פורום אימון אישי, קואצ'ינג - יש לך שאלה?

שלום לך ענת,

ראשית, תודה על ברכותיך. אנו רק עושים את המוטל עלינו אך תמיד שמחים לקבל מחמאות...

אני יכול להבין את הבעיתיות של העניין שאת מציגה וגם לחוש את התסכול שהוא גורם אצלך. אני עצמי נתקלתי בזה.
נראה לי שיש לנושא שני אספקטים: הנפשי והמעשי.

לגבי הנפשי, הייתי אומר שמכיוון שאת עושה את המיטב שלך –לפי תאורך-, כל היתר זה כבר לא עניינך ולא צריך להקשות עליך, על הרגשתך או על מצפונך. זו בעייתם של אותם "מבריזים" ורק התוצאה המעשית של אותה הברזה צריכה להילקח בחשבון.

אז לפן המעשי: את נשמעת כאישה מאד נעימה. אולי אפילו "קצת יותר מדי נעימה" לניהול העסק שלך. יתכן שקצת יותר אסרטיביות ובהירות שאינה משתמעת לשתי פנים תצליח למנוע או להקטין את התופעה.
למשל: א) נשמע כאילו את גובה שכר פר-מפגש. אם כך, כדאי אולי לעבור לגבות מראש שכר על כל הסדנא. זה עשוי לעודד אנשים להקפיד על הופעה (כי כבר שולם...)
ב) להבהיר את נושא חשיבות ההשתתפות הרציפה בפגישות, ב-כ-ת-ב באותיות קידוש לבנה בזמן הרישום לסדנא בנוסח תקיף, כולל הסבר הנזק.
ג) אפשר גם לדון עם המשתתפים בעניין (לא רק להסביר) ולתת להם להביע דעתם. זה עשוי להביך ולעזור.
הפרינציפ הוא שאין טעם להיות "נעים" עם מי שגורם נזק לך ולקבוצה מתוך חוסר התחשבות. כן צריך להיות קורקטי וענייני, אבל לא חייבים להיות "נעימים". אנשים צריכים לקחת אחריות על מעשיהם...

מקווה שתרמתי לך משהו. בהצלחה!
גרשון.

ענת יקרה,
נתחיל בפשטות ובקצרה: את מתארת לופ: ז"א - מעגל סגור. דבר הגורר דבר.
ראשית צריך להבין כי האנשים שלא מגיעים למפגש בזמן הם אך מוניטור המתאר משהו שאינו טבעי לך בעבודה.
את מתארת מצב בו את מוערכת. אבל האם את מעריכה את עצמך?
בשלב הראשון אני מציע לך לבדוק האם ומה הם הדברים בעבודה שמשמחים אותך. אחר-כך בדקי מה היכולות בהם התברכת ואשר את משתמשת בהם בעת ההנחיה.
זאת ההתחלה כדי לצאת מהלופ.
אשמח להמשיך ולהתכתב ולשמוע על ההתקדמות שלך.
שלך,
איציק

מבטיחה להמשיך ולעדכן.
תודה.

שלום "את",
הדוגמה שלך היא דוגמה קלאסית של אישה שיש לה מיומנויות חברתיות גבוהות שבאות לידי ביטוי בעבודה אבל אין לה כוחות להשתמש בהם בהקשר האישי.
השאלה היא למה ?
התשובה פשוטה והיא צועקת מגוף השאלה שלך: את רואה בגבר הבא שלך מעין "פלסטר" שעומד ללכת בכל רגע. את מרגישה בודדה כי "כל חברייך עוזבים.." (את העיר, לא אותך). אם כן הכל מתחיל בתפיסה שלך.
אני מציע לך לנסות ולחשוב על עצמך מכיוון אחר: לא מהכיוון של דימוי הקושי אלא מתוך התעמקות לתשוקה. הדרך הזאת תיקח אותך למקום ה-ט-ב-ע-י שלך: שם הרצון בקשר אינו רעיון אלא טבע פשוט.
במילים אחרות - אני מציע לך להתקלף ולהתפשט מהכיסויים של הדימויים, של הרעיונות ושל התפיסות ולהבין ש"את" היא אותה את - הן בעבודה והן ביחסים החברתיים האישיים.
ועוד נקודת מבט מעניינת: נסי להביט בחברייך לעבודה או בכאלה שאת עובדת איתם בצמידות ולדמיין אותם ולו לרגע כחברים או כאנשים שאת מבלה איתם מחוץ לשעות העבודה. בסצנה הדמיונית הזאת (שתתקיים למשל בבית קפה) "דברי" עם האיש (בהתחלה) רק על ענייני עבודה. אחר כך עיברי לדברים שהם על גבול האישי: כך תעברי באופן אישי למצב בו המיומנויות החברתיות שלך בעבודה יתנחלו גם בחיים ה"אחרים" שלך.
בהצלחה,
איציק

שלום לך "אני",
הרשי נא לי להוסיף כמה משפטים לדבריו הנכונים של הקולגה שלי.
ידוע שאנשים נוהגים בחייהם לפי הפרדיגמות (תבניות חשיבה) שהם יצרו לעצמם. ולא רק זה, הם עוסקים ב"איסוף הוכחות" תמידי על צדקת אותם פרדיגמות על מנת להוכיח את צדקתם.
אנא, קראי את הפסקה הנ"ל כמה וכמה פעמים עד שתרגישי שאת מבינה ומפנימה אותה, ואז עברי לקריאת ההודעה שכתבת לנו מתוך ההבנה החדשה הזאת.
נסי למצוא בהודעתך את הפרדיגמות השליליות שלך (למשל: "אין לי את האפשרות להיות בחברת אנשים כמו שהייתי רוצה"...) ובמקום "לאסוף הוכחות" שהיא נכונה, תחליפי אותה בפרדיגמה הפוכה, חיובית. וכך הלאה... עדיף שתעשי זאת בכתב.
זה עשוי לאפשר לך להבין ולהפנים עד כמה את בעצמך מגבילה את עצמך ובהמשך לאפשר לך לראות את חייך ומערכות היחסים שלך באור שונה.
את לא שווה פחות מאף אחת אחרת (!!), אבל הפרדיגמות שלך מגדירות אותך כקורבן של בדידות מתמדת ללא אפשרות יציאה מהמצב. אפילו מונעות ממך לתקשר עמנו עם שמך האמיתי (עדיין אנונימי) ומשתמשת בכינוי "אני". החלפת פרדיגמות זו החלפת הגישה לחיים!
בהצלחה רבה,
גרשון.

שלום יונית,
אז מה שאלתך?
גרשון.

יונית יקרה,
את מתארת מצב של חוסר אנרגיה. את מספרת על אין.
עם אין אין מה לעשות.
ספרי לי מה את כ-ן עושה. אפילו על הדברים הפשוטים ביותר. משם נוכל להמשיך.
חיבוק.
איציק

כן כן חוסר אנרגיה כזה ,שאין לי כוח להתלבש ולראות חברים הכל נראה סתמי כזה
מה אני כן עושה פעמיים בשבוע נפגשת עם הילדה שלי לכמה שעות
וזה מספיק לי
לפעמיים יורדת למטה לקנות סגריות ,או דבר שבא לי לאכול
אני גרה אצל הורי ,אני בת 41 רקווה עם ילדה בת שנתיים וחצי
שמסרתי אותי לאבא שלה כי הוא גר בחולון והיא בגן שם וזה בסדר מצידי
הפסקתי לעבוד כי לא בא לי לעבוד בקניון עד עשר בלילה ושבתות
יש לי מספיק כסף ואין לי מה לעשות איתי אפילו
בגדים לא מענינים אותי במיוחד
אשמח לקבל תשובה מימיך
תודה י
יונית

יונית יקרה,
חוסר אנרגיה מופיע בדרך כלל כאשר את לא שלמה עם מה שקורה לך בחיים וזה עובד גם הפוך - כאשר את חסרת אנרגיה את לא יכולה לקיים בחיים שלך דברים שחשובים לך.
זאת ברכה שאת נפגשת עם הבת שלך באופן מסודר וללא ספק זה מקור אנרגיה לא רע. אפשר לאט לאט להכניס לחייך יותר ויותר דברים שבאמת עושים לך את זה כדי לחלץ אותך מחוסר האנרגיה.
ברור שתהליך אימוני יכול לעזור לך והדבר הראשון קשור לבדיקת מעגל החיים שלך.
תרשים של מעגל החיים יוכל לתת לך תמונה של מעגל החיים שלך. באמצעותו ניתן ללמוד על תחומי העניין שלך ועל החוזקות שלך.
בהצלחה,
איציק

התופעה שאת מתארת נשמעת מוכרת וטבעית,
ייתכן שאת חווה שחיקה? הרגשה של עייפות ושל חוסר סיפוק?

מציעה לך קודם כל לכתוב בכתיבה חופשית מה מציק לך?
תופתעי לגלות מהו אותו הדבר, אך זה גם יצור בהירות מה יש לפתור.

שנית ממליצה לקחת את הזמן לנוח ולהירגע,
נשמע שגופך ונפשך מבקשים זאת,
ולברר עם עצמך מה היית רוצה לשנות שיהיה אחרת?
ראי בזאת איתות והזדמנות ליצור או לתקן מה שלא עובד בחייך,
אם את רוצה עזרה יותר ממוקדת אשמח שתפרטי,



יום טוב,
אפרת

לכתוב לעצמך פנטזיה- איפה את רוצה לראות את עצמך? איך את רואה את עצמך מאושרת? מה הסדר יום שלך? מה את עושה בחיים?

גם חופשה מדי פעם זה בסדר....

עושה הכל חוץ מלחיות אותם באמת... מחפשת אהבה ונתקלת באינסוף קירות שקופים של נתינה חד צדדית, תלות ריגשית מטורפת, ועלים נושרים בזה אחר זה מהעץ הנדיב שלי...

שלום רן,
בקשה מעניינת היא בקשתך...
אני אישית לא מכיר מישהו שעונה על דרישתך עם שילוב של רפואת משפחה (אני מניח שלזה אתה מתכוון ב"רפואה כללית") ואימון אישי.
אך מה שמעניין הוא למה דווקא אתה מחפש שילוב כזה של רופא ומאמן? האם אתה בטוח שזה מה שנדרש לך? האם תוכל לתת לנו קצת רקע לבקשתך? אולי נצליח לעזור בכיוון אחר..
תודה!
גרשון.

גם בנושא ניהול זמן

שלום רונה,
תכתבי בגוגל "אימון אישי ל ADHD" ותקבלי מבחר גדול של אפשרויות.
בהצלחה,
גרשון.

יקירי,
אתה רובץ בדיוק במקום בו אתה רחוק ממה ש"עושה לך את זה. שם בדיוק הפחד התנחל אצלך. עליך לחפש את המקום הטבעי לך, ומהו המקום הטבעי לך אם לא המקום בו אתה מביא לכלל מימוש את ההתלהבות שלך ואת המיומנויות שלך.
אז אם אתה רוצה להיות במקום משמעותי - זאת אומרת במקום לא משעמם, עשה רשימה של הדברים המלהיבים אותך ועוד רשימה של המיומנויות שלך (אותם דברים שברור שאתה טוב בהם) מצא את המכנים המשותפים ו... לך על זה: זאת העבודה שתביא עליך אושר.
עדכן אותנו בהתפתחויות.
בהצלחות,
איציק

לעוף אל השמיים כל אחד רוצה, השאלה אם כולם קיבלו אותן כנפיים... מעניין אותי, האם הסנונית הקטנה מהסיפור של אוסקר ויילד "הנסיך השמח" ,באמת חשבה שהיא מסוגלת במעופה להגיע עד לפירמידות של מצרים? הנקודה שלי היא פשוטה... מה עושים עם אינסוף רשימות כאלה של מה שאני אוהבת לעשות ומה שאני טובה בו, שבסופו של דבר נגנזות במגירה? שאין באמת מושג ריאליסטי כיצד להפוך אותן לעשיה? לאמת? לדרך... כמה נורא זה להתגולל בתוך אינסוף כישורים ולא לדעת מה לעשות בהם ובאיזה תחום להתחיל להשקיע כדי לקצור מעט ישוב הדעת ושמחה... אשמח לתגובה, שירה.

שירה יקרה,
אין ספק שאחד מהכישורים שלך זה כתיבה. ההבעה שלך מרגשת.
אענה בפשטות: לעתים מה שצריך זה פשוט לאסוף את כל הכושרים וההבנות לתוך מסגרת ולהתחיל לחבר פאזל שלם לתמונה הכוללת. לעתים אפשר לוותר על משהו או לחפש ולהוסיף.
תחשבי שאת בסרט בו את הגיבורה שיש לה מטרה, תחשבי איך הצופים הדמיוניים מביטים בך משיגה אותה: זאת מהות האימון: לבחור תחום לסמן מטרה, לבדוק את הכושרים להשיג את המטרה, לבחון ולפתח מיומנויות , לבדוק למה אני רוצה את המטרה ולעתים להבין מה עצר או עוצר אותי בדרך לביצוע - לפרק את זה ולהשית המטרה שבחרתי.
לסיכום - אימון הוא בדיוק התשובה לאסוף עצמך למקום הטבעי שלך.
בהצלחה!
איציק

איציק שלום, זה עתה הפכתי למרמס רגשי באופן ברוטלי וחד משמעי. אני באמת צריכה אימון, אך לא יודעת מאיפה להתחיל... הכל מעורפל לי בפנים. האם לא עדיף ראשית לפנות לטיפול פסיכולוגי ורק אז לאימון אישי? זאת אומרת, אם יש חסימות כלשהן בבנאדם, שמונעות אותו מלהגיע למי שהוא רוצה להיות, זה לא אמור להיות מאוחסן איפשהו במוח האחורי ובלב הקידמי?

שירה יקרה,
את לא צריכה טיפול, את צריכה אימון. לקחת את ה"יש" שיש בך ולהמשיך הלאה. לאימון יש כלים להזיז הצידה תקיעויות. אם לא יצליח גשי לטיפול.
פשוט "!Do it" הערפל יימוג ותתחילי לראות.
צאי לדרך.
בהצלחות!
איציק

תודה רבה איציק,עזרת לי מאד. אגב, האם מישהו מכם מעביר שיחות דרך הסקייפ?

כן, בטלפון.
בתור שיחת היכרות פותחת. הסיבה: מילים הן רק אמצעי אחד לתיקשור. בטלפון אפשר לשמוע גם אינטונציה אבל כדי להבין אחד את השני צריך לראות גם שפת גוף ועוד. בהצלחות,
להת',
איציק

אתה שומע את הקולות הנכונים!
חשוב לעסוק במה שאוהבים
וזהו הקול שרואה את האמת אך לא יודע איך להתמודד עמה
כי יש רצון להתשלב בחיים שיתנו יציבות כלכלית ואיכות חיים
אך נראה שאין פיתרון (ויש).
ראה בזאת הזדמנות לפתח את עצמך,
מה הוא אותו דבר שהיית רוצה להביא לידי ביטוי בחיים?
אילו קולות שמעת כשהיית בהודו? (הודו יודעת לדבר עם אנשים:), אני בעצמי שמעתי שם בפעם הראשונה בחיי שאני אמצא דרך לחיות בתחושה של חופש ושל סיפוק ושיותר לא אחזור לתחום הכספים בו עבדתי:)) והפלא ופלא היום אני בתחום שמדבר אליי.

שוב - החכמה היא לשלב בין מה שאתה רוצה לבין מה שחשוב לך כמו פרנסה ולמצוא את מה שמתאים לך ואז תחושת החופש תגדל באופן טבעי,
בהצלחה,

מחפשת אוזן שיודעת להקשיב סתם לשיחות על מה ולמה אגב אני חולת פרקינסון נחמדה

רחלה יקרה,
סליחה על העיכוב בתשובה.
בפשטות: את מחפשת ש-י-ח-ה - לשון "שיח": דבר צומח. אין לי ספק שיש לך מה לתת למי שיהיה האוזן הקשבת שלך: יהיה לו מעניין!
אני חושב שנכון לך לגשת לחיפוש מתוך מקום שמבין שיש לך מה להציע: את אישה מלאה בחכמת חיים ובניסיון רב בתחומים רבים תבואי עם האמונה הזאת וספרי לסביבה הקרובה לך שאת מחפשת מישהו לשוחח איתו שיהיה אוזן קשבת לחוכמת חיים.
בהצלחה,
איציק.

כתבי לי בהודעה אישית מאיזה איזור את. אני מאיזור הקריות.אם זה מתאים לך - אהיה אוזן קשבת בשמחה.

אלה יקירה,
אמנם פורום זה אינו פורום ליעוץ עסקי אך בכל זאת אנסה לתרום לך כמה רעיונות.
ראשית אני חייב לומר שהיום יש המון מטפלים בשוק ולפעמים קשה לפרוץ דרך, אך אסור בשום פנים ואופן להתיאש ולוותר. אם את טובה, אז הסיכוי לבנות קליאנטורה עם הזמן בהחלט סביר.
את אומרת שעבדת שנים רבות גם בשיווק, אז את מודעת לעבודת הנמלים של מלאכת השיווק... בכל זאת כמה רעיונות:
1) הדבר הכי אפקטיבי ויעיל זה ה"מפה לאוזן". ז"א שאנשים יעבירו מאחד לשני את הידיעה/המלצה. אי לכך, עליך מוטלת המשימה הראשונית לספר לכל אחד, בכל הזדמנות ובכל מקום מה את עושה ומה טוב בזה וכמובן למסור כרטיס ביקור עם פרטיך. פשוט כך, ללא בושה וללא רתיעה. זה גם הפרסום הכי זול, כמובן...
בסעיף זה אפשר לכלול גם הפצת פרסום דרך המייל למכרים שלך (בלבד! שלא ייחשב לספאם) עם בקשה להפיץ הלאה...
2) חלוקת אלונים לת"ד בבתים בסביבה שלך יכולה גם לעזור. אמנם ידוע שברוב המקרים האלונים נזרקים לפח, אבל יש סיכוי שאחוז קטן יתפס להצעה וייצור קשר.
3) היום גם נהוג לפרסם דרך הרשתות החברתיות כמו פייסבוק וכו', אם את בעניינים הללו.
4) תלוי ברמת ההשקעה הכספית האפשרית, אפשר לבנות אתר באינטרנט.
5) ישנם גם פורטלים מקצועיים באינטרנט שאפר לפרסם בהם.
6) ועוד דרכים רבות כמו העלאת סרטוני וידאו ליוטוב עם עצות או הדרכות בתחום ההתמחות שלך וכו' וכו'...
אבל הדבר הכי חשוב זו ההתמדה. שום עסק לא נבנה ביום אחד או בחודש אחד.
מקווה שעזרתי במשהו.
בהצלחה רבה!
גרשון.

אתי היקרה את מוזמנת ל... פורום עבודה ותעסוקה שם תקבלי מענה לכל השאלות שלך. זהו פורום שמיועד לעצמאיים, בעלי עסקים ולמי שרוצה לפתוח עסק. תודה לגרשון מנהל הפורום שניסה לעזור לך! בברכה, איריס חן - מנהלת פורום עבודה ותעסוקה.

יקירה,
לו היו מבקשים ממני לתרגם את הודעתך לאיזה תרגום גרפי, הייתי מצייר מישהי שרצה בטירוף קדימה ללא מושג מה הוא היעד לריצה ולמה היא בכלל רצה...
הרושם שנוצר הינו שמשהו במערכת הערכים שלך ובמערכת הפרדיגמות (תבניות החשיבה) שלך גורם לך להמצא במצב הזה של ריצה מטורפת קדימה. נראה שמשהו גורם לך לחשוב ולחוש שאם לא תרוצי, אז "את לא בסדר". האם נכון?
לדעתי יש כאן צורך לבדיקה מעמיקה של אותה מערכת ערכים ופרדיגמות, מציאת הגורם למצב הנוכחי שאת מתארת והחלפתו בפרדיגמה חיובית אחרת. לשם כך ניתן להעזר בתהליך של אימון אישי.
בהצלחה רבה!
גרשון.

אלה יקירה,
איננו מכירים והטיפ הכי טוב ואמיתי שאני מסוגל לתת לך (וששווה בעצם לכל מצב בחיים) זה להיות אוטנטית, להיות מי שאת. לא להיות או "לשחק" מישהי שאת חושבת שאנשים אחרים היו רוצים לראות.
אוטנטיות פשוט "עוברת מסך" ואם האנשים האלה יראו את מה שיש לך להציע בצורה אמיתית וזה יתאים למה שהם צריכים/מחפשים, אז פשוט תהיה עסקה. ואם לא, כנראה שהעסקה פשוט לא אמורה הייתה להיות.
בהצלחה רבה!
גרשון.

אלה יקרה,
יש לך את זה!
הסבירי להם דיוק כמו שהסברת לנו והעבודה שלך.
פשוט.
בהצלחה,
איציק

תודה רבה על תגובתכם המהירה.....זה מעודד!!

שלום,
השאלה שלך מגיעה ממקום בוגר. השאלה הזאת מסמנת מקום של מי שיודעת ש-הכול (או לפחות הרוב) תלוי בה: את שואלת מה א-ת יכולה לעשות כדי שייגשו אלייך והבשורה היא שאת לוקחת אחריות ושמכאן את יכולה להתקדם הלאה: אם-כן, כדי לאפשר לבחורים לגשת אליך את צריכה קודם כל לאפשר בעצמך נגישות לעצמך: פתחי בדיאלוג עם עצמך. דברי בינך לבין עצמך (מתוך מקום של התלהבות) על האיש (הדמיוני - בשלב הזה) שאת רוצה להכניס לחייך. חשוב שאת הדיאלוג הפנימי הזה תעשי מתוך מקום פתוח ותרשי לעצמך להיכנס לדיאלוג ללא גבולות. זכרי שהדיאלוג הזה הוא בינך לבינך על אודות הבחור שמחכה לך, תכונותיו, מעלותיו והיחסים ביניכם.
מבחינה טכנית רצוי ל-כ-ת-ו-ב את הדיאלוג הזה באופן ספונטני אל הדף.
אחר-כך יש עוד דרכים להביא לכך שיבחינו בך ולהפך.
בהצלחה,
איציק

אבל יש מישהו אמיתי שאני רוצה שיכנס לחיי איך אני מנהלת את הדיאלוג איתו?

שלום לך "תודה מראש",
לפני שנשיב לשאלתך,האם מותר לשאול בת כמה את (גיל אמיתי!!!)?

יקירתי,
בכל פעם את מגלה עוד משהו וזה מקסים באמת. את קרובה עוד יותר ממה שאנחנו (ואת) חושבים. כשיש מישהו אמיתי שאת מעוניינת בו - התמונה מתחדדת והמטרה מתקרבת.
אני מצטרף לדעתו של עמיתי גרשון: חשובים עוד פרטים. ה"טיפטוף" שלך לא מספק. ואין לו הצדקה. אם את רוצה להתקדם - היכנסי לתהליך יותר אינטנסיבי. ספרי. בעיקר על איפה אתם נחשפים זאת לזה, ועוד.

לשאלתך בעניין הדיאלוג: הצעתי לך דיאלוג פנימי כ-ה-כ-נ-ה לדיאלוג שלך עם המיועד (שעכשיו הוא כבר לא נסתר אלא מישהו ש-מ-צ-א-ת)... מתוך הדיאלוג הפנימי תוכלי ליצור דיאלוג מילולי או דיאלוג שבקרבה.

דיאלוג פנימי = להיות קודם כל בקשר עם עצמך. הדרך - לכתוב לעצמך או לדבר מול מישהו. מתבקשת שיחה יותר אינטנסיבית בינך לבינינו. דיאלוג פינג פונגי ער, מעורר ומלמד.

הדיאלוג הפנימי יעזור לך - להיות את. להיות רגועה. לא לחשוש מה הוא יגיד. לזכור שאת יודעת מה את רוצה (אותו) אל תחכי בשקט שהוא יפעל כדי להגיב לפעולה שלו (כי בכלל לא בטוח שהוא יפעל ולא בגלל שהוא לא מעוניין אלא בגלל שאולי גם לו יש חששות, ובכל מקרה אין לך שליטה על דברים שהוא יעשה).
היי את היוצרת.
בשלב בו את נמצאת - חיוני שיהי תהליך אימוני של הדהוד והנחייה. אימון פרונטלי יכול לעזור מאוד. פגישה או שתיים תועיל. אל תהססי.

בהצלחה רבה,

איציק

גילי 20 + , הכוונה היא איך לרמוז לבחור שהוא מוצא חן בעיני כי לא בא לי להיות ישירה מידי אם יש לכם רעיונות גם אין לי בעיה עם דחיה פשוט הייתי רוצה שההצעה לצאת אם תבוא תבוא מהבחור ולא ממני.......

יקירתי הצעירה,
ההרגשה שלי שאת קצת משחקת במחבואים עם הבחור כשם שאת משחקת במחבואים איתנו.
מנדבת מעט פרטים, משאירה הרבה נסתר ומעט גלוי. מטפטפת מידע.

למעשה את שואלת אותנו איך לשחק את המשחק הזה אבל יש לי הרגשה שאת יודעת את התשובה.
האימון מייצג דרך חדשה שאומרת: "היה יוצר" ואל תהיה מגיב. אל תחכה - אלא תיזום. במחבואים, המתחבא נותן רמזים.
אפשט זאת עוד יותר: אם אינך חוששת מדחייה - אז מה הבעיה? עלייך לגרום לכך שהבחור יבחין בך וייגש אלייך וימצא אותך. אל תתחבאי "השמיעי קול" יש אלף דרכים לעשות כן: מ"לעשות עיניים" ועד פשוט לגשת ולומר "הנני".
אפשט זאת אפילו עוד יותר: חפשי את המקום ה-מ-ת-ל-ה-ב בתוכך. כל השאר יקרה מעצמו.
ככל האדם - גם את ראויה לשמחה. לכי על זה.
ואל תשכחי לעדכן אותנו.
בבקשה מראש,
בהצלחה,
איציק

אלי יקר,
אתה מתאר כאב נפשי עמוק של איש אוהב.
לא אפתח כאן את הנושא "מהי אהבה באמת". רק אומר שלפי תפיסתי ותפיסת האימון: אהבה ? כאב ומנוגדת לכאב.
אני רוצה לפתוח בהתייחסות לכאב ש-ל-ך ולתפקידו בחייך.
בוא נעשה תרגיל מחשבתי קטן.
שאל את עצמך מהו כאב ומתי כאב מופיע? אני מתכוון לכאב פיסי. תחשוב (למשל) על כך שאתה צועד ברחוב ופתאום אתה מרגיש כאב עז בכף רגלך. מה תפקידו של הכאב? הכאב מאותת לך שנפגעת בכף הרגל וכי אתה זקוק לטיפול. ואז אתה מתיישב ומביט בכף הרגל ומגלה ש(למשל) דרכת על חפץ חד וכי כף הרגל זקוקה לטיפול. אתה מסלק את החפץ, מחטא את המקום מורח יוד ואולי אפילו ממשיך למרפאה על מנת לתפור את החתך, לחבוש את הפצע ולקבל זריקה נגד טטנוס.
חשוב שתבין את המשל הזה: מה תפקידו של כאב בחיים? לסמן משהו שזקוק לטיפול.
איך תגלה במקרה שלך מה זקוק אצלך לטיפול? חקור את עצמך מתי התחלת להרגיש את הכאב הנפשי? האם בשלב בו התחלת לכאוב החלו היחסים להתהדק? האם באותו הזמן גם אתה חשבת להציע נישואין? אולי אז התעוררה בך השאלה למה חברתך החליטה בסופו של הדבר לדחות את המציעים לה נישואין? אולי הם התרחקו? האם שאלת אותה? האם שאלת את עצמך את השאלות הללו?
כמובן שאני מציע רק שתי אפשרויות להבין את כאבך אשר בעקבותיהן יתעוררו שאלות נוספות שתפקידן להבין מתוך מה הכאב ולרפא אותו, ז"א - לעשות שינוי.
בסופו של הדבר תצטרך להחליט האם אתה רוצה להמשיך בקשר עימה. שיקול הדעת הוא שלך ואחרי שתקבל החלטה תצטרך ל-ס-מ-ו-ך על עצמך. בעצם - לסמו על צמך זה שם המשחק.
יכולים להיות לא מעט סיבות עומק לכאבך והבשורה היא שהפתרון הוא בהישג יד. הפורום הזה אינו יכול לענות על כל הדברים. אתה מוזמן להמשיך ולהתכתב, אך בתהליך אימוני מסודר וקצר באופן יחסי ניתן להגיע ליסודות האישיות שלך על יכולותיך ועל ערכיך ולהסיר את הכאב ולעזור לך לעשות ולחוות את הדבר הנכון.
בהצלחה,
איציק

שלום אלי,
הרשה לי להוסיף כמה משפטים, בנוסף לתשובתו של הקולגה שלי.
ראשית, אני רוצה לצטט מהפניה שלך:
"בהתחלה זה לא הזיז לי במיוחד כל העניין הזה אבל בכמה חודשים האחרונים זה ממש מפריע לי אני בקושי מסוגל לתפקד , אני כל הזמן מנסה לדמיין אותה עם אותם הבחורים ואיך שהם מציעים לה נישואין ואיך שהיא אומרת להם שהיא מסכימה להתחתן איתם..וזה פשוט מוציא אותי מדעתי לדמיין שהיא הייתה עם גבר אחר ,חשוב לי לציין שאני לא בן אדם קנאי זה פשוט חזק ממני."
אז שאלה: לו היית קורא את הקטע הנ"ל שנכתב ע"י מישהו אחר, היית אומר שהאדם הזה הוא לא קנאי? נראה לי, אלי, שאתה תקל על עצמך אם תתחיל מזה שתכיר בעובדות לגבי עצמך ובראשם שאתה, כנראה, באמת קנאי. הרבה יותר קל לטפל במשהו שאנו מכירים בו ולא מתכחשים אליו.
בהמשך לנ"ל, עצם העובדה שאתה משקיע אנרגיה בלדמיין את חברתך עם מישהו אחר זה משהו שצריך להדליק אצלך אור אדום. מה אתה מרוויח מזה? תשאל את עצמך איזה צורך עמוק שלך, פעולת הדמיון הזה באה למלא. כי את העבר אתה לא יכול לשנות ואין שום רע בזה שבת זוגתך הייתה עם גברים אחרים לפני שהכירה אותך. היה רע לו היא הייתה מסתירה זאת ממך, אבל היא כנראה פתוחה וכנה איתך. קבל זאת באהבה.
בנוסף, האם אתה לא היית בעבר עם בנות אחרות..? אני מנחש שהיו לך חברות בעבר. מה אומרת על זה בת זוגתך?
אלי, את העבר אתה לא יכול לשנות וקנאה היא ביטוי של פחד. אנא, נסה לברר עם עצמך ממה אתה מפחד שזה מקבל ביטוי בקנאה.
ובכלל, תהליך של אימון אישי יכול בהחלט לעזור לך לברר עם עצמך את הנקודות הנ"ל ואחרות שיקלו עליך את מצבך.
בהצלחה!
גרשון.

יקירתי,

הדרך בה את מתארת את עצמך בפנינו הינה בבואה של השיחה הפנימית שלך.
נוחי רגע. תני לגל לחלוף.
עכשיו כתבי את אותו הטקסט ממקום קצת יותר רגוע.
תראי אך הסחרחורת שלך עוברת ממך והלאה.
עכשיו אפשר להתחיל.
את מדבר על הרבה סעיפים בחייך מהם את לא מרוצה. אז בשלב הראשון עלינו להביט במעגל החיים שלך.
זה טופס פשוט.
השאירי את כתבות המייל שלך ואעביר לך טופס כזה ומשם נתחיל.
בהצלחה,
איציק

בת יקרה,
מטבע הדברים האתר הזה אינו מקום לתת המלצות ממוקדות על בית ספר זה או אחר. עם זאת אני מציע לגשת לבחירת בית ספר תחת הפרמטרים הבאים:
- מקום בו הלימוד הוא חוויה
- מקום בו למורים ניסיון רב ומוכח בהנחלת שינויים אצל המתאמנים שלהם
- מקום בו מובטחים לאחר הלימודים - ליווי ופיקוח צמודים, תמיכה לאורך זמן
- מקום הנותן כלים מקוריים, השתלמויות לעתים תכופות,
וכמובן המלצות חמות.

אני מציע לגשת למלאכת בחירת בית הספר מתוך התלהבות של חיפוש ולהקדיש לזה שמן ואנרגיות מספיקות.

בהצלחה,

איציק

שלום יוסף,
לשאול כמה עולה פגישה אצל מאמן זה בערך כמו לשאול כמה עולה חליפה ליתום...
מתלמדים לוקחים סביב 50-70 ש"ח. מאמן מנוסה לוקח סביב 300-350 ש"ח לשעת אימון והמנטורים יכולים להגיע גם לסביבות 1000 ש"ח ואפילו יותר.
מאמנים אמורים להביא האדם לתוצאות ואם יש תוצאות טובות זה שווה כל שקל.
בהצלחה,
איציק

מתעניינת יקרה,
איון שום פסול לעשות דברים "כמו כולם" אבל כאשר זורמים עם הזרם לא בטוח שמגיעים בדיוק למקום שרוצים להגיע.
התפיסה היסודית של האימון אומרת שהכי נכון זה לעשות את מה שאת אוהבת. כך מובטח לך להגיע לסיפוק הרב יותר. רבים "זורמים" כי אינם רוצים לקחת אחריות על חייהם. לעיתים נהנים מטיול כמו כולם אבל ככל שמדייקים ב"איזה טיול מתאים ל-י או איזו עבודה תספק א-ו-ת-י מרוויחים הנאה ותחושה טובה ונהנים מאנרגיות רבות בכל התחומים.
ראשית, אני מציע שתיקחי בקלות את החופש וחוסר המעש בלי להרגיש אשמה. אבל מתוך החופש נסי ללמוד מה את באמת רוצה.
התחילי ברשימה של דברים שאת רוצה ב-כ-ל-ל לעשות בחיים. לאו דווקא עכשיו אלא בכלל בעתיד.
ואז מכל הרשימה הניחי את הדברים לפי סדר, החל מ"הדברים שאת הכי רוצה" ועד לאלה ש"נחמד אם יהיו". מהרשימה המתהווה תוכלי פשוט לבחור בדברים שכיף לך לעשות. אחר-כך מצאי את הדברים שגם ניתן להרוויח מהם כסף ו/או לתרום לחברה - זאת מכיוון כפי שבטח את כבר יודעת (מעבודתך בלשכת האלוף) - כי העבודה למען מעגל חברתי מאפשרת לך להיות בסיפוק.
בהצלחות,,
איציק