פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

היי אודליה,
הנחיות לגבי נטילת תרופות פסיכיאטריות, על אחת כמה וכמה כאלה הניתנות במרשם בלבד, ניתן לקבל רק מהפסיכיאטר המטפל על מנת למנוע נזקים ולהפיק תועלת אופטימלית מהטיפול התרופתי.
באופן כללי, מומלץ להשתמש כמה שפחות בתרופות מסוג זה, שאולי מרגיעות בצורה חלקית לזמן מסוים, אך בטווח הארוך גורמות יותר נזק מאשר תועלת: הן יוצרות תלות פיזית ופסיכולוגית (כלומר ממכרות), והחרדה בטווח הארוך לא רק שלא נעלמת, אלא אף מתגברת. מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, שיכול לפתור את הבעיה תוך זמן קצר יחסית וללא שימוש בתרופות כלל. השאלה היא מה חשוב יותר לבן זוגך, הטווח הקצר או הטווח הארוך. קחו בחשבון שהתנהלות לא נכונה יכולה לקבע את התקפי החרדה גם לאחר שהמצב הביטחוני ישתפר, ולהיפך- אם תתנהלו כרגע נכון, אין סיבה שזה ימשיך.

בברכה,

היי נועה,
ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר הוא, שפסיכולוג אינו רופא, ולכן אינו מוסמך לרשום טיפול תרופתי. רק רופא יכול לרשום תרופות, ופסיכיאטר הנו רופא שמומחיותו קשורה בתרופות מסוג זה. הפסיכיאטר אינו זקוק אלא לפגישה אחת, שלעתים היא קצרה מאוד, על מנת לרשום תרופות.
אני, באופן אישי, מאוד מתנגדת לטיפול תרופתי בכל הנוגע לחרדות, משום שהוא אינו פותר את הבעיה אלא רק מספק הקלה חלקית למשך הזמן בו התרופה נלקחת. מניסיוני, הוא יכול אף להפריע ולעכב את התוצאה הטיפולית הסופית בטיפול CBT. הסיבה לכך היא, שטיפול CBT מלמד כיצד להתמודד עם החרדה, והנחת היסוד שלו היא שקבלת החרדה היא זו שעוזרת לחסל אותה בסופו של דבר. תרופות עושות בדיוק את ההיפך, כלומר עצם נטילתן מהווה דחייה של חוויית החרדה וחוסר קבלה שלה. את, למעשה, משדרת לפחד שאת "פוחדת" ממנו, כאשר מטרת הטיפול היא לשדר לו בדיוק את ההיפך. זו גם הסיבה שחרדה נוטה לחזור כאשר מפסיקים לבסוף את נטילת הטיפול התרופתי. כאשר עוברים את הטיפול הפסיכולוגי בצורה "נקיה", ללא תרופות, התוצאה עשויה להיות עמידה יותר.
אם את מטופלת בטיפול CBT, והמטפל באמת ובתמים מאמין שהטיפול יכול לעזור לך, אין צורך בטיפול תרופתי, אלא בהגברת יכולות ההתמודדות. בצורה זו, הבעיה תוכל להיפתר תוך זמן קצר יחסית, והתרופות רק מפריעות לתהליך.
הערה: אם את מטופלת בטיפול שמלמד אותך אך ורק כיצד להירגע ולתרגל הרפיות, זהו אינו הטיפול הנכון והמתאים למצבים כמו שלך.

בהצלחה!

תודה רבה על תגובתך. והטיפול הוא טיפול בחרדות פשוט לא אצל פסיכולוג. הבעייה שאני לא מצליחה לקבל את הטיפול כי אני נכנסת לחרדה בטיפול עצמו. הסיטואציה עצמה כורמת לי להתקף חרדה. גם מצב כזה לא היית ממליצה תרופות?

היי נועה,
ראשית, זה לא משנה אם המטפל הוא פסיכולוג או פסיכותרפיסט בעל מקצוע אחר, שכן הרבה אנשים מקצוע עוסקים בפסיכותרפיה, ורבים מהם אינם פסיכולוגים.
בטיפול CBT בדרך כלל נהוג למצוא דרכים לחשוף את המטופל באופן מכוון לסיטואציות שבהן עולה חרדה, ואז להתמודד. בטיפול עצמו יש דרכים יצירתיות לעשות זאת, למשל: חשיפה בדמיון, ליווי המטופל לסיטואציות מפחידות (אני, למשל, נכנסת עם מטופלים למעליות, מלווה אותם לקניונים ולמקומות הומי אדם וכו'). אם הטיפול עצמו היא סיטואציה מעוררת חרדה, על אחת כמה וכמה זוהי הזדמנות להתמודד, וליישם בפועל, בזמן אמת, את הכלים הנלמדים בפגישה. יש מטופלים שאני מאוד מתאמצת לעורר אצלם חרדה במהלך הפגישה, כדי לתרגל, והבעיה היא דווקא שהחרדה לא מתעוררת באופן מכוון- ולא ההיפך.

בברכה,

הרופא המטפל חושב שזו הדרך היחידה לקבל טיפול תרופתי בשביל להרגע ולשתף פעולה בדרך שלו. אני כמובן ירדתי מהטיפול אצלו לבנתיים ומחפש טיפול חלופי אני מיואשת מהמצב ומה שקורה שאני מגיעה לטיפול אני ממש בלחץ מסוחררת ונמצאת בבועה ככה שחייבת להרגע ולשכב והוא טוען שהוא לא יכול לטפל בדרך כזאת. האם יש לך המלצות לטיפולים באזור חדרה?

שלום לך,

מומלץ לעשות מדי כמה חודשים מעקב תרופתי אצל הרופא המטפל. תפנה לרופא שמכיר אותך ואת מצבך.
בנוסף, חשוב לציין שבלי קשר לתרופות כדאי ללמוד עלים של שליטה בחרדות. כלים אלה ניתן ללמוד בטיפול התנהגותי - קוגניטיבי CBT.

בברכה,

שלום לך,

חרדות שאת חווה מובנות ומוצדקות, אם זאת כדאי לנסות לשמור על שגרה רגילה. לא מומלץ לצפות יותר מדי בטלוויזיה, כדאי כמה שפתוח, תעסיקי את עצמך מבטלות שגרתיות, עוזר מאוד להיות בחברת אנשים. מה שמכניס אותנו לחרדה הרבה פעמים זהו השיח הפנימי שלנו לכן, שימי לב שאת אומרת לעצמך משפטים שמחזקים ומעודדים.

חזקי ואמצי!
מקווה שהכול יגמר מהר!

עזרת לי מאוד והלוואי שזה יגמר כמה שיותר מהר.

אני כאן בשבילך!

קודם כל תודה על הדאגה שאת כאן בשבילי,זה מחמם את הלב,ומקווה שאצלך הכל בסדר.שאלה אני גרה עם הוריי,רציתי לשאול מה אני עושה במצב שהוריי לא בבית ויש אזעקה ואני ניתקפת באותו רגע בפאניקה.אודה לך על עצתך,שיהיה לך יום טוב ושקט.

היי דלית,

ללא ספק זה די מפחיד להישאר לבד בזמן האזקה. גם לי זה קרה כמה וכמה פעמים. נסי לתפקד רובוט: לצאת למרחב המוגן, להמתין מספר דקות ולחזור לשגרה. בזמן ההמתנה במרחב המוגן אפשר לעשות תרגילי נשימות, תרגילי שרירים (לקווץ ולשחרר קבוצות של שרירים - שרירי ידיים, שרירי רגליים) או סתם תפיחות עם כפות ידיים על הברכיים. תרגילים אלה מסעים להתגבר על החרדה.

אשמח לענות על שאלות נוספות.

עזרת לי מאוד ותמשיכי לשמור על עצמך ומאחלת לך ולכל עם ישראל שהסיוט הזה יגמר ונחזור לחיים נורמלים אמן.

את מקסימה אירנה,ושוב תודה.

היי אפרת,
קודם כל, כדאי להמליץ לו לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), שיכול לעזור לו לפתור את הבעיה לחלוטין ותוך זמן קצר יחסית. התקפי חרדה הן בעיה שהפתרון שלה יחסית פשוט בטיפול זה.
בנוסף, כדאי לעודד אותו (בעדינות כמובן) להפסיק להתקשר שוב ושוב, מאחר שהתנהגות זו רק פוגעת בו בכך שהיא משמרת את החרדה. אפשר להציב לו גבול ולהגביל את המענה. ככל שמעודדים אדם להתמודד עם הפחד שלו, תוך הבנה שהחרדה לא מסוכנת ושלא יקרה בעקבותיה שום דבר רע, כך המצב משתפר.

בברכה,

היי קרן,
הטיפול הכי "טבעי" בחרדות ובדיכאון, כלומר ללא החדרת חומרים לגוף כלל, הוא כמובן טיפול פסיכולוגי. הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיכול לסייע לך לפתור לחלוטין את הבעיה תוך מספר מועט של פגישות, וללא תופעות לוואי כלל.
לגבי דיכאון, ניתן לנסות גם תוספי תזונה כגון אומגה 3, ויש הטוענים שסוגים מסוימים של ויטמינים עשויים לסייע. פעילות גופנית שמתבצעת באופן קבוע תורמת מאוד לשיפור מצב הרוח, ולהפחתת דיכאון וחרדה!
הטיפול ההומיאופתי אינו מוכח מדעית כמסייע בתחום הזה.

בברכה,

היי אבי,
לא ידוע לי על "קבוצות כושר" בשום מקום בארץ, מלבד קבוצות הליכה שמתקיימות בחלק מהדיורים המוגנים.
הדבר הכי פשוט וזמין הוא להצטרף למכון כושר, או אם אתה מעדיף קבוצה, אפשר להירשם לחוג (למשל ספינינג).

בברכה,

אני כאן בשבילך!

שלום לך,
אתה יכול להביע את דאגתך כלפיה, לומר לה שהיא נראית לך עצובה, מוטרדת או חסרת אנרגיות ולהציע לה לפנות לאיש מקצוע על מנת לקבל עזרה מקצועית, או לכל הפחות חוות דעת לגבי מצבה. אני לא חושבת שיש בכך משהו פוגעני או מעליב.
אל תעודד אותה לנסות ולאבחן את עצמה, כדאי להשאיר את האבחון לאנשי מקצוע!

בהצלחה,

שלום לך,
קיימים תכשירים טבעיים נגד חרדה. תכשירים אלה אינם נחשבים לתרופות. מדובר בתכשירים כרסקיו, רגיעון, קלמנרבין ודומיהם. תרופות נגד חרדה נמכרות במרשם בלבד. יש לציין, כי הן יכולות לגרום לתחושת הקלה זמנית או ממושכת (תלוי בסוג התרופה), אך אינן פותרות את הבעיה.
נגד דיכאון לא קיימות תרופות ללא מרשם או תכשירים טבעיים. קיימים תוספי תזונה שיכולים לעזור, כגון אומגה 3. יש ליטול אותם תקופה ממושכת כדי להרגיש את ההשפעה.
חשוב לציין, כי הטיפול ה"טבעי" ביותר נגד דיכאון וחרדה (וכך גם היעיל ביותר), שאינו כולל החדרת חומרים לגוף כלל, הוא טיפול פסיכולוגי. פעילות גופנית יכולה להועיל מאוד (בעיקר עבור דיכאון), ובטווח הארוך השפעתה דומה לזו של תרופות.

בברכה,

טליה שלום,

ראשית אני מתנצלת על התגובה המאוחרת. בקשר לתרופות ומינונים כדאי שתתיעצי עם הרופא המטפל שמכער אותך ואת מצבך. את יכולה גם לפנות לחוות דעת שניה אצל מומחה אחר. במידה ויש לך ביטוח משלים בקופת חולים את יכולה להתיעץ עם פרופסור או מנהל מחלקה ולקבל החזר כספי חלקי.
בנוסף, חשוב שתדעי שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם התקפי חרדה היא לשלב טיפול תרופתי עם טיפולים לא תרופתיים כגון: פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית CBT, ביופידבק, נוירופידבק. בCBT תוכלי ללמוד כלים של שליטה בהתקפי חרדה, בביופידבק לומדים מיומנויות של וויסות רגשית, הרפיות והירגעות. בנוירופידבק לומדים לשלוט בפעילות החשמלית דל המוח. כאשר ההנחה היא שחריגות בפעילות המוחית הינה הסיבה להתקפי החרדה. לעומת הטיפול התרופתי נוירופידבק מרפא את ההפרעה ומונע הישנותה למשך זמן רב.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

היי ליז,

ראשית, ברכות חמות ומזל טוב!
ההרגשה שאת מתארת מאוד מוכרת, שכיחה למדי וכן קשורה למצב נפשי וללחץ (ולא משנה אם את מודעת לו או לא).
אסטו תרופה מצויינת ויכולה מאוד לעזור, עם זאת היא כן עלולה לפגוע בתפקוד המיני (אך לא בכול המקרים). זאת תרופה שלא מפתחת תלות לטווח הארוך אך היא כמו כול התרופות האחרות בתחום הפסכיאטריה לא מרפאה אלא רק מדכא את התסמינים. לכן, כאשר מפסיקים את התרופה התחושות יכולות לחזור. על מנת למנוע הישנות של התחושות מומלץ לעבור טיפול התנהגותי - קוגניטיבי בשילוב עם ביופידבק. גם טיפול בטכנולוגיה של נוירופידבק יכול מאוד לעזור. מניסיוני, אני טיפלתי ומטפלת באנשים שסבלו מתחושות דומות, נטלו אסטו וגם תרופות אחרות, במהלך הטיפול בנוירופידבק הפסיקו את הטיפול התרופתי והתחושות לא חזרו. טיפול זה ידוע כמרפא ושומר תוצאות למשך זמן רב.

אשמח לענות על שאלות נוספות,

היי קרן,

יתכן וכן מדובר בהתקפי חרדה, זה יכול לקרות גם אם את לא מודעת לכך. מערכת שאחראית על תחושות שאת מתארת היא כמו כל מערכת אחרת בגוף יכולה "להתקלקל". אני לא מכירה מחקרים שמעידים על יעילות טיפול הומאופטי להתקפי חרדה. לעומת זאת טיפולים כגון פסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית CBT, נוירופידבק וביופידבק כן הוכיחו את עצמם מבחינה קלינית ומחקרית.

אשמח לענות על שאלות נוספות,

תודה דר אירנה
רציתי לברר משהו חשוב שמעתי כל מיני שמועות שברגע שמקבלים תרופה כלשהי לדיכאון/חרדה מרופאת משפחה או פסיכיאטר יש סיכוי לאבד את הרישיון האם זה נכון?

תודה

קרן

ממש לא נכון. מדובר במצבים קיצוניים למשל, כאשר האדם במצב פסיכוטי.

בברכה,

היי קרן,

יתכן וכן מדובר בהתקפי חרדה. זה יכול לקרות גם אם את לא מודעת. פשוט, מערכת שאחראית על תחושות אלה ״מתקלקלת״ כמו כל מערכת אחרת בגוף שיכולה להפסיק לעבוד באופן תקין. לא נתקלתי במחקרים שטיפול המאופטי יעיל להתקפי חרדה. לעומת זאת, טיפול התנהגותי - קוגניטיבי CBT בשילוב עם ביופידבק או טיפול בטכנולוגיה של נוירופידבק כן הוכיחו את עצמם מבחינה קלינית ומחקרית.

בברכה,

שירי שלום,

קלונקס אכן מרגיע ויכול לעזור לך לישון את כל הלילה ללא התעוררויות. השינה מאוד חשובה ומשחקת תפקיד עיקרוני בתפקוד היום יומי שלנו. שינה לא איכותית גורמת לא רק לפגיעה בתפקוד התקין, אלא גם מגבירה עצבנות, פוגעת ביכולת של קבלת החלטות וכו'. לכן, אם יש לך פתרון קל וזמין למה לא לנסות? לפחות נסי לילה אחת כדי לבדוק את ההשפעה של הכדור על השינה ועליך. אני ממליצה לנסות.

בהצלחה,

והענין שאם אפסיק,יש תופעות לוואי,

אין שוב בעיה להפסיק. אפשר לנסות לילה אחת כדי לבדוק. ישנה דרך נוספת לטפל בהפרעות שינה, באמצעות טכנולוגיה של נוירופידבק. אני מטפלת בנוירופידבק ועזרתי לאנשים לפתור הפרעות שינה. עם זאת, הדרך ארוכה יותר מאשר השפעה המיידית של התרופה, יקרה ולא מבטיחה תוצאות. לפעמים ניתן לראות שיפור אחרי פעם אחת ולפעמים לוקח יותר זמן.
לשיקולך

חבל שלא מספרים לך את העובדה הזו.ועם הזמן תצטרכי לעלות במינון. כותבת לך מניסיוני המר

לים של טווינה שאתחיל בקרוב,

עוזר לשינה,אשמח למידע

היי מירי,
כל שינוי תרופתי נעשה בהתייעצות עם הרופא המטפל. למיטב ידיעתי, בדרך כלל נהוג להוריד בהדרגה את המינון של התרופה הנוכחית, ותוך כדי כך להתחיל במינון נמוך של התרופה החדשה.

בברכה,

היי קרן,
כאשר יש מצב של חוסר אנרגיות, הדרך הטובה ביותר להתמודד איתו היא לעשות דברים שאת יודעת שיעזרו לך "להתרומם" ממצב זה. בייחוד דברים נעימים, או דברים שכרוכים בהשקעת אנרגיה פיזית. פעילות גופנית יכולה לעזור מאוד, וייתכן שאם תעשי אותה באופן קבוע יהיו פחות סיטואציות כאלה. בנוסף, שימי לב באילו ימים את מרגישה חסרת אנרגיה: האם זה מגיע בסוף השבוע, תחילת השבוע, לפני המחזור החודשי וכו'. אם תצליחי לאתר דפוס קבוע של ימים כאלה, אפשר יהיה לעבוד על הטריגרים לכך. (למשל, לקיחת גלולות כדי להשיג איזון הורמונלי גבוה יותר, מציאת פעילויות מעניינות לסופ"ש וכו')
לגבי הקשר עם בן הזוג, את יכולה לומר לו שלדעתך הוא מתקדם מהר מדי והיית רוצה שתקחו את הדברים יותר לאט. שימי לב אם הציפיות שלך מהקשר הן ריאליות ולא מרחיקות לכת. למשל, לדעתי טבעי להשתעמם מדי פעם ולעשות דברים בנפרד, זהו חלק מכל קשר. שימי לב: האם בקשרים קודמים, אם היו, הייתם כל הזמן יחד והיה יותר עניין?

בברכה,