פורום זכויות נשים בהריון, זכויות לאחר לידה - יש לך שאלה?

אלה שלום,
כל לשכת תעסוקה וההנחיות הספציפיות שלה.
על מנת לא לאבד זכויות, מוטב כי תפני ללשכה בה את חותמת ותשאלי אותם ישירות מה ההנחיות הרלוונטיות.
בהצלחה.

שלום לך,
אני בהחלט מבין את מצבך הלא פשוט.
אני הייתי מציע, במקום להישאר בתוך הסבך הבעייתי, למצוא את הפתרון הפרקטי - לפנות לרופא נשים א ח ר, שכן לרופא הנשים יש ככל הנראה טעות לפי מה שאת מפרטת, היות ורק הוא מוסמך לתת המלצה לשמירת הריון, ולא הרופאה התעסוקתית. כך, במקום להיכנס למשחקי הכבוד ביניהם, מזה יהיה לך קשה מאוד לצאת, פשוט נסי לפנות לרופא נשים אחר בבקשה לאישור על שמירת ההריון, וייתכן כי בכך תמצאי פתרון פשוט יותר לסיטואציה.
בהצלחה, ובלי דמעות...

שלום שני,

ימי ההיעדרות הינם על חשבון ימי המחלה.

בהצלחה!

ואם ניתנו ימים בנוסף ולא על חשבון ימי מחלה.. האם ניתן לדרוש בגין הטעות את כל הכספים רטרואקטיבית מהעובד?

אכן, ניתן לדרוש השבת הכספים שניתנו ביתר. הדבר דומה לטעות שמבצע המעסיק, האם לא נדרוש שיתקן את הטעות?!

מה המקור המשפטי לתשובתך החוק לא אומר זאת במפורש . וגם לא מצאתי פסיקה על כך..

תודה

חוק עשיית עושר ולא במשפט קובע כי מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה, חייב להשיב למזכה את הזכייה. במקרים בהם השבה בעין אינה אפשרית או בלתי סבירה, על הזוכה לשלם למזכה את שוויה של הזכייה.

התכוונתי מה המקור המשפטי ממנו יש ללמוד כי ההיעדרות מפאת טיפולי פוריות הם על חשבון ימי המחלה ולא בנוסף.

עיף 7(ג)(4) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, קובע כי עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בתקופה שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות הפריה חוץ-גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעבידה מראש.



תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון) תשנ"א-1990, קובעות כי תקופת היעדרותה של עובדת, לענין סעיף 7(ג)(4) לחוק, לא תעלה בכל סדרה של טיפולים בהפריה חוץ גופית (בין באשפוז ובין בטיפול אמבולטורי, לרבות ימי מנוחה הכרוכים בסדרה זו) על:

1. במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של 5 ימים - 16 ימים.

2. במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של 6 ימים - 20 ימים.

בכל אופן, לא יהיו יותר מ- 4 סדרות טיפוליות בשנה.



דינה של היעדרות בשל טיפולי פוריות לרבות הפריה חוץ-גופית כדין היעדרות מפאת מחלה, דהיינו העובדת תהיה זכאית לדמי מחלה בגין תקופת ההעדרות (במסגרת ימי המחלה שצברה עפ"י חוק דמי מחלה).

החוק אומר כפי שציינת שדינה של היעדרות בשל טיפולי פוריות לרבות הפריה חוץ-גופית כדין היעדרות מפאת מחלה. זה לא אומר שזה על חשבון ימי מחלה...
הכוונה שיש להתייחס להיעדרות זו לחשב את ה- 16 ימים היעדרות בכל סדרה טיפולית כימי מחלה.
לגבי היעדרות בשל מחלת ילד או מחלת הורה החוק מציין במפורש כי זה נגזר מימי המחלה . במקרה של הטיפולים המחוקק משתמש בלשון שונה "כדין ימי מחלה" ולא על חשבון ימי מחלה שנצברו ולכן תשובתך לא נראית לי הגיונית..

האם יש פסיקה על כך או ספרות או מקור משפטי אחר מעבר לחוק שמתייחס לסוגיה הנ"ל...

לטעמי, ניתנה לך תשובה מלאה. החוק מציין בפירוש כי היעדרות בשל טיפולי פוריות דינה כמחלה. ולכן, ימי היעדרות שלך בגין טיפולי פוריות, הינם על חשבון ימי המחלה.

אשמח לשמוע אם יש מקור משפטי נוסף בנושא. לדעתי החוק אינו ברור ואינו חד משמעי בעניין.
תודה בכל אופן

טל שלום,
ההגנה היא החל מהטיפול הראשון, כך שמומלץ מאוד לעבור טיפול, להעדר לצרכו, ולהעביר אישור מסודר למעסיק על הטיפולים וההיעדרות על מנת שלא לסכן את ההגנה החלה עלייך.
בהצלחה.

מה הכוונה להיעדרות?? האם איחורים של שעתיים שלוש מידי כמה ימים לצורך בדיקות נחשבים כהיעדרות?

מגיעה לך 20 שעות בכול טיפול פוריות בשביל העדרויות אבל אך ורק עם את מביאה אישור מהמזכירה שנעדרך כי הלכת ליחידה לבצע בדיקה כול שהי או בדיקת דם ושהמזכירה תציין מאיזהשעה ועד איזה שעה היית שם וזהו תביאי את זה להנהלה שלך וישלמו לך את השעות האלה.. ברגע שאת מתחיל טיפולים כלומר באותו היום שאת מגיעה לקבל מרשמים לזריקות תבקשי מהרופא אישור לעבודה על תחילת טיפול..את האישור תביאי להנהלה ואז את מוגנת מפיטורים..שיהיה בהצלחה

ממש לא מדוייק. ככל הנראה המעסיק שלך היטיב איתך ממה שהחוק מקנה.

שני שלום,
בפסיקת בתי הדין נקבע שכן, גם היעדרות חלקית היא היעדרות.

יש דבר כזה לא בטיפולי פוריות, אלא בהריון (20 או 40 שעות בהתאם לחלקיות המשרה).

לגבי טיפולי פוריות זו ההוראה הרלוונטית:

תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון) תשנ"א-1990, קובעות כי
תקופת היעדרותה של עובדת, לענין סעיף 7(ג)(4) לחוק, המוגבלת למקסימום ארבע סדרות בשנה, לא תעלה בכל סדרה של טיפולים על:
1. במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של חמישה ימים -שישה עשר ימים.
2. במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של שישה ימים -עשרים ימים.

היעדרויות אלה זהות מבחינת משמעותן להיעדרות מפאת מחלה, כך שישנה זכאות לדמי מחלה בגין ימים אלה, בכפוף לזכאות ולצבירת ימי המחלה על פי חוק, ולא מעבר לכך (אין ימים בנוסף).

החוק אינו חד משמעי בעניין.
אשמח אם תפנה אותי לפסיקה או למקור משפטי אחר לפיו הינך מבסס את תשובתך.
אני פשוט לא הצלחתי למצוא
תודה

אורטל שלום,
על פי הפסיקה בדיקת מי שפיר וההעדרות בעקבותיה יכולות להחשב כחלק מאותן 40 שעות בדיקה

שוב שלום ותודה על התגובה.
הבדיקה והיום שלאחריה נחשבים כחלק מ40 השעות גם אם לא הגעתי כלל לעבודה? גם לא ביום הבדיקה לכמה שעות?

תודה ושבוע טוב,

אורטל,
ישנו פסק דין שקבע כי היעדרות של כיומיים בשל בדיקת מי שפיר, בהתאם לאישור רפואי, נכללת באותן שעות בדיקה המגיעות לאישה לפי החוק. אין חובה להיות ביום הבדיקה בעבודה.

האם המעסיק יכול להגיד לי כי איננו יכול להחזיר אותי לעבודה אחרי חודש ינואר? נאמר לי לקבל כעת "החלטה סופית" ואז יודיעו לי מה אפשרי ומה לא...
אני מוצאת שאני מתקשה להחליט בשלב הזה במאה אחוזים אם אכן ארצה לחזור רק באפריל...

דינה שלום,
ההחלטה היא בידייך, ולא בידי המעסיק.
את אכן יכולה להאריך את חופשת הלידה שלך עד שנה מיום הלידה (לאור הותק שציינת).
אם תרצי לקצר חופשה זו - יהיה עלייך ליידע את המעסיק לפחות חודש מראש, והוא יהיה מחוייב להשיבך בהתאם.
משההחלטה בידייך, אין צורך להילחץ...

לא בכל הנוגע למעסיק. בדקי זאת מול ביטוח לאומי למישור מולם.

ראי תשובתי לשאלתך הקודמת

ירדן שלום,
עקרונית, אם תהיי בהריון לפני הפיטורים, הליך הפיטורים שלך לא יוכל לצאת לפועל ויהיה טעון אישור הממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת.
לגבי דמי הלידה קשה יותר לדעת מראש. אומנם יש את כמות החודשים שיש לצור לפני, ועקרונית אם תעמדי בהם קיימת זכאות, אולם לא פעם היות ודובר בתקופת אבטלה, הביטוח הלאומי עשה בעיות. עדיף לברר זאת מראש וספציפית לגבייך ישירות מולם.

ילנה שלום,
מאוד לא מומלץ להתפטר לפני הלידה, ואין כל משמעות אם תתפטרי מספר ימים לאחר השנתיים - את הזכויות שלך את מקבלת לפי כל יום ויום (ימים אלה מעל השנתיים לא "הולכים לאיבוד").
90 ימי ההמתנה ממילא לא חופפים את התקופה בה משולמים לך דמי הלידה, ולכן חבל לוותר על תקופת חופשת הלידה ולא להיות מועסקת בהם, כי גם הם נחשבים לותק לצורך צבירת זכויות.

חן שלום,
תודה רבע על תשובתך.
אני רק רוצה לבדוק שהבנתי אותך נכון בנוגע ל90 ימי המתנה .
לפי מה שאתה אומר תקופה של חופשת לידה שבעבורה אני מקבלת תשלום לא נספרת לי כ90 ימי המתנה לפני שאוכל לקבל כסף מביטוח לאומי.
האם הבנתי נכון.
לתשובתך אודה.

אכן,
הבנת נכון.

טל שלום,
אין חובה על המעביד לשנות את תנאייך כפי שהיו ערב הלידה, ואם הוא עושה כן - זה רק מנדיבות ליבו, ומשכך לא ניתן לבוא אליו בטענות בעניין.

יוחנן שלום,
מעסיק יכול בהחלט להיות גם בצד החלש. כמייצגת עובדים ומעבידים, אני בהחלט עדה לכך לא פעם.

עקרונית, אם וככל שהעובדת מחפשת עבודה כאמור, והתפטרה על אף שהצעת לה לחזור בחלקיות משרה נמוכה יותר, ייתכן בהחלט שיהיה לך קושי להוכיח כי התפטרותה הינה לצורך טיפול בילד ומזכה בפיצויים, אולם בכך יוכל להכרעי רק בית הדין לעבודה אם וכאשר העניין יובא להכרעתו.

שלום לך,
אין בכך להוות אפלייה. ישנן גם אמהות נשואות שרק הן מכניסות ומוציאות את הילדים למסגרת, וממילא לא זו, לרוב, בעיית המעסיק, אלא העובדה כי לא תוכלי לשוב למסגרת ההעסקה כפי שהיתה לך ערב הלידה - וזאת חובתך כלפי המעסיק.
ככל שהשעות לא מתאימות לך עוד, הרי שתהיה לך האפשרות להתפטר בדין מפוטר לצורך טיפול בילד בגין נסיבות אלה, ולקבל פיצויי פיטורים מלאים.

שני שלום,
1. תמיד עדיף בכתב - כך יש הוכחה במקרה של מחלוקת.
2. המועד בו את רוצה לסיים לעבוד, לפי מה שאני מבינה ממך - מועד תום חופשת הלידה.
3. עלייך להתייצב בלשכה באיזור בו את רשומה. אם יהיה מעבר, תתעדכני מול הלשכה מה עלייך לעשות וכיצד.
4. אכן.

ראשית כל תודה רבה על התשובה.
שאלות נוספות:
1. פיצויי הפיטורין מחושבים מיום תחילת העבודה ועד לתאריך סיום חופשת הלידה 3.5 חודשים? כולל השמירת הריון חודשיים?
2. תוך כמה זמן אמורים לקבל את הפיצויים?
תודה

הי,
בשמחה :-)

1. כן.
2. לפי החוק - תוך 15 ימים מיום סיום יחסי עובד-מעביד.

ענת שלום,
עקרונית תקופה בת חצי שנה קוטעת את הותק בין שתי תקופות עבודה.

התשובה לשאלה השניה אכן אינה מצויה בחוק, אולם ניתן לסבור כי מדובר במספר חודשים לכל הפחות.