פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

אליך או לרופא המטפל או לקרדיולוג שהפנה אותך לבדיקה. נראה לי שאת יכולה לברר זאת במכון שבצע את הבדיקה.

שלום מיכל
קשה להתייחס ברצינות בלי לראות את הצילום. אך גם לפי התשובה קשה להגיד הרבה. אם הASD הוא לא קטן אז יש זרימה מוגברת לראות בגלל הדלף וזה כשלעצמו יגרום לריבוי ציור כלי דם בראות.
מה הייתה המחלה של הילד שבגללה נעשה הצילום והאם הבריא ממנה?

קרוב לוודאי שהממצאים בצילום היו על רקע ברונכיטיס או דלקת ראות וירלית.
לגבי החלטה מתי לסגור ASD ,אם בכלל, זה תלוי בגודל הפגם ומיקומו וגודל הדלף(ב אקו לב! שהוא הרבה יותר אינפורמטיבי מהצילום) גיל הילד (פגמים לעתים קטנים או נסגרים ספונטנית בשנתיים הראשונות), האם יש סיכוי לסגור את הפגם בצנתור ע"י מטרייה (האם הוא מרכזי ויש לו שוליים מסביב ואז כדאי לחכות עד גיל 4-5 ולעשות זאת בצנתור במקום ניתוח), האם יש סימפטומים כלשהם והאם הלחץ הריאתי תקין.
בקיצור יש הרבה גורמים להתחשב בהם וכדאי לשאול את הקרדיולוג שמכיר את הילד מה התוכנית לעתיד.

שלום עומר
לפי הידוע לי שנה אחרי זה בהחלט מספיק. נראה לי שהבעיה היא לא המחלה עצמה אלא מתן ה IVIG שיש בו נוגדנים שונים שיכולים להפריע ליעילות החיסון (בד"כ אורך החיים של נוגדנים אלה הוא פחות משנה.
אין קשר בין האקו לבין מתן החיסונים.
אולי כדאי להעביר שאלה זו גם לאחד המומחים במחלות הילדים.

שלום ענת
איני מכיר מקור טוב בעברית להסביר המום. אנסה לתת הסבר קצרצר:
באופן נורמלי ורידי ראה מתנקזים לפרוזדור שמאל. בתחילת ההתפתחות העוברית ורידי הראה מחוברים לורידים שמנקזים לפרוזדור ימין (ורידים סיסטמיים). בהמשך ההתפתחות הורידים הראתיים נטמעים בחלק האחורי של פרוזדור שמאל והחיבור שלהם לורידים הסיסטמיים מתנוון.
אם יש בעיה כלשהי בהתפתחות הלב בשלב מסוים יכול להישאר המצב של חיבור ורידי הראה לורידים סיסטמיים וחוסר נדידה שלהם ל פרוזדור שמאל. יש מספר אפשרויות של חיבור לורידים הסיסטמיים (ללב, לסנוס הקורונרי שמנקז ורידי הלב לפרוזדור ימין, לוריד מעל הסרעפת או מתחת, או ישירות לפרוזדור ימין) אך המשותף הוא שהדם שחוזר מהראות (המחומצן) הולך בסוף לפרוזדור ימין במקום לשמאל . שם הוא מתערבב עם הדם הכחול שחוזר מהגוף והדם מגיע לחדר שמאל דרך מעבר במחיצה הבין פרוזדורית. מצב זה גורם לדלף משמאל לימין עם מרכיב של כחלון בגלל הערבוב אך הילדים אינם מאד חולים בד"כ. אם נוסיף לאנטומיה הזו גם הצרות בחיבור של ורידי הראה בדרכם לפרוזדור ימין , אז יש קושי בנקוז הדם מהראות ומצב של בצקת ראות. הילדים מאד חולים כבר בינקות וזקוקים לניתוח דחוף להצלת חיים

לנו שלום
נראה לי שעדיף קודם לבסס את האבחנה באקו לב עובר ואח"כ לדיין בנושא.
אך בקיצור: VSD , אאורטה רוכבת, עורק ראה קטן עם זרימה הפוכה (מרמז על כך שהמסתם הראתי סתום לגמרי (PULMONARY ATRESIA ). זהו מום שנקרא TETRALOGY OF FALLOT WITH PULMONARY ATRESIA . זהו מום לא קל שהיכולת שלנו לתקן אותו בצורה סבירה תלויה בגודל עורקי הראה (לעתים קשה לראות זאת בעובר) במקרים כאלה יש גם לשלול בעיה כרומוסומלית כמו תסמונת דאון וגם לשלול חסר חלקי של כרומוסום 22.
יעוץ יותר מפורט והצעות מה לעשות כדאי לדבר אחרי שנוודא אם בכלל האבחנה נכונה.

שלום לימור
בשבוע מתקדם כזה, במיוחד אם העובר מסתיר עם הגב או הגפיים, זה יכול להיות די קשה לראות.
קשה לי כמובן לדעת בלי לראות אך בהחלט יתכן שזה משהו טכני וכדאי לעשות אקו לב עובר.
דרך אגב חוסר יציאה של אאורטה מהלב בד"כ בא גם עם בעיות בחדר השמאלי (קטן מאד) ובמסתם המיטרלי ויש סיכוי סביר שאם זה באמת מום, הרופא היה רואה את הסימנים הנוספים.
אך זה באמת דיון תאורטי ויש לעשות את האקו לב עובר ולנסות להבין אם יש אכן בעיה.

שלום רואן
נראה לי שאת נלחצת יותר מדי מהמצב.
בגילך (18 ש) ASD בד"כ אינו גורם לכל סימפטומים.
אין צורך בכל הגבלה ואת יכולה להמשיך את חייך כמו קודם.(כולל כושר גופני)
אין כל מניעה לישון באיזה תנוחה שאת רוצה.
אין שום קשר להתקפי לב.
רוב הסיכויים שלא תהיה כל בעיה בהריון. ואין שום בעיה להתחתן (לבחור נכון את הבן זוג!)

הייתי שמח לשמוע את תשובת המיפוי (מה היה גודל הדלף?) כדי לדעת אם כדאי ללכת לתיקון.

שלום עוזי
התסמונת הזו כוללת חזרה לא תקינה של ורידי ראה ימניים במקום לפרוזדור שמאל, לחבור של וריד חלול תחתון ופרוזדור ימין. יש דרגות שונות של חוסר התפתחות של הראה הימנית (ולכן הלב יכול להיות מונח ימינה יותר מהרגיל בחזה. וכן לעתים קרובות יש עורק אבנורמלי מאבי העורקים לריאה הימנית. יש דרגות חומרה שונות במחלה. מה שקובע אם לטפל: האם יש סימפטומים, מה גודל הדלף משמאל לימין והאם יש עליה בלחץ הריאתי.
אחד הגורמים לעליית הלחץ הריאתי הוא אם יש עורק גדול מאבי העורקים לריאה ימנית שמזרים לשם כמות גדולה של דם.
מטרת הצנתור להעריך את מדת הדלף, הלחץ הריאתי ולסגור את העורק האבנורמלי (זה לא מאד קשה בד"כ ונעשה ע"י הכנסת סלילים או התקנים אחרים בצינתור. היתרון של הצנתור שניתן לעשות איבחון וטפול.
לא כל הילדים זקוקים לניתוח וזה תלוי בגורמים שתארתי.
יש מספר בתי חולים בארץ שניתן לעשות צינתורים וניתוחים בילדים. איני בקי בתוצאות של כל אחד מהם.

שלום שרית
קשה להבין מילד בגיל זה מה בדיוק הבעיה.
למען התחושה הטובה נראה לי שכדאי לפנות לקרדיולוג ילדים לבדיקה + אקו לב, לפחות לשלול בעיה לבבית, בנוסף לברור שכבר מתבצע.
דרך אגב ילד שיש לו קשיים בנשימה ונחירות קשות והפסקות נשימה בלילה יכול להיות עייף במשך היום וגם במקרים הקיצוניים זה יכול לגרום לעליית הלחץ הריאתי והשפעה על הלב (וזה דבר נוסף שהקרדיולוג יכול לבדוק)

מטרת הבדיקה לבדוק את גודל הדלף משמאל לימן דרך הפגם. זו בדיקה עם איזוטופים ונעשית ע"י מכשיר שקורא את הקרינה.
אין חשיבות לכל הדברים שחששת מהם.
מה הייתה התשובה?
דרך אגב במקרים של ASD אין צורך במתן אנטיביוטיקה לפני טיפולי שיניים

שלום אתי
לא ברור לי מה האבחנה של הילדה. האם נבדקה ע"י קרדיולוג? האם יש תשובה של אקו.
אצטרך קצת יותר פרטים לפני שאוכל לענות. (המלה אוושה אינה אומרת הרבה!)

שלום יפעת
בשבוע 28 להריון לא נדיר שהצד הימני בלב העובר גדול מהשמאלי בלי שתהיה כל בעיה מבנית בלב (וזה מסתדר אחרי הלידה). במקרים שההבדל בולט מהרגיל זה מעלה חשד למספר בעיות, בעיקר יכול לרמז על הצרות של אבי העורקים בקטע שלאחר מוצא העורקים לראש ולידיים (נקרא קוארקטציה של אאורטה)
קשה לעשות בביטחון אבחנה של מום זה בעובר אך אנו מעלים חשד ובעקבות זאת אנו בודקים את התינוק לאחר הלידה ולפני שחרורו מתינוקות. בחלק לא מבוטל ממקרים אלה איננו מוצאים בעיה, אך עדיף כך מאשר לפספס את האבחנה.
קוארקטציה בד"כ מצריכה ניתוח שהוא מחוץ ללב ובד"כ עם תוצאות טובות.
רצוי ללדת במקום שיש קרדיולוג ילדים שיכול לעשות את האבחנה לאחר הלידה ואז להחליט אם יש צורך בניתוח. ניתן לייצב את הילד שסובל מקוארקטציה ע"י טפול תרופתי בפרוסטגלנדינים, כך שבד"כ אין צורך לרוץ לניתוח. אם נוסיף לזה את העובדה שבהרבה מהמקרים מתברר אחרי הלידה שאין בעיה כלל, אז לא נראה לי שזה הכרחי ללדת בביה"ח שיש בו כירורגית לב בילדים.

שלום רואן
מה שאת מתארת לא לגמרי ברור.
svc שמאלי עם סינוס קורונרי מורחב(אליו מתנקז ה SVC) אינו אומר עדיין שיש דלף משמאל לימין. לעומת זאת הגדלה של חדר ימין כן מחשידה לדלף.
אם המצב היה לגמרי ברור יתכן שלא היית נשלחת למיפוי.
האם נמצא בברור פגם במחיצה ולאן מתנקז ה SVC השמאלי, לפרוזדור שמאל או לסנוס הקורונרי שלמעשה מתנקז בד"כ ל פרוזדור ימני. לאן מתנקזים ורידי הראה
אני מציע שתשלחי את תשובת הבדיקה במלואה ואז אפשר לדון יותר בענין

כעת זה יותר ברור!
לפי המתואר, הבעיה היא פגם במחיצה הבין פרוזדורית (ASD=ATRIAL SEPTAL DEFECT ). יתכנו פגמים באזורים שונים במחיצה הבין פרוזדורית. לפי המתואר זהו פגם במקום גבוה (VENOSUS). פגמים במקום זה אינם מתאימים לסגירה בצנתור (הפגמים המרכזיים יותר ניתנים לסגירה בצנתור ע"י התקן דמוי מטרייה כפולה) ואם יש צורך לסגור, יש צורך לעשות זאת בניתוח.
לא כל פגם צריך לסגור. זה תלוי במידת הדלף משמאל לימין. כאשר הדלף הוא קטן לעתים אנו מסתפקים במעקב. אחד הרמזים באקו לב לגודל הדלף משמאל לימין הוא עד כמה מוגדל החדר הימני.
לפי התיאור בתשובה החדר הימני מוגדל רק מעט. כאשר המצב הוא גבולי אנו עושים לעתים בדיקת איזוטופים שמאפשרת הערכה של הדלף בצורה נוספת ואם הדלף הוא משמעותי אנו נוטים ללכת לסגירה.
אפילו בהנחה שיש צורך בניתוח, זהו ניתוח מוצלח עם תמותה מאד נמוכה ואחוז סיבוכים נמוך ולאחריו הילד למעשה בריא.
בהצלחה