פורום שומנים בדם, מחלות לב - יש לך שאלה?

ראשית, שאפו על השינוי באורח החיים והשיפור המשמעותי בערך ה- LDL שבא בעקבותיו.
שנית - פורמאלית, ערך ה- LDL שלך תקין עבור אישה צעירה ללא גורמי סיכון נוספים, ואינו מחייב טיפול תרופתי. אם חלה "התרופפות" בשמירה על אורח חיים בריא - מומלץ "לחזור לתלם". כדאי לבדוק גם את תפקודי בלוטת המגן. אם את לוקחת גלולות למניעת הריון - כדאי אולי לשקול שימוש באמצעי מניעה אחר.
מצד שני - אנחנו יודעים שהערכת הסיכון שלנו נוטה לעתים "לפספס" בכוון של הערכת-חסר, בעיקר באנשים צעירים עם סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר. במקרים כאלה אנחנו מבצעים לעתים בדיקות נוספות (בדיקות דם למדדי דלקת שונים ומדדים אחרים, אולטראסאונד IMT של עורקי הצוואר ועוד) על מנת לשפר את הערכת הסיכון ולהחליט על צורך בטיפול תרופתי.

מאחר והמלצות לטיפול אינן יכולות להינתן באינטרנט, מומלץ לפנות לרופא המשפחה לקבלת טיפול מתאים, ואם עדיין יהיו ספקות - ניתן לפנות לייעוץ מרפאת ליפידים. מס' הטלפון לקביעת תור במרפאת הליפידים בתל-השומר הוא 03-5304582.

בשלב זה בעיקר עי : הפסקת עישון, פעילות גופנית סדירה, כוס יין עשויה לעזור במעט
בעתיד יהיו בידינו אמצעים תרופתים נוספים

לא כתבת אך אני מניח שאין במשפחתך הקרובה אנשים עם מחלת לב וכלי דם\מוות פתאומי בגיל צעיר (אם כן- אז כל ההתיחסות שונה)
לא כתבת אם את נוטלת גלולות ואני מניח שלא, כמו גם שתפקודי בלוטת המגן תקינים.

בכל ההנחות הנ"ל, התשובה אינה פשוטה.את בסיכון נמוך לאור גילך העדר גורמי הסיכון והרקע המשפחתי ובצרוף הכולסטרול הטוב הגבוה. אין דחיפות בטיפול תרופתי. כדאי למצות ככל האפשר דיאטה ופעילות גופנית (ה BMI גבוה לכל הדעות), לחזור על הבדיקות ולראות מגמות ובהתאם להחליט.

הנושא אינו חד משמעי, לאור הסיכון הנמוך והעובדה שהטיפול התרופתי הוא לכל החיים.
[בדיקות דם חדשות ואו הדגמת עורקי הצוואר בעזרת דופלר עשויות לתת תשובה ברורה יותר- אך הבדיקות יקרות ואין גם עליהן הסכמה מלאה]
בקיצור, מציע למצות דיאטה ופע גופנית ולעקוב בשלב זה

ערכי הכולסטרול ה"רע" גבוהים, ויש להורידם. בד"כ יש צורך בטיפול תרופתי לשם כך, אולם לא אוכל להגיד בודאות על סמך מידע חלקי בלבד (האם יש מחלת לב במשפחתך? האם יש סוכרת? האם את מעשנת? האם נעשה ניסיון לטיפול לא תרופתי? האם נבדקו תפקודי בלוטת המגן? ועוד).

במדה ואין כל גורמי סיכון למחלת לב ניתן לעשות ניסיון של טיפול לא תרופתי (דיאטה בהנחיית דיאטנית). הסיכוי שזה יביא לירידה משמעותית בערכי הכולסטרול אינו גבוה, אך לא סביר שיגרם נזק מדחיית הטיפול ב- 2-3 חודשים.

במדה ויש גורמי סיכון נוספים, נראה לי שיש להתחיל בטיפול תרופתי כבר כעת.

מאחר והמלצות לטיפול אינן יכולות להינתן באינטרנט, מומלץ לפנות לרופא המשפחה לקבלת טיפול מתאים, ואם עדיין יהיו ספקות - ניתן לפנות לייעוץ מרפאת ליפידים. מס' הטלפון לקביעת תור במרפאת הליפידים בתל-השומר הוא 03-5304582.

ודאי תביני כי לא ניתן לתת המלצות פרטניות באינטרנט למי שלא בדקתי ואין לי כל מידע לגביה.
אנא פני לרופא המשפחה המכיר אותך ואת ההיסטוריה הרפואית המלאה שלך לקבלת הנחיות לגבי הצורך בתוסף ומינונו.

כפי שענה לך דר' אליס, לא ניתן לענות על שאלה כזו באינטרנט ללא בדיקה. מתח יכול לגרום לתחושה של שינויים בדופק, אך יכול להיות שיש גם סיבות אחרות. אקג יכול להראות שינויים, אך לא תמיד. מומלץ שתפנה לרופא המשפחה להמשך בירור וטיפול.

אני חוזר ומדגיש שאין ולו תוסף אחד היכול להחליף סטטינים באותם מטופלים הזקוקים לטיפול להורדת רמת הכולסטרול.
פוליקוסנול מופק מקנה סוכר, ולטענת ממשלת קובה (המפיקה אותו) יכול להוריד רמות כולסטרול. במחקרים מבוקרים הוא נכשל לחלוטין בהורדת רמת הכולסטרול (JAMA. 2006;295:2262-2269), קל וחומר שמעולם לא הוכח שהוא מוריד את הסיכול ללקות במחלת לב.

יש היגיון ביולוגי מסויים במתן Q10 לחולים הסובלים מתופעות לוואי של סטטינים, אולם המידע המחקרי לגבי התועלת המעשית של התוסף - דל, וברובו לא הצליח להדגים תועלת. לגבי מניעת מחלות לב ויל"ד - המידע דל אף יותר. עם זאת - החיים האמיתיים חשובים יותר מתוצאות מחקר כזה או אחר, וניתן לנסות Q10. אם הוא עוזר - מה טוב, ואם לא - אינו מזיק. מינון של 100-200 מ"ג ליום הוא מינון מקובל, וככל הידוע אינו גורם לנזק.

א. האם נראה לך תקין להפנות לרופא מספר אסטרונומי כזה של שאלות?
ב. האם הנימוס לא מחייב לכתוב את המילה תודה בסוף רצף השאלות שלך?

כקוראת סמויה בפורום אני רוצה לנצל הזדמנות זו כי להביע את הערכתי הרבה לרופא על מהירותו, מקצועיותו ותשובותיו המעמיקות. זה אחד הפורומים הרפואיים הטובים ביותר הקיימים. אלא שלבקש ממנו לתת כאן הרצאות, זו כבר הגזמה וחציית קו.

תודה על המחמאות. מאחר ויכולתי - עניתי, אבל באמת שאיני יכול להתחייב שתמיד אוכל לענות על שאלות בהיקף כזה...

1. פוטנטיות הסטטינים בסדר עולה: פרבסטטין, סימבסטטין, אטורבסטטין (ליפיטור), רוזובסטטין (קרסטור). כעקרון, ירידה של כ- 30-40% בערך ה- LDL תושג עם 40 מ"ג פרבסטטין, 20-40 מ"ג סימבסטטין, 10-20 מ"ג אטורבסטטין וכ- 10 מ"ג רוזובסטטין. במינונים המקסימליים (80 מ"ג אטורבסטטין ו- 40 מ"ג רוזובסטטין) ניתן להגיע לירידת רמת ה- LDL ב- 50-60%.
2. כל הסטטינים בטוחים בשימוש ואין הבדלים משמעותיים בתופעות הלוואי בין הסטטינים השונים. יתרה מזאת – יש כאלה שיפתחו תופעות לוואי עם סטטין א' אך לא אם סטטין ב', ויש כאלה שלהיפך.
3. זו שאלה פתוחה. ודאי שהאפקט המגן של הסטטינים קשור לפחות בחלקו להורדת כולסטרול, וכל ירידה הנה ברוכה (70 טוב מ- 120, שטוב מ- 160). יש הסבורים שלסטטינים יש גם אפקטים מגנים שאינם קשורים להורדת הכולסטרול, אך דבר זה אינו ודאי.
4. עם הפסקת נטילת סטטינים ערך הכולסטרול חוזר לרמה הבסיסית תוך שבועיים-שלושה. אין תופעה של יצירה ביתר לאחר הפסקה. אין שום סיבה לתת "מנוחה" לגוף מסטטינים – אין שום הוכחה שזה מונע נזק כלשהו (גם כך נזק בלתי הפיך מסטטינים הוא דבר נדיר ביותר) ואין מידע האם זה פוגע ביעילות הטיפול.
5. אזטרול ניתן כמעט תמיד כתוספת לסטטינים במקרים בהם ערך המטרה של LDL לא הושג עם מינונים מקסימאליים, או כשלא ניתן לעלות במינוני הסטטינים עקב תופעות לוואי.רק במקרים נדירים ניתן אותו לבד, בעיקר בגלל שטרם הסתיים המחקר הבודק אם תרופה זו גם מורידה את הסיכון להתקפי לב (תוצאות מחקר זה צפויות להתפרסם בסביבות 2011-2012). אזטרול מורידה את רמת ה- LDL ב- 20-25% הן לבד והן כתוספת לסטטינים. קופות החולים נותנות את האזטרול בהתאם להתוויות שבסל הבריאות (למטופלים ברמת סיכון גבוהה העומדים בהתוויות שהזכרתי).

6. העלאת רמת ה- HDL הנה עסק מתסכל ביותר. יין אדום שמן זית וכו' יכולים לעזור מעט, וכך גם פעילות גופנית והפסקת עישון. באלה עם רמה גבוהה של טריגליצרידים – תרופות ממשפחת הפיראטים יכולות להעלות את רמת ה- HDL במקביל להורדת רמת הטריגליצרידים, אך הן לא יעזרו באלה עם רמה תקינה של טריגליצרידים. בקרוב (כך אני מקווה) יאשר משרד הבריאות את הניאצין התרופתי המעלה את רמת ה- HDL ב 20-25% בממוצע. בינתיים ניתן להשיגו באישור מיוחד בחלק ממרפאות הליפידים. אדגיש כי הניאצין הרגיל המשווק בבתי טבע אינו מספק, שכן במינונים הגבוהים הדרושים (1-2 גרם) הוא גורם לתופעת הסמקה בלתי נסבלת בשכיחות גבוהה. הניאצין NO FLUSH אינו מכיל חומר פעיל. אין כל תוסף המעלה רמת HDL.
7. ככל שאנו צוברים יותר ידע אנחנו מרגישים יותר ויותר נוח עם קביעת יעד טיפול של LDL 70 במטופלים בסיכון גבוה. העדויות מצביעות על כך שטיפול לרמה זו במטופלים אלה מקטין במידה משמעותית את התחלואה והתמותה, שיעור תופעות הלוואי נמוך, ונזקים בלתי הפוכים נדירים ביותר (אם בכלל).
8. אין כל תוסף המוריד את רמת ה- LDL ב- 25%. פיטוגארד מכיל פיטוסטרולים היכולים להוריד את רמת ה- LDL בכ- 10%, ולכן יכולים לשמש כתוספת לסטטינים או במטופלים בסיכון נמוך עם ערכי LDL לא מאד גבוהים. שאר התוספים שהזכרת לא נבדקו בצורה רצינית ואיני מכיר כל מחקר שבדק את יעילותם.
9. המחקר בנושא ויטמין D ותחלואה לבבית נמצא בחיתוליו. יש קשר סטטיסטי בין חסר ויטמין D ותחלואה לבבית, אך אין עדיין כל הוכחה שמתן תוסף ויטמין D מקטין את הסיכון. מידע כזה יהיה בעתיד. בינתיים, סביר, לדעתי, לתת תוספי ויטמין D אם יש חסר משמעותי ואין התוויות נגד. בכל מקרה לא מומלץ לעשות זאת ללא פיקוח רפואי.

המפורטת והמלומדת. למדתי הרבה.
מצטער על עומס השאלות בתגובה אחת, אבל חשבתי שיהיה נכון יותר, גם לשאר הגולשים, לקבל באופן מרוכז מידע רב בקשת רחבה של נושאים רלוונטים המעניינים את גולשי הפורום. כמובן שיכולתי לשלוח 9 תגובות נפרדות, האם זה היה קל יותר?

בשאלתך חסרים נתונים רבים, ולכן אתן תשובה עקרונית ולא פרטנית.
1. הצורך בטיפול נקבע עפ"י הערכת הסיכון למחלת לב. הערכת סיכון זו מתבססת על מכלול הנתונים הכוללים גיל, מין, עישון, לחץ-דם, סוכרת, ערכי שומני הדם השונים, סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר ועוד. לעתים, כאשר המצב "גבולי", אנו נעזרים גם בבדיקות נוספות.
2. ככלל, אצל אלה הנמצאים בסיכון גבוה (כאשר יש כבר מחלת לב או סוכרת) - יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 70. אצל אלה הנמצאים בסיכון בינוני, יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 130, ולעתים פחות מ- 100. אצל אלה הנמצאים בסיכון נמוך, יעד הטיפול הוא רמת LDL של פחות מ- 160.
3. הבסיס לטיפול הוא שמירה על תזונה נכונה (לפי יעוץ תזונאי אישי), פעילות גופנית אירובית סדירה (לאחר קבלת אישור מהרופא המטפל) והמנעות מעישון.
4. כאשר אלה לא עוזרים, יש לעתים צורך בטיפול תרופתי. באלה המצויים ברמת סיכון גבוהה, מקובל להתחיל בטיפול תרופתי מייד ובמקביל לשינוי אורח החיים.
5. הטיפול התרופתי מתבסס בראש ובראשונה על תרופות ממשפחת הסטטינים. כאשר טיפול זה אינו מספיק או אינו נסבל בשום אופן, ניתן לטפל בתרופות אחרות (כגון אזטרול, רזינים או ניאצין), בד"כ בתוספת לסטטינים.

מאחר והמלצות לטיפול אינן יכולות להינתן באינטרנט, מומלץ לפנות לרופא המשפחה לקבלת טיפול מתאים, ואם עדיין יהיו ספקות - ניתן לפנות לייעוץ מרפאת ליפידים. מס' הטלפון לקביעת תור במרפאת הליפידים בתל-השומר הוא 03-5304582.

לא נראה שהדבר מסוכן, יש להבדק עי רופא ןלעבור בדיקות כאקג ואחרות עפ החלטת הרופא.
ולא להלחץ!!

תודה על התשובה אבל לא ענתי לי לי על השאלה האם לחץ יכול לגרום לשניום בדופק עשתי אקג תקין האם אקג רואה את הבעיה הזאצ הספצפית אצין שאני שותה סראקסט עקב התקפי חרדה שהיו לפני הרבה שנים אני שותה 10 שנים סראקסט

זוהי אותה תרופה רק חלופה גינרית זולה יותר....

כעקרון, כאשר מתקבלת תשובה חריגה כדאי לחזור עליה.
עליה בסדר גודל כזה קשורה בד"כ לכבד שומני, והוכחה לכך היא העליה בטריגליצרידים שציינת.

החריגה היא מזערית ומאחר שבדיקה לוירוסים תקינה הייתי מציע להתרכז בהקפדה על דיאטה ופע גופנית.
אני סמוך ובטוח שבדיקה חוזרת בעוד כ 3 חודשים תהיה תקינה

אין כל בעיה לקחת סימוביל, פלביקס ולאכול שום בעת ובעונה אחת. מניעת הקרישה ("דילול הדם") ע"י השום הנו מזערי, אם בכלל.
בתיאבון!

העליה בטריגליצרידים בערכים שציינת הנה חסרת משמעות ואינה מצריכה טיפול.
לעומת זאת, ערך LDL של 156 באשה בת 50 עם יתר לחץ-דם הנו גבוה מהרצוי, ובד"כ מצריך טיפול תרופתי. לא סביר להניח שיגרם נזק מעיכוב של חודש בהתחלת הטיפול, אך הסיכוי להוריד את רמת ה- LDL לערך הרצוי של 130 לכל היותר (ויש שיגידו אף נמוך מזה) בעזרת דיאטה בלבד אינו גבוה.
בניגוד לאמונה הרווחת - סטטינים אינם גורמים נזק לכבד. יש לעתים רחוקות עליה קלה ברמת אנזימי הכבד, שגם מומחי הכבד מסכימים שאינה מעידה על מחלת כבד ואינה מצריכה שינוי בטיפול, אם הוא נחוץ.

מאחר והמלצות לטיפול אינן יכולות להינתן באינטרנט, מומלץ לפנות לרופא המשפחה לקבלת טיפול מתאים, ואם עדיין יהיו ספקות - ניתן לפנות לייעוץ מרפאת ליפידים. מס' הטלפון לקביעת תור במרפאת הליפידים בתל-השומר הוא 03-5304582.

דיאטה שאת מציעה מתאימה להורדת טריגליצרידים שרמתם אצלך תקינה.
להורדת כולסטרול איו בעיה בצריכת שומנים במידה, אבל יש לצמצם עד כמה שאפשר שומן רווי. שומן חד בלתי רווי מומלץ להורדת LDL, כמו כן מזון עתיר סיבים, בעיקר מסיסים.
אם את סובלת מהשמנת יתר, הורדה ניכרת במשקל על ידי דיאטה ופעילות אירובית יומית עשויה
לפתור אותך מכניסה לברית נשואים קתוליים עם הסטטינים. תוצאות מוחשיות אפשר לראות אחרי 10שבועות. לגבי נזק אפשרי לכבד, טרם נאמרה המילה האחרונה ( כמובן, המינון הינו גורם משמעותי), תלוי את מי שואלים. תמיד רופא שידו קלה על הסטטינים ינסה לשכנע שאין סיבה לדאגה.

אין ספק שדיאטה מבוקרת, ירידה במשקל ופעילות גופנית הם האמצעי הטוב ביותר לשליטה על שומני הדם. ואין גם ספק שיש למצות דרך זו , ולהשתמש בה גם בעת מתן תרופות טובות ויעילות.

מאידך, הורדה יעילה משמעותית ויציבה בערכי הכולסטרול (שהוא עיקר הבעיה במקרה זה ולא הטריגליצרידים תתכן עי הסטטינים, שליעילותם במניעת תחלואת לב וכלי דםהוכחות רבות.

ספקנות היא דבר טוב ובריא ואין לקבל דברים כמובנים. אך הנסיון ליחס לרופאים יד קלה במתן סטטינים ובכך התעלמות מתופעות לוואי אינה במקומה ואף מקוממת.
איננו חושבים שיש לתת סטטין לכל אחד ואחת תמיד ובכל מקרה , אלא עפ הנתונים , גורמי הסיכון והערכים - וכפי שנעשה במקרה זה ומתוך הנימוקים שצויינו.

ידינו אינה קלה במתן תרופות , אך איננו נמנעים מלהציע אותם כשצריך, תוך ידיעת הסיכונים והרווח הצפוי.
אין בספרות הרפואית תאורי מקרה של אי ספיקת כבד (ולגבי הבודד שקיים ישנו ספק רב לקשר לסטטינים), נשמח ללמוד על נתונים נוספים, אם ישנם.