פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

שלום רעות

רק חלק מהסובלות מהפרעות אכילה נמצאות במצב של תת משקל קיצוני כפי שמוצג בתקשורת. האמונה הנפוצה שמי שלא נמצאת במצב כזה אינה חולה, רק מחמירה את מצבן של בנות בדיוק כמוך שמרגישות שהן לא "מספיק חולות" כדי לקבל עזרה וזו כמובן הנחת יסוד מוטעת שרק מחמירה את הפרעת האכילה.
הפרעת אכילה היא הרבה יותר ממשקל ומראה וכוללת טורדנות מחשבתית, דפוסים בלתי יעילים שמצאים ברקע, הנחות ייסוד מוטעות, ומצוקות נלוות.
ממליצה לך בחום להשתמש בהפניה שקבלת ולפנות לטיפול המתמחה בהפרעות אכילה בהקדם.

בברכה,
עדי

אז זאת אומרת שאני בהפרעת אכילה ,וכדאי לי להשתמש במה שיש לי ביד כדי שזה לא יחמיר ?

שלום רעות

כדי לאבחן שאכן מדובר בוודאות בהפרעות אכילה, סוג ההפרעה וכו'.. נדרשת פגישת אבחון עם איש מקצוע המתמחה בהפרעות אכילה, אך מדבריך נשמע בהחלט שקיימת התעסקות מוגברת סביב אוכל ומראה ולכן אני ממליצה בחום לפנות למקום המטפל בהפרעות אכילה לשם אבחון ובמידת הצורך לטיפול.

בברכה,
עדי

במקרים מסוימים הצבא מאשר לחיילים לקבל טיפול חיצוני, וכדאי לבדוק אפשרות כזו. מה שצריך לבקש הפניה לקב"ן, לשתף אותו בבעיה ובכך שאם אין כרגע פתרון שמוצע דרך המערכת הצבאית את מעוניינת לפנות לטיפול באזרחות. להערכתי לא יערימו עלייך קשיים. בשלב הבא כמובן עלייך למצוא טיפול פרטי מתאים (כל עוד את בצבא לא תוכלי למרבה הצער להשתמש בטיפולים המסובסדים של קופת החולים), ולוודא שהמטפל באזרחות נמצא גם בקשר עם הגורמים של בריאות הנפש בצה"ל.

עברה כבר חצי שנה שאני מבקשת מהצבא עזרה והם שמים עלי פס! אני שנה עם בולמוסים ורק אחרי חצי שנה העזתי לבקש טיפול-ואז עוד חצי שנה של קשיים דרך המערכת הצבאית לקבלת טיפול-בחודש האחרון זה הדרדר והתחלתי גם להקיא הם לא מוכנים לעזור לי בא לי למות אני לבד בזה

בדרך כלל, בולמוסים כאלו מגיעים על רקע צמצום מוגזם באכילה. למשל, לא לאכול מספיק במהלך היום או במהלך מספר ימים. גם את מספרת שאת מתחילה לאכול במהלך הערב, ואם כך לא מפתיע שהאכילה יוצאת משליטה. כשמנסים לצמצם יותר מדי, במוקדם או מאוחר מגיעים לתוצאה ההפוכה מזו הרצויה. לכן, הפתרון הוא לחזור לאכילה מווסתת ומאוזנת במהלך היום. כמו כן, חשוב לבדוק מה מלכתחילה הוביל לדפוסים הבעייתיים, על מנת לוודא שאין הישאבות אליהם שוב. את כל הדברים האלו מומלץ לעשות במסגרת טיפול מתאים, דיאטני ופסיכולוגי, ולשם כך אין ברירה אלא לשתף את ההורים, ולסמוך עליהם שיידעו להבדיל בין טרדות יומיומיות התבגרותיות טיפוסיות, לבין בעיה מסוכנת ורצינית יותר.

כאשר ההתעסקות באכילה ובמשקל מתחילה להיות אובססיבית (טורדנות רבה במהלך היום, מחשבות בנושא שתופסות מקום לא סביר בקבלת החלטות יומיומיות פשוטות), יחד עם בולמוסים - ואני מרשה לעצמי לנחש גם צמצום תזונתי בחלק מהזמן (כי הבעיה במקרים כאלו היא בדרך כלל לא רק הבולמוסים, אלא גם הניסיון לצמצם תזונה בין בולמוסים, מה שגורר את הבולמוס הבא) - זו אינדיקציה לבעיה שעלולה להתפתח להפרעת אכילה. דווקא הבהלה שם אמך מעידה על כך שהיא מבינה שהנושא חמור ומסוכן, והייתי ממליץ להתגבר על החשש, לשתף אותה בבעיה ולהסתייע בה על מנת לקבל טיפול מתאים (בדרך כלל טיפול פסיכולוגי ודיאטני).

שלום עינת

ראשית, סליחה על העיכוב במתן התשובה.
בהחלט נשמע מדבריך שבנך מנהל אתכם דיאלוג רגשי באמצעות האוכל.
נכון שמומלץ לגוון את האוכל בגיל זה אבל ילדים רבים מסרבים לכך, הכוונה זשה בהחלט נורמלי... כדי שתפסיקו להיות מופעלים כ"כ מהר סביב האוכל תחילה הייתי נגשת לרופא הילדים של בניך לבדוק שמשקלו תקין ושהוא נשאר באותם אחוזוני גדילה ואפילו הייתי מתייעצת איתו לגבי בדיקות דם, בנוסף לכך הייתי מבקשת הפנייה למרפאת אכילה לגיל הרך לשם ייעוץ והכוונה.

בהצלחה רבה
עדי

מדובר בבעיה חמורה, שעלולה ללכת ולהחמיר. אין כזה דבר להקיא אחרי כל ארוחה ושזה יהיה בשליטה, ו"התחושות הטובות" שאחותך מתארת הן שלב ראשון במה שעלול להתפתח ולהפוך להיות בעיה מסוכנת וממושכת. כדאי לשתף את הורייך במצב, התפקיד והאחריות לדאוג לבריאותה של אחותך היא קודם כל שלהם, בוודאי בגיל כזה.

השמין אותי.
מה לעשות?

תודה,וסליחה על החפירה,שיהיה אחלה ערב:)

שלום קורין

ראשית בהחלט יש פתרון !!!
לא ציינת מה קדם לאכילה חסרת השליטה שאת מתארת האם חווית אירוע כלשהו, האם את נמצאת בתקופה לחוצה בחייך, מה הייתה תזונתך קודם לכן, כיצד את נוהגת לאכול ביומיום וכו'... שאלות אלו ואחרות צריכות לעלות בטיפול ויסייעו לך בבלימת האכילה חסרת השליטה.
פתחתי את ההודעה עם העובדה שקיים פתרון לבעיה שאת מתארת אך הפתרון יגיע רק בעזרת טיפול מתאים.... ולכן, אני ממליצה לך בחום לפנות לדיאטנית המתמחה בהפרעות אכילה וכמו כן גם לפסיכולוגי. הטיפול יעזור לך להבין את מקור הבולמוסים מהם את סובלת, בעזרת הדיאטנית תוכלי להבין איך התזונה שלך משפיעה ומובילה לבולמוסי אכילה וכמו כן הדיאטנית תסייע לך להתייצב על תפריט מאוזן שמכיל את כול מה שהגוף צריך כדי למנוע את האכילה חסרת השליטה ובעזרת הטיפול הנפשי
לאט לאט תביני מה מקום הבולמוס בחייך אולי רגשות וכעסים שאת אוגרת או ניסיון לנחם ולהרגיע, אולי קושי בוויסות רגשות, אולי מצוקה אחרת שאת לא מצליחה לתקשר ולווסת וכו'...
במידה ואת זקוקה לעזרה במציאת טיפול מתאים אני כמובן אשמח לסייע.

בהצלחה רבה ואל ייאוש
עדי

הרבה סיבות...
תוכלי להגיד לי כמה מפגש כזה עולה?
והאם זה מפגש חד פעמי..

שוב תודה

שלום קרין

עלות המפגשים מאוד תלויה ישנה אופציה לפנות לטיפול דרך קופ"ח (תחילה יש לפנות לרופא המשפחה) ואז העלויות הן כמובן נמוכות או לפנות לטיפול באופן פרטי ואז העלויות יותר גבוהות (תלוי כמובן במטפל).
המפגשים אינם חד פעמיים והיקף הטיפול מאוד תלוי בחומרת הבעיה ובהתקדמות.
חשוב לי לציין שככל שפונים לטיפול מוקדם יותר הבעיה יותר קלה לטיפול וכפועל יוצא מכך מספר המפגשים הנדרשים הנו מצומצם יותר.

בהצלחה רבה
עדי

שלום יעל

התשובה היא כן!
הפסקת המחזור עקב ירידה במשקל היא מנגנון הגנה של הגוף שנועד לשמר את מחסני הברזל המידלדלים עקב ירידה באספקת הברזל מהמזון. טעות נפוצה היא לדאוג לחידוש המחזור באופן מלאכותי ע"י שימוש בגלולות. חידוש המחזור באופן מלאכותי עוקף את מנגנוני ההגנה של הגוף ויגרום להידלדלות מחסני הברזל ובהמשך לאנמיה. התחדשות עצמונית של המחזור לאחר חזרה למשקל תקין לוקחת לעיתים מספר חודשים ויש להמתין בסבלנות אך הבשורה המשמחת היא שהמחזור חוזר וזהו מצב הפיך.

שלום

לא ציינת איך ירדת במשקל אך לאור העובדה שתוך זמן קצר ירדת 14 ק"ג אני מניחה שהתפריט לא היה מאוזן ומניסיון אני משערת שמנעת מעצמך לא מעט מאכלים... את נמצאת בשלב שלו אני קוראת המעגל המרושע שכולל תקופת צמצום ותקופת בולמוסים וכל עוד ימשיך הצמצום (חשוב לי לציין שמספיק גם הרצון לצמצום בלבד) יגיע אחריו גם הבולמוס ולכן העבודה המרכזית בטיפול בבולמוסי האכילה היינו העשרת התפריט במהלך השבוע, הקפדה על אכילת פחמימות, לפחות 3 ארוחות עיקריות ו- 2 ארוחות ביניים לצד תוספת הדרגתית של כול אותם מזונות "אסורים" הנאכלים רק בבולמוס ושמהם את נמנעת בתקופה בה ירדת במשקל.
חשוב לציין שגם לאחר בולמוס חשוב לחזור כמה שיותר לתזונה מאוזנת וזאת כדי למנוע את הופעת הבולמוס הבא...
אני בהחלט מסכימה עם דבריך שאת זקוקה לעזרה. הפרעות אכילה הן הפרעות רציניות שלא נעלמות מעצמן. הרוב המכריע של המקרים דורש התערבות מקצועית הבשורה המשמחת היא שעם טיפול מתאים הפרעות אכילה ניתנות לריפוי.
ככל שהסימפטומים מוסתרים או מוכחשים כך קשה יותר לשנות את התנהגויות האכילה, ולפתור את הבעיות מתחת לפני השטח ולכן חשוב שתשתפי את הוריך ותחפשו ביחד מקום טיפול מתאים הכולל טיפול תזונתי ונפשי.
הטיפול יעזור לך להבין את מקור הבולמוסים מהם את סובלת, בעזרת הדיאטנית תוכלי להבין איך התזונה שלך משפיעה ומובילה לבולמוסי אכילה ובעזרת הטיפול הנפשי
לאט לאט תביני מה מקום הבולמוס בחייך אולי רגשות וכעסים שאת אוגרת או ניסיון לנחם ולהרגיע, אולי קושי בוויסות רגשות, אולי מצוקה אחרת שאת לא מצליחה לתקשר ולווסת וכו'...
שוב אני מזמינה אותך לבקש עזרה מהוריך ולפנות לטיפול

בהצלחה רבה

כשירדתי 14 קילו אכלתי בצורה בריאה,כי אחרי שירדתי הפסיק לי המחזור וההורים שלי נלחצו נורא והלכתי לרופאים וגם לדיאטני והוא אמר שאני אכלתי בסדר גמור-אכלתי הרבה פרות וירקות וממש לא הרעבתי את עצמי והפסיק לי המחזור לתקופה בגלל שירדתי מאד מהר.
וזאת גם הסיבה שאני מפחדת להגיד להורים שלי-או שהם יעשו דרמה מהכל או שרוב הסיכויים שאמא שלי תגיד שלא צריך טיפול,כי אני אוכלת בסדר..

שלום

הפרעות אכילה עשויות לפגוע בכל מערכות הגוף, כמובן שגם במערכת האנדוקרינית שהינה מערכת של בלוטות המיצרות ומפרישות הורמונים לדם, כגון: בלוטת התריס, הלבלב, בלוטת יותרת הכליה ויותרת התריס, הרוק, השחלות, האשכים וכד'.
חומרת הפגיעה במערכת האנדוקרינית כתוצאה מהפרעות אכילה משתנה מחולה לחולה.
אך בדרך כלל התמונה הקלינית לאחר צמצום משמעותי של מזון כפי שהנך מתארת הנו תת פעילות של בלוטת התריס העשוי להוביל לנשירת שיער, בעיות בריכוז, אנמיה, טמפרטורת גוף נמוכה, עצירות ועוד... וכפי שתיארת לירידה בחילוף החומרים אשר מוביל לעצירה חדה בירידה במשקל ואף לעליה.
בד"כ כשמשקמים את הגוף יש תנועה קיצונית בעלייה במשקל אבל רק משום שמנגנוני הגוף נפגעו והם אינם מצליחים לזהות את התפקוד הנכון.
הבשורה המשמחת היא שכמעט תמיד אחרי תקופה של שיקום, הגוף חוזר לזהות את מנגנוניו הטבעיים וזה כמובן עם תרגול עקבי ומאוזן של אכילה. ולכן חשוב ביותר עם כול הקושי להמשיך להקפיד על אכילה מאוזנת ולא להתפתות לקולות של הפרעת האכילה ולחזור שוב לצמצם ובכך להמשיך להרוס את חילוף החומרים של הגוף...
כפי שאת מתארת ברמה הרגשית זה בהחלט לא פשוט ולכן חשוב לקבל טיפול תומך לא רק בסימפטומים אל בסיבות שהובילו להפרעת האכילה...ולזכור שרק לאחר תרגול של איזון תזונתי הגוף ימצא את משקלו האולטימטיבי.

אל ייאוש ובהצלחה רבה
עדי

ה BMI הוא מדד מספרי "יבש" למשקל תקין, ועל פיו אתה אכן בטווח התקין. אלא שאנשים שונים מתמקמים באופן שונה על הטווח הזה, והשאלה היא מה נדרש ממך באופן ספציפי כדי להישאר במשקל הזה? אתה כותב שלפני שנתיים היית 40 ק"ג יותר - יכול להיות שמשמעות הדבר היא שכדי להיות במשקל הנוכחי נדרשת ממך מידה רבה של צמצום תזונתי שיכולה להשפיע ולפגוע באיכות החיים. כך שהשאלה היא לא האם המשקל תקין, אלא האם הוא מתאים לך ומה נדרש ממך על מנת לשמור עליו.

מסקל גוף תקין צריך להתאים לכל אדם לא?

ברור שבשביל לרדת אני הורדתי בכמויות האוכל. אם לא הייתי מוריד מהכמויות האוכל לא הייתי יורד ואפילו ממשיך לעלות.

פשוט עכשיו אני עושה חשבון על כל מה שאני אוכל. אני יודע לא לאכול יותר מדי בצקים ולא מזונות עתירי שומן, אבל מרשה לעצמי לפעמים. בקיצור, שומר על המשקל. אני מנסה כל יום לא לחרוג ממכסת קלוריות מסויימת. ברור שבסופי שבוע אני לא מצליח אבל בימים שאחרי אוכל קצת פחות.

עשיתי בדיקות דם בזמן האחרון לפני איזה חודש וכולן יצאו תקינות.

יש טווח משקל שנחשב תקין, בין BMI 20 ל 25. עדיין, יש שונות באופן בו אנשים מתמקמים בתוך הטווח. ייתכן שעבור אדם אחד להיות ב BMI 21 מאפשר התנהלות מאד סבירה מול אוכל, ועבור אדם אחר אותו BMI דורש התנהלות מצומצמת ומאומצת יותר, עד כדי עיסוק יתר. אם הבדיקות שלך תקינות, אתה מרגיש טוב, ואינך חש שעל מנת להיות ב BMI הנוכחי אתה נדרש לעיסוק מוגזם באוכל עד כדי פגיעה באיכות חייך, הכל בסדר. אם תרגיש שעל מנת להיות ב BMI הזה, גם אם הוא נחשב תקין, אתה נדרש לעיסוק שמתחיל להיות מוגזם ומזיק, כדאי לשקול התייעצות מקצועית וחשיבה מחודשת על המצב.

נשמע שאופי העיסוק וההתנהלות המשפחתית סביב נושא אוכל ואכילה אכן דורש חשיבה מחודשת והתאמה לצרכי הילדים. זה טבעי שבבית בו עוסקים בנושא של דיאטות ומשקל הדבר מחלחל גם לילדים, ודווקא משום כך חשוב לוודא שהמסרים האלו לא עוברים בצורה מזיקה. המלצתי היא לפנות לתזונאית שמומחיותה בגיל הרך, ולהיעזר בה על מנת להבנות את הרגלי האכילה וההאכלה המשפחתיים בצורה מיטיבה ובריאה. באמצעות שינויים מתאימים בהרגלים האלו ניתן יהיה לנרמל גם את האכילה של הילדים.

אולי גם לדבר על זה יעזור גם לי...

אני בת 29, מודעת שיש לי בעיה קשה מאד, רוב הזמן לבד בגללה...

ביני לבין עצמי אני מודה שאני בולמית... לא קיבלתי שום טיפול מקצועי או משהו..

אם זה מעניין אתכם אוכל לשתף מה שעובר עלי ... כמובן ששמי ישאר חסוי.

תודה ובהצלחה :)

היי הילה,

קודם כל אנו מודות לך על הנכונות ועל העזרה זה לא מובן מאליו.
אנו לומדות במכללת תל חי ונשמח אם תוכלי ליצור איתנו קשר במייל על מנת שנוכל לקבוע להיפגש או לשוחח בטלפון, מה שאת מעדיפה.

זה המייל: [email protected]

בבקשה תצרי איתנו קשר
בתודה מראש,

נטלי ואבישג.

שלום חסוי, אני 1.50

ושוקלת 43. כלומר אני מבינה אותך בגלל הגובה שלך ואני חווה בדיוק אותו הדבר, לפעמים יש לי ימים של כמה בולמוסים ואח"כ יום של צמצומים.

בגלל שאני רגישה ללקטוז שבחלב, סור לי לאכול מוצרי חלב ולכן אני גם לא נחשבת שמנה,

אבל לא אוהבת להרגיש נפוחה.

אחרי בולמוסים פעם נטלתי משלשלים, היום כבר לא ונלחמת ברצון לכך..

אני אמנם לא אושפזתי אבל טופלתי בתל השומר קרוב לשלוש שנים לסירוגין.

אני נלחמת עם המחשבות עד היום

מה שעוזר לי, זה לקרוא ספרים בנושא, לכתוב בפורום, ספורט, שני ספרים שממש עזרו לי,

הם "התמודדות עם בולימיה" של ברברה פראנש ו" להשתנות לתמיד" של ד"ר ג'יימס.
פרנצ'סקה

שניהם מדברים על שינוי הרגלים מזיקים ובספר להשתנות לתמיד יש ממש תיאור של תהליך השינוי והתמודדות עם כל שלב שבו.

נכון, זה קשה..
ואני מבינה בדיוק את החרדות שלך: שלא יראו שעליתי, שהבגדים יעלו עליי, שלא יקרה מצב שלא ארגיש טוב ולא אוכל ללכת לעבודה וכו.. שלא ארגיש נפוחה.


אני משתדלת לזהות מתי הבולמוסים שלי באים ולנסות לעצור אותם..

זו המון עבודה עצמית.

בהצלחה

שלום

מה שאת מתארת הוא מצב שכיח ביותר, בו הצלחת למגר את הסימפטומים (על כך מגיע לך הרבה הערכה!!) אך הקונפליקטים הנפשיים שבבסיס ההפרעה עדיין פעילים וקיימים.
כלומר, יש עוד קול פעיל של הפרעת האכילה בתוכך - הוא מתבטא בדיוק בתחושת לגבי ה-4 ק"ג שהינך מתארת.
הבשורה הטובה היא שככל שההחלמה מתבססת ומתחזקת, הקולות של הפרעת האכילה יפחתו ובסוף יעלמו...
האם את בטיפול? חשוב שתמשיכי את התהליך ולא תפסיקי עכשיו באמצע הדרך...

בהצלחה רבה בהמשך
עדי