פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב,

בני בן שנתיים ו3 חוד,אנכנו מאוד מודאגים מהתפתחותו ויצירת קשרים חברתיים עם בני גילו. מגיל שנה שמנו לב שבחברת ילדים בני גילו מגיב בבכי חזק וממושך לקולות שמוציא ילד אחר כמו בכי או צחוק. לפני מספר חודשים הכנסנו אותו לגן. ההיסתגלות הייתה מאוד קשה, בכי חזק, היסטרי וממושך (אפילו חריג ביחס לילדים אחרים). כל פעם שהגגננת הכניסה אותו לחדר עם ילדים אחרים היה צורח, בוכה עד שלא היו מוצאים אותו לחדר נפרד.בחדר לבד היה נרגע ומשחק עם צעצועים.
עושה רושם שהוא מפחד מילדים אחרים בני גילו, חרד מהם בצורה חריגה.
הילד יוזם קשר חברתי עם ילדים גדולים ממנו ומבוגרים ונרתע דווקא מילדים בני גילו.
יש אינטגרציה מוצלחת עם ילדים, כשה אחד ההורים נוכח
אנכנו לא יודעים מה לעשות כעת, הוצאנו אותו מהגן. אנו מבינים שילד צריך מסגרת אך יחד עם זאת חוששים שהסיטואציה תחזור על עצמה.

נשמח לישמוע את דעתך המקצועית בנושא.

תודה

הילדה בת 3 וחצי ונמצאת במסגרת של גן פרטי.
כתוצאה מוויכוח שהיה לי עם הגננת שהיא בעלת הגן ובנוכחות הילדה (בדיעבד אני יודע שזו היית טעות לעשות זאת בנוכחות הילדה), הילדה לא רוצה ללכת לגן וכשכבר הולכת ואנו מגיעים היא בוכה ולא רוצה להיפרד מאיתנו.
עד אז הילדה היתה באה בשימחה לגן.
מה עושים?

בני הקטן בן שנה ושלושה חודשים.
החל לומר מעט מילים ראשונות וקולות של חיות לפני כחודש וחצי.
לפני שבוע וחצי קיבל את החיסון דחף של המחומשת, מאז חלה בצורה מאוד קשה (וירוס ויראלי עם חשד לדלקת ראות) כך אומרים הרופאים במשך שבוע שלם חום 40,שבקושי יורד עם נורופן, שלשולים, שיעול חריף, נזלת, חוסר שקט ובכי בלתי פוסק,
לא אכל כלום כלום וירד המון במשקל, כל הזמן היה בידיים או בעגלה, לא יכל לעמוד על רגליו שבוע כי היה נורא חלש.
חייבת לציין שהרגשתי שהוא ממש נעלם לי, כלומר לא תקשר איתי ורק בכה והתלונן.
עכשיו החל להבריא מעט אבל....מאוד מאוד מטריד אותי שהפסיק או שכח לומר כל מה שידע מילים, קולות של חיות, פחות מקשיב לי לבקשות.
לדוגמא: אני מראה לו תמונה של סבא שמאוד אוהב, הוא נהג להצביע על התמונה ולומר בבה, ועכשיו אני שואלת מיזה בתמונה? והוא פשוט לא עונה ולא מגיב כאילו שכח
האם נראה לך שהחיסון פגע בו?
האם זו תופעה נפוצה אחרי מחלה?

אני מאוד מאוד מודאגת

הי,

הבן שלי בן חודש וחצי, במהלך היום הוא חוטף תנומות למשך חצי שעה בערך 3 פעמים ביום ובלילה הוא יכול לישון 6-8 שעות רצוף, בלי לקום ולאכול.
אני יודע שכל הורה חולם למצב כזה שהתינוק יישן לילה שלם, אבל האם במקביל זה יכול להצביע על משהו לא טוב? או שהוא אוגר את העייפות של כל היום ולכן ישן טוב בלילה.

תודה רבה

שלום לכם,
בני בן שנה. ילד מתוק , סקרן וחמוד. לפני שבועיים הייתי איתו בפארק וראיתי ילד אחר בן גילו משחק במשחק של השחלת טבעות שבו הוא משחיל טבעות ומוציא. כמו כן אמא שלו שמה לו מן דלי גדול כזה והוא הכניס לשם כדור ועוד כל מיני צעצועים. כשראיתי את זה נורא התרשמתי מיכולתו וכיאה לאמא פולניה רצתי לחנות וקניתי את המשחק של השחלת הטבעות כדי שגם בני יעשה אותו הדבר. רק מה? לא דובים ולא יער. הילד שלי בכלל לא בכיוון הוא כן הוציא את הטבעות, אבל כשהראתי לו איך להכניס , זה בכלל לא עניין אותו והוא בכלל לא הסתכל מה אני עושה וכל מה שהוא רצה זה להעיף את הטבעות לכל עבר. אח"כ לקחתי קופסא גדולה והכנסתי צעצועים שלו פנימה ושוב קרה אותו הדבר הוא הוציא את הצעצועים, אבל בכלל לא היה בקשב כשהראתי לו איך להכניס. פה התחלתי לדאוג מעט והתחלתי לבדוק באינטרנט מה תינוק בן שנה אמור לעשות. קראתי שהוא בונה מגדל ומפרק, מחקה תנועות כמו דיבור בפלאפון או סירוק הראש עם המסרק, צביעת דף עם צבע, מקשיב לסיפור וכו' ופתאום אני קולטת שהתינוק שלי בכלל לא בכיוון. הוא לא עושה אף אחת מהפעולות האלו ולא נראה שהוא בכיוון בכלל. לדוגמא אני יושבת איתו להקריא סיפור, כל מה שמעניין אותו זה להפוך דפים ולהעיף את הספר. בכלל, מה שמעניין אותו רוב היום זה להעיף אוכל כשהוא אוכל ולטפס עלי ועל ספות ועל רהיטים. מה שכן, טלוויזיה הוא אוהב לראות ונראה ממש מרוכז בזה. וסליחה על הבורות אבל בכלל לא ידעתי שאני אמורה לשבת וללמד אותו לבנות מגדל או לצייר. מבחינתי הוא עדיין תינוק ולא אמור לעשות את הפעולות האלו ולכן עד עכשיו הייתי אני שמה לו כל מיני צעצועים על הריצפה והוא עושה מה שבא לו איתם או מנסה להקריא לו סיפור, שרה לו שירים, מדברת איתו זה מה שעשיתי איתו עד לפני אותו מקרה בפארק .האם יכול להיות שבגללי בגלל שלא לימדתי אותו הוא לא עושה את הפעולות האלו? מבחינה מוטוריקה גסה הוא בסדר גמור הוא עדיין לא הולך אבל בטח זה יגיע בקרוב. ומוטוריקה עדינה הוא גם בסדר אחיזת צבת טובה, מחזיק אוכל יפה. הוא לא ממש אומר מילים חוץ מאבא ואת זה אז אם ככה, יכול להיות שברמה השכלית הוא קצת בעיכוב? ואם כן מה לעשות כדי לעודד אותו להתחיל לעשות את הפעולות האלו? יש מצב שיש לו הפרעת קשב וריכוז? כי כשאני יושבת איתו הוא לא ממש מתרכז במה שאני מלמדת אותו. מה דעתכם?

שלום. בתי בת השנה ושבועיים ילדה מתוקה וחייכנית עד מאד. מגיבה לשמה כשקוראים לה. הולכת סביב רהיטים. מוחאת כפיים, עושה ביי ביי. צוחקת צחוק מתגלגל. בכיינית עד מאד ונוטה להתלונן הרבה. אומרת רק אבא לאו דווקא בהקשר של אביה ואתזה . התחילה לפני חודשיים להשתמש באצבע המורה כמו הצבעה אבל בלי הקשר. לפני חודש הפסיקה ומאז אינה מצביעה. כשאני שואלת איפה אבא/אור/חתול יודעת להסתכל עם הראש אך אינה מצביעה. אני מנסה ללמד אותה מילים אך היא אינה חוזרת אחרי. אינה מחקה קולות של חיות ולא תמיד מבינה מה שאני מבקשת ממנה למרות שמבינה קחי ותני לי. האם צריך לדאוג מעניין ההבנה 11ההצבעה והמילים? מהו הטווח הנורמלי להצבעה? מה הטווח הנורמלי להתחיל ללכת?

היי יש לי תינוק בן שנה עוד 10 ימים , הוא קצת מתעכב בהתפתחות המטוריקה הגסה ..הוא התחיל רק בגיל 7 חודשים להתהפך מהבטן לגב,ומהגב לבטן מ4חודש, הוא רק בחודש האחרון התחיל זחילת גחון אבל רק אחורה , לא מתיישב , לא נעמד , לא זוחל או עומד על 6, בטיפת חלה אמרו שיש טונוס שרירים ירוד קצת בכפות רגלים והפנו להתפתחות הילד, רק שהתורים שם ...עד שיקבעו לא נצטרך בעזרת ה, מה ניתן לעשות?.מתי אצלכם הילדים ביצעו את שלבים אלה??מה התרגלים הנחוצים?מודאגת

שלום,
הילד בן 5 . יליד נובמבר.
אנו מתלבטים אם להשאירו שנה נוספת בגן או להמשיך לכיתה א'.
מבחינה שכלית הילד מאוד מפותח.
מנגד הוא סגור, ביישן לא בסביבתו הטבעית (בבית).
בימי הולדת יושב בצד (למרות שבבית מאד פעיל)
יש לו חוג חברים מצומצם (כמוני)
פיזית הוא נראה צנום.

לפי הגננת, היא בעד להשאיר שנה נוספת בגן היות ולא מפותח רגשית (לשיטתה הו מובל ולא מוביל).
לפי הפסיכולוגית שעוקבת אחריו, לא בטוחה עדיין אם להשאיר כי הוא די מפותח שכלית.

האם יש מקום להשאיר שנה נוספת בגן כדי להתחשל וכדי שיהיה ראש לשועלים ולא זנב לאריות.
ומה השיקולים בעד ונגד?
ועם מי כדאי עוד להתייעץ?

שלום,
בני בן החודש אובחן כבעל טונוס שרירים נמוך בבית החולים באיזור חגורת הכתפיים. פיזיוטרפיסטית ראתה אותו ואמרה כי אכן יש מעט טונוס נמוך באיזור הצוואר וכי יש צורך כרגע רק במעקב פעם בחודש.
התינוק בשכיבה על הבטן מרים מעט את ראשו ומסובב את ראשו מצד לצד ויונק טוב מאד. כשאני מרימה אותו, ראשו לעיתים נשמט, אך כשאני מרימה אותו מהצד הוא מחזיק את ראשו לא רע. מה שמפריע לי וגורם לי קצת לחשוש זה שכפות ידיו רוב הזמן פתוחות ולא קפוצות כפי שאמור להיות. מידי פעם הוא סוגר אותן וכשאני שמה את האצבע שלי ביד שלו, הוא כן לופת לפעמים אך הלפיתה חלשה. האם לדעתך יש לו בעיה נוירולוגית שמצריכה בירור?

התינוק שלי בן שנה וחודשיים +
תינוק חמוד שאחל ללכת לפני חודש.
מבחינת הבנה מבין, תרקוד, תמחא כפיים, לשבת, לקום, תן לי מוצץ, בקבוק, בוא אליי, תן לי יד, קח, תראה, תן חיבוק לבובה, נשיקה, תן לה לשתות, הם, הולכים לטייל, כששואלים אותו מי זה בתמונות ובכלל עונה על אחותו יעל (יאאה) איתי (תה) סבתא (תתה) סבא (בבה) אבא, כשאני מראה לו בננה אומר (ננה), אבוקדו אומר (קו), כשמצביע על האור אומר (או), על בלון אומר (בה), ועושה קולות של חיות אריה, כבשה, כלב, חתול, דג, נחש, שעון.
כשאני אומרת לו להגיד מילים מסויימות חוזר אחרי כמו פסטה אומר (פטה) ציפס אומר (פיססס) אמא אומר (אמה) לא קורא לי אמא אם אני לא מבקשת שיגיד, מים אומר (מייי) גם רק אם אני מבקשת וכו'.
מצביע על חפצים ודברים שרוצה ושמתעניין בהם ומקשקש לרוב, מצביע עליי כשמבקש אותי או מישהו אחר

מה שמטריד אותי שלא מהנהן לראשו לשלילה וחיוב על אף ניסיונות מרובים ללמדו, כשלא רוצה משהו דוחף את היד שלי ועושה מין קול של שלילה.

לא מבטא את כל הצלילים לכן גם קשה לו לחקות אותי בכל מילה, לא אומר לה, קה, גה, שה
כן מקשקש בגיבריש המון ויכול להיות ששם משתמש בצלילים אלא אבל לא ברור

ניראה לי שמבחינה הבנתית שפתית הוא מעט איטי לגילו, ואמור להבין יותר, האם אני טועה?

אמא מודאגת

עוד חודש ביתי בת 3. כשהיא בגן היא כל הזמן שמה דברים בפה. חול אבנים וזרדים בחצר.
בתוך הגן חרוזים וחתיכות פלסטיק קטנות.
לא הייתי מתרגשת אבל זה עניין ממש מסוכן.
היא מאוד אוהבת את המוצץ שלה ואנחנו מנסים שהיא תהיה כמה שפחות עם המוצץ.
האם זה נכון שבגלל שאין לה את הביטחון והרגיע של המוצץ היא מחפשת נחמה במקום אחר? מה לעשות בכדי לעזור לה להפסיק להכניס דברים לפה?

שלום רב,

לפי מאמרים שונים שקראתי, בני בן ה 5 וחצי, מתאפיין כילד רגיש מאוד. אנו מזהים אצלו את רוב המאפיינים של ילד רגיש כגון: רגישות למגע של חומרים שונים, רגישות למרקמים של מזונות, מתקשה לקבל שינויים, מתפרץ ומתעצבן בקלות, בוכה הרבה, מדבר בשפה גבוהה לגילו אינטיליגנטי מאוד, פרפקציוניסט, רגיש לאנשים ורגשות של אחרים, מתקשה במצבים חברתייים שונים, מאבד ריכוז בסיטוציה של רעש או בסביבת אנשים חדשים ועוד... באופן כללי, שונה מילדים אחרים בני גילו.
האם ישנה דרך מקצועית לאבחן רגישות יתר בגיל 5? אם כן, באיזו מסגרת עושים זאות?

תודה מראוש,
ענת.

בתי בת חמש וחצי, מאוד ביישנית (כמו אבא שלה).
מצד שני עם הזמן היא נפתחת, ומוקפת חברים. אבל כשמגיעה הופעה בחוג או מסיבה בגן היא "נתקעת". אין עם מי לדבר. היא לא מוכנה להשתתף ויושבת מסוגרת. לא עונה כששאולים אותה מה קרה וכולי. עם הזמן זה השתפר והיא רקדה אפילו ליד חברים שלה ביומולדת שלה (מתביישת לרקוד בסלון אפילו), בגן התחילה להשתתף וחשבנו שהנה אנחנו עושים משהו טוב :) אבל אז הגיעה הופעה בחוג ושוב.
היא היחידה שישבה בצד, כל היחלדות שאני יודעת שהן ביישניות עשו הכל. רק אני צריכה לצפות בילדתי האהובה יושבת עליי ולא עם כולם.
חשתי שאני שבורה. אני עושה מאמצים גדולים לחזק את הבטחון שלה ופתאום נפילה. מה היא מרגישה כשהזה קורה? שהיא נכשלה? האם להוציא אותה מהחוג למרות שהיא כן רוצה להישאר רק כדי להימנע ממצבים כאלה?
מה עושים בכלל במצבים כאלה?? היא אומרת שהיא מתביישת.
ממה זה נובע ואיך עוזרים לה?
תודה רבה.

בני בן 4,
ילד ביישן וסגור יחסית בעיקר בסביבה לא מוכרת,בגן בסדר גמור לדברי הגננת,אך לדעתי שקט מדי ולא מרבה לדבר.
לא אוהב לדבר עם זרים ,לא אוהב ארועים המוניים,לא אוהב לבקש בקשות ולעמוד בתור(מבקש ממני לעשות את זה)וכ"ד.
אני סובלת גם מחרדה חברתית,לצערי זה הקשה עלי מאוד את החיים כילדה סגורה ו"עוף מוזר",איני רוצה שיעבור את הקשיים שאני עברתי בילדותי,האם יש משהו שיכול להועיל לו?
יש לציין שגם בעלי ביישן ומסוגר,אך לא סובל מחרדה חברתית.
האם טיפול בבע"ח(אוהב מאוד)?
איך לתת לו הרגשה של בטחון עצמי למרות שאנחנו בעצמנו חסרי בטחון ?
יש לציין שכרגע בן יחיד(לצערי,)

הילד שלי בן ארבע, דובר אנגלית ועברית, לא רהוט בשום אחת מהשפות. יש לו עיכוב קל בדיבור שמצטמצם עם הזמן, הוא סובל מליקוי בוסיות התחושתי שמשפיע גם על ההבנה שלו (מבין יותר לאט). היינו אצל פסיכולוגית קלינית ששללה הפרעות התפתחותיות מעבר לזה שיש לו בעיות קשב וריכוז קלות. הבעיה שיש לי היא שהוא לא נהנה כשקוראים לו ספרים, קריאת ספר אצלנו זה חלק משגרה והוא כאילו מחכה בקוצר רוח שקריאת הספר תסתיים כדי שיוכל לראות אחכ טלויזיה לפני השינה. כנראה שלא מבין את רוב הסיפור גם ככה ולמרות הנסיונות שלי לעשות את הסיפור מעניין הוא עדיין לא מתעניין. מה ניתן לעשות? מאוד מאכזב אותי שהוא לא רוצה לקרוא ולהעשיר את השפה הגם ככה דלה שלו.