פורום התפתחות תינוקות - יש לך שאלה?

בוקר טוב
לפי דעתי היפוטוניה היא משהו שיש לטפל בו! בלי ספק.
מודעות ומוטיבציה לתנועה עדיין אינם מחזקים את טונוס השרירים ואת גופו של הילד.
אני מסכימה עם זה שלא כדאי לעודד הליכה אבל כן לעודד תהליכים שיובילו להליכה, חוץ מזחילה שהיא אכן חשובה מאוד.
פעמים רבות אנו רואים ילדים שהתחילו ללכת בגיל מאוחר בשל היפוטוניה ונכון, הם הלכו בסוף אבל לא היה להם בסיס חזק מספיק כדי שיאפשר קפיצה, ריצה, טיפוס וכו.
לסיכום, המלצתי היא לקבל איבחון נוסף, שונה, ולתרגל עם ילדכם תרגילים יומיומיים שיחזקו אותו ויובילו אותו להליכה עצמאית וטובה.
הרבה בהצלחה, דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט- איבחונים ושיעורים פרטיים
052-8240914

הי רוני,
היפוטוניה היא לא תופעה שנעלמת אבל יחד עם זאת בתרגול נכון ניתן להגיע ליכולות תנועתיות מצויינות. המטרה היא כמובן לא לזרז שום שלב ולתת לילד להתפתח אבל יחד עם זאת צריך לדאוג לכך שכל שלב יתבצע נכון ואיכותי. כשלתינוק יש קושי מוטורי (ולא חשוב מה הקושי), הוא ימצא דרך לעקוף את הבעיה וימשיך את תהליך ההתפתחות כשהוא רוכש בדרך דפוסי תנועה לקויים ומנציח את הקשיים שכבר קיימים. לכן לדעתי לא צריך להתעלם מהבעיה ולתת להתפתחות להתרחש מעצמה אלא לחזק במקומות שמצריכם חיזוק ולתת את הגירויים המתאימים כדי לרכוש דפוסי תנועה ויציבה איכותיים. בסיס תנועתי טוב שנרכש מיום הלידה, שבו התינוק הוא כמעט חסר תנועה ועד להגיעו להליכה, הוא חשוב ומשפיע על איכות התנועה והיציבה לכל החיים. במקרה שלכם חשוב גם לעבוד על חיזוק השרירים כדי לאזן את הטונוס וגם על רכישת מיומנויות מוטוריות שהן הכרחיות להליכה איכותית. התרגול מתמקד במיומנויות הנדרשות להליכה ולא בהליכה עצמה שאותה אנו לא מנסים לזרז.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

שלום שרה,
אני לא יכולה בהתכתבות לדעת מספיק על התנהגותה הכללית של בתך, אבל ייתכן מאוד שהשכיבה על הגב תורמת לעניין. בשכיבה על הגב הגוף לא רפוי מספיק, התינוק חשוף לעודף גירויים ומרגיש שגופו פרוס ולא מוגן. תחושות אלו יכולות בהחלט להביא לאי נוחות שמתבטאת בתנועות הראש שאת מתארת. בתך עדיין צעירה מאוד וזקוקה לתחושת הבטחון שאת יכולה להקנות לה. תנסי להרדים אותה בערסול (על הידיים או בתוך פוף גדול). הערסול מאפשר, גם בשהייה על הגב, לתינוק להרגיש סגור ומוגן יותר, נינוח ורפוי יותר.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

תודה על התגובה ועל הרעיונות. חוץ מבעיית הנעת הראש תפקודה של התינוקת הוא בהתאם לגילה. בשל העובדה שהיא רגילה לישון על הגב היא צורחת כאשר משכיבים אותה על הבטן. קראתי בפורום שלכם וגם במאתרים אחרים על נושא זה וקבלתי רעיונות איך להרגיל אותה לשכב על הבטן ואני מבצעת זאת. האם לדעתכם יש מקום לפנות בעניין הנעת הראש לצדדים לרופא הילדים או לנוירולוג?
תודה רבה
שרה

בכל מקרה בכל נושא שבו את לא רגועה לגמרי כדאי להתייעץ עם רופא הילדים אפילו בשיחת טלפון. בכל הקשור לילדינו עדיף להסיר את הדאגות המיותרות מאשר להסתובב איתן בבטן.
בהצלחה,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

לצערי לא אוכל לעזור. הפורום לא עוסק בנושא זה.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

תודה על התגובה, לגבי שאלתך הוא יודע להניח את הראש כשהוא על הבטן ולנוח, לפעמים גם נרדם בצורה הזו. עכשיו כשהוא על הגב או הצד הוא מנסה לקום, ז"א מרים את הראש כמו כפיפות בטן יחד עם הרגל האם הוא מנסה להתהפך מהגב לבטן? ואם כן איך לעזור לו ללמוד לעשות זאת?

תודה
יעל

שלום יעל,
ההתפתחות של בנך עד כה טובה מאוד. השהות על הבטן (ואני מניחה שזה עלה לך במאמץ לא קטן) תרמה ותתרום להמשך התפתחותו. היכולת שלו לשכב עם ראש מורם וגם להניח אותו מעידה על כך שהוא נמצא במקום נינוח על הבטן ולא במתח. גם עכשיו שהוא כבר יודע להתהפך יש חשיבות רבה לכך שישהה גם על הבטן. המשך ההתפתחות המוטורית (זחילה) גם היא מתרחשת על הבטן וגם מפני שהשכיבה הממושכת על הגב תורמת להצטברות מתח שרירי. מה שעשית עד כה כדי להשאירו שם זה נפלא. אם זה כבר לא כל כך עובד תנסי לשים מולו צעצוע גדול וכבד (כזה שלא יוכל להרים ולהתהפך איתו) כך שכדי לשחק בו הוא יאלץ להשאר על הבטן.
המשיכי בהתמדה ובמסירות,

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

אני מצטרפת להמלצה. מנשא הבד הארוך מאפשר שינוי תנוחות וגודל ככל שהתינוק גדל ויכול לשמש לזמן ממושך.
בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

הי שוש
נשמע שביתך מרבה להיות בתנוחת "אווירון" ואינה יודעת לשהות על הבטן כשהידיים במיקום הנכון-רוחב הכתפיים. רק מהמיקום הנכון תיתכן התהפכות מבטן לגב, אחרת הידיים בולמות את ההתהפכות. עלייך לתרגל איתה ירידה מתנוחה זו ע"י השכבתה על הצד ואז הבאה של יד ורגל עליונות לכיוון הרצפה והוספת טפיחות ומגע עמוק בצד הגוף העליון. תנוחה זו מלמדת את הידיים לבוא לקו האצמע ולהרפות.
בזמן שכיבה על הבטן הביאי את ידיה לרוחב כפתיים ועם הפה שלך נשקי אותה, דגדגי והשמיעי קולות בין השכמות שלה- זה ילמד אותה להישאר שם ולהרפות.
לחצי את ישבנה וירכיה לכיוון הרצפה בעת שכיבה על הבטן ובכך למדי אותה והרים את הראש ולהתעייף פחות.
העבירי את אצבעותייך לצידי חוליות עמוד השדרה לכל אורכו על מנת "לסמן" אותו ולעודד הרמת ראש.
נשמח גם לעמוד לרשותך באיבחון או שיעור פרטי
בברכה, דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט-052-8240914

הי שוש,
בתך אמנם בגיל שזה בסדר שהיא עדיין לא מתהפכת, אבל את צודקת בכך שללא הבאת הידיים לקו האמצע היא לא תוכל להתהפך. כמובן שישנם מרכיבים נוספים שקשה לי לדעת מתוך הכתוב כמו למשל האם היא בתנוחת אוירון כשידיה לצדדים מורמות ורגליה מורמות גם או שהיא יותר מרבה במנוחה על הבטן ורק הידיים לצדדים. כיוון שההתייחסות היא שונה לכל מצב וצריכה להיות מתאימה לצרכים של בתך אני אתייחס רק לנושא של קרוב הידיים לקו האמצע:
1. הרבי להשכיב אותה על הצד. אם הכתף העליונה "בורחת" אחורה אז על ידי מגע של טפיחות ושיפשופים הביאי אותה קדימה כך ששתי הידיים יהיו בקו האמצע קרובות לפה. כמובן יש לעשות זאת לשני הצדדים.
2. להרבות בשכיבה בתנוחה מעורסלת (על הידיים, בפוף, במנשא...). בתנוחה זו שתי הידיים קרובות ונמצאות בקו האמצע.

שתי התנוחות על הצד ובערסול גם תורמות לתנועתיות של בית החזה ועמוד השדרה והרפיית מתח מאזורים אלו אם קיים.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

היא לא נמצאת ממש בתנוחת אוירון, הידיים שלה מונחות על הרצפה, אבל הם לצידי הגוף ולא קדימה.

איך אפשר להשכיב אותה על הצד? ברגע שאני עוזבת אותה היא מתגלגלת לגב.

הי שוש,
כדי שתשכב על הצד, כופפי את הרגל העליונה והגיעי איתה עד לרצפה. אם היד העליונה "בורחת" החוצה ואחורה, הביאי אותה קדימה על ידי טפיחות ושפשופים באזור השכמה. אם היא מנסה להרים את הראש במצב הזה אז תנסי להרים מעט את האגן ולהניע קלות קדימה ואחורה. כל הדברים הללו יסייעו לה לשכב ביתר נוחות על הצד. כדי להאריך את משך השהות על הצד אני ממליצה לשכב לידה ולדבר אליה, למשוך את מבטה לצד עם צעצוע וכו'.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

שלום קרן
בגיל 3 חודשים תינוק כבר אמור לשהות מספר דקות על הבטן ולהצליח ולהרים את ראשו.
ישנם הרבה תרגילים שכדאי לעשות איתו, לכי לאזור המאמרים באתר זה ושם תמצאי מאמר מורחב ובו תרגילים לשכיבה על הבטן ולהרמה של הראש.
כדאי לתרגל אותם מספר פעמים ביום ולזכור שההתפתחות המוטורית רובה מתחילה משכיבה על הבטן, נסי את התרגילים ואם לא יסתדר לך חזרי אלי.
בברכה, דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט- איבחונים ושיעורים פרטיים
052-8240914

הנושא של שכיבה על הבטן וכל הקשיים הנלווים חוזר רבות בפורום שלנו. כיום בשל הנחיות משרד הבריאות אנחנו משכיבים על הגב בשינה וכיוון שזה קורה במשך רוב שעות היום, מתפתח דפוס גופני של בית חזה וגב זקורים. לתינוקות שפיתחו דפוס זה קשה יותר לשכב על הבטן, וזו אחת הבעיות הגדולות של התינוקות בדור שלנו. החשיבות של השכיבה על הבטן היא גדולה מאוד, גם מההיבט של ההתפתחות המוטורית שברובה מתבצעת על הבטן וגם מההיבט של התפתחות השלד בצורה תקינה (העקומות התקינות של עמוד השדרה מתפתחות כתוצאה מפעילות התינוק על הבטן). חשוב להתאמץ ולהרגיל את התינוק לתנוחה זו אבל לא לגרום לו לסבל. יש מספר דרכים שבהן ניתן להכין את השלד והשרירים לקראת השכיבה על הבטן ולהפוך אותה לנעימה יותר וארוכה יותר מפעם לפעם.
תרגילים לשיפור השכיבה על הבטן:
1. להחזיק בתנוחת ערסול תוך כדי תנועה וקול, מביא להרפיית שרירי הבטן. לאחר רגעיה מלאה בערסול או אפילו הרדמות להעביר לשכיבה על הבטן. לתת טפיחות בישבן לכיוון הראש, כך שתיווצר תנועה שתגיע עד הראש.
2. תהליך "שיפור שכיבה על הבטן" - תהליך שיש לבצע את כולו כהכנה לשכיבה על הבטן. נתחיל מהשכבת התינוק על הגב שם נוח לו ומוכר לו יותר. יוצרים קשר של אמון עם התינוק ועל ידי שפשופים וטפיחות על בית החזה מביאים לרגיעה. מרימים רגליים לכוון בית החזה ויוצרים התעגלות של הגב ושקיעה של בית החזה. עוזרים לתהליך על ידי הרמת האגן ושימוש בקול ומגע בבית החזה. מניעים את האגן במעגלים לשני הכיוונים. מבצעים הקפצות של האגן. אוחזים מתחת לקיפול הברך והקפצות למעלה/למטה תוך כדי שילוב של קול. על ידי שפשופים וטפיחות משפרים את התנועתיות של בית החזה. מחזיקים רגליים ביד אחת ויד שנייה מתחת לאגן ובהדרגה מגבירים את תנועת התעגלות הגב כשמרימים רגליים לכיוון בית החזה. מגלגלים מהגב אל הצד על ידי כפיפה של רגל אחת וגלגול לכיוון הרגל הישרה. כל פעם לצד אחר בלי להשתהות. אח"כ עוברים לשהייה ארוכה יותר על כל הצד. תינוק שמנסה לזקוף את ראשו על הצד נעזור לו להניח אותו על ידי הרמת האגן וניעות קדימה ואחורה. לבסוף מגלגלים גלגול מלא עד לבטן.

תעשי את התהליך בתחילה פעמים עד שלוש ביום ולאט לאט תאריכי את זמן השהות על הבטן.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

שלום מאי
זה שביתך יוצרת קשר עין באיזשהו מצב זה טוב.
זה שהיא מנסה להרים את עצמה דרך שרירי הבטן זה כבר פחות טוב כי זה מהווה אינדיקציה למתח רב באזור הצוואר, בית החזה או הבטן. סביר להניח שבגלל זה גם קשה לה לשכב על הבטן,
היא לא מספיק רפויה ונינוחה על מנת לשכב הרבה על הבטן. רוב ההתפתחות המוטורית מתחילה משכיבה על הבטן ויכול להיות שהיא עדיין לא מתהפכת בשל הקשיים האלו.האם יש צד אליו היא כבר מתהפכת?
בכל מקרה, אני ממליצה להתחיל בתרגיליםלעידוד שכיבה על הבטן ולהורדת המתח המיותר-
1.השכיבי אותה על הגב והרימי את רגליה לכיוון הראש ע"י הרמה של הטוסיק- הלוך ושוב
2. חברי יד ורגל של כל צד ,כך שתהיה משובללת, וגלגלי אותה מצד לצד.
3. תני לה הרבה מגע עמוק באזורים המתוחים- טפיחות, שפשופים ועיסויים.
4. בכל פעם שמנסה להרים את הראש בעת שכיבה על הגב, הרימי את רגליה למעלה כדי לגרום להורדת הראש.
בכל מקרה כדאי אולי לראות מדריכה להתפתחות תינוקות כדי לקבל תרגילים אישיים ולהקל על ביתך.
בברכה, דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט-052-8240914
איבחונים ושיעורים פרטיים

הי מאי,
בתך כבר קרוב ל-5 חודשים ולכן כבר הייתי מצפה ממנה להיות יותר תקשורתית. העובדה מהיא כן יוצרת קשר עין במצב מסויים שבו היא כנראה מרגישה נינוחה יותר הוא טוב. כמו שדבי, בוגרת המכללה שלנו כתבה אכן יש הצטברות של מתח רב באזור בית החזה והשכמות ויש לפעול להורדת המתח. קשה לי ללא אבחון לדעת מה הגורם למתח ולחוסר קשר עין אבל תנסי לבחון האם היא ילדה שהיא סקרנית במיוחד, כל הזמן צריכה להיות פעילה, זקוקה להמון גירויים ועוברת מצעצוע אחד לשני וללא יכולת להתרכז זמן רב בדבר אחד. אם אכן זהו המצב ייתכן וצריך לעבוד איתה על יכולת הריכוז והקשב (וזה גם יעזור לקשר העין). אם זה המצב אני ממליצה לך לפנות למדריכת "צעד ראשון" לאבחון.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

הי דקלה, כאן דבי
טווח הגילאים שבו אנו רוצים לראות התהפכות הוא בין 4-6 חודשים. האם בנך מתהפך מהגב לבטן?
אתן לך כמה תרגילים להתהפכות נבטן לגב:
בעת שכיבה על הבטן, לעמוד על הברכיים מאחורי התינוק, לקרב מרפקים לרוחב כתפיים ואז לעשות העברות משקל ממרפק למרפק, כשכל פעם מרפק אחר האוויר.
לעשות תרגיל קודם ולסיים מידי פעם בגילגול שלם.
להפוך אותה בצורה יזומה ע"י קיפול של הברך, קירוב יש נגדית לרוחב כתף ואז להפוך אותו שוב ושוב, כל פעם דרך צד אחר.
לעשות הרבה תרגילים ומשחקים שמקרבים את הידיים לרוחב הכתפיים בעת שכיבה על הבטן.
אם בנך גם אינו מתהפך מגב לבטן אמרי לי ואשלח לך תרגילים.
בכל מקרה, באתר זה תמצאי מאמרים שלנו בנושאים שונים ובהם מאמרים על התהפכות ועידודה.
נשמח לעמוד לרשותך גם טלפונית להתייעצות או לקביעת פגישת איבחון ושיעור פרטי.
בברכה, דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט-052-8240914

הי דקלה,
כשם שדבי, בוגרת מכללת "צעד ראשון" כתבה הטווח המתאים להתהפכות הוא ב - 4-6 חודשים. לרוב ההתהפכות מתרחשת סביב ה-5 חודשים כך שבנך נמצא במקום טוב ומה שחשוב כרגע זה לתת לו לשהות על הבטן כמה שיותר כדי שההתפתחות המוטורית תוכל להתרחש.
ההתהפכויות הראשונות הן מקריות ומלוות במעין נפילה והחוויה השלילית עוצרת את התהליך. ניתן להכין את התינוק לקראת ההתהפכויות על ידי שנכיר לו את צורת התנועה תוך כדי חוויה חיובית וכך כשהוא יוכל לבצע בעצמו הוא לא יופתע וייבהל. להלן מספר תרגילים שיעזרו להכין את התהליך:
1.חוויות של תנועה במרחב. תוך כדי משחק איתו, לשנות את האופן בו מחזיקים אותו בקצב מהיר, להרים לאווירון, לרקוד איתו.
2.גלגול ג'ודו - התינוק שוכב על הבטן. רוכנים מעליו מכניסים יד אחת מתחת לבית השחי ואוחזים בזרוע הנגדית. עם היד השנייה מכופפים את הרגל הנגדית ליד שאוחזים ולאט מתחילים גלגול עד לחצי שכיבה. לשים לב שהראש לא נופל אלא מונח על הרצפה. לתת מעט שהות שהתינוק ישלים את הגלגול בעצמו.
3.גלגולים במזרון-התינוק במרכז המזרון מרימים משני צדדים וכל פעם על ידי הרמת צד אחר מגלגלים את התינוק מבטן לגב ומגב לבטן. יש לשים לב שהראש נתמך ולא נופל וכן שהידיים קרובות לקו האמצע כך שהן לא מפריעות לגלגול.
4.בשכיבה על הבטן נגרה עם צעצוע את היד ונרים את הצעצוע כך שתנועת היד המושטת אליו תוביל להעברת משקל ולהתהפכות.
5.בשכיבה על הגב לגלגל מצד לצד תוך כדי החזקת כל יד עם הרגל בצד שלה.
6.גלגול פסיבי-בשכיבה על הגב לכופף רגל אחת ולגלגל לצד של הרגל הישרה (לבצע לשני הצדדים).
7.בשכיבה על הגב נגרה עם צעצוע הושטת יד הצידה ומעבר לראש כך שתנועת היד תוביל להתהפכות. להגברת הגירוי יש לגרות את פנים כף היד ואת הפה.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

הי טלי,
לא ציינת את גיל התינוקת ולכן אכתוב באופן כללי.
לגבי תינוקות מגיל 0-4 מומלץ מנשא בד לקשירה או כל מנשא אחר שמאפשר ערסול. הערסול בגילאים הללו הוא חשוב ביותר. מנשא הקשירה מתאים גם לגילאים גדולים יותר ומאפשר מגוון תנוחות נוספות.
מגיל 4 חודשים ניתן להסתפק במנשא שהוא רק אנכי. יש מנשאים רבים בשוק וכדאי לגשת לחנות ולהתנסות לפני שקונים (אפילו יד שניה). לכל אחד מתאים ונוח יותר משהוא אחר.

בהצלחה
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

האם יש סיבה למתח הזה שהם אוגרים ובאיזה גיל הם משתחררים מזה?

הסיבות למתח הנאגר בגוף הן רבות. למשל התמודדות עם כח הכובד (לעומת הסביבה הרחמית שבה צפו ונעו בחופשיות יחסית), הצפה חושית ורגשית ממש כשם שכל אדם (גם מבוגר) צובר במשך היום. הבעיה אצל תינוקות קטנים שהם עדיין לא תנועתיים מספיק, אין אפשרות לשחרר מתח לבד ולכן צריך לעזור להם. המתח לא מפסיק להצטבר (כמו אצל כל בן אדם) אבל לומדים להכיל יותר ולומדים להתמודד ויכולת התנועה העצמית עוזרת לפרוק מתחים.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

הי לימור,
תינוקות אוגרים בגופם המון מתח. כאשר נמצאים במתח קשה לישון שינה טובה ועמוקה ולכן ישנן הרבה יקיצות. כדי להגיע לשינה עמוקה יותר, צריך לעזור להם לשחרר מתח מיותר ולהגיע להרפייה מוחלטת. את מוזמנת לנסות את התרגילים הבאים לפני השינה וגם במהלך היום:
1. בתוך פוף גדול (כזה עם הבד הנמתח) להשקיע אותו כך שיהיה מעורסל. אם אתם שניים בבית אז כל אחד מחזיק בשתי פינות ומנדנדים מצד לצד, קצת מעלה ומטה. עם מעט יותר מאמץ ניתן גם לעשות לבד על ידי הרמת הפוף מלמטה כך שנשען על שתי הידיים. אם את לבד ניתן גם להניע את הפוף על הרצפה קדימה ואחורה במעין תנועות חתירה. התנועה של הפוף עוברת לאורך כל עמוד השדרה ועד לראש, מרגיעה מאוד ומרפה מאוד. בסדנאות של תינוקות רבות משתתפים 90% מהתינוקות נרדמים בתהליך הזה.
בתוך הפוף התינוק נמצא מעורסל, עם תמיכה מלאה בגופו (מה שאין על הידיים). כל זה בשילוב עם תנועה מאפשר את אותה רגיעה מוחלטת והרפיית כל השרירים.
2. אפשר להגיע לרגיעה גם מתוך ערור המערכת. שימי מוסיקה קצבית וריקדי איתו בבית. תוך כדי תבצעי העברה שלו מתנוחה לתנוחה בידיים שלך. או תבצעי איתו כל פעילות אינטסיבית יותר שאת נוהגת לעשות. יש סיכוי שזה יעייף אותו ואחר כך יהיה לו קל יותר להרדם.
3. אם יש בבית כדור פיזיו גדול - לשבת עליו עם התינוק בידיים בערסול ולקפוץ מעלה מטה בעדינות. ככל שהתינוק פחות רגוע להגביר את קצב ועצמת התנועה וככל שהוא נרגע להוריד עוצמות. בסופו של דבר ההרדמות צריכה להיות כשהתנועה כבר ממש מינורית. לאחר שאת מרגישה שהשינה כבר עמוקה להעביר למיטה בתנועה בטוחה ומהירה ולא איטית ומהססת. במיטה אם הוא על הבטן לטפוח על הישבן לכיוון הראש כך שתהיה תנועה לאורך כל עמוד השדרה. אם על הגב להמשיך בשפשופים של בית החזה. המשך התנועה לאחר המעבר למיטה מאפשר להם לחזור מהר לשינה העמוקה.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

ביתי בת כמעט חצי שנה ועדיין לא ישנה לילה שלם , _( מתעוררת פעם-פעמיים בלילה ) במהלך היום מתערסלת על פוף כמו שהמלצת , הרבה על המנשא ,אני עושה לה עיסוי כמעט מידי יום לפני השינה , תרגילים מבית " צעד ראשון " שלמדנו בסדנא, ובכל זאת .....היא לא ישנה לילה שלם
לאור כל התאורים שלי סביר להניח גם שהיא לא סובלת ממתח שרירים גבוה

אני לא מבינה מה הקשר בין מתח השרירים לשינת הלילה ???????

הי מיטל,
היכולת לישון שינה עמוקה וטובה תלויה מאוד ביכולת להיות נינוח ורגוע. כל תינוק צובר מתחים בגופו מעצם היותו חשוף לגירויים השונים של העולם מחוץ לרחם, מהיותו מושפע מכח הכובד (בניגוד לחופש התנועה לו זכה ברחם) ועוד. תינוק שצבר מתחים רבים, הדבר מתבטא במתח שרירי מיותר. המתח הזה מביא לחוסר נינוחות, הגוף לא יכול להרפות לחלוטין, רפלקס מורו מתעורר וכל הדברים הללו מביאים לשינה לא עמוקה והרבה יקיצות. שנת הלילה (גם אצל מבוגרים) מחולקת למחזורי שינה בהם ישנה שינה עמוקה ושינה פחות עמוקה שבה לעיתים יש גם התעוררות. תינוק עם מתח שרירי לאחר התעוררות יתקשה מיד לחזור לישון, ירגיש חוסר נוחות, יזדקק שוב לעזרת ההורים להגיע לרגיעה והרדמות. מעבר לכך כמובן שיכולות להיות גם סיבות נוספות לשנת לילה לא רציפה. בתינוקות קטנים יש גם התעוררויות לצורך אוכל, כתוצאה מחיתול רטוב, כאבי בטן או שיניים אצל תינוק גדול יותר.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

הי קרן,
לי נשמע שהתינוק שלך הוא תינוק שמח, שזכה להמון אהבה ובטחון. תחושת הבטחון שלו מתבטאת בהתנהגות הלא תלותית שלו וזה נהדר. תהנו מכך ואני מאחלת לכם שכך יהיה גם בהמשך.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

שלום הילה
כדאי להתייעץ בעניין זה עם קלינאית תקשורת כי זה אינו תחום התמחותנו.
בהצלחה
דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות

לצערי אני לא יכולה לעזור בתחום זה, אני מצטרפת להמלצה לפנות לגורם מקצועי בתחום. תתיעצי עם רופא הילדים לאן כדאי לפנות.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

התינוקת מאוד נינוחה יכולה לשחק זמן רב באותו צעצוע בגד או שמיכה
מה יכול להיות גורם למתח רב באזור
התינוקת מאוד חייכנית

הי ירון
הפתחות של הברכיים בעת עלייה על 6 היא בד"כ אינדיקציה לגמישות יתר במפרקי הירך ופעמים רבות גם לטונוס שרירים נמוך. בשל גמישות היתר קשה לשרירי הירכיים להחזיק את גוף הילד בעת עלייה על 6 והם נפתחים. לפי הדרך בה אני מאמינה ולפיה אני עובדת יש צורך לאבחן ולראות אם אכן מדובר בבעיה זו ( ואני חייבת לציין כמעט תמיד מדובר בזה) ואז לעבוד על חיזוק השרירים באזור זה ובגוף בכלל ורק אז לעודד את העלייה על 6.
אינ דיקציות נוספות להערכתי הם: בעת שכיבה על הגב, האם בינך מגיעה בקלות יתרה עם רגליו לפה? האם הוא רך למגע? לא "שרירי"?
אם זה המצב כדאי לתרגל תרגילים לחיזוק, לדוגמא:
דחיפת רצפה- השכב אותו על הגב בברכיים מקופלות והקש עם כפות הרגליים כנגד הרצפה ואז חכה לדחיפת הגוף ע"י הרגליים.
צור כל מיני מצבים שיאלצו אותו לדחוף עם כפות הרגליים, כל זאת על מנת לחזק אותן ודרך כך לחזק את מפרקי האגן.
האמת שהייתי ממליצה לך לקבל איבחון ותרגילים על מנת לחזק את בינך, באתר זה תוכל למצוא מאמר ובו תרגילים לחיזוק טונוס שרירים ועידוד זחילה ובמקביל נשמח לתת לך גם באופן אישי איבחון וחיזוק.
בברכה, דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט- איבחון ושיעורים פרטיים
052-8240914

שלום ירון,
מה שאתה מתאר הוא מצב של גמישות יתר במפרקי הירכיים. מצב כזה יכול לבוא לבד ויכול להיות מלווה גם בתופעות אחרות כמו טונוס שרירים נמוך. בכל מקרה בזמן העמידה על שש כדי שהרגליים לא יפתחו צריך לחזק את שרירי הרגליים וכן לתרגל את התנוחה הנכונה עם רגליים סגורות. אתה עושה נכון כשאתה "אוסף" את הרגליים ומביא למצב סגור ובכך מאפשר את העליייה על שש.
1. במצב זה תאחוז באגן ותניע קדימה ואחורה. אם הרגליים בורחות לצדדים ניתן לתחום עם הרגליים שלך. התרגיל הזה מלמד את השהייה על שש בנוסף להעברות משקל מהידיים לרגליים ולהפך. תרגיל זה גם יתרום לחיזוק הרגליים.
2. בנוסף אתה יכול להניח אותו במרכזו של הר כריות ושמיכות ולקרוא לו לצאת. התנועה על המשטח הלא יציב תתרום לחיזוקו הכללי.
3. תשכיב אותו על גליל או כרית ארוכה בצורה כזו שהוא עומד על שש ובית החזה נתמך. תן לו לשחק כך בצעצוע ומידי פעם "תאסוף" את הרגליים.
בכל מקרה כיוון שהוא כבר נמצא בעיכוב ועל מנת לחזק אותו ולאפשר לו תנועה איכותית ונכונה אני ממליצה לך לפנות לאבחון וייעוץ אצל מדריכת "צעד ראשון".

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

הי ליאת
בגיל 3 חודשים אנו רוצים לראות התחלה של קשר עין. נסי לעודד אותה לכך ע"י החזקתה בידייך, קרוב לפנייך ואז לשיר לה, לדבר אליה בקול רם, להשתמש במפתחי פה גדולים על מנת לעורר את תשןמת ליבה, והצחיק וכו. במקביל כדאי לבדוק האם ישנה בעיה של החזקת הצוואר? האם את מרגישה הבדל בינה לבין אחותה בטונוס השרירים? האם היא מנסה להושיט ידיה לחפצים?
בשביל להיות שקטה או לקבל תרגילים במקרה הצורך הייתי ממליצה לראות איש מקצוע, מדריכה להתפתחות תינוקות או רופא ילדים.
הרבה בהצלחה
דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקטת
ינוקט- איבחונים ושיעורים פרטים
052-8240914

הי ליאת,
באופן טבעי כשיש תאומים יש נטיה להשוות בינהם. חשוב לכל אורך הדרך להתייחס לכל אחת בנפרד ולראות האם השלב ההתפתחותי הוא תקין ובטווח הנורמה ללא קשר למה שאחותה עושה כבר. באותה מידה יש גם להתחשב בגיל המתוקן שלהן (לפי שבוע 40 להריון) ולתת להן את ההקלות הנדרשות. לגבי התאומה שלא יוצרת איתך קשר עין אבל את כן רואה שהיא עוקבת ומגיבה, לא הייתי נלחצת בשלב זה כיוון שלפי גילה המתוקן היא עדיין קטנה. תמשיכי לעקוב אחרי התפתחותה, תשתדלי ליצור איתה קשר עין כשדברים אחרים לא מפריעים כמו למשל צעצועים או אפילו אחותה התאומה. תבודדי את הסיטואציה למשל על ידי השכבתה על הבטן מולך ולדבר ולשיר אליה. השתמשי בקול חזק וברור. כדי למקד את תשומת ליבה יותר את יכולה להשתמש במגע תוך כדי הדיבור אליה. למשל כשהיא שוכבת על הגב תוך כדי מגע עמוק, ברור ונעים (לחיצות של כל כף היד), להגות מולה הברות ברורות תוך שימוש במימיקה מוגזמת. המגע יעזור לה להיות מרוכזת וההבעות יהוו עניין עבורה. את יכולה גם ללחוץ את המצח שלך לחזה שלה ואז להסתכל אליה, גם זה עשוי לעורר צחוק וקשר עין איתך.
אני מקווה שאת כבר יותר רגועה. אם את לא רואה שיפור הדרגתי וגם אם את עדיין חוששת, כדאי לבקר את רופא הילדים.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

בתי היום בת שנה וחצי נולדה במלחמה חודש שמיני במשקל 1.700 וכל הזמן הייתי חוששת כמוך שבגיל שלושה חודשים היא לא מתמקדת בדברים ולא מחייכת אלי היום תודה לאל בואי תראי אותה אין כמוה וגם היום עדיין היא לא עושה דברים שבני גילה עושים ואני לא מאיצה בה כל ילד וההתפתחות שלו מה שכן נעזרתי מאד בהתפתחות הילד

הי מיכל,
יתכן כי בתך חווה המשך של רפלקס מורו שהוא רפלקס הבהלה. רפלקס זה אמור להשתחרר בערך בגיל 3 חודשים אבל לעיתים נראה שרידים שלו גם בגילאים מאוחרים יותר. תינוקות שלא השתחררו לגמרי מהרפלקס ימשיכו להגיב בבהלת יתר לאנשים זרים, קולות חזקים, מרקמים שונים, תנועה במרחב וכל דבר שלגביהם הוא שונה, מפתיע או פתאומי.
כדי להתמודד עם זה תנסי להפגיש אותה עם עוד אמא ותינוק אחד (ולא קבוצה) למשל להזמין חברה הביתה. לעשות את החשיפה הדרגתית יותר. חשוב שגם בסיטואציה הזו של מפגש את צריכה להמשיך ולהיות דומיננטית ולדבר בקול בטוח. לשחק איתה ולהראות שאת לא מתרגשת מעוד תינוק. בנוסף חשוב לחשוף אותה לתחושות שונות כמו למשל מגע עם מרקמים שונים, מגעים בעצמות שונות כמו למשל מגע עדין על פני העור ומגע עמוק וברור יותר של מעיכות ושפשופים.
בכל מקרה חשוב לעשות הכל בהדרגה וברגישות יתר לתגובות שלה. חשוב לראות שהיא מתרגלת ומגיבה טוב ולא נמצאת במצוקה ממשהו שלא מוכר לה. זהו תהליך קשה והדרגתי של שינוי ההרגלים והורדת סף החרדה ולעיתים קשה לבצעו לבד. במידה ואת מרגישה שאת לא מצליחה לעשות את החשיפה בהדרגתיות הנחוצה אני ממליצה לעבור את התהליך ביחד עם מדריכת התפתחות שתלמד אותך כיצד לזהות מתי יש תחושת בהלה וחרדה ומתי ואיך לחשוף לגירויים חדשים ועם עצמות גבוהות יותר.
בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502