פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

שלום הדר

אני לא יודעת האם את ואני מגדירות באופן זהה תת משקל, אך עפי נתוני המשקל והגובה שמסרת משקלך נמצא מתחת לטווח התקין. אני מכירה לא מעט בנות אשר סובלות מהפרעת אכילה שמגיעות ב-BMI = 18 וחושבות שהן לא בתת משקל. זאת כמובן טעות או מה שנקרא עיוות בדימוי הגוף, סימפטום שכיח ביותר בהפרעות אכילה.
עיוות בדימוי הגוף מתרחש כאשר התפיסה לא תואמת את המציאות, ובדר"כ התפיסה היא זאת שיותר חשובה ומשפיעה לעומת המציאות.
דימוי גוף מעוות מוביל להערכה עצמית ירודה בדיוק כמו שאת מתארת.
לשאלתך, בהחלט יש מקום לקבל עזרה !!! טיפול מתאים יסייע לך לשנות את החשיבה השלילית והאמונות ביחס לגופך, ילמד אותך להסתכל על עצמך באופן יותר אובייקטיבי וכמובן לאהוב את עצמך.

בהצלחה רבה

בהחלט, את מוזמנת לפנות אלי במייל או בטלפון כדי לעשות זאת.

תודה

אני מבינה שאת היא ששאלת על שרידי הבולמוסים (את מופיעה בשמות שונים).אינני מקבלת דרך קופת חולים. את מוזמנת לפנות במייל או טלפון ואוכל גם להפנותך דרך הקופה. ערב נעים:-)

את קשורת קשר ישיר בין מצבך הרגשי למצבך התזונתי, ומתארת כיצד האכילה מנסה למלא עבורך תפקידים של ויסות, הסחה והרגעה רגשית (ללא הצלחה). מאד ייתכן שתוכלי לעשות שימוש מיטיב בטיפול בו תוכלי ללמוד להתמודד עם המצוקה הרגשית בדרכים אחרות, ויעזור לך להתנהל באופן פחות סוער גם במרחב של האכילה (ואולי גם העישון). באופן אידיאלי, טיפול כזה משלב גם טיפול תזונתי וגם טיפול פסיכולוגי, ואני ממליץ לך לברר לגבי אופציות מסוג זה.

כדאי לבדוק איתו באופן ישיר מה הסיבה לשינוי בדפוסי האכילה - האם מדובר בניסיון לרדת במשקל? בירידה בתיאבון? לפי תשובתו ניתן להתאים את המענה. אם מדובר בניסיון שלו לרדת במשקל על ידי צמצום תזונתי, כמובן שחשוב להדגיש ששינויים כאלו חייבים להיעשות רק בפיקוח תזונאית. היות ואת מתארת שבעבר הדפוסים היו לא כל כך בריאים, ניתן להציע לו ללכת יחד לתזונאית שתסייע לו לשנות דפוסי אכילה אך תוודא שזה נעשה בצורה בריאה ונכונה. אם מדובר בירידה בתיאבון ולא בניסיון לרדת במשקל, כדאי לבדוק אם יש סיבה רפואית, או שמא מדובר במצוקה רגשית (שיכולה להיות גם תגובה לאירוע מסוים במשפחה או בבית הספר וכו'). בקיצור, בשלב הראשון להעמיק את הבירור לגבי השינוי הזהה באכילה, ובהמשך להתאים את המענה הדרוש. את מוזמנת להמשיך להתייעץ גם פה בפורום.

שלום דרור

בהחלט קיים קשר בין מתח נפשי ועצירות.
מתח עשוי להוביל לתנועה איטית לאורך כל מערכת העיכול מה שמוביל בסופו של דבר לפעולת מעיים איטית העשויה לגרום לכאב, גזים ועצירות.
במידה והעצירות אכן נובעת מהמתח הנפשי אותו אתה חווה הפתרון במקרה זה אינו שינוי תזונתי אלא טיפול התנהגותי קוגנטיבי סביב אותן מחשבות שעולות בכל פעם שאתה נכנס לשירותים בכדי להבין את מקורן ולמגר אותם.

בהצלחה רבה

שלום ים

ראשית, עלי לציין שהפסקת המחזור עקב ירידה במשקל היינו מנגנון הגנה של הגוף שנועד לשמר את מחסני הברזל המידלדלים עקב ירידה באספקת הברזל מהמזון.
מדבריך נראה שהפסקת המחזור אינה נובעת אך ורק מהירידה החדה במשקל אלא גם עקב האימונים המרובים בשילוב עם צריכה קלורית קטנה מידי אשר מובילים יחדיו לירידה באחוזי השומן. ההורמונים הנשים שבין היתר אחראים לקבלת המחזור החודשי של האישה נזקקים לרקמת שומן מספקת כדי להיווצר ולתפקד באופן יעיל.
לשאלתך, כדי להשיב את המחזור עליך לחזור למשקל תקין ע"י תזונה מאוזנת הכוללת את כל אבות המזון ולהפחית את כמות האימונים (כמובן שלחזור לאימונים רק לאחר שתגיע למשקל תקין).
לשאלתך, אף פעם לא ניתן לחזות מראש באיזה משקל בדיוק יופיע שוב המחזור החודשי, אך כמובן שהסיכויים הם קלושים כל עוד המשקל אינו נמצא בטווח התקין ועפ"י נתוני הגובה שציינת במשקל 41 משקלך עדיין נמצא מתחת לטווח התקין.

בהצלחה רבה

במשקל 41 המשקל שלי כבר תקין לפי הBMI(רשום ש19.5 זה תקין)
ואני אכן מנסה עכשיו לאזן את התפריט למרות הקושי, אבל חשבתי אולי שיש מאכלים מסויימים שעשוייים לגרות להאצה של החזרת המחזור? ביצה טונה משהו?
וכמובן שאני לא מתעמלת בכלל כבר שלשה חודשים...


תודה על ההקשה

שלום

יש לא מעט חילוקי דעות לגבי מהו הטווח התקין של ה-BMI, אך עפ"י רוב נהוג לקבוע כי הטווח התקין היינו 20-25.
אין מזון ספציפי שעשוי לזרז את חזרתו של המחזור, אך כפי שכבר ציינתי תזונה מאוזנת הכוללת את כל אבות המזון בהחלט מסייעת.

בהצלחה

גמלי יש את אותה בעיה ואמרו לי פה שאני צריכה לשלב הכל בתפריט ולא להמנע ממתוקים ודברים שאני אוהבת..
את מודאגת מזה לא בעיקר בגלל שאת פוחדת להשמין אלא בגלל שאת לא סובלת תהרגשה שבאה אחרי הזלילה נכון?

הגוף האנושי "לא פראייר" - אם אנחנו חוסכים מעצמנו ומגופנו מרכיבים חיוניים, הגוף נלחם חזרה. וזה מה שקורה לך, למעשה: את נמנעת מפחמימות במשך היום, ובערב הגוף שלך משדר שהוא לא יכול בלי, ואם לא תתני לו בטוב הוא ייקח את זה בצורה אגרסיבית...
בקיצור, כמו שקורה פעמים רבות, אם הוליכם רחוק מדי עם הניסיון לנהל אורח חיים "בריא"
וספורטיבי, מגיעים למקומות קיצונים, מזיקים ומאמללים. הפתרון הוא כמובן להתייצב על תפריט מאוזן שמכיל את כל מה שהגוף שלך צריך, ומומלץ להתייעץ עם תזונאית כדי שתסייע לך בכך.

טוב מאד שהחלטת להיפטר מהבעיה, ושאת מצליחה להשתמש בטיפול מתאים באופן שמקרב אותך להשגת מטרותייך. מדברייך נשמע שחלק מהסימפטומים השתפרו, וחלק עדיין קיימים, וזה בהחלט מצב סביר לטיפול של חודשים ספורים. המלצתי היא לדבוק בטיפול שככל הנראה יעיל לך, גם אם השינויים לא קורים בן הלילה. אין לי שום דבר נגד טיפול היפנוטי, שבהחלט יכול להיות יעיל במצבים רבים, אבל עדיף להתמסר ולהשקיע את המאמצים בטיפול אחד, גם אם זה דורש זמן וסבלנות, ולא להתחיל לפצל טיפולים ומטפלים מתוך רצון לעשות "זבנג וגמרנו, לבעיה. מניסיוני, אם המחויבות שלך לטיפול בבעיה וההתעקשות שלך על חיים ללא ההפרעה יימשכו, במהרה תפטרי גם מהבולמוסים.
בהצלחה.

שלום טל

ראשית אני מברכת אותך על החלטתך לשאול את השאלות ובעיקר ברצון לצאת מהפרעת האכילה.
בכדי לעזור לך עלי לבצע תחקיר דיאטני יסודי, להבין בדיוק איך וכמה את אוכלת במהלך השבוע, מתי הפרעת אכילה התחילה, מה ההיסטוריה שלה, נתונים לגבי משקל, גובה ועוד לא מעט פרטים... לצערי לא אוכל לעשות זאת כאן בפורום כיוון זהו תהליך שדורש לא מעט זמן ונעשה בטיפול אבל בהחלט אוכל לעזור לך לפנות למקום המתאים.
אם תרצי הפנייה למקום טיפולי העשוי להתאים לך באיזור מגוריך - צייני מהיכן את ואנסה כמובן לכוון אותך ולעזור לך.
אני חייבת להוסיף שללא טיפול מתאים יהיה לך ללא ספק יותר קשה להיגמל מהפרעת האכילה, אם בכלל!

בהצלחה רבה

שלום עדי

הפרעות אכילה הן הפרעות רציניות שלא נעלמות מעצמן. הרוב המכריע של המקרים דורש התערבות מקצועית הבשורה המשמחת היא שעם טיפול מתאים הפרעות אכילה ניתנות לריפוי.
ככל שהסימפטומים מוסתרים או מוכחשים כך קשה יותר לשנות את התנהגויות האכילה, ולפתור את הבעיות מתחת לפני השטח ולכן חשוב שתשתפי את הוריך ותחפשו ביחד מקום טיפול מתאים הכולל טיפול תזונתי ונפשי.
הטיפול יעזור לך להבין את מקור הבולמוסים מהם את סובלת, בעזרת הדיאטנית תוכלי להבין איך התזונה שלך משפיעה ומובילה לבולמוסי אכילה ובעזרת הטיפול הנפשי
לאט לאט תביני מה מקום הבולמוס בחייך אולי רגשות וכעסים שאת אוגרת או ניסיון לנחם ולהרגיע, אולי קושי בוויסות רגשות, אולי מצוקה אחרת שאת לא מצליחה לתקשר ולווסת וכו'...
בנוגע למשקלך, אני חייבת לציין שמשקלך נמצא מתחת לטווח התקין אך יחד עם זאת את מתארת רצון עז לרדת במשקל ומכאן שמדובר בעיוות בדימוי גוף שהוא אחד הסימפטומים הנפוצים בהפרעות אכילה. ההנחה שברגע שתרדי במשקלי תרגישי טוב עם גופך היא בעצם אחת האשליות שמוכרת הפרעת האכילה.
מניסיון ירידה במשקל לא תגרום לך להרגיש נוח עם הגוף שלך כל עוד הפרעת אכילה נמצאת בתמונה להפך ברוב המקרים ירידה במשקל רק מחמירה את תחושת היא הנוחות עם הגוף ובעצם מעצימה את הפרעת האכילה.
שוב אני מזמינה אותך לבקש עזרה מהוריך ולפנות לטיפול
בהצלחה רבה

על ארוחות מסודרות רצוי להתעקש בכל מקרה. לארוחה בה כל המשפחה מפנה זמן ויושבת יחד לאכול, בצורה מסודרת, ללא הסחות, מול השולחן - יש ערך רב. גם מבחינת הסדרה והדגמה של הרגלי אכילה נורמטיביים, וגם מבחינת הקשר המשפחתי, ההקשבה ההדדית והאינטימיות המשותפת.
דווקא לתת לילדה בת ארבע לבחור מה היא אוכלת זה לא תמיד מומלץ. בהחלט אפשר לנהל שיח על דברים שטעימים לה יותר או פחות, וניתן לשלב את המאכלים האלו בתפריט המשפחתי, אבל יש עוד שיקולים לגבי המזון שמכינים בבית. תפקיד ההורים הוא לקבל את ההחלטה לגבי איזה מזון מכינים ומגישים תוך כדי שמשקללים גם העדפות אישיות אבל גם נושאים אחרים: בריאות, גיוון, מחיר, התחשבות בטעמם של אחרים וכו'. ההמלצה היא בדרך כלל לשבת יחד לשולחן (ולהתעקש על הנוכחות בשולחן), להגיש את המזון ולאכול יחד. אם הילדה לא רוצה לאכול, לא לעשות על כך סימפוזיון - ילדים בריאים בסופו של דבר רעבים ואוכלים מה שיש אם הם לא מרגישים שדרך האוכל נעשה איתם דיאלוג על צרכים אחרים.
מה שמוביל אותי לנקודה הבאה: מה בעצם התרחש בשנה האחרונה? האם חלו שינויים דרסטיים בחיי הילדה או בחיי המשפחה שהיא מגיבה אליהם? האם חלו שינויים בבריאותה? חשוב לברר היטב את הדברים האלו ולדאוג למענה מתאים: בדיקות רפואיות אם יש חשש או צורך לשלול בעיה גופנית, וטיפול והדרכת הורים על ידי אנשי מקצוע מהתחום ההתפתחותי במידה ויש צורך במענה למצוקה וקושי רגשי.

בהצלחה.

זהו, שגם שאנחנו אוכלים ביחד היא לא רוצה לאכול (יש לך אח קטן בן שנתיים). גם את הכריך שמכינים לה לגן היא מחזירה כמו שהוא.
יצויין כי היא התחילה גן חדש השנה, אבל היא כבר הסתגלה והיא מאוד מקובלת חברתית. ילדה שמחה. למעשה אין שום סיבה נראת לעין למה היא לא רוצה לאכול.
יצויין כי היא שותה שוקו לפני השינה ובבוקר. האם להתנות מתן שוקו באכילת ארוחה?

באופן עקרוני שימוש באוכל כ"פרס" או חיזוק אינו מומלץ, ולא הייתי מציע להתנות אחד באחר. שוב אני אומר: הורים יכולים לקבוע מה לאכול, איך לאכול, מתי לאכול ואיפה לאכול, ילדים מחליטים כמה לאכול. אין טעם להיכנס לריבים, מתיחויות, כעסים או מניפולציות סביב כמות המזון שהיא אוכלת, סביר שזה רק ישיג תוצאה הפוכה. הכינו את הארוחה, שבו לשולחן, הגישו את המזון, תאכלו כל אחד את ארוחתו, שוחחו זה עם זה, ובסיום פנו את הכלים (אך התעקשו על נוכחתה בשולחן בזמן ארוחה, גם אם אינה אוכלת). אם לאורך זמן אתם רואים שנמשך צמצום תזונתי ויש חשש לעצירה בגדילה פנו למכון להתפתחות הילד או לתזונאית קלינית שתחום מומחיותה הפרעות אכילה בילדים.

אם אתן עדיין צריכות...

שלום

ראשית אני שמחה לשמוע שהחלמת מהפרעת האכילה, על כך מגיעה לך הערכה רבה!!!
אני מבינה מדבריך שאחותך מתחת לגיל 18 ולכן אני מניחה שהיא עדיין גרה עם הוריך ולכן הוריך האחראים לה, ובעלי הסמכות צריכים לדאוג לאחותך לטיפול מתאים.
למרות הניסיון שלך והמקום בו הייתי בעבר חשוב שתביני שאינך יכולה לטפל באחותך לבד ובעצם העזרה הטובה ביותר שאת יכולה להעניק לה היא ע"י כך שתשתפי את הוריך בחששותיך כי הדרך הנכונה ביותר לעזור לאחותך היא להביא אותה לטיפול מתאים.
במידה והוריך זקוקים לעזרה ותמיכה כיצד לעשות את הצעד הזה הם יכולים כמובן להיעזר בפורום זה.

בהצלחה!!!

שלום

את בהחלט צודקת חלק מאכילה נורמטיבית כוללת שינויים וגיוונים בתפריט היומי, אכילה ספונטנית, אכילה לפי חשקים ועוד אינסוף שיקולים שונים ומגוונים.
אני שמחה לשמוע שקיים בך הרצון לשנות ולגוון אך כיוון שכפי שאת מתארת עדיין קיימים בך חרדות סביב האוכל אני ממליצה לבצע שינויים אלו בעזרת הדרכה של דיאטנית קלינית המתמחה בהפרעות אכילה ובטוחה שבמהלך העבודה המשותפת יעלה בך הרצון להמשיך ולגוון דברים נוספים בתפריט.

בהצלחה רבה

אני יודעת שכשלא אוכלים הרבה זמן יש בצקת שזה נפיחות בבטן המהווה רק מים, שום דבר מעבר.
(זה אותו דבר כמו לאתיופים באתיופיה ובאפריקה, הם חיים ברעב ושמת לב שהם כולם כמו עצמות אב עדיין יש להם בטן עגולה כזאת? זה מים)

רוב היום אני לא אוכלת ורק בערב אוכלת ארוחה עיקרית ומלאה.
רוב היום אני ניזונה מפירות,ירקות,ויוגורט....שותה כל היום בערך 10-12 כוסות מים

לאכול בבוקר ארוחה גדולה ובערב לא לאכול אם את רוצה לוותר על ארוחות (אין לי מושג אם זה קשור לנפיחות)
ארוחת בוקר זה אנגיה לכל היום ארוחת ערב זה סתם (לדעתי) .
אני אישית אוכלת ארוחת בוקר גדולה ואז ארוחת צהריים רגילה ואני שבעה במשך רוב שעות היום (ולפעמים יש לי בולמוסים .. פעם פעמיים בשבוע).
בכל מקרה תחכי ותראי כבר את התשובה שיענה לך פה האיש מקצועת, הוא יענה לך יותר מדויק .

למשל היום ואתמול [שישבת] אני אוכלת מאוד מסודר בוקר,צהריים וערב וגם כן הבטן מתנפחת לה....אומנם לא כמו בדר"כ אבל ההרגשה היא כמו נפיחות של אויר ונוזלים....
אגב נבדקתי אצל רופא גסטרו ויצא שיש לי הליקובקטור שחיסלתי אותו עם אנטיביוטיקה
ומעבר לכך הכל היה תקין

שלום יעל

בהחלט קיים קשר בין תבנית האכילה שאת מתארת לבטן תפוחה.
את מתארת תזונה לא מספקת הכוללת מרווחים גדולים בין ארוחה לארוחה המובילים להאטה בקצב ריקון הקיבה, להצטברות גזים במערכת העיכול, לשינוי רמות האלקטרוליטים וההורמונים בגוף וכו' כול אותן סיבות שציינתי ועוד מובילות בסופו של דבר לנפיחות בטנית לא נעימה.
ממליצה מאוד להתחיל להעשיר את התפריט היומי שלך וכמובן להוסיף לפחות ארוחה עיקרית אחת עד ארוחת הערב בשלב ראשון.

בהצלחה רבה