פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

היי רם,
למיטב ידיעתי אין בעיה, אבל כדאי שתשאל את הפסיכיאטר שלך.

בברכה,

סימה שלום,

לעיתים קרובות מאוד תלישת השער יכולה להיות הפרעה מאוד עקשנית. 5 טיפול זה לא מספיק כדי לראות תוצאות. מומלץ לשלב טיפול CBT עם טיפולים נוספים למשל, ביופידבק או נוירופידבק. במידה ושום דבר לא יעבוד יתכן ושווה לבדוק טיפול תרופתי.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בהצלחה מכל הלב,

דנה שלום,

בטיפול CBT הינו מאוד ממוקד מטרה, משימתי, מבוסס על תרגול ועבודה עצמית. במהלך הטיפול תוכלי לרכוש וליישם מיומנויות חברתיות. בנוסף, תלמדי כלים להתמודדות יותר טובה עם החיים, תוכלי ללמוד כיצד להשיג מטרות, לשפר מצב הרוח ועוד....... אם בעבדי מתוך אחריות ומחויבות לתהליך בטחון העצמי שלך ישתפר וכך תתקדמי לקראת המטרות שהינך מעריכה כחשובות.

בהצלחה מכל הלב,

אני אשמח להיות חברה שלך :)
קראתי את מה שכתבת ותיארת בדיוק רב את מה שאני מרגישה לאחרונה..
תגידי לי אם את רוצה שנדבר..

שלום לך,

הפתרון הוא בשליטה על מינונים. את זו שקובעת מה לראות / לשמוע וכמה. אשפר ללמוד להתעלם מהמידע שבה את לא מעוניינת. בנוסף, ניתן ללמוד הרגעות והרפיות שיאזנו את מצבך הרגשי. כל אלה ועוד כלים נוספים ניתן ללמוד במהלך טיפול התנהגותי - קוגניטיבי CBT.

בברכה,

אני רואה שהתגובה שלכם היא קבועה, המלצה על טיפול קוגניטיבי התנהגותי בשם סי-בי-טי. אני מאוכזבת קצת. אבל אם נניח אני רוצה ללכת על פי המלצתכם, ולקבל היכנשהו את הטיפול הזה, לאן עלי לפנות? האם מדובר בטיפול פסיכולוגי פרטי - אני לא יכולה לממן משהו כזה בימים אלו - או שמדובר בטיפול שמקבלים בקופת חולים. מודה על תשובתכם.
אבל בכל זאת, הערה. מדובר בפורום דיכאון וחרדה והתגובות שלכם לבעיות ולמצוקות שאנשים מעלים פה הן קרירות ולא תומכות ומנותבות אך ורק להפנייה לטיפול הזה, cbt
ואיכשהו זה לא נראה טוב.

למה שימליצו לאנשים על טיפולים אחרים שלא עוזרים? טיפול דינמי, למשל, איך הוא אמור לעזור לחרדות? אם יש טיפול שעובד טוב ובאמת פותר את הבעיות, אין שום סיבה לא להמליץ עליו.

שלום לך,

ראשית, אני מודה לך על הערה ופידבק חיוני לשיפור. שנית, הסיבה שאני ממליצה על טיפול CBT בגלל שהוא הוכיח את עצמו מבחינה קלינית ומחקרית בארץ ובעולם כיעיל בהשוואה לטיפולים פסיכותרפוייטים אחרים. במיוחד להפרעות חרדה ודיכאון אשר שומר על התוצאות למשך זמן רב לאחר תום הטיפול. בנוסף, אני ממליצה גם על טיפול בביוםידבק ונוירופידבק שגם הם הוכיחו את עצמם. ניתן לקבל טיפולים אלו באופן פרטי או במרפאות פסיכיאטריות ציבוריות שנמצאות באזור מגוריך.

אשמח לענות על שאלות נוספות.
בברכה,

היי סמדר,
לא סיפקת הרבה מידע לגבי הבעיה שלך, אך חשוב לי לציין שככל שהחיים שלך מחוץ למשפחה יותר עשירים ומלאי תוכן, כך הבעיות המשפחתיות יתפסו פחות מקום בחייך.
אם נוצר מצב שבו כל היום (או רוב היום) את מבלה בחברת בני משפחתך הבעייתיים, וסופגת מהם את התכנים שמעצבנים אותך ללא הפסק, כמובן שזה יעסיק אותך רוב הזמן. אם, מאידך, את מוצאת לעצמך "חיים מחוץ למשפחה"- עבודה, לימודים, חברים ותחביבים, ההצקות הופכות מטרידות פחות ותופסות מקום שולי בחייך. על אחת כמה וכמה אם אינך מתגוררת איתן.

בברכה,

היי ליאור,
קודם כל, לא מומלץ להפסיק את התרופה ליום אחד, מומלץ לקחת אותה באופן סדיר. בנטילה לא סדירה השפעתה עלולה לפחות, ובנוסף לכך יכולות להתעורר תופעות לוואי בימים שאינך לוקח אותה, כמו סחרחורות.
בנוסף לכך, לתרופה אין השפעה מיידית אלא השפעה מצטברת ומתמשכת, כך שאם לא נוטלים יום אחד, אין לכך משמעות מבחינת שתיית אלכוהול, מאחר שהתרופה עדיין נמצאת בדמך ובמערכות שלך.
לגבי האמירה שאלכוהול מעורר אצלך חרדה: התמודדות אמיתית עם חרדה היא כאשר לא מנסים להימנע מכל מה שמעורר אותה, אלא להיפך. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שבו אני עוסקת, אפילו מעוררים את החרדה בכוונה על מנת ליצור התמודדות וכך מפחיתים אותה בטווח הארוך. במילים אחרות, כאשר מנסים כל הזמן להימנע מהחרדה, היא שבה ומופיעה בצורה בלתי נמנעת. מאידך, כאשר מתמודדים איתה, ועושים זאת בצורה נכונה, מבינה ומקבלת, היא דווקא הולכת ופוחתת.

בברכה,

היי דנה,
קשה מאוד להתמודד עם המצב שאת מתארת בכוחות עצמך, ללא עזרה ותמיכה מהסובבים אותך וללא טיפול. האם חשבת לפנות לטיפול פסיכולוגי? ממליצה לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שבו, מעבר לשיחה חופשית על המצב, תמיכה ואוזן קשבת, תוכלי לקבל מהמטפל כלים מעשיים כדי להתמודד עם הבעיה ולפתור את המצב הקשה בו את נמצאת. זאת הן על ידי עשייה, והן על ידי שינוי החשיבה השלילית, שאני רואה שאת נמצאת כנראה מאוד עמוק בתוכה.

בהצלחה!

נכון. חברה זה הבסיס.
חברות אפשר להשיג במקומות התנדבות, מועדוניות, שיעורי יהדות וקואצינג חינמיים (יש בכל עיר נראה לי ובאים הרבה לא דתיים. תלוי במקום), הרצאות חברתיות שכונתיות חינמיות. נכון שאת רוב המקומות האלה מכירים רק על ידי חברות:) פרדוקס מעצבן! אבל התחלת הבירור שלך יפתח לך דלתות ממקומות אחרים. את יכולה לברר על מקומות כאלה באינטרנט, במודעות פירסום ברחובות. לשאול אנשים במשפחה שאולי מכירים מקומות חינמיים כאלה.
ולחפש עבודה בכח אדם. גם דרך העבודה מוצאים חברות. ואז גם תוכלי להיכנס למקומות בתשלום. אפילו עבודת ניקיון. לא חסר אנשים מצליחים שהתחילו ככה!
גם לתזונה יש השפעה. חשובה תזונה מזינה, כמו אורז ובטטה למשל.

בהנחה שאת בריאה פיזית, את יכולה לעשות הכל.

היי מיטל,
עלייך לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שהוא טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד המכוון ספציפית לבעיות כמו שלך. הטיפול יכול לתת לך כלים מעשיים להתמודדות עם החרדה, כך שבסופו של דבר היא תיעלם לגמרי. עצוב לי לשמוע שעדיין, אנשים רבים מספור מגיעים למרפאות לאחר התקף חרדה, ומייד מציעים להם טיפול תרופתי ללא כל עזרה נוספת. הטיפול התרופתי יכול לגרום להרגשה טובה יותר בזמן שנוטלים אותו, אבל זה בדרך כלל מסתכם בכך. הוא אינו פותר את הבעיה, ובטווח הארוך חלק מהתרופות אף גורמות נזקים. אם אפשר להתמודד עם הבעיה באמצעות טיפול פסיכולוגי שעוזר לפתור אותה, אז למה לא?
בנוסף, חשוב לי לציין שאם אין בעיה רפואית, הנשימה הלא סדירה נובעת ככל הנראה מחרדה. זו אינה בעיה פיזית, והמחשבה שהנשימה "לא בסדר" היא מחשבה מוטעית. האוויר כנראה נכנס ויוצא מגופך באופן סדיר, ואינך סובלת ממחסור בחמצן. המחשבה המלחיצה על כך שהנשימה היא "לא בסדר" גורמת לתחושה הזו לשוב ולהופיע, ויש ללמוד להתמודד עם המחשבה ואף להחליפה במחשבות רציונליות יותר.

בהצלחה!

שלום אבי,
שאלת שאלה זו כבר פעמים רבות כאן בפורום (ואני מניחה שגם בפורומים אחרים). לצערי, אין לי מה לחדש בנושא. לדעתי, תהליך שיקומי משמעותי בליווי טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי (מאחר שדיכאון וחרדה אינן הבעיות היחידות והתמונה הרבה יותר מורכבת מזה) הוא הטיפול המתאים שיכול לעזור לשיפור בטווח הארוך. לצערי, לא קיימים עדיין חידושים והמצאות שיכולים לקחת ממך את כל הכאב והבעיות הנפשיות כבמטה קסם...

בברכה,

הי שרון !
ראשית את מאוד צודקת ..
תחושה ש..אף פעם לא מספיק לי טיפול זה או אחר..
צורך לרשום ולכתוב כאן בפורום בו אני מתייעץ על הנושאים שכואבים לי .
תודה על ההבנה ויום טוב .

בשביל לטפל בזה? המצב שלך מזכיר לי קצת אותי מלפני חצי שנה ... הייתי חרדה ומדוכאת מזה שלא מצאתי עבודה והחבר עזב אותי.. תקופה איומה התייעצתי עם כמה מומחים והתחלתי לקחת מאז פורמולת ויטמינים B C של סולגאר, לא יודעת אם הכל בראש בסופו של דבר אבל זה עזר לייצב אותי והיום ברוך השם אני כבר יותר בסדר..תנסה לברר עם הרופא שלך או מי שאתה מתייעץ עימו לגבי הפורמולה הזאת אולי זה יעזור. תרגיש טוב!

נוטל תרופות לרוב עם הטבה חלקית ..
לאחרונה נוטל גם פרחי באך עם מעט הטבה אך מצפה ליותר .
תודה לך

הי !
האמן לי שאני מקנא בך וכל הכבוד שהגעת לאן שהגעת ..
כעת >> איך אדע שאני גם יוכל להיעזר בקסדה עליה סיפרת .
שמעתי עליה מלפני מספר חודשים .
למי צריך לפנות ?
תודה

היי מאיה,
איני רופאה, אך למיטב ידיעתי רופאים משלבים פעמים רבות שתי תרופות נוגדות דיכאון במקביל, לעתים כדי לעבור מתרופה אחת לאחרת. לכן, לא ידוע לי על תקופת השהייה בין תרופה אחת לאחרת.

בברכה,

שכחתי לציין שיש ברשותי רשיון לנשק ואני מפחד שבמידה ואתחיל להשתמש בכדורים האלה במרשם יקחו לי את הנשק

היי אבי,
למה כוונתך באמירתך שהיית בטיפול שלושה חודשים והטיפול נגמר? ככל הנראה, הטיפול לא ממש נגמר אם אתה עדיין סובל מחרדות. יש להמשיך את הטיפול עד שכל הסימפטומים נעלמים! השאלה היא מה עשית בטיפול, ואילו כלים לימדו אותך כדי להתמודד עם החרדות (מקווה שלא הרפיות בלבד, מאחר שזה לא ממש עוזר). בנוסף, הצלחת הטיפול תלויה הן בקשר עם המטפל, והן בהפנמה ויישום של הכלים שנלמדו על ידך, בצורה הטובה ביותר. כאשר טיפול CBT נשעה כמו שצריך, כולל עבודה על שימור כדי שהבעיה לא תחזור, היא לא אמורה להופיע שוב.
לגבי הטיפול התרופתי, איני יודעת האם טיפול מסוג זה משפיע על האפשרות להחזקת נשק או לא. בכל מקרה, אפשר להתגבר על החרדות לחלוטין ללא כל צורך בתרופות (במיוחד אם הן אינן עוזרות), כך שבמקרים רבים זה מיותר.

שלום לך,
אני מבינה שאת חרדה שמשהו יקרה לאמא שלך, גם אם בפועל היא בריאה ושלמה. אני ממליצה לפנות בהקדם האפשרי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיכול לתת לך כלים מאוד יעילים להתמודד עם הבעיה. איני יודעת כמה זמן הפסיכולוגית שלך בחופש, אך אין בעיה לשלב בין שני הטיפולים, וייתכן שהפגישות הראשונות בטיפול CBT כבר יתחילו להועיל. לדעתי חבל לחכות. טיפול זה עשוי לעזור מאוד להפחית גם את הסימפטומים של הדיכאון במידה משמעותית.

בהצלחה!

היא חוזרת עוד יומיים רק שבשבילי זה כמו נצח אני מאוד סובלת. יש אולי איזה דרך להירגע בנתיים? אני מפחדת לפעמים להימצא ליד אמא.. כי אני מרגישה שיש לה משהו בחלק מסויים בגוף. מצד שני אני חושבת אולי אם אני יותר אשב איתה ואנסה להירגע זה יעזור? לפחות משהו בנתיים.. אני קורסת

אני מסכימה שלא כדאי להימנע מנוכחותה של אמא, כי זה רק יעצים את הבעיה, אלא דווקא לנסות לשבת איתה. כשמנסים להירגע בכוח זה לא תמיד עוזר, עדיף לנסות לומר לעצמך שהחרדה לא תפגע בך ושהיא עוברת לבד. כלומר- לנסות להילחץ כמה שפחות מהלחץ עצמו, לא יכול לקרות לך (או לאמא) דבר בעקבותיו. זוהי תחושה לא נעימה, אך כאשר את נמצאת זמן רב בקרבת מושא הפחד, היא דועכת.

בברכה,

מישהו אמר לי שאם אני אחשוב ככה זה באמת יתגשם. כמו שכתוב בספר הסוד. האם באמת יש לנו כזה כוח? אנשים אומרים לי תפסיקי ולא מבינים שזה חרדה נפשית שנובעת מהמצב הנפשי שלי

אנשים רבים נוטים לחשוב שהמחשבות שלהם יתגשמו. הבעיה עם המחשבה הזו, היא שאין לכך כל הוכחה מדעית... (ואם תחשבי על מיליון דולר, האם זה יתגשם?)

הרגעת אותי קצת.
יש איזה טכניקות להרגעה?

דווקא בזמן חרדה לא מומלץ לנסות להירגע בכוח, אלא פשוט לקבל את הפחד ולחכות שהוא יחלוף מעצמו. לא להימנע, כאמור, מדברים מפחידים. לזכור שהפחד אינו גורם נזק.
מעבר לכך, טכניקות הרפיה (נשימות וכו') לא ממש עוזרות כשאנחנו במצב של חרדה חזקה, אלא מתאימות יותר למצבים של לחץ נמוך מתמשך (סטרס) או כעס ועצבנות.

תודה על מה שכתבת אתמול. בנוגע למה שכתבת שאני דווקא צריכה לשבת עם אמא. הבעיה היא כשאני איתה והיא מחבקת אותי אני מפחדת עד כדי כל שמדמיינת שיש לה משהו באיזשהו חלק בגוף. יאו זה כזה מפחיד והיה לי את זה לפני שלוש שנים כשהייתי במצב הנפשי הזה. לא יודעת ממה זה נובע חוץ מאהבה גדולה וזה שהיא האדם הכע חשוב לי. אני יושבת איתה ולפעמים מפחדת להסתכל עליה מהפחד או לגעת בה כי אז הראש מתמלא בעוד יותר פחדים והכל רועד בפנים. ואז אני מתחילה לחשוב שאין לה כלום ושזה שטויות וזה עוד יותר מלחיץ. מה לעשות?

כפי שאמרתי, לא כדאי להימנע ממנה וזה כולל הכל- להסתכל עליה, לגעת בה ואפילו לא להימנע מהמחשבה שיש לה מחלה (כי כפי שאמרת, זה עוד יותר מלחיץ). כשלא נמנעים מדברים מפחידים ומתמודדים איתם, בסופו של דבר הפחד דועך מעצמו. כפי שציינתי, בטיפול קוגניטיבי התנהגותי לומדים איך בדיוק להתמודד בצורה מסודרת ושיטתית, כך שהפחדים נעלמים די מהר.

בברכה,

לא להימנע מהמחשבה שיד לה מחלה...מה זה אומר? שכשיש לי פחד כזה אז אני צריכה להאמין בו?

כשעולה פחד, אין צורך לנסות לומר לעצמך בראש שהפחד הוא לא הגיוני או לא מציאותי, מאחר שכמו שכתבת, זה רק גורם לך ליותר לחץ. עדיף לאפשר למחשבה הזו "לרוץ" בראש, ולא להירתע מעצם קיומה. בסופו של דבר, ההיגיון מפעיל את עצמו לבד והאמונה במחשבה פוחתת מבלי שאת עושה דבר. כשאת מנסה בכוח להפחית את האמונה במחשבה, זה לא עובד (מאחר שזו לא מחשבה רציונלית, וככל הנראה אי אפשר "לדבר" איתה).

עמי שלום,

ככל הנראה יש צורך באיזון תרופתי. אני ממליצה לדווח לרופא המטפל או לפנות לחוות דעת שניה לרופא אחר.

בהצלחה,

היי דנה,
הבעיה שאת סובלת ממנה (התקפי חרדה) היא בעיה מאוד נפוצה ומוכרת, ואין כל סיבה להתבייש. יש טיפול יעיל מאוד וקצר מועד יחסית עבור הבעיה, שנקרא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). טיפול זה ילמד אותך כלים להתמודדות עם החרדה, כך שהיא תופיע פחות ופחות עד שתיעלם לחלוטין. בזמן שתעברי את הטיפול, אין צורך להיעזר בתרופות, למרות שייתכן שיציעו לך טיפול תרופתי. ספרי להורים על הבעיה שלך והראי להם את התשובה שלי, והם יוכלו לעזור לך לפנות לטיפול המתאים. חבל לסבול סתם!

בברכה,