פורום טיפולי ורידים, דליות, מחלות כלי דם - יש לך שאלה?

שלום קובי,
לפי מה שאתה כותב הבדיקה שלך נראית תקינה.
איני יודע מה הייתה ההתוויה לבדיקה, ומה הסימפטומים/מחלות הרקע בגינם עברת את הבדיקה, כך שההתייחסות שלי מסוייגת.
שנה טובה

בוקר טוב אלה,
ברור שיש קשר של טראומה לעור אשר גרמה להמטומות הללו (שטפי דם תת עוריים).
עולה השאלה באם את אדם בריא אשר קצת הגזמת עם כמות הטראומה על העור והרקמות מתחת אשר גרמה לקרע נימי דם קטנים ושטפי דם, או יש לך בעייה של תת קרישיות, אשר גרמה בטראומה קטנה יחסית לדימום עצמוני (ספונטאני) מטראומה קלילה...
איני יודע מה גילך, מה מחלות הרקע מהן את סובלת, ומה התרופות הקבועות שלך - אם בכלל.
אם אכן ישנן המטומות של 10 ס"מ, ברוחב, בכל היקף הבטן התחתונה, כנראה שישנה בעיה חבויה (הכל אני אומר בהסתייגות).
הייתי ממליץ:
1. באמת שלא תתאמני עם החישוק, ואלוי תתאפקי מספורט מגע אשר יכול לגרום חבורות
2. תוכלי לשלוח לי לכאן את הרקע הרפואי שלך, אולי נתקדם הלאה בעזרה לך
3. לפנות לרופא המשפחה, ודרכו להמטולוג לבחינת מצב קרישת הדם שלך, ולודא כי אין בעיית תת קרישיות (בדיקות דם)
שבת שלום

תודה על תגובתך. אני בת 29 , ברקע סובלת מהשמנה (BMI 35.1), סכרת (מזה שנה וחצי, מאוזנת HBA1C =6.1 מטופלת בג'נואט ופרנדז), לציין לאחרונה עשיתי בבדיקות דם כולל INR שיצא תקין 1 , טסיות גם בגבולות הנורמה( נתבקשתי לעשות זאת עקב החלט ה על ביצוע ניתוח בריאטרי בעוד כחודש וחצי). אני חושבת שקצת הגזמתי עם האימון.. מתי אפשר לחזור להתאמן? תודה ויום טוב :))))))))))

עקרונית, את יכולה לחזור לאימון, כי את לא יכולה להזיק לעצמך , אבל הייתי מחכה להתבהרות ההמטומות, ושלא ייכאב לך. אבל כדאי ש"תירגעי" ולא להביא לחבורות כל כך רציניות לגוף/עור.
בכל מקרה הייתי הולך להמטולוג, יש המון מעבר ל INR תקין.
יום טוב ושנה נפלאה

נראה אכן כמו טראומה עורית.
בכל מקרה יש להיבדק אצל רופא המשפחה, ייתכן שבנסוף יש לך חסר של פקטור קרישה ויש לך נטיה מוגברת לדימום.

בבית חולים תל השומר, מחלקת דימות (אנגיוגרפיה פולשנית), ישנה יחידה לטיפול בצנטור במלפורמציות של כלי דם.
יש להיבדק אצל רופא כלי דם , ומשם אפשר להפנותך להמשך טיפול

שלום,
רוב תופעות הלואי הן זמניות ולגבי שאר השאלות, ממליץ להפנות במייל

שלום לך
אין משחה שפותרת בעיית ורידים
במצבים בהם ורידים בולטים יש בעיית שסתומים בווריד פנימי יותר שהוא מקור הבעיה. תופעה זו נקראת אי ספיקת ורידים. במצב זה הדם זורם הפוך. במקום ללב, לכיוון כפות הרגלים. אי ספיקת ורידים [venous insufficiency] הגורמת לורידים בולטים [דליות - varicose veins] שהן רק הענפים של הוריד הפנימי הלא תקין , בעיה זו עלולה בהמשך לגרום לנפיחות ברגלים פצעים ודימומים. במקרים אלה הטיפול המומלץ והיעיל ביותר בעל נוחות מרבית ומינימום תופעות לוואי הנו סקלרוזציה מונחית אולטרהסאונד
ultrasound guided sclerotherapy] – UGS]. ניתן לטפל ביעילות רבה ובנוחות באמצעות סקלרוצזיה מונחית אולטרהסאונד וזאת אך ורק תנאי שהטיפול מבוצע בידיים של רופא מיומן ומנוסה, כיוון שלרמת הניסיון והמיומנות חשיבות עליונה בכל פעולה רפואית בכלל, ובUGS בפרט.בפעולה זו תחת הנחיית האולטרנסאונד מונחית מחט דקיקה לוריד הפנימי הלא תקין ודרכה מועבר חומר מוקצף הגורם לכיווץ הוריד וניטרולו. תופעות לוואי עלולות להיות כמו בכל טיפול רפואי אך רובן חולפות ולא משמעותיות ויכולות לכלול כאב מקומי, שינויי צבע חולפים, תגובת רגישות יתר-אלרגיה ולעיתים רחוקות יותר מאשר בניתוח ורידים, פקקת עמוקה.
לגבי שאר הטיפולים הפחות יעילים, טיפול בגלי רדיו [שזה בעצם כבל חשמלי המוחדר לוריד ו'מרתיח את הדם' וגורם לכוויות פנימיות בוריד, ובלייזר שעובד בעקרון דומה אך על קרינת לייזר, מסוגל לרוב רק לפתור רק חלק מהבעיה ורק בחלק מהמטופלים אצלם הבעיה מצומצמת לווריד אחד בתנאי שאינו מפותל או חסום חלקית, דבר שאינו מאפשר טיפול בלייזר. בגמר הטיפול בלייזר לרוב נדרשות פעולות נוספות כגון ניתוחים מקומיים או הזרקות. ניתוח ורידים לרוב נכשל והבעיה חוזרת לרוב בחומרה גדולה יותר. והגרב האלסטית אינה נוחה ואינה פותרת את הבעיה.

שלום רועי,
אני חושב שדנו כבר בנושא,
עליך להיוועץ עם רופא העור שטיפל בך

שלום ג'קי.
המילה "קרע" באבי העורקים הבטני יכולה להתפרש בכמה צורות בשפה המקצועית - יכול להית כי מדובר במפרצת (ANEURYSM) אשר נקרעה (התפוצצה - RUPTURE) או קרע של שכבות העורק (AORTIC DISSECTION).
לשתי המקרים הטיפול ב סטנט-גרפט, בידיים מיומנות היא טיפול הבחירה.
יש מקומות בארץ ובעולם אשר אינם מיומנים בפרוצדורה, או שישנם מאמרים שבהסתכלות על התוצאות לטווח הארוך, ניתוח פתוח וסטנט-גרפט שונים. אך לדעתי טיפול זה הוא מהיר, פחות מסוכן, יעיל לפחות כמו ניתוח לטווח הקצר והארוך, ההתאוששות ללא ספק קלה יותר לאחר סטנט-גרפט מאשר ניתוח, כך גם הסיבוכים.

תודה רבה ד''ר טל סולומון,

אני יהיה יותר מדויק.

התכוונתי לדיסקציה של ההאורטה מהחלק הטורקלי לכל אורכה, דיסקציה מסוג B.

זה יהיה נכון לעשות את הניתוח הנ"ל לבחור מתחת מגיל 18 ? שכל חיי יצטרך להיות תחת ביקורת של C.T (שעלול לפתח קרינה בגיל מבוגר יותר ח"ס) ?

שלום ג'קי.
כאשר מדובר בילד מתחת לגיל 18, הסיפור שונה!
דיסקציה של האאורטה סוג 2 מטופלת בד"כ כאשר יש כבר סיבוכים, דהיינו מעבר להתפתחות מפרצת (הרחבה) או חדירה לאיברי הבטן וקיפוח אספקת הדם.
תלוי מאוד מה מימדי המחלה ומה ההתוויה לטיפול. יש הגורסים כי הכנסת סטנט גרפט לנער או ילד אינה הפתרון הכי טוב, בהסתכלות שהגוף בגדילה, והסטנט יישאר קטן בעוד הילד בגדילה.
אתה צודק לגבי הקרינה ב CT לאורך שנים. השאלה מה התחליף? ניתוח בו פותחים את בית החזה והבטן, ניתוח אשר מבוצע על הפסקת פעילות הלב ותנאים של מכונת הנשמה לב-ריאה? אישפוז מאוד ממושך, צלקת מאוד ארוכה, שיקום ממושך, "נכות" לכל החיים, יש לבדוק מול רשויות הצבא מה המשמעות לגיוס בכל אחד מהטיפולים....
קל לבוא ולהציג עובדה - המעקב ב CT במשך שנים רבות, יש לבחון את כל הדברים בעד ונגד, ולשבת מול צוותים המכירים את הדמיה של המחלה (מה שאני לא), מכירים את החולה עצמו, ולפי זה "לתפור" את הטיפול האופטימלי. כמובן ברור שלכל אחת מהשיטות יש יתרונות וחסרונות, בחלק מהמקרים הכף נוטה לכיוון אחד השיטות, אך המצאות מספר שיטות טיפול מדגישה כי אין "פתרון יחיד" לסוגיה, ומצד שני אף אחת מהשיטות לא מספיק טובה שתוכל לבטל את חברתה.

שלום
יש מספר מאמרים התומכים בדעה זו אם כי עדיין אין תמימות דעים באשר לכך למרות שהעדויות לכך הולכות וגדלות.

שלום לך
למי לפנות כדי לבדוק מה לעשות עם זה? רופא כלי דם? פלסטיקאי? רופא משפחה?
2. האם יש טעם לבחורה שעוד לא ילדה לעשות הליך להעלמת הנימים? מתוך חשש שיחזור אחרי לידה כמובן
3. האם טיפול מקדים באמת ימנע התרחבות של הבעיה כפי שפלסטיקאים ממליצים?
4. מה טווח עלויות לטיפול זה?
5. האם זה לא יחזור אחרי טיפול?
6. איך להמנע מהופעה מחודשת?
לפי תאורך מדובר בתופעה אסטטית ללא משמעות רפואית. קיימים רופאים רבים שמטפלים בכך בהם רופאי כלי דם, רופאי עור ולעיתים רופאים כלליים. חשוב לברר אצל הרופא שאת פונה אליו את רמת הנסיון שלו בטיפולים אלה כי לנסיון משקל מאד חשוב להצלחת הטיפול.
כיוון שמדובר בנטייה גנטית, אין משמעות לטיפול במקום אחד כיון שנימים יכולים בלי קשר להופיע במקור אחר ברגל.
אין דרכים ידועות כיום למנוע הופעה חדשה. בלי להתחייב על מטפל כזה או אחר, טווח המחירים יכול לנוע בין 400 ל1200 ש''ח לטיפול פלוס מינוס.
הטיפול אינו נחשב לרפואי לכן הקופות לא נוהגות להכיר בו ולהחזיר חלק מהעלות.

ראה הקודם

שלום חווה.
אם הבנתי נכון מתאורך, בעלך בן 39, עם עודף משקל, סוכרת משפחתית, וכהות ברגליים המחמירה.
כמו כן הייתם אצל כירורג כלי דם אשר ....איני יודע מה קבע, וגם אמרת כי היה בבדיקת דופלר ורידים עמוקים....שתוצאתו לא מצויינת כאן.
קצת קשה לי לחוות את דעתי, אך אנסה בכל מקרה לחבר את כל הקצוות:
ככל הנראה כי מדובר בתהליך של אי ספיקה ורידית שטחית (צבע הרגל עם שקיעת הברזל) וייתכן כי בעבר בייתה לו פקקת ורידים עמוקים.
בנושא הורידים אצטרך קצת יותר מידע מדוייק והבחנה בין מערכת שטחית ועמוקה ובאם אחת/שתי המערכות נמצאות במצס של פקקת? דליות? אי ספיקה? רפלוקס - תוכלי לקבל תשובה בבדיקת דופלר הורידים שעבר.
לגבי המערכת העמוקה, באם היא במצב פקקת או פקקת ישנה, יש להיוועץ עם פנימאי/המטולוג לגבי הצורך בטיפול נוגד קרישה. לגבי המערכת השטחית - באם המערכת נמצאת באי ספיקה או רפלוקס, עם הווצרות דליות, יש לזה טיפול, וכיום מומלצת השיטה של הזרקת קצף מונחית אולטראסאונד.
אין לי ידע לגבי המערכת העורקית שלו באם יש לו כאבים ברגליים בעת מאמץ.
כמו כן האם מעשן? עוסק בפעילות גופנית? מצב לבבי?
כל הדברים הללו צריכים לקבל התייחסות בביקור אצל כירורג כלי דם שיוכל מכל הנתונים להגיד אם בנוסף לבעיה ורידית ישנה בעיה עורקית ואיך לטפל.
הייתי ממליץ לו לאזן את גורמי הסיכון - הפחתת משקל, פעילות גופנית (בהתאם למצבו הלבבי), איזון סוכרת באם יש לו, בדיקה ואיזון כולסטרול. הטיפול המניעתי הוא היעיל ביותר לבעיות כלי דם, כולל ורידים.
אשמח לדיין את מצבו לאחר השלמת המידע, אך הדיון מול כירורג כלי דם (במרפאה)תהיי היעילה ביותר

שלום לך
לרוב המסתמים ניזוקים באופן כרוני בעקבות פקקת = DVT ומגיעים למצב של אי ספיקה כרונית במערכת הורידים העמוקים אולם יש לא מעט מקרים ביותר משליש בהם למרות אירוע הפקקת העמוקה, השסתומים חוזרים לתפקד ואין מצב של אי ספיקה. תפקוד השסתומים תלוי גם בנרחבות הפקקת מלכתחילה.

ראשית תודה רבה על התשובה..
האם לאור הממצאים ניתן לומר כי הפקקת הייתה נרחבת??
האם האי ספיקה גורמת לכאבים ברגל ?? ובמצב שבו כשבר יש מספר טרומבוסים האם המצב עוד הפיך בכלל??
תודה רבה

שלום שוב
נמצאה פקקת ברורה בחלק מורידי השוק והתעבות שחשודה לפקקת חלקית באזור הלחץ בוריד האיליאקלי באגן. אם יש רק פקקת בשוק, מדובר בפקקת לא נרחבת. פקקת נרחבת מערבת גם את ורידי הירך ואף האגן. איננו בטוחים שיש פקקת בוריד האגן וייתכן שמדובר רק בתגובת הדופן ללחץ. אי ספיקה עלולה לגרום לכאב . יש עוד סיכויים למצב הפיך אצלך כלומר למצב בו לא תהייה אי ספיקה כרונית אך רק בדיקת דופלקס לאי ספיקה בעוד מס' חודשים תוכל לקבוע זאת.

שלום דן,
בתמונה אני רואה שלשה ממצאים
שניים הם פסים מאוד הנדסיים שהם "טראומה" לעור - אולי רוכסן שישב שם ולחץ, או מכה שלא חשתה ממשהו נוקשה/חד.

הכתם הנסוף לא ברור לי, ייתכן סתם נמש או "כתם זקנה" Senile pigmentation, בכל מקרה אם הוא הופיע מחדש (וקצת קשה לי לאמוד את גודלו האמיתי), הייתי פונה לרופא עור, ולא ממתין לייעוץ אינטרנטי.

למרות הכל, לא נראה לי כי מדובר בבעיית כלי דם

שבת שלום

תודה
אבל -לא מכה לא שום דבר
הנמש נמצא שנים לא גודל ועוד רבים כמוהו .
מצורף תמונה מוגדלת של הסימן החדש בניגוד לישן שמתחיל להרפא

בוקר טוב,
כמו שציינתי, אולי לא הרגשת. ההופעה המאוד סימטרית הזו מעידה שמשהו חיצוני לחץ/שפשף/שרט את עורך, גם אמרתי אולי רוכסן או ביגוד עם מתכת השאיר את סימניו.
אתה נוטל מדללי דם? אספירין? סטירואידים - הם יכולים לגרום לנגעים כמו זה בטראומות קטנות מאוד לעור.

שלום חנן,
בעולם הרפואה ישנם לא מעט מחקרים רפואיים, בחלקם מהווים מדד מחקרי, ורק למיעוט יש גם אימפליקציה טיפולית.
טרשת עורקים הנה מחלה אשר פוגעת בשקיעת רבדים טרשתיים בעורקי הגוף. תחילת המחלה אצל כל האוכלוסיה מאז גיל ינקות, אך מהירות התקדמות המחלה נובעת מסיבות מולדות ומסיבות נרכשות, ולמעשה שילוב שלהן. ידוע כי סוכת, עישון, יתר שומני דם ויתר לחץ דם תורמים למימדי המחלה ולמהירות התקדמותה. כפי שציינתי, כולנו סובלים במידה זו או אחרת מהמחלה, אך הטיפול כיום מכוון ברמות שונות - המניעה או האטת המחלה ע"י איזון גורמי סיכון, הפסקת עישון פעילות גופנית וכד', יחד עם מפחיתי שומנים ותרופות למניעת איגור טסיות (ועוד תרופות אשר יעילותן מוגבלת יותר) מאידך, ישנם חולים אשר הטיפול השמרני והמניעתי לא הספיקו, ויש לטפל בהם ניתוחים וצנטורים (המקצוע בו ני עוסק).
אומדן מידת המחלה ומיקומה קריטי. מחקרים רבים נמצאים היום בעיצומן, אשר מנסות למדוד לחץ דם, מהירויות זרימת דם גמישות עורקים ועובי דופן העורק - כולם למעשה מהווים אומדן למידת המחלה. איני סבור שיש התוויה לבדיקות סקירה כאלו לכלל האוכלוסיה, עקב מחירן, הזמן שהן נוטלות, ובגלל המסקנות המאוד לא חד משמעותיות שלהן. אביא מספר דוגמאות:
מדידת לחץ דם נעשית ע"י האזנה לזרימה בעורק בגפיים, בעת שלחץ מופעל על העורק ופוחס אותו. ההנחה בבדיקה זו כי העורק מספיק רך על מנת לפחוס ולהפסיק בו את הלחץ/זרימה, ואת הלחץ המועבר מודדים. אך אצל חולים עם פגיעה בדופנות העורקים, ישנה בעיית גמישות העורקים, ואז הערך מספרי לא מדוייק. מכאן, שניתן למדוד בדרכים עקיפות לחץ, כמו מדידת זרימה וכד'.
בבדיקת דופלר מודדים שינוי בגל זרימה בעת שינוי מהירות זרימה. מהירות הזרימה משתנה כאשר הצינור בו זורם הנוזל, משנה קוטרו - לדוגמא בהצרות עורקית עקב מחלה טרשתית.
לסיכום - בדיקות מודרניות אלו חשובות לצורך אומדן מצב העורקים. אין צורך בבדיקה על בסיס קבוע שלהן, אלא כאשר ישנה מחשבה על צורך או מעקב צמוד אחר חולה עם בעיה עורקית או לחץ דם, אשר הבדיקות הזמינות כיום (פשוטות, לא חודרניות, מדוייקות וזולות!!) אינן עונות על שאלות אבחון .

שלום ד"ר סלומון, תודה על התשובה המפורטת. אני מתייחס לפיסקה בתשובתך שדנה בשיטה הרגילה למדידת לחץ דם, ובכך שהשיטה מניחה גמישות מסוימת של כלי הדם. אנחנו, באתר מוטקה, כבר אנשים זקנים, ואני בטוח שכלי הדם שלנו כבר פחות גמישים מהממוצע. לכן נדרש יותר לחץ כדי לפחוס אותם. אני והבנות שלי מודדים לחץ דם באותה שיטה, והרופא שלנו רוצה שאני אגיע לאותו לחץ דם כמו הצעירים. משהו נראה לי לא הגיוני בזה. אני טועה ?