פורום הומואים, לסביות - יש לך שאלה?

שלום ליאל
הדילמה שאת מציבה היא מהותית ומורכבת ונראה לי שקצרה היריעה על גבי פורום זה מלספק תשובות אחראיות. ההתלבטות שלך מערבת שאלות כגון מה מידת המשיכה המינית שלך אל בן זוגך ומנגד אל הבחורה שהכרת? מה מידת החיבה, הערכה והרגש שאת מרגישה לכל אחד מהם? כיצד חווית את השנים האחרונות בהן את נשואה לבן זוגך? האם יש לכם ילדים? האם שקלת את ההשלכות במצב שבו הזוגיות עם הבחורה לא תצלח? ועוד.
את טוענת שמעולם לא חשבת על בחורה כעל משהו מיני. האם זה אומר שמשיכתך המינית נוטה יותר כלפי גברים אולם בשל קשרים / אירועים לא מוצלחים בעבר העדפת למצוא גבר נחמד אך פחות מושך בעינייך? אם כן, יש לטפל בסוגיה זו ולא לחפש פתרונות פחות מתאימים.
ככלל זוגיות יציבה אמורה להתבסס על משיכה מינית ורגשי הערכה, אחווה ואמון הדדיים, ואין זה משנה לעניין זה מהו מגדרו ומינו של בן/בת הזוג. לכן, נראה לי שחשוב להבין לפני הכול, מהו כיוון המשיכה המינית והרומנטית שלך ובהתאם לכך לנסות ולעצב את המשך דרכך.
איש מקצוע (גיי-פרנדלי) יכול גם הוא לעזור לך להבין את עצמך טוב יותר ואף ללוות אותך בהחלטות שלך.
מה דעתך?

אני קרואת שוב ושוב את תגובתך ועדיין מנסה להבין מה עלי לעשות....ולא מצליחה...
נכון כיוון שנפגעתי מגברים התפשרתי, והינה היום אני במקום הכי מבלבל שיש להיות עם אישה וזה משהו אחר השאלה מה עושים...להתפשר כל החיים או לחיות פעם אחת... אין לנו ילדים ...... אבל יש ביני לבין בעלי זוגיות המבוססת על חברות הדדית צוחקים יחד כמו חברים אך אין רומנטיקה ומשיכה כמו שהבחורה גורמת לי להרגיש... אני מבולבלת מאוד ולא מתפקדת כבר ביום יום........מה עלי לעשות?

ליאל שלום
אינני חושב שחיים מתוך פשרה הם הכיוון אליו אנו אמורים לשאוף. הרווחה והבריאות הנפשית שלנו תלויים ביכולתנו לחיות חיים מלאי סיפוק ומימוש עצמי. אם לפי הרגשתך לחיות עם גבר (כל גבר) זה חיי פשרה, ואילו חיים בזוגיות עם אישה הם חיים מלאי רגש ואהבה, אזי נראה לי שאת יודעת מהו הכיוון שלך.
אולם נראה לי שהקושי שלך להחליט נובע הן ממורכבותו של הנושא והשלכותיו על חייך והן מגורמים אישיים עמוקים יותר שלא זה המקום לעסוק בהם. מאחר וקושי זה פוגע בתיפקודך היומיומי חשוב שתפני כבר עכשיו לטיפול פסיכולוגי אצל מטפל גיי פרנדלי. טיפול כזה יכול לעזור לך להתמודד עם הדילמה המורכבת הזו. הוא יאפשר לך להכיר את עצמך טוב יותר מתוך מקום בטוח וללא חשש ויספק את המסגרת שבתוכה תוכלי להתפתח ולהחליט מה מתאים לך יותר.
את מוזמנת לשאול שוב ולחוות את דעתך
בהצלחה

שלום רב
חשוב מאוד להפנותו לקב"ן אשר יעריך את רמת המצוקה הנפשית שלו ומידת התאמתו כרגע לשירות. בנוסף, הקב"ן אמור לעזור בהתאמת המשך הטיפול הנפשי לפי הצורך.
חשוב לא פחות כמפקד/ת שלו, לגלות אמפתיה וסובלנות לדבריו, לא לבקר אותו או לשפוט אותו, אלא ללוותו ולעודד את רוחו לנוכח הקשיים הרבים שהוא כנראה חווה.
עדכנ/י אותי כיצד זה מתפתח, אם יהיה צורך אולי אוכל להמליץ על טיפול נפשי מתאים בהמשך.
בהצלחה

אתם מוזמנים לפנות אליי דרך המייל הפרטי ואמליץ לכם על טיפול פסיכולוגי שמתמחה בנושא הנדון ובמחירים סבירים.

מדובר בחייל בודד...אני "מאמצת" אותו. נקבעה לו פגישה עם קב"ן בשבוע הבא...מה המייל שלך?

שלום ליטל
את מתארת שתי מערכות יחסים שהיו לך. האחת עם גבר, שהייתה טובה אך ללא משיכה מינית אמיתית. השנייה עם בחורה, שהתפתחה להיות אהבה גדולה ובמקביל התגברה גם המשיכה המינית. את מסיימת דברייך בהרגשתך שאת יכולה להיות עם שני המינים ושואלת בצדק מהי משיכתך המינית האמיתית. נראה לי שאת מבינה כמוני, שעד שלא תתנסי יותר לא באמת תדעי.
כפי שנאמר כאן פעמים רבות, מה שחשוב בחיים בהקשר לזוגיות זו מערכת יחסים חמה ואוהבת, בעלת משיכה מינית הדדית, איכפתיות והערכה. הרבה פחות משנה, מבחינת הבריאות הנפשית של האדם, מהו מינו של האדם עימו הוא בקשר.
ייתכן והבחור שיצאת עימו לא היה הבחור המתאים עבורך, והתנסויות נוספות יעזרו לך לחדד את הרגשתך בתחום זה ואולי גם למצוא את הבחור שאיתו תרגישי התאמה רגשית ומינית. ייתכן גם שלאחר התנסויות נוספות תגיעי להכרה כי הרגשות שלך עמוקים הרבה יותר דווקא עם אישה, וגם זה בסדר גמור. בגילך הצעיר זה בהחלט הזמן להתנסות. ולבת הזוג שלך ממנה נפרדת זה עתה הייתי אומר, שאם את באמת חשובה לה, היא צריכה להבין שעלייך לגבש עם עצמך את הכיוון שלך לפני שאת יכולה להכנס למחוייבות רגשית.
מה דעתך?

חשוב לי לציין שכשאני רואה סרטי פורנו אני כן נמשכת לאיבר מין גברי..

ניצן שלום
הדבר החשוב ביותר בזוגיות מספקת שגורמת לנו להיות מאושרים ובטוחים הוא בן / בת זוג שמבינים אותנו, תומכים בנו ואוהבים אותנו כפי שאנחנו אותם. אין זה משנה כלל מהו מינו או מגדרו של אותו אדם. חלק מאיתנו יודעים מההתחלה מהו כיוון משיכתם המינית וחלקנו מנסים ומתנסים עד שמחליטים ולפעמים גם משנים את העדפתינו במהלך החיים. הכל אפשרי כל עוד טוב לך עם הבחירה שלך.
את מתארת מצב שבו טוב לך עם אותה בחורה עימה את מנהלת מערכת יחסים. זה בהחלט דבר חיובי בחייך וחבל יהיה לוותר עליו כרגע. אולם מנגד את לחוצה וחוששת מאוד מהסטיגמה של להיות "לסבית" ויחד עם זאת גם מציינת שיש לך רתיעה מאינטימיות עם גברים (למרות שאת כן נמשכת לאיבר המין הגברי).
נראה לי שהדבר הנכון ביותר מבחינתך הוא להיעזר בטיפול פסיכולוגי ורצוי גיי פרנדלי. טיפול כזה יכול לעזור לך מצד אחד להתמודד עם החשש מהסטיגמה ה"לסבית", לחזק אותך בהתמודדותך ולעזור לך למצוא את הכיוון המתאים לך לחיים מאושרים. בנוסף, טיפול פסיכולוגי יכול גם לעזור לך לבחון את הקושי שיש לך באינטימיות עם גברים (וגם עם נשים כפי שציינת). מכל מקום חשוב לי להדגיש כי אין שום סיבה שבחורה צעירה כמוך לא תחייה חיים מאושרים כך או אחרת. לכן, הוציאי כל מחשבה שלילית מהראש ומצאי לך מטפלת שעימה תרגישי בנוח ושתעזור לך למצוא את דרכך בחיים.
מקווה שעזרתי, אשמח לשמוע את דעתך

אוכל לדבר איתך על המשך טיפול במקום פרטי?

שלום שגיא
תהליך היציאה מהארון הוא תהליך מורכב שנעשה בשלבים. לכל אדם העובר תהליך זה יש קצב משלו אשר תלוי במבנה אישיותו (למשל רמת הבטחון והערכה העצמית), באופייה של הסביבה בה הוא חי (למשל ליבראלית או מסורתית יותר), בהיסטוריה ההתפתחותית שלו (למשל, ערכים, נורמות והתנסויות שספג בילדותו) ועוד. מאופן הניסוח של פנייתך אני מבין שאתה בוחן את קצב התקדמותך בהתאם לזה של חבריך דבר שכאמור אינו נכון לעשותו. אתה עדיין צעיר, תן לעצמך את הזמן להגיע לכך בקצב שמתאים לך ולא בקצב שמתאים לחבריך.
דבר נוסף, ידוע שככל שאתה מתקדם בתהליך וחושף עצמך לביקורתם של הסובבים אותך (או מצפה לחשיפה כזו בעתיד הקרוב) אתה נלחץ יותר ועלול להיכנס לחרדות. כך שנראה לי שמה שעובר עליך אינו יוצא דופן בנסיבות אלה (גם אם קצת קיצוני).
יחד עם זאת, הייתי מציע לך לחזק את בסיס התמיכה החברתית שלך בעזרת חברים וידידים שנוח לך עימם ושמכירים ואוהבים אותך כמי שאתה באמת. כאשר תרגיש שאתה מוקף בתמיכה ואהבה וחברים טובים ותגבש באופן מספק את ביטחונך העצמי, תוכל לאט לאט ובדרך שתבחר "לצאת מהארון" גם בפני הוריך ומשפחתך (ואינני רואה שום סיבה להיחפז בעניין זה כרגע).
שאלתך לגבי חומר אקדמי נובעת כפי הנראה, מתוך הנסיון לבחון האם ניתן לחיות ללא היחשפות למשפחה ומה ההשלכות של זה. כמובן שניתן, אך הניסיון והמחקרים מעידים כי ברוב המקרים המשך של שמירת סוד לאורך זמן רב פוגע בתפקוד התקין, משאיר אותך במתחים ולחצים ועלול לפגוע באיכות חייך. יש מאמרים רבים בנושא זה אותם תוכל למצוא אם יש לך גישה לחיפוש מאמרים אקדמיים לועזיים דרך האוניברסיטה (אם כן, אוכל להפנות אותך באופן ספציפי יותר במייל הפרטי).
לסיכום שגיא, אין סיבה שתשאר בארון כל חייך. אך יש בהחלט סיבה שלא להילחץ, ולהתקדם בדרך הזו מתי שנוח לך ומתי שתרגיש שלם ובטוח בצעד זה. התהליך לוקח זמן ובנושא זה הפסיכולוג שלך אמור לתמוך בך ולחזק אותך.
מקווה שעזרתי. אתה מוזמן לשאול שוב או כמובן לחוות דעתך על התשובה
בהצלחה

שלום רב
ניתן להיעזר ולהתייעץ בפורום לגבי כל שאלה שקשורה לנושא הפורום (זהות מינית, הומואים ולסביות) ואשר אינה פוגעת באחרים או עלולה לפגוע בפונה עצמו (ז"א ללא פרטים מזהים ו/או בוטים). כמו כן, בעניינים רגישים או פרטיים יותר ניתן גם לשלוח אליי פנייה במייל הפרטי לפי הכתובת המופיעה בנ"ל.
חג שמח

אני בן 17 וחצי (עוד מעט 18), קוראים לי ד' ואני מתגורר באיזור חיפה והקריות. מאז שאני בן 15 יש לי משיכה מינית מובהקת לבנים. בנוסף, עד לפני כחצי שנה הייתי ספורטאי תחרותי שמבלה את רוב זמנו ביאמונים (כ-21 שעות בשבוע, כדי להבין את הסדר גודל...) ולכן לא התעסקתי בנטייתי המינית מפאת חוסר הזמן, הכוח והאנרגייה לבתעסק בכך. בגלל זה גם האוננות הפכה להיות הרגל, חלק מהשגרה. לכן רציתי לדעת אם הנטייה המינית שלי הומוסקסואלית, מפני שלא היו לי אינטרקציות או התנסויות אם בנים הן רגשיות והן מיניות. בנוסף אני מרגיש בעיקר משיכה לבנים הטרוסקסואליים, אך גם מעט מאוד להומוסקסואליים. רציתי לדעת באיזה מצב אני נמצא עכשיו???והאם באמת נטייתי המינית היא הומוסקסואלית??? (רק למען הרקע, נטייתי המינית עדיין חסוייה בפני משפחתי וחבריי....)

שלום ד'
הנטייה המינית מוגדרת על בסיס המשיכה הרגשית והמינית שיש לאדם כלפי בני מינו או בנות המין האחר. מפנייתך אני מבין שאתה חש משיכה מינית לגברים, אע"פ שלא התנסית בכך עדיין.
מקריאת הודעתך אני מרגיש שהיכרותך עם הנושא הזה ועם הומוסקסואלים בפרט היא די מצומצמת. ראשית, כיצד אתה יודע שהגברים אליהם אתה נמשך הם אכן הטרוסקסואליים? מרביתם של הגברים ההומוסקסואלים מתנהגים כגברים לכל דבר וכל עוד לא יספרו לך לא תדע על משיכתם המינית. בהקשר לזה חלקם גם אתלטים מצטיינים ולראיה באולימפיאדת לונדון זכו כמה הומוסקסואלים במדליות (בענפי השחייה והאתלטיקה). מכאן, שלהיות הומוסקסואל זה ברוב המקרים להתנהג כגבר לכל דבר, פרט למשיכה מינית לבני אותו המין.
הצעתי לך היא לשמור על "ראש פתוח", לא להיכנס ללחץ ובטח לא לחשוב באופן סטיגמטי. נסה להכיר בחורים בגילך ובמצבך (לשם ההיכרות והחברות כרגע, לאו דווקא סקס), אתה יכול דרך האינטרנט או אולי דרך חברים אחרים. אתה יכול להצטרף לקבוצות תמיכה של ארגון הנוער הגאה (איגי) שמקיימים גם פעילויות חברתיות לבני גילך. אם תרגיש שקשה לך להתמודד עם זה, כדאי לפנות למטפל פסיכולוגי גיי פרנדלי, שיעזור לך בהתמודדות.
אשמח לשמוע מה דעתך

תראה, אני אגיד לך משהו שאולי יפתיע אותך. יש לי משפחה מאוד ליברלית שדוגלת בשווייון, אני ודיברתי ןמשפחתי דיברנו רבות על נשוא ההומוסקסואליות, גם מפני שבן דודי יצא מהארון בגיל 30. הם קיבלו אותו באהבה, הם פתוחים יותר מכל האנשים שאני מכיר. זאת למרות שמשפחתי ואני מאוד הופתעו מכך, משום שלא ראינו שום סממנים המעדים על כך. אז מכך אפשר לראות שיש לי תמיכה מאוד גדולה ממשפחתי, אז מאיפה נובעת הבעיה? הבעיה נובעת מכך שבמעגל החברתי אין בכלל ידידים קרובים שאני מסוגל לדבר איתם על נושאים אישיים ומורכבים כאלה. אני בן אדם מאוד אינבידואליסט, שאוהב להתנהל לבד, בנוסף אני בן אדם שלא סובל רגשנויות ולכן אין מצב שבו אני מסוגל לבכות או להתפרק. לכן הפועל היוצא מכך הוא שאני כביכול חונק הכל בפנים. לא נעים להודות אבל זה סוג של סבל. רציתי לדעת מה דעתך על כך?

פרויד אמר פעם, כי מי שידע אהבת אם בילדותו, יישא חיוך של מנצחים כל ימי חייו. אני שמח לשמוע שאתה מרגיש פתוח וחופשי עם משפחתך ובטוח שתקבל את תמיכתם, זה בהחלט מאוד חשוב בשבילך.
לגבי הנושא החברתי - אין מניעה שגם כאינדיבידואליסט יהיו לך חברים, במיוחד לאור העובדה שאתה מעוניין להרחיב את קבוצת השווים שלך (חברים בני גילך) שאיתם יהיה לך על מה לדבר ועם מי לבלות. כאמור תוכל לעשות זאת כפי שכבר ציינתי (אינטרנט, איגי) ואני בטוח שברגע שתצא מהארון אז גם בסביבתך הקרובה תגלה חברים כמוך.
נראה לי שהקושי שלך נובע בעיקרו מהמעבר בין חיים של משמעת ספורטיבית נוקשה לבין חיים של מתבגר נורמלי שצריך חברים, בילויים והיכרויות. אם בכל זאת יקשה עליך להתנהל רגשית, תמיד אפשר להיעזר בטיפול פסיכולוגי (ורצוי גיי פרנדלי) שיכול ללוות אותך בשלב זה. בסה"כ נראה לי שאתה בהחלט בכיוון הנכון.
שמחתי לעזור, אתה מוזמן לשאול שוב אם תרצה
חג שמח

אני אגיד לך מה האבוסרד פה. אני מאוד סטיגמטי וחי לפי תבניות מרובעות, לא כמשדובר כלפי הסביבה אלא כלפי עצמי, ולכן קיימת בעיה קשה מאוד עם העובדה של הנטייה המינית שלי..

תוכל לתת לי שמות של אתרי צ'אט מוכרים ובטוחים? אם כן אני אשמח מאוד..

האם תוכל לשלוח לי את הלינקים לאימייל?

כפי שאמרתי, תמצא אותם בחיפוש פשוט דרך גוגל.
בהצלחה

שכחתי לציין שאני התאמנתי כ-10 שנים ספורט שהייתי בו, עד לפני פרישתי

שלום רב
חיפוש פשוט בגוגל אחר "היכרויות לסביות" יחשוף בפניך שלל אתרים העוסקים בנושא: פורומים, צ'אטים ומקומות מפגש באזור המרכז וגם מחוצה לו.
ניתן לבדוק גם דרך הפייסבוק ובנוסף יש גם פעילויות הק"ן במרכז הגאה בגן מאיר, תל אביב. נסי ליצור קשר בדרכים אלו ולברר היכן מקומות הבילוי העדיפים והמתאימים לך.
בהצלחה

לאה שלום
הורים "סרבנים" זו בעיה לא פשוטה ולצערנו לא תמיד ניתן לפותרה. אינני יודע מה טיב יחסייך עם אביך אך אני מבין שחשוב לך מאוד שהוא יהיה נוכח בחתונה. נסי לדבר על ליבו בשיחה בארבע עיניים. הסבירי לו כמה את אוהבת אותו וכמה חשוב לך שהוא יהיה נוכח ביום שימחתך. נסי להשפיע עליו באמצעות אימך או מכר משותף. מישהו שהוא סומך עליו. אפשר להציע לו להגיע רק לחלק מהטקס.
בכל מקרה וגם אם יבחר שלא להגיע, עלינו להבין כי זו בחירתם והיא נובעת לרוב מבורות וחוסר הבנה ולא חלילה מכוונות רעות. פעמים רבות פשוט לוקח להם הרבה מאוד זמן להתמודד עם משהו שונה וחריג בעיניהם שמעולם לא הכירו באופן אישי, עד עכשיו. לכן, רצוי להימנע מלעשות "ברוגז" ולהשאיר תמיד דלת פתוחה.
מה דעתך?

אלונה שלום
בחיים שלנו יש תקופות, שלבים, מצבים ועונות. אין כמעט דבר שהוא מוחלט וטוטאלי. כך גם במשיכה מינית וכמובן באהבה. כתבת שיצאת ושכבת עם גברים רבים, אך לא פירטת האם אכן נהנת מזה. האם היחסים עם הגברים סיפקו אותך מינית ונפשית? דבר נוסף, הכרותך עם אותה בחורה היא קצרה. בשלב זה הנסיבות והחוויה החדשה מרגשות אותך ורצוי היה לבסס את הקשר ביניכן ולראות כיצד את חשה בתוכו, לפני שאת מחליטה ויוצאת בהגדרות. ככלל, אם הקשר עם הורייך אינו חברי ומיטבי, הייתי מציע שלא לשתף אותם כרגע כל עוד את אינך מגובשת בדעתך ורצונך. זה עלול להוסיף "בלגן" גם להם וגם לך.
הצעתי לך היא להמשיך את הקשר עם הבחורה כל עוד הוא מספק אותך ולבחון במהלך הדרך את תחושותייך. לאחר תקופה מסוימת של התנסות אני מניח שרגשותייך יעזרו לך להחליט מה עדיף לך ולהיכן את נמשכת יותר: להמשך הקשר עימה או קשר לסבי אחר, או לקשר עם גברים. רק אז כאשר תגבשי את דעתך אפשר יהיה לשתף את ההורים ממקום בטוח יותר ולא מבולבל.
מקווה שעזרתי. את מוזמנת לשאול שוב
בהצלחה

ענבל שלום
בעוד שטיפול קוגניטיבי עוסק בעיקר בשינוי דפוסי חשיבה, וטיפול התנהגותי בעיצוב דפוסי התנהגות, מתמקד הטיפול הפסיכודינמי בקונפליקטים הריגשיים והדינמיים שבנפשו של האדם. לשם כך מתבסס הטיפול הדינמי על הקשר המתחזק שבין המטופל/ת למטפל/ת (קשר המכונה בשפה המקצועית "העברה" או "טראנספרנס"), ובזכותו יכול המטפל לחשוף ולהעלות פרשנות לאותם הקונפליקטים הריגשיים שבנפשו של המטופל ואשר רובם בלתי מודעים לו והם מייצרים עכבות והתנגדויות להמשך התפתחותו.
קשר זה, אשר כאמור עליו מתבסס כל הטיפול הפסיכודינמי, נתפס לעיתים כקשר של "אהבה" מצידו של המטופל, והוא מבטא פעמים רבות את דרך התייחסותו של המטופל אל המטפל כפי שנהג בילדותו להתייחס לדמויות המשמעותיות בילדותו. עוד על נושא מרתק זה את יכולה לקרוא במאמרו של פרויד "הערות על אהבת-העברה" מתוך ספרו שתורגם לעברית: "הטיפול הפסיכואנליטי".
אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת לשאול
שנה טובה ובהצלחה

שלום לך,
לסבית זו הגדרה שבאופן כללי אומרת - מי שנמשכת לנשים ולא נמשכת לגברים.
אז איך את יודעת אם את לסבית? באמצעות זה שאת מסתובבת בעולם, נמשכת אל מי שנמשכת, ואם מדובר רק בנשים אז זה נכנס תחת ההגדרה.
אם את יכולה להסתובב בעולם, להדלק על מי שאת נדלקת, ולראות עם מי את רוצה ועובדת לקראת קשרים זוגיים ו/או מיניים - תראי בעצמך לפי הדפוס
אם זה לא הולך כך, הבעיה היא לא אל מי את נמשכת אלא במה שמונע מזה להיות כך - בעיות בהערכה עצמית? חרדה? תחושת חוסר יכולת לעמוד על שלך מול סביבה או משפחה? כל אלו הפיכים וניתן לסייע בהם בטיפול רלוונטי שיעזור לך להסיר את החסמים שמונעים ממך פשוט לגלות אל מי את נמשכת.
מה דעתך?
טל

שלום לך, עיקר הענין מופיע בשורה האחרונה של הודעתך - הבעיה היא לא עם מה שקורה לך מבחינת משיכה מתחזקת/לא מתחזקת וכד', הבעיה היא עם עיסוק אובססיבי וזו בעיה שפוגעת באיכות החיים לא משנה במה עוסקים אובססיבית.
ולכן אם זה מציק לך מוקד הטיפול לא חייב להיות 'מהי באמת נטיתך המינית באופן מדויק באופן סופי ומוחלט', אלא כדאי שיהיה - איך אני בוחרת לחיות את חיי ועם מי לחיות את חיי מבלי להתקף בחששות.
ספציפית ככל שעוסקים פחות בשאלות ברמה הפילוסופית הכללית של גברים ונשים ויותר ברמה הספציפית - מה אני עושה כדי לקדם את הקשר עם אורי/ת שמוצא/ת חן בעיני - יש יותר מקום למציאות להכנס.
מה דעתך?
טל

אני מסכימה, הבעיה היא קודם כל שאין אורי/ת בחיים שלי כרגע, ואני כן מאד כמהה לזוגיות וזה חסר לי. בחברה שאיתה אני מסתובבת, במסגרות בהן אני נמצאת, כשאני יוצאת, אין שום בחור שמוצא חן בעיני ואם יש אז הוא בכלל בקטע של חברה שלי או לא מעריך אותי מספיק או הומו. והבחורה האחרונה שנדלקתי עליה, הייתה מישהי שהכרתי בתחילת שנה שעברה בפנימיה שלי אבל בכלל שפחדתי "לצאת מהארון" שם, אז לא אמרתי כלום למרות שידעתי שהיא בי ועכשיו הפכנו לחברות מאד מאד טובות. והמחשבות הכלליות שלי נובעות מהעובדה שאני כן רוצה לעשות משהו בעניין הזוגיות ולא לחכות שמישהו/י יפלו עליי מהשמיים. לכן חשבתי "להיכנס" לקהילה הלהטבי"ת בין אם זה דרך איגי והברנוער או ברים לקהילה הגאה ולנסות גם עם בנות. אבל הפחד שלי מכל זה, זה שאני אכיר בחורה שאני ארצה, או לפחות מה שידמה לי שאני ארצה, ניכנס לקשר יותר רציני ובשלב כלשהו אני אבין שאני לא בקטע ואני אפגע בה. אני גם לא יכולה פשוט להציג את עצמי "אני מתלבטת ואני רוצה לנסות... מישהי בעניין?" או מנגד "אני ביסקסואלית ואני בטוחה בזה" כשאני מפקפקת בזה בצעמי. אני מפחדת פשוט לגשת לעניין הזה בלי שאני בטוחה בכך ומצד שני אני מרגישה שאני מפספסת משהו כשאני לא עושה עם זה כלום. איך יוצאים מהברוך הזה??
חוץ מזה קשה להגדיר את עצמי ולהבין את עצמי כשאני אפילו לא יודעת למי אני נמשכת. יש לי בעיה עם ביטחון עצמי ודימוי נמוך שאני מנסה לעבוד עליה וזה רק מקשה עליי כי אני מרגישה שקצת הלכתי לאיבוד בכל זה ונכנסתי לעניין חזק מידיי, שמי שאני לא אהיה ומי שאני לא נמשכת אליו/ה, אני כבר לא רואה את זה מרוב נסיון לראות את זה...

הי, יש אלף ואחת סיבות למה קשרים לא ממשיכים. חסרים סטרייטים שסיימו קשרים, למרות שהם סטרייטים? עוד לא פגשת את הבחור/ה וכבר את חוששת מה יקרה אם לא ילך? אולי עוד עשר שנים את תרצי להגר והוא/היא לא, או ההפך? או שהמשיכה לאותו אדם נחלשה, אבל לא המשיכה למגדר של אותו אדם? ואולי תגלי שאת בגדול נמשכת יותר לבנים, אבל מה שמשנה שלבת הזוג שלך את נמשכת?
הבעיה כאן היא לא בתכנון, אלא בעוצמת החששות (וגם בביטחון העצמי ובדימוי הנמוך).
טפלי בהם, ואז כשאת פוגשת את אורי/ת את לא צריכה להכריז מה דעתך על גברים או נשים באופן מדויק או מעורפל, אלא מה את מרגישה כלפי אורי/ת, ומה היית רוצה שיקרה ביניכם/ן.
אם הולך לבד - מצוין, אם לא הולך לבד - אז לפנות כשיתאפשר לך לטיפול רלוונטי לטפל בחרדה/בטחון עצמי נמוך.

אני מקבלת טיפול נפשי ותרופות לשינוי מין (אנדרוקור), ואין לי חברים וחברות. אני רואה נערות ואני מאוד רוצה להיות בחברתן, וכשאני מדברת איתן, אני רואה שהן זקוקות למחמאות ולייקים, ואני מגלה שהן מייחסות חשיבות גדולה יותר כשזה בא מצד גבר, אז אני משחקת את המשחק של גבר רק כדי שהן יאמינו יותר למחמאה שאני נותנת.
הייתי רוצה להיות בחברת נערות, אבל אני נראית גבר כי אני לפני ניתוחים. הן חושבות שאני גבר כי אני בארון, והן לא יודעות שאני אישה טרנסית עם חיי מין גברים, ואילו עם נשים אני רק רוצה להיות בחברתן של הצעירות ומתאהבת בהן מאוד ורואה את התמונות שלהן ואומרת לעצמי "הלוואי והייתי היא וחיה מהפרצוף היפה שלה" (והיא רק בת 14). הבעיה שאף אחד לא יכול להבין אותי כי אני כותבת בלשון זכר. הייתי רוצה להזמין לליל סדר בחורה בכיתה י שחושבת שהפנים שלה לא יפות, למרות שהן מדהימה בעיני ואני כותבת לה שהיא מקסימה וממש מעלה לה את הבטחון העצמי בהתכתבות שלי איתה. אמנם כגבר, כי זה מחמיא לה יותר, אבל אני מתביישת שהיא תדע שאני למעשה אישה בגוף של גבר כי היא תחשוב שיש כאן שיגעון ותיבהל או שתדחה את הרעיון שאישה החמיאה לה. הייתי רוצה להזמין אותה לחגים ביחד עם ההורים שלי וכל המשפחה שלי כידידה למשפחה. הבעיה שהמצב קצת בעייתי כי היא בעצמה יכולה לפרש אותי כאילו אני גבר שמנסה להתחיל איתה ומישהו שיראה את ההתכתבות שלי איתה ויראה שאני כותבת בלשון גבר מבוגר לילדה בת 15 יחשוב שאני פדופיל שמנסה להפיל אותה. והייתי רוצה להזמין ולצרף למשפחה שלי עוד נערות שיבואו בחגים, ויהיו בנות בית אצלנו וכך אהיה בחברתן (אני גרה עם ההורים שלי). אבל, אני מסכנת את עצמי בזה שאנשים יפרשו אותי כאילו אני גבר פדופיל. ואנשים מסוכנים עלולים להתלונן במשטרה בכל פעם שאני רוצה קשר אפלטוני עם נערה.
איך אוכל להשיג להיות בחברתן של הצעירות מבלי להכשיל ולסבך את עצמי בחשדות שווא ?

הי גלית, אכן כל עוד הסביבה תופסת אותך כגבר ההתנהגות שלך עשויה לעורר חשד לפלילים.
אך גם אם הסביבה היתה כבר תופסת אותך כאישה, זה לא היה פלילי אבל עדין לא מותאם מבחינת גיל להסתובב עם ילדות ונערות ולא עם בנות ובני גילך.
זה נשמע שהאירועים שאת עברת בגיל צעיר נצרבו בך, ואת מנסה שוב ושוב לשחזר אותם, ומתקשה לעבור הלאה.
האם תוכלי להעזר בטיפול הנפשי שאת מקבלת כדי לעבד את אותם אירועים באופן שלא יפריעו לך עוד? אם כן - דברי על כך עם המטפל/ת, אם לא - כדאי למצוא טיפול רלוונטי שיאפשר לך לעשות זאת.
נ.ב.
אנדרוקור לא מספיק לשינוי מין, הוא מוריד את הטטוסטרון, אך הייכן ההורמונים הנשיים?
כדאי לוודא שאת מקבלת טיפול הורמונלי רלוונטי, עם אנדוקרינולוג/ית שיש לו/ה נסיון בתחום. לא כל אנדוקרינולוג/ית יודעים לטפל כמו שצריך בשינוי מין.

בתור מישהי שעברה תהליך לשינוי מין אני ממליצה ל את הדברים הבאים. אם את רוצה שיתפסו אותך כאשה תשימי פאה תתאפרי בהתחלה ייראה לך מוזר אחר כך תתרגלי גם אם יהיו מבטים הן ייעלמו. בתל השומר אפשר לעשות היום את כל הניתוחים [כרגע חוץ מהניתוח התחתון] תיכנסי לתלם ותפסיקי לחלום כי אף אחד לא יעזור לך פה אם את לא תילחמי ומדברת אתך מישהי שסבלה שנתיים גיהנום ... צריך פה להילחם ואז את מגיעה ליעד. המון בהצלחה :)

שלום לך, בשביל תשובה שתקדם אותך, כדאי להתחיל בשאלה שמקדמת אותך.
לשאול מה מניע אדם זר, שאת מכירה באופן חלקי, זה אולי מענין כאתגר אינטלקטואלי או מקצועי, אבל פחות שימושי לנו כדי לחיות חיים טובים יותר...
זה שהזמן עבר ועדין בא לך לדבר איתה, יכול לרמז מצד אחד על כך שהפרשה היתה מאד לא פשוטה עבורך, אבל זה יכול לרמז גם מצד שני שהחיים שלך פחות מלאים מכפי שהיית רוצה שיהיו. יתכן שאם היית עכשיו עם חברה שאת אוהבת, פחות היה מענין אותך למה התכוונה מישהי, שגם אם יש כל מיני אפשרויות עדין ברורה השורה התחתונה - היא לא פרטנרית טובה להיות בת זוג שלך...
לכן מה שכדאי לעשות זה לראות איך את רוצה שחייך יראו, ומי היית רוצה לראות שם איתך, ולהתחיל לקדם זאת - למשל, אם זה מענין אותך, להתכוון למציאת בת זוג שכן תהיה טובה לך,
ואם הסיפור הזה או דברים אחרים מפריעים לך לעשות זאת - אז כדאי לברר (למשל במסגרת טיפול רלוונטי)- מאיפה החסם הזה בא, ואיך עוזרים לו ללכת...
מה דעתך?
טל

שלום רב
בין אם אתה בעל נטייה חד מינית ובין אם לאו, הצעד הראשון שלך הוא להוציא מהראש את המחשבה שמדובר בעונש, סיוט או מחלה. יש הרבה הומוסקסואלים שיש להם חיים מספקים ומאושרים וחלקם גם אנשים מצליחים ומוערכים מאוד בחברה. מדבריך עושה רושם שדווקא הוריך מבינים זאת יותר ממך וכל הכבוד להם על הפתיחות והסובלנות בתשובתם.
באשר לחלומך להתחתן עם אישה, בגילך הצעיר אינני בטוח האם זה אכן החלום שלך או חלומה של החברה עבורך, שאותו הפנמת כשלך. בכל מקרה, הומוסקסואלים רבים מקימים משפחה ומגדלים ילדים. חלקם במסגרת "הורות אחרת" עם אישה, חלקם ע"י תהליך פונדקאות במסגרת זוגיות עם גבר, ויש כאלה שאף נישאים לאישה מתוך הכרה והבנה הדדית של המצב.
אינני יודע האם אתה אכן בעל נטייה חד מינית או לא וייתכן מאוד שמוקדם מדי להגדירה. עצתי לך היא לשמור על "ראש פתוח", לנסות ולהרחיב קצת את נקודת מבטך ולהכיר יותר חברים מהקהילה (דרך ארגון הנוער הגאה, או פעילויות לנוער של המרכז הגאה בגן מאיר, ת"א). במידה והדבר קשה עליך ואתה עדיין מוטרד מהאפשרות שהינך הומו, מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי אצל מטפל גיי-פרנדלי שיעזור לך להבין את עצמך טוב יותר ולהתמודד עם הקשיים שאתה חווה כרגע.
מקווה שעזרתי, אתה מוזמן שוב לשאול או לחוות את דעתך על הנאמר.
בהצלחה