פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

היי
אני בת 16 ואני לא מסוגלת לאכול, נושא האוכל היה תמיד אצלינו הקריטי בבית מפני שאמא שלי היא תזונאית בעברי הייתי ילדה שמנמונת אך לאחרונה ירדתי 9 קילו מדיאטה בריאה (דיאטת חלבונים) כעת אין לי רצון לאכול, אפילו הריח של האוכל מעלה בי בחילה אני לא יודעת מה לעשות אני לא אכלתי כבר שבועיים וכאשר אכלתי הקאתי בבקשה עזרו לי
תודה

שלום,
יש לי ילדה בת שלוש עם דחף לא מובן להקאה כמעט בכל ארוחת ערב,
אנחנו לא מצליחים להבין למה, היא מגיעה מהגן בשעה 16:00 בדר"כ אוכלת חטיף קטן (טוענת שהיא מאוד רעבה) ובפעם הבאה שהיא אוכלת זו ארוחת ערב בסביבות השעה 19:00-19:30 .
אני לא יכולה להגיד שהיא אוכלת כמויות עד שבא לה להקיא, פשוט בסוף הארוחה עושה תחושה שהיא לקחה ביס אחד יותר מדי ואז היא תופסת את הפה ומתחילה לרוץ בבית ולבכות עד שהיא מגיעה לשירותים ואז היא מקיאה. במידה וזה לא קרה שהיא עוד ערה לאחר בערך שעתיים מזמן הליכתה לישון היא ממש מתעוררת מהשינה משתעלת כמה פעמים מתחילה לבכות ואז מקיאה.
יש לציין שאנחנו מאד מיואשים מהמצב ניסנו את כל האופציות שניתן לעשות (להפריד מזונות לשמור על מרווחים בין ארוחות לא לתת לה ממתקים/שוקולד ועוד...) אבל פשוט כלום לא עוזר.
בנוסף שגורים אצלה בפה מין ביטויים שכל הזמן היא משאירה אותנו עם האצבע על הדופק כגון: "אני לא אוכלת יותר כי אם אני אוכל אני אקיא" או "אם אני אוכל תכאב לי הבטן"
האם מדובר פה בהפרעת אכילה או בעיה ריגשית אחרת?

אני בת 16.5 ,משקלי הוא 60 ק',וגובה 162.
בחודשיים האחרונים ירדתי במשקל כמעט 9 קילו .
והדרך עוד רבה כדי להגיע למשקל היעד שלי הוא 45-50.
יש לי בעיה ,אני לא יכולה לאכול ביום יותר מ -600 קלוריות
ואכן יש ימים שאני פשוט צמה למשך יום יומיים .
הרופאה שלי אומרת שאני יורדת בקצב נורמאלי ,
והאם עקב זה שאני אוכלת פחות לפעמים[כמעט תמיד] מ 600 קלוריות ,
דיבור באופן קבוע על אנורקסיה וכך גם רואה תמונות של רזון -שלד,
ולפעמים צמה נקרה שאני נמצאת בהפרעת אכילה ?
אני מאוד אובססיבית לגבי המשקל שלי ונוראה פוחדת לעלות אותו ,
המשקל שלי בכלל לא מתאים לגובה שלי אני נקראת משקל עודף לגובה שלי
לכן צריך לרדת ל45-50

בת 16. בעיית אכילה. מצב בינוני. מעוניינת להרשם למכון כושר. האם יש בכך סיכון?
תודה.

אני בהריון שלישי.יש לי שני ילדים מקסימים וכרגע אני בחודש חמישי של הריון.המצב שלי הוא בלתי נסבל .אני בולמית כבר 15 שנה, עברתי עשרות טיפולים וכיום אני כבר זמן רב ללא טיפול ובלי שמישהו יודע מכך שלא יצאתי מהבעיה.חוסר האונים הוא ענק, בעיקר בהריון כשמצבי הרוח רבים ואני עוסקת בלגדל ילדים ולשמור על תפקוד תקין כאמא וכאישה.בפנים אני מתמוטטת.אין לי אפשרויות כספיות לממן טיפולים.האם קיים משהו אננונימי,קבוצות תמיכה?משהו שיכול לעזור,להקל,?כלפי חוץ ובתפקוד שלי אני הכי נורמלית בעולם.למדתי לחיות עם זה כביכול אבל בתוכי זו סערה בלתי נסבלת.

בהתחלה ירדתי במשקל והכל היה טוב ויפה..
אבל משו קרה ועכשיו אני אכולת בבולמוסים וזה פשוט מגעיל אותי..ומן הסתם שהשמנתי מלא [10 ק"ג בזמן קשר של כמה חודשים בודדים]
ההורים מעירים לי על הכמויות שאני אוכלת, ולפי מה שבדקתי באינטרנט ולפי מה שאנשים רושמים פה,
יש לי הפרעת אכילה..

השאלה מה עושים עם זה עכשיו..
למי עוד אומרים את מה שאני כבר כבר יודעת, ואיך מטפילם בזה?

הבת שלי בת 6
מודעת מאוד לתזונה - אולי יותר ממודעת

לא רוצה לאכול גלידה - כי יש סוכר - וזה משמין
כנ"ל פיצה - יש בזה שמן

במקביל מקניטה את אחותה שאוכלת - וקוראת לה בשמות

מה עושים ? מה אומרים ואיך מגיבים ?

הילדה רזה מאוד ...

שלום...
לאחר שנה וחצי שבהן היו לי הפרעות אכילה (הידרדרות לאנורקסיה), אומנם לא הגעתי עוד למצב של תת משקל אבל מבחינת כל שאר התסמינים הייתי אנורקסית לכל דבר וביניהם הפסקת הווסת במשך שנה.. תודה לאל לפני חצי שנה התחלתי טיפול ולפני שלושה שבועות חזרתי לאכול ע"פ תפריט שקיבלתי מדיאטנית. השאלה שלי היא תוך כמה זמן צפויה הווסת לחזור והאם ח"ו כבר נוצר לי נזק כלשהו?? ואני חייבת לציין שעד שההפרעות החלו המחזור היה סדיר ותקין לגמרי מהפעם הראשונה שקיבלתי אותו (גיל 14)..
תודה רבה,
ומאחלת לכל הבנות שנקלעו לחור השחור והאפל הזה שילכו לטפל בזה!! אפשר לצאת מהמחלה הארורה הזו! אפשר!!!

שלום רב.בתי בת ה-17 החלה בדיאטה לפני כחמישה חודשים. הדיאטה החלה כדיאטה מבוקרת, אכילה מסודרת בשעות קבועות, וכן הליכות בערב התורמות לירידה במשקל. במהלך שלושה חודשים ירדה בתי כ-15 ק"ג. לפני כחודש שמתי לב לסימני הקאה בשירותים. לפני כשבוע התקשרו אלי חברותיה של בתי ואמרו לי שהיא סיפרה להן שהיא מקיאה זה כחודשיים והיא כבר לא יכולה לשלוט בזה. ניסיתי לשוח עם בתי ,אך נתקלתי באטימות או חוסר התייחסות. קבעתי תור לרופאת המשפחה אך בתי לא הגיעה. בשלב זה אקבע תור חדש לרופאה על-מנת להתייעץ אך אשמח לתגובתך מה עלי לעשות כאם, כיצד לפנות לבתי ולסייע לה עד כמה שאפשר? האם מצב זה בשלב זה אינו מסוכן?

אני כ"כ שונאת את המצב הזה. אני כותבת את זה פשוט בדמעות.
כל החיים שלי הייתי שמנה, תמיד. זה קשה. גם בחיי הקצרים.
עכשיו, למען האמת, אני בתקועפה הכי רזה בחיים שלי
ואני עדיין מרגישה ככה. חרא.
שנאה כלפי הגוף שלי, כלפי הכל.
400 קלוריות נראות לי המון אפילו.
אני יודעת שזה לא בסדר, אני יודעת שזה רע.
אני כבר לא מקיאה
לא צמה
אבל הפיתוי גדול. הדבר היחידי שמונע מימני זה שאני יודעת שאני אעלה הכל חזרה.

שלום אני בת 17 ... משקל 59-60 גובה 1.74
עשיתי דיאטה רצחנית שבה הורדתי ממשקלי 75 קילו במשך שנה וחצי והתאמנתי נורא קשה... כל החיים שלי סביב אוכל.. יש מזונות שאני לא מתקרבת אליהם כגון ציפס מטוגן שניצל .. כל דבר אני מחשבת וכשאני לא יודעת את הערך של המזון אני נמנעת או נותנת לו ערךקלורי נגיד בורקס גדול זה בשבילי 700-800 קלוריות וכו' .. מעבר למשקללל אני סובלת מחולשה , סחרחורות שלשולים ,כאבי בטן אי הגעת ווסת אלא עם כן אני משתמשת בגלולות.. אין לי חיי חברה כמו פעם כי להימנע מלאכול אוכל שאיני מודעת איך הכינו אותו או הערך הקלורי שלו .
החלטתי ללכת לתל השומר לקבל עזרה וכדי שאני יחזור למסלול התקין ... בלימודים הדרדרתי הכל ניהיה יותר גרוע להתאמן אני רוצה אבל לא יכולה.
האם כדאי לי ללכת לתל השומר ? איך אני צריכה להגיע . מימי אני מקבלת הפנייה? אם צריך בכלל והתחייבות ? למשך כמה זמן הטיפול .. ? אני מעוניינת להגיע בחופש הגדול כדי לא להפסיד לימודים ולחזור ללימודים בתחילת שנה.. בנוסף אני רוצה להתגייס ומפחדת בשל בעיותי הרפואיות לא יגיסו אותי ... בבקשה תעזרו לי אני נואשתתתתתת

שלום רב,
אני ניזונה מס"כ קלוריות יומי של כ - 700 קק"ל. לפני האוכל נוטלת לעיתים כ - 10 לקסעדין (אני יודעת שזה לא בריא אבל מניחה שאני כבר מכורה...?!)
למרות ועל אף הנ"ל המשקל עומד ומסרב לרדת... כיצד ייתכן אם גם ללא הלקסעדין אני ניזונה מכמות קלוריות הנמוכה ממה שהגוף אמור לנצל לפעולות הבסיסיות שלו?
בנוסף אני מתאמנת כ - 3 פעמים בשבוע.
האמור נמשך מזה כחצי שנה.
אני יודעת שזה לא מאד בריא אבל זה בהחלט חזק ממני
תודה מראש.

היי לירן, היי יעל,

שמי יערה, סטודנטית.
בימים אלו אני שוקדת על עבודת הסמינריון שלי בנושא האנורקסיה.
אני מחפשת נערות ונשים שחוו אנורקסיה ועברו טיפול והחלימו או שחזרו למחלה
ושיהיו מוכנות לענות לשאלון שלי.
ניתן לעשות זאת בהתכתבות כמובן.
רציתי לדעת אם זה בסדר מבחינתך להשתמש בפורום בכדי לפנות אליהן.

מחכה לתשובתך הכנה
המון תודה,
יערה

שלום. אני בת 18 וחצי ויש לי בעיה.
מאז ומתמיד הייתי בחורה רזה. גם בתור ילדה הייתי מאוד רזה ותמיד אכלתי כמה שאני רוצה מכל דבר. לאחר שסיימתי את התיכון התחלתי לעלות במשקל.
בצו הראשון (עוד בתקופת התיכון) שקלתי 48. אני יודעת שזה לא בריא אבל זה לא היה מכוון כי ככה היה הגוף שלי. הייתי אוכלת מצויין ונשארת רזה.
היום אני שוקלת 54 (גובה 163 ס"מ) ואני מרגישה שמנה! בנוסף לכך, התגייסתי לאחרונה וזה גם לעוד עלייה במשקל. לאט לאט עליתי מ-51 ל-54 ואני פוחדת שזה לא יפסיק!
אני מרגישה שמנה ומגעילה. כל פעם אני מנסה להתחיל בדיאטה. אוכלת ממש מעט במשך היום אבל אז באיזשהו שלב אני נשברת ואוכלת בבת אחת המון דברים. אני חושבת שזה מעין בולמוס כזה. אוכלת מהר והרבה מכל הבא ליד. יש לציין שזה קורה אחרי שלא אכלתי טוב במשך כמה ימים.
מה לעשות?!? איך אפשר לרזות?
אני פוחדת שזו הפרעת אכילה.....

כבר במשך שנה פחות או יותר אני נוטה להגדיר את עצמי כמאותגרת אכילתית
אני לא אוהבת את השימוש במונח מופרעת אכילה.
הייתי עושה צומות לעיתים קרובות וכמובן שבולמוסים נגררו בעקבות זאת לפחות פעם בשבוע.
עכשיו אני מנסה לטפל בעצמי ולשנות כיוון וכחלק מהתהליך אני נמצאת אצל דיאטנית.
על אף התפריט אני עדיין נוטה לסבול מבולמוסים בין פעם לפעמיים בשבוע שנגרמים כתוצאה מאכילה רגשית. במצב של לחץ או דכאון אני ישר פונה למקרר כשהמקור הראשון לפתרון.
יש דרך לנסות למנוע את זה או לפחות להאט את התדירות של ההתקפים?

יש לציין שאני בת 17 ובמשקל תקין.מקפידה על אכילה נכונה ומעתמלת באופן קבוע.