פורום פסיכולוגיה - יש לך שאלה?

שלום!

יוצעת בית ספר נכנסה והודיע שיש מבחן פסיכולוגי לכיתה ט"
על זמן ואני בלחץ מיזה איזה מבחן זה ביוק ידוע לכם..?

שלום
יש לי אח שיש לו בעיית שהוא אינו שולט בעצבים שלו
לא פעם ולא פעמים הוא הרים יד עלי ועל אחותי
כיום הוא כבר גדול ואי אפשר להכריח אותו ללכת לטיפול
הדבר מאד מפריע בחי היום יום בבית
העצבים שלו גורמים לו לעשות דברים שאני בטוחה שהוא לא רוצה לעשות אותם
שאלתי היא מה אפשר לעשות בנושא
הוא לא עוזב את הבית (הוא כבר ילד גדול) ולא עצמאי
אי אפשר להכריח אותו לעזוב או משהו כזה
אבל הוא לא שולט בעצמו ואני מפחדת שפעם אחת הוא יפגע בהורי
מה ניתן לעשות במצב כזה?
האם יש אפשרות לתת לו כדורים כלשהם ללא אבחון שלו אצל פסיכולוגית
המצב בבית בלתי אפשרי
אשמח ליעוץ
תודה

יש לי בעיה. אני שואל שאלה ספיציפית בפורומים(שאלה לגבי נזק מוחי ולו קטן באוננות עקב RUSH של סרוטונין ודומפין) ב "מין וסקסולוגיה" אך לא עונים לי, כל מה שעונים לי זה "זה לא מזיק נקודה" כאילו אני צריך להתבייש שדיברתי על זה. אני פונה לכאן כי זו נהייתה מצוקה נפשית של ממש. בכל מקום הרופאים מכירים כולם את תחושת אבדן הזכרון אחרי אוננות(ואולי אם אשה קוראת את זה יהיה לה קשה יותר להבין כי אולי זה רק באוננות גברית) אך מתעלמים מהבעיה! ברור לי שעוד כמה שנים התמונה תשתנה, אין בעיה שהאנושות תהיה מוכנה להתעלם ממנה. אבל בינתיים אני מרגיש שהזקתי לעצמי. ממש מרגישים את זה. חוסר האיזון הקיצוני בסרוטונין ודומפין ממש מורגש בזמן האקט שממש צריך להיות חסר תחושה כדי לא להרגיש בכך. תודה.

שלום רב,
אני לא יודעת אם הגעתי לפורם המתאים או לא, חיפשתי מידע אודות בעייתי באינטרנט ולא הצלחתי להבין ממה אני סובלת או איפה המנוחה לנפשי
כשהייתי קטנה בגיל 6 בערך התחלתי לצייר ציורים נורא מוזרים, ציירתי רק בעפרון ועשייתי גוונים שונים, היום לא מעיזה לפתוח ציורים אלו, נורא מפחידים, שחורים ועם צורות מפחידות, לא צורות של משהו אלא סתם דברים שיכולים להתפרש בכמה דרכים, לראותם בכמה מכמה צדדים. בגיל 7 התחלתי לראות דברים, לחוש דברים, לשמוד דברים, לא יודעת אם ניתן לקרוא לזה רוח רפאים!!! אני משתדלת לא להאמין בדבר הזה, סבלתי מהתחושה הזו כמה שנים, הייתי בוכה, מתעוררת משינה, מתקשה לישון והכי מעניין במהלך היום בודדת, קורא ספרים, כן.. סיפור, מתמטיקה ועוד, מסרבת לשחק, מסרב לעשות כל מה שהילדים עושים. בגיל 13 בערך הפסקתי לראות הדברים, בגיל 14 אובחנתי כסובלת מגרינה, אם זה רילוונטי, ועדיין סובלת ממגרינה וכל יום. היום אני בת 25 לפני שלוש שניים עברו כמה חודשדים שכן בהם חזרתי פתאום לחוש כאילו מישהו רודף אחריי, כמעט נוגע בי, לוחש באוזניי, זה נורא הפחיד אותי, אבל חלף לי. חלף לא רוצה להאמין שזה קיים שזה אמת, לפני חודשים חזרתי לחוש הדברים מחדש לא ממש באותה צורה, אני בקושי רואה דברים אך חשה חשה שיש עוד, חשה פחד נוראי כל הזמן, חשה שיש רוחות סביב לי, משהו מאיים עליי, אני לא מוצאת את המילים לתאור הנכון. גם ברגע הזה אני מפחדת, ורועדת, לפעמים מפחדת לגשת לשירותים, לעצום עיניים ולישון. כל הזמן תוקפים אותי חלומות מםפחידים, אני במרדף בחלומומותיי, וכל הזמן חשה רע :( מה לעשות? חוץ מלגשת לפסיכולוג כי אין לי כסף עכשיו ולא מתאים לי יגם עכשיו!! מה עובר עליי? ממה אני סובלת?? עזרתכם בבקשה.

כשמשתנים החיים ומתחיל להיות קשה.
החיים רצופים שינויים חלקם מתוכננים וחלקם מאלצים לשינוי.
ילד חולה באמצע החיים .
כל שינוי לטוב ולרע שרדתי כאן התעייפתי ואני לא מצליחה להיות חברותית יותר איבדתי משהו יקר וחשוב עבורי בזמן שהבן שלי חלה איבדתי את החיוניות השמחה.
התחלתי להפסיד הרבה בדרך את המשפחה החברים אני עובדת ומתפקדת בעבודה אך בחברה איבדתי עניין אני מסתגרת לא עונה לטלפונים המובילים לשיחות חולין.
אני בגיל 43 גרושה עם בן אחד גיל 23 אחרי שרות בצהל עבר התקף פסיכוטי אושפז אובחן כסכיזופרן טופל משוקם יפה בבית שוב .
כיום כל כולי בית עבודה !!
אין לי זוגיות יציבה קשר שהיה לפני שבני חלה היה קשר טוב,ארוך אך גם זה נגמר.
איך יוצאים מהאפלה שמכבידה ומכסה את האור?

אני עושה עבודה שעוסקת באנורקסיה נרווזה והייתי רוצה שתגידי לי איפה אני יכולה למצוא מחקרים שמראים שגם בנים סובלים מתופעה זו??

הנני נשואה + 3 בת 50 . במשך כל שנות ילדותי הרגשתי כמו "כיבשה שחורה " תמיד ההיתי הילדה הלא יפה הלא חכמה והלא מוכשרת. לעומת אחותי הגדולה ממני בשנה שהיא היתה היפה החכמה והנעימה. כל תקופת הילדות האמנתי שאני טיפשה ומכוערת ... עד תקופת הצבא שאז התחילו לחזר אחרי גברים ובמקום עבודה שעבדתי התחילו לומר שאני חכמה.אז התחלתי לחשוב שאולי בני משפחתי טועים. התחתנתי וילדתי 3 ילדים בערך שנה אחרי שאחותי הבכורה התחתנה וילדה גם כן. אימי תמכה כלכלית ופיזית ונפשית באחותי ובמשפחתה וגידלה את ילדייה. ואילו את ילדי לא הסכימה לשמור - למרות שהתחננתי לעזרה. בגיל 35 לאחר הפלייה בין ילדי לבן ילדי אחותי מצד הורי. - ניתקתי את קשרי עם אבי ואימי. אימי לאחר מס' שנים באה לביתי לבקש "סליחה" - (התברר כי אבי זרק אותה מהבית ולא היה לה לאין ללכת ופחדה להשאר לבד = היא לא עובדת ואין לה הכנסות )לאחר מכן , יום אחד התעמתי איתה על ההתעללות שלה בי בילדות - היא אמרה שאני מדמיינת ומשקרת. מאותה רגע ואילך החלטתי כי אני לא מעוניינת בקשר איתה. היא הסכימה עם רק הדברים שיכלתי להוכיח - אם דברים שקרו לי וזכרתי אבל לא היה לי הוכחה היא קראה לזה דימיון ושקר! הכעס שלי הרב זה שאחותי תומכת באמא שלי בכל! אני פתחתי את ביתי לאחותי כשהיא היתה נשואה + 3 ילדים ולא היה לה אפא לגור כי הורי זרקו אותה מהבית. ואני מרגישה כי היא "בגדה" באימון שנתתי לה. במקום לנסות ולהבין את הפגיעה ואת הכאב שלי היא תומכת באימי . אני מאד כועסת ופגועה בגלל שאחותי זנחה אותי כשרציתי רק את תמיכה הנפשית בי. ובגלל שהיא לא רק מיישרת קו עם אימי אלא מעודדת אותה אני מאד פגועה מהמשפחה שלי - הגעתי למצב שאני לא מוכנה לראות ולשמוע אף אחד מהם כי אני כל הזמן נעלבת ונפגעת מהם. היום להבדיל מהעבר אני לא מוכנה לשתוק ועם נעשה לי או לילדי עוול אני מדברת ותשובתם היחידה היא לא יודעת שכחתי , נדמה לך, את מתוסכלת וכו'... הכעס שלי נובע גם מהחברה ששופטת אותך. איך את יכולה להיות ברוגז עם אמא ואבא - שלא תפקדו בחיים שלי כהורים! אני לא רואה בהם הורים להפך ככל שנהייתי אמא הבנתי אך הם התנהגו אלי בצורה נבזית ולא מכובדת אך הם השפילו אותי - יש אנשים שאומרים היום אני מבינה ומעריכה את הורי ואני אומרת בדיוק להפך אני לא מבינה אך הורי יכלו להתנהג בצורה נבזית לא מכובדת ומשפילה!! דרך אגב יש לי 3 ילדים גדולים והם תומכים בי במאת האחוזים וגם בעלי. הם לא קשורים לצד שלי בכלל - הקשר החזק שלהם הוא עם הצד של בעלי. האם זה באמת פשע לא לאהוב את הורייך. אני שונאת אותם על הפגיעה שלהם בי. על היחס המשפיל שלהם כלפי גם כאשר אני נשואה עם ילדים ואני מאד כועסת על אחיי שהם תומכים בהורי על ההתנהגות שלהם כלפי במיוחד כשההתנהגות הזו היתה מופנת כלפיהם. אני עזרתי להם ואין לא היו שם בשבילי!יש לי הרגשה שאני השעיר לעזאזל של המשפחה - פשוט נח לכולם שיש שק איגרוף משותף שבו כולם יכולים להכות בו

שלום רב,
אני פונה אליכם בתקווה לקבל הכוונה לאן לפנות ומי יכול לעזור בנושא שמטריד אותי ומדיר שינה מעיני. בתי, בת 18 בדיוק, אובחנה בילדותה כילדה עם בעיות של קשב וריכוז (המשפט שמתחיל את סיכום האבחון: " התנהלות מעט פסיבית הימנעותית ורגרסיבית..."). הפסיכולוגית שאבחנה אותה ציינה בפני כי בתי"תפגר" בהתפתחותה הנפשית ואכן זה מה שאנו חווים כיום. בתי עם בעייה של השמנת יתר חריגה ביותר למרות מאמצינו כהורים במהלך 6 השנים האחרונות אינה עושה שום מאמץ או עוזרת לנו לעזור לה בנושא משקל היתר. אין לה שום שאיפות או תוכניות לעתיד. בסיום לימודיה בחטיבת הביניים המליצה היועצת להעבירה לבי"ס ברמה נמוכה יותר כיוון שלא עשתה שום דבר בכיתה. ילדה שקטה ולא מפריעה אולם ללא יכולת להבין את הנילמד וגם אם קלטה משהו תשובותיה היו ברמת תלמיד כיתה ד' או ה'.
היא לא מתענינת בשום נושא אקטואליה, מעולם לא קראה עיתון (אנו מנויים כבר שנים) או צפתה בחדשות בטלויזיה. היא לא יודעת לשוחח על שום נושא ובכל פנייה אליה לבירור או בקשה להבהרה מתקבלת תשובה קבועה "לא יודעת". הנעורים שלה הולכים לאיבוד מול העיניים שלנו ואנו אובדי עצות.
אני לא יודעת אם מה שאני מחפשת הינו בר טיפול, חשוב לי שבתי תתפתח נפשית, תלמד לקבל את עצמה ולהגביר בה את הבטחון העצמי. אני רוצה שתהיה לי נערה בת 18 בבית.
במפגש עם פסיכולוגית בבי"ח תל השומר (במסגרת בדיקת אופציה לניתוח לקיצור קיבה) היא המליצה להפנות אותה לטיפול נפשי דרך יועצת בי"ס, או עובדת סוציאלית ואני רוצה לדעת מי הגורם שבאמת יכול לעזור.
אני מתנצלת על הארכה בפנייה אולם ניסיתי לקצר כמה שיכולתי ועדיין אני מרגישה שלא הצלחתי להעביר את הבעיתיות.
אודה לכם על תשומת הלב ולתשובתכם.
בברכה,
אמא דואגת

שלום,
אני מחפשת קבוצת תמיכה לאנשים הסובלים ממאניה דיפרסיה.
ניסיתי קצת לשוטט באינטרנט ולא הצלחתי למצוא משהו למרות שאני בטוחה שיש.
האם מישהו מכיר קבוצה שכזו?
תודה.

לא פעם אני מקבלת הערות קבועות מפי כל מיני אנשים. כגון: בעל, בוס שכינה וכו'. אומרים לי לא פעם, "את אישה מאד החלטית"!!". האם עלי לקבל זאת במובן החיובי או שלילי. מה רוצים להגיד בזה?????? תודה.

שלום,
אני התחלתי ללמוד בחטיבה וכמובן הלימודים נהיו קשים יותר, לכן אבא שלי החליט לשלוח אותי למורה פרטית אבל כשיש לי מבחנים אז הוא נותן לי תרגולים. הוא כל הזמן צועק עליי שאני לא עושה את זה טוב ושאני לא מבינה בכלל למרות שאני כן וכשאני מנסה להתווכח הוא פשוט סותם לי את הפה. הוא כל הזמן צועק ואמא שלי אומרת שבסוף אני אגרום לו להתקף לב ואני מתחילה לדאוג כי הוא כל הזמן אומר שיש לו כולסטרול גבוה וכשאני מעירה לו על זה הוא צוחק ואומר שזה כלום כי הוא רופא אז הוא "יודע". אני ממש דואגת ולא יודעת מה לעשות גם עם הבעיות של הריבים שלנו! כל הזמן אני על סף בכי ולפעמים אני רוצה שהוא לא יהיה.
בבקשה תעזרו לי אני ממש צריכה עזרה.

שלום
מה עליי לעשות כשאמי כבר כמה שנים לא מתנהגת בצורה שפויה. לא רוצה להתנתק ממנה כמו אחי.
מצד השני כל יום באים עוד ועוד אנשים בעיר ושואלים מה קרה לאמא שלך? היא מדברת שטויות, ממציאה דברים, ובקיצור עושה בושות. (דוגמא קטנה: בוכה שאין לה כסף, לוקחת אוכל מבית תמחוי
ויש לה שתי דירות מכובדות) והדוגמאות רבות ואבסורדייות יותר.
בתודה

מה ניתן לעשות במקרה שיש תגובה קשה לתרופות: ויפאקס' סרנדה. ואני חושש להמשיך לקחת?
איך ניתן להשיג רגיעה והורדת מתח מלבד קלמנרוין? מה עוש יש טיבעי?

שלום. אני צריכה עזרה דחופה בשעורי בית בפסיכולוגיה..
אתם יכולים לומר לי בבקשה את ההגדרה הפסיכולוגית למילים:
*לחץ
*חיים

תודה מראש.

שלום לך

סיפרתי למתמחה בתחנה שהסיכיאטר מעצבן אותי,הוא לא מחזיר לי טלפונים,ואם היה לי אקדח הייתי הורג אותו,מאידך אמרתי שהוא היתקשר בסוף,וקבענו פגישה

באתי בשמחה לפגישה, והכלב הזה הביא לי מאבטח ,ושיחק אותה מפוחד מימני,לא הבנתי למה...ואז הוא קרא לי מהתיק מה אמרתי למתמחה בטיפול ....הסברתי לו בחיוך שהייתי מרוגז,והכול היה בסערת רגשות להראות לה כמה אני מרוגז מימך ...אבל דחילק מה הקשר לאקדח ....הוא אמר שהוא מסרב לדבר איתי עד לברור



אני חש שינאה ובוז לפסיכיאטר הזבל הזה

וחש חוסר אמון ובוז למטפלת שכתבה הכול ללא חוות דעתה שהמטופל אמר זאת אומנם אבל לדעתי הוא רק בסערה ....היא פשוט בגדה בי ,אני כול כך שונא אותה

תגידו לי מה לעשות, להישאר עם מטפלת כזאת,או ללכת לטיפול מקופת חולים ,ולהתחיל מחדש עם פסיכולוגית קלינית עם וותק ולא חובבנית שמסבכת אותי

אני חש שינאה לכול המערכת,הפסיכולוגים,פסיכיאטרים,הלוואי והייתי יכול לזרוק את כולם לים ....אני חש נבגד מרומה

אנא עיזרו לי ....

ישראל