פורום הפרעות קצב הלב, הפרעות לב - יש לך שאלה?

מלי שלום,
אנסה לענות לפי הסעיפים שהעלת:
1) אין בהכרח סיכון מוגבר בפעולה החוזרת בגלל שהייתה טמפונדה בפעולה הראשונה. הייתי ממליץ בחום שתעשה את הפעולה הפעם במקום שמשתמש בצנתר אקו תוך לבבי (ICE) שמאפשר הדמיה מצוינת של איזור מעבר בין פרוזדור ימין לשמאל (שמתבצע בכל פעולה מסוג זה) ומשפר את בטיחות הפעולה.
2) בהחלט לא נדיר לראות אנשים שזקוקים לצריבה חוזרת. כידוע, אחוזי ההצלחה של פעולת הצריבה לפרפור פרוזדורים הינם סביב 70%. מתוך ה-30% שהפרפור חוזר אצלם, המטופלים המתאימים יכולים להנות מפעולה חוזרת שמעלה את סיכויי ההצלחה במניעת הפרפור אל מעל 80%. אין עניין של כל כמה זמן ״צריך״ לעשות צריבה. אם הפרפור חוזר, ניתן לשקול ביצוע צריבה חוזרת.
3) אבלציה מוצלחת יכולה לאפשר הפסקת טיפול נגד הפרעות קצב לב אך לא טיפול בנוגדי קרישה במידה ויש לך כיום התוויה לנטילתם.
4) אכן יש שתי גישות לפעולת האבלציה לפרפור פרוזדורים. בגלל שמדובר בפעולה חוזרת אני ממליץ על ביצוע הצריבה עם ״חימום מקומי״ ולא הקפאה. זה לא המקום להתחיל לפרט את הסיבות אך כשתתיעץ עם רופא אלקטרופיזיולוג מומחה בקשר להמשך הטיפול הוא יוכל להסביר לך את היתרונות של האופציות השונות. חשוב לציין שאין מחקר שבוחן באופן רנדומלי ומשווה יעילות של סוג אחד של צריבה לשניה במטופלים שזו להם הפעולה השניה. הצריבה עם ״חום״ נותנת גמישות למי שעושה אותה לביצוע בידוד ורידי הריאה (כולל כאשר הם קצת פחות סטנדרטיים מבחינה אנטומית) וכן ביצוע צריבות נוספות לפי הצורך.
5) במיוחד כאשר מדובר בצריבה תוך שימוש ב״חום״, ישנה חשיבות מכרעת לנסיון הרופא המטפל. שיהיה לו נסיון משמעותי ספציפית בצריבה מסוג זה ושממשיך ומבצע כמות מספקת של פעולות מסוג זה לאורך השנים. חשוב גם לבצע את הפעולה במרכז שיש בו את הציוד המתקדם ביותר שכיום (כולל ICE והגסראות האחרונות של מערכת הניווט CARTO), שיכול לאפשר ביצוע יעיל יותר של פעולות אלו עם בטיחות גבוהה יותר.
בגלל שאתה צעיר יחסית (כן אצלנו 66 זה נחשב צעיר), אם אתה אכן סובל מפרפור תסמיני למרות תרופות, בהחלט הייתי ממליץ לשקול ביצוע צריבה. ההחלטה הסופית תלויה בכמה דברים נוספים שצריך לבחון כגון ממצאי אקו לב.
אתה מוזמן ליצור קשר איתי או עם כל מומחה מנוסה אחר בתחום להתייעצות לגבי המשך הטיפול.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

אווה שלום,
חוסר סדירות בקצב ה״סינוס״ איננה תופעה מסוכנת. התסמינים שאת מתארת יכולים להתאים לסינוס אריטמיה או גם לפעימות מוקדמות ממקור כלשהו בליבך. שני המצבים אינם מסוכנים באנשים עם לב תקין מבחינה מבנית.
ממליץ לפנות לביצוע אקו לב, הולטר קצב לב 24 שעות והתייעצות עם מומחה להפרעות קצב לב לצורך התרשמות וקבלת החלטות.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

אליהו שלום,
פעימות מוקדמות בתדירות שאתה מתאר יכולות להוות בעיה גם מבחינת התסמינים ולעיתים אף מעבר לכך. כמובן שבלי להכיר את הרקע המלא ולהתרשם מהבדיקות השונות כולל אקו לב ומבחן מאמץ אני לא יכול לתת המלצות כלשהן. כן יש אופציות של טיפול תרופתי ובמקרים מסוג זה גם אופציות של טיפול בצריבת המקור בצנתור (אבלציה), שיכולה להיות יעילה יותר מטיפול תרופתי ואף להוות תחליף לצורך בטיפול התרופתי. אתה מוזמן להתיעץ איתי או עם כל מומחה אחר בתחום שעוסק בפעולות מסוג זה להתייעצות.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שרי שלום,
ראשית בדיקת ההולטר היא בסה״כ תקינה. לכולנו הדופק יורד די משמעותית (כן גם לערכים של 37) בשעות הלילה, ולכולנו יש פעימות מוקדמות בודדות והתדירות שלהם אצלך אינה גבוהה במיוחד (<1%). גם ארועי הטכיקרדיה הקצרים הינם שכיחים מאוד ואני מניח שאת לא מרגישה אותם כלל ואין צורך לטפל בהם.
עם זאת, ברגע שהיה תיעוד של פרפור פרוזדורים, ההתיחסות אליך צריכה להיות כמישהי שסובלת מ״פרפור פרוזדורים התקפי״. מטבע הפרעת הקצב הזאת, פעמים רבות המטופלים עושים הולטר של 24 או 48 שעות או אפילו ניטור של חודש ימים ללא תיעוד הפרעת הקצב ועדיין ההתיחסות אליך צריכה להיות שונה ממישהי שלא תועד אצלה פרפור פרוזדורים.
ישנם שני נושאים נפרדים שצריך לתת עליהם את הדעת במטופלים עם פרפור התקפי. האחד הוא הסיכון לקרישי דם שעלולים לגרום לארועים מוחיים (תלוי בגורמי הסיכון השונים). השני הוא התסמינים בזמן פרפור פרוזדורים והטיפול בהפחתתם. את מוזמנת לפנות אלי או לכל מומחה אחר בתחום פרפור הפרוזדורים להתייעצות והחלטות לגבי צורך בהמשך טיפול.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

היי אילנית,
סינוס טכיקרדיה (שאינה במקומה) איננה בעיה רפואית משמעותית בעלת השלכות כלשהן לטווח ארוך למעט העובדה שהיא כן יכולה לגרום לתסמינים של פלפיטציות ולעיתים הרגשה רגע. אין מניעה מטיפולי פוריות במטופלים שסובלים מסינוס טכיקרדיה שאינה במקומה (Inappropriate Sinus Tachycardia).
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

עופר שלום,
אין בעיה עקרונית המונעת את השימוש בתרופות ההכנה או ההרדמה שתיארת.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

מורן שלום,
באופן כללי, פעימות מוקדמות ואפילו צרורות של מה שקרוי "טכיקרדיה חדרית״ (פעימות בצרורות) קצרות כפי שתיארת אינן מסוכנות בדרך כלל במטופלים עם לב תקין מבחינה מבנית. עם זאת, הן יכולות לעיתים קרובות לגרום לתסמינים לא נעימים ולחרדה משמעותית בחלק מהמטופלים. על כן הטיפול בהפרעות קצב לב מסוג זה, הוא בד״כ נועד בעיקרו לשיפור בתסמינים. בהחלט מתח וסטרס יכולים ״לעודד״ את הפרעות הקצב בשל ההורמונים והחומרים שהגוף מפריש במצבי סטרס. אין ספק שכאשר מדובר בבעיה שמריצה אותך למיון בממוצע אחת ל-3 חודשים, יש צורך לברר את העניין לעומק ולשקול טיפול שימנע ארועים מסוג זה.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

תודה דוקטור על התגובה.
אבל עשיתי 3 פעמים אקו לב בעשור האחרון א.ק.ג כל יומים.פגשתי לפחות 4 קרדיולוגים פלוס מאות רופאים שטענו שהלב תקין פיקס.
מה שמריץ אותי למיון זה התקפי חרדה באופן כללי ללא קשר לפעימות מוקדמות.התקפי פעימות מוקדמות הקפיצות האלה בלב שבאות לפעמים ברצף קרו רק אירועים בודדים שנמשכו גם דקות ומיד הלכתי למיון ואמרו שתקין.
הסטרס ותקופות מתוחות וחרדתיות מגבירות את כמותן ויכולות להגיע בצרורות?אתן דוגמא.
היום הייתי בדרך לעבודה חדשה ןהייתי אמורה לקבל רכב על הילוכים (לא רגילה לנהוג בהילוכים) ומהבוקר קמתי עם חששות שחלילה אעשה תאונה או לא אסתגל להילוכים וכו...ואז בדרך לעבודה היה לי איזה 10 פעימות מוקדמות שבאו אחת אחריי השניה נכנסתי ללחץ עוד יותר והחל דופק מהיר וסחרחורות אחריי שהפעימות מוקדמות נגמרו.ואז לקחתי איזה רבע בצד עשיתי נשימות וזה עבר.כמובן שאמרתי להם שאני לא רוצה לעבוד שם.
השאלה עם זה יכול לקרות בחרדה מודעת לא מודעת סטרס ולחץ פנימי.כי זה קשה לחיות בתחושה כאילו יש לך בעיה לבבית ואין לך.אבל הסימפטומים של פעימות מוקדמות גורמות לך לא להאמין שאין לך משהו בעיקר שהם באות מידי פעם אחת אחריי השניה.או באמצע אוכל או בזמן שמחה או כעס וכו...הורס את החיים הדבר הזנ

הרופא פסיכאטר אמר לי לקחת או פבוקסיל או לוסרל שתיהם מקבוצת ssri נגד חרדה.
האם זה אפשרי לקחת שיש פעימות מוקדמות?
אני רוצה לטפל בחרדות

ראשית, אין בעיה עקרונית עם התרופות שהזכרת מבחינת הפעימות המוקדמות. כן כדאי שהרופא שלך יתרשם מהאק״ג המלא לפני התחלת הטיפול. מבחינת מה שכתב מוקדם יותר לגבי החרדה, יש לא מעט אנשים עם התקפי חרדה, ואין להם פעימות מוקדמות תוך כדי ובטח לא צרורות שלהן. לך כן יש הפרעה חשמלית שגורמת לפעימות אלו וככל הנראה מחמירה במצבי סטרס וחרדה. זאת ככה״נ לא בעיה חמורה שכן כפי שכתבתי קודם פעימות מוקדמות ואפילו צרורות שלהן אינן מסוכנים בד״כ במטופלים עם לב תקין מבנית. כדאי לבדוק את הדברים לעומק ולהחליט מה עושים.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

דודו שלום,
אכן מצבים של סטרס גורמים לגוף להפריש הורמונים וחומרים שונים שיכולים ״לעודד״ הפרעות קצב לב. עם זאת זה לא קורה לכולם אלא לאותם האנשים שיש להם את הנטיה להפרעות קצב לב. אני לא יודע באילו הפרעות קצב לב מדובר אצלך אך בהחלט הייתי ממליץ להתייעץ עם מומחה לעניין (אתה מוזמן לפנות אלי או לכל אחד אחר שתבחר) ולבדוק את הנושא ומה ניתן לעשות כדי להיפרד לשלום מהפרעות קצב הלב הללו. ישנן אופציות טובות ויעילות מאוד בימינו לטיפול בהפרעות קצב לב באופן שמיתר את הצורך בטיפול תרופתי או מפחית אותו.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

פז שלום,
פרפור פרוזדורים היא הפרעת קצב לב שכיחה שהארעות שלך עולה עם הגיל. הפרפור בעצם מכניס את הפרוזדורים (מדורי הלב העליונים) למין סערה חשמלית של 350-400 פעימות לא סדירות בדקה. לשמחתנו הכבל שמחבר חשמלית בין הקומה העליונה לתחתונה בליבנו לא יכול להעביר חשמל כל כך מהר ולכן הדופק שנמדד (שהוא הקצב התכווצות של המדורים התחתונים (החדרים) נדיר שיהיה מעל 160, למרות שבצעירים זה יכול להגיע לדפקים גם יותר גבוהים.
הבעיה העיקרית עם הפרפור היא הסיכון להיווצרות קרישי דם בלב שיכולים לגרום לארוע מוחי. במטופל צעיר כמוך וללא מחלות רקע למעט עודף משקל ושומני הדם, הסיכון לארוע מוחי קטן מאוד ולא מצדיק שום טיפול מונע. הצד השני של הפרפור הוא עד כמה הוא ״מציק״. יש אנשים שלא מרגישים אותו ויש כאלה שהוא משגע אותם. בשל גילך הצעיר מאוד, לא נראה לי הגיוני להשאיר אותך בקצב לב לא תקין של פרפור כי בעצם לאורך זמן הוא יגרום לשינויים וצלקות בליבך והקרדילוק לא יעזור בעניין. אני ממליץ לך בחום להתיעץ עם מומחה בתחום, אתה מוזמן לפנות אלי או לכל מומחה אחר שתבחר, כדי לקבל החלטות לגבי מה עושים. אין ספק שבינתיים הדבר החשוב לעשות הוא לטפל בגורמי הסיכון לפרפור בהם עודף המשקל שלך.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

סיגל שלום,
ראשית חשוב להבין שפעימות מוקדמות ממקור חדרי באישה עם לב תקין מבחינה מבנית (אם אכן כך הדבר), אינן מסוכנות בדרך כלל. יש לעשות בירור בסיסי כדי לוודא שאכן כך הדבר. לגבי תרופות ממשפחת ה-SSRI, הן לא אמורות להחמיר באופן משמעותי פעימות מוקדמות. הייתי ממליץ להתיעץ עם קרדיולוג ולבצע בדיקות הולטר 24 שעות בלי ועם טיפול ב-SSRI בשביל ראשית כל לכמת את הפעימות המוקדמות וגם לראות באופן אוביקטיבי את האפקט של הטיפול ב-SSRI עליהם.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

יסמין שלום,
אק״ג הוא בעצם ״צילום מצב״ של הפעילות החשמלית של הלב במשך כמה שניות שהוא לוקח. מה ש״מפעיל״ את הלב אלו פעימות חשמליות שיוצאות מ״קוצב הלב הטבעי״ שלנו שנקרא ה״סינוס״. ״קצב סינוס״ אומר שמקור הפעימות הוא בקוצב הלב הטבעי ה״רגיל״. במקרה של הבן ה״סינוס״ מעט איטי (״ברדיקרדי״) ומייצר 43 פעימות בדקה במנוחה. זה יכול לנבוע מכושר אירובי גבוה שידוע כמוריד את דופק המנוחה או מדברים שונים אחרים. כדאי לעשות בירור קרדיאלי בסיסי ולהיבדק ע״י קרדיולוג שמתמחה בקצב הלב. את מוזמנת להתייעץ איתי או כל מומחה אחר בתחום שתבחרי.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

גלית שלום,
ככה״נ הכוונה היא ל-Mobitz I אך כדאי לוודא מול מי שנתן את הפיענוח.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

דורון שלום,
באופן כללי התשובה היא שיש לבחון את הדברים בטרם ניתן לענות על שאלתך. צריך להלשים בירור בסיסי ומומלץ להיוועץ בקרדיולוג שמתמחה בהפרעות קצב לב. ברוב המקרים פעימות מוקדמות אינן מסוכנות ואין מניעה מפעילות גופנית אך כאמור זה כפוף לבדיקה שלא תראה בעיה ספציפית לבבית משמעותית.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

מרלן שלום,
אני לא מצליח להבין את השאלה, אני מנחש שאת מערבבת שני דברים שונים.
לקוצב עצמו יש אלקטרודות (בין אחת לשלוש) שיושבות בלב ועוזרות בהפעלת המדורים השונים במקרה הצורך. לעיתים יש צורך בהוספת אלקטרודה נוספת בשביל לסייע לתפקוד לב מיטבי.
במקביל יש ״סיב״ שמחבר בלב בין המדורים העליונים לתחתונים. לעיתים במצבים של פרפור פרוזדורים, ממליצים על ״ניתוק הסיב״ בפעולת צריבה, מה שעוזר למנוע את הדופק המהיר והתסמינים שהפרפור יכול לגרום להם.
בכל מקרה כדאי שתתיעצו עם מומחה הפרעות קצב לב שיעריך את המצב, ייתן את המלצתו ליסביר לכם את הדברים כך שתוכלו להבין במה מדובר.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

אבנר שלום,
זה לא תחום המומחיות שלי אבל בגדול הכל תלוי במה הסיבה לאוושה. האוושה יכולה להיות קשורה למום לבבי מולד כזה או אחר, יש קלים יותר וקלים פחות. לעומת זאת יכול להיות שבבדיקת אקו יראו שאין שום מומים והכל תקין לחלוטין ואז מדובר באוושה תקינה, ״פיזיולוגית״. מומלץ להיוועץ בקרדיולוג ילדים שיעשה אקו לב...
בברכה, ד״ר גיא רוזן