פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

נשמע שחשוב לך מאד לעזור לחברתך, אבל לא פחות חשוב לשמור על עצמך ועל בריאותך שעבדת קשה כדי לשפר ולשמר. הדילמה ברורה, אבל אני נוטה להסכים עם הפסיכולוגית שלך שכנראה זיהתה שמעורבות בנושא עלולה להיות מזיקה עבורך - כבר מהפנייה שלך נשמע שצפים של רגשות של אשמה ושל לקיחת אחריות באופן לא תורם ולא בריא.
דווקא בגלל שאת מכירה את הבעיה הזו, את צריכה לדעת שהעמדה של "אין למי לפנות" היא לא תמיד עמדה מציאותית, אלא על פי רוב חוויה או תחושה שנצבעת על ידי הפרעת האכילה.יש למי לפנות, השאלה היא רק האם חברתך תבחר לעשות זאת.
חברה לא אמורה להיות מטפלת של חברה אחרת. אם יש משבר זה טוב שתהיי שם לתמוך בה, אבל הטיפול צריך להיעשות על ידי אנשי מקצוע. את יכולה להציע לחברתך לפנות בעצמה לפורום הזה להתייעצות, או להתקשר לקו סיוע של הפרעות אכילה, אבל אם היא טוענת שאין בעיה ואינה זקוקה לעזרה, אז אי אפשר בכוח.
ולשאלתך האם ניתן להאמין לה שאינה מקיאה יותר - האם זו דרכך לומר שגם לא ניתן להאמין לך כשאת טוענת שאינך מקיאה יותר? יכול להיות שאת זקוקה בעצמך לעזרה טיפולית נוספת?

שלום איילת

ראשית אני מברכת אותך על החלטתך לשאול את השאלות ואולי בהמשך גם לשתף את הדיאטנית שלך וטפל בבעיה.
חשוב שתדעי ששימוש במשלשלים מוביל לאבדן זמני של נוזלים בלבד והם אינם מסייעים לירידה במשקל כיוון שפועלים באזור המעי הגס בלבד לאחר שפעולת העיכול והספיגה הסתיימה. כמובן שלשימוש במשלשלים ישנם השפעות שלילות על הבריאות בטווח הקצר והארוך.
ביחס לדיאטה על פיה את אוכלת- זה נשמע לי קיצוני ואכן הגוף מתנגד. כשאוכלים מעט מדי הגוף חש בסטרס, במתח. יש מצב שהוא אינו יודע מתי ואם תבוא הארוחה הבאה והאם היא תכלול מספיק אנרגיה. לכן, הוא חוסך בהוצאות האנרגיה. בין שאר ה"חסכונות" יש חיסכון בשריפת שומנים. לכן יש האטה בירידה במשקל ובהמשך כמובן עצירה מוחלטת בירידה במשקל. פרט לכך ישנן עוד סיבות רבות למה דיאטות שמכילות מעט מדי קלוריות אינן מומלצות. בין השאר בגלל שלא ניתן להתמיד בהן לאורך הזמן הדרוש ואחרי כן יש כמיהה לאכול הרבה ובעיקר מהמזונות שאוהבים ונמנענו מהם, מחסור ויטמינים ומינרלים, תשישות, נשירת שיער ועוד ועוד...
ממליצה בחום אם כול הקושי לפנות לדיאטנית המתמחה בהפרעות אכילה אשר תוכל להבין מה את עוברת ותעזור לך לצאת בהדרגה מאותה אובססיביות שהנך מתארת סביב אוכל ומשקל.

בהצלחה רבה

אשמח לשמוע יותר פרטים על המחקר...

בהחלט ייתכן שיש קשר, מאחר וכמות הקלוריות שאת מתארת נמוכה ונמצאת מתחת לתחום התקין. מה הסיבה לצמצום? בתקופה של פעילות יש להגדיל את התזונה ולא להפך, וגם אנשים עסוקים מאד מוצאים זמן להזין את עצמם. כדי לברר באופן מדויק מה באמת מתרחש כדאי לפנות לרופא משפחה ולשתף אותו במצב.

שלום

ראשית אני רוצה לברך אותך על הנכונות לשאול את השאלות ולהחליט לא להשאיר את המצב כפי שהוא ולהיכנע להפרעת האכילה.
לשאלתך, החישובים שלך פחות או יותר נכונים (למרות שאתה נוטה לחשב יותר קלוריות מהמציאות ברוב המקרים), האם תעלה מכך במשקל לזה אין לי תשובה חד משמעית כיוון שזה תלוי בהמון דברים נוספים כמו ההוצאה האנרגטית שלך, אנמנזה תזונתית קודמת וכו'...
בכל מקרה נשמע שבחרת לא להמשיך לחיות עם הפרעת האכילה ולכן אני מציעה לך לפנות לעזרה מקצועית ולקבל טיפול. ללא טיפול זה ללא ספק הרבה יותר קשה, ולצערי לעיתים אף בלתי אפשרי!
במידה ואתה זקוק לסיוע למציאת מקום טיפול אשמח כמובן לעזור.

בהצלחה רבה

בכל קופות החולים יש אנשי מקצוע מומחים בתחום הפרעות האכילה, המעניקים טיפול מסובסד, לא בתנאי אשפוז. כדי לבדוק פרטים מדויקים יותר על האפשרות הזו פנה/י לרופא המשפחה.

נתקלתי בעבר במקרים בהם דווקא מישהו שמגיע עם מבט חיצוני, כמו שאת מתארת, עוזר להבין את חומרת המצב (למשל, קרובי משפחה רחוקים שמזועזעים למראה שינוי גופני, בעוד בני המשפחה הקרובים פחות מודעים לשינוי דווקא משום שהם מלווים אותו מקרוב). לכן בהחלט יש מקום לשתף את ההורים - ואולי גם את הנערה עצמה - בדאגתך (אפשר אפילו לציין שהתייעצת בפורום זה ולהציע להם לעשות זאת גם). לשאלתך, האם אלו האופציות היחידות? להתרחק או להתעקש על פרטים נוספים? אולי כדאי דווקא למצוא דרך להישאר קרובה בתקופה שעלולה להיות לא קלה לאנשים יקרים לך, גם מבלי לקבל את כל התשובות.
לגבי הידיים הכתומות: יכולות להיות לכך סיבות שונות, החל משימוש בקרמים כמו שנאמר לך, וכלה בחוסר איזון תזונתי (כמו למשל אכילה של מוגזמת של ירקות מסוימים ומיעוט באכילת בשר).

מהתיאור שלך נשמע שידידתך אכן זקוקה לעזרה, ויכולה להפיק תועלת מטיפול מתאים, על ידי אנשי מקצוע. נשמע שיש לך רצון עז להיות שם בשבילה ולסייע לה, ויש לה מזל שיש לה ידיד כה תומך. אבל אל תתבלבל בין תמיכה לטיפול - תפקידך כאדם קרוב אליה הוא לומר: אני מבין שיש בעיה, ואני חושב שכדאי שתטפלי בה. אם היא תרצה בכך, ואם אתה מוכן, אתה יכול להציע לה גם לסייע לה לעשות את הצעדים לקראת טיפול, אבל היא צריכה לגלות נכונות להיעזר בטיפול. מעבר לכך, האם ניתן לשקול שיתוף של הוריה בבעיה? במידה והיא מתחת לגיל 18 זהו הכרח, אבל גם אם לא רצוי לשתף את ההורים מאחר והם גורם תמיכה חשוב מאד במקרים כאלו. כמו כן, ניתן לספר לה על הפורום הזה ולהזמין אותה לקרוא ולהתייעץ בעצמה.

הקטע הוא שהבחורה הזאת לא מעוניינת בעזרה מקצועית(חוץ מפסיכולוגית שהיא הולכת אליה, יכול להיות שהיא הפסיקה אגב). הבחורה הזאת לא מעוניינת בעזרה כלל, היא בחורה אובדנית שאוהבת את המצב הנוכחי שלה(היא מעלה גיל 19). היא אוהבת את הסבל והכאב(והוריה יודעים אם אני לא טועה).
אני אישית לא מאמין בטיפול מקצועי שהוא אינו פסיכולוג בנוגע למחלה הזאת מאחר וטיפולים אלה הם בד"כ הכרחה של אכילה ולא שינוי מצב החשיבה שזהו הנכון.

בעקבות חוסר הרצון שלה בעזרה אני מבקש רעיונות אחרים, אולי רעיונות שיעזרו לי להתמודד איכשהו עם זה?(לא כי אני מרגיש שאני חייב אלא כי אני רוצה). אני לא מצליח לה לגרום לפנות לעזרה ואני לא מרגיש בעמדה מספיק חזקה "להלשין" עליה לגורם מוסמך אחר...

כבולמית בתהליך ארוך של החלמה.. אחרי מעל 10 שנים של מחלה וחיתוכים
לא יודעת למה.. אני לא נוהגת להגיב בדרך כלל..
אבל מה זה חשוב לעניין עצמו

אז ככה חברתך זקוקה מאד לעזרה מקצועית
ומדבריך לא היה אפשר להבין במאה אחוז מה המצב שלה עם המחלה אל מול ההורים ואל מול גורמי טיפול וכמו כן מה מצבה המשקלי
שכל אלו הינם גורמים די חשובים בעניין
האם ההורים יודעים שהיא מקיאה האם היא עדיין מטופלת אצל פסיכולוגיתוהאם היא בתת תזונה..
קצת רקע על המחלה ..
אמרת שאתה לא מאמין בטיפול שמאכיל ולא פסיכולוגי כי הוא לא משנה את החשיבה את המח אז זהו שזה לא מדוייק
קודם כל מרבית אם לא כל הטיפולים במרפאות וגם באשפוזים ששם כמובן מאכילים אותך(מניסיון, 4 ארוחות מסודרות ביום) המטופלת מקבלת כמובן גם טיפול פסיכולוגי וגם קבוצתי שכן זה ברור שזה הטיפול עצמו ולא האכילה
אבל האוכל הוא גם משנה את המח שכן במצבים של הפרעת אכילה יש ככ הרבה חסרים (גם אם לא רואים אותם בבדיקות דם אגב) שמשפיעים על המח ועל החשיבה ככה שאט אט מבלי להרגיש החברה שלך הופכת לאדם אחר, בעל מצבי רוח משונים, אוהב סבל, לא נהנה מהחיים, סרוטונין הוא רק חלק קטן מהבלגן שמתחיל במוח כשהמשקל מתחיל לרדת בעיקר במצבים של אכילה מצומצמת או הקאות רבות
בנוסף לכל זה יקירי הקאות משבשות את מאזני האלקטרוליטים בדם שכן האשלגן למשל שהוא מינרלשבין השאר אחראי על פעילות תקינה של הלב- כלומר הקאות מורידות את הערכים שלו דבר שיכול תוך שעות להביא את חברתך וכל בולמית אחרת למצב של סכנה לדום לב, לא רבות יודעות את זה ואחרי פעמיים בבית חולים במצב כזה אני חייבת להגיד לך שזה נתן לי פורפורציות על החיים ועל הרצון שלי להלחם במחלה הזוועתית הזו.
אגב הרשת מלאה חומר מידע על המחלה ומקומות טיפול. אני יודעת שבצבא יש גם מסגרת טיפול והכל שם בחיסיון מלא.
אז ספר לה את כל זה.
תן לה לקרוא..
ואני מקווה שאולי בדבר מה קטן עזרתי
כל מה שאני יכולה לומר זה שיש היום טיפול ושהיא לא לבד
ושנראה כמו שאמר לך לירן שיש לה גם ידיד וחבר קרוב ותומך כמוך אז יהיה לך בטוח יותר קל אבל אל תשים את עצמך בתור המטפל שלה בעיקר בגלל שהיא לא תרצה אותך שם וגם כי יש אנשים שלמדו הרבה שנים בשביל לעשות את זה טוב
תן לה כתף ושיהיה לכם בריאות והצלחה
ותודה לך שאתה דואג לה

מצטער על הבורות ;)...
בכל מקרה אני שמח על התגובה שלך אבל שוב, הבעיה היא להביא אותה לרצות את הפיתרון הזה...אני לא מאמין שבגיל כזה אפשר לכפות עליה ואם אני הולך לבד ומספר אני מסכן אותה בבעיות בצבא ואולי אפילו שיעיפו אותה...
איך אני גורם לה לרצות לקבל טיפול?...הרי מנסיון שלי עם עוד בחורה בולמית בעבר שאני כבר לא בקשר איתה, זאת מחלה שבד"כ אנשים עיקשים להישאר בנתיב ההרסני הזה...

תודה על העזרה =]

אני בטוח שמאד מתסכל עבורך לראות אדם קרוב אליך במצב מזיק ומסוכן, ללא נכונות לקבל עזרה. ספק אם זה מנחם, אבל התסכול הזה הוא מנת חלקם של אנשים רבים שאהוביהם סובלים מהפרעות אכילה והודפים טיפול. למרבה הצער, מעבר לאפשרויות שהוצעו לך פה, אין לך מה לעשות: כאשר מדובר בנערה בוגרת, שאינה במצב של סכנה מיידית לחייה, הבחירה בידיה בלבד.

אפשר להתייעץ אתך בפרטי?

שלום

שימוש במשלשלים מוביל למעיים עצלות ולירידה בתנועתיות של המעי ובכך בעצם קיים אבסורד כיוון ששימוש ממושך רק מעצים את העצירות וגורם להתמכרות לחומרים משלשלים.
הבשורה המשמחת היא שבהחלט ניתן (בטח בגילך) לשקם לאט לאט את פעילות המעיים ולהיגמל לגמרי מכדורים משלשלים שלהם לא מעט תופעות שליליות מסוכנות החל מנפיחות וכאבי בטן ועד להתייבשות העשויים לגרום לעילפון.
ממליצה לפנות לדיאטנית קלינית לשם הכוונה וייעוץ בנושא, כיוון שחשוב לבדוק את סדר הארוחות, כמות האוכל, סוג ועוד...שלצערי איני יכולה לעזור לך באמצעות פורום.

בהצלחה רבה

כאמור אני הפסקתי משלשלים ואין לי יציאות...לא היתה ברירה אז שמתי נר גליצרין וזאת לאחר שכמעט התפוצצתי...
מה הפתרון?

פניתי לדיאטנית וקיבלתי תפריט אבל...
אין לי יציאות בכלל,אני מבינה שזה עיניין של זמן אבל מצד שני זה נורא מכביד עליי שאין יציאות
מצד שני עודף סיבים גם כן מנפחים את הבטן אז יש פה גלגל בעייתי.
מה כן אפשר לעשות?

היי אני

את בהחלט צודקת בדברייך זה רק עניין של זמן !!! במידה ותקפידי על תזונה נכונה בשילוב עם שתייה מספקת המעיים לאט לאט ישתקמו.
אני ממליצה לך להתייעץ עם הדיאטנית שלך לגבי תוספת סיביים טבעיים כגון בנפייבר העשויים לעזור בעצירות ולהקל על תחושת אי הנוחות במעיים.

בהצלחה

אכן הומלץ לי על בנפייבר פעמיים ביום,אך לצערי גם זה לא ממש עוזר...
להפך נראה לי שמגביר נפיחות בטנית יתכן?

תמיד ישנם מקרים יוצאי דופן... אך בכול זאת הייתי לוקחת פרק זמן של כ-שבועיים ומנסה לראות כיצד זה משפיע והאם זה עוזר.

הי,

מנסיון גם אני הייתי בגמילה ממשלשלים והיום אני כבר גמולה מאוגוסט האחרון שזה אומר

7 חודשים.

בהתחלה היו לי המון בעיות עם כך, הרגשתי נפוחה כי הגוף צובר את הנוזלים.

רופא המליץ לי על אבקה שנקראת פגלקס- זה בטעם תפוזים ומערבבים זאת עם מיים.

היא עזרה לי מאוד.

זה לוקח זמן עד שחוזרים לתפקד רגיל.

אבל חשוב גם להרגיל את הגוף לעבוד כלומר לאכול כל כמה שעות אפילו משהו קטן כדי שהמעיים יעבדו.

תהיי סבלנית. לי באופן אישי גם המליצו על אנזימי עיכול- רוקחת המליצה אבל שווה להתייעץ עם רופא פרוקטולוג.


בהצלחה.

אל תתייאשי

תודה רבה על השיתוף וכמובן על היישגים !!!

בהצלחה רבה בהמשך
עדי

הרופאה נמליצה לי על על כדורי אלוה...
שותה אותם 3-4 ]פעמים בשבוע לפני השינה כדור בודד
מכירים?זה בסדר?
ואגב אובחנתי כסובלת מהפרעת אכילה...גובה 1.60 משקל 58 שזה בסדר אב בחשיבה ובסדר היום שלי זה לא תקין בכלל.
לקחתי את עצמי בידיים והתחלתי לאכול באופן סביר מינוס כלומר לא ממש מה שאמרו לי אלא עדיין פחות אבל יותר ממקודם.
מה שקרה זה שעליתי 3-4 קילו והדבר מטריף אותי...
הבטיחו לי שאם אני יעלה קצת אני יוריד את זה --וזה לא כך!ושיהיה ברור העלייה נוצרה מוספץ מועטה מאוד של אוכל לא בולמוסיפ או אטרף של מאכלים
אוףףף....

שלום

כדורי אלוה ידועים כמעוררים את תנועתיות המעי, כלומר מובילים לפעילות מעיים.
חשוב לציין ששימוש ממושך וקבוע עשוי לגרום למעיים עצלות בדיוק כמו שימוש בלקסדינים.
ממליצה כמובן לטפל ביציאות ע"י שינוי תזונתי והתנהגותי.
אני שמחה לשמוע שלקחת את עצמך בידיים אך מניסיון הרוב המכריע של המקרים דורש התערבות מקצועית.
כמובן שככל שמקדימים את הטיפול יותר קל חזור לחשיבה וסדר יום תקינים.

בהצלחה רבה

שלום הילה

ציינת רק שזהו משקלך בשנתיים האחרונות אך לא ציינת מה היה משקלך לפני תחילתה של הפרעת האכילה, האם את מקבלת מחזור באופן טבעי, האם בדיקות הדם שלך תקינות וכו'...
לשאלתך, התפריט שלך מצומצם קלורית ודל בשומן ופחמימות, לתפריט כזה בהחלט עשויות להיות תוצאות שליליות בטווח הקצר והארוך... החל מנשירת שיער, חולשה, כאבי מפרקים ועד לפגיעה בפוריות, ביכולות הקוגניטיביות וכו'...

ממליצה מאוד לשלב עם הטיפול הפסיכולוגי טיפול תזונתי שיעזור לך בהדרגה להרחיב את רפרטואר המזונות שהיינך אוכלת ובכלל לנרמל את האכילה ולהוריד את העיסוק האובססיבי סביב אוכל ומשקל.

בהצלחה רבה

משקלי בעבר היה סביבות 52 קילו כך שתמיד הייתי רזה.

מחישובים רבים שערכתי לא נראה שיש פחות מ-1200 קלוריות בתפריט שלי. אני טועה?
חוסר בשומן- ללא ספק נכון.
אבל חוסר פחמימות? 4 פרוסות לחם מלא (לא קל), 80 גרם ברנפלקס ו-2 תפוחים זה לא מעט. תקני אותי אם אני טועה.

עד עכשיו הייתי בטוחה שהתפריט בריא ביותר למעט חוסר שומן (התייעצתי גם עם דיאטנית) והבעיה העיקרית היא אובססיביות.
בבקשה האירי את עיני אם אני עיוורת למצב...

מחזור תקין- אבל אני לוקחת גלולות, אז זה לא כזה מרשים. האם כדאי להפסיק כדי לראות אם אני מקבלת מחזור באופן טבעי?

בדיקות דם- תקינות

כי לא קיבלתי תשובה וחששתי שהיא תשכח

שלום הילה

את בהחלט צודקת הבעיה העיקרית ממנה את סובלת היא האובססיביות סביב תפריטך או יותר נכון נוקשות היתר שעליה חשוב מאוד לעבוד בעזרת טיפול כיוון שמניסיון יש לכך לא מעט מחירים פיזיים וכמובן נפשיים וחברתיים.

בהצלחה בהמשך

שלום דניאלה

ראשית מומלץ לבדוק האם חלו שינויים בטיפול התרופתי בעיקר הפסיכיאטרי, כיוון שאחת מתופעות הלוואי של טיפול זה היינו הגברת או הורדת תאבון.
כמו כן, מומלץ לפנות לקלינאית תקשורת ולשלול בעיה אורגנית המקשה על אחיך ללעוס ולבלוע באופן תקין את האוכל. לעתים אוטיסטים סובלים מיכולת מציצה, לעיסה ובליעה נמוכות העשויות להוביל אותם להימנעות מאוכל.
במקביל כמובן כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטרית שלו בנושא ולבדוק איתה האם למעבר אכן יש השפעה על הירידה בצריכה התזונתית שלו.

בהצלחה רבה

שלום ענת

הדאגה של אמך בהחלט מוצדקת, אכילה של 500 קק"ל ביום בשילוב עם הירידה הדרסטית במשקל בהחלט מדאיגה.
לאכילה מצומצמת כמו שלך בשילוב עם פעילות גופנית אינטנסיבית עשויים להיות לא מעט השלכות שליליות בטווח הארוך החל מנשירת שיער, איבוד מחזור ועד אפילו לפגיעה לבבית.
ממליצה לך בחום לפנות לדיאטנית קלינית בכדי לאזן את התפריט שלך ולעזור לך לרדת במשקל בצורה מאוזנת ובריאה.

בהצלחה

הלכתי לדיאטנית שנתנה לי תפריט כמעט בלתי אפשרי לאכילה (משהו כמו 1400 קלוריות ביום)...
נתתי לזה צ'אנס אבל העלית קילו ביומיים וישר הפסקתי איתו...
אני נשקלת חמש או שש פעמים ביום (לפני ואחרי כל מה שאני מכניסה לפה),
ואני לא מצליחה להפסיק לחשוב על המשקל...
מה עושים?

שלום ענת

העליה בצריכה הקלורית ובמשקל אכן צריכה להיות הדרגתית.
אני מבינה שקיים עיסוק טורדני סביב אוכל ומשקל ולכן אני ממליצה בחום לפנות למקום טיפול המתמחה בהפרעות אכילה.
אם את צריכה הכוונה בנושא כמובן שאשמח לעזור.

בהצלחה

אשמח לקבל עזרה במציאת מקום המתמחה בנושאים האלה...
ההתעסקות הבלתי פוסקת בקלוריות ומשקל מתחילה להעלות לי ולסובביי בבריאות הנפשית, אני עכשיו לחלוטין מבינה את זה..
תודה!

שלום ענת

ראשית, אני מברכת אותך על ההחלטה לפנות לטיפול.
בכל קופות החולים יש אנשי מקצוע מומחים בתחום הפרעות האכילה, המעניקים טיפול מסובסד, ממליצה להתייעץ על כך עם רופא המשפחה שלך. כמובן שתמיד גם קיימות האופציות של טיפול פרטי (כלומר, שלא דרך קופת חולים).

בהצלחה רבה

שלום

ראשית עלי לציין שרק חלק מהסובלות מהפרעות אכילה נמצאות במצב של תת משקל והאמונה הנפוצה שמי שלא נמצאת במצב כזה אינה יכולה לסבול מהפרעת אכילה אינה נכונה כלל!!! טורדנות מחשבתית סביב אוכל ומשקל, דפוסים בלתי יעילים ומצוקה נלוות "מספיקים" כדי להבין שמשהו לא בסדר ויש לבקש עזרה.
מדבריך אני מבינה שאמצת לעצמך דפוס של הימנעות מאכול במהלך היום והאכילה העיקרית נעשית בשעות הערב, איני יכולה להתעלם מדפוס לא יעיל זה שבסופו של דבר במקום לעזור לך לרדת במשקל רק מוביל לעליה נוספת.
ממליצה לך בחום לפנות למקום טיפול אשר יסייע לך לייצור הרגלי אכילה נכונים שיאפשרו לך להגיע למשקל תקין וכמובן להבין ולהתמודד עם הקושי שאת חווה סביב האכילה מול אנשים והערות בנושא אוכל.

בהצלחה רבה

שלום

ראי את תגובתי שנכתבה עבורך מהתאריך ה-6.1

עדי

שלום תפארת

אני מזמינה אותך לקרוא את תשובתו של לירן מהיום לשאלתה של אביבה.
במידה ועולות שאלות נוספות את כמובן מוזמנת להמשיך לשאול...

בהצלחה רבה

זה תלוי גיל. מתחת לגיל 18 אין צורך בצו, אשפוז יכול להיעשות על ידי החלטת ההורים גם ללא הסכמת הנערה. מעבר לכך יש צורך או בהוראה של פסיכיאטר מחוזי או בהחלטת בית משפט שההורים ממונים כאפוטרופוסים לנערה, ובעצם מקבלים את הסמכות להמשיך ולקבל החלטות לגביה גם מעבר לגיל 18. כמובן שאלו הם אמצעים קיצוניים מאד, ומגיעים אליהם רק במידה ולא מצליחים לעשות שום דיאלוג אחר לגבי קבלת טיפול. צריך לזכור שאצל רוב מי שסובל מהפרעת אכילה יש התנגדות מסוימת לטיפול, וכן חשוב שיהיה מסר הורי תקיף לגבי צורך וחשיבות של טיפול - אבל פעמים רבות מסר תקיף, התעקשות עקבית ונכונות לעשות דיאלוג פתוח לגבי האפשרויות השונות של טיפול, מצליחים לגייס את החולה לטיפול גם ללא צווי אשפוז.