פורום נוער במצוקה, תמיכה נפשית - יש לך שאלה?

שלום לינוי,
אני מציע לך להקיש "קרום הבתולים" בגוגל,
ותמצאי הרבה מידע חשוב, הכולל שאלות ותשובות.
בויקיפדיה יש הסבר ברור ותמציתי, שיוכל לסייע לך.
בברכה,
אילן רוב

שלום,
את מתארת מצבי רוח, שאינך יודעת את הסיבה להם.
יש מקום למה שאת מרגישה, גם אם אינך מבינה עדיין את הסיבות.
אולי כדאי לך לשאול את עצמך, היכן את בעיקר נתקלת בקשיים:
בבית? עם חברים וחברות? בבית הספר? מה הם הקשיים שאת נתקלת בהם?
האם את מרוצה מעצמך? אם לא- ממה אינך מרוצה?
תוכלי גם להיעזר במישהו אחר, כדי לסייע לך לעסוק בשאלות אלה:
הורה, מורה, יועצת או חברה טובה.
אם את מוכנה להשקיע מאמצים, כדי להרגיש טוב יותר, חשוב שתעשי את הברור למצבך
ושתיעזרי בסביבה שלך, שתעודד אותך ותעזור לך להרגיש הקלה.
בברכה,
אילן רוב

אני נתקלת בקשיים כשאני בחברה בבית בזמן הלימודים לפני שאני נרדמת בלילה אני קמה וחושבת על אותם דברים.
אני לא מרוצה מעצמי מסיבות שעשיתי דבריים שאני מתחרטטת עליהם ,אבל הייתי צריכה לעשות אותם כי פגעו בי ,.אני בשיחות אצל היועצת בבית ספר רק התחלתי איתה את השיחות ,אני ישתדל לעלות את הנושא הזה איתה בשיחות אולי אני והיא נוכל להגיע ייחד לפיתרון או למסקנה של מה שמפריע לי אני ינסה להיפתח ובכל זאת לספר לה,כי בסה"כ אני רווצה מאוד כאילו לדעת ממה המצבי רוח האלה באים ולנסות ולעזור לי כי זה מאוד מפריע לי .
תודה על תשובתך .

לינוי,
אני שמח שאת נעזרת.
אני בטוח שתרגישי עם הזמן טוב יותר.
יופי.
אילן רוב.

שלום לך,
אני מרגיש את חווית הבדידות והדיכאון שאתה מתאר, וחשוב שלא תישאר
לבד. אם תקבל סיוע מקצועי, יפחת הדיכאון ותוכל להרגיש בטוח יותר בעצמך
ובטוח יתר ביחסים עם אחרים.

אני מציע שתפנה ליועצת בבית הספר,למורה קרוב או לאדם קרוב.
אחד מהם יוכל לסייע לך בהקשבה בתמיכה ובהפנייה לטיפול פסיכולוגי.

הצעה נוספת היא, שאתה תפנה למרפאה לבריאות הנפש לנוער הנמצאת בקרבת
מקום מגוריך. תוכל דרך חיפוש בגוגל להגיע לטלפון ולכתובת .

אפשרות נוספת היא לדבר עם הרופא שלך בקופת חולים, והוא יציע את הטיפול או יפנה אותך לטיפול פסיכולוגי.

הכי חשוב שלא תישאר לבד, ושתקבל את העזרה שתוכל לשפר את מצבך.

בברכה,

אילן רוב.

שלום לך,
אני מניח, שיש לך סיבות להרגיש מתח עם אביך ומתח עם אחותך.
כשאתה רב עם אביך או עם אחותך, אתה מבטא כעס.
האם אתה מבין מה מכעיס אותך, וממה אתה מתוסכל?
חשוב שתברר שאלות אלה בינך לבין עצמך.
בשלב הבא תבקש לדבר עם אביך, כדי שתבינו אחד את השני
ותשפרו את הקשר.
לגבי אחותך- האם אתה מקנא בה? האם היא זוכה ליחס מיוחד מאביך?
האם היא מפריעה לך בפרטיות? שוב חשוב שתברר מה ברגשותיך או
בהתנהגותה מוביל למריבות.
אם תוכל לשתף אנשים קרובים, שאתה סומך עליהם, במה שעובר עליך,
תהיה לך הקלה ויגדל הסיכוי ליחסים טובים יותר בינך לבין אביך
ובינך לבין אחותך.
בהצלחה,
אילן רוב

נכון אחותי מקבלת יחס יותר טוב ממני והיא גם ניכנסת לפרטיות שלי תודה רבה!!הבנתי

שלום רותם,
אני שומע , שאת בודדה ועצובה, אך אינך כותבת מדוע.
חשוב שתמצאי מישהו לדבר איתו: בן משפחה קרוב, חברה קרובה, איש מקצוע מהתחום הטיפולי.
אני לא יודע מה גילך. אם את תלמידה בבית ספר תיכון, גשי אל היועצת ודברי איתה.
את זקוקה למישהו שיעניק לך הקשבה, דאגה וחיבה עמוקה. אל תוותרי למצוא את האדם המתאים, שיהיה קשוב לרגשותייך ויעזור לך להתמודד.ברגע שתביני את עצמך ותראי את הפתרונות המסתמנים,תרגישי טוב יותר.
חשוב שלא תישארי לבד, ושתיעזרי בסביבתך.
בהצלחה,
אילן.

שלום אמיר,
אני שומע את החששות שלך ואת חוסר האונים מול מריבות הוריך.
חשוב שהוריך ידעו, כמה אתה דואג נוכח המצב.
גם הוריך וגם אתה נושאים בעומס רגשי, במתחים ובכעסים.
אולי תצליח, כשתביע בפניהם את רגשותיך, להניע אותם לטפל בבעיותיהם.
אם אינם יכולים לעשות זאת לבד, ישנו טיפול זוגי וגם טיפול משפחתי, שבו
תוכלו כולכם לקבל מענה למצב המסובך.
אם דיברת עם אמך ועם היועצת, אך דבר לא השתנה, אני לא מתפלא שקשה לך.
הדבור הוא לא לשם דיבור. הדיבור הוא כדי למצוא פתרונות.
הוריך עדיין לא מצליחים להגיע להדברות יעילה ובונה.
חשוב שלא תוותר, אמיר. דבר שוב עם היועצת ועם הוריך.
תוכל לבקש מהיועצת לצור קשר עם אמך.
אולי לאמך זה יהיה לא נעים, אך יעזור לה לא לשכוח אותך ואת צרכיך ולטפל במצב.
אולי הוריך יצליחו לגשר על הפערים ואולי לא, אך כרגע נשמע שהתקשורת ביניהם
אלימה ופוגעת בך. לכן חשוב שתפעל להפחתת המריבות.
בהצלחה,
אילן רוב.

שלום לך שירה,
בעיות חברתיות זו אולי אחת בעיות הכאובות לאדם צעיר כמוך, בגיל שהשייכות החברתית והצורך בקרבה ואינטימיות כך כך חשובים לך לבני גילך. אני מאמינה שאירועי ההצקות החברתיות גרמו לך במידה רבה לדימוי העצמי הנמוך, ואולי גם אירועים קודמים שגרמו לך להאמין שלא צריך לתת אמון לאחרים. נדמה לי שאני שומעת רמזים על נאה בינך לבין החברות, קנאה נשית על המראה החיצוני. אני קצת מבולבלת , אך נדמה לי שאת נערה נאה ובנות אחרות מנסות להוריד לך את הבטחון העצמי בנושא החיצוניות...
את שואלת האם יש בך משהו שאת משדרת וגורם לאיבה הזו בינייך לבין הבנות האחרות. אני כן חושבת שיש גם בך התנהלות מסוימת שפועלת נגדך, והיה טוב אם היית מגיעה למודעות על מה את משדרת לאחרים ומאילו מניעים התנהגותך נובעת. את צריכה לשאול עצמךהאם את יודעת להביע רגשות ויחס חיובי כלפי חברות, לפרגן או להחמיא להן, עד כמה שמה את עצמך במרכז או כן יודעת ויכולה להקשיב לצרכים של אחרים, עד כמה את אמפתית, כי זה המפתח למשיכת האחרים אלייך. שאלה נוספת היא לאילו חברות את נמשכת, האם לחברות תומכות או לקנאיות, האוהבות מאבקים. ייתכן כי את נגררת למאבקים כי את חושבת שזו דרך יחידה להתגונן.
די מובן לי שהדימוי העצמי שלך נמוך אם הפיידבקים של הבנות הן שליליים בדרך כלל. יחד עם זאת, את מספרת שהייתה תקופה מוצלחת בה הצלחת לבנות קשרים תומכים.מעניין איך הייתה ההתנהלות בתקופה הזו, מה עזר לך לתקן את הקשרים ואיפה החברות האלה היום...
את סובלת וכדאי לך לא לוותר , לא להתאייש ולקבל עזרה רגשית, ע"י טיפול פסיכולוגי. תפני להורייך ותבקשי, בימינו אני פוגשת נערים ונערות בגילך שהם מספיק בשלים, (אפילו בשלים יותר מהוריהם) לחשוב על עזרה רגשית - פסיכולוגית ולדרוש זאת. אל תוותרי בלטפל בעצמך, כי כל העתיד לפנייך, כל ההחלטות החשובות עוד לפנייך , ומגיע לך שתיהני מחברות בונה ומפרגנת, מגיע לך ללמוד לתת וללמוד לקבל.

בהצלחה רבה,
שלי

שלום לך,
אני חושב שהרגישות והדאגה שלך הם במקומם.
אני מציע לך לאתר דרך משרד הרווחה או דרך העירייה את לשכת הרווחה
הקרויה גם הלשכה לשרותים חברתיים, הקרובה למקום מגוריה של הנערה.
שם תבקשי לשוחח עם פקידת סעד לחוק נוער. מדובר בעובדת סוציאלית, שתחום
מומחיותה הוא ילדים ונוער במצבי סיכון. תוכלי לתאר בעילום שם את המצב ולהתריע.
פקידת הסעד לחוק נוער- חובתה המקצועית היא לבדוק את העניין ולהגן על הנערה,
אם הוריה נוהגים כלפיה באלימות. אין קשר בין אלימות במשפחה לבין מצב סוציואקונומי
או רמת השכלה. חשוב שתפני בהקדם, כדי למנוע החרפה במצב הנפשי של הנערה.
בברכה,
אילן רוב

שלום,
מדברייך אני מבין שאחיך זקוק לעזרה מקצועית.
אני מציע לך להפגש איתו ולשוחח שיחה מלב אל לב,
שבה תציעי לו ליווי לקבלת העזרה.
אחיך נמצא בצומת רגיש, ואם יהיה מוכן להיעזר,
הוא ירוויח כוון בחיים, יציבות ובריאות נפשית טובה מזו,
שיש לו היום.
אני ממליץ לך לפנות יחד איתו לאחד המרכזים הקהילתיים
של בריאות הנפש לטיפול בנוער. ניתן דרך האינטרנט והטלפון
לברר, היכן המרכז הקרוב למקום מגוריו, ובאיזה אופן פונים.
חשוב שלפגישה הראשונה תלכי איתו.
שם יקשיבו לסיפור חייו, יאתרו את הבעיות ויציעו אפשרויות טיפול.
בהצלחה,
אילן רוב.

שלום לך,
נראה, שבנך עסוק בלהיות גברי ובעל ערך בעיני עצמו ובעיני חבריו.
אני מתאר לעצמי, שלא יהיה לו נעים להשאר למשך זמן ארוך
בבית ללא המסגרת וללא החברים, ואז הוא יחזור מרצונו החופשי.
אני לא יודע, אם לחץ מצידך יזרז את שובו לבית הספר.
אם יש גבר במשפחה, שהוא מעריך אותו-אב,אח,דוד או חבר בוגר-
אולי כדאי לבקש ממנו לדבר אל ליבו של בנך כגבר אל גבר ולעודדו לחזור.

בינתיים אני ממליץ לך לנצל את הזמן, שהוא בבית, ולשוחח איתו
על הקטטה. ישנו בירור מהותי, שכדאי לעשות איתו
למען בריאותו ובטחונו: מה היה החלק שלו בקטטה?
האם היה יכול להמנע ממנה?
האם הוא נתון עדיין לאיום מצד אותם בני נוער?
חשוב שבנך יבין, שקטטות מהסוג הזה עלולות גם להסתים במוות,
ושהוא צריך ללמוד להמנע מסיכונים מיותרים.
ושוב- אם יש גבר שעליו הוא סומך- חשוב שיקבל ממנו
את המסר, שעד כמה שהענין תלוי בבנך, חשוב שלא ייקלע לאלימות.
בברכה,
אילן רוב

שלום לך,
אני מבין, שהנושא מאוד מביך אותך, בין השאר, כי הכתיבה שלך כללית.
לא ברור לי על מה חשוב לך לדבר עם ביתך.
אני מציע לך לשאול את עצמך כמה שאלות: מה הן הסיבות,שאת מרגישה צורך לשוחח עם ביתך?
מהי האינפורמציה, שתרצי לתת לה? ממה את חוששת בהקשר להתנהגותה המינית בהווה או בעתיד? למה את מתכוונת בשאלה"האם לספר לה את כל האמת?": האם מידע מסויים עלול להזיק לה, ולכן את מעדיפה לשמור אותו לעצמך?
אני חושב,שאת כרגע מתמודדת עם המבוכה שלך. ככל הנראה, כשאת היית בגילה של ביתך ידעת על מין ומיניות הרבה פחות ממה שהיא יודעת היום. גיל ההתבגרות הולך ונעשה מוקדם יותר, וכך גם החשיפה למיניות וההתנסויות המיניות.
אני חושב, שכדאי לך להתיעץ עם הורה נוסף לנערה בגילה של ביתך.
אם תחליטי לשוחח עם ביתך, גשי בעדינות, מצאי זמן רגוע של שתיכן ותבדקי איתה,
האם היא תרצה לשמוע ממך על הנושא. אם היא תגלה סקרנות,התקדמי איתה. אם היא תתנגד, אל תלחצי עליה.
אולי בשלב ראשון כדאי רק לומר לה, שאת זמינה לה, כשתרצה להתייעץ איתך בנושא מיניות.
חשוב, שהיא תדע, שתהיי לה אוזן קשבת, שניתן לסמוך עלייך, שלא צריך להסתיר ממך, ושאת שם בשבילה, כשתזדקקק לך.
אם התשתית הזו תיבנה, יהיה לכל אחת מכן חופש הולך וגדל ביכולת לדבר על מיניות.
בהצלחה,
אילן רוב

שלום,
אני מבין שאביך מתנהג ופועל מתוך מצוקה אישית שלו, באופן הפוגע בך.
אני מציע לך לדבר עם אמך, ולבדוק האם היא יכולה לרכך את אביך ולעזור לכם
להתקרב זה לזה.
אם היא אינה יכולה לעזור בכך, חשוב שתפנה בהקדם לקבלת עזרה מקצועית.
איש מקצוע מהתחום הטיפולי יוכל להקשיב לתאור הקשר שלך עם אביך ולרגשות הקשים
שאתה מרגיש. כמו כן הוא יוכל לתמוך בך ולחשוב יחד איתך על דרכי פתרון.
חשוב שלא תישאר לבד עם התסכול, הכעס וחוסר האונים.
תוכל לפנות ליועץ/ת בית הספר.
אפשרות נוספת היא להתייעץ בקו הטלפוני של ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) ולשאול אותם על האפשרויות של קבלת עזרה פסיכולוגית לנוער ללא עלות.
תוכל גם לפנות ללשכת הרווחה הקרובה למקום מגוריך, ולבקש לדבר עם עובד סוציאלי המתמחה בנוער.
ישנה גם המחלקה לקידום נוער, המסייעת במצבי מצוקה.
באינטרנט או בקו המידע הטלפוני 144 תוכל למצוא את הכתובות ומספרי הטלפון.
אם אינך מצליח להיעזר באחד הגורמים האלה, כתוב שוב ואנסה לעזור.
בהצלחה,
אילן רוב

שלום,
אני מבין את סערת הרגשות שאת נתונה בה, בזמן שאינך מקבלת
תמיכה והבנה מהורייך,שאת כה זקוקה להם.
חשוב שתפני ליועצ/ת בית הספר ותבקשי עזרה.
תוכלי לספר לה עם מה את מתמודדת ומה את מרגישה,
וביחד תוכלו לחשוב על דרכי פתרון.
בהצלחה,
אילן רוב

שלום לך,
יש לך סיפור משפחתי, שאותו את מכירה היטב. בסיפור הזה חשוב שתבררי,
את היחסים שלך עם הורייך ואת יחסך לדת.
הבחירה שלך בבן זוג שאינו יהודי היא, ככל הנראה, אינה בחירה מקרית.
אולי דרך הבחירה הזו את מבטאת את התסכול שלך מול ציפיות הורייך ממך.
אני שומע שאת מאכזבת אותם שוב ושוב, ושלא מתקיים ביניכם דיאלוג,
שבו את מבטאת את רגשותייך כלפיהם ורצונותייך.
האם יש ביכולתך לקיים איתם דיאלוג כזה?
האם הם יצליחו להבין אותך?
אני מניח ששלוש שנים של הסתרת הקשר מכבידים עלייך מאוד.
אני מציע לך לפנות יחד עם בן הזוג לקבלת ייעוץ פסיכולוגי.
ייתכן שהכתובת היא מישהו העוסק בגישור או בייעוץ משפחתי, שיעזור
לך ולבן הזוג לבדוק, האם כדאי לפנות להורייך ובאיזה דרך.
חשוב שתנסי לאתר איש מקצוע ,שהוא מקורב לעולם הדתי,
כדי שיגדל הסיכוי, שההורים שלך יקבלו את הסמכות שלו ואת עצותיו.
בהצלחה,
אילן רוב.

שלום,
לגבי הבעיה הראשונה- אני מציע לך להניח לרגע בצד את מה שאימך והמורה אמרו לך, ולשאול את עצמך כמה שאלות: האם החברות שלך עם הבנות טובה לך? האם אפשר להמשיך את החברות איתן ויחד עם החברות, להמשיך וללמוד. האם את רוצה ללמוד? חברות היא טובה, כאשר היא מאפשרת לך להתקדם באתגרים האישיים שלך. ייתכן שהמורה זיהתה, שאת נגררת אחרי חברותייך ולא מצליחה ללמוד. אני חושב,שאם המורה הייתה פונה אלייך ומזמינה אותך לשיחה אישית, היית מרגישה את דאגתה ואולי היה לך קל יותר לקבל דאגה זו. שיחת הטלפון של המורה עם אימך והניסיון שלהן למנוע את החברות גרמו לך לכעס ולמצב שבו את נאלצת לשקר, כדי לשמור על החברות.
אם אחרי בירור עם עצמך ועם החברות, תגיעי למסקנה שהחברות טובה ולא מונעת ממך להתקדם התקדמות אישית, שוחחי עם אימך בנפרד ועם המורה בנפרד, אמרי בכנות את רגשותייך ומחשבותייך והגיעי איתן להבנות.

לגבי הבעיה השניה- חברתך נפגעה מאוד, כועסת עלייך ורוצה להעליב אותך.
כרגע היא אינה נותנת בך אמון.
את מבינה את הטעות שעשית, אך הבנתך אינה מקלה על המצב.
אם החברות ביניכן עמוקה, ואכפת לכן זו מזו, ייתכן שצריך עוד זמן, כדי
שעוצמת הכעס של חברתך תפחת. אני יכול להציע לך כשלב ראשון לכתוב לה מכתב
ולהביע בו את רגשותייך הכנים ולציין שהחברות הזו חשובה לך. בשלב שני שוחחי איתה והתקרבי אליה באופן שיאפשר לה לחזור בהדרגה ולבטוח בך.

לגבי הבעיה השלישית- את מתארת שינויים ומעברים, שמעוררים אצלך חששות.
הקשר שלך עם אחותך חשוב לך, ואת אינך רוצה שהוא ייפגע. אני מציע לך לשוחח עם אחותך
ולומר לה מה את מרגישה. אני בטוח שתוכלו לחשוב יחד על דרכים לשמור על הקשר ולהנות ממנו.

בהצלחה,
אילן רוב

בשאלה השנייה ששאלתי ואתה ענית לי.. הבעיה היא שאני ילדה מאוד בישנית..
בחיים אני לא יצליח להביא לחברה הזאת את המכתב כי אני כל כך מתבישת..
וזאת הבעייה אצלי.. מרוב שאני ביישנית אני לא יכולה לדבר איתה והלגיד לה את מה שמציק לי..
או אפילו לתת לה מכתב.. וגם עם אני זאתי שתביא לה את המכתב היא בחיים לא תכח אותו והיא תיזרוק אפילו לפח...
ולגבי השאלה השלישית שלי ושאתה ענית ..
אז שמתי לב שבזמן האחרון היא בהתחלה מתנהגת אלי קצת שונה ויחס אחזרי ההייתי אומרת.. ואחרי זה היא מתנהגת אלי בסדר..
ולפי מה ששמעתי אז אחותי תלך לשבועיים בלבד ואחרי זה היא כמעט כל יום תיהיה בבית ..
וזה מה שמשמח אותי :]
ותודה על העזרה :]