פורום זאבת, לופוס - יש לך שאלה?

יעל שלום
כולכיצין היא תרופה אנטי דלקתית אשר עשוייה להועיל במניעת התקפים במספר מחלות מפרקים בעלות אופי התקפי כמו למשל Palyndromic rheumatism וגם ב - GOUT וב - FMF.
ראומטיזם פלינדרומי היא דלקת מפרקים אשר חוזרת ונעלמת לסירוגין אך בסופו של דבר במיקרים רבים הופכת לדלקת מפרקים "רגילה" (שאינה נעלמת) או שנעלמת בהדרגה.
לדעתי אם הראומטולוג אבחן מצב זה והמליץ על הטיפול שווה לנסות.

הילה שלום,
סקלרודרמה היא מחלה רב - מערכתית אשר עלולה לפגוע באיברים שונים של הגוף ובין היתר פוגעת גם במפרקים. האספקט הזה של המחלה מטופל בדומה למחלות מפרקים אחרות כמו Rheumatoid arthritis ולרוב מגיב לטיפול בתרופות דומות לאלו שמשמשות לטיפול במחלה זו. כך, פרדניזון ומטוטרקסאט הן בחירה הגיונית במצב זה, וקיימת אפשרות לעלות במינון של המטוטרקסאט על פי הצורך עד למקסימום של 10 כדורים (25 מ"ג) לשבוע. נוסף על כך, במיקרים קשים ניתן להשתמש אפילו בתרופות הביולוגיות מקבוצת האנטי TNF כטיפול למעורבות המפרקית של סקלרודרמה. (למרבה הצער לא נראה שתרופות אלו עוזרות לאספקטים האחרים של הסקלרודרמה). יחד עם זאת כדאי להמעיט בשימוש בסטרואידים בסקלרודרמה, כיוון שבנוסף לתופעות הלוואי הרגילות (והרבות), בסקלרודרמה באופן ספציפי קיימת סכנה של גרימת התקף לחץ דם גבוה ומסוכן.

שילוב של דלקת מיפרקים, פגיעה פסיכיאטרית, נוגדנים לגרעין ונגודנים לדנ"א במידה והרמה גהוהה, קרוב לוודאי שמדובר בלופוס. צריך להמשיך בבירור אם יש פגיעה במערכת עצבים המרכזית ועם כן יש מקום לטפל מייד עם תרופות לדיכוי מערכת החיסון.
כמה שידוע לי לייזר אינו כולל אור UV. יחד עם זה לא נעשו עבדות שבדקו את הקשר בין טיפןל להסרת שער והתלקחות לופוס.

הרופאה קבעה שאין לי דלקת מפרקים,אלא רק כאבי מפרקים בעיקר בחורף,והרמה של הנוגדנים הייתה-52.בכל מקרה את אומרת שלא אמורה להיות סכנה בטיפול?

לופוס זו מחלה ממושכת ללא ריפוי אך קיימים טיפולים רבים והתרומה של הטיפול הפואי היא שהחולה יכנס להפוגה.
קיימים סוגים שונים של לופוס, ביניהם לופוס של העור.
על פי סוג לופוס של העור אפשר לקבוע הסיכויים לפתח לופוס שמערב מערכות הגוף.
בלופוס של העוקר הטיפול בד"כ נטול מתופעות לוואי.
יש לזכור לא להיחשף לקרני השמש-שרוולים ארוכים וכובע בקיץ, למרוח קרם הגנה, לא להימצא בחוף בין 10 בבוקר ו-4 אחה"צ.
להיות במעקב אצל מומחה בלופוס.

אסנת שלום
ההיבט המרגיע ביותר במה שאת מספרת הוא העובדה שעברו כבר 4 שנים מאז האבחנה ולא קרה דבר. אילו חלילה מדובר היה בסרטן יש להניח שהמחלה היתה מתקדמת וגורמת לסימפטומים הנראים לעין. כללית, אין דמיון רב בין הממצאים בסרטן העצמות לממצאים ב - Ankylosing spondylitis ואם האבחנה כללה CT או MRI של מפרקי ה - SIJ, אשר פוענחו כמודלקים - אזי נראה שהאבחנה היתה נכונה.

לאה שלום,
יתכן שאת מתבלבלת בין שתי מחלות: פיברומיאלגיה מצד אחד ופולימיאלגיה ראומטיקה מצד שני. מדובר בשתי מחלות שונות מאד. אמנם, שתיהן גורמות לכאבים מפושטים במערכת השרירים (בפיברומיאלגיה - כאב בכל חלקי הגוף, בפולימיאלגיה - כאב בעיקר בחגורת הכתפיים ובאגן). פולימיאלגיה ראומטיקה היא מחלה דלקתית המופיעה בדרך כלל בגיל מבוגר למדי (לרוב מעל גיל 60) ומלווה בשקיעת דם מאד מהירה בבדיקות המעבדה. המחלה מגיבה בצורה יוצאת דופן לטיפול אנטי דלקתי בסטרואידים. פיברומיאלגיה לעומת זאת איננה מחלה דלקתית, אלא בעייה באופן ההולכה והעיבוד של כאב במערכת העצבים המרכזית. מחלה זו עשוייה להתפתח בכל גיל. שקיעת הדם צפוייה להיות תקינה (כיוון שלא מדובר בדלקת) והמחלה איננה מגיבה לסטרואידים אלא לשילוב של פעילות גופנית, טיפולים משלימים וטיפול תרופתי המשפיע על הולכת כאב במערכת העצבים המרכזית, כמו התרופות ליריקה וסימבלטה.

לופוס יכול לפגוע במערכות שונות, ביניהם המוח. קיימים 19 צורות של פגיעה במוח מלופוס, אחת היא פרכוסים כמו אפילפסיה.
כדאי לגשת מייד למומחה בלופוס על מנת לעשות בדיקות מתאימות ולקבל טיפולץ

בני שלום,
על סמך מה שאתה מספר נראה שכדאי לבצע את הבירור כדי לראות אם אתה סובל מ - Ankylosing spondylitis. יש לציין שהעובדה שהבדיקה היא חיובית ממש לא מספיקה כדי לאבחן את המחלה כיוון שאנשים רבים מאד נושאים את הגן ואינם חולים כלל. יחד עם זאת, כיוון שאתה גם סובל מכאבי גב ממושכים וקיים הסיפור המשפחתי, יש לבדוק את העניין. לצורך זה דרושה גם בדיקה גופנית מוכוונת לנושא (רצוי על ידי ראומטולוג) וגם הדמייה מתאימה - לעיתים קרובות צריך CT או MRI של מפרקי האגן האחוריים (מפרקי ה - SIJ). רק לאחר האבחנה ניתן להתייחס לנושאים כמו פסילת מקצוע, פרופיל וכו. יש להדגיש שאם אמנם זו האבחנה, קיימים היום טיפולים יעילים מאד למחלה זו, אשר לא היו קיימים לפני 20 שנה.

אלי שלום,
כאשר מדובר על כאבים ממושכים באגן צריך לחשוב על האפשרות של מחלת מפרקים דלקתית המערבת את האיזור הזה. המחלה העיקרית שגורמת לכך היא מחלת ה - Ankylosing spondylitis. גם דלקת המפרקים המלווה את מחלת העור פסוריאזיס וזו שמלווה את דלקות המעי הכרוניות יכולות לגרום לפגיעה דומה. אין מנוס מבדיקה יסודית על ידי ראומטולוג וביצוע בדיקות הדם ובדיקות ההדמייה הנדרשות כדי להגיע לאבחון מדוייק. וכמו שאני נוהג להדגיש במיקרים אלו - חשוב לדעת שמדובר במחלות שיש עבורם כיום טיפול יעיל ובטוח אשר יכול לאפשר ברוב המיקרים חופש מכאבים וחיים נורמאליים.

תודה רבה על תשובתך היא עזרה לי מאוד,ומקווה שתעזור בהמשך!

שלום!
הזכרת את המחלה ankylosing spondylitis הבנתי שזאת מחלה שפוגעת בגב ואמור להיות כאבי גב מאוד חמורים אבל אין לי בדיוק איך זה מתקשר בדיוק לאגן כי יש לי כאבים בשריר שקוראים לו IILICUS

אלי שלום,
המחלה בה מדובר היא מחלת מפרקים דלקתית אשר פוגעת בחוליות עמוד השידרה, במפרקי האגן וכמו כן במספר מפרקים היקפיים כולל כתפיים, ירכיים ועקבים. כאבים באגן הם אחד הביטויים הטיפוסיים של מחלה זו, בנוסף על כאבי גב. כמובן יש הרבה יותר אנשים הסובלים מכאבי גב מאשר חולים עם AS.

נתי שלום,
תופעות אלו עשויות מצד אחד להיות תסמינים של פיברומיאלגיה. במיקרה זה כדאי לשקול עם הרופא המטפל החלפה של הטיפול ומעבר לתרופות יותר יעילות מהאלטרול, כמו למשל ליריקה או סימבלטה. מצד שני יתכן גם שקיימת בעייה נוירולוגית ספציפית, בין אם היא קשורה לאירוע שעברת או לסיבה אחרת (לדוגמא - לחץ היקפי על עצבים בידיים - תסמונת המנהרה הקרפאלית) וכדאי להתייעץ גם עם נוירולוג לגבי אפשרות זו.

על פי המחקר בו מדובר, בו השתתפו עשרות אלפי אנשים, צריכה מוגברת של משקאות ממותקים בעלי תכולה גבוהה של פרוקטוז אכן הובילה לעייה ברמות החומצה האורית ולעלייה בהתקפי GOUT. יש לזכור שרק חלק קטן מהאנשים אשר אצלם קיימת רמה גבוהה של חומצה אורית מפתחים בסופו של דבר את המחלה. בכל אופן בהחלט יש הגיון להתייעץ עם דיאטנית לגבי צמצום צריכת הפרוקטוז אצל אנשים שכבר סובלים מ - GOUT.

אורית שלום
האבחנה של FMF תלויה הן בקלניקה המתאימה והן בבדיקות הגנטיות. הפיענוח של תוצאות הבדיקות הגנטיות אינו פשוט כיוון שיש מוטציות רבות ולכל אחד יש משקל שונה מבחינת גרימת המחלה. כדאי להשאיר את ההחלטה לגבי טיפול בידיו של הרופא אשר גם בדק את הילד וגם מכיר את מכלול המידע הקליני והגנטי. ככלל, הטיפול הוא באמצעות תרופת הכולכיצין, אשר גם מונעת את ההתקפים וגם מונעת את הנשק לטווח ארוך (כמו סיבוכים בכליות).

קיימים סוגים שונים של לופוס כולל לופוס הנגרם מתרופות- לא שכיח הקשר בין סטטינים והתפתחות לופוס. בד"כ נמצא כייל גבוה של נוגדנים להיסטונים. לפי התיאור שלך אין מספיק מדדים לאבחנה של לופוס. לופוס זו מחלה של נשים צעירות בעיקר . התפתחות של לופוס אצל איש מבוגר פחות שכיח. מכיוון שלופוס יכול לחקות מחלות אחרות יש חשיבות לוודא שקיימים 4 מתוך 11 מדדים על מנת לאבחן לופוס בוודאות.
לופוס מתרופות מתאפיין ע"י דלקת במיפרקים ותיפרחת בעור.
יחד עם הפסקת הטיפול-יחלוף המחלה לרוב.

רחל שלום,
כאשר חולה הסובל מדלקת מפרקים שגרונתית (Rheumatoid arthritis) מתחיל לסבול מיובש בעיניים (ובפה) צריך לבדוק אם מדובר בתסמונת סיוגרן. תסמונת אוטואימונית זו, בה נוצרים נוגדנים הפוגעים בבלוטות הרוק והדמעות, עלולה להתפתח כסיבוך של דלקת מפרקים שגרונתית, ללוות מחלות אוטואימוניות אחרות, או להופיע לבדה.
כדי לבדוק את העניין צריך לבצע בדיקות דם בהם מחפשים את הנוגדנים האופייניים
(anti Ro/ anti La) , לבצע בדיקת עיניים ולתעד את נושא היובש (על ידי בדיקה פשוטה הנקראת בדיקת שירמר) ובמקרים מסויימים לבצע ביופסיה של בלוטת רוק.
פלקווניל אינו גורם ליובש עיני ואפילו משמש כטיפול בתסמונת סיוגרן. תרופה זו עלולה לגרום פגיעה ברשתית העין (שהיא חלק פנימי יותר של העין) וזו הסיבה לצורך במעקב רופא עיניים בזמן הטיפול.
יש לזכור שיש סיבות נוספות ליובש עיני ולא ניתן להניח כמובן מאיליו שמדובר בתסמונת סיוגרן בלי לבצע את הבירור.

עידן שלום
הטיפול באופורינול (אלוריל) נועד להפחית את הרמה של החומצה האורית בדם ועל ידי כך למנוע התקפים של GOUT - או בשמו העברי - שיגדון. יש אנשים המפתחים אלרגיה קשה לאלוריל אבל אם זה לא קורה - אין בדרך כלל בעייה עם נטילה ממושכת של התרופה. המנעות מטיפול תוביל כנראה לעלייה בתדירות ההתקפים ובהדרגה ליצירת נזק בלתי הפיך במפרקים (קיימת גם סכנה של יצירת אבני כליות). זאת כמובן בהנחה שרמת החומצה האורית אכן גבוהה.

אך השאלה היא האם אני אוכל להפסיק ליטול את התרופה ללא תופעות לוואי קשות?
כך הבנתי שכאשר נוטלים את האלפורינול ומפסיקים רמת החומצה האורית עולה פלאים

עידן שלום,
כעיקרון, אם אמנם מדובר ב - GOUT וקיימת רמה גבוהה של חומצה אורית, הרי שהטיפול המומלץ הוא טיפול קבוע והפסקת הטיפול עלולה לגרור עלייה מחודשת ברמת החומצה האורית והתקפים נוספים.

אני גם סובלת מגאוט הסבל הוא רב כרגל מתנפחת ואי אפשר ללכת או אפילו לשים את קצה הרגל על הריצפה. המלצה שלי לא להפסיק את האלוריל אלא בהתייעצות עם רופאה ראומטולוגית. כמו כן יש לעשות דיאטה לא לאכול חלקים פנימיים של פרה או של עוף כמו לבבות, כבד. בשר בקר. חומוס וכו' תעיין באינטרנט יש הרבה מידע על נושא זה. גאוט יש לאנשים שיש להם חומצה אורית בדם ורואים זאת בבדיקות הדם. חומצה זו גם גורמת לאבנים בכליות כדאי לך לשתות הרבה מים בהצלחה

שלום

לעיתים יש לי כאבים ברגל ימין ורק כאשר אני נועלת נעלי ספורט או נעל סגורה , הכאבים בשלושת האצבעות האחרונות בכף הרגל לא בבוהן כאשר אני חולצת את הנעל למספר דקות הכאב נרגע , האם זה גאוט ,.
איך נקרא הערך של חומצה אורית בבדיקות הדם


מודה על תשובה מהירה

נא לפנות את שאלתך לפורום ראומטולוגיה של BEOK.