פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

אני ובעלי הלכנו לשירותי הרווחה כמו שהסברת והם אמרו לנו ככה: ביתכם צריכה לעבור טיפול פסיכולוגי+גמילה מסמים,סיגריות ואלכהול. אבל מה בישביל לעבור את סדנת הגמילה הזאת היא צריכה לבוא אל הסדנה ובלי שיכנוע שלכם אין כול כך מה לעשות. בקשר לזה שהיא לא בבית,תנו לה להישאר שם זמן מה,היא תרגע ותיתגעגע ותחזור.עכשו בקשר להפלה אנחנו לא ממליצים לה להוליד את התינוק אלה רק להעפיל אותו להוליד תינוק בגיל הזה יהיה מאוד טראומתי בישבילה ויהיה לה קושי נפשי בלהיכנס להריון מתוכנן. אם אתם רואים שהיא לא מסכימה לעבור את הטיפולים שהצענו לא יהיה לכם ברירה אלה לערב את המישטרה בקשר לסמים לסיגריות ולאלכהול.
זה מה שאמרו לנו בשירותי הרווחה. היתקשרנו לבת שלנו בישביל לדבר והיא ענתה ושאלה מי זה ושאמרנו שזה אנחנו היא פשוט ניתקה ניסינו להיתקשר אליה מיליון פעמים אך שהיא שומעת שזה אנחנו היא מנתקת. ניסיתי ללכת לביתה של החברה אך שדפקתי בדלת חברה שלה אמרה שהיא תזמין לי מישטרה אם אני לא יעזוב. כמובן שלא עזבתי עד שאני יוכל לדבר איתה,בסוף לא היה לה ברירה והיא פתחה לי (האמא של החברה לא הייתה בבית) היא שאלה מהא ני רוצה ואמרתי לה שאני רק רוצה לדבר איתה ולעזור לה" היא אמרה"אני לא צריכה עזרה מה את חשה את עצמך אמא טובה יא מיתעללת,עזבי אותי בשקט או שאני מזמינה מישטרה" מה לעשות ? האם להזמין לבת שלי מישטרה או לנסות שוב לדבר איתה ? בבקשה תעני כמה שיותר מהר.

אני בת 13ולפני שנה ניכנסתי לדיכאון ..בהתחלה לא ידעתי שזה דיכאון .לא הכרתי את זה כל כך .. המצב החמיר באמצע שנה ..וגם היה לי רע בבית ספר אז לקראת סוף שנה הלכתי לפסיכולוגית ..היא עזרה לי בשיחות וכאלה אבל לא יותר מזה .יצאתי מיזה בחופש כבר והמצב הישתפר ..עברתי בית ספר וטוב לי שם .. ועכשיו עוד פעם זה חוזר ..=( ובאמת טוב לי בבצפר עים חברים הכל ..ואנילא יודעת למה אני כל הזמן חוזרת לאותה הרגשה של דיכאון ..
אני ממש צריכה יעוץ ..איך להישתחרר מההרגשה הזאת ?..

היי פורום,

אני לא כ"כ יודעת לאן לפנות,אני מרגישה מאד לבד וכואב לי.

אני נערה בת 16וחצי,לומדת בכיתה יא.תלמידה ממוצעת בכיתה מדעית,יש לי חברים והכל נחמד.

הבעיה עם אמא.
בשנים האחרונות היחסים שלי איתה נהיו נורא קרירים,התרחקנו מאד.אנחנו מתווכחות מלא וכמעט על כל דבר.

אני מאד אוהבת את אמא שלי,ומאד מעריכה אותה אבל מרגישה שהיא לא מבינה אותי.

שלשום רבנו כי היא טוענת שנמאס לה ושהיא לא יכולה יותר להתווכח איתי כל הזמן ולהתמודד עם ה'דחף שלי להתנגד ולעשות דווקא'.
היא אמרה לי שהיא חשבה על זה והבינה שכנראה שהיא צריכה להתרחק ממני קצת.
שהיא מאד אוהבת אותי ותמשיך לאהוב אותו תמיד,אבל כנראה שהיחסים ביננו לא יהיו חבריים כי אנחנו פשוט לא מבינות אחת את השנייה.

זה אולי טיפשי,כי לכאורה מה שהיא אמרה נשמע הגיוני,אבל הרגשתי שתוקעים לי סכין בלב.
הרגשתי שאמא מוותרת עלי...מתייאשת.
אם האדם שאני הכי יקרה לו בעולם מתייאש ממני,אז מה נשאר?

כרגע היחסים ביננו קרים וקודרים ואני ממש לא הולכת להיות זו שתבקש סליחה,כי אני חושבת שלא משנה מה אעשה בתור אמא היא חייבת להלחם עלי ועל קשר טוב איתי.
אני פגועה וכואב לי,
מצד שני אני אוהבת אתאמא שלי ולא רוצה שככה יראה הקשר ביננו.

אני לא יודעת מה לעשות,וכואב לי.
לבד לי כי אני לרוב לא משתפת חברים במה שקורה לי,ודי מאפשרת להם לחשוב שאצלי 'הכל מושלם'.
אני הולכת לפסיכולוגית אבל המפגש איתה הוא פעם בשבוע בלבד,ורק במקרים דחופים אני יוצרת איתה קשר בין לבין...

אני לא בטוחה איזו תשובה אני מצפה לקבל,
אולי סתם אוזן קשבת ומישהו שיבין.

תודה וחג שמח.

היןם ראיתי טלוויזיה ותוך כדי אוננתי הדלת היתה סגורה ופתאום אמא שלי נכנסה וראתה אותי מיד קפצתי כזה וראיתי שהיא חייכה כזה לא יודעת , קיצר אנלא יודעת מה לעשות אני ממש מתביישת ..... אני לא יכולה להסתכל לה בפנים אני מפחדת שהיא תגיד על זה משו ... מה לעשות ??

שלום אני בת 14 הגובה שלי 1.64 ומשקלי 56. אני לא אוהבת איך שאני נראת.ואני רוצה לרדת במשקל,כמה אני צריכה ק"ג אני מריכה להוריד במשקל , ואיך?

היום ביתי היתקשרה ואמרה שהיא רוצה לדבר איתנו. כמובן שהסכמנו,חברתה והאמא של החברה וביתי באו,הבת שלי אמרה משהו שעד היום אני לא אסלח לה "אמא נכון מצאת גלולות נגד הריון בתיק שלי ? אז פעם שככתי לקחת אחת ויצא מצב שאני הריון." אני ובעלי חיבקנו אותה ואמרנו שאנחנו נעזור לה להוליד או להעפיל את התינוק. היא אמרה שהיא מעפילה אותו אבל היא צריכה אישור הורים,אמא של חברתה הוציאה מיסמך מעורך דין שאומר שהיא יכולה להיות האפוטרופוס של הילדה כי אנחנו לא כשירים ושאנחנו רק צריכים לחתום עליו והיא טטפל בבת שלנו כמו אמא. אני ובעלי היינו המומים שזה מה שהבת שלנו עושה לנו.לא חתמנו על המיסמך הזה ואמרנו שהיא הבת שלנו ושאין לה שום זכות לקחת אותה מאיתנו,הבת שלנו התחילה להישתולל ולהגיד"אתם פאקניג היתעללתם בי ! תנו לי לחיות חייים נורמלים כמו כולם בלי ההיתעללות הדפוקה שלכם ! (ידוע לנו שביתינו הייתה בהשפעת הסם הורוד וכך גם חברתה) לא חתמנו על המיסמך וגירשנו את האמא והבת ואת ביתינו נעלנו בבית בישביל לדבר איתה בהיגיון. הושבנו אותה על הספא ואמרנו לה:"אנחנו מוכנים ליסלוח לך על הכול נישלח אותך למוסד גמילה מהסם שאת מישתמשת בוא ניתן לך אהבה והכול רק תבואי הבייתה,תפסיקי ליגנוב,על תישתי ותעשני,ותיקחי סמים והכול יהיה בסדר " היא אמרה:" לא רוצה ! תעזבו אותי ותנו לי ללכת או שאני צורחת !" בשלב זה היא צרחה והיינו צריכים לתת לה ללכת. מה לעשות ? אני ובעלי כול שניה בוכים ועצובים ומנסים להיתקשר לנייד שלה אך היא לא עונה, מה לעשות ?
אשמח אם תענו כמה שיותר מוקדם.

אני שוברת את כול הבית וקושרת את אמא במיטבח ובורחת מהבית ומזמינה מישטרה שאתם מיתעללים בי !" בעלי יצא אם התיק שלה פתוח ופרש על השולחן את כול תכולתו התכולה הייתה: חפיסת סיגריות,הפלאפון שלה,בקבוק וודקה שלם (הגדולים האלה) מזרק מלא בסוג של חומר ורוד,בקבוק גדול אם החומר הורוד שבתוךה בוק היה די מלא) חפיסה של גלולות נגד הריון,חפיסת קומדומים שנישארו בהם רק 2 קונדומים ובקבוק של כדורי שינה. היא שיחחרה אותי ורצה לתיק שלה להכניס את הכול היא צעקה: " מחר אתם הולכים לכלא המזויין, זה המקום היחיד שמתאים לכם !" היא הלכה לחדרה ארזה מיזוודה אם כול הבגדים,הנעליים שלה וניראלי שאפילו עוד כמה דברים שהיא מחביאה. היא לקחה מפתח והלכה. בעלי ואני ניסינו ליקרוא לה ולירדוף אחריה אבל היא הייתה כבר במדרגות. אני ובעלי הלכנו לישון בוכים ואומללים שזה גורלינו. בבוקר בעלי ואני החטנו לעשות חיפוש בחדרה,חיפשנו סמים ודברים אסורים, הדבר היחיד שמצאנו זה בקבוק וודקה ריק וחפיסת סיגריות ובקבוקים ריקים של חומרים בישביל נרגילה ובקבוק חצי ריק אם החומר הורוד שמצאנו בתיק שלה. אני ובעלי עמדנו המומים שזה מה שהבת שלנו עוסקת בזמנה הפנוי. בדקנו על החומר באינטרנט ויצא שזה סם ממכר אסור למכירה ולשיווק שמי שנימצא אצלו הסם הזה הולך ל20 שנות מאסר היה כתוב שזה סם די מבוקש בקרב צעירים ושהוא לא מסוכן כול כך אבל ממכר במיוחד ומאוד יקר (המחיר היה נקוב אבל אני לא אציין אותו.)חיפשנו שוב בחדרה בישביל להיות בטוחים שאין עוד דברים שאנחנו צריכים לדעת בתוך אגרז המצעים שלה מצענו 30,000 ש"ח במזומן.(היא לא גנבה מאיתנו) שיערנו שהיא גנבה את זה מעוברי אורך תמימים. בעלי ציין שאם פה יש כזה סכום הוא לא רוצה לדעת כמה היא עוד גנבה. אחר הצהריים שאני ובעלי ישבנו ליבדוק עוד על הסם שמצאנו בתיקה.נישמע דפיקה בדלת וזאת היתה אמא של אחת החברות שלה,היא הייתה אם ביתי ואם חברה.הזמנו אותה להיכנס והיא אמרה שהיא תיתלונן עלינו במישטרה שאנחנו מיתעללים בה ונועלים אותה בחדר שהיא צריכה ללכת לבית הספר ושהיא תיקח את הילדה תחת חסותה כי אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה. אני ובעלי היינו המומים הראנו לה את החומרים שבחדר ומישום מה הם נעלמו (עבודה של הבת שלי וחברתה) היא אמרה שהיא גם תמליץ למישטרה לישלוח אותנו לפסיכיאטר. אני ובעלי היינו המומים ! ביתי חברתה והאמא הלכו אני ובעלי נישארנו ליבכות שזה מה שהבת שלנו עושה לנו (חשוב לציין שביתינו הייתה אם עניים אדומות וכך גם חברתה).היתקשרנו אל אמא של חברתה וביקשנו לשוחח אם ביתינו, האמא אמרה שהיא מרשה אבל זה לא פותר אותנו מהכלא על ההיתעללות שעשינו לה. הבת שלנו ענתה לטלפון ואמרה שהיא שונאת אותנו על ההיתעללות שעשינו לה ושאנחנו נלך לכלא+פסיכיאטר צמוד. אמרנו לה שאנחנו נעשה מה שנירצה רק שתחזור הביתה. היא אמרה שהיא עשתה פירסינג בלשון ובאף ואמרה שהיא שונאת אותנו ושלא נעז להיתקשר יותר. המצב ככה מאז אתמול. מה לעשות ?

היי,אשמח לדעה והעזרה שלכם..

אני נער בן 17 שכל החיים שלי הם מאבק אני לפעמיים כל היום בבית ומשעמם לי, ולפעמיים אני רק רוצה לצאת ולהנאות, אני חווה מצבי רח משתנים בדרך כלל והרוב אני מרגיש מין דיכאן אין לי כח ללכת לבית ספר, אין לי חשק להתקלח, וכל החיים שלי זה מחלחמה הן עם עצמי הן עם הסביבה וכול'...
אני מתחנן לחיים נורמליים אני לא רוצה להיותץ עשיר או להיות שמח כל הזמן אני רוצה פשוט שיהיה לי חייים נורמליים שאני ירגיש מאוזן נפשית כל פעולה אפילו הכי קטנה שנדרש ממני לעשות אני מוצף בהרגשות ומחשבות, ומאבקים פשוט נמאס לי..
האם גם אתם הרגשתם ככה?, מה עלי לעשות?

זה יעבור בזמן הקרוב ?

אנילא חולמת סיוטים .ההפך ..חלומות די טובים =/
אנילא זוכרת בבירור את החלומות ..אני זוכרת שאני ניפגשת
עים אנשים שאנילא מכירה או חברים ..וכאלה

שלום .
אני בת 14 בכיתה ט' והבעיה לי התחילה לפני שנה בערך ..
חברה שלי ישנה אצלי ובבוקר היא אמרה לי שאני צועקת בתוך שנה ..
ולא זכרתי את זה בבוקר ..מאז זה קורה לי כמה פעמיים בשבוע..
ממה שקראתי זה קורא לילדים בגילאי 4-6 ..
אז אני רוצה לדעת למה זה קורא ואים זה לא טוב בגיל כזה .?

תודה מראש =]

אולי באמת, הימים הנוראים האלו, הם זמן טוב לחשבון נפש, אולי המקום הזה, של לחשוב שהילד המתבגר שלי הולך לו לאיבוד,במקום להשתגע עליו ולהתפוצץ כל שני וחמישי...אולי באמת אני פשוט לא מבינה אותו?

השנה עליתי לכיתה י' (בת 15) והתחילו לנו המגמות בבית ספר.
אני בחרתי במגמת תיאטרון שמשכה אותי מההתחלה, בשיעורים הראשונים היה נחמד מאוד, ובשיעור שהיה לי אתמול , הינו צריכים להכין קטע באורך 2 דקות ...
וכשהצגנו את הקטע מול הכיתה , שהיא כוללת 23 תלמידים בסך הכל ...
כמעט רעדתי ולא הייתי בטוחה בעצמי, לא נהנתי מזה והתפדחתי מאוד, היו לנו המון פשלות וזה יצא די מעפן ... לפחות ככה אני ראיתי את זה . הפרטנריות שלי התביישו ולא היה לי עם מי לעבוד ובלשון המועטה, הן לא עזרו לי לצאת מהמבוכה .

אני יודעת שאני צריכה לקחת את זה יותר בפרופורציות, אבל אחרי זה חזרתי לשבת ופשוט הרגשתי סחרחורות וכאבי ראש קלים, לא הצלחתי להתרכז בשיעור ולא הוצאתי מילה מהפה ... ושאר השיעור עבר פשוט נורא ואיום .
אני לא יודעת מה לעשות , אם לעבור מגמה או להמשיך לנסות בתיאטרון.
לא ציפיתי שעל ההתחלה יתנו לנו קטעי משחק כי אנחנו בכל זאת מתחילים.
והייתי רוצה לקבל ייעוץ מה כדאי לעשות, איך לעשות ... או פשוט כמה מילות עידוד כי אני באמת צריכה את זה

הבת שלי בת 17.5 ובשנה וחצי האחרונה היחסים שלנו עלו על שירטון היא משקרת בלי הפסקה נעדרת או מאחרת לבית הספר ולא תורמת כלום בבית היחסים הגיעו לפיצוץ ביום שהיא לא הלכה לבית הספר והודעתי לה שהיא לא יוצאת מהבית אז היא אמרה לי בתגובה שהיא יוצאת ויותר מכך היא עוברת לגור אצל אבא שלה וכך עשתה אני שבורה והרוסה ולא יודעת מה לעשות בפעם האחרונה שדיברתי איתה אמרתי לה שהבית פתוח בפניה תמיד אבל היא צריכה לדעת שיש חוקים בבית והיא צריכה למלא אותם רק כדי להסדיר את הרושם החוקים הם לא לישון מחוץ לבית (בגלל שהיא שקרה במספר פעמים לגבי מקום השנה שלה) והחוק השני לא להעדר/לאחר לבית הספר והיא לא היתה מוכנה לקבל את זה ועזבה לאיש שבקושי מכיר /ראה אותה

אני די המומה עדיין. יש לי בן מקסים ורגיש בן 14, עם הפרעת קשב וריכוז ולקויות למידה. מתמודד יפה עם הלימודים בעזרת קונצרטה. נער חברותי שעסוק בהתגברות המינית שלו, אני מניחה כמו רוב בני גילו.
אתמול הוא שלח לי SMS ושאל אם הוא יכול לשכב איתי רק בשביל הנסיון. ביקש שלא אדבר איתו על זה אלא רקאכתוב SMS. קשה לי לכתוב את הדברים הללו אבל בכל זאת. אני די בשוק מאז, לא דיברתי עם אף אחד על זה ולא מסוגלת.
אמרתי כמובן שלא והסברתי ארוכות למה.
רציתי לשאול - האם זה נורמלי שנער בגיל הזה ישאל שאלה כזו. וגם אם זה נורמלי, מה עושים ?

בתודה