פורום שרירנים ברחם - מיומה - יש לך שאלה?

ההחלטה על סוג הטיפול הינה פועל יוצא של מספר גורמים כגון מיקום השרירן/ים, קצב גדילתם, הסימפטומים מהם סובלת האשה, גילה, תכניות הילודה, וכיוב'. מתוך התאור שלך יש תאור חלקי של אותם גורמים אך גם אלה הקיימים חסרים מידע מספיק. לצד פתרונות כירורגיים יש כיום גם פתרונות שמרניים וצינתור כלי הדם הוא רק אחד מהם. יש גם פתרונות תרופתיים, חלקם נסיוניים אמנם, אך יתכן וגם הם עשויים להתאים. גם לכירורגיה יש מספר גישות, פחות או יותר פולשניות. ולשאלתך על צינתור כלי הדם, מדובר בטיפול טוב במצבים מתאימים.
פעולת הצינתור נעשית תחת הרדמה מותנית/אזורית (אפידורלית) על מנת למנוע כאב מקומי העלול להגרם עקב תהליך התכווצות השרירן. מקובל לאשפז כיממה לאחר הצינתור לצורך השגחה והמשך טיפול נוגד כאב. מחקרים מעידים על שביעות רצון רבה בקרב הרוב המכריע של המטופלות. במהלך העשור האחרון פורסמו השוואות של גישה זו לשיטות ניתוחיות ואחרות והתוצאות מעידות על כי שיטה זו תופסת מקום של כבוד כיעילה ומבוקשת בין מגוון טיפולי הבחירה. במעקב בן שנה לאחר הפעולה נמצאה ירידת משמעותית בנפח השרירנים (עד כ 55% לעומת הנפח המקורי) וכמוכן נמצא במעקב של כ-5 שנים כי אכן, נמנעת התערבות כירורגית כמעט בכל הנשים אשר בחרו לעבור טיפול זה.
ואחרון חביב, גם לתזונה יש משמעות בהקשר זה.
פרופ' יונה תדיר

מחקרים שנעשו בנושא השפעת התזונה על מיומות הוכיחו כי סוגי מזון מסוימים עלולים לגרום לשגשוג שרירני הרחם ולסוגי מזון אחרים תיתכן הפשעה הפוכה להקטנתם, כמו גם לשיפור בסימפטומים הנלווים, ואולי אף מניעת הישנותה (הופעתה המחודשת לאחר הסרתם בניתוח). בעולם המערבי המתועש נחשפות נשים באופן רצוף לחדירה מתמדת של הורמונים אלה לגופן ממקורות כגון מים, תזונה (בעיקר ממזונות מן החי, ירקות ופירות, תזונה "סינתטית", וכו'), מוצרי קוסמטיקה, חומרי הדברה, מוצרי פלסטיק ואפילו מהאויר, באופן בו קשה מאד לנטרל את חדירתם והשפעתם על הגוף. חשוב לכן לצמצם את כניסת תוצרי אותם חמרים לגוף על ידי אימוץ תזונה אורגנית אשר נקייה כמעט לחלוטין מהורמונים וכימיקלים מיותרים - תוך התבססות על ירקות חיים, מזון אורגני, דגנים וקטניות ופחות על מוצרי מזון מן החי.
במחקר איטלקי שנעשה על קבוצת נשים גדולה הוכח כי לנשים שתזונתן התבססה על תזונה צמחונית עשירה בירקות עליים ירוקים היה סיכוי מופחת באופן משמעותי לפתח מיומות ביחס לנשים שאכלו בשר בקר.
פרטים נוספים ומפורטים יותר יפורסמו במאמר נפרד.
פרופ' יונה תדיר והנטורופטית שירלי תדהר

כאבים במהלך הריון עם שרירן/ים הם תופעה מוכרת ושכיחה. השרירן/ים גדל/ים במהלך הריון בקצב מהיר יותר מאשר ללא הריון וכתוצאה מכך, בנוסף לארועי נמק מקומי בתוכם, נגרמים כאבים המתוארים לעיתים "כדקירת סכין". יש להבחין בין אופי כאב זה לאחר על מנת לוודא שזו אכן סיבת הכאב.
פרופ' יונה תדיר

ניתן להבין את חוסר ההתלהבות מהתערבות כירורגית נוספת אחרי 4 נתוחי בטן בעבר. ההתלהבות ודאי אינה גדולה גם למי שיבצע/תבצע נתוח כזה (אם יהיה צורך בכך)?! קשה לאמר על בסיס המידע שהעברת האם ניתן ליישם פתרונות אחרים הקיימים כיום. יתכן וניתן לאור גילך והקירבה לגיל המעבר. רופא/ה מומחה/ית בתחום עשוי/ה על סמך התרשמות קלינית והכרת החלופות השמרניות להמליץ לך זאת.
פרופ' יונה תדיר

לא ניתן להשיב לשאלתך מאחר וכמות האפשרויות למה שאת מתארת היא אין סופית. לעיתים אני נתקל בתגובות של נשים (דבר מבורך לכשעצמו) אולם העצות הניתנו על ידן במרבית המקרים אינן רלוונטיות. הדבר היחיד שניתן להשיב זה ש : "פיות ניצפו בתום הפעולה" כלומר, ניתן היה לראות בתוך חלל הרחם את פתחי החצוצרות. אלה פתחים שגודלת במציאות הוא כ 0.5 מ"מ ועובדת היותן פתוחות חשובה, אך אין בכך עדיין כדי לאמר דבר רב משמעות על פוריותך העתידית (אם זה חשוב?).
האם לא קיבלת הסבר מקיף על משמעות הפעולה שעברת? מה היה? מה הלאה?
פרופ' יונה תדיר

מענה זה רק ממחיש... שהפרטים בשלב זה צריכים להגיע מהמנתח/ת. כל הסבר כללי אשר היהי אולי מעניין יהיה לא רלוונטי לגביך. חשוב בכל מקרה שיהיה בידך דו"ח מפורט שנ מה נראה, מה בוצע, היכן נעצרה הפעולה, ומה מחשבות הרופא על מה שנותר (התאמה לבדיקת האולטרה-סאונד וכיוב'.
פרופ' יונה תדיר

שאלתך מצויינת. שתי הבדיקות טובות ובמקרים רבים הן משלימות זו את זו. במקרים רבים התשובה הסופית ניתנת לאחר נתוח. עמיתי בבי:ח שיבא הם אנשי מקצוע טובים. אולם אם בעצתי היית שואלת, ובמגבלות הסכנה של מסירת נתונים בלתי מדוייקת (אולי?כי אני מתבסס רק על מה שמגיע ממך וללא כוונה לפגוע בך לעיתים יש העברת מידע חלקית בדרך זו)  הייתי ממליץ לעשות בדיקת אולטרהסאונד נוספת ע"י גורם מקצועי אחר ורק אז מחליט מה יותר סביר ומה נכון לעשות. האם המליצו לך גם לעבור טיפול באולטרה-סאונד ממוקד?
פרופ' יונה תדיר

אין זה מקובל לבצע הפניות בדרך פורום באינטרנט.
פרופ' יונה תדיר

בהחלט יכול להיות שהופיעה לך מיומה נוספת, או אולי אפילו יותר מאחת. הכאב לא בהכרח מעיד על כך, אבל באופן עקרוני מדובר בתופעה הנוטה להישנות כל עוד את בגיל הפוריות.
פרופ' יונה תדיר

WOW מה קורה לדור הזה במדינה הזו שמתחילים לחשוב על ילדים בגיל 40++ ??? שרירן בקיר קדצי זו הגדרה חשובה אך לא מספיק מדוייקת. חשוב לדעת אם זה פונה לכןן רירית הרחם (החלק הפנימי) או לכןן הדופן החיצוני של הרחם. יש לכך משמעות רבה בכל הקשור לפוריות. לעניין השחלות, והמבנה הציסטי המתואר, אין לכך כל חשיבות וזה נראה כהדגמה של שלחלות תקינות. מעבר לכך לא ניתן לאמר דבר נוסף בשלב זה ועל בסיס מידע זה, פרט לכך שהפוריות יורדת באופןם טבעי מעבר לגיל 37 גם בלי שרירנים ויש לקחת זאת בחשבון בתכניות הילודה שלך.
פרופ' יונה תדיר

חבל שאין פירוט, כי זה הפרט חשוב. עובי רירית הרחם אינו רלוונטי כאן. וגם לא היותה סדירה.
ולעניין הנוסף: חבל גם שלא מסתדר עם המציאות. נקווה שיסתדר בהמשך הדרך. את הערתי זו הערתי לא באופן אישי (שהרי מי נתן לי את הזכות??!!) אלא כהערה חברתית דמוגראפית מדהימה אותה אתאר בקצרה כאן:
הדור הצעיר בישראל (30-40 זה צעיר?) אימץ הרגלים רבים מארה"ב. אימץ את הקרייריזם (נהדר) ואימץ את המותגים (ג"כ נהדר) ואימץ את שויון לשחרור האשה (בודאי נהדר - ולא בציניות אלא בכל הרצינות הראויה) ועוד כהנה וכהנה הרגלי התרבות המערבית. רק דבר אחד הוא לא אימץ. כרופא בעל נסיון רב גם בארה"ב, כאשר נתקלתי בארה"ב בנשים בסביבות גיל ה- 40 עם שרירנים ובעיית פוריות (ולא בהכרח תמיד יש קשר, אבל לעיתים יש קשר) ונהגתי לאמר... עלולה להיות בעית פוריות, פעמים רבות זכיתי לתשובה: Who cares. I don't want to have children anyway ?!?!

הדור הצעיר (זה צעיר?) בישראל אימץ דברים חיוביים רבים, אבל רק דבר אחד הוא לא אימץ (ובצדק!!! וטוב שכך!!!) את השאיפה להורות. וכך נוצרה בעיה חברתית של ממש. ואז יש גם אלף ואחת סיבות טובות מדוע זה לא מסתדר.
ושוב... אין בדברי אלה כדי להתייחס אישית, וודאי לא אליך. אבל כתופעה חברתית היא מעניינת, ושיחות לא מעטות עם בנות הדור הזה מאוששות את הדברים. ואז, לעיתים, כאשר מתעוררים, מגלים ש... הרכבת יצאה מהתחנה (מקווה שלא אצלך, ושתדעי הורות שמחה במהרה).
שיהיה רק טוב,
פרופ' יונה תדיר

אין בשאלתך אף לא קצה חוט של מידע... מה הגודל? באיזה מיקום? מה הסימפטומים? ועוד פרטים רלוונטיים אשר עשויים לתת לך כוון כללי של תשובה.
פרופ' תדיר

שאלותיך מצויינות, אבל האם את מצפה שהמשיב ינחש מה מיקום השרירן? (המיומה). המיקום (בהנחה שמדובר ב 6X7 ס"מ ולא מ"מ (גם זה לא מצויין) הוא הפרט החשוב ביותר. העובדה שלא נראתה מיומה בהיסטרוסקופיה חשובה אך אין בה די כדי לאמר היכן ממוקמת. המיקום גם מגדיר את דרך הבחירה לכריתה (אם יש הצדקה לכריתה כלל, וכיוב'.
במילים אחרות: אולטרהסאונד איכותי ומפורט תחילה.
פרופ' יונה תדיר

כיצד אוכל לדעת אם הטכנאית טועה? או צודקת? ואם טועה או צודקת במה מדובר? רפואה כיום מבוססת עובדות ולא מחשבות או השערות.
ויותר מזה, כל קשר בין שרירנים לפוריות הוא תלוי מקום, וסימפטומים, וכיוב'.
פרופ' יונה תדיר

סביר להניח שהרופאה תדע להנחות אותך. בעיית שרירני הרחם היא בעיה שכיחה, ובגילך, הסיכוי שמדובר בגידול סרטני ברחם קלוש. לא זו העיה שצריכה להטריד אותך.
פרופ' יונה תדיר

לשאלותיך: לא ברור משאלתך אם בוצעה לך בדיקת אולטרהסאונד. אם לא, אין מה להתייחס כלל אלא לבצע בדיקה זו. אם כן... 1. בהחלט יתכן שהשרירן היה שם גם לפני כ 3 חדשים אולם היה קטן יותר באופן בו לא ניתן היה להדגימו עדיין. 2. במצבים מסויימים (מיקום וכיוב') עלול להיות קשר בין שרירן לפוריות הריון ולידה אולם במצבים רבים אחרים (במיוחד אם בגודל המתואר ובמיקום שאינו לכוון חלל רירית הרחם לא צריכה (עדיין, בגודל זה) להיות בעיה.
3. הקשר בין גלולות לשרירן שנוי במחלוקת והמלצתי להמנע מהן, מאחר ושרירן/ים גדל/ים בעקבות אסטרוגן ופרוגסטרון, הם החמרים המצויים בגלולה למניעת הריון.
4. שרירן לא יעלם בגיל זה. הוא ימשיך לגדול עד הגיעך לגיל המעבר (בממוצע גיל 53) ואז, בעקבות הפסקת הפרשת ההורמונים מהשחלות רק אז יקטן בהדרגה.
פרופ' יונה תדיר

שרונה, בשרירני רחם ניתן לאמר שהגגודל ממש אינו הקובע הן באשר לקשר שבינם לבין הדימום (לעיתים דווקא הקטנים מטרידים יותר). בדיקת אולטרה סאונד נועדה לראות שרירנים במיקומי רחם שונים, מאחר וגלי העל-קול חודרים רקמות באשר הן. היסטרוסקופיה אבחנתית היא מדוייקת יותר ונעשית לאחר שהתעורר חשד כי שרירן אחד או יותר פוים לכוון חלל הרחם. מאידך, בדיקה זו אינה מסוגלת לאבחן או להגדיר שרירנים אחרים באשר הם לא פונים אל חלל הרחם. בדיקה זו לכן נעשית על מנת לראות אם יש שרירנים הבולטים אל תוך ואם כן, מה מידת היכולת לטפל בהם בהיסטרוסקופיה נתוחית.
במקרה כמו זה שאת מתארת בו נראה בלט של שרירן אל תוך חלל הרחם יש הצדקה לטפל בו בפעולה נתוחית זו, ועדיף לא להמתין זמן רב על מנת שלא יגדל יותר. ככל שיגדל יותר כך תהיה פעולה זו קשה יותר (יחסית). לא מקובל להזכיר שמות בפורום ציבורי, אבל אם כבר הזכרת רק ייאמר שד"ר גולדמיט הוא מנתח מעולה לסוג זה של פעולות וניתן לסמוך על שיקול דעתו.
פרופ' יונה תדיר

אכן כן, רק בזה הפונה לחלל הרחם. המגמה היא לשמר את הרחם ככל שניתן וההתמודדות במקרים כאלה היא לפי המיקום, הגודל והסימפטומים. כדאי לפתור את בעיית השרירן הבולט לחלל הרחם מתוך מחשבה שהוא גם עלול להיות הקשור יותר לדימומים. בהמשך להגדיר גישה טיפולית לאחרים לפי הצורך והמיקום.
פרופ' יונה תדיר

חשוב להבין שלשאלותיך אין מענה ברור וחד משמעי, מאחר ואוצם %%% אינם מתמטיקה אלא מדובר בכירורגיה. לפיכך יש לקבל את התשובה ככוון כללי ולא בהכרח כרלוונטי למצבך. זאת, בין היתר, מאחר ומיקום שונה בדופן/חלל הרחם, זוית שונה של הבליטה אל כוון חלל הרחם, ועוד ועוד, כולל מיומנות שונה בין המנתחים/ות.
ועכשיו למענה הכללי: יש המגבילים את כריתת שרירן בהיסטרוסקופיה למקסימום 5 ס"מ אבל זה יכול להיות גם פחות על פי מידת המרחק מהדופן החיצוני של הרחם. לעיתים יש לבצע פעולה זו בשתי פעמים נפרדות. הזמן המתאים בד"כ הוא בימים שלאחר הווסת אבל גם זה לא הכרח.
ו... אל תקחי תשובות אלה לרופא ותאמרי לו/לה ש... אמרו לי שזה ככה או ככה, כי כאמור, תשובתי הכללית עלולה להיות בלתי רלוונטית למקרה פרטני זה או אחר. לפיכך יש לברר מי מומחה/ית בפעולה מסוג זה ולסמוך על גישתו/ה.
פרופ' יונה תדיר

הקשר בין גלולות למניעת הריון (גם אם נלקחות להסדרת המחזור) לבין שרירני רחם אינו ברור ואינו חד משמעי. ספק אם זו הסיבה היחידה להופעת המיומה/ות. יחד עם זאת יש לציין שהורמונים מסוג אלה המצויים הגלולות אלה קשורים לתהליכי הגדלה של שריני רחם (מיומות). ההחלטה אם להמשיך? ו/או מה לעשות? היא פועל יוצא של מיקום, מספר, קצב גידול, סימפטומים (דימומים) וכיוב'.
פרופ' יונה תדיר

קיימות כיום מספר חלופות טיפול לניתוחי כריתת רחם במקרה המתואר על ידך. התאמת הטיפול לכל אשה תלויה במיקום המדויק של השרירן/ים, בתלונות (דימומים, עוצמהתם, רבת ההמוגלובין והברזל) וכיוב'. הכירורגיה נותרהעדיין להיות אפשרות טובה אך גם בה יש סוגי ניתוח פחות או יותר פולשניים. שרירן של 16 ס"מ הוא בהחלט גדול ומחייב טיפול, קרוב לוודאי ניתוחי.
פרופ' יונה תדיר