פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

שלום,
כן כאבי בטן יכולים להיות פסיכוסומטיים ולייצג חרדות ולחצים, ישנה תופעה של כאבים הנקראית "מעי רגיז" , היא בעיקרה נובעת ממתחים נפשיים. כבר יש רמזים על כך שהתמודדות חברתית עם כל הכתה או עם לימודים גורמת לו למתחים. ואולי ישי נטיה להימנעות מכך. יש לשקול התערבות טיפולית ממוקדת בחרדות כמו טיפול קוגניטיבי - התנהגותי, אך גם טיפול דינאמי כול להועיל , יש לשקול זאת בעזרת איש מקצועי , תלוי בנתונים נוספים שאין ברשותי.

כול טוב,

שלי ורדי

שלום לך
לפי מה שאתה מתאר הילד נמצא יותר מ6 שעות מול המחשב בכל יום. אין ספק שזו התמכרות חמורה.
לצערי הרב במקרים כאלה הבר היחיד שנותר לעשות הוא להוציא את המחשב מהבית לתקופה ארוכה שלפחות 3 חודשים. שום דבר אחר לא יעשה את העבודה. זה גם לא יהיה נכון לתת לילד להתמודד עם בעיה כזו בעצמו. הוא לא יצליח למנוע מעצמו ישיבה מול המחשב. שוב לצערי, זה ממש כמו גמילה מסמים או מאלכוהול. נגעת נסעת ופה לא לוקחים סיכונים, יש לתת לילד את הקרקע המתאימה ביותר להתמודד עם הקושי וזה להסיר את המכשול העיקרי.
אישתך חייבת להפגש עם מומחים בעיניין כדי שיפקחו את עינייה ואם היא לא מסוגלת לשתף פעולה אז לפחות שלא תתנגד ותתן לך להוביל את המהלך.
אל תוותר בשום פנים ואופן!!!!!!
בהצלחה

שלום רז
אם להסתמך על מה שכתבת נראה שקרה משהו טוב. גילית באמת את סדרי העדיפויות האמיתיים של "חברתך" וגילית גם שהם לא תואמים את שלך. מה היה קורה אילו אחיזת העיניים הזו היתה ממשיכה יותר זמן?
זה הזמן לעשות הערכת מצב פנימית ולשאול את השאלה המתבקשת: על פי איזה עקרונות את מגדירה חברות? והאם עקרונות אלו באו לידי ביטוי במערכת זו? כל פעם שמסתיימת מערכת יחסים היא מלווה בכאב. אין מה לעשות, כך אנו בנויים. זה אומר שאם תחליטי לסיים מערכת זו יהיה כאב על האובדן אך כשההחלטה מגובה בסיבה אמיתית הכאב נסבל יותר ויש שלמות פנימית.
בהצלחה

תודה רבה קודם כל.
לא כך אני מגדירה חברות אמיתית,חברות זה קודם כל לדאוג לחברה,לשאול מה איתה ואח"כ לבצע דברים שיכול להיות שיפגעו בה.
כבר חודשיים אני מרגישה שהחברות הזו היא לא אמיתית,היא צבועה,והיא מלווה בצורך מתמיד של חיזוק הקשר מצידי..כלומר אם אני לא מתקשרת אז היא לא טורחת לדבר איתי.
האם כדאי לסיים את החברות הזו? מבחינתי כן אבל אני מפחדת שהפסדתי חברה בגלל שקשה לי.
האם הסיבה שלי מוצדקת? אשמח לשמוע!

שלום שוב
לא יודע אם אנחנו מחפשים צדק!!!
נראה לי נכון יותר לחפש את תחושת הבסדר או מה שנכון ומתאים. יש פה משהיא שלוקחת אותך כמובן מאליו וזה פשוט לא מתאים לך יותר. הצעתי היא להתרחק אבל לא לסגור דלתות, וגם לא לבנות ציפיות. והיה והתרחקת והיא לא שמה לב לכך, זה אומר שצדקת ואין לכן סיבה אמיתית להשאר בקשר. והיה והתרחקת והיא כן שמה לב ושואלת מה קרה, יש פה הזדמנות להגיד מה יושב לך על הלב ומשם להמשיך בחברות ממקום חדש.
אלה החיים רז, נפגשים מתראים מחסירים וכך ממשיכים. יש לך המון מה להציע לאחרים, כך שאם קשר זה לא ימשיך, לא נורא, יהיו אחרים שיוכלו להכיר אותך ולאהוב אותך ואת להחזיר אהבה.
בהצלחה

שלום לך
מצד אחד אני ממש במבין את הרגשתך ומזדהה איתך. זה יכול להיות מאוד מתסכל לקבל יחס שלפי דעתך לא טועם את גילך ובגרותך. מצד שני אני מבין לחלוטין את הוריך ואת החששות שלהם ביחס אליך עם האבחנה שכנראה את מתבגרת להם מהר מידי. מה גם שהעולם שלנו בחוץ הולך ומשתגע, דבר שלא מוסיף לרוגע אם בכלל.
אז מה עושים?
מגיעים לעמק השווה כשמה שמוביל אותך זה היכולת לספק להם את הבטחון שכלכ כך חסר להם.
הצעתי היא לסכם איתם תנאים שיאפשרו לך לצאת ולהם להרגיש שאת בסדר.
למשל:
את יוצאת רק בקבוצות גדולות של חברים, מינימום 5 בנות עם בנים.
נוסעים בצורה מאורגנת וחוזרים בצורה מאורגנת.
כל זמן קבוע, נגיד, כל שעה וחצי, הם יקבלו ממך טלפון שהכול בסדר.
אז בעצם במקום שאמא שלך תתקשר לראות מה קורה את לוקחת אחריות ודואגת שהיא לא תדאג. לשנות אותם לא תצליחי, ולריב אתם יהיה מיותר ורק יעכיר את האוירה, לכן נראה שיהיה נבון יותר לבוא ממקום של שיתוף פעולה וסיפוק של כל הדרישות שלהם ביחס ליציאות שלך ללא וויתור על היציאות.
בהצלחה

היי אוראל,
קודם כל אני מעריכה את העמדה שלך חבדוק ולהכיר את עצמך ואת המניעים הנסמוים מן העין לרגשותייך השונות.
את אומרת שהתחלת לאחרונה להתאהב באנשים... זאת אומרת, היו כמה בחורים שליבך יצאה אליהם.. ולא אחד. הסיבה שבנות נמשכות לבנים בוגרים מהן בשנים רבות נובעת לעיתים מצורך בלתי מודע להיות במערכת יחסים המספקת הגנה, למידה וצורך שבן הזוג יוביל אותן אלה בעצם ת תפקידי האב, האם והדמויות המגוננות בחיינו, ואם קים חסך אנשים נוטים לחפש תכונות אלו אצל בני זוגם.
סיבה שנייה כרוכה בצורך לגדול מהר, לסיים את הילדות וההתבגרות, להשתייך לעולם המבוגרים, כדי לחוש חופש, כוח ושחרור מסיטואציות בהן סמכות אחרת שולטת עלינו.
הדרך המהירה לכך הינה דרך מציאת בן זוג מבוגר.
סיבה שלישית קשורה בתחושה אמיתית של הבת שבאמת מרגישה עצמה בוגרת מבני גילה. יש לה בשלות רגשית מוקדמת הן כי חייה בבית בו יש מבוגרים רבים ולמדה את השפה של המבוגרים, או קיבלה תפקידים של בוגרת וכך התבגרה מוקדם. יש לה תחושת ניכור מבני גילה ומוצאת שפה משותפת עם הרצינות של בני זוג בוגרים ואחראים.
מקווה שעזרתי..

שלי ורדי

שלום לך,
זו דילמה קשה, לקחת אחריות על אחותך, אך אם את חושבת שהתערבות של האם תזיק, תקבעי עם אחותך לרופאת נשים, תבקרו ביחד, ממלא היא לא יכולה לקחת גלולות בלי מרשם כך יש הזדמנות לקבל איזהו הסבר על האם כדאי או לא כדאי לקיים בכלל יחסי מין בגיל זה וממה צריך עוד להיזהר האם בכלל כדאי גלולות , אילו גלולות כו'. אם הכוונה שלך שאחותך מבקשת שתקני גלולות גם בשבילה, את זה אני לא ממליצה.
בכל מקרה, את יכולה לשוחח אתה על הדברים, עד כמה היא בשלה לזה, האם החברות שלה חזקה ומספיק טובה כדי שתתחיל לקיים יחסי מין, אם לא התחילה כבר... היא צריכה אותך להכוונה. זה יכול לחזק את הקשר ביניכן.

בהצלחה,
שלי

שלום לך
נראה שיהיה זה נבון לשמור את פרטיותה של אחותך אך לקחת אחריות וללוות אותה בכל התהליך. אני ממליץ בתוקף רב לאחותך לקחת החלטה נבונה ולהבדק לפני קיום יחסי מין את הבדיקות הנדרשות וגם לבן זוגה למען הסר חשש מהדבקות במחלות מין.
יש אפשרות לערוך בדיקות מקיפות ולקבל הדרכה בצורה אנונימית וללא תשלום בסודיות מוחלטת במרפאת לוינסקי מטעם משרד הבריאות בת"א.
בהצלחה

שלום לך
נו, כל הכבוד לך אבא שיש לו מערכת יחסים כזו שבנו בא להתייעץ. באנגלית התאהבות -inlove , כלומר הזדהות עם העובדה שאתה אטרקטיבי. אתה בעצם מאוהב בעובדה שרוצים אותך. כנראה שבנך לא סתם התאהב בבחורה הזו, היא תרמה לכך את חלקה. בכל מקרה, יעץ לו להיות הוא עצמו ולהתעניין בחייה. להיות במצב ששואל שאלות ולא במצב שמספר על הצלחותיו.
בנוסף שיקח בחשבון את העובדה שאם יש לו חששות אז כנראה גם לה יש וזה טבעי.
שיאמץ את את הגישה שאומרת בתוכו: אני בחור טוב, ישר, עם כוונות רציניות שיש לו הרבה מה להציע ואם היא היא המתאימה היא כבר תשים לב ותענה.
בהצלחה

שלום לך,
את מבינה כי הבן במצב קשה, האם לא צריך להודיע לצבא? אולי הדכאון גם עקב הגיוס? תדחפי אותו לבקש לשוחח אם קב"ן אל תשאיר את המצב כך. מסוכן שיתגייס כך

שלי ורדי

שלום רב
לענות על שאלתך הספציפית לא תתן את המענה הנדרש. נראה שיהיה נכון יותר לשניכם לעבור הנחייה או אימון מקדים לתהליך שאתם עומדים לעבור. יהיה צורך לתת מענה למכלול רחב של קשיי התאקלמות הן של בתך והן של בתו. בגדול, כל החלטה שתקחו צריכה להיות מבוססת על הבנה של התוצאה בעקבות. לגופו של עניין:
את ובן זוגך צריכים להגיע להסכמה האם בתו יכולה לבוא מתי שהיא רוצה אליכם הביתה. מין הסתם, יהיה כדאי שגם לה תהיה הפינה שלה כדי שתרגיש בבית. נראה לי שיש לך חששות, ואת לא לגמרי מקבלת אותה כמו שהיא?
אפשר להתגבר על הכל, רק שזה מצריך תקשורת, סבלנות, וקבלת האחר ללא שיפוטיות......
בהצלחה

שלום לך
נראה לי שהבן בתור מתבגר צעיר, מתקשה לראות בך גם כאבא גם ככבר עם צרכים מיניים, ואולי גם את חברתך, וזה מביך אותו. או שהוא מתקשה לקבל שאשה אחרת ולא אמא שלו נמצאת בתמונה, שהרכב משפחתי חדש נוצר. הלינה של חברתך אצלך והמגורים הכמעט משותפים גרמו לתחושה הזו.
מה שאני לא מבינה ולא יודעת זה האם כן קיבל את חברתך לפני כן והסכים לישון בסופי שבוע אצלך, ומה גרם לשינוי בעצם? תיתכן נסיגה והתרחקות עקב גיל ההתבגרות אליה הוא נכנס, הדחפים המועצמים אצלו והמבוכה כפי שתיארתי לעיל.
אני חושבת שאתה צריך לתת לזמן לעשות את שלו בלי להאבק אתו, להגיד לו שאתה מצטער ותמיד מחכה לו , להתעקש מעט כדי לא לתת לו תחושה שאת המוותר עליו , אך לא יותר מדי. אם אתה גר קרוב לגרושתך, אז לפחות תזמין אותו לשבת בבוקר או תמצא לעשות אתו משהו משותף לבד, אתה והוא. ייתכן שהוא צריך אותך גם לעצמו יותר, והתחיל לחשוב ולהאמין שההשקעה שלך בחברתך גוזלת ממנו את תשומת הלב שלך.
תמשיך להיות אבא אוהב, תנסה ללכת בין הטיפות ואני מאמינה שהכל יסתדר.

בהצלחה,
שלי ורדי

תודה רבה על תשובתך.

לשאלתך:
לפני כן הוא הסכים לישון אצלי,אני חושב שהוא לא רוצה לישון אצלי יותר בגלל גרושתי שגם איתה היחסים שלי טובים.

האם כדי להציע לו לבוא לישון אצלי פעם בחודש בלי חברתי?
אשמח לתשובה.

תודה ויום מקסים

שלום שוב,

כן, נראה לי נכון להציע לו זאת, ישמח בטח שאתה מפנה לו מקום רק בשבילו,

בהצלחה,

שלי

שלום לך
כסיסת ציפורניים יכולה להעיד על סוג של מתח. והיה וזה התחיל בעבר זה לא אומר שזה מעיד על מתח עכשווי. הבעיה עם כסיססת ציפורניים היא שזה נהפך להרגל.

שלום גלי
בגדול פעלת נכון. אין לך כל רצון לתקשר עם אדם שמקלל ומתנהל באלימות מילולית. זה המסר שאת מעבירה ואין פה מקום לשיחות נפש. יהיה כדאי שגם בן זוגך יאמץ גישה זו. בנוסף כמו שציינת אם הוא מחליט לא לשתף פעולה יש לכם את כל הלגיטימציה לצמצם את מכלול השרותים שהוא מקבל מכם, דמי כיס שיחות, טלויזיה, מחשב , המסר צריך להיות ברור: מדברים בצורה מכובדת בבית ומי שלא עומד בעיקרון הזה לא יכול להשתתף בחיים המשפחתיים הפעילים נקודה ,וכמה זמן שזה יקח לא משנה. אם לא תעמדי חזק ונחושה היום על עמדה זו תצליחי להרוס את מערכת היחסים שלך איתו בעתיד מאחר והוא יקח אותך כמובן מאליו.

שלום יעל
על פניו, לפי מה שאת כותבת יש לנו עסק עם בחור צעיר סופר אינטליגנטי, נחוש בדעתו, בעל כריזמה לא מבוטלת שנמצא בתחילתו של גיל ההתבגרות או איך שאני קורא לזה גיל ההתנגדות. אז קודם כל, הגיע הזמן להפנים את העובדה שכיתה ו' לא תחזור ואנחנו נכנסים לשלב חדש, מאתגר, לא פשוט, אבל מאוד מעניין.
לבנך יש את הבחירות שלו לגבי מי הם חבריו ויש לכבד זאת, במקביל יהיה כדאי ליצור מערכת הסכמים בינכם שתבהיר מעל לכל ספק ותרחיש מה הם הגבולות ומה הם הזכויות שלכם בתור הורים שלו ושלו בתור בנכם. יהיה כדאי לאפשר מידה מסוימת של חופש ביחס לעבר על בסיס של שיתוף פעולה בבית הספר ולקיחת אחריות בבית. המשפט המוביל: אם אתה רוצה שיתנהגו אליך בצורה בוגרת אז קח אחריות על כך וכך. שימו לב לא להפיל עליו משימות שהן למעלה מיכולותיו. שימו לב שבהסכם יש צד שמסדיר מה קורה: בית ספר, עזרה בבית, זמני יציאות, זמן מחשב ועוד. וצד שני שמסדיר את מה שקורה כשלא עומדים בהסכם, דהיינו "התשלום" את צד התשלום הוא מחליט, לא אתם. כך שאם הוא מאחר מיציאה והוא קבע שאם זה קורה לא יהיו דמי כיס במשך שבועיים, זה מה שיקרה ועליכם ההורים למצות את ההסכם עד הפרט האחרון. כלומר נוצר מצב שבו אין לו את מי להאשים מלבד את עצמו וכך ההתנגדות שלו כלפיכם יורדת. במקביל הוא מפתח אחריות משמעת עצמית ויכולת שליטה.
קחו בחשבון שתהליך כזה לוקח זמן.
בהצלחה

האם אנו ההורים אמורים לעצב את הגבולות שלנו על פי גבולותיהם של הורים אחרים? מה קורה אם ההורים מרשים לילדים בגיל 13 להישאר בחוץ עד 4 בבוקר ואני לא, האם אגרום לבני להיות שונה ולא "מקובל"? האם עלינו להתאים את עצמנו לסביבה למרות שהגבולות שלה לא מקובלות עלינו?

שלום ,
אני לא יודעת חמודה,
מוקדם עדיין כדי לגבש זהות מינית, ולתת לך תשובה אם את בעלת נטיות לסביות. אולי כן ואולי לא. מה שהכי חשוב שתהיי בן אדם טוב, לסבית או סטרייטית.
עם הזמן תדעי, תגלי את עצמך. את כרגע מגלה את המיניות ואת הגוף שלך ואין משהו רע בזה, כנראה את מקדימה מעט בהתעניינויות האלה, אך כך את ,ואת לא היחידה , אז כדאי לקבל את עצמך, העיקר לא להפסיק לחתור אל האמת של עצמך.
זה מפחיד להיות שונה, אני מבינה אותך. אך שוב, רק עם הזמן תדעי מי את ועדיף תמיד להיות אמיתית. יכול להיות שזה שלב בהתעניינות שלך וזה יעבור.
אני רק מקווה שזה לא לוקח את כל זמנך ואת מצליחה להתנתק ולתפקד בתחומים אחרים כמו לימודים, חברים וחוגים. אם כן וזה נמשך זמן רב ואת ממשיכה להיות עצבנית ומדוכאת, תבקשי עזרה מקצועית. תבקשי גם מהורייך לקנות עבורך ספרי הדרכה לגיל ההתבגרות, יעזרו לך. יש הרבה מידע בטח באינטרנט אך בספרים המידע מאורגן, רלבנטי ומועיל יותר.

שלי ורדי

ב

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=237 id=link]זהות מינית, תפקוד מיני[/a].

כמובן!!!
זה נקרא סקס יבש ומספיק שנוזלי רירית מאיבר המין של הבחורה באים במגע עם חתך ואפילו מיקרוסקופי באיבר המין הגברי ואפשר להעביר מחלות.
אני מציע בכול מקרה ללכת להבדק.