פורום אימון אישי, קואצ'ינג - יש לך שאלה?

לגבי שלום,
תודה שפנית אלינו.
לתת תשובה לשאלתך "מהי הדרך הנכונה כיצד להתמודד עם הבעיות .האם בטיפול פסיכולוגי או באימון אישי פרודקטיבי?" על בסיס המידע שמסרת, זה יהיה משהו לא מקצעוי ולא אחראי.
אם הרגשתך הינה שהטיפול הפסיכולוגי שאתה עובר כרגע אינו עוזר לך, ראשית דבר על כך עם המטפל/ת שלך ואולי תמצאו דרך אחרת.
אם למרות זאת, אתה עדיין לא מרוצה, אין לי ספק שאין טעם בהמשך הטיפול עם אותו/ה מטפל/ת. יתכן שהחלפת בעל המקצוע יסייע לך.
בכל מקרה, הרושם שמתקבל בהודעתך הינו שאתה מוסר מידע מאד כללי ומעט מאד ובתמורה אתה מצפה לתשובות החלטיות. אני מקווה שלא כך אתה נוהג בטיפול שלך שהבסיס הראשוני שלו הוא פתיחות ואימון בין מטפל ומטופל.
בכל מקרה, הרבה הצלחה!
גרשון.

גבי יקר,
אני מצטרף לדעתו של גרשון. אני מציע שתיתןקצה חוט להתייחסות שלנו. במקביל נכון לך להתחבר למפגש ניסיון באימון כדי לחוש ולהבין מה זה אימון ומה ההבדל בין אימון לטיפול פסיכולוגי ולהחליט ולזוז הלאה.
בהצלחה,
איציק

שלום מעיין,
תודה שפנית אלינו.
בנושא "המאחר הכרוני" אנו מבחינים בכמה אספקטים. שניים חשובים הם הפן התכנוני והפן ההוויתי.
בפן התכנוני צריך לבדוק איך את מתכננת ומנהלת את זמנך ואיך ניתן לשפר/לשדרג את התכנון והביצוע כך שתוכלי למלא את משימותיך בזמן ובניחותא.
בפן ההוויתי בודקים את ההוויות שמובילות אותך להתנהל כפי שאת מתנהלת וגם שם על מה צריך לעבוד ומה ניתן לשנות לשיפור/שדרוג התנהלותך והרגשתך.
שני הדברים ניתנים לביצוע באמצאות תהליך של אימון אישי.
מאחל לך הצלחה והמשך שבוע נפלא ורגוע.
גרשון.

מעיין יקרה,
בהמשך לדבריו של גרשון - אני שואל האם את מתנהגת כך לגבי כל אחד מהעיסוקים בחייך? האם את מאחרת גם לעבודה? ללימודים?
אם לא - אזי הבעייה שלך אינה בניהול זמן.אני מציע לך לבדוק מה המשמעות שיש לך באותם מקרים בהם את מאחרת. הם באמת חשוב לך להגיע בזמן? למה את מאחרת ולחלופין לאן את לא מאחרת ומה ההבדל. אחרי שתבדקי את זה אפשר להמשיך הלאה עם כלים אימוניים מגוונים.בהצלחה,
איציק

גרסיה יקרה,
ראשית, הביני שאנחנו חיים בעידן בו תוחלת החיים גבוהה וכבר עכשיו לא מעט אנשים מחליפים את הקריירה שלהם לפחות פעם בחיים: כך שלא יקרה אסון גם אם תטעי ומניסיוני גם אם טועים - תמיד את נמצאת בסביבה של הדבר שמתאים לך וכמו שאת מתארת את זה זה לבחור איזו גלידה ולא לבחור בין (למשל) גלידה או פיצה.
לתחום האימון יש אמצעים רבים לעזור לך לבחור ולדייק את המקצוע המתאים לך. זה פשוט: עשי רשימה של כל הדברים שאת הכי אוהבת ומתלהבת מהם ושמחה לעשותם ורשימה נוספת של דברים שאת נחשבת למיומנת בהם. אל תחסכי דבר. כאשר בידייך שתי הרשימות - מצאי את הדברים החוזרים על עצמם בשתי הרשימות. מהם מרכיבים את הכותרת המתארת את הכיוון בו את צריכה ללכת כדי למצוא את העיסוק המתאים ומשם את המקצוע הספציפי שבו בטוח שתצליחי ואשר נכון לך להשקיע בו בהכשרה ובלימודים. אני ממליץ מאוד לקחת מאמן אישי שילווה אותך ויעשה איתך עבודה מדויקת. גם ברור שנכון להשקיע בזה מחשבה וגם ההשקעה הכספית שבהכוונה משתלמת ביותר (לחיים). וד"א - אם לא התקבלת ללימודים בתחום מסוים זה אומר בדרך כלל שיש תחום א-ח-ר שמתאים לך. ולעיתים נכון להשקיע כדי להעלות את רף הבגרות או הפסיכומטרי כדי להתקבל.
אבל הכי חשוב - הקושי שלך להחליט הוא הסתתרות מלגדול (מפחיד להיות ילדה גדולה) ולצמוח (מפחיד להיות באיזור חדש ולא מוכר). נסי להיות פחות דרמתית ופחות בפחד כי זה שואב את כל הכוחות שלך - והתחילי לקחת אחריות, כי לקחת אחריות זה דבר הכי מרתק ואיזור חדש זה כמו טיול והתנחלות בארץ חדשה.
בהצלחה,
איציק

שלום לבת ה-18 היקרה,
אל מול המכתב הארון והמתרגש והמרגש שלך אני מציב תשובה פשוטה:
את מתארת עצמך כמישהי מיוחדת ובעלת מידות טובות וערכים מעולים.זאת התחלה טובה.
את ערה ומפוקחת לגבי הקושי שלך בתקשורת עם בני המין השני.
ההבדל בין המודעות שלך לכך שאת בעלת מידות טובות לבין המציאות - שלא מזמנת לך בחור כלבבך - ההבדל הזה הוא גדול וכולו בעצם ר-ק בראש שלך...
להווה ידוע שמחשבות לא מחמיאות שלך על עצמך כמי שלא יכולה למצוא בן-זוג - זוללות את כל הכוחות שלך והן ע-צ-מ-ן לא מאפשרות לך ל-מ-צ-ו-א בן-זוג.
ולכן כל העבודה היא על הראש שלך, על המחשבות שלך ועל הרגשות שנוצרות כתוצאה מהמחשבות השליליות.
ההצעה שלי היא שקודם כל פשוט תירגעי.
בכל מחיר.
נסי ואז חזרי אלינו ב-BeOK כולנו רוצים לשמוע מה עבר עליך אחרי שנרגעת.
בהצלחה,
איציק

איציק תודה רבה לך..!! אני קראתי את מה שכתבת לי, ואז לקחתי על עצמי באמת נטו להירגע...
ואני רוצה להגיד לך, להפתעתי הרבה!!! > שמאותו יום שענית לי חזרה >> השתנתה הבעיה שהציקה לי,
פתאום יש לי שיחה בפלאפון מידיד מהשיכבה שלי
סיימתי כבר את הלימודים- אבל פתאום אני רואה עוד ידיד מהשיכבה, והתחלנו לדבר , והרגשתי הכי נוח שיש... ראיתי שזה לא כזה נורא
כי אני כל פעם הייתי חושבת שחושבים שאני רעה... אני ממש לא יודעת למה , אתה יכול להסביר לי ממה זה נובע???
כי הרי אני לא רבתי עם אף אחד ולא אוהבת לריב, ולא עושה משהו לא בסדר
אני שואלת אותך את זה.. כי אני בטוחה שזה עדיין לא השתנה אצלי בראש ב100% ... עכשיו אני מרגישה בסדר עם עצמי.. אבל יכול להיות שזה עוד יופיע לי שוב...

ואני יגיד לך שזה מאוד הצחיק אותי שדיברתי איתו(עם הידיד) > וזה ילד שבבית ספר לא יצא לנו אף פעם לדבר!
אבל יחד עם זאת זה שימח אותי, שסוף סוף אני באמת הרגשתי שמשהו טיפה משתנה.
וכשדיברתי איתם השיחה הייתה ממש נחמדה וכיפית
למדתי להכיר שזה לא כזה נורא... שאין לי ממה לפחד וממה לחשוש
הרי בסך הכל אני לא עושה שום דבר רע בזה שאני רוצה להכיר ולדבר, להפך.
אני מקווה שזה ימשיך ככה...

אבל לגביי הביטחון שלי, אין לך שום דרך להגיד לי איך לשנות את הביטחון?
הבעיה בביטחון אצלי >>>
שהוא יורד רק כאשר אני נימצאת ליד הילדים מהשיכבה שלי >שאין לנו דיבור אחד עם השני... ובמקום שאני כן ידבר איתם, אני מסתגרת וזה חבל לי מאוד!!
אני שמתי לב שבמסגרת(כמו הבית ספר) יש לי בעיה להתחבר לילדים סביבי
שרק מחוץ לבית ספר זה מצליח לי
ויש לי עוד מעט נשף, אני רוצה שכן יהיה לי ביטחון לרקוד עם כולם ולא לפחד.
לסיים את זה( את הבית ספר) בצורה הכי טובה וכייפית שיש, שאני יראה שלפחות בסוף השנה אני כן מדברת עם עוד ילדים מהשכבה
אני ממש מפחדת שבצבא, אני לא יצליח להתחבר אל אנשים
אני רוצה לשנות את זה אחת ולתמיד....
אני אשמח אם תוכל לענות לי על זה
תודה רבה רבה לך !!!!

למצליחה (לשעבר "עזרה דחוף"),
החיפזון הוא מהשטן - לכן וותרי על הדחיפות.
אני שמח שניסית משהו והוא הצליח. זאת תכונה מעולה לנסות משהו חדש ובעצם שינוי הרגל מחשבתי או רגשי זה ה-א-ו-מ-ץ בכבודו ובעצמו.
אין גבול עד כמה את יכולה להיות רגועה ואני לא אומר להפסיק להתרגש. מה שאני אומר זה שתנהלי את הרגשות. תמשיכי כך ותראי נפלאות.
את אומרת ש"את חושבת שאת רעה" - מרתק ומפתה לענות לך על שאלה כזאת אבל קשה לענות על כך בלי להכיר אותך דרך שאלות עומק. מה שכן - אוכל לומר עכשיו זה שברור שזה דימוי שלך בלבד. ברור שאם מישהו ממשי היה אומר לך את זה - זה היה ממש מרגיז אותך - הלא כן? מה היית עושה? כועסת עליו! שואלת אותו למה? ומה שאני ממליץ, זה שבכל פעם שאת מרגישה כך שאלי את עצמך "למה?" במה את "רעה"? אל תניחי ללוחש הזה בפנים לומר לך את זה.
מגיע לך ליהנות מהנשף הסיום. הוכחת שיש לך אומץ ואת כבר יודעת איך להשתמש בו. עשיי את זה שוב ותיהני גם מהנשף וגם מההתרגשות. זה שווה!
בהצלחה,
איציק

איציק תודה רבה לךךךךך!! ובאמת שמתי לב שכשלא חושבים על זה ולא ממהרים זה מגיע.. אתה צודק בהכל.. תודה רבה רבה, שיהיה לך יום טוב!

ליבי יקרה,
הכותרת שלך מדויקת: מוטיבאציה. ובעצם צריך לכתוב: "חוסר מוטיבאציה". וקרוב לוודאי שלמתאמן שלך אין מוטיבאציה לזוז ומה שהוא מחפש זה להירגע ממשהו שמקשה עליו.
זה פשוט מאוד: אמרי לו מיד בפגישה הבאה שאימון הוא תהליך תלוי הישג ושמכיוון שהוא לא מתקדם למטרה אותה הצבתם, ומכיוון שאימון אינו טיפול או תראפיה - את קובעת את הפגישה הזאת כאחרונה ביניכם ומציעה לו ללכת לפסיכולוג או למטפל אחר כדי למצוא מענה לקושי בו הוא נמצא.
בהצלחה,
איציק

אכן זה לא מקום להמלצות/פרסומות.
אשלח לך בדוא"ל.

ליאורה יקרה,
והנה בכל-זאת הוצאת מפיך משפט מתוחבר ואת מבטאת עצמך היטב ולמרות שאת אומרת שאת "לא מצליחה להגיד כולם" הנה אמרת.
התופעה שאת מציינת נמצאת על פי רוב אצל אנשים ששקועים חלק גדול מהיום במחשבות אודות הדימוי העצמי שלהם - "מה חושבים עלי". זאת תפיסה עצמית שעל-פי רוב יש פער בינה לבין המציאות, ז"א תמיד את הרבה יותר ממה שאת חושבת שאת.
עיקר הפעולה האימונית כדי לפתור את העניין היא ביצירת אקטים של התיידדות עם עצמך ובעצם ביצירת מערכת יחסים טובה בינך לבין החלק הפחות מודע שבך, החלק האוטומטי אשר מפעיל אותך לדיבור. יש כל מיני דרכים לעשות זאת ולא יהיה רציני מצידי להיכנס לכך מעל היריעה הזאת. מה שכן אני יכול לומר שכדי להבין איך ליצור דיאלוג פנימי טוב עם האני הפנימי שלך עלייך לשים לב לרגשות שלך: רגשות שליליים תמיד ייקחו ממך אנרגיות. רגשות טובים יעצימו אותך וישרו עלייך ביטחון. כמו שאמרתי - יש לא מעט כלים באימון ליצור רגשות טובים יותר אבל לימוד השימוש בהם מצריך שיחה אינטימית בין המאמן למתאמן - מה שיגרור בעקבותיו דיאלוג פנימי אינטימי ומכבד בינך לבין עצמך.
בהצלחה,
איציק

שלום ליאורה,

נראה לי שקבלת תגובה מורחבת וממצה מהקולגה שלי, אבל אני רוצה להוסיף עוד כמה מילים.

ראשית, מבורכת את ותבורכי על כך שאת חושבת על כל משפט שיוצא לך מהפה! חלק גדול מההולכים על שתיים סובלים דווקא מבעיה הפוכה ואז התוצאות לפעמים באמת קשות...

לגבי יתר הנתונים שאת מציינת בהודעתך: שאת חושבת "יותר מדי" ושאת "לא מצליחה להגיד כלום", אני הייתי מניח אותם מתחת לזכוכית מגדלת ובודק כמה יש בהם מהשיפוט העצמי המחמיר וכמה יש בהם מן האמת האובייקטיבית. את זה תוכלי לעשות בתהליך אימוני, בהחלט.

אז בהצלחה רבה,
גרשון.

הפתרון היחידי באמת הוא להזכיר לעצמך כל הזמן שלא אכפת לך מה חושבים עליך או איך את נראית בעייני האחר..
אצלי זה עובד בינתיים:)

ובאמת שזה נובע אך ורק מחוסר ביטחון עצמי, לדעתי..

מתעניינת יקרה,
אני מציע לשלוח את המחברים של "השאלון לניתוח אופי" לניתוח אופי.
בהצלחה!

שלום לך מתעניינת,
בתור אחד שנגמל מדפדוף בספר הטלפונים בשעות הפנאי, אך עדיין אוכל לאט, :-) הייתי אומר לך שבחיים יש לפעמים דברים שבולטים בחוסר הרצינות שלהם. עושה רושם שהטסט הזה כלול בקטגוריה הזאת. לא הייתי ממליץ לקחת ברצינות יתרה את תוצאותיו.
בברכה,
גרשון.

אז דפדוף בספר טלפונים מצביע על סוג של אובססיה ועל מה מצביע דרך אכילה איטית?

יקירתי,
אין לי מושג על מה מצביע (אם בכלל!) כ"א מהדברים הללו. כפי שכבר נאמר, מציע לא לקחת את העניין ברצינות.
בהצלחה.

לא לוקחת ברצינות פשוט היה לי מעניין להתאים כל שאלה מתוך 200 שהיו למה היא בודקת 2 לא ידעתי למה להתאים בעזרת הפורום נשארה רק שאלה 1 שאין לי מושג למה היא קשורה.....

שלום לך

אימון אישי בהחלט יכול לעזור לך לקבל כלים ליצירת
בהירות,להתחבר לחזוקותייך ,ערכייך -לתת פוקוס,סדרי עדיפויות בחייך כדי שתוכלי לדעת מה באמת מתאים ונכון לך בכל תחומי חייך לרבות קריירה,זוגיות וכו' ולשחרר את החסמים המגבילים אותך להגיע לשם.

במשך תהליך האימון תוכלי לבנות לך חזון חיים מדויק וליישם אותו על מנת שבאמת תהיי מסופקת ומאושרת

בהצלחה
תמיר סוזן
אימון אישי הוליסטי

לירן יקרה,
הטקסט שלך קורא בקול רם "קרא אותנו בין השורות!" אז הנה, הסבטקסט:"בת 30 שעדיין מחפשת את עצמה" - כך את רואה את עצמך. זה הדימוי שלך, התפיסה שלך מה שמניע אותך בפועל. "אני בחורה שמחליפה עבודות בקצב לא מצליחה להישאר 'מעוניינת' לא בבחור לא בעבודה ולא בלימודים מספיק זמן" - את מתקשה לבחור את לא רוצה לוותר על כלום ומוותרת על הכל. "אני מוןצאת את עצמי 'חולמת בהקיץ' יותר מאשר נמצאת ב'עולם הזה' " - בורכת ביכולת מדהימה לדמיין ואת אמורה להפיק את זה בחיים האמיתיים - זאת מהות עבודת האימון. "סליחה על כל המרכאות", הפסיקי להתנצל ולומר "סליחה שאני חיה" ויותר מכך - תפסיקי לשים דברים במרכאות, לחיות בכאילו בפסאודו בלכאורה - כי האמיתית שבך היא מה שמעניינת. "אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי ומאוד מתוסכלת" - מה שאת צריכה לעשות זה פשוט לזרוק את כל מה שאת נושאת כבר המון שנים ולחזור לטבע הפשוט שלך. את לא צצריכה לרכוש כלום אלא פשוט להיות את עצמך. הדרך הזמינה לך ביותר היא לקלף את מסיכת הדימוי שלך ופשוט להירגע. להאמין לדברים הטובים שאומרים לך ולעשות delete לכל הדימויים השליליים והכי חשוב - להתחיל לנהל את הרגשות שלך - כי הרגשות השליליים שלך זוללים את כל הכוחות שבך מכדי לתת ולקבל ולהיכנס למעגל - שם האנרגיות הטובות ושם ההזדמנות שלך.
עולם האימון מציע אמצעים פשוטים לקילוף.
בהצלחה,
איציק

מסכימה עם מה שנכתב לך ומוסיפה, ייתכן שהדימוי העצמי שלך נוצר בגלל חיים של תחושה שאת לא מספיק טובה
לא בגלל שאת לא אלא אולי יש איזו שהיא בעיה שאת לא שולטת בה, מה שאת כותבת מתאר הפרעת קשב , אני מוסיפה לך קישור לתוכנית המקצוענים שהייתה , ורואיינה בה אישה לגביי הפרעות קשב במבוגרים ,מקווה שזה יעזור
וללמנהל הפורום מאוד אהבתי את התגובה שלך**

ארוית יקרה,
עיצרי לרגע לפני שאת קוראת לקושי שלך "פחד קהל". אני מציע לך את זה לא מכיוון שאני לא מאמין לך שכך את מרגישה אלא מכיוון שלעיתים אנחנו משתמשים במונחים נדושים בעוד שהפיתרון לקושי שלנו הוא פשוט בהרבה יותר.
מה שבטוח זה שבתיאור המצב שלך יש נקודת אור גדולה: הילדים אוהבים אותך, וזאת עובדה מנצחת שכאשר תפגיני אותה - אף הורה ואף סבא לא יכול להפריע. אם עדיין לא שכנעתי אותך - מה דעתך להתחבר למה שבאמת חשוב - הטוב שאת מ-ע-נ-י-ק-ה לילדים.

הצגתי בפנייך שני כלים חשובים ופשוטים וכך או כך - אימון בא לפשט דברים ולאימון כלים פשוטים לקלף דברים מיותרים.
לכי הלאה עם הדברים האלה ואם עדיין תרגישי חשש - כדאי לך להגיע לאימון אישי או אימון בקבוצה ושם ניתן להעמיק את הדברים, לוודא דברים ולהשתמש בכלים נוספים על מנת להרים את העסק שלך .
בהצלחה,
איציק

שלום לאורית היקרה,

מה שאת מרגישה -פחד,חשש,פחד קהל- קיים בך כתוצאה מחסימה רגשית שנוצרה בעבר בהשפעת ההורים/סביבה

בתהליך אימון תלמדי לזהות את הרגש המדוייק ואת מקור ולשחררוו ,לחזק את בטחונך ודימוייך העצמי ע"י חיבור לערכייך,עוצמותייך ומשם להתנהל ממלאות ולא מחסכים,מעוצמה ולא מחולשה.

בהצלחה
תמיר סוזן
אימון אישי הוליסטי
0528730271

שלום לך אורית,
תודה שפנית אלינו.
אני רוצה לצאת מההנחה שהתאור שלך בפניתך מדויק ואין לי סיבה לפקפק במה שאת חשה כפחד מקהל. אני יודע גם שלמרות שסביר להניח שאין בסיס ממשי לפחד הזה, הוא בכל זאת קיים אצלך ואין טעם להתווכח עם המציאות.
אני גם מניח שהפחד הזה יהיה קיים, עד שאת (ורק את!) תוכיחי לעצמך שאין לו מקום בחייך. ואת זה תשיגי כאשר תצליחי להתמודד איתו, ז"א תופיעי בפני קהל בהצלחה.
ע"מ להשיג את הנ"ל, ישנם שתי דרכים:
הראשונה הינה בעזרה מקצועית שיכולה להיות לעזר רב. אחת הדרכים היא באימון אישי.
השניה היא מה שאומרים "לעצום עיניים ולקפוץ למים הקרים". לשבור את הקרח ולחוש את הניצחון על הפחד. זה דורש אומץ ונחישות, אבל זה אפשרי.
לגבי פתיחת עסק כרגע המבוסס על הופעה בפני קהל, הייתי שוקל היטב האם להשקיע את המשאבים הנפשיים והכספיים לפני שתרכשי את הביטחון המינימלי שאת מסוגלת להופיע. דחיה של הצעד הזה תוך כדי עבודה על התמודדות עם הפחד יכול להיות מהלך הגיוני.
דרך אגב, ההורים של הילדים, הסבים והסבתות וכו', הם כולם בסך הכל ילדים שהתבגרו...
בתנועת הנוער היו אומרים "חזק ואמץ!" ואצל אובמה אמרו "Yes, we can!".
היי בטוחה שאת גם יכולה.
בהצלחה,
גרשון.

אפרת יקרה,
לפני הכל, אני רואה בדברייך את הקושי ש-ל-ך לראות כך את בנך ועם כל ההזדהות שלי עמך אני חייב לומר לך שני דברים:
א. קודם כל זאת הדרך בה א-ת רואה את הדברים ותמיד יכול להיות מצב בו המציאות קצת שונה ממה שאת רגילה לראות.
ב. דאגה לעולם לא משיגה דבר והיא רק מעוררת חששות וזוללת אנרגיות ומשדרת לסביבה (בנך, חבריו, מוריו) חוסר ביטחון. ביטחון ואנרגיות הם התנאי הראשון לגשת לעניין. אני ממליץ להחליף את הדאגה ב-אחריות.
כמה דברים לא ברורים: האם שוחחת עם המורה של בנך? האם את מדברת על כך עם בן הזוג שלך? האם את חוקרת (בעדינות) את בנך? מה היחסים בינך לבינו? מה הדברים המשמעותיים לילד?ועוד. התשובות לשאלות הללו הכרחיות.בשיחה קצרה ניתן להבין האם זה באמת (רק) חוסר ביטחון וממה הוא נובע (גובה הוא רק אחת הסיבות האפשריות) ואיך בונים ביטחון ואיך הופכים את הילד לשמח יותר.
בהצלחה,
איציק

איציק תודה על המענה, לשאלותיך-כן אני ובעלי משוחחים עם הילד, אנו הורים שמאוד שותפים למתרחש עם ילדינו, הילד הרבה פעמים "מטייח" דברים על מנת להראות כמה הוא בסדר ושלכאורה הכל בסדר, תמיד אומר שמציקים לו, או שתמיד חושב שבשיעורים עושים במיוחד קולות כדי שיתייחס ויקבל הערה, בני מאוד רוצה להרגיש אהוב על ידי חבריו ושהכל הולך בהצלחה ורוצה להרגיש רצוי במסגרת החברתית , אנו מבינים גם שהרבה פעמים כשאנחנו משוחחים איתו על הנושא הוא מצייר תמונה יפה כדי להראות שהכל בסדר, אך עם ההתנהגויות שלו הוא מביא את הדברים להיות במצב הפוך, גם כששוחחנו עם המחנכת גם היא רואה את הדברים כמונו, מה עלינו לעשות אני מאוד מודאגת, כמעט כל יום אני שומעת ממנו סיפורים-הילד הזה התחיל איתי , זה קרה לי בשמות, אין לי שיעורים-מה שלא תמיד נכון, אנו ערים לכך שיש לו לקויות למידה ומטפלים בכך, אבל מאוד מדאיג אותנו הנושא החברתי-הרי יש לו עוד שנים רבות להיות בבית ספר.

שלום לך אפרת,
מובנת ביותר הינה הדאגה שלך לבנך. הרי הוא בנך ואת רוצה עבורו את הטוב ביותר ושיהיה לו טוב וירגיש אהוב ומאושר. אין דבר יותר טבעי מזה.
לפי התאור שלך קיימת בעיה בהתנהלות החברתית של הילד ואני יכול לחוש שקיימת גם בעיה ביכולת ההתמודדות של ההורים עם אותה בעיה של הבן.
לא תמיד אנו מצליחים לשנות אחרים בנסיון להשפיע על התנהגותם, כי הדבר היחידי שיש לנו שליטה עליו זו התנהגותנו. לעתים דרך שינוי התנהלותינו אנו מצליחים לשנות את האחר.
הצעתי לכם, ראשית כל, הינה לנסות לעבור אימון אישי עם מאמן/ת המתמחה באימון להורים וזה לדעתי יעזור לכם משמעותית להתמודד עם מה שנחוץ ויש להניח שזה גם ישפיע על התנהלותו של הבן.
אפשר להכנס לפורטל המאמנים ולחפש לפי תחום התמחות "אימון להורים" ולפי אזור מגורים ולבדוק/להפגש עם כמה מאמנים/ות, להתרשם ומשם להמשיך הלאה. אך תדעו לכם: אימון זו עבודה אישית ולאף מאמן אין מטה קסם. המפעל לייצורם נסגר מזמן...

בהצלחה רבה!
גרשון.

שלום לסטודנטית היקרה,

ממה שרשמת עולים מספר דברים/שאלות שכמובן צריכים בירור מקיף יותר:

ריצה אחרי הזמן -זה אומר שאת זקוקה לכלים כדי ללמוד לנהל זמן/עומס/אפקטיביות/לשלוט על חייך ומשימותייך(פרואקטיביות) וסדר עדיפות נכון למטלותייך

האם את לומדת /עושה באמת מה שאת אוהבת?
האם את רואה את עצמך עובדת בתחום בו את לומדת?
למה את זקוקה לברוח לים?ממה את בורחת באמת?

תהליך אימון אישי יכול לעזור לך להתחבר לאמת שלך,לחוזקות שלך,לערכי הנשמה שלך,לרצונות האמיתים שלך ולשחרר כל מה שמגביל אותך.
לתת לך כלים לניהול זמן אפקטיבי וסדרי עדיפויות נכונים ואפקטיביים עבורך
לעזור לך להבין האם התחום המקצועי שבחרת אכן מתאים לך או שאת לומדת מקצוע "נחשב" כדי לרצות מישהו. ואז גורם לך לתסכולים ואיבודי אנרגיה.

תהליך אימון אישי יכול לתת לך כלים לשיפור הביטחון והדימוי העצמי שלך כדי שלא תגיבי בהשפעת צרכים/חסכים אלא מתוך מלאות ואז תגובות הסביבה לא ישפיעו עלייך.

בהצלחה
תמיר סוזן
אימון אישי הוליסטי להעצמה

לאנונימית,
אתחיל בחתימה שלך- "אני": כל אחד מאיתנו הוא אני ולכל אחד תחושת קיום ממלאת עולם. אבל כאשר את חותמת במילה "אני" את הופכת באחת לאנונימית, לנעלמת.
כמובן שגם במילים שלך את מתארת שכל מה שאת רוצה זה להיעלם (לים...).
יקירתי, כרגע הסביבה מפעילה אותך ל"דאון" מתמשך - וכדי לצאת מזה הכי פשוט זה להיות את, והשאלה הראשונה שעלייך לשאול את עצמך זה: "מי אני?". יש לי בשורה בשבילך: בשנייה שתחליטי להיות הגיבורה בסרט של החיים שלך (ולא שחקנית בסרט של מישהו אחר) תמצאי את האנרגיות הקיימות בך והזמינות לך כדי ללכת במסלול שלך ולנהל את עצמך בעצמך - כאשר תתחילי תהליך אימון תגלי שיש כמה מנועים פשוטים להפעלה כמו "מה משמעותי לי?" "מה מסקרן אותי?" ועוד. ההיכרות עם אלה מוסיף כוחות ולוקח למטרה תוך תהליך חוויתי ובדרך-כלל גם קצר.
בהצלחה,
איציק

שלום לך "אני"!

הרשי להציע לך להתבונן היטב, לעומק וללא מגבלות במה שנראה לי כמשפט מפתח בהודעה שלך: "והערות מהסביבה כל דבר קטן רק גורמים לי לדאוון", ולנסות לראות, לגלות ולשאול את עצמך:
1) למה את נותנת כל כך הרבה כוח ומעמד ל"סביבה" שלך שהיא משפיעה כך עליך בכל הערה.
2) מאיפה נובע הענקת כזה מעמד וכוח ל"סביבה". מה המקור, איפה למדת זאת?
3) מה הקשר בין אותו מרדף וריצה אחרי הזמן לבין "הסביבה" והערותיה. האם יש קשר ומה משמעותו. האם עליך "לספק סחורה כלשהי" לסביבה? מה היא? האם יש רווח/הפסד (נפשי, כמובן) ביחסים אלה?
4) איזה מערכות ציפיות מניעות אותך במרדף שלך? למי הן שייכות? לך, ל"סביבה", לשתיכן?

ולאחר שתעני על כל הנ"ל (לעצמך ובכנות גמורה, כמובן), תשאלי את עצמך שאלה נוספת,
5) על מה אני יכולה לוותר מכל הנ"ל? או האם אני ח-י-ב-ת להמשיך ולהחזיק באותם מחשבות/תחושות/ציפיות/ערכים/פרדיגמות/וכו'? איך אני ארגיש בילעדיהם?

אני ממליץ לעשות את התרגיל הזה בכתב , לבד וברגע ומקום שקט. לכתוב את התשובות לשאלות ללא שום בקורת ומחשבה יתרה. פשוט כל מה שבא לראש. את עשויה לגלות דברים מעניינים ויתכן יהיו לך לעזר רב.
לאחר מכן, אפשר גם לגשת לתהליך אימון אישי להביא בהירות נוספת לחייך.
בהצלחה,
גרשון.

שלום רעות

שמי תמיר ואני מאמן אישי הוליסטי מחיפה.

שיטת האימון ההוליסטי משלבת גם כלים לעבודה רגשית כמו דמיון מודרך,קלפים,ציור וכו'

אני עובד בעיקר עם נשים

מזמין את אמא שלך ליצור איתי קשר

באהבה רבה וחג שמח
תמיר סוזן
0528730271

דורון יקר,
תופעה "סדרתית" של שיתוק מצביעה על משהו חזק בפנים שמתנגד לעצם החיבור עם המין השני או, אולי, ל א ו פ ן החיבור שבחרת. אם תופעת כאבי הבטן והשיתוק היא תופעה חדשה כנראה שהיא נובעת מהשינוי בהרגלים (אתה כותב שהתחלת להגביר את הקצב) אם זה דבר ישן - אז נכון להיכנס ולבדוק את מערכת ההרגלים המחשבתיים והפיסיים שלך מאז ומעולם בהקשר של בחירת בת-זוג. כך או כך - ביסוד של תפיסת האימון נמצאת האקסיומה כי לאדם יש אמצעים מולדים לשינוי - ובכללם שינוי במערכת הרגשות. כמובן שכדי להגיע להישג ולמצוא את מי שחסרה לך דרך האימון מציעה בדיקות נוספות כמו: מה אתה מחפש בבת הזוג, מה המשמעות של בת-זוג חדשה בחייך, מה עלול להיות התשלום על כך, מה ההסטוריה שלך עם בנות זוג ועוד. כמובן שדרך האימון מלמדת איך למצוא את הכוחות הפנימיים שלך שיכולים לעורר את האומץ וללמד אותך להשתמש בהם. כל אלה יכולים להוביל אותך כמו גיבור אל המטרה.
בהצלחה,
איציק

שלום לך

לחץ בדיטים יכול לנבוע מסיבות שונות כמו:

האמונות /דפוסים שלך לגבי בנות המין השני שחלקם ספגת ממסרים בסבביתך/משפחתיך בעבר ויצרו אצלך חסימה רגשית בתת מודע שלך בכל פעם שאתה באינטרקציה איתן..

חוסר ביטחון עצמי עקב מסרים ותגובות ממשפחתיך/סביבתך

דימוי עצמי נמוך עקב מסרים ותגובות ממשפחתך/סביבתך

כשלונות ודחייה שיצרו בך פחדים הגורמים גם לתגובות הגופניות שאתה מציין.

תהליך אימוו המכיל כלים הוליסטיים (טיפוליים ) כמו דמיון מודרך לעבודה על עולמך הפנימי יכול לעזור לך לשחרר חסימות אלו מהתת מודע ולהפסיק להיות מנוהל על ידם ולגרום לך להיות במיטבך בפגישות בשילוב עם חיבור לערכים כדי לסייע לך להתנהל ממלאות ולא מצרכים/חסכים.

בהצלחה
תמיר סוזן
אימון אישי הוליסטי

שלום דורון,
תודה שפנית אלינו.
לפי התאור שלך אפשר לנחש שמה שאתה חש הם התקפי חרדה לפני ובמשך הדייט.
השאלה המתבקשת כאן הינה: בפני מה אתה חרד? ולמיטב הבנתי התשובות הכוללניות יכולות להיות רק שתים: או מכשלון או מהצלחה.
אז בא השלב השני בשאלות: מה מאיים עליך בכישלון בדייט ו/או מה מאיים עליך בהצלחה בדייט. כמובן שלשאלות אלה רק אתה יכול להשיב.
בדרך כלל קל להשיב לשאלה מה מאיים עליך בכשלון. לא תמיד קל לזהות בעצמך מה מאיים עליך בהצלחה. בכל מקרה הרי תרגיל שאתה יכול לבצע לבד עם עצמך:
שב עם נייר ועפרון וכתוב בראש הדף אחת השאלות (למשל "מה מאיים עלי בעצם כישלון בדייט?"). עכשיו כתוב כל דבר (אבל כל דבר!!!) שעולה על דעתך בתור תשובה. אל תגביל את עצמך בכלום.
חזור על התרגיל עם השאלה השניה (ההצלחה בדייט).
חשוב מאד שתהיה כן ופתוח עם עצמך בכתיבת התשובות. כתוב בחופשיות וללא עצירה אפילו הדברים שנראים לך הכי טיפשיים ומגוכחים. ממילא זה רק עבורך ואף אחד אחר לא חייב לקרוא זאת.
כשתסיים לכתוב, תניח את הדפים ותחזור לקרוא בהם לאחר שעה או יותר. נראה מה יעלה בראשך ובאיזור הבטן שלך...
מלבד זאת, תהליך של אימון אישי יכול להביא לך בהירות גדולה נוספת בעניין זה ואולי בעניינים אחרים המשפיעים עליך.
בהצלחה רבה!
גרשון.

שלום ללילי היקרה

העובדה שאת עצורה,חסרת ביטחון,לא מתנהגת בטבעיות במיוחד עם בעלי סמכות יושבת על חסימה רגשית שנצרבה בתת המודע שלך- שהסיבות להיווצרותה, מנסיוני האישי ובעבודה עם מתאמנים ,נובעות כנראה ממסרים מחלישים שקיבלת מגורמים בעלי סמכות בעברך כמו הורים ויצרו אצלך אמונה מחלישה שיצרה חוסר ביטחון .

בתהליך אימון אישי תוכלי לעבור תהליך של זיהוי אותה אמונה ,שחרורה והחלפתה באמונה שונה שתחזק את בטחונך העצמי ותעזור לך בעתיד .

בהצלחה
תמיר סוזן
אימון אישי הוליסטי ודמיון מודרך