פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

שלום,
נשמע מעליב עבורך אך לא נראה לי שאת צריכה לקחת את זה אישית. יש לילדים זמן הסתגלות שונה לבני זוג של הוריהם. לא קל להם, כפי שלפעמים נראה על פני השטח. מי יודע אילו משקעים יש לה, אולי זה מסמל עבורה את סוף הזוגיות בין הוריה או הכירה כבר חברות של אבא וחושבת שאין טעם ליצור קשר כי אין וודאות תמיד לקשרים אלה. או היא רכושנית על אביה וצריכה מאד את שתשומת הלב שלו ויש עוד סיבות....
אני חושבת שחברך צריך להתנהג אליה באופן עדין. לא לוותר לגמרי כשהיא דורשת דברים לא הגיוניים, אך גם להשתדל לא לחייב אותה לצאת מן החדר כשאת באה, ובחלק מהפעמים שהילדים אצלו הוא צריך להיות אתם לבד.
עם הבת המסוימת אולי הוא צריך קשר מיוחד וייחוד, לתת לה הרבה תשומת לב, אך גם לא הפריד לגמרי בין הזמן שלו אתך לבין הזמן מהילדים, במיוחד כשהאחים האחרים מקבלים את השינוי בחייהם, (זה גם שינוי בחיים שלהם ולא רק של אביהם) בקלות יחסית. בקיצור, כדאי לתת לזמן לעשות את שלו. לא להיבהל מתגובות הבת, לא לאפשר לה להשתלט ולהחליט על חייו ועל הסטינג של החיים שלו, אך גם להתחשב לקצב שבו היא מתרגלת לשינויים ולא לכעוס עליה על כך.

כל טוב ובהצלחה,
שלי ורדי

שלום שוב
נראה שהתעלמת ממה שכתבתי בפניה הקודמת.
את חייבת לדבר עם משהו מקצועי על הבעיה. היא לא תעלם מעצמה ונראה לי שאמך היא לא הכתובת. את יכולה לספר לאמך. זה טוב, אבל במקביל את חייבת לפנות לייעוץ מקצועי כדי לצאת מהמעגל שנכנסת אליו.
אל תחכי, קחי נשימה עמוקה וקבעי פגישה עם היועצת של בית הספר
בהצלחה

היי טל
אני מזה מבין את המצב שלך. זה כמו סוף העולם מבחינתך. זה כמו שיש פחד עצום בפנים ולא יודעים מה לעשות עם זה. הבעיה עם זה, שזה יכול לגדול ולהשתלט על החיים. אני הצלחתי לצאת מזה בעזרה של קרוב רחוק שלי שפשוט היה לי מזל לדבר אתו והוא לא היה קרוב אלי כך שהרגשתי מספיק חופשי. מה שנקרא על החיים ועל המוות, כמובן אחרי שהוא נשבע לי שהוא לא מוציא הגה מהפה שלו. למזלי הוא היה מספיק גבר ומספיק חכם לכבד אותי. פשוט שוחחתי אתו והוא נתן לי זווית ראיה חדשה וזה נתן לי קצה חוט לצאת מהמצב.
מה שאני מציע לך זה בערך אותו הדבר. צלצלי מחר לב"ס ובקשי לשוחח עם היועצת. קבעי אתה פגישה לאחר שעות הלימודים, כך שאף אחד מהחברים שלך לא יפגוש אותך, וספרי לה את כל מה שכתבת פה בפורום. היא מחויבת לסודיות מלאה לפי חוק . שאלי אותה איך אפשר לצאת מהמצב ואני בטוח שהיא תוכל לעזור לך או אפילו להפנות אותך לאשת מקצוע שמתמחה בבעיות כמו שאת מתארת.
זה לא פייר לחיות ככה וזה לא נעים לעבור ככה את גיל ההתבגרות. תאמיני לי אפשר לשנות את זה עם קצת מאמץ. את הצעד הראשון עשית- כתבת על זה בפורום. עכשיו הצעד הבא, לטפל בזה!!!!
המון בהצלחה
ואשמח להתעדכן

היי גילה
מה היא גישתו של בן זוגך למצב עם הבן?

לאייל קדינוף שלום,

תודה על שאלתך, גישתו של בעלי היא מצד אחד טוב שאני ובני לא מתקשרים יש פחות חיכוכים ומריבות סביב נושא המשמעת והגבולות.
מצד שני בעלי כועס עלי שאני לא מנסה להתקרב לבני, למרות שאני כן מנסה, אך בני נמנע.
אני חסרת אונים כי אני לא יודעת איך להתנהג נכון במצב כזה, אני כועסת על בעלי כי הוא חושב שהוא צודק שלא צריך לייצור אצל הילד לחץ, כי הילד נכנס ללחץ והתפרצויות זעם כשנכנסים בו, גם אם בעדינות. ובעלי רוצה להימנע מכך, כי קשה לו להתמודד עם ההתנהגות של הבן.
יש לציין שבני חכם ופיקוח ויודע איך להשיג את מה שהוא רוצה אם זה בשעות שינה מאוחרות וכו'.

ושוב תודה, ושנה טובה, גילה

שלום שוב
כל זמן שאת ובן זוגך לא תהיו חזית אחת מול בנכם הקשים ימשכו. נראה שבן זוגך מעדיף שקט וקשה לו להתמודד עם הבן. מצד שני, לך לא פשוט להיות מול גיל ההתבגרות שבודק כל הזמן עד היכן ניתן למתוח את החבל.
יש לזכור שתקופה זו שעוברת על בנכם היא תקופה חשובה ומשמעותית בעיצובו לעתיד ברמת יכולת לקיחת אחריות, משמעת עצמית ומימוש חופש בחירה. הדרך שבה זה אמור להתבצע בתקופתנו אמורה לאפשר למתבגר חופש בחירה במסגרת היכולות המנטליות, ורגשיות שלו. בנוסף, יש להגיע אתו להבנות והסכמים שמגשרים ומסדירים את כל תחומי החיים בבית ומחוץ תוך שימת דגש על תשלום שהוא קובע במידה והוא לא עומד בהסכם שעליו הוא חתם.
יהיה נבון לפנות לייעוץ/אימון/הנחיית הורים כדי לרכוש את הכלים הנדרשים לטובת בניית קשר פורה ומקדם שיתמוך בתקופה הלא ברורה ודרמטית שבנכם עובר. ושירגיע את הרוחות בינך לבין בן זוגך. 
בהצלחה

לאייל קנדינוף שלם רב,

תודה רבה על תשובתך, זהו בדיוק מה שאנו עוברים עכשיו ואני מאוד מודה לך על תשובתך שגם מחדדת את בעייתי ואני אקח את עצתך בועזרתך ומי יתן וירבו כמותך מכל הלב והמון תודה, ושתהיה לך שנה טובה שנת בריאות והצלחה.

חג שמח, גילה

תודה רבה על המילים החמות
ושנה ברוכה וטובה גם לכם
איל

היי מאשה
מי שכותב בלוג לוקח את האחריות שכול מי שרוצה יכול לקרוא!!!!
נראה שהקושי פה נובע מכך שאת מסתירה דברים מאמך למרות שעושה רושם שאת בחורה אחראית שיודעת היטב את הגבולות ולא מתפתה לקחת סיכונים מיותרים ואמך מודעת לכך. כך שיהיה כדאי לשתף את אמך בבלוג ולספר לה על כך. בקשר לנטיות המיניות שלך, לא הייתי מתקבע על העדפות באופן מוחלט מאחר שדברים יכולים להשתנות עם הזמן. השאירי זאת פתוח וראי לאן זה מוביל. בקשר לאמך, הייתי ממתין ומנסה ליזום שיחות כדי לזהות את גישתה לנושא.
בנוסף, אם את מסתכלת בהיסטוריה של אימא שלך זה חדירה לפרטיות!!! לא היית רוצה שיעשו לך את זה . אז עדיף לפתוח את הנושא גם אם זה יביא לחילוקי דעות. אפשר בעזרת שיחות לגשר על פערים.
בהצלחה

שלום לך
נראה לי שהדרך הנכונה תהיה לערב את המחנכת והיועצת של בתך תוך שילוב כוחות במטרה לאפשר לבתך להוביל את המהלך שייתן לה את השקט הנפשי הנדרש.
הכוונה היא לזמן אותה לפגישה בנוכחות כולכן וביחד למצוא את הפתרון הנדרש. כך היא תרגיש בוגרת ואחראית וגם תקבל את התמיכה הרגשית הנדרשת.
בהצלחה 

שלום,
את מעלה בעצם בעיה של קונפליקט בין לחץ חברתי ופחד להיות נבדלת ואחרת לבין צורך בעצמאות אישית, ורצון להיות עקבית לעקרונותייך והערכים שלך.
את כנראה שייכת לזן מיוחד של אנשים, למיעוט, ואת חייבת לחפש בנרות את הדומים לך, אני מאמינה שיש אנשים דומים לך. זה די קשה לצאת מחברה המוכרת ובטוחה שמקבלת אותך וזה הקושי.
אני שואלת את עצמי אם את בררנית מדי ופחות מקבלת חברים שאינם כמוך... תמיד תמצאי אנשים רכלנים לא מושלמים, השאלה באיזו מידה.
את מתארת גם כל מיני התנהגותיות לא נעימות, חברים שלך רוצים להתנסות בכל במהירות. אולי באמת את לא נמצאת בחברה מתאימה לך כפי שציינת.
בטח ובטח אני יכולה להגיד לך שקיים נוער שבגיל 15 הוא סולידי ורגוע יותר ולא ממהר להתנסות בכל חוויה בכל מחיר. אולי את צריכה לעבור בית ספר. או לחפש חוג /פעילות אחה"צ שמעניינים אותך ובאופן הדרגתי , אם יהיו לך חברים חדשים להתרחק מהנוכחים. תשתפי את ההורים שלך בהתלבטות הזו, או את יועצת בית הספר.

בהצלחה,
שלי ורדי

שלום לך
האם תוכל לפרט לגבי הניסיונות שלך?

אני אומר שלום בוקר טוב
בקושי עונה
אני שואל רוצה לבית קפה אחרי שהולכים לחוג עונה מעדיפה עם אמא
אני צופה איתה בסרט שצופה אם אני שואל שאלה כדי להבין מה הולך אומרת אתה מציק

שלום לך
קודם כל, שמח שסוף סוף ניתנת לי ההזדמנות לענות לשאלה שמופנית ע"י אב!!!!
לענייננו,
על פניו נראה שבתך נכנסה לגיל ההתבגרות, בשעה טובה.
מה שבתך מבקשת זה שתשים גבול.
אתה מיצג את ההשפעה הגברית במשפחה והדרך שלה לקבל את ההשפעה הזו היא דרך התנגדות. על אותו עיקרון ששריר עובד. כשאנחנו מתאמנים בחדר כושר אנחנו מפעילים כוח כלפי משקל וכתוצאה מכך השריר נבנה ומתחזק. אם זה נכון ברמה הפיזית אז זה נכון ברמה הרגשית ומנטלית. אותה חוקיות חלה על הכול.
איך זה מתקשר ליחסים בין הורים לילדים?
בתך נמצאת בשלב שבו היא בודקת את תחום השפעתה ויכולת השליטה שלה על הסובב אותה ואתה נכלל בבדיקה זו כמו כל מי שהיא באה במגע. היא עוד לא בוגרת אך כבר לא ילדה, היא בתווך למספר שנים שבמהלכם היא תאסוף התנסויות שיבנו את זהותה לשנים שאחרי. אפוא שהיא תוכל לשלוט היא תשלוט ואפוא שלא היא תתפשר. לך יש את האחריות לאפשר לה ללמוד דרך ארץ, מידה טובה, אחריות, יכולת ניהול עצמי ולקיחת החלטות.
כל זמן שתנסה למצוא חן בעינה היא תתרגם זאת לחולשה ותתנגד. מאחר שבגיל זה הם מעריכים בעיקר כוח. לכן יהיה נבון לשחרר, להתרחק, ולקבוע אמת מידה של סבלנות וסובלנות כלפיה שתדגיש את העובדה שאתה מכבד את פרטיותה אבל לא מוכן לזלזול או חוסר כבוד. נאה דורש נאה מקבל.
כדי שהיא תפנים את העיקרון נדרש שיתוף פעולה בינך לבין האימא. כשהבת מדברת בזלזול, או מתחצפת, או מנסה להעביר את מצב הרוח העצבני שלה עליך יש להגיב יחדיו, אבא ואימא חזית אחת אחרת שוב, היא תנסה להיכנס ולערער את מערכות היחסים.
אז:
כשאתה אומר בוקר טוב ולא מקבל תשובה, התגובה לאו דווקא צריכה לבוא ממך!!!
כשרואים סרט ואתה שואל שאלה ומקבל תגובה של "תפסיק להציק" יש מקום לשאלה האם היא בכלל יכולה להמשיך לצפות בסרט?
זה לא שאתה "חופר" לה בראש. אתה בסך הכל מגלה התעניינות טבעית והיא צריכה להבין שאם היא לא מכבדת אז היא לא תכובד.
בהצלחה

שלום לך
אשמח לקבל עוד פרטים, חוגים, תנועת נוער, מסיבות,?
האם היא הישגית ותחרותית?
האם מבלה הרבה מול המחשב?

כמעט כל החופש הייתה מול המחשב
כן באה למחנה של בני עקיבא
וכן באה לרוב הפעולות הכלליות בישוב (ישוב קטן בשבט שלה רק 10 בנות
אבל ברמה של אחת על אחת לא מסתדרת.

שלום לך שוב
שיקוף המציאות לילדה בת 13 ע"י הוריה לא יהיה מומלץ בלשון המעטה.
יהיה נכון יותר להתייעץ עם איש מקצוע ולאפשר לה פגישות.
אפשר גם לנסות לעניין אותה במסגרות של אחרי בית ספר לפי בחירתה כדי לעזור לה ביצירת קשרים חדשים.
אולי זה הגיל, וצריך להמתין ולתת לזמן לעשות את שלו. בכל מקרה, הדבר הנבון ביותר יהיה לערב אנשי מקצוע כדי להבין את הבעיה (אם יש כזאת) או לא. כך לא משאירים ליד המקרה לנהל את החיים.
בנוסף, החופש נגמר ויש לחזור לשגרה, שימו לב שזמן מחשב חוזר ללא יותר שעה ביום. כשהם לא יכולים לבלות מול המחשב הם נדרשים להתחיל לתקשר עם הסובב אותם. למחשב, לפי ניסיוני, יש משקל רב ביותר בגרימת הסתגרות ופחדים מיצירת מערכות יחסים בין בני נוער.
בהצלחה

שלום לך
את חייבת, אבל ממש חייבת לספר להורים וממש מהר לגשת לתחנת המשטרה.
זכרי: את לא אשמה!!!!!!!!!!!!!!
גופך שייך לך ולאף אחד בעולם מותר לגעת בך ללא רשות!!!!!!!!!!!!!!
לא משנה מה קרה, זו לא אשמתך ויש לך את הזכות הלאה להגנה
בהצלחה

אין ביני יבין ההורים שלי קשר טוב.
ואני מרגישה שזאת כן אשמתי אבל גם אשמתם של ההורים שלי.
לפני שנתיים וחצי הורים שלי החליטו להתגרש והסיבות לא היו נעימות.
ההורים שלי כל הזמן שמים אותי באמצע, הם מספרים לי מה קורה ומי עושה מה.
עקב הסיבות נכנסתי לדיכאון עמוד וירדתי במשקל ופיתחתי הפרעות אכילה (בולמיה)
וברחתי לסיגריות.
והכל מתערבב לי ביחד.
ירדתי לקנות סיגריות (באתו הלילה) ועצרתי במקום חשוך ואז זה קרה.
אני לא יודעת מה לעשות.
אני מפחדת.

תתקשרי עכשיו ל 1201 ערן ומיד יטפלו בך ויעזרו לך תתקשרי!!!!!

עוד לא עיכלתי מה שקרה.
אני לא יודעת מה לעשות.
אני מרגישה חסרת אונים.

היי
מבינה לליבך
תתקשרי אליי
0546228070 אם אני לא עונה, תשאירי הודעה ואחזור

שלי

יש ספר מומלץ " מה קורה לגופי" -בנות
(יש גם ספר מקביל לבנים)
של לינדה מדארס

שלי ורדי

שלום לימור,
מה שעתך לקנות ספר הדרכה, לעיין בו קודם בעצמך , לקבל רעיונות ולתת לה מתנה לקרוא. הרעיון לספר לה טוב, אך אל תחשבי שאינה יודעת כלום.עדיין חשוב שאת תתווכי ותעזרי לה לעבד ולארגן נכון המידע שיש לה ולשלב אותה עם הניסיון שלך. נראה לי שהקושי שלך רגשי מאשר אובייקטיבי, להשתמש במילים פשוטות ונכונות וגם לשאול אותה מה הייתה רוצה לדעת עוד מעבר מה שאת מספרת . צריך להיות דיאלוג ולא מונולוג שלך.

בהצלחה
שלי

זה לא הפורום המתאים, כדאי שתחפשי בפורומים אחרים

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_סקס_נוער' id=link]סקס נוער[/a].

זה רק מתוך אי תשומת לב, לא מתוך כוונה,
האם כתבת בעבר?
אעיין בהודעות בעבר ואתייחס
עמך הסליחה

שלי ורדי

שלום פנינה
לבי לבי אליך, אין לי ספק שאת עוברת גיהנום עלי אדמות. אימא שלא יכולה לראות את ילדיה עוברת סבל בל יתואר.
על פניו, לפי מה שאת כותבת, הרבה לא ניתן לעשות. עליך לכבד את רצון ילדיך הבוגרים ולהמתין בסבלנות עד יעבור המשבר. יש תקווה שאם תרפי יתעורר בהם הצורך לראות את אימא שלהם. בנוסף, הזמן יכול לרפא וכל זמן שאת לוחצת את לא מאפשרת להם לראות את המצב לאשורו.
ככול שהם יתבגרו יגדל בהם הצורך לגבש דעה משלהם והם יוכלו להתנגד לשטיפת המוח של בעלך לשעבר.
שיהיה המון בהצלחה
וסבלנות.
איל