פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

שלום רבקה,
הדרך היחידה שאני מכירה לטיפול בהפרעת אכילה הינה בעזרת טיפול. אני מבינה את החשש שלך משיתןף בעלך אך יתכן ושיתוף שכזה יעזור לך בתהליך הטיפול. אני ממליצה לפנות לטיפול ולהבין מה מניע אותך ומה משאיר אותך בקושי ובסוד האלה.
בהצלחה

טוב שהחלטת לטפל בעצמך לאחר שנים רבות ללא טיפול. הטיפול המומלץ בהפרעות אכילה הינו דווקא טיפול אינדיבידואלי ולא קבוצתי, וניתן להתייעץ לגבי טיפול כזה עם רופא המשפחה או דרך קו הסיוע של שחף. אנ ייודע כי בעבר פעלה קבוצת תמיכה בבאופן עצמאי ללא הנחיה מקצועית, אך אין לי פרטים לגביה ואיני יודע אם פועלת עדיין, אך שוב, זהו בדרך כלל לא הטיפול המומלץ להפרעות אכילה.

יקירתי , הייתי בדיוק כמוך, במשך 19 שנה בלופ הנוראי הזה . החלמתי בזכות טיפול פסיכולוגי ולא הקאתי כבר שלוש שנים . המשקל שלי תקין , אני בריאה ומרגישה נפלא
ממליצה לך בחום ללכת לטיפול פסיכולוגי של פסיכולוג המתמחה בהפרעות אכילה . מגיע לך לחיות טוב יותר . החיים בלי הפרעת אכילה נפלאים ממש , פשוט חיים אחרים .

בהצלחה ,
תמר

צריכה של סמים או אלכוהול, בייחוד על בסיס יומי, מהווה לא פעם ניסיון למצוא מענה או הרגעה מיידית מול מגוון בעיות רגשיות שמעוררות מצוקה, כולל דכאון וחרדה, הפרעות פוסט טראומתיות, ולפעמים גם במקרים של הפרעת אכילה. המחיר של ניסיון זה ל"טיפול עצמי" הוא כמובן לפעמים רב מהתועלת, ומקשה על התמודדות יעילה עם הבעיה - עישון על בסיס יומי של גראס מקשה מאד על תפקוד נורמטיבי בעולם ועל היציבות הרגשית, ובשילוב עם הפרעת אכילה, הקושי הזה רק מתגבר.

זוהי הפרעות אכילה בילדים קטנים
אני סבלתי מאנורקסיה מלידה ועד גיל 5 -6 בערך
האכילו אותי בקושי רב אם בכלל

אני ממליצה לך לתת לה טיפול הומאופתי זה מה שראיתי שעוזר ללא תנאי

בברכה דר דניאל אדית

אין שום "תרופה" שיכולה לרפא ללא תנאי הפרעות אכילה !@!! את טועה ומטעה בפורום זה ולא בפעם הראשונה

יכולות להיות מגוון סיבות לבעיות אכילה אצל ילדים בגיל זה, וחשוב לאבחן את הבעיה באופן מדויק אצל מומחה. אני ממליץ להתייעץ עם דיאטנית במכון להתפתחות הילד, לשלול כמובן בעיות רפואיות, ולקבל הדרכה כיצד עלייך להתנהל סביב נושא האכילה של בתך.

אמממ אם את עדיין צריכה אז אני מוכנה לענות על כל שאלה...
(אני בתוך....)

תודה!!:)

ממש על קצה החוט? ההקאות הם לא עצם הבעיה האמיתית..ככה היא מצליחה להתבטאות.
גם זה כל כך תלוי...יש שמקיאים אחרי כל ארוחה ויש שמקיאים אחרי בולמוס אכילה שבא אחרי צום ארוך...ו....אני חושבת שיכולה להיות בתוך התשובות טריגרים לאנשים אחרים.
אני לא מצליחה להבין איך אפשר להגיב לאימל שלך דרך האתר הזה....
צריך להיות דרך...הרי אני מכניסה כל תגובה את כתובת המיל שלי...???
איך כותבים פה מסר אישי???

אני חושבת איך אפשר לדבר איתך..
אני אצרף את המייל שלי,תכתבי לי..
[email protected]

המתמחה בהפרעת אכילה

שלום לך,
לא כל כך הבנתי את השאלה- למה הכוונה באופן פרטי? בקופות החולים ישנן מרפאות העוסקות בהפרעות אכילה, אין צורך בשום בירוקרטיה, פשוט להתקשר ולקבוע. יתכן ויהיה תור המתנה מכיוון שמדובר בגוף ציבורי.
בהצלחה

כדי לוודא שאת במשקל תקין ונשארת במצב זה רצוי להתייעץ עם תזונאית, שתסייע לך לבנות תפריט מסודר על פי צרכייך. איני תזונאי אבל אני יכול להבטיח לך שיש מגוון מזונות שניתן לאכול כדי לשמר משקל תקין. לגבי השירות הצבאי, אין ספק שהתדרדרות משקלית תפגע בתפקוד שלך ואולי גם בעצם השירות, ובהחלט רצוי למנוע הגעה למצב כזה. ניתן לפנות לדיאטנית באופן פרטי, או לפנות לרופא היחידה ולשתף אותו בבעיה כולה.

צריכה את עזרתכםםםם

צריכה את עזרתכםםםם

שלום רוני,
אני שומעת את מצוקתך וטוב שאת פונה לעזרה. את יכולה לפנות לקופות החולים, ברובן יש מרפאות המטפלות בהפרעות אכילה, שם מקבלים טיפול בשיחות, דיאטנית ופסיכיאטר/ית. את צודקת שאת לא תריכה להיות לבד בזה, ועובדה שהטיפול ברמב"ם מאוד עזר לך לדברייך. כדאי לפנות לטיפול באחד המרכזים.
בהצלחה

רוני, וואי זה נישמע פשוט קשה להיות בולמית אבל אם את מספיק רוצה את יכולה לגמור עם זה! אבל רק אם תביני קודם כל למה? למה את רוצה פיתאום אוכל בטירוף ואח"כ רצה הלהקיא את האוכל הזה... בקשר לעזרה קודם תדברי על זה.... אל תנסי להפסיק תוך שניה.. כי זה לא ילך וזה קשה!!!!!

קיימות כמה אופציות: ניתן לפנות לפגישה עם דיאטנית מתחום הפרעות האכילה כדי להתחיל מעקב ובהמשך טיפול במידת הצורך, ניתן אכן לפנות למפקדים ולשתף אותם בדאגה שלך, וניתן לפנות למערכת בריאות הנפש בצה"ל (בנך צריך לפנות בעצמו, אך אם המפקדים בתמונה לעיתים הם יכולים לסייע בכך). כך או אחרת, אם ההתדרדרות ממשיכה הייתי ממליץ להציג בפניו את האפשרויות האלו ולבקש שיבחר באחת מהן, מתוך עמדה שחייב להיות מענה כלשהו לבעיה.

לחלוטין מבינה אותך..
למזלי לא הגעתי לאנורקסיה.. אבל כל הקטע של הריקנות, השנאה העצמית, האכילה לא מתוך רעב והרצון להיות כמה שיותר רזה מוכר לי לגמריי..
אם תרצי אשמח ליצור איתך קשר אם יש לך מייל או משהו..

בכל מקרה, אל תתייאשי מעצמך. לכי לטיפול או משהו כי קשה להתמודד עם זה לבד.

את כותבת שכל החיים כיום מתרכזים סביב אוכל, וזו אחת הבעיות המרכזיות בהפרעת אכילה: הרגשות, הערך והדימוי העצמי, המחשבות והיחסים עם אנשים אחרים, הכל מתנהל לפי האוכל האכילה והגוף. במצב כזה יש צורך לא רק בטיפול תזונתי אלא גם בקבלת טיפול פסיכולוגי, כדי לפתוח עוד אפשרויות להתנהל בעולם. את יכולה לפנות דרך רופא המשפחה, או לברר דרך קו הסיוע של עמותת שחף .(089357035) לגבי אופציות טיפוליות. בהצלחה.

כרגע מה שאני מחשפת זה לאו דווקא טיפול בהפרעת אכילה . קשה לי עם כל הקטע של האוכל אבל אנ י זקוקה לבכללי טיפול נפשי. טיפולים Aל הפרעות אכילה היו לי מספיק והם לא עזרו. אני לא צריכה עזרה מבחינה תזונתית. אני חוששת לחזור לאי אכילה אבל יש בי גם צדדים שלא נותנים לי לעשות את זה. החשיבה שלי גם הרבה השתנתה מאז האנורקסיה הקשה. ואני גם הרבה יותר רגועה מאז. יש לי גורמים טיפוליים אבל הם לא עוזרים לי. הפסיכולוגית של מרפאה לבריאות הנפש לא הוזרת לי בכלום.
אין לי כסף לשלם לטיפול פסיכולוגי פרטי.
השנאה העצמית והריקנות לא עוזבים אותי
אני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי ושלאף אחד לא אכפת
מרגישה כישלון בתור בן אדם

קודם כל את צריכה לשמוח שהיא מדברת איתך על זה . אני לא דיברתי עם אף אחד במשך שנים ארוכות וזה היה הסוד הכי נורא של החיים שלי. הייתי ממליצה מאוד על פניה לגורם מקצועי ולאו דווקא בהתייחסות לנושא הפרעת האכילה . אנחנו הבולמיות לא מתחילות בדרך כלל להקיא רק כדי לרזות (למרות שאנחנו חושבות ככה) אלא מתוך חסכים אחרים
אם הייתי יכולה לדבר עם הבת שלך , הייתי אומרת לה שהלוואי ולי הייתה את האפשרות ללכת לטיפול בגיל 19 הייתי עושה את זה בלי להסס בכלל וחוסכת לעצמי שנים של כאב וסבל .
בהצלחה

אני מתאר לעצמי שלא פשוט לגלות שהסימפטום הבולמי נמשך בשנים האחרונות ללא ידיעתך, וטבעי שהדבר מעציב אותך ופוגע. עם זאת, העובדה שאשתך פתחה את הנושא בפניך עשויה להיות צעד בכיוון להבראה והתמודדות. אני בהחלט ממליץ על חזרה לטיפול, אך כאדם בוגר אשתך צריכה לקבל ולהסכים להחלטה זו בעצמה. עם זאת, תמיכתך ודאי חשובה ומשמעותית לה (אחרת לא היתה משתפת אותך בבעיה), וחלק מתמיכה זו יכול להיות לבטא גם עמדה זו, הרואה באופציה הטיפולית כלי חשוב להתמודדות עם הבעיה.

שלום ליאל,
אני שומעת את ה"הסתבכות" שלך, ומבינה ממך שגם את לא בטוחה עד כמה ההתעסקות והרצון לרדת במשקל הם נורמלים. בראש ובראשונה, טוב שאת כבר לא במצב מסוכן לגופך, מכיוון שהרעבה, ספורט אובססיבי וחוסר מחזור הינם מסוכנים לגוף. כפי שאת כותבת, אני מניחה שיש עוד נשים שהיו רוצות לרדת במשקל אך השאלה מה עושות עם זה ומה הגבול שלהן, ואת הגעת למקומות מסוכנים. נשמע שגם המחשבות שלך נוכחות בעוצמה גבוהה והרזון תופס מקום רב בחייך.
נשמע שאת סקרנית לגבי מצבך, בודקת האם זה נורמלי או לא. אני ממליצה לפנות לטיפול בכדי להבין יותר על עצמך.
בהצלחה

אני לא רופאה ולא מומחית אבל הייתי בולמית במשך שנים רבות .מה שאת מתארת נשמע כמו התחלה של הפרעה כזו או אחרת . טוב מאוד שאת מודעת לעצמך ומחפשת פתרונות . ציינת בעצמך שאת אוכלת לא מתוך רעב אלא מתוך צורך אחר. זו בדיוק הנקודה הנכונה להסתכל עליה , ורצוי בעזרתו של איש מקצוע מיומן . מנסיון , כל מה שיורד מהר עולה מהר . תקראי קצת את התגובות והסיפורים בפורום ותביני כמה הרסניות הן דיאטות הבזק . אני לא יודעת מה ההגדרה שלך ל"תזונה בריאה ומאוזנת" אבל אם בסופם של כמה ימים של תזונה כזו את מגיעה להתקף אכילה אז יקירתי , את לא אוכלת בריא ומאוזן . את מרעיבה את עצמך!!! תוספי על זה קצת חסכים נפשיים ואת בדרך הנכונה לפתח הפרעה .
אני במקומך הייתי הולכת קודם כל לדיאטנית שתרכיב לך תפריט אישי מאוזן שמתחשב בכל הנתונים האישים שלך , בסדר היום שלך ובמה שאת אוהבת לאכול . אם את דבקה בתפריט כזה במשך כחודש ועדיין את מגיעה להתקפי אכילה - יש כאן צורך נפשי שיש לטפל פה באמצעות טיפול פסיכולוגי. במקביל , קחי את הזמן . אין ירידה בריאה של יותר משני קילו בחודש לאנשים באינם במשקל עודף רציני ( מה שאני מבינה שאת לא ).
שיהיה בהצלחה
תמר

לשאלתך הראשונה, האם מדובר בהפרעת אכילה, לא ניתן לתת מענה דרך האינטרנט, מאחר ואבחנה רפואית (במקרה הזה פסיכיאטרית, למעשה) היא עניין שדורש בדיקה פנים מול פנים של איש מקצוע. אלא שנדמה לי שפחות חשובה השאלה האבחנתית במקרה זה, ויותר חשובה העובדה שאת סובלת מבעיה שיש לה גם ביטוי גופני וגם ביטוי נפשי. את מתארת דפוס מעגלי, ממלכד, בו ניסיונות ההרזיה מובילים לבולמוסים, מתעוררות תחושות תסכול וביקורת עצמית שאת מחפשת את המענה אליהם בניסיונות הרזיה נוספים וחוזר חלילה. ברור, אם כך, שהמענה חייב להיות משהו שיסייע לך לפרוץ את המלכוד הזה, וככל הנראה קבוצות דיאטה המכוונות לירידה במשקל בלי לקחת בחשבון את הבעיה שלך לא יכולות לתת לך מענה הולם. המלצתי היא לחפש דיאטנית שמומחית בתחום הפרעות האכילה, ובמקביל גם פסיכותרפיסט/ית מאותו התחום, כדי להשיג גם איזון מול אכילה ומול הגוף, וגם להבין ולתת מענה להשפעות ולמשמעויות הרגשיות של הנושאים האלו עלייך.

נושא הבולמוס שגם לי היה אותו בוואריאציות שונות טופל בצורה מלאה בהומאופתיה
סבלתי מבולמוסים -פסיכולוגית 8 שנים לא עזרה לי - הומאופתיה עזרה לי ומהר

כול יציאה מאיזון בתחום האכילה - שהיתה לי כולל אנורקסיה ואובססיות סביב אכילה טופלו במהירות ובצורה משלמה על ידי הומאופת טופלו כול כך מהר וטוב שהלכתי ללמוד את התחום.

היום כמובן שאין זכר לכול שלל התופעות - שהוגדרו כהפרעות אכילה קשות
למעשה הייתי על סף המוות לא מעט שנים ואני ממש כועסת על כך על שנים ארוכות שירדו לטמיון
בגלל שלאף אחד לא באמת היתה תשובה ראויה למצב ואף אחד לא ידע באמת לטפל בבעיה .

לא סתם מתות נערות ממש מתחת לאף עדיין - וכשאני מנסה לפתוח את הדלת לנערות ונשים שידעו שיש מוצא מלא ולא רק מניסיון אישי וברור - מנסים להתקיל ולשים לי רגל כדי שלא אוכל להפיץ את הידע ואת מה שעברתי והצורה שנרפאתי בצורה מלאה -כאילו שיש תחרות בשוק על גב של נערות ונשים שסובלות ומתות - מי יצליח לפתור להם את הבעיה במקום לשמוח שיש דרכים שבאמת מצילות

בימים אלו אני מתחילה לעבוד על סרט דקומנט בנושא -מזמינה את כול מי שרוצה לקחת בו חלק

הבולמוסים הם תהליך שחזק מכול שליטה עצמית - כאחת שחוותה אותם אני מבינה ויודעת מה את מרגישה זה לא ניתן לשליטה רציונאלית רגשית ואו אחרת. בין אם ישימו על זה את הכותרת הפרעת אכילה או לא -זה ברור מה שזה.


בברכה ד''ר דניאל אדית

במקרים של הפרעות אכילה עם דפוסים אנורקטיים, יש בדרך כלל מאפיינים של נוקשות וחוסר גמישות, ונשמע שאת מנסה לעשות צעדים כדי להרחיב את רפרטואר המזונות שלך ולהגמיש אותו מעט, וטוב שכך. חשוב להבין שאין מינון "נורמלי" מדויק של אכילת מתוקים, אנשים שונים נהנים מאכילת מתוק במינונים שונים. יש מי שמספיק לו לאכול מתוק פעם בשבוע, יש מי שרוצה יותר, ואין פה נכון או לא נכון באופן גורף אלא שאלה של הרצונות והשפעותיהם. את השיח הזה כדאי לעשות עם הדיאטנית אצלה את במעקב, והיא גם זו שתוכל להמליץ לך כיצד כדאי לשלב את המתוק בתפריט שלך. קצת בהלה עלולה להיות חלק טבעי מהתהליך, ובמידה ותרגישי שאת זקוקה לליווי יותר אינטנסיבי אפשר לבדוק אפשרות של הגברת תדירות המפגשים אצל דיאטנית בתקופה בה את עושה שינויים.