פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

דפרסונליזציה שייכת לסימפטומים של חרדה לכן, הטיפול היעיל ביותר שהוכיח את עצמו מבחינה מחקרית וקלינית הינו שילוב של תרופות ותרפיה התנהגותית -קוגניטיבית (CBT). טיפול התנהגותי-קוגניטיבי הינו קצר וממוקד ובמהלכו תלמדי כלים להתמודדות יעילה עם דפרסונליזציה בזמן העכשוי וגם לטווח הארוך. זה יאפשר שליטה בתופעה, מניעת הישנות של דפרסונליזציה וחזרתיות של סימפטומים בעתיד.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

למושיקו שלום. תרופות מקבוצת רסיטל יכולות יכול לגרום ל:י
רידה בחשק ובמחשבות על מין ,זקפה חלשה או העדר זקפה, שפיכה מאוחרת ,ירידה בהנאה מאורגזמה .תופעות אלו מופיעות בכ 20-30% מהמשתמשים. אצל רובם זה חולף תוך 1-2 חודשים, אבל אצל אחרים דורש שינוי תרופתי . אני מציעה לפנות למטפל שלך.
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

שיש היום תרופות אחרות שממש לא גורמות לאין אונות וירידה בחשק
כמו הויפאקס למשל
ברר עם הרופא שלך

לאולי ערב טוב. התגובה הרגשית האופיינית למצב שאת נמצאת בו היא תחושה של חוסר אונים, ייאוש, , כעס, דיכאון. הצפה רגשית גורמת לחשוב שאין פתרון איך להפסיק את הסבל.
במצבך הנוכחי אינך מאמינה כי בכוחותיך לשנות את המצב ולכן את מרגישה חסרת אונים ותחושה שאין מוצא. מצבים בעייתיים בחיים הם חלק בלתי נפרד מהחיים ורובם ניתנים לפתרון יעיל. לכן, מצבים שגורמים לך למצוקה ניתנים לפיתרון.
אבחון מקצועי ומעמיק יכול לעזור להבין את מצבך ולמצוא את הטיפול המתאים לך. את יכול לפנות לעוייץ נוסף לתחנה או מרפאה לבריאות הנפש במקום מגוריך (טיפוליים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים בחינם) או קליניקה פרטי ( יש החזר כספי מהקופת חולים).
תרגישי טוב,
בברכה,

שלום לך,

אני מאוד ממליצה לך לא לעסוק באבחונים עצמיים. זה מכניס אותך לפחדים מיותרים שרק מחמירים את המצב. אם את לא מרגישה טוב ניתן לפנות לקב"ן או להתיעצות אצל פסיכיאטר פרטי.

בברכה,

האם זה עובררר?היו מקרים שזה חלף??אני פשוט צריכה אמונההה

תופעות כאלה מצריכות התערבות מקצועית וטיפול נכון. התמודדות יעלה ניתן ללמוד בפסיכותרפיה התנהגותית -קוגניטיבית (CBT). ללא טיפול מתאים התופעה עלולה להחמיר.

תרגישי טוב,

בתור מי שעבר דפרסונליזציה בצורה חמורה לפני כשלושת רבעי שנה , אני מאוד מבין שבא לך למות זה בלתי נסבל אבל בסוף זה עובר איכשהוא תדעי לך שזה רק תחושה ותצאי מזה כמו שאני יצאתי מזה עם תרופות שאני עדיין לוקח וטיפול שיחתי שאני בעיצומו אל תדאגי , רק קחי לך פסיכיאטר טוב , המון הצלחה וכוח ובריאות , ליבי איתך

ממש ממש תודה קודם כל..ואשמח לדעת אם יש לך מסנג'ר או משוו שנוכ לתקשר ? זה ממש חשוב לי לדבר עם מישהו שעובר את אותו הדבר כמוני
תודה.

מירב שלום,

אין צורך להגיע למיון. הטיפול היעיל ביותר ב OCD הינו שילוב של תרופות ותרפיה התנהגותית- קוגניטיבית (CBT). אני מאוד ממליצה לך לפנות לאבחון פסיכיאטרי וקודם כול לקבל את הטיפול התרופתי המתאים.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

יאו מאמי אני כמעט הייתי במצב שלך את יודעת | =
אני כ"כ מבינהאת ההרגשה הזאת,
תראי שאני רבתי עם אמא שלי ואל דיברתי איתה בערך כמה ימים וגם הרשתי רע,
בסוף אני זאתי שניגשתי אליה דיברתי איתה פתחתי איתה את הדברים על המ קרה והצטערתי אולי עשיתי לה משהו רע,
ואחר כך דיברנו והכל הלך רגיל והחיים שלי חזרו להיות יותר בסדר מאשר אז.
אז תראי אני מייעצת לך שתדברי איתה בכל מקרה גם אם היא אשמה לא משנה מי אשם פה תדברי איתה ואני מבינה אותך שאמרת "אני שונאת אותנ אני לא יכולה להסתכל עלייה..."
גם אני הרגשתי ככה, אבל לא הייתה לי ברירה ובכל מקרה עשיתי את זה.
תראי בישסיל לסדר את העניינים ולסדר אותן כמו שהם היו בלי בעיות אז אין ברירה...
את יכולה לגשת אליה אל אמא שלך לדבר איתה ככה כמו שאמרתי וזהו תשאירי את זה מאחורייך ותנמסי יותר למנוע ריבים מאמי.
לגבי אבא שלך תראי אני כמעט הייתי במצב שלך ררק שזה אל קרה לי באבא שלי , זה קרה לי בסבתא שלי שהיא אמא של אמא שלי שהם היו מאוד קרובות עזבי לא משנה מה בדיוק היה , אבל אני יכולה להגיד לך שכדאי לך לא לענות בכעס לאבא שלך , אלה שתעני לו לעניין אבל בלי להעלב.
או שתדברי איתו ותגידי לו שיפסיק להעביר עליי ביקורת וככה.

מאמי מקווה שעזרתי לך
שיהיה לך המון בהצלחה

שלום לך
אני חייבת להתנצל ,אבל בפורום הזה לא נוכל להתייחס לשאלות שלך. אנו עובדים רק עם מבוגרים. עליך לפנות לפורום של מתבגרים. אני מקווה שתקבלי מענה.
בברכה,

ערב טוב לך. דפרסונליזציה ודריאליזציה יכולים להיות סמפטומים שמלווים מצבים שונים כמו דיכאון, חרדות, התקפי חרדה, פסיכוזה, פוסט טראומה וכו'.
בברכה,

ליצחק ערב טוב !
אצלנו במרכז לטיפולים מתקדמים "מיינד קליניק" קיימים טיפולים אישיים ,גם מתארגנת קבוצת לטיפול בחרדה בגישה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT).ניתן ליצור קשר. בטלפון שמספרו כתוב בכותרת שבראש העמוד.
תודה שפנית לפורום.
בברכה,

שלום לך. במצבים של ייאוש ותסכול עמוק לעיתים קרובות אנשים מאבדים תקווה, מפסיקים להאמין שמצבם ישתפר לכן, שוקלים התאבדות כמוצא אחד ויחיד לשים קץ לסבל. חשוב שתבין שהסבל הוא זמני וחולף וניתן להתמודד איתו, ניתן להתגבר בעזרת הטיפול, אנשים סובבים וכו'. כדאי לשתף במחשבותיו עוד אנשים שקרובים לך.
עשית נכון שפנית לפסיכולוג. טיפול משולב תרופתי וטיפול בשיחות מאוד יעילים.
בנוסף,טיפול התנהגותי קוגניטיבי(CBT)- הוא שיטת טיפול המבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההרגשה ועל ההתנהגות. הטיפול נעשה ע"י זיהוי דפוסי החשיבה הלקויים והקניית דפוסים סתגלניים במקומם. הטיפול מתבסס הן על עקרונות מתחום הלמידה, והן על ניתוח לוגי של הטיות חשיבה.
תרגיש טוב, אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

אני מבין כולם אומרים לי את זה אבל המחשבות לא עוברות מראשי אני מתקשה להתגבר על אובדן האהבה ותמיד בראשי צער וחרטה ויגון עמוק של אולי סיכוי אחרון שכן מתישהוא היא תזכה להנות ממני וכן לא לפחד ולהאמין שאכן זה אפשרי בינינו אני פשוט לא מצליח לחשוב אחרת זה מה שעד עכשיו החזיק אותי בחיי בחודש האחרון ואני מרגיש שגם התקווה הזו תמה ונגוזה ואני מתקשה להתמודד עם החיים בכלל ונורא קשה לי לא יודע איך להתמודד האם אני מוותר כ"כ מהר? אני לא יודע פשוט לא מסוגל יותר וזה כואב לי מצד אחד מצד שני אני נורא פוחד למה?? למה כל זה קורה? אני מעלה לפעמים את השאלה פשוט רוצה לוותר אני נורא מתקשה וחושב כל הזמן על האהבה הזו האם לפעמים אהבה לא מנצחת? או שזו סתם קלישאה? מה לעשות??

בתגובתי הקודמת התייחסתי שטיפול משולב תרופות וטיפול התנהגותי קוגניטיבי מאוד יעלעם. טיפול ?BT -טיפול המבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההרגשה ועל ההתנהגות.
במהלך הטיפול האדם לומד לזהות ולשנות את המחשבות המוטעות והמעוקבות שמעוררות רגשות שליליים. שינוי מחשבה גורמת לשינוי הרגשה ושינוי התנהגות. בטיפול אתה רוחש מיומנויות להתמודד עם מצב בעתיד . טיפול ?BT קצר, ממוקד ועוזר לטווח ארוך.

על טיפול קוגניטיבי בדיכאון ניתן לקרוא בכתבה:
http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=5477

תנסה !!!
לא להתייאש!!
בברכה,

שלום לך איש יקר, קראתי את מה שכתבת כאן ואני יכולה להצטער בשבילך שאתה מרגיש ככה אבל הסיפור שלך נוגע אלי כי הייתי פחות או יותר במצב שאתה נמצא בו כרגע לפני מספר שנים.הייתי רוצה לשתף אותך במקרה שלי ובסוף תבין שאפשר לצאת מזה.
היום אני אשה נשואה טריה ומאושרת בת 32, אבל אם לפני מספר שנים היית שואל אותי אם הייתי רואה את עצמי כמה שנים קדימה מאושרת מהחיים, ההיפך הוא הנכון, הייתי על סף תהום עמוקה.

עוד מהילדות הייתי בחורה דיי סגורה, היו לי חברות אבל העדפתי תמיד להיות לבד, דיי מופנמת וביישנית.
לפני כמה שנים הכרתי בחור במסגרת הלימודים האקדמאים שלי, יצאנו תקופה דיי ארוכה ומהרגע שהכרתי אותו בשבילי הוא היה הכל, הוא היה האדם היחדי שתיקשרתי איתו והרגשתי שהוא אהבת חיי.
לאחר תקופה דיי ארוכה של קשר איתו חשבתי על מיסוד היחסים ביננו, הרגשתי שצריך לעבור שלב אבל לצערי כנראה רק אני חשבתי על כך.
ברגע שהנושא עלה בן הזוג שלי הבהיר לי שהוא עדיין לא מוכן לכך, היחס שלו התחיל להשתנות אלי אבל אני שהייתי מסונוורת מהאהבה אליו לא שמתי לו לזה כי בשבילי הוא היה הכל.
ככל שהזמן נקף הוא התחיל להתרחק עד שבסופו של דבר הוא החליט להיפרד ממני. קיבלתי את הידיעה הזאת כרעידת אדמה, כל עולמי חרב עלי באותו הרגע.
למרות נסיונות שלי לחזור אליו זה לא צלח, אז החלה הידרדרות במצבי הבריאותי,ירדתי במשקל ורצו לאשפז אותי בשל כך, לא תיקשרתי עם אף אחד ושנאתי את עצמי ואת המצב שנמצאתי בו, השיא היה כאשר החלטתי לשים קץ לחיי אבל למזלי ברגע האחרון היה מי שמנע ממני לעשות זאת ורק אז הבנתי, הבנתי שבעוד שאני סבבתי סביב אדם אחד, הרבה אנשים מהקרובים אלי סבבו סביבי, דאגו ולא תיפקדו יום ולילה בגללי ואני פשוט הייתי עיוורת.

הבנתי שאני כן חשובה, שכן אוהבים אותי ושיש משמעות לחיים ואז בעצת חברה טובה פניתי לפסיכולוג שטיפל בי וידע בדיוק מה עובר עלי ולימד אותי איך להתמודד עם המצב.
נעזרתי גם בטיפול תרופתי כדי לאזן את המוח, אני מודה שבהתחלה זה היה קשה, היו תופעות לוואי בשבועות הראשונים אבל אחרי שלושה שבועות קמתי אחרת לגמרי, פתאום הרגשתי שונה כאילו נפתחו לי העיניים, התחלתי להתעניין בהרבה דברים פשוט השתניתי.
לאחר כמה חודשים שהתאזנתי הבנתי שהחיים יוכלים להיות נפלאים וכל אחד עובר משברים ואפשר לצאת מזה.
אני עכשיו נשואה טריה ומאושרת, כנראה שהייתי צריכה לעבור את כל מה שעברתי כדי להגיע למצב שאני נמצאת בו ,היום דברים נראים אחרת.
אל תתייאש, תוכל לצאת מהמצב מהר ותראה שמהחושך שאתה נמצא בו אתה תראה את האור.
בינתיים תיקח לך כדור הרגעה (יש מלא סוגים ואין אחד שלא לוקח את זה סתם ככה לפני טיסה או מבחן, תתייעץ עם רופא) אתה תרגיש יותר טוב, ותראה שאחרי כמה טיפולים ושהתרופה תשפיע עם כל הקושי לקחת אותה אתה תיהיה אדם אחר.
אני משתדלת לשתף את הסיפור שלי לכל אדםהנמצא במצוקה כדי שבסוף כולם יבינו, שהחיים הם יקרים, בהצלחה

אני יודע שקשה לראות את זה במצב של דיכאון. גם אני בתוך זה. אבל עם כל הדיכאון צריך לזכור שהחיים יפים ויקרים ומזמנים לנו הזדמנויות שונות ומשונות. יש תקופות בחיים שאתה למטה ויש תקופות שאתה יוצא מזה ומרגיש אדם חדש לגמרי. בגילך הצעיר כל החיים עוד לפניך. יש לך עוד המון לאהוב ולחוות ולהרגיש ולראות ולטעום. לא חבל לשים קץ לכל הדברים הטובים האלה שעוד יכולים לקרות לך? במצבים של חשכה קשה לראות את האור אבל צריך לזכור שהוא קיים ולא להרים ידיים. מי שחזק ונלחם בסוף מוצא את הדרך לצאת מהאפלה!

אני מבין אבל עדיין לא מצליח להוציא את המחשבות מראשי אני לא ישן ולא נרדם כלל ממחשבות וסיוטים, לאחרונה גם אני נאלץ להתמודד עם טראומות וחויות לא נעימות שעברו עליי בתקופת התיכון בתור נער שצף לי בחזרה. אני לא מסוגל להוציא אותה מראשי וקשה לי להתמודד עם המצב בעצמי אני לא מצליח ורואה בהתאבדות כמעין פיתרון טוב לנפש שלי ולאהבה שלי. אני כל הזמן ירצה אותה בחזרה ואחשוב שכן מגיע לנו הזדמנות אחרונה, פשוט לא מסוגל ונורא קשה לי זה משתלט על חיי, יש לי תקופת מבחנים השבוע ולצערי אני הולך לא לגשת בכלל למבחנים מכיון שאני לא מתרכז כלל במשהו אחר חוץ מעל המחשבה עלייה מה לעשות???האם אני נאיבי מדיי?פחדן? לא יודע מה לעשות אני פשוט מרגיש שרק זה ייתן לי נחת ואני שוב רואה בהתאבדות ככלי שייתן לי נחת למרות כל מה שזה ייצור ואני יודע אבל זה מה שאני מרגיש. ואני פשוט אוהב אותה וכנראה שהקלישאה שאומרת שבשביל אהבת אמת הולכים עד המוות נכנסת ליידי ביטוי בחיי מה אני אעשה אלו חיי ועקב כל מה שעברתי ומהלך חיי הלא קל לא היו לי הכלים לנהל בנחת ובגאון את מערכת היחסים שלי עם האהבה שלי, ומה זה משנה שעכשיו אני מודע ופועל כדי לשנות את זה??מה זה משנה אם היא כלל לא רוצה לשמוע ממני? ושונאת אותי?האם יש צדק בולם הזה או קול קטן שילחש לה כמה אני אוהב אותה ומוכן לעשות הכל יחדיו ולצאת לדרך חדשה??האם כבר הדברים הללו לא קיימים יותר? למה???אני לצערי לא רואה פיתרון אחר למרות שאני מודע לסבל שזה יגרום אבל זה גם יגרום נחת לאהבה שלי שממשיכה הלאה בחייה ושוכחת ממני אט אט ויגרום נחת למשפחה שלי שכן בכל מקרה הייתי נטל על חייהם( לפחות ככה אני מרגיש) במשך כל חיי והייתי סגור ומופנם אוליי זה הפיתרון הטוב ביותר? אני חושב? ולצערי התשובה היא לדעתי חיובית.
למה החיים מובילים אותך לזה ולא יכולים לפעמים להפתיע וכן לתת לאהבה גדולה סיכוי לנצח? זה לא בסרטים אני מניח למה??אולי בעולם הבא אני יהיה הקול הזה שילחש לה שכן אני אוהב אותה ומתחרט מעומק ליבי וכן מוכן יד ביד לשנות הכל מקצה לקצה ולצאת לדרך חדשה ולשמור עלייה מלמעלה.. לצערי אלו הם הפתרונות שלי וזה מה שאני רואה לנגד עניי ולא מצליח לראות אחרת...מישהו מבין אותח??ואולי גם חווה את הפיתרון השני? שכן אולי יש אלוהים בשמיים? שרואה את הצרה שלי ומוכן לתת לי הזדמנות אחרונה??יש מישהו כזה???

יש משיהו כזה??? שאולי חחוה בעבר דווקא את הצד השני של כל הסיפור?? שכל המשבר הזה אכן מוביל אותך לגילויים ורצון עז כן לשנות את חייך ואת דרך פועלך לשם שינוי ואכן עשה את זה אך עם האהבה שלו??הקודמת?? האם יש לי סיכוי? האם היא תאמין בי?? תודה לכם בכל מקרה אני אנסה לעשות הכל כדי להתגבר על המחשבות האובדניות ולהתמקד בלהמשיך להשתפר ולשנות והיות חזק ולשפר את עצמי הכל כמובן בידיעה וציפייה שהיא אולי תחכה לי ותאמין בי מתישהוא ואם יש למישהו משהו להוסיף וחזק אני אשמח תודה לכם

????

שלום לך .תפנה להתיעצות פסיכיאטרית. טיפול משולב של תרופות ושיחות יכול מאוד לעזור לך.
תרגיש טוב,
בברכה,

תודה רבה מקווה לטוב באמת

שלום לך. צר לי על סבלתך. אבחון מקצועי יכול לעזור להבין את מצבך ולמצוא את הטיפול המתאים לך. אתה יכול לפנות לפסיכיאטר לתחנה או מרפאה לבריאות הנפש במקום מגוריך (טיפוליים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים בחינם), בקופת חולים או קליניקה פרטי.
אני מאוד ממליצה לך ללמוד מיומנויות של שליטה עצמית במתח, שיטות לווסת לחץ. תרגילי הרפיה ועבודה על מחשבות יכולה מאוד לעזור לך. כול זה ניתן ללמוד בטיפול התנהגותי - קוגניטיבי
(CBT)- הוא שיטת טיפול המבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההרגשה ועל ההתנהגות. הטיפול נעשה ע"י זיהוי דפוסי החשיבה הלקויים והקניית דפוסים סתגלניים במקומם. הטיפול מתבסס הן על עקרונות מתחום הלמידה, והן על ניתוח לוגי של הטיות חשיבה.
-CBT הינו טיפול קצר, ממוקד, מאוד יעיל ומאפשר שליטה לטווח ארוך.
אשמח לענות על שאלות נוספות,
תרגיש טוב,
בברכה,

אני אפנה בהקדם לפסיכיאטר לקבלת אבחון ואקח ברצינות את הצעתך לטיפול CBT.
אני מניח שפסיכיאטר ימליץ לי על טיפול תרופתי. האם יש טעם לבקש ממנו סוג מסוים של כדורים או שזה נעשה בהתאמה למצבי?
שמעתי על כדור צמחי- רמוטיב והייתי רוצה לנסות אותו קודם לפני כדורים כימיים. האם כדור זה יכול לעזור במקרים של דיכאון קל וחרדות כמו שלי?
ושאלה נוספת- האם ידוע לך על מקרים של טיפול תרופתי לתקופה קצרה שלאחריו אנשים חזרו לעצמם ולא נזקקו עוד לכדור? אני חושש שאם אתחיל טיפול כזה לא אוכל להפסיקו לעולם......

בבקשה תשובה מהירה לפני שאני מתחיל ליטול את הכדורים.
הייתי אתמול אצל פסיכיאטר והוא רשם לי ציפרלקס 10 מ"ג.
אני קצת מפחד להתחיל עם זה. אני יודע שאני צריך וזה יעזור לי אבל בכל זאת מצבי מוגדר קל לפי אבחנתו של הד"ר.
אני מפחד מכמה סיבות. קודם כל זה כימיקלים למוח ועדיין אין מחקרים ואין ידע מה הנזק המצטבר למוח לאורך שנים של שימוש בכדור. דבר שני אני מפחד מתופעות הלוואי ובמיוחד מהתגברות החרדות בימים הראשונים. דבר שלישי אני מפחד שאני אתחיל עם זה ולא אוכל להפסיק לעולם. לשאלתי האם אפשר יהיה להפסיק את הטיפול התרופתי לאחר שמצבי ישתפר ענה הד"ר שרק אחרי כמה שנים אפשר להפסיק. האם זה נכון??? למה רק אחרי כמה שנים אפשר יהיה להפסיק???
בבקשה מכם, לא עניתם לי בפעם הקודמת ששאלתי שאלות אלה. חשובה לי מאוד תשובתכם!
תודה.

שלום לך. ציפרלקס - תרופה בטוחה ויעילה . הפעולה של תרופות מתחילה בדרך כלל כעבור 4-6- שבועות של נטילתם. יש מעט מיקרים ,שבהם שימוש בציפרלקס בשלב הראשוני של הטיפול יכול להגביר את תחושת החרדה, דיכאון בדרך כלל זה חולף . במידה וקיים מרכיב של חרדה בתמונה קלינית, מומלץ להוסיף לטיפול תרופה מקבוצת בנזודיאזפינים (לדוגמה קסנקס) למשך תקופה קצרה . כל זה בתאום עם רופא המטפל.
אפשר לטול את התרופה לתווך ארוך ללא חשש. תרופה לא גורמת נזק למוח. מתקשה להגיד כמה זמן צריך לקחת טיפול. זה תלוי במצבך, משך ההפרעה, תגובה לטיפול. כל הפסקה ושינוי בטיפול צריך לעשות בהתייעצות עם רופא מטפל.

בנוסף, הייתי מציעה לך לעבוד טיפול קוגניטיבי - התנהגותי (קבוצתי או אישי) ב חרדה ודיכאון כדי לרכוש כלים של שליטה ב חרדה ודיכאון שיעזרו לך לטווח ארוך במידה ושוב תחליטי להפסיק כדורים.
אשמח לענות על שאלות נוספות,
תרגיש טוב,
בברכה
,

ציפרלקס - תרופות מיעודת לטיפול בדיכאון ובהפרעות חרדה, טיפול בהפרעה כפייתית (obsessive-copulsive disorder), ותסמונת קדם וסתית. היא שייכות למשפחת חוסמי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), ומעלים את כמות הסרוטונין במוח.
בהשוואה לכל תרופות מקבוצה הזאת ציפרלקס פועלת במינונים נמוכים יותר, משפיעה תוך זמן קצר יותר (בין שבוע לשבועיים), ויש עדויות לכך שיש לה פחות תופעות לוואי.
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

קראתי הרבה על השיטה הזאת ובאמת נראה כאילו לעומת פסיכולוגיה "רגילה" היא הרבה יותר אקטיבית ויעילה. אבל לפי מה שקראתי היא טובה במקרים של דפוסי מחשבה מעוותים כמו מישהו שמקבל 100 במבחן ומרוצה אבל אם הוא מקבל 99 הוא מיד חושב שהוא כשלון או כמו מישהו שמרצה לפני קהל ומספיק שאדם אחד נרדם כדי שהוא יחשוב שהוא משעמם את הקהל... אני לא כזה, אין ולא היו לי דפוסים כאלה. אני בסה"כ מסתדר טוב עם עצמי ואף פעם לא סבלתי מתסביכים כלשהם.
מה שכן- אני כנראה לא מגיב טוב לשינויים דרמטיים בחיים. אחרי השחרור מהצבא וגם סביב חתונתי היו לי תקופות של דיכאון קל מאוד. ועכשיו כאמור זה התפרץ בצורה קשה יותר בגלל הילד שנכנס לחיי וגם בגלל הצורה הטראומתית שבה שזה קרה- כמו שתיארתי בהודעתי הראשונה.
האם שיטת CBT תעזור לי להתמודד טוב יותר עם שינויים עתידיים בחיי? האם שיטת CBT תעזור לי להרגיע את המחשבות האינסופיות על החיים ובעיקר על סופם שרצות לי במוח בתקופה הזאת? האם היא תעזור לי להפסיק לחשוש כל הזמן שעוד רגע יקרה לי משהו רע? האם היא תעזור לי לחזור לשגרת יומי השקטה והשלווה כמו שהייתה לפני התקופה הזאת?

שלום לבחור, גם לי היה אותו סיפור כמוך, מאוד סבלתי ולא רציתי תרופות, וכיום אני מודה למי שהמציא אותם אחרת מי יודע לאן הייתי מגיעה, אני נוטלת כבר הרבה שנים עם הפסקות תרופה נוגדת חרדה ודכאון וזה שינה את איכות חיי והחזיר אותי לעצמי, אין לזה כל השלכות שליליות כפי שאתה חושב, אתה צריך להתייחס לתרופה כמו חולים אחרים שיש להם סכרת ומזריקים אינסולין מידי יום, או כמו חולי קולסטרול גבוהה, לחץ דם אסמה וכו'. גם הם מטופלים ואין הבדל בינך לבינם, את התרופות לא נוטלים לכל החיים, אלא עד שמרגישים ומגיעים לרמה שאתה חוזר לעצמך ולהנאות החיים שלך, ואז בהדרגה יורדים לאט לאט כמובן בהנחיות הרופא המטפל, אני רק מאחלת לך שהתרופה הראשונה שתקח תעזור לך, כיוון שיש כמה אחוזים שלא מגיבים לתרופות וזה מאוד עצוב. צפרלאקס זו תרופה טובה בלי הרבה תופעות לוואי, ואם יש הם חולפות תוך כמה שבועות, הטבה מגיעה אחריי 3 שבועות עד חודש. לסיכום אני מאחלת לך שתחזור לאיתנך כמה שיותר מהר, כמובן בעזרת התרופות, ועוד דבר ששכחתי להגיד הוא שתרופה נוגדרת דכאון אינה ממכרת ותמיד אפשר להפסיק בהדרגה
כל טוב
ריקה

שלום לבחור, גם לי היה אותו סיפור כמוך, מאוד סבלתי ולא רציתי תרופות, וכיום אני מודה למי שהמציא אותם אחרת מי יודע לאן הייתי מגיעה, אני נוטלת כבר הרבה שנים עם הפסקות תרופה נוגדת חרדה ודכאון וזה שינה את איכות חיי והחזיר אותי לעצמי, אין לזה כל השלכות שליליות כפי שאתה חושב, אתה צריך להתייחס לתרופה כמו חולים אחרים שיש להם סכרת ומזריקים אינסולין מידי יום, או כמו חולי קולסטרול גבוהה, לחץ דם אסמה וכו'. גם הם מטופלים ואין הבדל בינך לבינם, את התרופות לא נוטלים לכל החיים, אלא עד שמרגישים ומגיעים לרמה שאתה חוזר לעצמך ולהנאות החיים שלך, ואז בהדרגה יורדים לאט לאט כמובן בהנחיות הרופא המטפל, אני רק מאחלת לך שהתרופה הראשונה שתקח תעזור לך, כיוון שיש כמה אחוזים שלא מגיבים לתרופות וזה מאוד עצוב. צפרלאקס זו תרופה טובה בלי הרבה תופעות לוואי, ואם יש הם חולפות תוך כמה שבועות, הטבה מגיעה אחריי 3 שבועות עד חודש. לסיכום אני מאחלת לך שתחזור לאיתנך כמה שיותר מהר, כמובן בעזרת התרופות, ועוד דבר ששכחתי להגיד הוא שתרופה נוגדרת דכאון אינה ממכרת ותמיד אפשר להפסיק בהדרגה
כל טוב
ריקה

תודה רבה. אין ספק שאת מעודדת אותי. אני ממש חושש מהתרופות האלה.
השאלה שלי היא למה את ממשיכה לקחת את התרופות כבר שנים אם כבר חזרת לעצמך לגמרי? לא רוצה להיות חטטן כמובן, סתם שואל כדי לדעת...

שלום סטיב. אני מציעה לך לפנות להתעייצות פסיכולוגי.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי - הוא שיטת טיפול המבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההרגשה ועל ההתנהגות.
הטיפול נעשה ע"י זיהוי דפוסי החשיבה הלקויים והקניית דפוסים סתגלניים במקומם. הטיפול מתבסס הן על עקרונות מתחום הלמידה, והן על ניתוח לוגי של הטיות חשיבה
לא להתייאש !!!!!
תרגחש טוב,
בברכה,

איך המפגשים פועלים? כי הייתי פעם בייעוץ פסיכולוגי וזה לא עזר לא מבחינה נפשית וכלכלית.....
כי במפגשים שהייתי הפסיכולוג היה רק קשוב (וגם זה לא בטוח) וזה היה תקשורת חד צדדית
אני מעוניין יותר במפגשים יותר אקטייבים שהטיפול יותר באמת מעשיי וממשי.... כי רק לדבר אני יכול לעשות עם אנשים בלי לשלם סכום כסף בשביל זה....ובלי זמן מוקצב....

ובכל מקרה כיצד אני יכול לקבל תרופות נגד דיכאון? האם אני חייב להיות בטיפול פסיכאטרי כדי לקבל אותם? או שאפשר לעשות פגישה רק לצורך מרשם?

ערב טוב לך. הטיפול קוגניטיבי התנהגותי -טיפול אקטיבי, "מעשי וממשי".
בנוסף,טיפול התנהגותי קוגניטיבי(CBT)- הוא שיטת טיפול המבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההרגשה ועל ההתנהגות. הטיפול נעשה ע"י זיהוי דפוסי החשיבה הלקויים והקניית דפוסים סתגלניים במקומם. הטיפול מתבסס הן על עקרונות מתחום הלמידה, והן על ניתוח לוגי של הטיות חשיבה.
אצלנו במרכז לטיפולים מתקדמים "מיינד קליניק" קיימים טיפולים אישיים ,גם מתארגנת קבוצת לטיפול בחרדה בגישה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT). ניתן ליצור קשר. בטלפון שמספרו כתוב בכותרת שבראש העמוד.
לגבי טיפול תרופתי: אתה יכול לפנות לרופא משפחה. הוא יכול לתת גם תרופות נגד דיכאון.
אתה יכול לפנות לפסיכיאטר בתחנה או מרפאה לבריאות הנפש לפי מקום מגוריך, פסיכיאטר בקופת חולים או באופן פרטי.

על טיפול קוגניטיבי בדיכאון ניתן לקרוא בכתבה:
http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=5477

תודה שפנית לפורום,
בברכה,

שלום לך. עניתי בתגובתי הקודמת. כדאי ללמוד טכניקות התמודדות עם התקפי חרדה ודפרסונליזציה ודראליזציה (תרפיה קוגניטיבית התנהגותית-מאוד יעילה במקרים האלו).
תרגישי טוב,
בברכה,

האם יש אנשים שעברו דפרסונליזציה ?? זה ממש חשוב לי כי הייתי ילדה מאושרת מלאת שמחת חיים שום דבר לא היה לי רע בחיים וזה נפל עלי כמו מכה שחורה..אני באמת חושבת שאם ייתכן וזה לא יעבור אין לי טעם לחיות!!! זה עושה אותי ממורמרת כל הזמן אני בוכה..ובנוסף לכך יש לי בן זוג שאני לא יודעת אם הוא יוכל להמשיך להתמודד איתי..אני פשוט נוראית בזמן האחרון..
מאז שקראתי ב"ויקיפדיה" על דפרסונליזציה הבנתי שבוודאות יש לי את זה ומה שכתוב שם נורא הלחיץ אותי!אני לא יכולה להשאר ככה בצבא-אני יוצאת משמה! אבל איך ממשיכים הלאה ? יש לזה פתרון סופי ?? בבקשה תענו על זה!!

שלום לך. התקפי חרדה, דראליזציה ודפרסונליזציה מאוד קשורים זה לזה. התופעה שאתה מתאר שכיחה ולא מסוכנת. כדאי שתפני לאבחון ויעוץ מקצועי ומעמיק. עשית נכון שפנית לפסיכולוג .ייתכן, וטיפול תרופתי יכול מאוד לעזור לך. כדאי גם ללמוד טכניקות התמודדות עם דפרסונליזציה וגם עם הסימפטומים הדיכאוניים שלך.
תפנה!!
תרגיש טוב,
בברכה,

שלום לך. מהפנייתך הבנתי שחברה שלך כבר נמצאת בטיפול פסיכיאטרי.
דיכאון לאחר לידה הוא תופעה שכיחה למדי ונשים רבות סובלות ממנה. זאת תופעה מוכרת וניתן לטפל בה. תתמכי בה בתקופה הזאת, תעזרי לטפל בתינוק, תקשיבי לה.
טיפול תרופתי משולב עם תרפיה התנהגותית - קוגניטיבית מאוד יעיל בהתמודדות עם מצבים כאלה.
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

שלום לך. צר לי שאת סובלת.
במצבים של ייאוש ותסכול עמוק לעיתים קרובות אנשים מאבדים תקווה, מפסיקים להאמין שמצבם ישתפר לכן, שוקלים התאבדות כמוצא אחד ויחיד לשים קץ לסבל. חשוב שתביני שהסבל הוא זמני וחולף וניתן להתמודד איתו, ניתן להתגבר בעזרת הטיפול, אנשים סובבים וכו'. כדאי לשתף במחשבותיו עוד אנשים שקרובים לך. אני מקווה שהמאמץ המשותף יעזור לך לעבור את התקופה.
תפני לאנשי מקצוע. אני מאוד ממליצה על תרפיה קוגניטיבית התנהגותית.(CBT)- הוא שיטת טיפול המבוססת על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההרגשה ועל ההתנהגות. הטיפול נעשה ע"י זיהוי דפוסי החשיבה הלקויים והקניית דפוסים סתגלניים במקומם. הטיפול מתבסס הן על עקרונות מתחום הלמידה, והן על ניתוח לוגי של הטיות חשיבה.
תרגישי טוב,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

אני כבר מטופלת תקופה של 4,5 חודשים לערך אצל פסיכולוגית במרפאה לבריאות הנפש .הייתי לוקחת כדור viepax במינון של כדור אחד ביום של 37.5,הפסיכולוגית עם הזמן החליפה לי לכדור של 75 וכשזה לא כ''כ עזר נתנה לי לקחת את שני הכדורים אחד בוקר ואחד ערב,לעיתים זה גורם לי לשמחת יתר- היפראקטיביות אבל גם כשאני לוקחת אותם באופן סדיר כל הזמן חוזרת למצב של דיכאון רצחני...הכל נראה כאילו חוזר על עצמו,מבחינה של נמאס...אין חשק לכלום אין לי יותר מוטיבציה לשנות ולעשות למען עצמי.לפעמים אין חשק לפתוח בשיחה,כי אין טעם לכלום.המצב הכי גרוע שהיה אי פעם אין לי כוח לחשוב על העתיד-אומנם להתאבד זה המוצא הקל-אך מרגישה שרק כך אפסיק לסבול.ברגע שמגיעים למצב כזה אפל ואבוד,אין דרך להחזיר את החיים בחזרה.פעם חשיבתי הייתה אחרת,שהיתאבדות זה ממממממש לא הפיתרון אך עכשיו אולי זה מה שיגאל אותי מהסבל.ונראה לי שזה הפיתרון-בישבילי-אצל אחרים זה אחרת-אני דפוקה ומתוסבכת מכל הבחינות ותמיד הייתי רק שעכשיו אני ממש רואה אתזה ולא יכולה יותר להתמודד.מרגישה שלא אחסר לאף אחד.אך אין לי אומץ וכשחושבת על אמא שלי אם אתאבד זה ישבור אותה ולא רוצה לגרום לה לזה.אני יודעת שצורת החשיבה שלי מתוסבכת אך כך מרגישה- אני כישלון אני לא שווה כלום ואני יודעת אתזה.לא יודעת מה לעשות ויודעת שזה לא יעבור כי שונאת את עצמי וזה לתמיד ישאר...אלא אם אתאבד....

שלום לך. חשוב שאת נמצאת בטיפול ומעקב של איש מקצוע. תמשיכי את ה טיפול !!!! אני חוזרת על כך שהסבל הוא זמני וחולף וניתן להתמודד איתו, ניתן להתגבר בעזרת מאמץ רפואי, טיפול, אנשים סובבים וכו'. תשתפי את המטפל שלך במחשבות , הרגשות, וכו'
תרגישי טוב,
לא להתייאש!!!!!
בברכה,

אני בספק רב מאוד כי זה כבר הרבה זמן מאז הגעתי למצב,והוא כל הזמן נהיה יותר גרוע הגעתי לשפל המדרגה ואני ממשיכה ליפול וליפול...נראה מה יהיה אין לי מה להפסיד