פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

שלום לך
חייבת להתייחס. נסי לדובב אותו לפני השינה. שאלי שאלות מנחות שיעזרו לו לספר מה קרה ואז הציעי לו להסתכל על המצב באופן פחות קודר. לא ברור מה קרה שם, אך בטוח שיש אכזבה ולכן את צריכה להיות שם לתמיכה.

שלום גילה
נראה שבנך מגלה קושי ביצירת קשרים חברתיים שלא דרך המחשב. יכול להיות שגם התמכר למחשב ויש לתת הדעת על כך. בנוסף, ומדאיג לא פחות, כל הבית מתנהל על ביצים כדי שהוא לא יתרגז. נראה שאתם פוחדים ממנו!!!
כך שיש פה 2 קשיים: הראשון הקושי שלו לצאת מהבועה אותה בנה, והשני, הקושי שלכם להבין את מצבו ולתת את המענה הנדרש כדי לעזור לו.
המלצתי הכנה היא ליצור קשר עם מטפל משפחתי כדי לרכוש את הכלים הנדרשים שיוציאו אותו ממצב זה.
בהצלחה

ניסינו בעבר לטפל בעניין כיוון שהכל התחיל לפני מס' שנים, הוא לא משתף פעולה וגם אני מידי פעם מקיימת איתו שיחות נפש
אנחנו לא פוחדים ממנו, פשוט מאוד מבינים את הקשיים שלו, לדעתנו הוא בדכאון ובגלל זה "הפתיל שלו קצר" אנחנו מאוד מודעים למצבו ונכנסים אליו לחדר לא מתעלמים ממנו לדקה לא לוחצים אך לא מתעלמים.
מכינים לו ארוחות שהוא אוהב ומנסים לדובב אותו

היי גילה
דיכאון מאופיין בתסמינים אחרים.
נראה שלבנך יש בעיה אבל היא אחרת. יש לפנות לייעוץ בהקדם כדי להסיט את מצב העניינים לטובת כולכם. ברוב המקרים שבהם אני מטפל הקושי נמצא בהתנהלות של ההורים מול הילדים ולא להפך. אז גם אם הוא לא רוצה טיפול אפשר לעשות הרבה!!!!
בהצלחה

שלום לך,
מדובר בפסיכותרפיה, בעובדות סוציאליות שהוכשרו לעבוד עם נערים/ות, ממש טיפול.מיועד למתבגרים בדרך כלל לאחר גיל 13,הנמצאים בסיכון ובאים מרקע משפחתי וסביבתי בעייתי ותפקודם החברתי והלימודי לא תקין. בכל אגף רווחה יש עובודת סוציאליות מסוג זה.

בברכה,
שלי ורדי

כי הילדה מספרת על מצוקה שלה.
שהילדה לא מסוגלת להיות בבית כי אמא שלה חולה.

לכן כרגע הרווחה רק לטובת הילדה והולכת לפי הלב שלה .
זה מה שהיא אומרת .נותת לזמן לעשות את שלו.

ורק אז תזמן אותנו לשיחה .

לשניכן יש מצוקות, המצב כל כך מורכב ויש כל כך הרבה סימני שאלה על מה גורם לה להרגיש כך, שקשה מהמקום שלי להבין את תרכובת הסיבות והנסיבות שמביאים אותה למצב של מצוקה ולהתנהגלות כזו להעדיף את בית החבר שלה.
אני מאחלת לך שתתחזקי, שתהיי בריאה קודם כל. בסופו של דבר הילדים חוזרים להורים שלהם, הדבר הנכון לאשפר לה ולתת את ברכת הדרך לטיפול שהרווחה מציעה.

כל טוב,
שלי ורדי

אני לא מבינה, מי את עבורה?
כל המצב מסובך ורב בעייתי, את חייבים טיפול משפחתי, ובמקביל שמישהו בבית הספר ובקהילה ידבר איתה ויפנה אותה לטיפול של עו"ס לנערות במצוקה. היא נערה בסיכון.

כל טוב,
שלי

הרווחה אומרת שאנחנו יכולים להתלונן במשטרה .
וגם היא חושבת לטובת הילדה שהילדה מוסרת שלא מסוגלת להיות בבית
כי אמא שלה חולה .עדיין עוד לא התחלתי שום דבר .

פשוט המשפחה של החבר ממלאים לה את הראש .

בעלי לא רוצה שזה יהיה בכוח .רוצה מרצון הילדה .מה לעשות

בבית הספר אין היפנו אותנו לרווחה לנוער בסיכון וזאת התשובה שלהם .
התשובה בגלל שהיא ישנה בבית .ולא ברחובות אז זה בסדר .

לא משנה איזה בית ?כי עם היתה ברחוב זה אחרת.

ואני לא מסוגלת להשלים אם זה אני בוכה הרבה .אני לא רגועה וחושבת רק על הילדה.

למרות שהיא ילדה היפרית וקשב וריכוז .וחבל לי מאוד שעוד מיזמן לא אני זאת שהעמדתי גבולות.

רק בעלי העמיד גבולות

אני כביכול היתי השמרטוט ובטח היה לי נוח .והיום אני משלמת . היתי חולה לא סתם .

שלום אורה,
יש לכם יתרון גדול בסיפור הזה כי יש לכם קשר יפה עם הבת, היא משתפת וגלויה איתכם (בטח לא בכל אך כך צריך להיות...) תנצלו ותשמרו על היתרון הזה כדי ללוות אותה בקשר עם הבחור. אני מבינה שהם עוד לא יוצאים כחברים אלא יש גישושים ראשוניים. גם אותי מרתיעה הסודיות סביבו, כי אינו מדבר על הבית שלו, על הוריו וגר רחוק מהם. האם אתם סומכים על ביתכם ומעריכים אותה מספיק ואת שיקולי דעת שלה? תגידו את ההתלבטויות והשאלות שלכם אך בקול מתון, תשאלו מה באופי וביחס שלו אליה מושך אותהומה פחות. נראה לי שלא כדאי להציב גבול ברור באיסור על הפגישות איתו בשלב כזה מוקדם אין סכנה אמיתית. אולי תיווכחו שכן צריך ללחוץ בעתיד על הפסקת הקשר אם תרגישו שהוא לא מתאים לה. אך לכרגע צריך לתת לה להתנסות, ותזכרו שאף פעם אתם לא יכולים לדעת מי מתאים למי, אפילו לא לביתכם שאתם חושבים שאתם מכירים טוב מאד..
תקחו בחשבון שאתם אולי מגיבים ביתר חשש מכיוון שהבת עוברת תקופת מעבר של התנסויות ראשונות בנשיות שלה, והיא מתרחקת איכשהו מהיותה ילדה ומכםבמידה מסוימת. אך כך זו התפתחות טבעית ובריאה. לא תוכלו למנוע ממנה התנסויות ואם אין חשש אמיתי מאד, גם התנסויות שיש בהן כישלון קטן הן התנסויות רצויות כי אלה החיים האמתיים וכך מתחסנים.

בהצלחה,
שלי ורדי

אתמול הבחור הגיע אלינו הביתה נפתח מעט כי בעלי דיבר איתו וסיפר על הוריו על הבית ועל אזור מגוריו.
גילינו שהשד לא כל כך נורא מבחינת הילד ומבחינת מה שהוא מספר.

אך מה שמדאיג אותי זהו פער הגילאים הוא גדול ממנה ב3 וחצי שנים ולא התנסתה אף פעם בחברות ועוד שהילדה כרגע בתקופת בחינות בגרות.אומנם היא ילדה שקדנית ומשקיעה ואני פוחדת כי היחסים ישפיעו עליה.
האם פער הגילאים לא אמור להדאיג אותי? מבחינה מינית?היא עדיין בגיל ההתבגרות והיא טרם התנסתה בחברות וזה מאוד מדאיג אותי למרות שאני מסבירה לה ומדברת איתה בנושא, הוא בכל זאת בחור שגדול ממנה במס' שנים ועבר את תקופת גיל ההתבגרות.

מדאיגה אותי עוד בעיה הבחור שחקן בקבוצת נוער בכדורגל באזור השרון והוריו גרים באזור המכרז כרגע הבחור פצוע ועבר ניתוח אך בקרוב עם חזרתו למשחק עתיד לגור בדירה באזור השרון עם עוד שותף וזה מאוד מדאיג אותי.

אני כל היום במחשבות ולא מסוגלת לתפקד ובתחושתי הוא ממש לא מתאים לה.
אני מודאגת מאוד....... אודה לעזרתך.

אתמול הבחור הגיע אלינו הביתה נפתח מעט כי בעלי דיבר איתו וסיפר על הוריו על הבית ועל אזור מגוריו.
גילינו שהשד לא כל כך נורא מבחינת הילד ומבחינת מה שהוא מספר.

אך מה שמדאיג אותי זהו פער הגילאים הוא גדול ממנה ב3 וחצי שנים ולא התנסתה אף פעם בחברות ועוד שהילדה כרגע בתקופת בחינות בגרות.אומנם היא ילדה שקדנית ומשקיעה ואני פוחדת כי היחסים ישפיעו עליה.
האם פער הגילאים לא אמור להדאיג אותי? מבחינה מינית?היא עדיין בגיל ההתבגרות והיא טרם התנסתה בחברות וזה מאוד מדאיג אותי למרות שאני מסבירה לה ומדברת איתה בנושא, הוא בכל זאת בחור שגדול ממנה במס' שנים ועבר את תקופת גיל ההתבגרות.

מדאיגה אותי עוד בעיה הבחור שחקן בקבוצת נוער בכדורגל באזור השרון והוריו גרים באזור המכרז כרגע הבחור פצוע ועבר ניתוח אך בקרוב עם חזרתו למשחק עתיד לגור בדירה באזור השרון עם עוד שותף וזה מאוד מדאיג אותי.

אני כל היום במחשבות ולא מסוגלת לתפקד ובתחושתי הוא ממש לא מתאים לה.
אני מודאגת מאוד....... אודה לעזרתך.

שלום מאור,
אני שואלת מה מפריע לך ? זה שהוא צופה סרטי פורנו או שאולי מסתקרן בסרטי גייז? אולי שניהם באותה מידה?
אני חושבת שאין מה לעשות ולא צריך לעשות משהו מעשי ולגשת אליו עכשיו. כל הילדים בגילו מסתקרנים בזה ומה לעשות שאנחנו המבוגרים לא מתנהגים כמבוגרים אחראיים באמת כלפיהם- אני מתכוונת לכולנו עם אפשרויות המדיה החושפות אותם לחומרים כאלה מגיל צעיר. מה אנחנו מבקשים מהם? שלא יסתקרנו אם הכל נמצא בהישג יד?
לגבי נטיה מינית, לא הייתי אומרת לך להגיד לו משהו עכשיו, זה רק יפגע, קשה לדעת מה בפנימיותו והאם באמת בעצמו יודע על הנטיות שלו. אך כדי לתווך לו יותר את העולם הזה היית ממליצה לך לקנות לו ספר על גוף האדם, על מיניות, ספר מתבגרים כזה שבו המידע מועבר בצורה חינוכית ונכונה יותר. גם כדי לשדר לו מסר שזו לא בושה להסתקרן בדברים כאלה. אם את מסוגל גם לשוחח איתו על עולם המיניות, מה טוב.

כל טוב,
שלי ורדי

שלום,
לא הצלחתי להבין האם בן זוגך הוא גם אביה או המצב אחר?
יש לכם עניין עם בת 17 שמפנה עורף לבית ואת עצמה בקושי מנהלת בעולם, בוחרת בחברים לא טובים, אתם לא מרגישים שעשיתים שום דבר לא נכון, מלבד פינוק יתר אם אני מבינה נכון, קניתם לה כמעט כל מה שביקשה.
אז, כדאי שתפסיקו עם המנהג לקנות לה, זה לא מועיל לה להתפתחות ולקשר ביניכם, אתם נתפסים אצלה כחלשים, לא מציבים גבולות בעניין החומרי, לא שיעזור הרבה להתנהגותה אליכם אם תפסיקו להיענות לדרישותיה, אך לפחות ייפסק הנזק המתמשך של חינוך ללא תנאים וללא גבולות כאשר היא חושבת שהכל מגיע לה ולא מתחשבת.
הייתי אומרת שקצת מאוחר לשנות את המצב, היא די מבוגרת, הכי טוב להגיע באמת לעזרה של איש מקצוע, אם זה רווחה בגלל שאת דואגת כי היא נמצאת בחברה לא טובה. את לא צריכה להתחשב לרצונה, יש דברים שאת צריכה ללחוץ ולגייס את המערכת, כמו בית ספר ורווחה ושירות פסיכולוגי ולא להתחשב להצהרות שלה. לכם כהורים צריכה להיות דרך, אך אתם לא מובילים אותה גם כשמסרבת אתם מובלים ומבולבלים וזו הטעות מצידכם.
את תאזרו כוח נפשי ותקחו עצמכם להדרכת הורים קודם ועם ייעוץ שלכם תתקדמו משם.

בהצלחה,
שלי ורדי

שלום לך,
אתם מתמודדים עם מצב של תקשורת קשה עם הבן והוא כמעט מבוגר ומנסה להיות עצמאי.
האם אתם שואלים את עצמכם אם אתם לא חונקים אותו עם הדאגנות שלכם? כרגע היא אינה מועילה כי הוא מתרחק ככל שאתם עוקבים אחריו, מטלפנים וכו'. ממה בדיוק אתם דואגים? על העובדה שאינו לומד אתם לא יכולים להשפיע כי זה כבר מאוחר, רק לקוות שאולי יתבגר יום אחד וירצה להשקיע בעצמו וישלים לימודים. זה כרגע תחום שלא הייתי ממליצה להעלות כנושא איתו.
הבן שלכם תופס את הדאגנות שלכם כצורך להציב לו גבולות,כשליטה שלכם בו. הוא גם חושב שאתם לא רוצים שהוא יהנה בחיים, זה חבל אם הו תופס אתכם בצורה כזאת.. האם תהליך ההתרקחות היה הדרגתי ומזמן הוא כבר מרוחק או שקרה בפתאומיות?
אני חושבת שאתם צריכים לנסות להתקרב אליו במקומות הנוחים יותר, לבוא פחות בתלונות,להגיד לו שאתם מתגעגעים לראות אותו לפעמים, רוצים בחברתו אך גם אתם רוצים שיהנה ויבלה. תתנו לו חיזוקים, תעריכו את העובדה שהוא חרוץ ועובד ותנסו לעצור לתקופה מה את התלונות או לקוות שיחזור הילד הקטן שהיה פעם שהיה בשליטתכם. תבואו ממקום חברי, יותר שיויוני. אולי משהו יפתח אצלו כלפיכם.

בהצלחה,
שלי ורדי

תודה על התשובה..אויי כמה שאת צודקת!!ההתנתקות באמת התחילה בהדרגה והוא כל הזמן אומר לי "אני כבר לא קטן תנו לי חופש.." הוא באמת חושב שאני מונעת ממנו לבלות אך לא כך המצב ..הוא ילד מאוד חברותי ואמיץ יתר על המידה אני מפחדת מהסכנות מסביב בבילויים וכו' .
מלבד זה לא מרבה אם בכלל ללכת לבית הספר אך קם בזמן לעבודה וכאשר חוזר בערב 8:30 מתקלח אוכל זריז ויוצא עד השעות הקטנות של הלילה אנו כמעט ולא ראים אותו .
אולי אני סתם פרנואידית????
כל לילה מבלים ועוד לפני החופש הגדול ??
אני לא ישנה עד שהוא מגיע והכל בסדר..איך אפשר להרגע??
אשמח לדעת ולקבל עידוד שכך המצב .. נורמלי ורק אני הלחוצה ..
ושוב תודה.

שלום שוב,
נכון שבמצב נורמלי היה צריך להיות שקוע בבגרויות אך זה לא המצב, היה טוב אם היית יודעת מי החברים שלו, את זה אפשר לשאול אותו, האם הם ילדים בגילו, מבית ספרו? או גדלים ממנו? הוא לא יענה לכם על השאלה מה הם המקומות בהם הוא נוהג לבלות? הדבר שצריך להדאיג זה האם משתמש בסמים או באלכוהול האם משם הדאגה? או מכך שאתם חושבים שהוא מבלה במקומות מפוקפקים בשעות הלילה?
בכל מקרה, צריך להתקרב אליו לבלי לתת לו הרגשה שחונקים ומגבילים אותו תחילה


שלי

הוא כן אומר איפה והיכן הוא מבלה ואת רוב חבריו אני מכירה חלקם גדולים ממנו וחלקם בני גילו וגם לאלומדים הפחד שלי נובע בעיקר מחוסר המעש שלהם בשעות הלילה המאוחרות שלא יעשו שטויות ויסתבכו"בשביל החברה"!!
כן הוא מעשן סיגריות לעיתים רחוקות נרגילה -אפשר להגחד למרות הבקשות שעפסיק כבר השלמתי עם זה עדיף שאדע מאשר יסתיר..

אז לפי הצעתך..כן הרפנו ממנו לא שואלת כלום ,לא מתקשרת במשך היום אז הוא התקשר פעם אחת לשאול אותי מה נשמע..

אבל הכסף נגמר לו והוא פנה אלי לבקש הלוואה עד המשכורת האם לתת???
כי מצד אחד אני לא צריכה להתערב באיך ומה שהוא מוציא לפי דבריו זה לא ענייני.. אבל כשאין לו אני שם בכדי להלוות???
לא אוהבת את הגישה .

שלום מאיה,
הכל תלוי בתמונה הכוללת של החיים שלכם, קודם כל גורם ראשון זה הכספי,האם יש לכם הרבה כסף וזה לא הוצאה כבדה עליכם, האם בכלל אתם יכולים כמשפחה לממן לה את ההוצאות השוטפות, שנית, הגורם של הערכים: האם חשוב לך לתת מסרים של צניעות לבת שלך או זה עניין פחות משמעותי עבורך, שתדעי לך שהרבה חברים שלה יקנאו בה...
זה נשמע פינוק יתר במיוחד נשמע לא רגיל אם אתם משפחה לא עמידה במיוחד ופתאום הבת תקבל מתנה יקרה ויוצאת דופן כזו. לפי דבריך הבת ממש בוגרת וחרוצה כך שאינה מפונקת מדי, אך תחשבי שוב האם זה מה שישמח אותה במיוחד, והאם מכונית משומשת תעשה עבורה הבדל? עכשיו אם התחלת עם הבת הגדולה, שתדעי שגם הקטנים יותר יצפו למתנה דומה...
בעצם במחשבה שנייה,לא משנה מה תקני, העיקר שיש לך בת מוצלחת ובעלת אופי טוב וחרוץ ואת אוהבת אותה מאד ואני שתמצאי דרכים שונות בכל פעם להראות לה את אהבתך והערכתך

כל טוב ובהצלחה בשירות הלאומי,

שלי ורדי

שלום לך,
דברייך קשים וחייך בתקופה זו לא פשוטים, וגם המשפחה ואמך שהייתה אמורה לתמוך בך אינה יודעת. אני חושבת שאת נשארת עם החבר שלך לא רק מתוך רחמים, יש בכך גם בחירה סמויה מצידך כי כך את נמצאת עם מישהו שאת תופסת כיותר מסכן ממך וזו את שצריכה להיות לו למשענת. איכשהו זה לוקח קצת מהכאב והמסכנות שלך....
את חייבת לשתף מישהו במה שקרה לך במוקדם או במאוחר, את לא אשמה על זה, את לא פגעת באף אחד. היום יש מודעות ולא מטילים אחריות על הקורבן..אולי תשתפי את המחנכת או היועצת או תבקשי להיות בטיפול פסיכולוגי,אפילו תבקשי לפגוש את הפסיכולוגית של בית הספר. גם בלי התקיפי יש בעיות במשפחה ועם אמא תוכלי תמיד למצוא סיבה ראשונית אחרת לפניה לטיפול. אולי אם תרגיש אמון באיש מקצוע, תספרי לו בהמשך.תראי עד כמה עול כבד יירד ממך אך אז תתחיל ההתמודדות האמיתית עם מה שקרה. זה גם לא קל אך בסוף התהליך הקשה ,זה משתלם.
המצב שאת נמצאת בו עכשיו הוא הכי גרוע כי את תקועה בסוד שלך, בקושי להתקרב באמת לאנשים כי תמיד יהיה לך מה להסתיר, רגשות, מחשבות, פלאשבקים ומצבי רוח וגם מבחינה פיזית יהיה לך קשה תמיד אם לא תטפלי בעניין התקיפה. אין כמעט אדם, בן או בת שיכולים לצאת טוב מהסיפור של תקיפה בלי עזרה...את בעצם במצב של טראומה, הפלאשבקים מעידים על כך.
יש גם פניות טלפוניות אנונימיות תחילה כמו לע"רן, אגודת אל"י וכו'.
מקווה שתמצאי את הכוח להתחיל את תהליך השיקום

שלי ורדי

שלום לירון,
אני לא יודעת מה לומר, באמת קורים דברים מוזרים במשפחה שלך, נראה שאמה שלך רואה אותך בתור מבוגר יותר מאשר ילד, ומצפה ממך לדברים מעבר לגילך. אני לא ידועת למה היא אומרת שאתה הורס את האווירה בטיולים בשבת.. יש עוד דברים שלא יודעת כנראה. מה עם אבא? לא גר איתכם? כי לא הזכרת אותו כלל.. אין ספק גםשאתה נמצא בין אמא לסבא וסבתא והיא שולחת אותך לבקש מהם כסף למרות שבתור בן של אמא שלך אתה צריך לפנותאת בקשותייך אליה ובזה את צודק.
אתם צריכים טיפול משפחתי, אין לי ספק בכך, תתעקש שתיגשו לאיש מקצוע אולי מתוך הקהילה, כמו עובד סוציאלי. או שתשלים עם המצב ותתחיל להיות יותר עצמאי במובן שתלך לעבוד ביחד עם הלימודים ותתן לעצמך מה שאתה רוצה במקום לצפות מן האם. הבעיה כאן שאני קולטת שש לך צרכים של בן שזקוק לאמו, לעזרה ולפינוק שלה. זה עדיין לגיטימי. גם חשוב להבין שאחותך היא לא הבעיה כאן אלה החינוך של ההורים אליה ואליך והפערים ביחס אל כל אחד מכם שמפריעים ומכאיבים לך מאד. אולי תנסה להתקרב איכשהו לאחותך ולא לראות אותה כמכשול כי הי אינה אחראית למקום שאמך שמה אותה בתוך המשפחה.

בהצלחה,
שלי ורדי

שלום לך.
ראשית, אני לא הייתי קושר את בעיות הקשב והריכוז שלו לבעיה. יתכן שהוא לא תמיד מבין את הכללים בחברה אך בבית, ביניכם, מתחילה הלמידה הזו וכאן המערכת היא שונה ולא צריך לוותר עליה בשל הקושי שלו אלא להתכונן להתקדמות יותר איטית. חוסר התחשבות הוא ממאפייני גיל ההתבגרות וזה באמת מקומם וקשה ומרגיז. אם להעיר לא עוזר כי הוא אומר שאת כל הזמן מעירה לו וממשיך ולכן זה חשוב אך לא מספק.
תתפסי אותו ברגע שטוב לכם יחד (ולא כשאת כועסת מיד אחרי שגילית את הלכלוך שהשאיר) לשיחה. הסבירי לו כי את לא יודעת מה לעשות כי הוא משאיר מלוכלך וכי ההערות שלך לא עוזרות ורק מפריעות לו. תשאלי אותו מה הוא חושב שיכול לעזור. מה הוא מציע, מה יעזור לו. מאוד יכול להיות שתופתעי מכך שהבעיה כלל אינה בשרותים. עם קצת מזל תשמעי שם, אולי, שאת לא מתייחסת אליו מספיק, שאת נותנת תשומת לב רק לאחיו ועוד ועוד. לגבי השירותים, נסי למצוא את היום היחיד שבו הוא השאיר נקי ו"תחגגי" על כך. תעברי מטענות וכעסים, בירורים והערות, לעידוד. תגידי לו כמה נעים היה לך להכנס לשרותים הפעם כשהיה נקי, כמה אפשר לסמוך עליו, כמה הוא כבר בוגר וכו'.
והכי חשוב - אין לכם עוד הרבה זמן להיות ביחד בבית - נצלי את זה בכיף ותהני ממה שיש ואני בטוח שיש הרבה !
שי מזור
מאמן אישי ומנחה קבוצות הורים מוסמך, מכון אדלר

תודה על .תשובותיכם אנסה להתמקד בנושא הנקיון .
לתחושותיי, אין לו מושג בחוקי החברה. וכשאני מנסה להסביר לו שבחברה יש כללים , הוא מתפרץ ואומר לי שנמאס לו ועוד דברים שטותיים שלא מתאימים במיוחד לילד בן כמעט 18.
בחג היינו אצל אחותי והשירותים נשארו במצב נורמלי.
שבת שלום

שלום מיכל,
המצב חמור אם אין לן הרגלים בסיסיים כאלה. אין לי מושג איך הגיע למצב כזה ואיך את כל השני םסובלת את זה ולא מתקוממת נגד המצב האם בתחומים בסיסיים אחרים גם הבן אינו עצמאי או רק בתחום הזה?
בעיות קשב וריכוז וגם לקויות למידה לא מסבירות התנהגות כזאת. צריך להתעקש שהוא ינקה אחריו לפחות במקרים שאת ובעלך נמצאים בבית וגם שאת מגיעה לבית והוא נמצא צריך מיד לדרוש ממנו את זה. תפקחו עליו בעיקר בסופי שבוע כי אז אתם בבית ויותר פנויים ויש לכם יותר כוח במאבק הזה כדי להקנות לו את ההרגלים. מעניין איך הוא מתנהג בבתים של חברים..האם את יודעת?
זה עניין של החלטה ועקשות מצידך, תתמקדי לתקופה מסוימת רק בזה, לא בלימודים שלו ולא תדרשי דברים אחרים ממנו, רק תהיי כמו פקח בתחום הניקיון. תזכרי שאת חייבת להצליח, לא לרחם ולא לסלוח, אין פה שום מקום לרחמים מכיוון שהוא לקוי למידה. המצב של הבן גרוע אם הוא מרשה לעצמו להתנהג כך. את צריכה עזרה מהבעל ומהילדים הנוספים אם יש לך ילדים קרובים לגילו או גדולים ממנו, ומעוד בני משפחה, שכולם תגידו לו ותבשו שינוי בהרגלים שלו והתחשבות בכם. אל תאפשרו לו מקום לברוח מהמחוייבות הבסיסית הזו לעצמו לבני הבית האחרים.

בהצלחה רבה,

שלי ורדי

היי מיכל
בפעם הבאה שזה קורה קחי את בגדיו המלוכלכים מסל הכביסה ושימי אותם במיטה שלו, כשישאל למה, הסבירי לו שנאה דורש נאה מקיים. אם הוא לא מוכן להתחשב בשאר דיירי הבית, אז גם את לא מוכנה להתחשב בו.

המקרה שאת מתארת מייצג תגובה פחות קלה לרצונו של האב למסד זוגיות של פרק ב'. אמנם בגיל ההתבגרות (18 עדיין נחשב כגיל ההתבגרות), המתבגר חווה קונפליקט נאמנויות בו הנער/ה חווים צורך לצדד בצד אחד. מהתיאור שלך חסר הרבה מידע: לא ברור מה הקשר של אותה הנערה עם אימה, איך היא חוותה את הגירושין ולא ברור כיצד הנערה מתמודדת עם משברים באופן כללי. ייתכן ואותה הנערה חווה צורך להגן על המקום של אימה שנלקח ממנה וייתכן כי בדימיון שלה היא מרגישה כי ההתנגדות שלה תעצור את תהליך ההתפרקות ו"ההתרחקות" של האב מהפנטזיה על משפחה.

בכל מקרה, התגובה היא תגובה התואמת יותר לגיל צעיר יותר. מומלץ מאד להגיע לטיפול פסיכולוגי, בו הנערה תוכל לעבד את משבר הגירושין וההפרדות מהוריה. חשוב אד שהוריה יהיו חלק מהתהליך, כדי לאפשר נפרדות בריאה וצמיחה מהמשבר הזה.

רונית דגמי, פסיכולוגית

שלום אביבה
זה מצב בעייתי ולא בריא ביותר, הקשר בין הבת לאביה. אני מציעה שקרובת משפחתך תחשוב פעמיים ליאן היא נכנסת, אולי זו "מיטה חולה"? יש כאן רכושנות גדולה והבת בטח תערים קשיים לקשר. מה שחשוב שהחברה שלך תבדוק את עמדות בן זוגה ועד כמה יכול לשלוט במצב או שהוא נשלט ע"י הבת.

בהצלחה,
שלי ורדי

ראשית, ייתכן ולבנך באמת משעמם והשעמום מייצג קושי שלו להיות עם עצמו. נראה כי כך הוא משאיר אותך קרובה אליו וזה לא מאפשר לו ליזום ומצד שני, לא מאפשר לו לגדול.
מעבר לעניין של המניפולציה שהוע עשוי להפעיל כלפיך, ייתכן והדבר מייצג איזושהיא התחלה של תחושת דכדוך ואפילו משהו קצת דכאוני, פאסיבי וחסר חיים. את מציינת שזה מוכר לך וייתכן שכשהוא היה ילד, הוא לא ידע כ"כ לשחק עם עצמו - יכולת חשובה בהתפתחות של כל ילד.
זה לא מאוחר מדי.
אולי באמת כדאי להזמין חברים עם נערים בגילו, עם תחומי עניין משותפים כדי שיהיה לו מודל של אירוח ושל מעגלים חברתיים.
ייתכן והוא זקוק לזמן כיפי איתך ולא צריך הרבה כסף כדי להינות: אפשר לטייל ליד הים, לעשות שפורט ביחד (הליכה, ריצה, כדורסל), ועוד.
ייתכן וכדאי לרשום אותו לקבוצה לפיתוח כישורים חברתיים בקרב מתבגרים.
רונית דגמי, פסיכולוגית

שלום שירה,
די מובן שמשעמם לו אם אין לו חברים ואין לו מקום לצאת וגם את לא יוצאת איתו במיוחד בחגים. משעמים עבור ילדים לפעמים זה אומר שהם עצובים... הוא גם אומר לך זאת כי אין מישהו אחר שיוכל לשתף אותו. צריך למצוא לו פעילות, אולי חונך ? אפשר דרך בית הספר או הרווחה להתעניין. אבל כנראה יצטרך עזרה רגשית כלשהי כדי לדעת לכוון את עצמו, או להעסיק עצמו לבד או ליזום על מנת להשתתף בפעילויות חברתיות. האם אפשר לדבר גם עם המחנכת והיועצת שו שיעזרו לו להשתלב עם ילדים, שיתנו לו תפקידים בבית הספר?

בהצלחה,

שלי ורדי

שלום לך,
נראה שבתך לא תנועתית במיוחד, מעדיפה את הבית ממקומות פתוחים, האם יש לה פחדים מחברה, מלפגוש אנשים בחוץ? אם יש לה חברות ויש לה מצב רוח טוב, לא הייתי עושה משהו מיוחד בנדון. יש אנשים כמוה, מעט עצלנים, אוהבלים את הבית. אולי עם הזמן תשתנה, תמיד כדאי להמשיך ולהציע לה חוגים ופעילויות לאחר הצהריים. יכול להיות שעדיין הבית משרה לה בטחון זהיא זקוקה לו. האם חברותיה כן יוצאות לבלות והיא אינה מצטרפת?
אם המצב יימשך תתייעצו עם איש מקצוע

כל טוב,
שלי ורדי