פורום נוער במצוקה, תמיכה נפשית - יש לך שאלה?

הי, אני מרגיש שבפניה שלך לפורום עשית צעד אמיץ ומשמעותי, בכך שאתה חולק משהו מההתמודדות המורכבת שהיא מנת חלקך מזה כ-7 שנים. כיוון שאתה מעלה קושי שלאט לאט מכרסם באיכות חייך וביכולתך לחוש חוויות של הנאה וסיפוק, שהיו בעבר צד משמעותי בחייך, חשוב לי לומר לך שיש אפשרות להשיב לך את תחושת המוכרות עם עצמך ואת היכולת לחוות חלקים נעימים יותר בחייך. אפשרות זו תממש באם תפנה לטיפול נפשי, עם איש מקצוע איתו יתאפשר לך לבטוח ולחלוק במתרחש בתוכך, מתוך ידיעה שדברייך ישארו בתוך חדר הטיפול והמטפל יעזר בהם על מנת לסייע לך. אותו מטפל (או מטפלת) יוכלו לשאת איתך את כובד המעמסה הנפשית המוטלת כיום על כתפייך בלבד. אשמח לסייע לך למצוא מטפל באיזור מגורייך ולצעוד צעד נוסף בדרך לשינוי בחייך.שי

שלום לך.
נתת מעט פרטים, אך ממה שכתבת אתה סובל מטיקים ואני מעיזה לנחש שזה לא הכל. יש אפשרות לטפל באמצעות תרופות- פנה לפסיכיאטר שיתאים לך בהתאם לבעיה המרכזית ובהתאם לגילך.
שיהיה בהצלחה. אתה מוזמן להמשיך להגיב בפורום. קרן

ג'ני הי, נדמה לי שבזמן הנוכחי את מתקשה להרגיש דברים טובים בכלל ובאנשים סביבך בפרט. את מתארת אוסף של רגשות כואבים, שנוכחים אצלך וכאילו מסתירים את חלקים אחרים. אני יכול לחשוב שבזמן הזה לא קל לך להתקרב לאנשים ואולי כך את מרחיקה את האפשרות שיווצר מפגש קרוב, כיוון שבמפגש קרוב את עשויה לחוש פגיעה ואולי אף לא רצויה. חכמינו כבר אמרו "הפוסל במומו פוסל" וככל הנראה ידעו משהוא על נפש האדם... במילים אחרות נראה שכעת את מרגישה עצמך עם מיעוט כוחות ואולי כך את מונעת מעצמך התמודדות שהיא מעבר לכוחותייך.
אני מציע לך לפנות לדמות טיפולית בסביבתך (כגון יועצת), שכן ניתן לעזור לך לשאת את כובד המעמסה הנפשית, וסייע לך לראות שוב את החלקים שאת אוהבת בעצמך, שנדמה כי הטשטשו בעת הזאת. כמובן שאת יכולה להמשיך ולהגיב בפורום. שי

במידה ואתה מעוניין למחוק את ההודעות שרשמת, נכבד את בקשתך, אך האם אתה יכול להגיד מה מביא אותך לרצות בכך? שי

תמחקו את ההודעות שלי בבקשה !

הי, מפנייתך נדמה שאתה חווה פער גדול בין הדרך שבה אתה חווה את עצמך לדרך שבה רואה אותך הסביבה. כאילו הסביבה כופה עלייך את ההגדרות שלה לגבי ההתנהגות שלך, הדרך בה אתה מדבר וכו ומסיקה עבורך את המסקנה המתבקשת לכאורה שאם אתה מתנהג בדרך זו הרי בוודאי שאתה "הומו".במקום הזה, נלקח ממך "האני" האמיתי שלך זה שאתה חווה אותו ואתה נאלץ להאבק על האמת הפנימית שלך ועל כך שמתקיימת בך ייחודיות. זה הוא מאבק קשה שייתכן אף עולה לך בקשיים חברתיים עד כדי ברצון לשנות את "האני" שלך רק כדי שיפסיקו להתייחס אלייך כמי שאתה לא. לצערי, אתה מספר שאתה משלם מחיר נפשי משמעותי על מצבך. אולי אחד המחירים הוא בכך שגם אתה מתחיל להרגיש כי מי שצליל קולו גבוה אותו יושב בדרך מסויימת הוא מתנהג בדרך "הומואית". כאילו האנשים סביבך שכנעו אותך בנוסחה זו בדרך של כפייה.
אני מציע שתשוחח עם מישהו בסביבך על שאתה מרגיש ואתה מוזמן להגיב.
אני מרגיש צורך לומר לך, שיש בתוכי חלק שמרגיש שאולי קיימת מידה של הומור בפניה שלך... ואולי זו מחשבה מוטעת. שי

שלום לטל ולחברה.
כתבת שאתן שמנות מאוד ואני מבינה שאם נעלבתן מ"פרה שמנה" אז כראה אתן לא כל כך מרוצות מהגוף שלכן. קשה לי ואני גם לא רוצה לשפוט את העלבון ואם זה מצדיק או לא מצדיק מכה בביצים, אלא אני רוצה יותר לחשוב איתכן על האופן שבו אתן תופסות את עצמכן. ורוצה להזמין אתכן לכתוב עוד על זה. קרן

הי גלי.
לא ציינת את גילך. אני רוצה לציין את הרגישות שלך לילדה הזו, שכנראה שלא היתה עושה ניתוח אף אילו אימה לא היתה "טוחנת לה את הראש" על כך. ואת באמת נמצאת בסיטואציה מורכבת. מחד ערה לכך שהאם פועלת מתוך מניעים וכאבים פנימיים ואישיים שלה שלא בהכרח קשורים בביתה. מה שקורה הרבה בין הורים וילדים ואמהות ובנות. ומאידך, את הרי גורם חיצוני שנחשף לכך ו"הזכות" שלך להתערב בזה מוטלת בספק.
האם הילדה משתפת אותך? מה היא עצמה חושבת על האף שלה? אני חושבת שהדרך הכי טובה לעזור לילדה הזו היא לעזור לה למצוא את הדעה הפרטית שלה עצמה על האף שלה ועל גופה. ולא בהכרח לומר משהו על העמדה של האמא או להוסיף עמדה משל עצמך.
שיהיה בהצלחה. את מוזמנת להמשיך להגיב. קרן

אני יודעת שלא מיד את יכולה לתת לי תשובה ואני באמת מעריכה את מה שאת עושה ומודה לך אבל בבקשה אם תוכלי להחזיר לי תשובה כי אני חייה את זה יום יום נמאס לי כבר קשה לי אני בוכה כל יום ...ואני רוצה לשאול אותך עוד משהו?..למה לא כיף לי להיות בבית אני מרגישה חנוקה איך שאני באה מבית ספר באלי לצאת לא להשאר בבית בכלל זה רק בשבועיים הקרובים זה ככה אף פעם לא היה לי דבר כזה..אני חייבת לצאת שעה מהבית לבכות ולחזור ..שיהיה לך שבת שלום ובאמת תודה לך על הכל..

שלום ליאור. סבלך ומצוקתך נשמעים גדולים. אני רק יכולה לאר לעצמי כמה קשה להתנהל כך יום יום. אני מציעה שתפני לקבלת עזרה קבועה של איש מקצוע וחשוב שתשתפי את הורייך בכך. יתכן ויפתיעו אותך. אם אין שום אפשרות לשתף את ההורים תנסי יועצת או מורה בבית הספר שתוכל לעזור לך לעשות את החיבור. את לא צריכה לספר הכל. רק שקשה לך ושאת עצובה וצריכה עזרה. אני בטוחה שיש הרבה דרכים לעזור ולהקל עליך. אל ייאוש. קרן

תודה רבה לך על הכל רציתי לספר לך מה קרה היום בבית ספר בכיתי הייתי חייבת להתפרק קצת ואז המורה המחנכת שלי ראתה אותי דיברה איתי והמצאתי לה משהו אמרתי לה שמישהו מציק לי וזה לא נכון די נמאס לי מעצמי אני לא מאחלת לאף אחד בת כמוני או חברה כמוני אני זבבבלל זה מה שאני מיום ליום אני מאבדת את המשמעות שלי לחיים למה אני חיה ???אמא שלי שהכי קרובה אלי היא לא שמה לב שיש לי משהו למה אני לא חשובה לאף אחד קרן בבקשה תעזרי לי אני יודעת שחפרתי לך אבל את הבן אדם היחיד שיכול לעזור לי באמת אני מודה לאלוהים ששלח לי אותך תודה על הכל

אפשר לדבר איתן בפלאפון אבל באמת רק אם את יכולה בבקשה זה מאוד יעזור לי ואני מודה לך על הכל באמת על הכל..

לדבר איתך בפלאפון רק אם את יכולה?

שלום ליאור.
ניתן להבחין בצורך העז שלך לקשר תומך. חשבתי להציע ולהזמין את קוראי הפורום להגיב לדברייך ואלי תוכלי להיעזר גם בהם. במסגרת של פורום אני חשה שהיכולת שלי לסייע לך נוגבלת. אני ממליצה בחום שתפני לדמויות חינוכיות או טיפוליות כדי להמשיך ולדאוג לעצמך לקשר יותר צמוד ואינטנסיבי שיוכל לענות על צרכייך. הצלחה קרן

הבנתי אותך אני מצטערת אם חפרתי לך תודה .

אני אמרתי למורה שלי שמישהו מטריד אותי מינית וזה לא נכון המורה שלי פנתה לפסיכולוגית כדי לעזור לי ואני לא יודעת מה לעשות איך לספר לפסיכולוגית את האמת כי אני לא רוצה לשקר גם אותה יש לך אולי עצה בשבילי תודה קרן

תאמרי לה שאת רוצה עזרה ולא ידעת איך לבקש. אני בטוחה שלא יכעסו ויבינו שאת פדוט זקוקה לעזרה. טוב שפנית..

קרן באמת תודה על הכל את לא יודעת כמה אני מעריכה את זה שאת עוזרת לי ואני מקווה שאני יצליח לאמר את האמת ושוב תודה רבה

תביני אותי אני באמת לא מסוגלת לספר את זה לאף אחד אני רוצה להתמודד עם זה לבד בלי שההורים שלי ידעו למי אני יכולה לפנות ?בבקשה תעזרי לי אני חייה את זה יום יום נמאס לי כבר לבכות ..ואני רוצה לשאול אותך עוד משהו למה בזמן האחרון לא כיף לי להיות בבית אני מגיעה מבית ספר ואני מרגישה חנוקה בבית אני משקרת לאמא שלי אני אומרת לה שאני הולכת לחברה ואז אני הולכת למקום שאין בו אנשים ובוכה די קשה לי לחיות את זה יש לך אולי מישהי שאני יכולה לדבר איתה בפאלפון שהיא יכולה לעזור לי לשנות את זה ...אני באמת מצטערת שחפרתי לך פשוט אין לי למי לדבר ולספר את קשה לי לסמוך על אנשים אפילו לחברות הכי טובות שלי אני לא מספרת תודה על הכל ..באמת תודה

אם את יכולה לענות לי על השאלה ששאלתי אותך( אם אפשר לדבר איתך בפאלפון )בבקשה אני רוצה לשאול אותך כמה דברים אבל רק אם את יכולה תודה רבה רבה על הכל..

אני באמת מעריכה את מה שאת עושה אבל אני חייה את זה יום יום כמו שכתבתי לך בהודעה בבקשה אם אפשר לדבר איתך בפלאפון אבל באמת רק אם את יכולה תודה לך על הכל

שלום מאיר.
אני יכולה לחוש דרך ההודעה עד כמה מסעיר אותך המצב של הבת והשקרים שלה.
מתוך המעט שסיפרת אני יכולה להניח שהילדה שלך רוצה אולי לספר משהו דרך השקרים שהיא לא מצליחה לספר בצורה אחרת, משהו על עצמה, על המצוקות שלה והסבל שלה.
קשה לדעת מתוך מה שכתבת מה מטריד אותה באמת. אולי כדאי לשאול אותה, מתוך סבלנות וחיבה, מה כואב לה בפנים. יכול להיות שגם היא לא תדע לענות.
אני ממליצה לך ולאשתך לשוחח איתה ולהיות קשובים ופחות כעוסים. במידה וזה לא מתאפשר, אפשר לפנות לאיש טיפול ולנסות להבין את התמונה היותר רחבה של מצבה.
שיהיה בהצלחה. אתה מוזמן להמשיך לכתוב בפורום. קרן

אני יודע שעובר עליה משהו ואני ישבתי איתה כמעט כל יום ושאלתי אותה תספרי לי מה יש לך מה עובר עלייך והיא אומרת לי כלום ומתעצבנת ואני בא אליה עם הרבה חיבה ואהבה ומדבר איתה הכי יפה שאני יכול ומציע לה שאולי נלך לטיפול למישהו שמבין בזה והיא לא מוכנה לשמוע ומתעצבנת עלי ואני שואל אותה אז למה את ממציאה סיפורים כאלה והיא אומרת לי ובוכה שהיא לא יודעת למה.. ושהיא רוצה להפסיק את זה אבל זה לא בשליטתה מה אני יכול לעשות אני חסר אונים ואני חייב לעזור לה אבל אני לא יודע איך ..?

הי מאיר.
אני שמחה לשמוע שאתה מגייס בתוכך את הסבלנות וההתעניינות הדרושים לכך, זה בוודאי לא פשוט כשדואגים.
כדאי לעשות מספר דברים במקביל: לשוחח עם המורה המחנכת בבית הספר ועם היועצת כדי לברר אם הן רואות משהו שונה או אחר שקורה.
האם יש דמות שהיא קשורה אליה באופן מיוחד מלבדכם ההורים? אולי כדאי דרך דמות זו, אח, מדריך, קרוב משפחה וכדומה להתקרב ולדבר.
מתוך מה שכתבת נראה כי יש דברים שקורים ואני בטוחה שניתן לעזור ולהקל על הסבל והמצוקה אם תפנה לעזרה. תשאל אותה עוד לגבי זה. היום הרבה בני נוער פונים לאנשי מקצוע מתחום הנפש כדי להיעזר. זה הכיוון.
שיהיה בהצלחה. קרן

היום ישבתי עם הבת שלי וסיפרתי לה שאני יושב ומדבר איתך עליה והסברתי לה שאת יכולה לעזור לנו בהתחלה היא התעצבנה אבל אחרי כמה דקות היא באה אלי ואמרה לי אבא אני רוצה שתעזור לי אבל עם משהו כמו שאתה מדבר איתו לא פנים מול פנים והיא בקשה ממני שאם תוכלי לעזור לה ..היא שואלת איך היא יכולה להפסיק את זה?אם יש לך עצה בשבילה בלי טיפול פסיכולוגי אני מאושר שהיא החליטה לעזור לעצמה ואשמח מאוד אם תוכלי לעזור לה תודה לך על הכל.

הבת שלי רוצה לדבר איתך ולשאול כמה שאלות אשמח אם תוכלי לענות לה עליהם ואני באמת מודה לך מקרב לב על הכל ואני שמח שיש אנשים מדהימים כמוכם שיכולים לעזור לי ולאנשים שקשה להם

הבת שלי רוצה לדבר איתך פעם ראשונה שהיא מסכימה ואני לא רוצה שהיא תתחרט בבקשה..

שלום מאיר. תבקש מביתך שתכתוב בפורום. במידה ומעוניינים במשהו יותר מעמיק ניתן לקבוע פגישה. שמחה מאוד לסייע. קרן

שלום לך קרן..
אני בת 16 וכמו שאבא שלי סיפר לך אני ממציאה דברים ומשקרת אני לא יודע למה אני מנסה להפסיק את זה אבל אני לא מצליחה בבקשה אם תוכלי לעזור לי מה אני יכולה לעשות כדי להפסיק את זה? תודה

שלום לך הבת של מאיר. מה שמך? הצלחתי להבין מאביך שאת משקרת ומרגישה שאאין לך שליטה על זה. הייתי שמחה אם תוכלי לכתוב יותר. מתי זה קורה. מה את מרגישה. אפילו לתת דוגמא שקרתה לאחרונה. אני לא בטוחה שהתשובה שלי תפסיק את מה שקורה לך. אבל אולי נתחיל להבין קצת מה כואב לך בפנים.
לפעמים אני לא עונה מייד. אני מבינה שהציפייה לא קלה לך ולאביך אך היעזרו בסבלנות. קרן

שמי ליאור ומאוד קשה לי להפתח ולספר למישהו מה קורה לי אבל אני משקרת כל הזמן לדוגמא לפני שבועיים אמרתי לחברות שמישהו מאיים עלי וזה לא נכון אז למה אני ממציאה דברים כאלה נמאס לי כבר ואני רוצה לומר לך משהו ומבקשת סליחה ששיקרתי זה לא היה אבא שלי שדיבר זאת אני שדיברתי בשמו הלוואי וההורים שלי היו מבינים את המצב שלי.אבל הם לא אשמים כי אני לא מראה להם את זה ולא מסוגלת לספר להם תודה לך ואם תוכלי לעזור לי אני מאוד אשמח פעם ראשונה שאני מבקשת עזרה ממישהו

הי ליאור.
אני קודם כל רוצה לחזק אותך על כך שפנית לעזרה ובכך את גם אומרת שאת מבינה שקורה לך משהו שגורם לך להרבה סבל וכאב נפשי. כדי לעשות שינוי משמעותי אני מציעה לך לפנות לטיפול נפשי ולא על פני דפי האינטרנט. בטיפול תוכלי את יחד עם המטפלת שתבחרי להבין את עומק הקשיים ואת הסיבות בגללן את משקרת ואולי בכך תחווי הקלה. אני חושבת שעשית צעד ראשון משמעותי ואמיץ. שיהיה בהצלחה.
קרן

באמת תודה לך על הכל אבל אני לא יכולה לפנות למישהי מומחית כי נראה לי שצריך לידע את אחד ההורים ואני לא רוצה לספר להם בבקשה תעזרי לי מה אנייכולה לעשות ?יש אולי דרך אחרת או לפנות למישהי בלי שההורים שלי ידעו בבקשה אני מתחננת תעזרי לי...

הי ליאור.
אני חושבת שכדאי לפנות ליועצת כדי שתעזור לך להסביר להורים את הקושי ולפנות לעזרה. תנסי. אני מאמינה שזה יכול להצליח ולהקל על הקושי שלך.
שיהיה בהצלחה. קרן

זה לא בסדר שאני מחכה כאן יותר מדיי זמן!

תומר הי, תחילה התנצלות, באמת המתנת לתשובה זמן רב, מה עוד שאתה מתאר קשיים עמם אתה מתמודד מזה זמן רב והחלטת (אני מניח לאחר התלבטויות) לפנות לסיוע מפורום זה. את התשובה שלי אחלק לשניים: בחלק הראשון, הפרקטי, אפשר לחשוב שעבורך העולם האינטרנטי יכול להוות מרחב בו יתאפשר לך למצוא חברים עמם יתאפשר לך להרגיש דומה ומקובל. נדמה שבדרישתך למענה מאיתנו גילית צד אסרטיבי שעשוי לשרת אותך גם בחיפוש אחר מסגרות שבהן תרגיש עצמך מתקבל ורצוי. צד זה, גם ישרת אותך ברצון לזכות בעצמאות כלכלית. אני מאמין שהכוח ונחישות שהראתה ברצונך במענה משמעותי, יביא אותך לבסוף למצוא מקום תעסוקה שיענה לפחות על חלק מרצונותייך.
בחלק השני, אני רוצה להתייחס לדימיון שנדמה שעולה בין תיאור אימך כשיטחית, כמי שאינה מקבלת אותך כפי שאתה ומזלזלת במי שאתה, לבין תיאור הסביבה המתואר כמדומה (פחות או יותר) לזה של אימך (שטחיות ויחס דוחה כלפי "העצמי האמיתי" שלך). אני רוצה להציע לך מחשבה, כי אולי יש משהו ביחס שלך לסביבה שדומה ליחסך לאמך (או הורייך בכלל) וכפי שאתה מרגיש שונה במשפחתך כך גם אתה מרגיש בסביבה הרחבה כמי שאינו מתקבל על כל צדדייך. מנגד, אני מרגיש שברצונך ללבוש בגדים יפים יותר, אתה מבטא חלק בריא ומשמעותי בו אתה נאבק על רצונך לצמוח ולממש את רצונותייך הפנימיים והחיצוניים. אני מרגיש צורך לחזק צד זה אצלך.
יחד עם זאת, כיוון שאתה מתאר סבל ותחושות של דיכאון, אני מציע לך בחום, במידת האפשר, לשוחח עם דמות טיפולית בסביבתך (יועצת, עובדת סוציאלית, פסיכולוג), שנדמה שתוכל גם היא לסייע לך להרגיש מעט פחות לבד. שי

מזה זמן רב שאני בדיכאון לעיתים קרובות.
כבר איבדתי את המשמעות לחיים האלה, לא מוצא עניין בשום דבר
כל מה שאהבתי פעם כבר לא מרגש אותי.
אני מפחד לפגוע בעצמי, מה אני עושה? איך אני יוצא מהמצב הזה?

אני מציע שתיצור עימי קשר באמצעות המייל או הסלולאר ונחשוב יחד על האפשרויות לסיוע.שי

שלום לך. אשמח אם תוכלי לכתוב את איזור מגורייך ואת גילך, על מנת שנוכל לנסות לעזור לך באופן יותר מדוייק. תודה. קרן.

הי, נדמה כי את מבינה שדבר מה השתנה בתוך הבית בהבט הכלכלי אך את שואלת את עצמך עד כמה עמוק הקושי עימו מתמודדים הורייך. נשמע כי את והורייך נמצאים בעמדה שונה. בעוד את מעוניינת לדעת יותר הם מבקשים לשמר חלק מהמידע בינם לבין עצמם. לשינוי לרעה במצב כלכלי יש השפעה על ממדים רבים בחיים: מתח, חרדה, קושי להכיר בעוצמת הקושי, בושה ועימה רצון להסתיר, פגיעה בתחושת היכולת למלא את התפקיד המיועד להורה וחשש מפני ההשלכות על שאר בני המשפחה. כל אחד מבני הבית מגיב בדרך הייחודית לו.
אני רוצה להציע לך שתי הצעות: האחת, לשאול את הורייך את השאלות שאת מעלה באתר ואולי לומר להם שחשוב לך להיות חלק מהמאמץ להתמודד עם האתגר הכלכלי. השניה, אם מתאפשר לך להפעיל שיקול דעת בנוגע להוצעות אני מאמין שכך את תתרמי את חלקך.
מעבר לכך, לעיתים כאשר המצב מעורפל המחשבות שלנו לוקחות אותנו לתסריטים קיצוניים, אני מקווה שתקבלי את המידע שמשמעותי עבורך, אולי דרך ההתמודדות עם הקושי הכלכלי בו ייתכן ומצויה משפחתך יתאפשר לך דווקא לגלות בעצמך (ולהורייך) צדדים בוגרים ומשמעותיים שיתרמו לך בדרכם הייחודית.שי

הדר שלום, אני מבקש שתצרי איתי קשר לסלולרי שלי על מנת שנבדוק כיצד אוכל לסייע לך" 050-7315325. שי

זה קרה לי כשהייתי ילדה. רציתי לדעת איך יכולתי לשנות את ההסטוריה שלי. סליחה אם דאגת.

הדר הי, אפשר להבין את הרצון לשנות היסטוריה מכאיבה וטוב שפנית לפורום שכן יש לנו ניסיון במצבים מסוג אלו שתיארת וגם רצון לסייע. ייתכן באמת שאחד מהרגשות שעלו אצלי כלפי הפניה שלך היא דאגה, אך אולי יש בכך דבר טבעי כלפי תיאור של המציאות המכאיבה אותה תיארת? במידה ואת מעוניינת את יכולה ליצור איתי קשר במייל שלי: [email protected] ונחשוב יחד על כיוונים לסייע לך.שי

הי נועה.
אני מבינה מדברייך שעל אף גילך הצעיר את כבר מבינה אמצעי מניעה מה הם..
האם סיפרת לאמא שאתם שוכבים? מעניין מה היתה תגובתה לכך? להורים לא קל לקבל את המיניות והנשיות בבנותיהם ויתכן כי זו היא ההתנגדות שהיא מבטאת.
אני לא משוכנעת לגבי האפשרות לקבל גלולות ללא הסכמת ההורים. ואני גם מבינה שאם פנית לאמך, זה מכיון שהקשר שלכן מספיק קרוב ופתוח ומאפשר סוג של שיחה כזו (לא לכל אחת זה מתאפשר)- אז אולי שווה בכל זאת לנסות ולשוחח איתה, להבין מה ההתנגדות שלה, ממה היא דואגת? לשמוע קצת מההתנסות שלה. ולצד זה לנתב את דרכך שלך. יכול להיות שאם תהיי פתוחה לשמוע את החששות שלה ולקבל חלק מהן יהיה יותר פשוט לשתיכן, וגם תשיגי את מבוקשך.
שיהיה בהצלחה. את מוזמנת להמשיך להגיב בפורום. קרן

שלום אנונימית.
את מתארת באופן מפורט את הסבל שעובר עלייך ואת הניסיונות למצוא פתרונות שיקלו על הכאב הפנימי. אני יכולה לתאר לעצמי שעבור מישהי שלא מצליחה לאהוב את עצמה ולמצוא בעצמה תכונות ייחודיות שיכולה לממש בעצמה - אהבה מצד אדם אחר יכולה מצד אחד להיות לא מובנת (מה יש פה לאהוב?) ומצד שני יכולה יכולה להיות מאוד מחזקת לבטחון העצמי, כמו שאת כותבת. וזה נשמע שפיתחת תלות גדולה באהבה שלו אלייך. ובלעדיה את מרגישה שוב פגומה ולא שווה. אני שומעת שאת מפנה את כל התוקפנות כלפי פנים ופוגעת בעצמך באמצעות חתכים. זה פתרון, אך הוא כמובן לא מוצלח, וכדאי למצוא אפיקים אחרים לתחושות הקשות שלך כלפי עצמך.
העצה הטובה ביותר שאוכל לייעץ לך היא לפנות לטיפול נפשי! שם תוכלי למצוא לאט לאט את עצמך. את הדברים המיוחדים שבך, שבזכותם תוכלי לאהוב את עצמך ללא תלות באחרים.
שיהיה בהצלחה. את מוזמנת להמשיך להגיב בפורום. קרן

הי, בפניה שלך לפורום בולט הכאב שלך וחוסר האונים לאן להפנות אותו ומה לעשות אתו עד כדי מוצא אחרון של פגיעה בעצמך. נראה שאת שואלת גם כיצד להימנע ממצבים של הצפה בכאב וכעס עד כדי קושי לשלוט בעצמך ואולי גם ממה מורכב הכאב שאת חווה ומהיכן מגיעות העוצמות. כדי לסייע לי לסייע לך, אודה לך אם תצייני מה הוא גילך, מעט על המשפחה ואם את יכולה להרחיב מעט על המצב שתיארת במריבה עם אמא: על מה רבתן, איך את מבינה את הפעולה בה פגעת בעצמך, האם זה קרה בעבר. שי

אני בת 16.5 אנחנו רבות כל בוקר על זה שאני מאחרת לבית ספר . וכל ערב אנחנו רבות בגלל שאני לא עוזרת לה כמו : להכין אוכל , לנקות .. לפעמים אין לי כוח ואני פשוט לא עוזרת לה .. ואז אנחנו מתחילות לריב להתווכח לצעוק אחת על השנייה ,אבל בבית הכל בסדר המצב הכלכלי בסדר גמור , יש לנו הכל בבית , אבל הבעיה היא שמכל דבר קטן שאמא שלי אומרת לי משהו שאני לא אוהבת ולא באלי לשמוע .. אני מתחילה לצעוק עלייה , ' יאללה אל תשגעי אותי ' .. מתחילה לצרוח עלייה ....

הי, מהתיאור שלך נדמה שיש פער, לכאורה, בין הדברים עליהם את ואמך מתווכחים לבין
עוצמת התגובה שלך והכאב שמתעורר אצלך בעקבות המריבה. במילים אחרות, נראה שהמריבות שאת מתארת הן רק קצה קרחון של דבר מה עמוק ומכאיב יותר שנמצא בקשר בינך לבין אימך (ואולי בסיפור המשפחתי), וכאשר אתן רבות הדבר הזה מתעורר ומכאיב לך. השאלה היא ממה מורכב הכאב הזה שמתעורר ובהמשך מה ניתן לעשות איתו כדי שיגרום לך פחות סבל. כיוון שאת מתארת עוצמות רגשיות בלתי נשלטות עד כדי פגיעה עצמית, עצתי לך היא לפנות לדמות טיפולית. זו יכולה להיות יועצת בית הספר ואולי לעובדת סוציאלית או פסיכולוג/ית שיסייעו לך. שכן למול עוצמות כפי שאת חווה אותן, חשוב שתהיה דמות מקצועית שתעזור לך להבין את עצמך ואת שקורה בבית ולטפל בכך. זאת, כדי שתוכלי לחוות חיים שמחים יותר. שי