פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

מאיזה אזור בארץ?

יכול להיות שהרגלת אותה כך, פינקת אותה בתור ילדה יחידה והיום אינה רוצה להפסיד פריוילגיה שהייתה לה. ייתכן שזה מייצג עבורה שינוי בקשר איתך ודרישה מצידך לגדילה ולעצמאות והיא אינה רוצה בזאת. אני לא חושבת שהיא צריכה להכין את הארוחות שלה בגיל 15, אך כריך היא כן יכולה להכין לעצמה. הייתי מציעה לך עודד את העצמאות של הבת בתחומים נוספים, ,זה יכול לעזור גם בהרגלי האכילה. אולי כשאת אינך בבית, תכיני לה מראש ארוחה בצלחת ותגידי לה לחמם,נתחיל מהנקודה הזאת. או תציעי לה לבשל ביחד, בשביל הכיף כדי שהיא תיחשף להכנת ארוחה, לא כי היא חייבת וכי את עייפה מלהגיש לה, אלא כחוויה משותפת. אם היא לא אוכלת מידי פעם כי זו הבחירה שלה, מתוך עצלנות או עקשנות, כדאי לך לא להתרגש, להתנהגב באדישות מסוימת גם אם היא מזוייפת, כי אני מריחה ביניכן סוג של מאבק (על עצמאות-תלות ) המתבטא במקרה באוכל. הייתי רוצה שאת לא תעודדי מאבק זה בהתנהגותך.

בהצלחה,
שלי ורדי

שלום רב
לא כל כך מובנת השאלה?

יש לך הרבה כעס על אחותך כי היא לוקחת לעצמה את המקום של הנשמה הטובה במשפחה ומחצינה את התכונות והמעשים הטובים שהיא עושה. ככל הנראה בבית מגיבים אליה בעידוד רב לכן היא ממשיכה בתפקיד זה. את בעצם אומרת, אם הבנתי נכון, שההורים בבית "עיוורים" לתכונות הפחות טובות של אחותך וזה מעצבן אותך. השאלה שלי אלייך היא האם העובדה שהיא כזאת מונעת ממך גם להראות את הטוב שבך? למה את לא נכנסת לתחרות איתה? תזכירי גם את ההתנהגויות הטובות שלך או תנסי בדרך אחרת להתקרב ולקבל עידוד מההורים. זה לא דבר רע לנסות לזכות בחיזוק והערכה מהם. אני מרגישה שהתקבעו תפקידים לכל אחד במשפחה וקשה לך לשנות זאת. את רוצהנלהיות אחרת מאחותך, בגלל זה את מתנהגת אחרת, אך ייתכן שיש ביניכן תכונות משותפות גם, זה לא רע! העיקר שלא תוותרי לה. אל תתני לה לגנוב לך את ההצגה.


בהצלחה,
שלי ורדי

זה יכול להצביע על אנמיה או חוסר בברזל. גשי להיבדק במיידי

שלום רב
בתך מראה סימנים של התמכרות למחשב. היא מעדיפה לייצר קשרים חברתיים דרך הרשת, שזה הרבה יותר קל מאשר בחיים האמתיים. צמצמו את זמן המחשב שלה האופן כזה שיאפשר לה לחזור לחיים הנורמליים. (כמובן אם אין בעיה אחרת שלא עליתם עליה)
בהצלחה

שלום רב
מה הפרש הגילאים בין האחים והאם אחיה בנים? וממתי הקושי התחיל?

שלום לך
איך בנך מתנהל בבית?
האם הוא תורם בעזרה?
איך מערכת היחסים בין האחים?

ממנו הוא עושה, הוא עוזר לי המון.
אם אחיו יש ימים טובים ויש ימים לא כל כך טובים בכלליות אחיו הקטן מאוד אוהב אותו.

ריקי שלום
מה שעליך לעשות זה להבהיר בצורה חד משמעית את העמדה שלך בנושא, ובמקביל להוריד את עלות הסיגריות שהיא מעשנת מדמי הכיס שהיא מקבלת ממך. להכריח או לשכנע אותה להפסיק לעשן יגרור עימותים וחיכוכים. אין ויתורים בנושא, היא צריכה לדעת מה את חושבת בעניין ומה יקרה אם היא תמשיך. במקביל, יהיה נבון מצדך לעבור הכשרת הורים בנוגע להתמודדות עם ילדים בגיל ההתבגרות. לא מקובל ולא מקדם שתפחדי מהתגובות שלה. זה לא מקדם אותה לעתיד. היא לוקחת אותך כמובן מאליו וזה לא נכון.
בהצלחה

תודה רבה על תשובתך, אין באפשרותי כרגע (מבחינה כלכלית) לגשת לקורס הורים.
הילדה לא מקבלת דמי כיס כבר כמה חודשים בגלל חריגות בחשבון הפלאפון שלה שדמי הכיס עוברים לתשלום החשבון.
אני לא יודעת ממי היא לוקחת סיגריות אבל סביר להניח מחברים שמעשנים יחד איתה.
כרגע אני מתעלמת כדי לא להגיע לוויכוחים וריבים מיותרים.

הבעת עמדה לא אמורה לגרור לעימות. אמרי את מה שאת אמורה להגיד בצורה חד משמעית וקרה. והתעלמי מכל התגובות שיגיעו לאחר מכן.

הוא היה מטופל אצל פסיכולוגית, אבל לא עזר, הוא לא התמיד ולא היה מעוניין
פשוט לא אכפת לו מכלום, לא אכפת לו שייפתח לו תיק במשטרה , לא אכפת לו שלא יהיה לו 12 שנות לימוד, הוא פשוט לא מודע למעשים שלו ולחומרתם ,ממש כלום לא מעניין אותו כך ששיתוף פעולה מצדו קשה מאוד להשיג

שלום שיר, מדובר במקרה קשה, אחיך במצב לא טוב, קשה לי לדעת מה גרם להתפתחות מסוג זה, אך מה שרואים שמכל הבחינות אינו מטפח את עצמו, התנהגותו מתחילה להיות עבריינית כמו בגניבת אפניים, אינו רוצה ללמוד, לא חושש מהוריו ולא מכבד אותם. עובר לי בראש שמלבד עישון סיגריות אולי משתמש בסמים כי להם השפעה הרסנית על הגוף ומצב הרוח.... אני לא יודעת אם זה נכון אך כדאי לנסות לבדוק זאת.
כרגע, הסמכות הכי טובה הינה בית הספר אם עדיין הוא תלמיד והרווחה, יש ברווחה עובדים סוציאליים שעובדים עם נוער בסיכון, יש להם גם מועדונים חברתיים ומשמשים כמעין חונכים לנערים בסיכון, מנסים להכניס אותם למעגל העבודה או להחזיר אותם ללימודים. הכי טוב לפנות לרווחה ולבקש עבורו עזרה.
דבר שני: לטובתו לא הורייך לא צריכים לחפות עליו יותר אם עושה משהו פלילי, הוא זקוק לגבול חיצוני של משטרה כדי להזדעזע. מכיוון שהוא עדיין לא בן 18המשטרה מתייחסת יחסית בסלחנות אך מעמידה קציני מבחן לפיקוח ומעקב.אני מתכוונות שהורייך עם ההתנהגות הפייסנית שלהם וחוסר הסמכות שלהם גרמו לו להיות חסר יראה מדמויות סמכותולא לדעת לעצור את עצמו ואת הדחפים שלו.
אני מקווה שעזרתי,
אני מעריכה את המעורבות שלך לטובת אחיך

שלי ורדי

שלום רב
בין השורות שאת כותבת אפשר להבין שהיו קשיים לא מעטים בבית שהשפיעו על הילד לאורך השנים וקושי זה כיום מתבטא בהשמנה. יהיה נבון מצדכם ההורים להניח לילד מטיפולים ולגשת בעצמכם לאימון/יעוץ הורים כולל שיאפשר לכם לעזור לו להוריד במשקל ולחזק את ביטחונו העצמי. אין דבר יותר כואב מאשר להיות ילד שמן בגיל ההתבגרות.לצפות ממנו להוריד במשקל זו אשליה!!!! יש לבנות אקולוגיה תומכת אכילה בריאה ומשם להמשיך קדימה
בהצלחה

שלום רב
בנך לוקח לוקח אותך כמובן מאליו והתנהגות זו תשתנה ברגע שתשני את הגישה שלך כלפיו. בנך זקוק להגדרה מחודשת של מה מותר ומה אסור וזאת בגלל שהוא נכנס לגיל ההתבגרות. שיחות לא יעזרו, דרכי נועם לא יעזרו. מה שכן יעזור זה הסכמים מחייבים בינך לבינו שמסדירים את דרך התנהלותו בבית.
מפנה אותך למאמר שכתבתי בנושא בדף של בפייס ילדים והסכמים.
בהצלחה

למאמר שכתבת, היכן אני מגיעה אליו? יש לך קישור לתת לי או שכותבת משהו כדי להגיע אליו?
שנית, אילו הסכמים היית מציע לי לעשות עימו? אתה מתכוון למשהו של כיתוב בינינו על דף ממש מחייב, או שמשהו בעל פה ?....
חיכיתי ממש לתשובתך אני פה ממש בפלונטר איתו.
תודה על המענה ואשמח לעזרתך.

שנה חדשה, דרך חדשה
הרבה פעמים אני נדרש לעזור בבתים של הורים למתבגרים, בנים ובנות. כמעט תמיד הסיפור חוזר על עצמו. אני פוגש הורים שלא מבינים מה קרה לילד או לילדה החמודים שלהם. איך בין לילה מילדים שקטים ומופנמים הם הפכו למרדנים חסרי לב שכל מה שמעניין אותם זה חברים, כסף, והמחשב. אני פוגש אימהות פגועות שנעלבות חדשות לבקרים ואבות שמאבדים את העשתונות ומוצאים את עצמם צורחים באיבוד שליטה עד שלפעמים זה נגרר גם לאלימות פיזית.
מהצד השני אני פוגש מתבגרים שנמצאים בבלבול תהומי, חושבים שהם יודעים בדיוק מה צריך ושהם צודקים וכל העולם טועה. נתונים למצבי רוח קיצוניים. חסרי כל מידה של מציאות וחיים באשליה מתמשכת. בתקופה האחרונה אני שם לב שחרדות מתחילות לבצבץ ביתר שאת, שלכשעצמו מדאיג ביותר.
אז מה קורה פה?
זהו גיל ההתבגרות או גיל ההתמרדות או גיל ההיפרדות, כל אחד יכול לבחור את ההגדרה המתאימה לו. זהו תהליך הכרחי שכל אחד חייב לעבור כדי להתבגר ולרכוש את הכלים והזהויות הנדרשות לחיים שיבואו.
אז איך עוברים את התקופה הסוערת הזו?
על ידי הסכמים.
ניתנת פה האפשרות לעבור ממצב של הנחייה גורפת של איך החיים של הילד יתנהלו למצב חדש שבו למתבגר יש אפשרות בחירה שאיתה גם באה אחריות. שיחות נפש, בקשות, תחינות, כפיה, איסורים, עונשים, כל הרשימה הזו צריכה להתעדכן. אנחנו מדברים על מצב חדש שבו נוצרת שפה שנותנת למתבגר את האחריות על ניהול חייו תוך התחשבות בסובב אותו ונקיטת עמדה ברורה לגבי חייו במישורים שונים: בית, חברה, לימודים.
מוצעת פה להורים דרך שבה הם יובילו מהלך של בניית הסכם בינם לבין המתבגר/ת שבו יוסדרו כל ענייני החיים. שינה,ניקיון, עזרה בבית, דמי כיס, עבודה, לימודים, שעות יציאה, תקשורת בין בני הבית, ועוד.
במהלך השיחה ייווצר משא ומתן בין הצדדים כמו בחיים האמיתיים בין ההורים לבין המתבגר שמגדיר את החובות והזכויות של כל צד כשנקודת המוצא להתחלה היא שהכול הוא בר שיח.
משם הדרך היא יחסית קצרה כשצריך לשים את הדגש על מה קורה אם אחד מהצדדים לא עומד בהסכם, כלומר על התשלום.
החוכמה בתהליך שכזה היא להביא את המתבגר להחליט על תשלום נכון שיעזור לו להבא, כן לעמוד בהסכם. לדוגמה: המתבגר התחייב לא להרים את קולו או להשתמש בכינויים או קללות ולא עמד בכך, הוא ישלול מעצמו את דמי הכיס השבועיים שלו פעמיים.
כך שנוצר מצב חדש שבו אין התנגחות בין ההורים לילדים. הילדים מתמקצעים בלקיחת אחריות, חשיבה מודעת, ומשמעת עצמית. כשמשהו לא קורה כפי שהם היו רוצים אל להם לבוא בטענות ובדרישות לאחרים מאחר והם הסכימו על כך עוד לפני.
דרך זו מאפשרת להורים לא להיכנס למעורבויות רגשיות אם בני תשחורת מורעלים הורמונאלית שחושבים שהם המציאו את הגלגל והכול מגיע להם מראש.
בדרך זו השפיות בבית נשמרת, המתבגרים גדלים תוך התנגדות פנימית לשיפור והתחזקות עצמית.
זה עדיף על התנגחויות אין סופיות של מי צודק ולמה.
בהצלחה

היי בר,
אני רוצה לחלק את התשובה שלי אלייך:
קודם כל את צודקת בהחלט כשאת מרגישה כך כשאת נחשפת בעל כורחך לחיי המין של הורייך, ולהעדפות המיניות שלהם כמו אביזרי מין וכו'. ילד צריך גבולות בין הוריו לבינו בנושאים האלה ולך יש את האנסטיקטים הבריאים לבקש גבולות אלה ולהתקומם כאשר ההורים לא שומרים עליהם. אך עצם השימוש באביזרי מין והצפיה בסרטים למיניהם לא עושה אותם סוטים... מבוגרים רבים משתמשים ביצירתייות להנאתם, במיוחד אחרי שנים רבות של נישואין. נדמה לי שלהורייך חיי נישואין טובים. זו נקודה חיובית בהחלט...
חשוב לי להדגיש שמחוץ ליחסי מין הם יכולים להיות האנשים הכי נורמאילים שיש, יחסי מין זה תחום פרטי, נפרד בו הפנטזיות מתממשות כשלעתים קרובות יש מודעות גבוהה אצל אנשים כי בתחומים הלא מיניים הם יתנהגו באופן שונה לגמרי.
אני לא יודעת בת כמה את, אני מקווה שאחרי כמה שנים טובות תראי את הדברים מעט אחרת.
אני מבינה אותך על עצם אי שמירת גבולות, במיוחד מדאיג אותי שאביך נוגע בך , אני לא בטוחה האם זו הטרדה מינית אך הוא חוצה גבול...
אני מציעה לך להגיד לו חד משמעית מול אימך שזה מפריע לך גם כל ההערות שלו על הגוף שלך. הטרדה מינית אינה מסתכמת רק במגע גופני אך עצם השדר המיני כלפייך עלול לגרום לך לאי נוחות וסוג של מצוקה כמו הטרדה מינית. תגידי לו שיפסיק להסתכל כך כי מביך ואבא לא אמור להסתכל בצורה כזו צריכה להיות אסרטיביות בעניין הזה מצידך.
עצם העובדה שאינו טורח למחוק את הסרטים הכחולים מהמחשב ולשמור עלייך שלא תיחשפי אליהם, מראה על חוסר התחשבות, חוסר רגישות וחוור מודעות לגבי מה מתאים בגבולות בין הורים לילדים וחוסר התחשבות בך. לא לדבר על הפאדיחות מול החברים שלך...
אני מציעה לך שאם הנגיעות תימשכנה והמצב יהיה יותר גרוע, להגיד לו שתספרי
למישהו מחוץ למשפחה. אם הוא נוגע בך בתחת, זה חמור מאד.
בחצית הגבולות אני רואה את הקושי הגדול. הורייך יכולים להיות מיניים מאד, יצירתיים אפילו חרמנים.. כפי שאת אומרתאך הם צריכים לעשות הכל שלא תחשפי לתחום הזה של חייהם. כאן הם מפשלים.


בהצלחה,

שלי ורדי

היי,ככל הידוע לי לא צריך אישור מיוחד, את קובעת תור עם רופא נשים ומבקשת. אל תשכחי לשמוע ממנו תופעות לוואי והשלכות. זה כן עוזר לכאבי מחזור ומסדיר את המחזור בכלל. לאחר גיל 16 את עומדת בפני עצמך מול הרופאים.

כל טוב,
שלי ורדי

אני בת 17.5 ולפני חודשיים הלכתי לבד לרופא גניקולוג לבקש גלולות (אני לא בקשר הכי טוב עם אמא שלי אז אני לא רציתי שהיא תבוא איתי.
הוא לא ביקש ממני שום אישור מההורים או משהו כזה, הוא רק בדק אותי ושאל כמה שאלות כדי להחליט איזה גלולות לתת לי, בסוף הוא נתן פליים כי יש בהם מעט הורמונים וזה מה שנותנים לבנות צעירות.
אם את מפחדת אז פשוט לכי עם חברה טובה, זה בטח יעזור ((:

שלום לך
יש היום טיפולים ועזרה חדשניים שיכולים לפתור את הבעיה. מה שחשוב זה שהיא תדע שאתן שתכן בדבר הזה ולא מעניין אותך איך היא מתנהגת ביחס לדבר. את תקבעי תורים, ואם צריך, תגררי אותה לשם. היא צריכה להבין שיש לה אימא שאוהבת אותה ולא מסכימה בשום פנים ואופן להסתגרות שלה. שיחות שלך איתה לגבי עד כמה זה זה לא דרמטי ולא חשוב לא יעזרו. מבחינתה זה סוף העולם והאדם שיכול לתת לה משענת זאת את.
אז להתעלם מההסתגרויות שלה וחוסר הרצון שלה לתקשר בנושא ולצאת לפעולה נחושה שלך כדי לפתור את הבעיה. קודם ברובד הפיזי-תזונה, קרמים, כדורים ועוד. תוך כדי, גם את וגם היא תעברו מסע משותף שיקרב אתכן וזה הכי חשוב.
בהצלחה

עברנו סאגה די דומה, לא מזמן. התסגרויות, הסתובב עם כובע קסקט ועם פרצוף ברצפה, קבוע. לא משנה מה הצעתי, איך ניסיתי להציע לו טיפול התגובות שלו היו תמיד להתסגר ולטרוק את הדלת של החדר כאילו ניסיתי להעליב אותו. יום אחד הספקתי לדבר והתחלתי לעשות.
הלכתי לבית המרקחת בסופר פארם, ביקשתי משחה לפצעונים, הסברתי שזה לבחור אז בלי כל מיני וורודים למינהם, ובלי ריחות, הכי סולידי שאפשר, כדי שיעצבן אותו כמה שפחות.
הוא נתן לי איזה ג'ל של חברה שנדמה לי שקוראים לה פייסאיט, ( לא סגורה על זה שזה השם המדויק ).
לקחתי את זה.
כשהוא לא היה בבית, שמתי לו את זה על המיטה בחדר שלו ולא דיברתי מילה.
ותנחשי מה, אחרי יומיים הוא התחיל להשתמש בזה, ואחרי שבוע פתאום קיבלתי נשיקה, שזה דבר שלא קיבלתי ממנו כבר הרבה זמן.
אחרי שבועיים בערך כבר ראו שיפור ניכר.
בקיצור יקירתי, הפסיקי להתלבט והתחילי לפעול כמו שאמר הבחור בתגובה מעלי.
יישר כוח