלך שיאפשרו להם להתבטא ולבטא את האיכויות העמוקות שבהם.
תתחילי בזה: בדייט הבא נסי להשקיף ב-נ-ח-ת על הבחור שלך, לחפש בו את מה את רוצה. וכך למצוא את האושר האבוד.

את יודעת מה את רוצה?

אם לא - יש גם לזה פתרון אימוני המאפשר התעמקות לעצמך. אבל בואי נעצור כאן ורשות הדיבור חוזרת אליך.

בהצלחות,

איציק

אז יוצא שעלי נופלים רק הבחורים הרקובים ? אז אם זה כך איך אצליח למצוא לפחות אחד נורמלי? אני יודעת בידיוק מה אני רוצה בן אדם שיהיה לי נחמד ונעים בחברתו מה זאת דרישה כל כך גדולה? כל מה שחיפשתי זה בחור נחמד שיהיה כיף לצאת איתו ויהיו לנו דברים משותפים.....לדעתי זה באמת דרישות מינימליות לא?איך למצוא אותו?

יקירה,
האם ראית מה כתבתי לך במכתבי הקודם?
כתבתי שהתנהגות נינוחה מצדך תוציא מהבחור מולך את התכונות שאת רוצה ממנו.
נסי לגשת בנחת לבחור שלך.
קודם כל התייחסי ל-ע-צ-מ-ך בכבוד ובנחת
נחת = ללא תלונות, ללא הלקאה עצמית, ללא העלבה עצמית.
כבדי את עצמך והוא יכבד אותך.
כך תכווני את הבחור שלך לכיוון שאת רוצה.
בהצלחות

ראיתי את מה שכתבתה איציק, אתה לא הבנתה את הבעיה יש לי כבוד עצמי ואני לא מכניסה את עצמי לסיפורים שכאלו הבעיה שאלו הם ההצעות בשוק פנויים פנויות כיום אז ברגע שאני זורקת את ההצעות האלו כי הם גרועות אני מוצאת את עצמי שוב לבד.....אין פה לאמן את הבחורים לחשוב אחרת זה הכיוון שלהם וזה מה שהם מחפשים וככה רוב הבחורים הפנויים .....ככה שמה שהצעתה על תהליך האימון של הבחור לדרך חשיבה שתואמת לי זה בלתי אפשרי במצבים האלו.

יקרה,
את חוזרת שוב ושוב על האמירה שזה עולם הבחורים ולכן אינך רואה שום פתח לתקווה.
ברור שבדרך הזאת תמשיכי להיות אבודה.
האמיני שיש בחורים טובים בעולם ויותר מכך, האמיני שאת ראויה לטוב. כך הסיכוי שלך להבחין בבחורים הטובים יגדל. משם הדרך אל החיבור קצרה.
בהצלחות,
איציק

שלום לך,

תרשי להוסיף כמה שורות מעבר לתגובות ולעצות המצוינות של איציק, הקולגה שלי.

כל אחד מאתנו רואה את המציאות דרך פרדיגמות (או בלשון אחרת, תבניות חשיבה). הפרדיגמות הללו מנהלות לנו את החיים כי הן מקבעות את החשיבה שלנו מלכתחילה ולא נותנות לנו לחשוב בצורה אחרת. כך, דרכן, אנו רואים וחווים את המציאות.

לכל אחד מאתנו יש פרדיגמות שמשרתות אותנו (עוזרות לנו בחיים) ויש פרדיגמות שלא. האחרונות מחבלות לנו בחיים ואם אנו לא נוותר אליהן ונחליף אותן בפרדיגמות חיוביות אחרות, נמשיך לסבול מהמצב שיצרנו (ובדרך כלל גם נאשים את כל העולם ואשתו חוץ מאת עצמנו) ולא נתקדם אפילו מילימטר אחד לקראת שינוי.

כפי שראיתי בהחלפת התכתובות בינך לבין איציק, יש אצלך מספר פרדיגמות (שוב, תבניות חשיבה) שאינן משרתות אותך (עובדה..!) והייתי ממליץ מאוד להחליפן על מנת לתת מקום לשינוי.

יקירתי, אנחנו לא יכולים לשנות אחרים. אנו יכולים לשנות רק את עצמנו ודרך השינוי שלנו אולי נצליח לשנות אחרים או את המצב.
אי לכך, נא לבדוק היטב-היטב מה את משדרת (אולי לא במודע, אולי רק במחשבה) שממגנט אליך את אותם בחורים שעליהם את מדברת.
כל זמן שתחשבי ש"כל הגברים אותו הדבר" את תראי רק את זה וזה מה שתקבלי.
אולי את לא מספיק ברורה במסרים שאת נותנת (לפני הדייט או בזמן המפגש)?
אולי הפחד הכבד הזה מ"להיות לבד" משדר משהו בעייתי? ולמה לפחד כל כך?

כפי שאמרתי, תבדקי את ע-צ-מ-ך היטב כי זה הדבר היחיד שאת יכולה לשנות.

אני בטוח שאת בחורה נ-פ-ל-א-ה שרק צריכה לתת צ'אנס ליופי הפנימי שלה לצאת החוצה. זה מה שאני קורה בין השורות....

קדימה לעבודה. העולם מחכה לך.

בהצלחה,
גרשון.