פורום הומואים, לסביות - יש לך שאלה?

שלום רב
עירור מיני כתוצאה מצפייה בסרטי פורנו הוא דבר שכיח ונורמלי (גם בסרטי גברים וגם נשים). נטייה מינית מוגדרת לפי תחושות פנימיות של משיכה מינית ורומנטית לגבי גברים או נשים. כך שאם אתה נמשך רק לנשים ולא לגברים, אינך הומו. ואם אתה נמשך לשני המינים - אז אולי נטייתך היא דו מינית (וגם זה בסדר גמור).
השאלה היא, מה הסיבה שאתה מעדיף לראות סרטי פורנו דווקא של גברים?

שלום איילת,
יש אתרי הכרויות,
יש פייסבוק
יש דרך קשרים ידידותיים קיימים
יש דרך פעילויות הק"ן במרכז הגאה (הפעילויות של המרכז הגאה המיועדות לנשים)
יש פורומים ברשת ללסביות כולל פורום ללסביות בנות שלושים פלוס
יש לראות מי בסביבתך ולידע את סביבתך שאת מחפשת
בהצלחה,
טל

דנית שלום,
את שואלת שאלות חשובות שכדאי לשאול אותן היכן שיש קהל לדיון,
פורום זה עוסק בייעוץ אישי וחבל שדבריך לא יקבלו הד.
כן אני יכולה לומר שהיא לא היחידה שיוצאת מהארון לאחר שנים רבות של אי קבלה,
ולעיתים גם יציאה מהארון לא מבשרת על השלמת תהליך הקבלה - אפשר לצאת מהארון ועדין לאחוז במספר עמדות שליליות או אמביוולנטיות כלפי הומוסקסואליות.
טל

אור שלום,
אפשר לבדוק אפשרות לחימום הקשר מבלי שזה ישרוף גשרים.
לכן הדבר הראשון שאומרים זה לא ש'נמשכים', אלא הזמנה למפגש אחת על אחת מחוץ לפעילות הכללית, ושם ישנה הזדמנות להכיר יותר.
גם לבחור לא הייתי ממליצה לגשת לבחורה ולומר לה ללא רקע קודם שהוא נמשך אליה, עדיף להזמין אותה לקפה או לסרט - ושם להכיר יותר, להציע להפגש יותר, כך גם אפשר לבדוק את מידת ההדדיות ברצון בפגישות, ואת מידת הקרקע לומר משהו כמו 'את מאד מוצאת חן בעיני'. ככה אם היא רוצה גם - אז מצוין, וגם אם לא זה מאפשר לה לסרב ביותר נוחות, ומאפשר גם לך לבדוק באופן שהוא לא טוטאל לוס, כי זה לא שהשלכת את עצמך לרגליה, זה שהצעת לה אפשרות להכיר יותר טוב.
מה דעתך?

שלום רב
אתה מעלה בפנייתך מספר דברים חשובים, שאתייחס אליהם בנפרד. ראשית, המצוקה הרגשית שאתה חש נובעת בחלקה מעצם היותך מאוהב באדם שאינו מחזיר לך את אותו הרגש. אהבה נכזבת היא דבר שכולנו לומדים להכיר בשלב זה או אחר בחיינו ולומדים גם להתמודד ולהתגבר עליו. יחד עם זאת, זו כבר הפעם השלישית שאתה מתאהב באדם שאינו מסוגל להחזיר לך אהבה ונראה לי שזו דרכך (הלא מותאמת) לנסות ליצור קשר אינטימי ו/או לבחון את רגשותיך, בנסיבות בהן אתה אינך מוכן "לצאת מהארון".
לגבי הדילמות שלך באשר לזהותך ונטייתך המינית, בגילך הצעיר אף אחד לא רודף אחריך. יש לך מספיק זמן (ושנים) בשביל לנסות ליצור קשר גם עם בנות וגם עם בנים ולהחליט מה מתאים לך יותר. ברור שבשביל לנסות לבסס קשר זוגי נכון עם בחור, עליך קודם כל להתמודד עם החששות שלך באשר לאפשרות היותך הומוסקסואל. לשם כך, ייתכן וכדאי שתיעזר במטפל מיקצועי (גיי פרנדלי) שיעזור לך להתמודד עם הפחדים.
בהמשך חשוב שתכיר חברים חדשים כמוך, כאלה שמתאימים לך יותר. אם דרך אירועים חברתיים, דרך ארגונים ועמותות, דרך פורומים וצ'אטים באינטרנט או דרך חברים משותפים. זה יעזור לך מאוד להתמודד עם החששות העצמיים ויאפשר לך התנסויות מתאימות יותר. בכל מקרה ודרך שתבחר, מגיע לך להיות בקשר עם אדם שגם יחזיר לך אהבה, ולא להיתקע עם האנשים הלא-נכונים.
מה דעתך?

שלום עמית
ראשית, תודה על ששיתפת אותנו בדעתך. דעתך מוכרת ודי שכיחה, על כן, אני בהחלט חושב שהיא ראויה לתשובה. שנית, כמנהלי האתר, אנו נמצאים כאן מתוקף היותנו אנשי מקצוע טיפוליים, ואני אישית אינני רואה עצמי כנציג הקהילה ההומו-לסבית, אולם אנסה לענות לך בכל זאת. שלישית, למרות שניתן להאריך מאוד בדברים, אנסה לקצר.
מצעדי הגאווה החלו בעקבות אירועי סטנוול בשנת 1969 בניו-יורק, בהם הוכאו, נעצרו ונכלאו אנשים רבים רק משום היותם הומואים. מאז נערך מצעד הגאווה בכל שנה, במרבית מדינות העולם המערבי. זהו מצעד מחאה כנגד שנאת הומואים ואפליתה לרעה של קהילת הלהט"ב (הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטראנסג'נדרים).
לצערנו אפליה ושנאה זו קיימת גם בארץ. די להיזכר באמירותיהם של שרי ש"ס (למשל) בשביל להדגיש כמה רבה היא יכולה להיות. לכן, קהילת הלהט"ב נלחמת על זכויותיה ומצעד הגאווה משרת עניין זה בצורה ברורה, כמפגן של עוצמה וכוח, כאמצעי גיבוש לקהילה ולמען גיוס תמיכה מציבורים רבים אחרים.
חבל לי שכל התייחסותך למצעד נתונה לקומץ אנשים הרוקדים ללא חולצה על שתי משאיות. מצעד הגאווה הוא מפגן של חופש וליבראליות, של אהבת הזולת באשר הוא, ושל שיוויון זכויות לכולם - וכך יש לראותו. אני מציע לך ולחבריך להצטרף למצעד הבא ולראות אלפי אנשים, מכל הקשת הישראלית, תומכים במאבק הזה. הורים וילדים, חילונים וגם דתיים, חיילים וחיילות, הומוסקסואלים וסטרייטים - כולם אנשים נורמלים ונפלאים כפי שציינת בצדק. הם המצעד האמיתי, וכך יש להתייחס לזה.
אני מסכים איתך כי לרוב מוצג הצד הצבעוני יותר ולעיתים אף הפרובוקטיבי של המצעד, ולזה אחראים בעיקר אמצעי התשקורת שמחפשים סקופים.
יחד עם זאת, ובנימה קצת יותר אישית, הרשה לי לשאול אותך: מדוע מצעדי האהבה המתקיימים לקהל הסטרייטי אינם מפריעים לכם? מדוע הקרנבל בריו דה ז'נרו הוא מפגן של "אומנות וריקוד", אבל מצעד הגאווה הצנוע הרבה יותר זו "פריצות וגועל"? מה גורם לנו לדחות ולסלוד מאדם השונה מאיתנו? האם אתה ובת זוגך מעולם לא התמזמזתם ברחוב? האם גם על זוגות סטרייטים תגיד שהם כמו "כלבים ברחוב"?
נקודות למחשבה, עמית

יוני, שלום
איני מכיר את הנהלים של בנק הדם ואינני בטוח שהם יחזרו אליך עם התוצאות. אם חששך מבוסס, חשוב שתסמוך על עצמך ותעשה בדיקה בהקדם בועד למלחמה באיידס או במקום אחר, בשביל השקט הנפשי שלך.
חשש מבוסס נובע מקיום יחסי מין לא מוגנים. האם זו הסיבה שאתה חושש? או שיש סיבות אחרות?

הלוואי וכול ההומואים כמוך יקבלו איידס וימחקו מהמדינה והעולם

שלום רב
אנשים רבים מרגישים שמשיכתם המינית אינה מוחלטת וקבועה רק לכיוון אחד, והם נמשכים לעיתים גם לכיוון השני. ייתכן ובשל גילך הצעיר עדיין לא התנסת מספיק בשביל לדעת בוודאות מה הן תחושותיך, וזה בסדר גמור ונורמלי לחלוטין.
אם הינך מוטרד מהסיכוי שאתה הומוסקסואל, אזי כפי שאתה עצמך אומר ומתאר, אין זה נראה כך, כיוון שאתה נמשך לנשים, רגשית ומינית. יחד עם זאת, יתכן ותגלה שיש לך משיכה דומה גם לגברים, וזה לגיטימי לחלוטין.
אתה טוען שאתה מוטרד ומבולבל, והייתי שמח אם תפרט מדוע. האם זה קשור למסגרות הדתיות בהן אתה חי? לחשש מנטייה מינית הומוסקסואלית?
מה דעתך?

הבלבול שלי נובע מכך שלפעמים אני מרגיש משיכה חזקה לגברים, ולפעמים לנשים.
אני מפחד שאולי אני משלה את עצמי בנוגע למשיכה לנשים, ובעצם אני מדחיק נטייה הומוסקסואלית. למרות שכל חיי נמשכתי רק לנשים, ואני עדיין מרגיש משיכה לנשים.
הבעיה היא שזה די משתנה, לפעמים כל ולפעמים כך. אין לי בעיה עם הומוסקסואליות, אבל אף פעם לא ראיתי את עצמי ככזה, ואין לי היסטוריה של משיכה לגברים.
אני מפחד להיות בקשר עם אישה, ולבסוף מבחינה פיזית הדברים לא יעבדו.
כל העניין הזה שלחפש הגדרה מינית (למרות שמעולם לא התנסתי ביחסים לכאן ולכאן) די מטריד אותי.
תודה.

שלום רב
נראה לי שהתשובה לשאלותיך החשובות נמצאת בגוף פנייתך. אינך צריך "לחפש הגדרה מינית" ולהיכנס לחרדות. כפי שנאמר, אתה חש משיכה מינית, במשולב או לסירוגין, לשני המינים. ולא נראה מדבריך כי מדובר כאן רק במנגנון הדחקה.
מה שחשוב בחיים (לפחות בהיבט של מערכת יחסים, סיפוק ורווחה נפשית) זה שתמצא את האדם הנכון עבורך בחיים, זה / זו שתרצה לקשור את חייך בחייו, ולפתח עימו/ה קשר זוגי מספק. אין זה משנה מבחינה זו האם יהיה זה גבר או אישה. לכן, מיותר מבחינתך כעת להכנס להגדרות לא נחוצות.
היה רצוי שתאפשר לעצמך להתנסות בשני סוגי הקשר ולאט לאט לפתח את הכרותך העצמית והעדפתך המינית. ברור לי שמעצם השתייכותיך לחברה הדתית, ייתכן והדבר אינו אפשרי מבחינתך. לסיכום, נסה למצוא את אהבתך בלי קשר למינו/ה. וזכור שגם בחברה הדתית של היום אם ההתנסות אינה צולחת, ניתן להתחרט ולמצוא משהו מתאים יותר.
אתה מוזמן לשתף אותנו בדעתך.
בהצלחה

הי נויה, לסבית היא מי שנמשכת לנשים, לא מי שלא נמשכת לגברים..
מה זה יכול להיות - זה יכול להיות שאת צריכה עוד זמן כדי להסתובב בעולם כדי לראות אל מי את נמשכת, והאם את נמשכת.
אפשר להמשך לגברים, להמשך לנשים, להמשך גם לגברים וגם לנשים, וגם לא להמשך לא לנשים ולא לגברים. את לא צריכה להחליט כעת, וגם פחד פעמים רבות פוגע ביכולת לדעת, כי חרדה מצמצמת את יכולת המחשבה והרגש.
קחי את הזמן, תעסקי במה שכן מענין אותך, ככל שתהיי רגועה יותר יהיה לך קל יותר לזהות מה את מרגישה וכלפי מי.
מה דעתך?

אני מציע שתפנה את השאלה לפורומים הנוספים שעוסקים בנושא "יופי, אסתטיקה וטיפוח אישי"
בהצלחה

אין טיפול הורמונאלי או תרופה המעלימים שיער לצמיתות מהפנים.
לעיתים טיפול הורמונאלי יכול להפחית את כמות השיעור אך לא להעלימו.
הדרכים להעלמת שיער לצמיתות מהפנים הם
1. אפילציה - שימוש במחט חשמלית - תהליך ארוך אבל מעלים את השערות לצמיתות
2. לייזר - עוזר, אבל לא באותה יעילות כמו אפילציה
3. אור - כמו לייזר - יש חשיבות לצבע העור
אני חושבת שתוכל למצוא פרטים בנושא גם בפורום הזה
בהצלחה

שלום רב
הפורום הזה עוסק בסוגיות שקשורות לזהות ונטייה חד-מינית.
אני מציע שתפנה את שאלתך לפורום העוסק בתחום הסקסולוגיה.
בהצלחה

ללי שלום
המדע עדיין אינו יודע בדיוק מה הסיבה לנטייה החד-מינית, אולם מרבית המחקרים והעדויות שנבדקו עד היום מצביעים על גורמים מולדים. בכל מקרה ידוע שהנטייה המינית מתגבשת כבר בגיל הילדות המוקדמת והיא אינה ניתנת לשינוי או "המרה" מבחוץ.
לגבי טיפול גיי פרנדלי (טיפול מקצועי בגישה תומכת ומקבלת), ניתן לאתר מטפלים מתחום זה דרך גוגל. כמובן שניתן לפנות באופן ישיר גם אלינו, דרך המייל או בטלפון.
שמח שעזרתי
בהצלחה

איל,
את כל אלו אני יודעת...הכוונה שלי הייתה.מה באמת יכול לרמוז על נטיה חד מינית?ואיך זה שיש מקרים בהם אנשים נישאים (גבר ואישה)ופתאום מגלים שהנטיה המינית שלהם היא אחרת?או שהם תמיד ידעו ונישאו מתוך דחיה חברתית

נטייה מינית היא עניין רגשי ואינדיבידואלי בעלת היבטים ופנים רבות, ואין סימנים מוגדרים מראש למי הוא הומו ומי לא. אני מבין את רצונך לדעת מהי נטייתו המינית של בן זוגך לשעבר, אולם יש להניח לו לגבש את זהותו בעצמו או בעזרת מטפל מקצועי. כפי שאמרתי חשוב להעניק לו אווירה תומכת וחופשית, ולא להעמיס עליו שאלות שיכולות ליצור תחושת לחץ.
באשר לשאלתך השנייה, מרבית האנשים נישאים מלחץ חברתי ומדחיקים את נטייתם ורק מאוחר יותר מתמודדים איתה. אולם גם כאן קשה להכליל וכל מקרה לגופו.
בהצלחה

ללי שלום
קשה מאוד להבין מדברייך האם יש לבן זוגך לשעבר נטיות חד-מיניות או לא. מצד אחד הוא טוען שאולי יש, ומצד שני הוא אומר שפנטזיות כאלה אינן מדליקות אותו ולא היו לו יחסים עם גבר מעולם. בנוסף, לתשובותיו אלייך יכולות להיות סיבות רבות ומגוונות, כך שהמענה לשאלה זו נמצא רק אצלו.
הבהרתך כי הוא חשוב לך ללא קשר לנטיותיו המיניות הייתה חשובה מאוד. מעבר לזה נראה לי כי אם ימשיך להתלבט, תוכלי לייעץ לו לפנות למטפל גיי-פרנדלי שיוכל לעזור לו לענות על שאלה זו.
מעבר לכל, השאלה שהתעוררה אצלי היא מדוע הנושא כל כך חשוב לך שהרי החלטתם להיפרד? מדוע את מרגישה צורך כה עז "לעזור לו"? והאם אין הוא מסוגל להתמודד עם זה לבד?

אייל,
קודם כל תודה על הענות המהירה.
בתחילה באמת חשבתי שזה איזו שהיא הסוואה לכך שהוא פשוט לא רוצה להיות איתי ספציפית וזו יכולה להיות כיביכול סיבה נסלחת...וזו זכותו שלא לרצות בי.
אבל הוא אמר שזה באמת עבר לו כמה פעמים לפני שהיה איתי ובשבועיים האחרונים כשהוא לא איתי.אבל לא באופן אובססיבי.
הדבר היחיד שככה הדליק לי נורה אדומה ,זה שהוא אמר-את יודעת ההורים שלי לא יקבלו את זה בהבנה.וזו כבר אמרה בעלת משמעות.
ניפרדנו כי רבנו הרבה והוא מאד עדין וקצת הרמתי את הקול ופגעתי בו כשהדפתי את כל ההצעות שלו לגשר על הפערים.עד שמשהו בביטחון הזוגי שלו איתי ניסדק מצידו.
גם על זה שאלתי אותו אם זה משהו שעבר עליו רק בשבועיים שלפני הפרידה או שזה היה שם הרבה לפני ,והוא אמר שזה רק בשבועיים האחרונים.
אני רוצה כל כך לעזור לו,כי הוא עבר מספיק בחייו,שניינו עברנו השתלת איברים לפני פחות משנה.
ועלי הוא סומך.ואני מרגישה שאני חזקה יותר ומעבר לזה,הוא לא הפסיק להיות יקר לי ברגע אחד.

ללי, נשמע שהקשר ביניכם אכן עמוק ורצונך לעזור לו ראוי להערכה. יכול להיות שהוא אכן קצת מבולבל בנוגע לנטייתו המינית ואף חושש. לכן הדבר החשוב ביותר שאת יכולה לעשות, כפי שכבר נאמר, זה להיות לצידו ולתמוך בו ללא תנאי (כפי שעשית). אני בטוח שהוא יעריך זאת מאוד בכל מקרה. כאמור, אם ההתלבטות תימשך ועימה גם החששות, רצוי לפנות לטיפול גיי-פרנדלי.
בהצלחה

שלום רועי
גבר שמוצא את סיפוקו ונהנה מיחסיו עם נשים, הן ברמה הרגשית והן ברמה המינית - אינו הומוסקסואל (מקסימום ביסקסואל).
מה שעולה בברור מפנייתך הוא נטייתך למחשבות חרדתיות וטורדניות. העובדה שכל כך הזדעזעת והושפעת ממשפט חסר חשיבות של מישהו שעובד איתך היא סימן לדפוס חשיבה בעייתי, ובטח לא לאירוע "פוסט טראומתי".
בנוסף, מאירוע כזה או אחר שבו לא תיפקדת, לא ניתן להסיק על נטייה מינית. חרדת ביצוע היא דבר שכיח ובהחלט יכולה לגרום לירידת החשק בחלק מהזמן.
קשה לברר כאן בפורום את מקור החלום ההומו-אירוטי שלך ועד כמה הוא אכן מייצג משהו אמיתי. לכן אני מציע לך לפנות ולטפל במחשבותיך הטורדניות ואם ניתן אז גם אצל מטפל גיי-פרנדלי שיוכל במקביל לבחון איתך את סוגיית הנטייה המינית שלך.
אם יש לך שאלות נוספות אתה מוזמן לשאול שוב
בהצלחה

שלום תלמיד יקר
הסיפור האישי שאתה מגולל כאן, אינו פשוט כלל וניתן בברור להבין את תחושות התיסכול והעלבון שלך. יחסי אישות תקינים ומערכת יחסים המבוססת על אמון הדדי הם אבני יסוד בכל קשר זוגי. אולם נראה כי נמנעו ממך ב11 שנות נישואיך.
אני מניח שניסית לזעזע את אישתך בסיפור הבגידה ע"מ לגרום לה לקנא, אולם כעת היא משתמשת בזה לצרכיה - כעילה לבקשת גירושין. אינני יכול לייעץ לך בנושא המשמורת על הילדים וחשוב שתיעזר לשם כך באנשים המתמחים בתחום. יחד עם זאת חשוב לי להבהיר כמה נקודות.
חשיפה עצמית ("יציאה מהארון") של אדם בעל נטיות חד-מיניות היא צעד קשה ומאיים עבור הומוסקסואלים ולסביות רבים. קל וחומר כאשר סביבתו החברתית של האדם נוטה לשמרנות, אינה רואה בעין יפה את התופעה ואף מוקיעה ולועגת לה. מכאן, שעל אף תחושות העלבון הקשות שאתה חווה, נסה להבין גם את הצד של אישתך ואת החשש שלה להיחשף (אשר כדבריך היה גם מונע ממנה להמשיך ולממש את נטייתה המינית האמיתית).
מצד שני, ברור כפי שכתבתי שאין נטייתה החד-מינית צריכה לבוא על חשבון מידת הסיפוק שלך מחיי הנישואין וזכותך לחיות חיים נורמטיביים. לכן, הייתי מציע לך לנסות ולגלות יותר אמפתיה לאישתך ולוותר על תחושת העלבון שלך, שעל אף שהיא מובנת, אינה תורמת לך דבר ואף מעכבת אותך.
מרגע שהבנת שאין יותר סיכוי לעתיד משותף ביניכם, נסה להחליף את תחושות הפגיעות והעלבון ולראות את ההזדמנות החדשה שניתנה לך להתחיל קשר חדש, שיעניק לך הפעם מערכת יחסים בריאה וטובה כפי שמגיע לך ולכל אדם אחר. שינוי זה יעזור לך גם לבסס תקשורת טובה יותר עם אישתך לטובת המשך גידול הילדים ולמנוע פגיעה בהם (וזה חשוב מאין כמוהו).
החשש משינוי ויציאה לדרך חדשה אכן יכול לעורר בנו חרדות ופחדים. אולם אין הוא סיבה להישאר במקום שלא עושה לך טוב. נראה לי שלאחר 11 שנות "בצורת", מגיע לך שתמצא גם אתה קשר "משביע" ומספק יותר, גופנית ונפשית.
אני מקווה שעזרתי קצת. אין לי את המייל שלך, אך שלי מפורסם כאן באתר. אתה מוזמן ליצור איתי קשר ישיר במייל זה או בטלפון ונמשיך לשוחח.
בהצלחה ולהתראות
איל