פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב,
בני בן 3.9, בן יחיד עם אבחנה של ליקוי בויסות החושי (ע"י מרפאה בעיסוק) ואיחור התפתחותי לא מאובחן (לא עשינו בדיקה רשמית אבל זה די ניכר). הוא מדבר בסדר ויש אוצר מילים נאה אבל מתבלבל בכינויי גוף ולא בונה משפט בצורנ נכונה הרבה פעמים. יש גם קשיים קלים בהיגוי. הקושי בויסות החושי בהחלט גורם לעיכובים והמנעויות: הבן שלי מאוד רגיש לריחות (מריח כל דבר לפני שאוכל ולא מוכן שאנשים מסוימים יגישו לו אוכל אם לא אוהב את הריח), רגיש לרעשים מסוימים, לא ממש אוהב חיבוקים ונשיקות למרות שמאוד השתפר והוא מבקש חיבוק ונותן נשיקה (לא אוהב לתת נשיקה לאבא שלו כי הזיפים דוקרים לו). יש לו חולשה בשרירים שגורמת לו לקושי לאחוז עיפרון כמו שצריך, הוא "היפר", קשה לו לשבת במקום יותר מדי. שני התחומים הכי מטרידים מבחינתי עכשיו זה התחום החברתי והמשחק. בגן הוא מאוד רוצה לשחק עם ילדים אחרים וגם משחק יפה רוב הזמן אבל יש לי תחושה שהוא לא תמיד מבין עד הסוף איך להתנהג (מתרגש מדי, קופצני, לפעמים לא שומר על גבולות גוף) קשה לו לחלוק צעצועים בעיקר שלו ובעיקר כשאנחנו בבית. מצד שני כשילדים דוחים אותו הוא נעלב ובוכה שהם לא רוצים לשחק איתו. הוא רוצה לשחק עם חברים אבל זה מאוד קשה לו. בדרך כלל משחק בחוץ עם ילד אחד הולך יותר טוב. כשיש מורה שמכוונת הוא בהחלט משתף פעולה ומשחק לפי תור. יש לו עניין חברתי, הוא מספר על ילדים בגן שלו, מבקש לשחק איתם אבל מתחמם לאט, נמנע קצת מקשר עיין בהתחלה וגם לפעמים מחכה מה שאחרים עושים כדי להתאים עצמו.בגן אומרים שהוא מתפקד יפה מאוד. הדבר השני שמטריד הוא שהוא מאוד אוהב מטוסים ויש לו הרבה בבית, הוא אוהב לסדר אותם כאילו זה שדה תעופה, מטיס אותם ומחזיר אותם כשהם מסודרים בשורה (לא מסדר לפי צבעים או בסדר מופתי) ואם אחרי חצי שעה סיים לשחק ואני מציעה לו לשחק במשהו הוא שוב רוצה לשחק ב"שדה תעופה" ומסדר את המטוסים ומטיס אותם. יש עוד דברים שאוהב לשחק כמו לנגן ולצייר, ובגן הגננת אמרה שאוהב לשחק במטבח, בקוביות ובפינת ציור. בבית קל לנווט אותו לשחק ולבנות בכל מני דברים ולא רק מטוסים אבל בדרך כלל צריך לשבת איתו (המשחק החזרתי עם המטוסים החל ממש לאחרונה). האם משחק חזרתי כזה מדאיג או שזה נורמטיבי לגיל? ואיזה חלק משחק הקושי בויסות החושי כשנותנים אבחנה? הוא ילד מאוד תקשורתי אוהב לצחוק ולהשתולל איתנו (בעיקר עם מבוגרים), מראה לנו כל דבר שמכין או עושה ומתקשה לשחק לבד, תמיד מעדיף אינטרקציה (שוב, בעיקר מבוגרים). אנחנו כבר מטופלים אצל מרפאה בעיסוק שלא מכירה אותו עדיין לעומק אבל מהתרשמות של שלוש פגישות היא לא חושבת שהוא על הספקטרום וסבורה שאחרי עבודה נכונה על המערכות הלקויות נראה שיפור גדול ונראה אם צריך אבחון מקיף. האם כדאי כבר עכשיו ללכת לאבחון ואם כן אז איזה אבחון (אנחנו גרים בחו"ל אין פה התפתחות הילד) ומה זה בעצם יתרום מבחינת העזרה שאפשר לתת לו מעבר לריפוי ועיסוק וקלינאית תקשורת?

שלום רב! אני מקווה שהגעתי לפורום מתאים.. מבקשת הכוונה בטיפול בבני בן השנתיים וחודש בבעיה שהחלה לאחרונה. הילד מוצץ אצבע מאז היה תינוק. בשנה האחרונה מצץ אצבע בעיקר כדי להרדים עצמו ולעיתים במצבי מצוקה כדי להירגע (למשל כשממתין שאשים לפניו אוכל והוא רעב). לפני כחודש החלו לצאת לו הניבים העליונים (הוא מוציא שיניים מאוחר מהרגיל ולאט) והוא התחיל ל"עסות " לעצמו את הלחיים מבחוץ. מוצץ את האגודל ו"משוטט" על הפנים עם האצבע. בתחילה זה היה תמים למדי אך לפני כשבועיים ממש פצע עצמו בלחיים ומאז מחטט בפצעים ופותח אותם שוב ושוב. הנחתי לזה משום שהוא לא מתנהג בלחץ או מצוקה והיה נראה כי המרקם מושך אותו אך בסופ"ש חזר מהגן עם פצע חדש על גשר האף וע"פ צוות הגן הוא חיטט לעצמו בפנים עם האצבע (כשהאגודל בפה). כך שאני מבינה שזה הפך לעיסוק אובססיבי כלשהו וכבר אין קשר לשיניים. חשוב לציין כי אני לא מזהה מצוקה כלשהי אצל הילד. הוא לא מתנהג שונה מהרגיל. גם בגן הכל תקין והצוות מדווח על ילד שמח וחייכן (זו שנה שנייה באותו גן והילד אוהב ללכת לשם). מה עושים? האם יש דרך טיפולית כלשהי כדי להפסיק התנהגות זו? למי עלי לפנות לסיוע? האם פסיכולוג, ריפוי בעיסוק, רופא התפתחותי?? האם יש דרך לטפל בילד בן שנתיים? אשמח לכל עצה!

שלום,
בני בן שנתיים אומר הרבה מילים(הרבה לא ברורות) מבין כמעט הכל כולל הוראות, הוא יחזור אחרי על מילה אם אבקש ממנו, אך הוא לא מחבר שני מילים. גם אם אחזור עליהם שוב ושוב ואבקש ממנו- הוא יגיד רק אחד מהם בדר"כ רק את המילה השניה.
יש לציין שהוא שומע שתי שפות, הוא בגן אנגלית ואני ובעלי מדברים איתו באנגלית אך בינינו אנחנו מדברים עברית.(אבל אני דיברתי בגיל שנתיים שתי שפות וגם אחים שלי)
יש לציין גם שהוא ילד חברותי מאד, מאד אוהב ללכת לגן ולשחק עם ילדים בכל הגילאים. הוא מתקשר מצוין עם ילדים אחרים בכל מיני צורות, מבין מתי מישהו עצוב, שמח וכו.
האם לדאוג? לקחת אותו לאבחון? מה לעשות?

שלום, בתי בת שנה ו5 חודשים ואומרת אמא (המילה הראשונה שלה!!!) אבא(שזו מילה שהיא משתמשת בה לכל דבר ולא רק לאבא),א'זה(את זה) ואיכס, אלו מילים שהיא אומרת כבר כמה חודשים טובים אבל לא נוספו עדיין מילם חדשות. אם זאת נראה שהיא מבינה כל מה שמבקשים ממנה או אומרים לה ,תגובותיה מעידות על הבנה והיא מבצעת בהתאם. האם יש מקום לדאגה? היא בת שלישית (לפניה שני בנים) הבכור דיבר מוקדם מאד .
תודה

הילד שלי בן שנתיים מאז שנולד הוא פשוט מסרב לאכול.מעולם לא דרש אוכל ויכול להשאר יום שלם בלי אוכל .אין משהו מסויים שמגרה אותו -לא פיצה ולא גלידה ולא ציפס פשוט כלום. הכל זה לפי קריזות יום אחד הוא יסכים לאכול פיצה וביום למחרת כבר לא מוכן להסתכל אליה
לאחר פניה לרופא ילדים נאמר לי שאין לו שום בעיה ושהוא מבחינת משקל נמוך מעט מהממוצע וזה בגלל שהוא גבוה ושאין לי מה לדאוג. אבל איך אפשר שלא לדאוג.
הילד פשוט לא אוכל כלום יום שלם יכול להסתכם ב שוקו חתיכת גבינה וחביתה בקושי בלילה.
בזמן שהוא יישן אני נותנת לו סימילאק כדי שמשהו לפחות יזין אותו -והוא אכן שותה בקבוק שלם של 180.
מה לעשות???? ולמי לפנות כדי שמישהו יבין שזאת באמת בעיה
הילד פשוט חיי מהאויר
האם יש משהו שיכול לפתוח לו את התאבון או איזה ויטמין כלשהו

בס"ד
לד"ר יוכי שלום!
יש לי 4 ילדים הגדולה בת 23, תאומים בני 13 והקטן בן 9.
אני פונה אלייך בבקשה לייעוץ בנושא גדילתם של ילדיי.
גובהה של בתי הגדולה - 1.50מ', גובהם של התאומים - 1.50מ' וגבהו של הקטן 1.25מ'. גובהי 1.55מ' וגובהו של בעלי כ- 1.70מ'.
אני מאוד מודאגת לגבי המשך התפתחותם, במיוחד, שיש לנו ילדה, שהפסיקה לגבוה ואני מקווה, שניתן לבצע התערבות טיפולית.

בתי בת 10 חודשים. זוחלת על הגחון. יחסית יציבה כשמושיבים אותה. מטפסת עלי / מדרגות ןמצליחה להיעמד. אך קשה לה להיעמד לבד בלול ממצב שכיבה על הבטן.. לא זוחלת ארבע אך כן עומדת מידי פעם על ארבע. מגיבה כשקוראים בשמה. עושה "ראש אל ראש". כשמלבישים אותה ואני מבקשת רגל/ יד יודעת לתת כשבא לה. יודעת לעיתים להפנות מבט לאור / אבא /מוצץ כשמבקשים ממנה. מכניסה מוצץ לבד. מחזיקה בקבוק לבד. מושיטה ידיים כשבאים להרים אותה. עושה ביי ביי בנפנוף כל היד לא תמיד בהקשר הנכון. מחייכת המון. ממלמלת המון. אומרת אבא. חייכנית בצורה בלתי רגילה. יוצרת קשר עין נפלא. בדיקת שמיעה תקינה.
לא עושה כפיים. לא עושה ידיים למעלה. לא מאכילה את עצמה עם הכפית. כן אוכלת עם הידיים. לא מבינה הוראות פשוטות של תן/ קח. אני מלמדת אותה כבר חודש פלוס אברי פנים / זהה את החיה / כפיים אך אין הבנה כלל. כמה לימדתי אותה מתוך ספרון של חיות איפה חתול / כלב וכו' אך כשהיא רואה את הספר היא פשוט הופכת אותו ומשחקת איתו וכאילו לא הבינה כלום. לימדתי אותה מלא זמן איפה אף / פה אך כשאני שואלת היא רק שמה ידיים על כל הפנים שלי וגם כאן אני מרגישה שאין הבנה. לא מחקה קולות שלנו כלומר כשהיא צועקת אני חוזרת אחריה ולא תמיד היא חוזרת אחרי . ראיתי תינוקות צעירים ממנה כבר עושים את הדברים האלו מזמן וגם מוטורית מפותחים יותר ממנה.
אני חוששת מאד מאד מאוטיזם או פיגור חס ושלום. מה עושים? למי פונים? האם את מזהה משהו לא תקין עם הילדה שלי? אני בחרדה איומה...

שלום רב, בני בן שנתיים וחודשיים השנה נכנס בפעם הראשונה למעון עד אז היה איתי בבית.
הוא הסתגל יפה מאוד, לא בכה, ישר הלך לשחק וכו'. בני לא מדבר עדיין אולי כ10 מילים וזו הסיבה שהכנסנו אותו למעון כי זה מה שהרופאה המליצה.
מאז שנכנס למעון בהחלט אני רואה שיפור בנושא הדיבור, הוא מנסה לשיר שירים, ואם רואה דמות מוכרת בערוץ בייבי אומר את השם שלה..
אתמול הגננת הזמינה אותי לשיחה ואמרה לי שבני לא ממש משתף איתם פעולה בגן. לדוגמא כשהקוראים לו הוא לא מסתובב אפילו וממשיך בשלו, הוא יושב לשמוע סיפור אבל היא לא בטוחה אם באמת הוא מקשיב לה או שהוא סתם יושב כי צריך לשבת. היא אמרה גם שהוא לא ממלא הוראות פשוטות כמו "תביא לי את הכדור" או "תקפוץ" וכו', היא אמרה שבני ילד מאוד חם ותמיד מחבק את הגננות.
כל מה שהגננת אמרה, בני כן מבצע בבית.. הוא מביא כדור כשמבקשים, מביא את הבימבה, קופץ, יושב כשאני מבקשת ועוד הרבה דברים.
הגננת אמרה שהדברים האלה מדליקה אצלה "נורה אדומה" וכדאי שאבדוק את זה. קבעתי תור לרופא התפתחות לסוף החודש. עד אז אודה לך אם תייעצי לי בנושא, אני ממש לחוצה :(

בתי בת שנתיים ו-10 חודשים. מדובר בבת בכורה. התחלנו גמילה מחיתולים לאחר שהגננת אמרה לי שבתי מוכנה. התהליך הראשון החל כשהיא הייתה בת שנתיים ו-5 חודשים. אחרי חודש של חוסר רצון מצידה לעבור את התהליך ותסכול מצידנו (לא רצתה לשבת בסיר או בשירותים בבית; בגן דווקא הצליחו לדובב אותה ללכת לשירותים אבל רק באופן יזום ורק פיפי) הפסקנו אותו וחזרנו לטיטולים.
בגיל שנתיים ו-7 חודשים (לאחר ששאלתי את בתי אם היא מעוניינת לחזור לתחתונים והיא השיבה בחיוב) התחלנו את התהליך בשנית. בתחילה הילדה שיתפה פעולה והלכה לשירותים (בעיקר באופן יזום, ורק פיפי) אך היום, ולאחר 3 חודשים של התהליך, אני כבר מיואשת. כל הזמן מנקה קקי ופיפי ובבוקר אף יכולה להחליף 3 פעמים לפני שהולכי לגן עקב פיספוסים.
הילדה עדיין הולכת לשירותים באופן יזום בלבד, על קקי אין בכלל מה לדבר, ונראה שהפיפי או הקקי בתחתונים בכלל לא מפריע לה. אציין שגם בגן היא הולכת באופן יזום (או אם ילד מבקש ללכת לשירותים ואז גם היא נזכרת, אבל לעיתים גם מביעה התנגדות ללכת בכלל, ולאחר כמה דקות עושה בתחתונים).
אני סבורה שהילדה לא בשלה אך גם בעלי וגם בגן סבורים שלא כדאי להחזיר את הגלגל לאחור.
מה עושים????
יש לציין כי היא החלה ללכת בגיל מאוחר (שנה וחצי) והתחילה לאכול מוצקים לקראת גיל שנה ו-8 חודשים, ובסה"כ מדובר בילדה פקחית, חכמה, שיודעת לעמוד על שלה, ובעלת אופי משלה.
אודה לעצתך............

בני בן ה-4 מסרב בכל תוקף לחפוף ראש. ניסינו הכל: אטמי אוזניים/משקפי צלילה/משחקי אמבטיה/הסכם לחפוף רק ביום שישי/קצת שמפו....ולכל דבר מצא תירוץ למה לא טוב: לוחץ/כואב/לא נוח וכד........
למרות הנ"ל אנו לא מוותרים וחופפים לו הראש בכוח[אבא מחזיק אותו ואני חופפת] כמובן שמתנגד אך חולף במהרה ומשחק באמבטיה.
השיא היה ביום שישי שעבר.כמובן החזקנו אותו והוא התנגד ובסיום החפיפה החל באלימות זוועתית בעודו באמבטיה: בכה וצרח ונתן אגרופים לראש שלו ולבטן ותפס הטוש והכה עימו את האמבטיה.לקח הרבה זמן עד שהצלחתי להרגיעו.
מה לעשות? אני חשה שעושה לו עוול בכך שמכריחה אותו פיזית לחפוף הראש.וכבר יש לו פחדים .הוא כל יום שואל אותי "..אמא היום יום שישי חופפים היום את הראש?"
בברכה,

יש לי בייבי מתוק בן שנה ושבועיים.
יש לו קשר עין טוב, משחק יפה, צוחק ונלחץ כשרודפים אחריו, רוקד למוזיקה וכו' קראתי מעט באינטרנט על מה מצופה מתינוק בן שנה, ואני מוטרדת יש כי ישנם מספר דברים שלא מבצע למשל: אינו משחק משחק סימבולי כמו לשים שפורפרת באוזן או להסתרק במסרק, ואני מראה לו ומנסה ללמדו כל הזמן, לעיתים מסרק אותי במקום.
אינו משתמש הרבה במחוות ותנועות, אינו מהנהן בראשו לשלילה או חיוב, לא נותן נשיקה, התחיל למחוא כפיים וידיים על הראש לפני שבועיים ובהתחלה מחא המון לפקודה ולשיר והיום ממעט לעשות כך. רק לעיתים כשמתחשק לו.
לא עושה ביי ביי, אבל נראה שמבין כי מצביע על הדלת ואומר לעיתים בה בה בה.
לא יודע לצייר על דף ובכלל לא מנסה.
לא מרבה בתן לי, עושה זאת כשמתחשק לו או כשרוצה שאני אחבוש את הכובע אז נותן לי, בעבר עשה זאת יותר.
מאידך, מצביע המון, מבקש דברים בהצבעה ולעיתים מלווה בזהזהזה (כך נשמע).
מצביע על חפצים בבית שאני שואלת, ומצביע על מספר תמונות בספר שאני שואלת וממלמל קשקושים. מתקשר ומחייך לאחיו הגדולים, חוזר אחרי לעיתים כשאני אומרת אבא או סבתא (אומר טהטה), חוזר לעיתים אחרי הברות שאני אומרת אבל לא מדבר בעצמו, לעיתים אומר אווו כשמצביע על האור, אבל הכל לא תמיד ורק כשמתחשק לו יש ימים שממש כל היום אומר אווו ומצביע על האור, ויש ימים שבכלל לא.
בכלל באופן כללי נראה שלומד ועושה דברים ואחרי זמן מה מפסיק או מפחית או שוכח אותם. למשל עשה מעט קולות של חיות לפני חודש וחצי ממש יפה כמו כלב, אריה, פרה ועכשיו כבר לא. האם זה מדאיג?
עושה רושם שמבין דברים כמו מים, חיתול, מוצץ, בוא אליי, רוצה ללכת לטיול, הולכים לסבא (ישר מחייך כי הוא אוהב אותו מאוד) ועוד.
מבחינה מוטורית רק בחודש וחצי האחרונים נתן קפיצה והחל לזחול על 6 לעמוד ולהתהלך סביב רהיטים, אני ממש מודאגת שלא החל להגיד מילים באופן מכוון, והאם מבחינת הבנה נראה תקין לגילו?
תודה וסליחה על האורך

שלום רב,יש לנו ילד מקסים (יחיד..בנתיים)שבינואר בעזרת ד' יהיה בן 4.
אני משוחחת עם הגננת שלו מידי מספר שבועות כדי לשמור על קשר ולשמוע על המצב של הילד בגן.
אתמול שוחחתי עם הגננת שציינה כי הילד מקסים,מבחינה שכלית הוא מפותח מאד,שזה כולל אוצר מילים רחב ושימוש בו,הבנה מהירה וכו'.
היא שמה לב לתופעה שלדבריה לא אמורה לקרות בגיל הזה לדבריה.
הילד לפעמים מגיע אליה ומחפש חיבוק או להניח ראש.
יש לציין שאנחנו בבית מרעיפים עליו חום ואהבה בלי גבול שזה כולל המון חיבוקים ונשיקות, אנחנו גם מדברים הרבה על האהבה שאנחנו רוחשים לו והוא מצידו יודע לבטא גם רגשות של אהבה ומגיעה אלי או אל בעלי כמה פעמים ביום לחיבוק ונשיקה.
לדברי הגננת זה כבר חריג ועלי להתייחס אליו כאל גדול.
שאלתי:האם מומלץ להגביל מגע של אהבה לילד?אני חשבתי שחיבוקים ונשיקות הן אף פעם לא מזיקים אלא להיפך..
אשמח לתשובה

לד"ר יוכי שלום רב
בני בן שנה ושמונה חודשים הולך רק עם משהו שמחזיק אותו {יכול ללכת גם אם הוא אוחז בזרת שלי }לא מוכן ללכת לבד,מידי פעם אנחנו מצילחים לגרום לו ללכת לבד למרחק קצר .
האם יש משהו שאני צריכה לבדוק /לעשות ?,זה מצביע על משהו ?
אני קצת מודאגת מזה ,
תודה מראש
שגית

שלום לך,
בני הבכור הוא בגיל שנתיים, מתוק חמוד ומלא שמחת חיים.
הוא היה מגיל קטן אצל מטפלת ושם בקושי היו איתו ילדים ומי שהיה היה קטן ממנו.
בתחילת שנה הוא נכנס למעון, הימים הראשונים היו לו קשים מאד ועכשיו ב"ה הוא הסתגל ונהנה שם. המטפלת במעון אמרה לי כמה דברים שלדעתה הם חריגים ושהדאיגו אותי מאד!! אני רוצה לשתף אותך לגביהם ולשאול מה לעשות:
הוא אמרה לי שהוא מאד בתוך עצמו, כן משחק עם ילדים אבל אוהב להיות עם עצמו -למרות שאני רואה שהוא נהנה עם בני דודיו הגדולים.
היא אמרה שהוא לא מזהה את המזרן שלו בשעת ההשכבה, כל הילדים הולכים למזרנים שלהם והוא מטייל בין שאר המזרונים וגם כשהיא אומרת כנס למזרון הוא כאילו לא מזהה אותו- למרות שבבית אני רואה שיש לו זיכרון טוב מאד לדברים.
היא אמרה לי שכשכולם יוצאים לחצר היא סופרת את הילדים והוא תמיד נשאר בגן, כאילו הוא לא מבין שצריך לצאת. בנוסף היא חושבת שהוא לא מבין הוראות פשוטות, למשל כשהיא רוצה להחליף לו טיטול היא קוראת לו והוא רק מסתכל עליה ולא בא, ונגיד כשהיא מוציאה תטיטול אז הוא בא. למרות שבבית הוא ממלא הוראות גם 2 הוראות ביחד.
לפעמים הוא עושה בדווקא ולא ממלא, אבל לא באמת חשבתי שזו בעיה.
היא אומרת שהוא גם לא אוהב לעשות עבודות ולא יושב במליאה עם כל הקבוצה, כשכולם מתיישבים הוא הולך לשבת בצד על הספות..[

בבית הוא ילד מלא שמחת חיים אוהב מאד מוזיקה קופץ ושר ומוחא כפיים וכו..
חשבתי אולי הוא קצת מרחף ושזה אולי ההסבר, או שהוא פשוט קצת מפונק\ילדותי . או שהוא פשוט רוצה לעשות מה שבא לו...
אני לא רגוגעה בגלל זה 3 ימים, אנא אשמח לשמוע מה דעתך המקצועית ומה עלי לבדוק או לעשות בכדי לדעת שהכל בסדר עם הילד..

תודה רבה לך מאד!

שלום,
הבת שלי בדצמבר תהיה בת 4, היא בגן תת-חובה. הכי קטנה בגן.
ילדה חכמה, מוכשרת ומבריקה (זה גם מה שהגננת אומרת, לא רק אני בתור אמא..)

שמנו לב לאחרונה
שהיא פשוט לא מצליחה להתרכז בשעת הריכוז בגן, מהר מאד היא מאבדת את הסבלנות
היא לא קמה וקופצת, אבל היא פשוט לא מקשיבה ומספרת סיפורים לעצמה ולחברות..
הנקודה היא שהיא כן אוהבת לשמוע סיפורים, אבל מאבדת את הריכוז מאד מהר ובגלל זה מאבדת את כל הרצף.
גם כן בשעת האוכל, אין לה סבלנות לשבת הרבה זמן.

מצד שני,
היא יכולה לשבת שעות ולצייר (היא מאד אוהבת לצייר, לגזור, לצבוע..)
וגם במשחקים כמו קליקס וקפלה היא יכולה להיות מרוכזת שעות.


איך אפשר לפתור את הבעיות האלה?
מצד אחד אני לא רואה עוד סיבה להשאיר אותה גן, אומנם היא קטנה - אבל מאד חכמה ומשתלבת נהדר בחברה. מצד שני היא כרגע ממש מסכנה
בגן אמרו לי לשלוח אותה לרופא התפתחותי, הבעיה שדרך הקופה לוקח חודשים עד שקובעים תור.
האם כדאי ללכת לרופא פרטי? איפה אפשר לצמוא רופא התפתחותי פרטי?