פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

שלום לך,
אני מבינה נכון. את מדברת על כך שאת אוהבת אותה אהבה רומנטית?
העובדה שאתן לא נפגשות כבר שנה, אומרת בעצמה משהו, למרות שהמרחק באמת מפריע. כנראה שלה קצת עבר, אבל עדכמה אפשר להחזיק קשר בעוצמה גבוהה כאשר הוא רק וירטואלי ואף פעם לא נפגשים?. העובדה שאתן מדברות כל יום 10 דקות אומרת שהקשר שלכן משמעותי, וה די טבעי שלא תדברו במשך שנה 5 ש' כל יום!!
לשאלתך האם כדאי לשתף אותה בהרגשתך אליה- זה מאד אישי ותלוי באופי שלך, האם חשוב לך להיות הכי אמיתית אתה, אז כדאי להגיד לה ולהסתכן כי התגובה שלה עלולה להיות התרחקות. אך מה חשוב קשר אם אנחנו לא אמיתיים? הייתי מציעה לך לחכות עם השיתוףהזה של הרגשות שלך אם היית פוגשת אותה לפחות פעם אחת בזמן הקרוב, והיית בודקת "על אמת" את רגשותייך, אך מכיוון שלא יקרה כנראה בקרוב, האופציה הזו קלושה.
בכלל, כדאי לך לחשוב מחדש האם באמת את מסוגלת לאהוב מישהו/מישהי שלא פגשת מעולם...
עד כמה שאת מדברת אתה ומכירה אותה, אין כמו קשר שלפנים מול פנים. ייתכן כי תרגיש דברים אחרים במצב האמיתי.פיתחת תלות רגשית אליה, זה יותר נכון להגדיר כך את רגשותייך, את חושבת עליה, היא נותנת לך הרבה, אולי הההתייחסות שלה אלייך מיוחדת ואת צריכה אותה. זה אומנם קשר רגשי, אך האם זא אהבה באמת.. רק המציאות תוכיח...
תבדקי בתוך ליבך מה שבא לך יותר, נדמה לי שאת רוצה להגיד לה מה את מרגישה, אז אני בעד..


בהצלחה,
שלי ורדי

אמ זה לא לא נפגשנו כבר שנה - אנחנו מדברות שה אבל אף פעם לא נפגשנו ..
ועוד משהו - אני והיא רוצות לקבוע בחופש הגדול לראות אחת את השניה סוףסוף , ואני מפחדת שאם אני אגיד לה זה ייצור מצב לא נעים והיא תתרחק ממני - אבל מצד שני אני סובלת מזה הרבה זמן - אניממש בדיכאון בגלל זה ..
להגיד לה בכל זאת ?

קשה לי לענות לך, אולי תנסו להיפגש בשבועות למשל, שיש לכן קצת חופש מבית הספר, את חייבת לעשות את הפגישה הזאת מהר. אולי תצטרכי את לנסוע לכיוון שלה כי חשוב לך יותר שהפגיעה תעירך כמה שיותר מהר. אך בכל מקרה אם תגידי לה את רגשותייך אחרי הפגישה, גם אז יש סיכוי גבוה שתתרחק, לא נראה לך? לא ענית לי על השאלה האם מדובר באהבה רומנטית...

שלי ורדי

כן ..
אממ ותודה אני אגיד לה אתזה עכשיו ...

אמ זאת תגובה קצת באיחור אבל רק רציתי לעדכן
אני ממש שמחה שלא אמרתי לה לחברה שלי מה אני מרגישה אליה ..
חזרנו לדבר רגיל - וגיליתי שדווק אני הייתי הבעיה בשיחות ובגללי לא דיברנו הרבה זמן ..
אז השתנתה לי ההתנהגות ואינלי מושג איך לשנות אותה בחזרה ..
מקווה שזה יסתדר איכשהו עם הזמן

שלום דנה,
נשמע מדברייך כי לבנך יש חרדה חברתית הבאה לידי ביטוי בעיקרבמסגררות לא פורמליות. בבית הספר יותר קל לו כשיש מסגרת ומעט הפסקות. יש לו כנראה מעצורים והוא לא משוחרר, עוצר את הדחפים שלו.
יש להבין שבגיל הזהמתחיל תהליך הורמונאלי פנימי אצל הבנים ובדרך כלל הם מאד שובבים...
ייתכן כי עדיין לא הגיע לבשלות הזאת או שתמיד הייתה לו חרדה חברתית כלשהי, שהייתה מוגנת ע"י נוכחות ההורים. היום, כשרוב חבריו מתחילים לבלות יותר מחוץ לבית, הואמתקשה לעשות זאת. ייתכן שהחרדה קשורה למידת העצמאות שלו מכם, ההורים. האם היה לו תמיד קושי עם בני גילו, היה לו קושי להרגיש שייך לחברת בני הגיל, לשחק כשווה, להתחלק, להשתובב?
כדאי לדבר עם המורה שלו, אולי לה יש כמה רעיונות לאור זאז שהיא רואה אותו כל יום בכתה, אולי לחשוב על חוג כלשהו....
להניח לגמרי, לא לחשוב ולהתכוונן איך לעזור לו , אני לא ממליצה, אך גם לא ללחוץ מדי בלי להבין ולטפל בסיבות לחרדה גם לא ממליצה. אם אתם לוחצים או נראים דואגים ביחס למצבו, זה ינמוך עוד יותר את הדימוי העצמי שלו, וזאת אתם לא רוצים. אם המצב לא ישתנה במשך תקופה, כדאי לחשוב על ייעוץ יותר מקצועי.

בברכה,
שלי ורדי

הי אור
גשי ודברי עם העוסיות. אל תוותרי על רצונותיך והילחמי על בריאותך. בנוסף סודיות היא מובטחת אלא אם אלימות מעורבת כלפיך.
בהצלחה

לא ולא. את בסדר גמור ואל לך לפתח רגשות אשמה בנושא.
אני מבין שהוריך חיים בנפרד?
האם יש לך עוד אחים?
ואיך היית מגדירה את מערכת היחסים שלך איתו?

הי מיטל
נדמה לי שאת חייה באמת במשפחה מסובכת, ואפשר להבין בהחלט שלא קל לך במסגרת המשפחתית, ומהיחס של אביך. ההורים שלך מתנהגים כגרושים לכל דבר, בעצם פרודים, יש להם בית משלהם לכל אחד, והסדרי ממון. אני רק לא מבינה , האם לא הודיעו לכם, הילדים (אני מקווה שיש לך אחים..) שנפרדים? זה נראה לי הזוי, אם לא דיברו אתכם על שינוי הזה בחייכם...
מדברייך על הסיטואציה שתיארת אפשר להזדהות עם ההרגשה הכבדה שלך לגבי האנכויות של אביך והקושי לו לשים את הצרכים שלך מעל הצרכים האישיים שלו.
אני לא חושבת שעשית משהו לא בסדר או לא מקובל , כמו כל ילד ביקשת שיממן לך פסיכומטרי, זה לא מותרות, זה לצרכים לימודיים ולעתיד שלך. אביך אולי מעוצבן על אמא או על עצמו ואיכשהו לא מ ומתעל כעס עלייך.

יתכן שעם אביך כדאי לך להיות לבד, לבקש ממנו שיקח אותך מחוץ לבית, לדבר אתו ללא נוכחות אמך, לבלות אתו גם. יש לי הרגשה ששהותו בבית מלחיצה אותו. בנוסף, אם הם לא הסבירו על הפרידה ביניהם, הם חייבים לך הסבר.
אתם צריכים ייעוץ מפשחתי, ללא ספק, .
אם הרגשות שלך קשים למשך תקופה ארוכה, תפני ליועצת, תשתפי אותה ותבקשי ממנה לערב את הורייך ולהפנות אותם לטיפול משפחתי ך. באמת-באמת, מגיע לך יחס טוב יותר ותחושת וודאות על מה שהולך בבית ועל הסדרי הראיה עם אביך.

כל טוב,
שלי ורדי

שלום שוב!

אבא שלי עובד מחוץ לעיר דבר שמקשה אליו להגיע אחרי יום עבודה הביתה. זה לפחות מה שהוא אומר.
כמובן, שיש לו מקום מגורים נפרדים מאיתנו(ממני ומאמי).
אני כועסת על אמא שלי שנותנת לו אפשרות לעשות מה שבא לו ולפעמים מעודדת אותה להפרד
איתו בגלל שלפי דעתי מערכת יחסים כזו לא תחזיק הרבה מעמד, אמא שלי סה''כ בת 45 ואני רוצה שהיא תהיה מאושרת גם אם זה יהיה עם גבר אחר.
אני בת יחידה במשפחה ואולי קצת מפונקת אך בכל מקרה איני חושבת כלל שמימון פסיכומטרי זה
"ביג דיל" בשביל שני הורים עובדים. וכמו שאמרה שלי,כנראה שגורם הבעיה זה היחסים המתוחים בין הוריי ולא הכסף.
מערכת היחסים ביני לבין אבי זוהי מערכת הבנויה על הרבה דרישות מצד אחד.
מגיל צעיר אבא שלי מחנך אותי להיות "סופרוומן" מה שנקרא, כלומר, לדעת לבשל, להצליח בלימודים ולדעת לעשות כמה דברים בו זמנית.
כיוון שאני בת יחידה במשפחה כמו שכבר אמרתי אבא שלי מצפה ממני להכי הרבה שרק אפשר. בזמן שהוא כבר 5 שנים לא עוזר לי להגשים את הציפיות
שלו חוץ ממזונות ובגדים שזוהי מחוייבות שלו הוא לא נותן כלום, לא חום, לא כסף ללימודים וגם לא את הנוכחות שלו כשאני צריכה אותו.
הוא לא מדבר איתי קרוב לשבועיים, ואיני יודעת בכלל למה...
להתקשר אליו ראשונה? ואם כן מה להגיד?
אשמח לתשובה מהירה.


בתודה מראש
מיטל

שלום שוב!

אבא שלי עובד מחוץ לעיר דבר שמקשה אליו להגיע אחרי יום עבודה הביתה. זה לפחות מה שהוא אומר.
כמובן, שיש לו מקום מגורים נפרדים מאיתנו(ממני ומאמי).
אני כועסת על אמא שלי שנותנת לו אפשרות לעשות מה שבא לו ולפעמים מעודדת אותה להפרד
איתו בגלל שלפי דעתי מערכת יחסים כזו לא תחזיק הרבה מעמד, אמא שלי סה''כ בת 45 ואני רוצה שהיא תהיה מאושרת גם אם זה יהיה עם גבר אחר.
אני בת יחידה במשפחה ואולי קצת מפונקת אך בכל מקרה איני חושבת כלל שמימון פסיכומטרי זה
"ביג דיל" בשביל שני הורים עובדים. וכמו שאמרה שלי,כנראה שגורם הבעיה זה היחסים המתוחים בין הוריי ולא הכסף.
מערכת היחסים ביני לבין אבי זוהי מערכת הבנויה על הרבה דרישות מצד אחד.
מגיל צעיר אבא שלי מחנך אותי להיות "סופרוומן" מה שנקרא, כלומר, לדעת לבשל, להצליח בלימודים ולדעת לעשות כמה דברים בו זמנית.
כיוון שאני בת יחידה במשפחה כמו שכבר אמרתי אבא שלי מצפה ממני להכי הרבה שרק אפשר. בזמן שהוא כבר 5 שנים לא עוזר לי להגשים את הציפיות
שלו חוץ ממזונות ובגדים שזוהי מחוייבות שלו הוא לא נותן כלום, לא חום, לא כסף ללימודים וגם לא את הנוכחות שלו כשאני צריכה אותו.
הוא לא מדבר איתי קרוב לשבועיים, ואיני יודעת בכלל למה...
להתקשר אליו ראשונה? ואם כן מה להגיד?
אשמח לתשובה מהירה.


בתודה מראש
מיטל

היי מיטל,
קשה לפעמים להבין למה אביך מנוכר כל כך ועסוק בחייו, בעוד שיש לו רק בת אחת לגדל. נראה איכשהו שהוא מבלבל בין הקשר עם אמך לקשר אתך ומתרחק גם ממך. תנסי לא להזדהות יותר מדי עם אמא, כדי להשאר דמות מובחנת יותר במשפחה, לא להרגיש אליו רגשות דומות לאלו של אמך, ולצפות לקשר שונה בינך לבינו.
הוא רואה אותך בדרך מסוימת כמבוגרת טרם זמנך, מצפה ממך להרבה, קשה גם להבין למה דוקא לפסיכומטרי לא עוזר לך, הרי הוא רוצה שתצליחי. הוא מאד עסוק בחייו, ובכעסים על אמך ומתקשה להבין נכון להיום. הרבה דברים לא מדוברים במשפחה שלך..
.האם את יכולה לפנות לאמך ולבקש ייעוץ פסיכולוגי ובדרך הזו למצוא לך מטפל-בן ברית שיגייס את ההורים לשינוי הקשרים וההתנהלות במשפחה?
אם אמך מסרבת או חלשה, ניתן לפנות למישהו בבית הספר, יועצת או פסיכולוגית, אך צריך לספר להן חלק מהדברים שקורים במשפחה. אני חוששת יש הרבה סודות ודברים נסתרים שמחייבים אותך לפתוח ולספר אותם, בניגוד להתנהלות המשפחה היום. את נדרשת לאומץ רב (נראה לי שיש לך וגם את מספיק בוגרת לגילך ורואה דברים) כדי לעצור את אופן ההתנהלות של הורייך, כיזה הכי נכון מבחינת בריאות נפשית עבורך, ובסופו של הדבר גם עבורם.
לשאלתך האם צריך לפנות אליו אחרי זמן שלא יצר קשר , קשה לי לענות לך, נראה לי שכן, אולי להציע לאביך להיפגש לא בבית, אולי לומר לו שאת מבקשת שיתקשר אלייך ואת מתגעגעת אליו, לות לא מגיע אז שיתקשר לטלפון האישי שלך. אני מתקשה לנבא איזו תגובה תקבלי. נראה לי נכון לנסות ליצור איתו קשר עצמאי, דרך טלפונים או דרך פגישות מחוץ לבית, כי לבית לא יגיע הרבה בגלל האמא. אולי גם ללשתף אותו באופן פתוח במחשבותייך על היחסים ביניהם? האם אפשרית ויעילה שיחה כזו אתו? את יודעת יותר ממני בוודאי...

בהצלחה,
שלי ורדי

בהצלחה,
שלי ורדי

שלום לך
לפי ידיעותי הצבא מספק גלולות רק שלא ידוע לי על הסוג.

שלום לך
אין לי מידע לגבי ההשלכות הבריאותיות של העגיל בשפה, רופא יודע דברים כאלה יותר ממני, אישית נראה לי מסוכן. כך שאין לי תשובות ואו הצעות על מנת לשכנע את אמך.
תחשבי מה את היית יכולה להשיג אחר שייתן לך סיפוק דומה לסיפוק שאת מצפה מהעגיל בשפה, אולי יבוא רעיון כלשהו, יכול להיות משהו פנימי כמו תכונה, יכול להיות משהו אחר בהופעה החיצונית. הייתי מציעה לך לחכות עד גיל 18 ואז יהיה לך את החופש להחליט על עצמך, אך זה עוד הרבה זמן וסביר להניח כי בגיל 18 הרצון יעבור לך, כי זה מה שקורה בדרך כלל.

כל טוב,
שלי ורדי

לגבי שאלה 1, אני הולכת עם חברות שלי להליכה 3 פעמים ביום, 40 דקות כל פעם.
ולגבי שאלה 2, גם פשטידת ירקות ונגיד גמבה ממולאת באורז נחשבים?

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=227 id=link]תזונת ספורט[/a].

שלום לך
אחת הסיבות העיקריות שאנשים שבחרו בדרך הפשע חוזרים על מעשיהם הלוך וחזור נעוצה בעובדה שמגיע שלב שבו הם מזהים את עצמם כפושעים. פועל יוצא, חזרה לעולם הפשע לאחר כל יציאה מהכלא.
המקרה של בן דודך הוא אחר. אני יוצא מנקודת הנחה שזו הפעם הראשונה שהוא מסתבך בפלילים, מה גם שהוא עוד צעיר. לכן נראה לי שיהיה נכון להתייחס אליו ממקום של קבלה. הוא, הרי, יקבל את עונשו ולא יהיה כדאי להוסיף לו אשמה שכבר יושבת לו על הכתפיים. אני מניח שיחס כזה, שווה בין שווים יכול לתת לו בטחון בעצמו לעתיד לא לחזור לבחירות המוטעות.
בהצלחה

שלום,
באמת מאכזב להוציא כספים כך. ביתך מחפשת להעלות את בטחונה באמצעים חיצוניים, אך היא צריכה כל פעם עוד משהו, שום דבר לא מספיק או לא מספיק טוב. וזו הוכחה שלערך ולבטחון העצמי החיזוק צריך לבוא מבפנים. כן, עצתי להפסיק לקנות לה מלבד לצרכים הבסיסיים שלה בבגדים.
לא בתור עונש וגם לא בטוח שתבין ותשלים עם זה מהר, אך כי זה מיותר.
חוץ מסיפוק רגעי חולף, לא נותן כלום ( גם אוברדפט בבנק.. ).
אולי העמדה הזו שלכם תעזור בעתיד להפנים את המסר שהסיפוק העצמי נוצרב בראש ראשונה מהתפתחות הפנימית.

כל טוב
שלי ורדי

אם הבן שלך בגיל כזה צעיר, כאשר הוא עוד לא מתנסה בפועל, מחפש בעיקר סקס עם גברים, הייתי מהמר שיש לו נטיות מיניות של הומוסקסואל. תפנימי כבר עכשיו ותוכלי להכיל את זה בגיל יותר מבוגר כאשר הוא יבוא להתוודות.

מצד שני, אם הוא ילד מאוד מיני (והסיכוי שתדעו את זה קלוש), יכול להיות שכבר היו לו חוויות מיניות עם בנות / בנים בגילו. יכול להיות שהוא כבר מבין שיותר קל להשיג סקס עם גברים מאשר עם נשים, ולכן בגלל היצריות הגבוהה שלו - הוא מחפש פתרונות עם גברים שהם יותר זמינים.
במקרה כזה - יש לכם ילד דו מיני, שזה הנתח הגדול ביותר באוכלוסיה. בטח יותר מהומוסקסואליים.
גברים הטרוסקסואליים לחלוטין, לא יתעניינו יותר מידי לא בלראות ובטח לא בלעשות סקס עם גברים.
אני חושב שהדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות זה לנסות לבדוק אם היו לו כבר התנסויות מיניות עם בנים ועם בנות, ולנסות להבין מה הייתה התוצאה, ואולי לעודד אותו להתנסויות גם עם בנות שיצרו לו חוויה מתקנת - אם הייתה שם חוויה שלילית או דחיה מצד בחורה כזו או אחרת.

אבל בד"כ - פתיחות גבוהה לסקס עם בני אותו המין טבועה באדם מלידה וזה לא בר שינוי.

קחו בחשבון

שלום,
אני מבינה את הדאגה, ייתכן כי העניין שלו יותר בבנים, אך עדיין הנטייה לא מאד מגובשת, ויא נמצאת בתהליך גיבוש. קשה לעצור נטייה אם היא מולדת ובדרך כלל היא מולדת, יש מקרים מעטים יותר שהנטיה והתעניינות נובעים מהשפעה חברתית. מדובר באנשים, מתבגרים תלותיים מאד ולא בשלים באופיים.
חשוב לדעת כי אנשים נמאצים באמצע הרצף בין נטיה הטרוסקסואלית והומסוקסואלית ולא בקצוות כפי שנוהגים להאמין. זאת אומרת , ייתכן כי יש לבן שלכם עניין רב יותר במין הומוסקסואלי אך לא בהכרח יתגבש וזהותו או נטייתו ייקבעו בקצה זה של הרצף.
מעניין כי הבן אינו מתאמץ להסתיר מכםאת הכניסה שלו לאתרים, האם זו אמירה לא מודעת אליכם, שרוצה שתדעו במה עוסק? אולי כדאי לדבר אתו ישירות על כך בלי לבקש תשובות ממנו, כדי לא להלחיץ אותו, רק לאפשר לו דוגמא לכך אתם פתוחים לדבר על כל נושא.
אני לא בטוחה שמדובר באובססיה, אין לו מחשב בחדר, לכן מנצל כל הזדמנות שאתם לא בבית.חוץ מזה עניין והתעסקות רבים מאד עם מין די נפוצים בגיל כזה בשכיחות גבוהה.
תחפשו בחנויות ספר על מיניות גביל ההתבגרות, נראה לי שהוא צריך את זה.
לגבי הדאגה שיחפש אנשים דרך האינטרנט, תחזרו על המסרים של איך לשמור על עצמו.

כל טוב,
שלי ורדי

שלום רב
לפי הבנתי ויכול להיות שאני טועה מבחינתך הכי נכוןיהיה להכנס לחנות פירסינג ולהתייעץ ממקום ראשון.
הגיע הזמן להעמיד את בנך במקמו הנכון ולהבהיר לו שסחטנות לא משתלמת. המלצתי הכנה היא לפנות ליעוץ/אימון הורים כדי לרכוש את הכלים הנדרשים בשביל להחזיר את הגלגל אחורה מהמקום שבו בנך מרשה לעצמו להתנהל מולך באיומים. קחי בחשבון שהוא ביקש את רשותך, כך שיש עם מי לדבר.
בהצלחה

מהו הגיל שמעליו לא צריכים לקבל אישור הורים? האם 16 או 18?
האם יש לך רעיון היכן אני אמורה למצוא מידע שכזה ?

בכול חנות קעקועים

שלום לך
מה הממוצע שלו?

שלום לך
בתך נמצאת בעיצומו של גיל ההתבגרות ,כשמוביל אותה מעל הכול החיפוש אחר שליטה ודומיננטיות. זה לכשעצמו נורמלי וטבעי. במקום להיות חסרת אונים ולפחד, קבעי בתוכך את אמות המידה של ההתנהלות במשפחה שלך והנהיגי את עצמך ביחס לאמות מידה אלו כנאה דורש נאה מקיים. ואם בתך מחליטה לא להיות "נחמדה" כלפיכם ואו בתיכם אז זה היחס שהיא תקבל בחזרה כולל חוסר שיתוף פעולה בתחומים שלה הם חשובים. זכרי שאת הכוח שמעצב את עמוד השדרה שלה מול הלחצים החברתיים היא סופגת בבית ובעיקר ממך. את האמא שלה!!!! אז אם את מפחדת עליה- היא תפחד בחוץ , אם את מרגישה חסרת אונים-תחושות אלו משודרות אליה. היי חזקה ושדרי לה חוזק זה ממקום שאומר שאת סומכת עליה אבל היא לא יכולה לקחת אתכם כמובן מאליו.
בהצלחה

שלום לך,
דמה לי מדברייך שיש לך את התשובה , את באמת רוצה להתרחק, והפחד היחיד והחשוב זה להיות לבד בכתה. אני חושב שיש משהו שוחק ומעייף ועושה דברים רעים לנפש להיות עם חברות שהן אל אמיתיות ברגשות שלהן אלייך. אז, תמשיכי בחברות, אך אל תצפי ליותר מדי, תזהרי, תישמרי, תחשיבי אותן כיידדיות לבילויים ולשיחה כיפית, אך חברות נפש לא תצא מזה, ואפילו את עלולה להיפגע אם תשתפי אותן בדברים חשובים לך. יש לפעמים מצב כזה שיש לנו חברים טובים מאד, וחברים פחות טובים למצבים מסויימים. כמו בילויים או חברות רק בבית הספר. אם בכלל את יכולה לעשות את זה...לא כל האנשים מסוגלים לכך.
תראי כי בשנה הבאה, בכתה החדשה, תרכשי חברים חדשים מן הסתם ותמצאי הכוח להתרחק מהחברות האלה. לזמן ארוך אני לא ממליצה להשאר בקשר עם סוג חברות אלה.
בוחרים את החברים שיהיו בעדנו , יפרגנו לנו , ולא להיפך...

כל טוב,
שלי ורדי

אם היא בדיכאון ואני שואלת אותה מה קרה היא מתחילה לצעוק ולהתעצבן 'שום דבר לא קרה תעזבו אותי כבר !!!!!! '
אבל אחרי כמה זמן שאני שואלת אותה מה קורה היא עונה לי תשובה 'ממצוויייןןןןןןן ' (במסנג'ר)

היי חסויה,

יכולות להיות הרבה אפשרויות ללמה החברה שלך מתנהגת כמו שהיא מתנהגת,אבל אני לא חושבת שמתפקידנו כחברים לדעת לזהות מה מסתתר מאחורי כל התנהגות ומה הפירוש האמיתי שלה.

אולי לפעמים כדאי להפנות מקום לדעה מקצועית של אדם מבוגר העוסק בתחום.

אני כן חושבת שמתפקידנו כחברים להקשיב לחברים שלנו,ולשמוע את קריאות המצוקה שלהם,וזה נראה שחברה שלך צועקת לעזרה.
בין אם זה נובע מתוך מצוקה 'אמיתית' ובין אם זה נובע מתוך רצון להשיג תשומת לב-ישנה בעיה.

אדם שמתנהג בצורה כזו על מנת לקבל תשומת לב,הוא אדם שקיבלת תגובות לא נכונות מהסביבה,שגרמו לו להרגיש שרק בדרכים הנ"ל ירגיש שמתייחסים אליו.
הסיבה שבגללה אדם במצוקה הוא בבעיה,היא מובנת מאליה..

אני חושבת שאת בתור חברה מילאת את התפקיד שלך בכך ששמעת את הצעקה שלה.
לדעתי,את צריכה לשוחח איתה,לבד.
בלי חברים בסביבה,ולא בבית הספר,אלא בבית שלה,בחדר שלה,כשאין סיכוי שאף אחד ישמע את מה שיש לכם לאמר,ולשתף אותה באמת ובתמים מדאגה שלך כלפיה.

בנוסף,
אני מציעה לך לגשת ליועצת בית הספר שלכם,ולהתייעץ איתה,ב-ל-י לתת לה את השם של החברה שלך.
תאפשרי לעצמך קודם כל לשמוע את התגובה שלה,
לראות מה היא מציעה,
אחרי זה תחליטי אם לחשוף את שמה.

בין כה וכה,נראה לי שכדאי שהפנייה ליועצת תהיה אחרי שאת מדברת עם חברה שלך,כי יכול להיות שבעקבות השיחה העניינים יתבהרו ובכלל לא תצטרכי את היועצת יותר.
חוץ מזה,
נראה לי שזה יהיה הרבה יותר טוב אם היא בעצמה תפנה ליועצת.

כעיקרון,
אם את מרגישה מודאגת בגללה,
נראה לי סביר ביותר שתציבי לה אולטימטום:
אני מאד אוהבת אותך ודואגת לך,ובגלל זה אני מבקשת שתפני ליועצת(או כל אדם מבוגר אחר)ותספרי לו מה קורה,
במידה ולא תעשי את זה,אני אעשה את זה.


בהצלחה,
מישהי.

(ד"א הייתי בסיטואציות כאלו,והקטע של האוליטימטום ממש טוב חח,עשיתי את זה לחברה וזה עזר.)

אממ אני לא אדבר איתה אני אגיד לחברה אחרת כי אנחנו לא כזה חברות טובות ..
ותודה באמת שמעתי בעצתך ואני מקווה שהיא טיפה תתעשת
ט'נקס (:

אל תקחו על עצמכן יותר מדי אחריות...

כן ..
אני אלך מחר לדבר עם היועצת ונראה מה יהיה ..

לפני שאתן מערבות את היועצת והולך להיות בלגאן,
חברה שלך דיברה איתה?
מה היא אמרה?
היא הציבה לה את האולטימטום הזה?


מחכה לשמוע ממך.

מישהי.

יואו תגידי ישלך פייסבוק אייסי או מסנג'ר ?
יותר נוח לדבר שם /: