פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

ביתי בת 14 מבלה שעות בפייסבוק למרות שהקצבנו לה שעתיים היא מוצאת סיבה להכנס למחשב בטענה שהיא מחפשת חומר ללימודים. למרות ידיעתה ומודעותה לסכנות בפייסבוק ראיתי שבצ'טים אישיים היא נתנה את מספר הטלפון שלה,אתמול ניהלה שיחה בווידיאו בלי ידיעתי וכשדיברתי איתה ואמרתי שאיני מרשה היא הכחישה.
לאחרונה איבדתי את אימוני בה,אני מאוד מוטרדת ולא יודעת מה לעשות. היום החליטה לא ללכת לבית הספר בטענה שאינה חשה בטוב ,תופעה שחוזרת לאחרונה על עצמה.מה עושים?

אנחנו תושבים חדשים בעיר {10 חודשיים} הבן שלי התקבל מאוד יפה חברתית , אך לאחרונה הוא התחבר לחבורה שלא מוצאת חן בעניי - הבהרתי לו זאת כמובן עם הסבר הגיוני למה הם לא מתאימים לו . ביום שישי האחרון הם היו במסיבה ושם ביקשו ממנו להצטרף אליהם ולהרביץ לילד שהם מקרים אך לא אוהבים.... והבן שלי סירב ולכן קראו לו בשמות "הומו" , "זונה" ועוד, ביום שבת שמעתי שיחות טלפון שנעשו בין הבן שלי ולבן החברה , והוא התנצל "שקיבל רגליים קרות " ולא פעל לפי מה שביקשו ממנו ואף ביקש סליחה . ביום ראשון הוא הגיע לבי"ס וגילה שכולם לא מדברים אתו ואף מחרים אותו. גם אחה"צ שהצטרף למגרש הכדור רגל לא שיתפו אותו במשחק. הוא חזר הביתה מאוד עצוב וביקש ממני שנעזוב את העיר .... והוא לא מוכן ללכת לבי"ס .....ניהלתי איתו שיחה והרמתי את האגו שלו ואמרתי שהוא יצא הכי טוב שאפשר אך הם אנשים קטנים ....כי זה שהוא לא נכנע והשתתף באלימות וחוסר אנושיות שלהם זה ילד עם המון אישיות ותובנה .....
הבוקר הוא התנגד ללכת לבי"ס , ואפשרתי לו להשאר ,זו פעם ראשונה שאני נאלצת להתמודד עם תופעה כזו , אני לא יודעת מה לעשות ? למי לפנות ? ואם פעלתי נכון לגבי הבוקר ? האם להתערב ? אגב אני לא רוצה שהוא יחזור להיות אתם בקשר אך אני גם לא רוצה שהוא יצטרך לפחד מהם או לא לדבר איתם בכלל....................אני מבקשת עצות איך לנהוג ומה לעשות תודה תודה .................

שלום,
שמי מורן ואני בת 13 וחצי
האמת יש לי בעיה די נפוצה
אני רזה והשדיים שלי מאוד קטנים.
לאמא שלי ואחותי יש שדיים מאוד גדולים (שתיהן במידה D)
האמת שזה די מבאס אותי כי כל הבנות בכיתה שלי מדברות על הציצי שלהן וזה מעצבן שלי בקושי יש.
אני לא מצליחה להבין מה הבעיה בזה ?!
יש חזיה אבל היא במידה A75 וזו מידה ממש קטנה ....
אני כל פעם שומעת על דרך אחרת להגדיל את החזה בצורה טבעית כמו למורח קרמים וכאלה ....אבל זה לא ממש עוזר .
אין לי בעיה עם בנים דווקא היו לי חברים בעבר אבל היום כמו כל הבנים והבנות בגילי השדיים זה הדבר היחידי שמעניין בעיקר ....
אני מאוד אוהבת לצחוק על החיים ועם זת אני מנסה "לחפות" על קצת גדילת השדיים שלי בבדיחות על עצמי ...וזה האמת שזה גורם לי להתעצב עוד יותר .
אם תוכלו לתת לי איזשהי תשובה לדרך שאפשר לעזור בזה אני אשמח .

שלום
בתי בת 15 ונקלעה למספר מצבים שאינני יודעת איך ל"אכול" אותם.
בתחילת הלמודים בחטיבה היו לה די הרבה חברות, במשך הזמן זה די הצטמצם והפך לחברה עיקרית אחת, שרוב הזמן בלתה רק איתה.
אינני יודעת איזה חתול שחור עבר ביניהן, אבל אוותה ילדה לא מדברת איתה לפתע, בתי טוענת שאיננה יודעת מה הסיבה, וכל מאמציה לברר את הסיבה להתנהגות זו עלו בתוהו, מכיון שהילדה מסרבת בכל תוקף לשוחח עימה. דבר זה גרם פתאום למצב שבו היא די מבודדת בכתה.
בנוסף היא מאוד רוצה חבר, יש מסביבה מספר זוגות בביה"ס ורצונה הוא עז למצוא חבר. לפני מספר חודשים היא הציעה חברות לבן מביה"ס אחר, שהכירה דרך חברה, הוא סרב, היא נפגעה אבל המשיכה הלאה. ניסיתי לומר לה שהיא לא צריכה לרוץ אחרי בנים, ולהציע את עצמה כי חברות תבוא במקום ובזמן הנכון מסיבות אמיתיות, ולא סתם כי רוצים פנטזיה של חברים.
לפני חודשיים בערך, היא שוב הכירה ילד , מביה"ס אחר, ושוב ניסתה למצוא חן בעיניו, ושוב הציעה לו חברות והוא סרב. נראה לי שהיא לא כל כך עזבה אותו ודי נדנדה לו, ואני אומרת שנדמה לי כי היא מסרבת בכל תוקף לדבר איתי על הנושאים האישיים שלה, לא מוכנה לספר לי כלום, ואפילו התפרצה פעם ואמרה שאני מורידה לה את הבטחון העצמי.
היא סדרה פגישה משולשת עם אותו בחור ובת דודה שלה, אינני יודעת מה היה התרוץ, אולי להכיר
לו את הבת דודה, אבל אח"כ היא כנראה ספרה שהוא חבר שלה, והוא בקש לדבר איתה ואמר לה שהיא שקרנית כי ספרה שהיא חברה שלו, והוא שונא שקרניות, והוא לא רוצה שום קשר איתה בכלל. אינני יודעת למי עוד הוא ספר על מה שאמר לה, אבל היא בוכה בלילות, מחקה אותו מהפייסבוק, ומהטלפון. הוא ממשיך להיות בקשר עם הבת דודה שלה, והיא נשארה בלי כלום.
בפייסבוק היא כתבה שבא לה למות.
אגב, אני רוצה להוסיף שבערב ראש השנה האזרחית היא יצאה עם מספר נערות למסיבה במועדון, ושם הכירה איזשהוא בחור, היא איננה יודעת איך קוראים לו או מי הוא, אבל היתה איתו מרבית הערב ובסוף התנשקה איתו.
אחרי שספרה לי מה היה,תוך הטחת הדברים בזמן מריבה, היא אפילו אמרה שזרמה עם זה ולא אכפת לה שהיא עשתה את זה איתו.
אני חשבתי שאני מכירה את הילדה התמימה והמתוקה והרגישה שלי, ופתאום מכל מיני פיסות מידע אני מגלה ילדה אחרת לגמרי. אני פוחדת שהרצון ל"תפוס" חבר יביא אותה לעשות מעשים גרועים הרבה יותר, ואין לי דרך להעביר את המסר, כי היא לא נפתחת בפני.אני גם חוששת שהנוהג שלה לספר מעשיות שלא היו ולא נבראו יביא אותה לבדוד חברתי.
אני יודעת שהעליתי הרבה נושאים, אבל אני זקוקה לעצה, איך לנהוג איתה? איך להגיע איליה? ואולי לא צריך להגיע איליה ולתת לה לעשות את הטעויות שלה בעצמה?

שלום בני בן 18 ונוטל לסירוגין רק לקראת בחינות ריטלין במנון נמוך ביום חמישי האחרון נטל במינון גבוה 20 מלגרם אחרי שאכל פרוסת עוגה וקפה הלך לבי"ס ובמהלך שעות ספורות לדבריו חש רע מאד שכלל מצב שבעיני דומה למצבי חרדה ופניקה דפיקות לב מהירות וכבדות סחרחורות יובש בפה . באותו יום שתה הרבה אכל אך נבהל ומאז נראה נטול חיוניות והוא עצמו מעיד על כבדות ומצב דכדוך ומבקש לראות יש פסיכאטר וזאת לאחר שקרא את תופעות הלוואי של השפעת הריטלין .האם לרוץ עמו יש לטיפול פרטי כי התורים מאד ארוכים?
או לתת לו להרגע .....
תודה אמא לחוצה.

הרגע עשיתי כביסה ובת ה17 שלי נתנה לי סל בגדים לכביסה וכנראה שהיא לא שמה לב או אולי דווקא בכוונה היו שם גלולות פליים. לי לא היה מושג שהיא התחילה לקחת ואני בכלל קצת בשוק שהיא לא סיפרה לי שהיא הולכת לרופא או שהיא רוצה בכלל
אנחנו בקשר טוב ולמרות שזה נושא שיכול להיות מביך מצער אותי שהיא לא פנתה אלי
האם זה אומר משהו על הקשר שלנו שחשבתי שהוא במצב מסוים אבל הוא במצב אחר?

שלום.
יש לנו בן בגיל 14 שמתחצף וצועק עלינו (עלי ועל אישתי) אישתי מתעלמת מהסיפור ואני איני מוכן לקבל זאת .
שוחחתי עם הילד מספר פעמים וזה לא עוזר .
הבעיה הקשה שאני שם לילד גבולות והאם לא וזה גורם למריבות בינינו והילד כמובן מנצל את המצב .
התחצפות והרמת הקול האחרונה של הילד גרמה לי להעיף אותו מהבית מאחר ואין בידי כל כלי להעניש אותו מאחר והענשה נפתחת בשלב מסוים ע"י האם בכל מיני הבטחות שהיא לא מקיימת או בגבולות שהיא לא מסוגלת לשמור עליהם .

מה ניתן לעשות ובאיזה כיוון .
תודה

הי אני בת 17 בקרוב , צבע החזה של כל חברותיי כהה יותר משלי, רציתי לדעת באיזה גיל מתכהה החזה לגמרי לחום כהה ומתי זה יקרה לי?

שלום לך.ביתי כימעט בת 15.היא ילדה די טובה.היא מרגישה שהיא לא מספיק טובה.יש לה קשרים מועטים עים נערות בכיתתה אך היא לא ניפגשת איתם לאחר בית הספר. חוץ מפעילויות שהיא חייבת מטעם הבית ספר היא לא ניפגשת או יוצאת עים ילדים אחרים.היא אוהבת ליהיות בבית עים הלימודים והמחשב. יש לציין שהיא בת יחידה ויש לה הכל בבית.כל מה שהיא רוצה אני מישתדלת למלאות את רצונה ולספק לה. אני לא דורשת ממנה שום עזרה בבית אים זה לא בא מיצידה ונותנת לה את הפרטיות בבית.האים זה בסדר שהיא נערה לא חברותית והיא לא יוצאת עים בני גילה החוצה? הייתי רוצה שהיא תיפגש עים בני גילה מהשיכבה אחרי הלימודים אך כל פעם שאני מזכירה לה על החברות היא משתיקה אותי ואומרת
"די כבר מספיק". בבקשה תשובה תודה מראש

שלום,
לביתי בת 16.4 חברת כיתה שיושבת לידה וגם נמצאת איתה בהפסקות, הבעיה עם החברה לפי דברי ביתי, שהיא לא אסטטית, היא מריחה לא נעים ושערה שומני.ידוע לי
שהיא גם ילדה רגישה להערות. ביתי רוצה להעביר לה מסר שתעשה משהו בנידון
מבלי לפגוע בה ולא יודעת איך.
אודה לכם באם תייעצוני
בברכה,
אור

בני בן 12 בגיל ההתבגרות מדי פעם קשה לו להירדם ויש לו קשיים בנשימה
הוא אומר שהוא מרגיש משהו מוזר , כשאני שמה לו ויקס באף זה פותח את דרכי הנשימה
וזה מקל עליו .
אני מבקש לדעת מה הטיפול שיועיל לבני .

יש לי 3 ילדים בן 12 9 6 הילד בן 9 שמנמן מגיל צעיר היה מכה ילדים בגן בבית הספר מתחצף אלי למורים לאנשים זרים. כשמאירים לו הוא צועק ומקלל , מרביץ לאחים שלו מדבר אלי לא יפה מקלל-כמו לדוגמא שרמוטה, זונה פשוט נורא , אני צועקת עליו מאימת שהזרוק אותו מהבית אני פשוט יוצאת מגדרי ,בעלי כול הזמן אומר שאין לי סבלנות , אבל לאמצעי יש לי הכי הרבה בגלל ההתנהגות שלו הגעתי למצב שאני באימותים כול הזמן עם בעלי בגללו נמאס לי נמאס נמאס נמאס.

שלום
אני בן 17
נכון לכשיו אני מתכנן בריחה מהבית [לא בריחה אלא יותר כמו עזיבה]
לפי התכנון שלי אני מסודר מבחינת עבודה ומגורים, הבעיה היא,שההורים שלי יתנגדו לעזיבה
ואני מעוניין לדעת האם יש להם את היכולת להחזיר אותי בכח או שאני ברשות עצמי
האם הם יוכלו להכריז עלי כעל נעדר? [למרות שאשאיר מכתב]
האם יש להם את הסמכות לגרום לעסק שאני אעבוד בו לפטר אותי?

כאן המקום לציין שאין אלימות או עוני בבית, אלא רק הרצון שלי לבנות חיים משל עצמי.
כך שעובדים סוציאלים לא נכנסים כאן.
בתודה מראש
ישראל

היי ((:
אני בת 18 (הוא 19) . אני וחבר שלי כבר 3 שנים ביחד ונגידד ככה..הייתה טעות בחישוב ונכנסתי להריון ונולד קטנצ'יק...למרות שאני לא מצטערת על שניה אחת בטעות הזאת (:
עכשיו... חבר שלי רוצה להתחתן ואני ממש בדילמה אני אוהבת אותו מאוד וחושבת שהוא אחראי והכל והוא גם אוהב אותי ואני יודעת את זה אבל זה מין צעד שמלחיץ אותי..
כבר חשבתי על זה ואני כן רוצה להיות איתו לתמיד~
אבל הבעיה שהצעד קצת מלחיץץ ..העיניין של חתונה, וותמיד אומרים לי ..עברת שלב יותר גדול מחתונה ( שזה הילד )
מה נראה לכם ? אני סתם נלחצת מזה ? :\

תודה (;

היי , אני בת 13 .
בזמן האחרון יש לי מלא בעיות : עם חברות , עם עצמי , עם ההורים וכו'..
הייתי רוצה ללכת לפסיכולוג , אך יש לי כמה בעיות , עוד לא אמרתי להורים שלי - אבל יש לי קרובת משפחה שהיא הולכת לפסיכולוג , והיא השתגעה , הפסיכולוג מכניס לה דברים לראש ..
אני יודעת שאחת מהסיבות שההורים שלי לא יסכימו לי זה בגלל זה , ובנוסף זה עולה הרבה כסף שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עכשיו , ואני חושבת שהם לא בטוחים בכלל שזה יעזור לי .
וגם , יש לי הרבה חוגים , ובזמן שאין לי אני מוצאת את עצמי לומדת ..
ניסיתי להתייעץ עם אמא שלי , אבל בוא נגיד שפסיכולוגית היא לא , היא ממש לא יודעת לייעץ . כלום .
וכל מה שאני אומרת לה היא ישר מספרת לאבא שלי , בגלל זה אני לא יכולה לספר לה דברים , וכשאני מנסה לדבר איתה על זה , היא אומרת שאני חופרת . כמו שבכל פעם שאני מנסה להביע את הדעה שלי אני " חופרת " ..
אני נואשת , מה אפשר לעשות ? ..