פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

שלום ליאל,
קודם כל, טוב שאת מטפלת בעצמך מבחינה תזונתית וגופנית. חוץ מזה, קשה לדעת האם תקבלי מחזור באופן טבעי כל עוד את נוטלת גלולות. חשוב לדעת שכל אחת מקבלת מחזור במשקל שונה שמתאים לגוף שלה. אם את זוכרת שבמשקל 57 הפסיק לך המחזור, כנראה שזה המשקל ממנו אסור לך לרדת. אם את עכשיו שוקלת 52 ולא מקבלת מחזור, אני חושבת שאת צריכה לעלות במשקל כדי להחזיר אותו. כדאי להחזיר אותו כמה שיותר מהר כי אי קבלת מחזור אינה בריאה לגופך.
אני ממליצה להתייעץ עם הדיאטנית שאת נמצאת בטיפולה ואולי לערוך בדיקות בכדי לבדוק אם יש גורמים נוספים. אך אם פסק לך המחזור במשקל של 57 ק"ג, זו כנראה הנקודה שאת צריכה לחזור אליה בכדי לבחון את המצב.
בהצלחה

אפשר לצאת מזה . אבל לבד מאוד קשה לצאת מזה .
צריך לברר למה את מקיאה , מה הוא הטקס הזה בשבילך ועל איזה חסך הוא מכסה . ואת זה אפשר לעשות בטיפול פסיכולוגי טוב
סביר להניח שרוב התחושות שאת חשה (עייפות , דיכאון חולשה ) מגיעות מהבולמיה . כשאת מקיאה את אולי עונה על צורך נפשי אבל במקביל את מחלישה את הגוף , מעייפת אותו , מייבשת אותו וממש מתעללת בו .
תאמיני שלא מגיע לך לחיות ככה . זה לא ממש חיים . זה יכול להפוף לגיהנום אמיתי
אני מאוד מבינה את נושא ההכחשה שאת נמצאת בו . אני הייתי שנים ארוכות שהכחשה הזו. כשהקאתי הרגשתי שאני בן אדם אחר .
טפלי בזה עכשיו . היום , אל תמשיכי עוד יום אחד בלי לטפל בעצמך .
ספרי למישהו שאוהב אותך ואת סומכת עליו (אמא , אחות , חברה )
תקבעי שיחה עם פסיכולוג טוב שמבין בהפרעות אכילה . תתחילי עם פגישה אחת
ותנסי להפסיק להקיא .
אני מאחלת לך שזו תהיה אפיזודה קצרה בחיים שלך וששנה מהיום תסתכלי אחורה ותגידי :"איזה מזל שטיפלתי בעצמי בזמן וביזבזתי רק חצי שנה על המחלה הזו "
בהצלחה

בולימיה היא בעיה קשה שדורשת טיפול ולא עידוד. הפורום הזה מיועד לתת תמיכה ומענה למי שסובל/ת מבעיות כאלו, לא לעידוד שלהן. אני מניח שאם את מחפשת פורומים שמעודדים בולימיה יש קושי מסוים שאת סובלת ממנו שאת מאמינה שהבולימיה תעזור לך לפתור. מניסיוני הפתרונות שהפרעת האכילה מציעה הם פתרונות אשלייתיים, שרק מחמירים את המצב. אם תהיי מעוניינת לדבר על הבעיה ולנסות לקבל לה מענה אמיתי, הפורום הזה עומד לרשותך.

הרצון לשרת ולשמור על הערכים החשובים לך מעורר הערכה, אבל כנראה שאין די בכך לאפשר לך לדאוג לעצמך, ואת חרדה לעצמך בצדק. בריאותך קודמת לכל, וחשוב לפנות בהקדם לגורמים טיפוליים בצבא (קב"ן) כדי לאפשר לך לקבל טיפול ותמיכה. אם תעשי זאת בהקדם, אולי אפילו יש סיכוי שתוכלי לשמור גם על השירות הצבאי, אבל גם אם לא, צריך לזכור שזה אינו כישלון וודאי לא כישלון בחיים. איני יכול לקבוע דרך האינטרנט ממה את סובלת, אבל בכל מקרה נשמע שמדובר במשהו שיוצר מגבלה על התפקוד. מאמצייך כרגע צריכים להיות מופנים להסרת המגבלה הזו.

אגיב לך פה ברשותך: את כותבת שאת לא מוכנה לשלם את המחירים של ההפרעה יותר, ומתגייסת למאבק נגדה. מצד שני ברור שהמאבק הזה לא פשוט ולא מסתיים בן לילה, ועדיין מחשבות פרו אנורקטיות והתנהלויות פרו אנורקטיות מפתות אותך ושואבות אותך. כל מה שאפשר לעשות זה להמשיך לעבוד בטיפול ולהתחזק מול השפעותיה ופיתוייה של ההפרעה, ואני מאחל לך שתצליחי לגייס סבלנות וכוח בתהליך הזה. נשמע שאת בהחלט מתכוונת לעשות מאמצים כאלו. בהצלחה.

שלום עדי,
המחזור נעלם בדרך כלל בגלל משקל נמוך (יש צורך ברמת שומן מסויימת בגוף בכדי לקבל מחזור) או ירידה מהירה במשקל. לכן, אני ממליצה להעזר בדיאטנית שלך ולהגיע למצב בו הגוף שלך מקבל מחזור באופן טבעי. במידה וזה לא קורה כשאת נמצאת במשקל תקין לאורך זמן, יש לבצע בדיקות המשך דרך רופא המשפחה.
בהצלחה

עדי היקרה , גם אני עליתי בצבא בערך עשר קילו . זה שילוב של שיעמום , אוכל זמין (ואוכל די גרוע , אם אני זוכרת נכון ...) וחוסר בפעילות גופנית .
אני לא חושבת שללכת לקב"ן על בעיה כזו המשמעות היא לצאת מהצבא . קשה לך קצת אולי ואצלך זה מתבטא בבולמוסי אכילה - למה לא תדברי עם משיהו מקצועי על זה ?
הפרעת אכילה חשוב לתפוס כשהיא קטנה ולטפל בה מייד .
האם בעבר היו לך בולמוסים ? נסי לחשוב מתי מגיע בולמוס אכילה : כשרע לך ? כשמשעמם ? אולי לא אכלת שעות רבות ואז את ממש רעבה ולא שולטת במה שנכנס לפה ?
אם את אוכלת משעמום או כשרע לך , את (ממש כמוני) מקשרת בין אוכל לרגשות וצריך לבדוק למה זה קורה ואת זה עושים בטיפול .
יש לך זמן לעשות קצת כושר ? אם כן , אני ממליצה בחום
שיהיה בהצלחה
תמר

במידה ותנאי השירות שלך מאפשרים זאת את יכולה לנסות לפנות לתזונאית מתאימה באופן פרטי, אבל בכל מקרה מומלץ לעשות את זה בתיאום עם גורמים בצבא. גם לא הייתי פוסל על הסף פנייה לקב"ן. כקב"ן מילואים אני יכול לאמר שמערכת בריאות הנפש בצבא עושה הרבה מאד מאמצים לתת מענה לקשיים של חיילים בלי לתייג או לפלוט אותם מהשירות. החשש שלך מובן, אבל עמדתי היא שבריאותך קודמת לכל.

המוח ריק.

לירן שכחת מהבלוג שלך?

האם אימא שלך בעצמה רזה? או שהיא מדברת אלייך ומפנה אלייך את התיסכולים שלה?
ואם היא בעצמה לא שיא הרזה ויש לה עוד קילוגרמים עודפים, ובהתנהגות שלה כלפייך היא פוגעת בך לדעתי את צריכה פשוט להגיד לה, אימא את לא יותר טובה ממני, הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו.
רק ככה היא תבין שהיא עושה לך עוול ומזיקה לך כשבעצם היא לא יותר טובה.

שלום עמית,
ההערות של אימך והתחושות שלך לגבי גופך נשמעים קשים מאוד. האם ניסית לדבר איתה על ההערות הללו? על מה שזה עושה לך?
אם אני זוכרת נכון את נמצאת בטיפול, האם המטפל/ת פוגש/ת את ההורים מדי פעם? איך את מרגישה בטיפול?
כנראה המשקל והגוף נוגע לאמא בנקודה רגישה אצלה ואני חושבת שמה שחשוב כרגע זה להתמקד בך ובתחושות שלך ולהתחיל לרפא אותך, גם אם אמא תמשיך להעיר הערות כאלה.
שיהיה המון בהצלחה

מה שעוזר להפחית בשומן הפנים זה להמנע ממוצרי חלב.

לא ידעתי את זה ותודה לך!עזרת לי מאוד:)

רגע יכול להיות שאת לא הבנת נכון..התכוונתי לשומן מבחינת הגודל..שהצורת פנים שלי עגלגלות..לא עור שומני. את התכוונת לעור שומני?

התכוונתי לפנים עגולות, לא לעור שומני.

התכוונתי לפנים עגולות, לא לעור שומני.

אז אם ככה אני אנסה להימנע מחלבי.. תודה=)

מוזר אבל לא רשום באינטרנט בכלל על מה שאמרת בקשר למוצרי חלב..

היות ויש לך רקע של הפרעת אכילה, והיות והעלית את השאלה בפורום הזה, האם יכול להיות שהבעיה עמוקה יותר, ומבטאת דפוסי חשיבה אנורקטיים? את מתארת חשדנות וחוסר אמון כלפי הסביבה, ועצם המחשבה שאפשר לשלוט בגוף עד כדי שניתן להחליט להרזות במקומות מסוימים מאד (מה שלא אפשרי מבחינה פיזיולוגית) מעוררת תחושה שיש עדיין קול או מחשבה אנורקטית שמשפיעים עלייך ומטרידים אותך. בכל מקרה אני ממליץ מאד להתייעץ עם תזונאית המומחית בתחום הפרעות אכילה כדי לברר מה מצבך כיום ולאיזה עזרה את זקוקה.

אני אכן מטופלת אצל דיאטנית, ומקפידה לשמור על המשקל. בזמן האחרון הבנתי שגם אם אני לא אוהבת את הגוף שלי(הוא שמן בעיניי) אני לא יכולה לשנות אותו, כי אני במשקל תקין. לכן אני חושבת שאפשר ע"י תזונה מסויימת להוריד שומן ממקום מסוים כמו הפנים-שהם הכי מפריעים לי. ובאמת זה נכון שהמנעות ממוצרי חלב עוזרת להפחית את השומן בפנים.

אני אכן מטופלת אצל דיאטנית, ומקפידה לשמור על המשקל. בזמן האחרון הבנתי שגם אם אני לא אוהבת את הגוף שלי(הוא שמן בעיניי) אני לא יכולה לשנות אותו, כי אני במשקל תקין. לכן אני חושבת שאפשר ע"י תזונה מסויימת להוריד שומן ממקום מסוים כמו הפנים-שהם הכי מפריעים לי. ובאמת זה נכון שהמנעות ממוצרי חלב עוזרת להפחית את השומן בפנים.

אני מניח שגם הדיאטנית שלך תאמר לך שהגוף האנושי פשוט לא עובד ככה, אין מוצרי מזון מסוימים שגורמים להשמנה באזורי גוף מסוימים ומוצרים אחרים שגורמים להשמנה באזורים אחרים. מה שכן קורה לעיתים זה שבעקבות בולמוסים יש בצקות, כלומר הצטברות נוזלים באזורים מסוימים בגוף. אם זה המקרה, כדאי למקד את המאמץ בהתמודדות עם הדפוסים האלו. מעבר לכך, התמודדות עם בעיות בדימוי גוף זה נושא שניתן לעבוד עליו בטיפול פסיכולוגי מתאים.

אבל בכל אופן אין לי בולמוסים ואפילו לא קרוב לזה. אני בקושי שומרת על משקל תקין וכל יום זה מאבק בשבילי עם האוכל. (אני לא יכולה לאכול מספיק כדי להיות במשקל יעד הגבוה מדיי לדעתי שקבעו לי).
אחרי שנים בתוך האנורקסיה החלטתי שאני פשוט לא יכולה להמשיך עם המחלה והאישפוזים והמחיר שאני צריכה לשלם כדי להיות רזה, לכן אני נאבקת במחלה.
מה שכן אני חושבת שהפנים שלי דיי שמנות יחסית לגוף ואם מוצרי חלב מפחיתים את השומן מהפנים אני בוודאי שימנע מהם אין אפילו שאלה.(את האמת כבר ניסיתי ואני מרגישה את ההבדל)
אני יודעת שזה חשיבה טיפה אנורקטית אבל זה לא בשליטתי.

אתה יכול להגיב לי בבקשה על התגובה האחרונה..? זה נורא חשוב לי

לגבי גורמי המחלה, רצוי להפנות את השאלה לגסטרולוג. הקשר להפרעת האכילה רלבנטי במידה ומעבר לסימפטומים הפיזיולוגיים את מרגישה שיש גם חלק אנורקטי/בולמי שקצת "רוכב" על הבעיה הזו, ושמנצל את ההזדמנות לפתות אותך לדפוסים הישנים. אם זה המצב, כדאי לדאוג גם לטיפול מתאים בהפרעת אכילה.

יש דרך. תכיני ת'ארנק.

את לא דכאונית ולא כבדה . את הכי נורמלית שיש ואת מתמודדת עם דבר שנורא קשה להתמודד איתו . זו לא אשמתך .
את צריכה לעשות לדעתי כמה דברים ( אם לא עשית כבר)
1. לספר למישהו - אמא/אבא , חבר/חברה . לא להתמודד עם זה לבד
2. למצוא פסיכולוג טוב שיודע דבר או שניים על הפרעות אכילה . להכנס לטיפול ממוקד (פעם בשבוע לפחות) כדי ללמוד ולטפל בסיבות האמיתיות שגורמות לך להרגיש כל כך רע לגבי אוכל עד מחשבות אובדניות . במקביל
3. להבין את האוכל התזונה - ממליצה לך לקרוא הרבה באינטרנט על תזונה , להבין את האוכל ומה הוא עושה לגוף שלך
4. להתאזר בהרבה סבלנות וסלחנות כלפי עצמך- זה לא קורה ביום אחד ויהיו עוד נפילות ובולמוסים אבל לאט לאט החיים ישתפרו ובוקר אחד תביני שכבר חודשיים לא היה לך בולמוס אכילה , שאת חושבת על אוכל הרבה פחות ובאופן כללי החיים הרבה יותר טובים

ותמיד יש את הפורום עם האנשים המקסימים שלו והתמיכה האינסופית שלו
בהצלחה
תמר

חמודה...כמו שתמר אמרה את לא לבד...זה באמת קשה אבל אני מרגישה ועוברת את אותו הדבר...הטיפול באמת יקר אבל באמת שווה כל שקל, את תהיי בסדר !! החיים יקרים מדי בשביל לאבד אותם על בולמוס..אני כבר מייחלת ליום שאסתכל ויראה שאין לי בולמוסים אני ממש מבינה אותך..שיהיה בהצלחה...לא להתייאש

שלום ליהי. כפי שענו לך הגולשות בפורום, כדי לטפל בעצמך חשוב להתחיל תהליך טיפול מקצועי, שמשלב טיפול תזונתי עם טיפול פסיכולוגי. במידה ולא היית בטיפול בעבר, אני ממליץ לפנות לרופא משפחה ולשתף אותו, ולהסתייע בו כדי לקבל הפניה והמלצה לטיפול מתאים. יש טיפולים פרטיים שאכן עולים יותר אבל יש גם טיפולים מסובסדים דרך קופות החולים. מה שחשוב זה למצוא את הטיפול בו תוכלי לרתום את המוטיבציה שלך לעשות שינוי בחייך לטובת התהליך. כדי ליעץ לך מעבר לכך, צריך לדעת קצת יותר פרטים עלייך ועל הבעיה - במידה ותהיי מעוניינת בכך את יכולה לפנות לקו הסיוע להפרעות אכילה של "שחף", בטלפון 08-9357035.
בהצלחה.

ממה שכתבת ברור שהמצב חמור ובעייתי, גם בשל ההתדרדרות במצב אחותך וגם בשל סירובה לקבל טיפול. במצבים קיצוניים ניתן לפנות לבית משפט על מנת לבקש מינוי לאפוטרופסות של חולים גם אם הם מעל גיל 18, מה שמאפשר להוציא הוראת אשפוז כשם שהורים מחליטים על אשפוז של ילד מתחת לגיל 18. עם זאת, טיפול שאינו נעשה ברצון ובהסכמה תמיד סיכוייו קטנים יותר, וחשוב להמשיך לנסות ולגייס את ההיענות של אחותך לטיפול. נסיון לדבר עם אנשים הסובלים מהפרעות אכילה על הנזקים הגופניים בדרך כלל אינו מועיל במיוחד, ולפעמים עדיף להעביר מסר שאומר: כולנו רואים ומרגישים שיש פה בעיה קשה שפוגעת בך ובמשפחה כולה, ואנחנו מוכנים לעשות מה שצריך כדי לסייע לך בהתמודדות איתה. אתם מוזמנים גם להרים טלפון לקו הסיוע להפרעות אכילה (08-9357035), אפילו בנוכחותה, כדי לקבל ייעוץ והכוונה נוספים.
בהצלחה.

הי...אני לא יודעת אם זה יעודד אותך...אבל את בהחלט לא לבד...כל מה שרשמת כאן זה בדיוק מה שאני חווה...הרגשה נוראית ושנאה עצמית אחרי התקף בולמוס...גם אני הייתי בטיפול ופרשתי בגלל עיניין כספי...מצב לא קל...שוב אני אומרת את לא לבד..!
זה יישמע קצת טיפשי..אבל התחלתי לרשום על דף מה הרגשות שלי אחרי בולמוס והבטחתי לעצמי שכל פעם שאני מרגישה שהבולמוס קרב ובאאני אקרא את מה שרשמתי 10 פעמים...מקווה שזה יעזור..מה שכן, הבנתי מהטיפול היקר שהבולמוסים ללא ספק מגיעים מחסך רגשי...בהצלחה...אל תכעסי על עצמך לעולם, זו לא אשמתך..

תודה
אני מקשיבה ומאמצת כל עיצה !
בהצלחה

בשמחה... :) שיהיה לך בהצלחה...והכי חשוב תמיד תזכרי את לא לבד...

שלום לך,
שומעים את המצוקה מההודעה שרשמת, לגבי אבחנה- יש צורך במפגש וראיון מעמיקים בכדי לקבוע, אך אין ספק שיש קושי שמשפיע על התנהלותך וסדר יומך. ישנן מרפאות ציבוריות מטעם קופות החולים המתמחות בהפרעות אכילה ולשם אני ממליצה לפנות. שם תקבלי שיחות וטיפול דיאטני ופסיכיאטרי (במידת הצורך).
שיהיה המון בהצלחה

נשמע שיש לך התמודדות עם הפרעת אכילה משלך, ותהליך לעשות בעצמך. הדאגה שלך לאחותך מובנת וברורה, ודווקא בגללה אני ממליץ לך לרכז את מאמצייך בעצמך ובהחלמה שלך, גם כדי לשפר את מצבך וגם כדוגמה לאחותך. בהצלחה.

גובה 1.57*

שלום סימה,
מההודעה שלך לא כל כך ברור לי מה החלק שהכי מפריע לך? העליה במשקל? ספירת הקלוריות האבוססיבית (לדבריך)? הזלילות בלילה?
לפי הנתונים היבשים בלבד, משקל 44 ק"ג ביחס לגובה שלך הוא תת משקל ואכן את צריכה לעלות במשקל.
זלילות הן אכן לא בריאות (איני יודעת למה את מתכוונת כשאת אומרת זלילות- מהן הכמויות?), מצד שני תת משקל וירידה כה חדה במשקל גם אינם בריאים. פעמים רבות בגלל חסך ורעב של הגוף מתחילות הזלילות שבאות לפצות על כך. חשוב להגיע לתפריט מאוזן שבריא לך ולגופך. ולכן אני ממליצה לפנות לדיאטנית מומחית בהפרעות אכילה שתעזור לך בכך.
בהצלחה