פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום גליה
צנתור נעשה בדקירה של הוריד באזור המפשעה ללא צלקת והולכים הביתה למחרת הצנתור (על הטכניקה + דיאגרמה ראה תשובה שלי לשאלה מעט דומה בעמוד הנוכחי). ניתוח נעשה לאחר פתיחת בית החזה , חיבור למכונת לב-ראה , פתיחת הפרוזדור הימני וסגירת הפגם. אשפוז כ 5 ימים וכאבים שכרוכים בחתך בחזה.
כמובן שיותר קל לחולה לעבור סגירה בצנתור אם אפשר, אך גם ניתוח הוא פתרון טוב מאד.(הסכנה לחיים בניתוח כזה היא קטנה מאד ופחות מ 1%)
ההחלטה אם החולה מתאים לסגירה בצנתור תלויה בהתרשמות הרופא מגודל הפגם מיקומו והשוליים שלו. לעתים ניתן לסגור בצנתור 2 חורים אם הם קרובים ע"י מטריה אחת, ואז הדיסקים של המטריה שמוכנסת לתוך הפגם הגדול מכסים לעתים את הפגם הקטן שליד. לעתים אם הפגם השני מאד קטן ניתן לסגור הגדול ע"י מטריה ומשאירים הקטן פתוח. ולעתים הכנסנו 2 מטריות (אחת לכל פגם). יש מקרים שנראה לנו שעדיף לעשות ניתוח. כאמור יש הרבה אפשרויות וזה תלוי בהתרשמות הרופא.
בהצלחה

שלום לאבא של איתי
המום שתיארת, אינו רק של המסתם והרבה פעמים מלווה בבעיה גם בחדר הימני ובמסתם הטריקוספידלי (בין פרוזדור לחדר ימין).
לעתים פתיחת המסתם הראתי הצר בצנתור או ניתוח מביאה לגדילת החדר הימני ולפתרון הבעיה. לעתים החדר אינו מתפתח ואז נאלצים להוסיף מעקף (בתחילה BT SHUNT ואח"כ ניתוח מסוג גלן שבו הדם שחוזר מהחלק העליון של הגוף מוטה ישירות לעורק הראה בלי לעבור דרך החדר הימני. לעתים אפילו נאלצים לוותר לגמרי על החדר הימני וללכת לניתוח פונטן (שבו מוטה גם הדם מחלק תחתון של הגוף לראות) .
ההחלטות נעשות לפי הבדיקות והאקו במהלך המעקב.
יש הרבה קרדיולוגים ילדים טובים בארץ ואין כל בעיה לקבל חוות דעת נוספת (זה דבר מקובל ולדעתי לא בעייתי)
יש מרכזים רבים לקרדיולוגיה ילדים באירופה וארה"ב אך נראה לי שניתן לקבל תשובות טובות גם בארץ

יש לנו ילדים עם גלן או פונטן שמתפקדים היטב לשנים רבות (אך יש גם כאלה עם בעיות)
אם תרצו לדבר עם משפחה שיש לה ילד כזה שלחו לי הפרטים שלכם לד"א שלי ואנסה ליצור קשר עם אחת המשפחות.  

שלום אפרת
ראשית, אני מניח שנפלה טעות בערכי הסטורציה (72% הוא ערך מאד נמוך וכחלוני ואינו קיים בד"כ במקרה כמו שתיארת)
בהנחה שהחמצון תקין, מדובר בהצרות קלה עד בינונית של המסתם האאורטלי עם תפקוד טוב של החדר השמאלי וללא הרחבה פתולוגית של אאורטה וכנראה ללא דליפה של המסתם (לפחות לא צוין).
ילדים עם בעיה בדרגת חומרה כזו מתפקדים בסדר ובד"כ אין להם כל תלונות. למרות זאת אנו נוטים לא לעודד אותם לעסוק בספורט תחרותי או קיצוני. הם יכולים לעשות כל פעילות אחרת ובוודאי תפקוד יומיומי תקין. כמובן יש צורך בהמשך מעקב מאחר והמצב יכול להשתנות עם הזמן.

שלום מורן
בסוג השכיח, Secundum ASD , פותחה שיטה לסגירה בצנתור על-ידי התקן דמוי מטרייה כפולה
אשר מועבר למקום הפגם דרך וריד במיפשעה (תרשים). שיטה זו בוצעה בישראל במאות חולים
שלבי סגירה של ASD בצינתור על-ידי מטרייה מסוג *Amplatzer: נעזרים באקו דרך הושט בזמן הצנתור
1 מראה הפגם לפני הסגירה;
2 מדידת גודל הפגם על-ידי בלון גמיש;
3 הכנסת שרוול ארוך לתוך הפרוזדור השמאלי וטעינת המטרייה לתוכו. (המטרייה הופכת לצרה וארוכה בתוך השרוול בזכות החומר שממנו היא עשויה: ניטינול שהוא חומר גמיש אשר ניתן למתיחה ואשר חוזר לאחר מכן לצורתו המקורית);
4 שיחרור הדיסק השמאלי בפרוזדור שמאלי;
5 משיכה של הדיסק השמאלי עד לדופן המחיצה ושיחרור הדיסק הימני בפרוזדור ימני;
6 שיחרור המטרייה מהתיל המוביל, על-ידי הברגה מבחוץ (המטרייה חופשית ומוצמדת
לדפנות על-ידי הדיסקים משני צדי המחיצה).
יום לאחר הצנתור משתחררים בד"כ. ניתן לחזור לפעילות רגילה אחרי ימים ספורים. אחוז הסבוכים קטן (אם בוחרים החולה נכון) למשל זהום, תזוזה של המטריה, סכון קטן בהרדמה, סכון קטן לושט בגלל האקו דרך הושט, תסחיף אויר וכו. כל אלה מאד נדיר שקורים. הפעולה סה"כ מאד מוצלחת בד"כ וחוסכת ניתוח

שלום פנינה
עלפון הוא אירוע שכיח מאד אך ברוב המקרים אינו מסוכן (עלפון פשוט) ונובע מגירויים שונים. מטרתנו היא למצוא את הבודדים שאצלם התופעה מעידה על בעיה לבבית משמעותית מבנית או קשורה להפרעות קצב.
חשוב מאד ספור המקרה והבדיקה. במקרה של בתך נראה שהיה גירוי של כאב בטן לפני האירוע כך שקרוב לוודאי מדובר באירוע לא מסוכן. יחד עם זאת רצויה בדיקת רופא ילדים אקג ,ובמדה ורופא הילדים אינו רגוע לגמרי ניתן להשלים בדיקה אצל רופא לב ילדים

הי קרן
התשובה שנתתי לשאלה הקודמת נראית לי מתאימה גם לכם.
קרוב לוודאי עלפון פשוט אך כדאי לפנות לרופא לברור.

רשרוש או אוושה ניתן לשמוע בחצי מהילדים הנורמלים. חלק מהבדיקה הקרדיולוגית היא בדיקת הדפקים הפמורלים (נאמר שהיו בסדר בילד שלכם) . רוב הסכויים שהילד לגמרי בריא.
פרסמתי באתר מאמר שלם על אוושה והוא יענה לך על כל השאלות

רשרוש או אוושה ניתן לשמוע בחצי מהילדים הנורמלים. חלק מהבדיקה הקרדיולוגית היא בדיקת הדפקים הפמורלים (נאמר שהיו בסדר בילד שלכם) . רוב הסכויים שהילד לגמרי בריא.
פרסמתי באתר מאמר שלם על אוושה והוא יענה לך על כל השאלות

שלום ח.ל
הסיבות לקושי במאמץ הן רבות. בין השאר יתכן חוסר כושר גופני אך בהחלט יכול להיות עקב מחלה נשימתית כמו אסטמה , במיוחד שמדובר בילד אלרגי (כדאי לברר זאת עם רופא הראות). בעיות לבביות גם הן יכולות לגרום לכך ואולי כדאי להשלים ברור אצל קרדיולוג ילדים.

שלום טלי
ASD הוא פגם אמיתי במחיצה שבין הפרוזדורים (ממש חור עם חסר של רקמה שהוא פתוח כל הזמן.
PFO הוא מעין דלת שהיא פתוחה בתקופה העוברית ונוטה להסגר לאחר הלידה. בכ 20 % מהמבוגרים אין איחוי מלא של הדלת לדופן ובתנאים מסוימים יכול לעבור דם או קרישי דם דרך החריץ של הדלת.
ניתן להבדיל בין שניהם באקו לב או באקו לב שנעשה דרך הושט (TEE )

בדיקת ה TCD בודקת רק אם יש שנט מימין לשמאל. ב TEE ניתן בעזרת דופלר צבע לראות זרימה משמאל לימין ומימין לשמאל. אין סתירה בין 2 התשובות. מה שחשוב שיש אפשרות מעבר מימין לשמאל ואז בתנאים מסוימים, לפחות תאורטית, יכול קריש דם שנוצר במערכת הורידית להגיע גם לצד שמאל דרך המעבר ולמוח.
לא הצלחתי להבין מדוע במקרה זה נאמר שלא ניתן לסגור ה PFO בצנתור. (אנחנו בד"כ עושים זאת באופן די שגרתי)

שלום ננה
קשה להגיד לפי הספור שלך במה מדובר. יש סיבות רבות לכאבים בחזה בילדים וברוב הגדול של המקרים אנחנו לא מוצאים קשר ללב. (ב כ 95% ויותר אין זה קשור ללב) יש סיבות שקשורות לדופן החזה, למערכת העכול, למערכת הנשימה, וגם תופעות של חרדה ופחד (ואולי במקרה שלכם סיוט או חלום רע).
כדי לנסות להבין את הסיבה יש חשיבות רבה ביותר לספור של הילדה וההורים, וגם לבדיקה גופנית, אקג ואקו לב (אם הרופא רואה צורך בכך) וזה מה שאנחנו עושים במקרים אלה. בעזרת אמצעים אלה ניתן בהרבה מקרים להגיע לאבחנה וגם אם לא מוצאים הסיבה ניתן לשלול בעיה לבבית ולא תמיד מוצאים הסיבה בוודאות.
כדאי גם לנסות לבדוק הדופק או לרשום אקג בזמן תלונה (אם אפשר)
בסה"כ אם נעשה ברור קרדיולוגי הסבירות היא עוד יותר נמוכה שמדובר במשהו לבבי

שלום שיר
באופן נורמלי עורק הראה מעט רחב מאאורטה בעובר והדבר בולט יותר בטרימסטר האחרון של ההריון. יש חשיבות לשבוע ההריון וגם ליחס בין גודל עורק הראה לעומת אאורטה. חשובה מאד ההתרשמות באקו לב עובר. אם ההבדל בין העורקים אינו קיצוני וחל בשבוע מתקדם של ההריון, ובאקו לב עובר לא רואים מומים בלב, אז בהרבה מקרים אין כל בעיה לאחר הלידה. אנחנו לעתים קרובות מבקשים בכל זאת לבדוק התינוק לאחר הלידה לוודא שאין בעיה (בגלל שבחלק קטן מהמקרים ההבדל בגודל העורקים יכול לרמז על הצרות של אבי העורקים שנקראת קוארקטציה של אאורטה שקשה לאבחנה בוודאות באקו לב עובר אך ניתנת לתיקון ניתוחי בצורה די טובה.