פורום הפרעות אכילה - תמיכה - יש לך שאלה?

אנשים מורידים במשקל כי לא נוח להם להיות עם עודפים של 2-5 קילו אז לכן עושים דיאטה אנשים "בריאים" בד"כ לוקחים את הדיאטה בפרופורציה לא כמו אנשים שסובלים מהפרעות אכילה להאנשים הבראים באמת לא ממש ישנה עם אכלו מנה של גלידה או עוגה הם לאעושים מזה ביג דיל ..
לרוב הם יעדיפו להוריד חצי קילו או קילו ולהנות מהחיים אבל אנשים שסובלים מהפרעות אכליה למינהם רוצים להוריד הכל וכמה שיותר מהר מבלי אכפתיות לנזק הבריאות או הגופני שזה גורם .. אני מעריכה את מה שכתבת ועם הבנת את זה כל הכבוד .. אני גם ככה לפעמים ואז שוב נופלת בעניין שאני אני חייבת להוריד במשקל .. אבללל פאקק גם לי טוב אבל בשביל לנצח את זה צריך לעבור טיפול דבר שאני לא מוכנה לו כעט ,בשל כמה עניינים וגורמים מסוימים..אני מקווה שצורת החשיבה שלך תמשיך להיות כזאת אבל שוב לא כדאי מבחינה בריאותית ותזונתית לאכול את השטויות האלה אלא עם זה קורה פעם ב ..
מורידה בפנייך תכובע המשיכי כך ..ומעבר לזה אומר כדאי ללכת לתזונאית שתהני מהמאכלים שאת אוהבת מבלי לפגוע בבריאות שלך ולשמור על הקיים או להויד במשקל .. אז חמודה בהצלחה וכל הכבוד

זה בסדר שאני פונה אלייך בשמך??(הרבה יותר קל לי פשוט,מאשר סימן..)
אענה לך כאן על כל התגובות שלך-ראשית,אני שמחה שאת מנסה לעשות שינויים ומצליחה להוריד את תדירות ההתקפים ומינון המשלשלים,אבל כדי ששינוי זה יצליח ויתבסס יש צורך להבין מה עומד מאחוריי ההתעסקת שלך בסמנים חיצוניים ומאילו רגשות פנימיים כואבים את מנסה להיטהר\להתרוקן ע"י העיסוק הזה.
כיוון שכרגע את שוללת את עצתי,ועצת אפרת,לפנות לטיפול אין לי דרך לעזור לך כל עוד שאת ממשיכה למדר.
כנראה שכדי להגיע באמת להכרה הזאת את צריכה עוד להגיע לתחתית נמוכה יותר עם ה"א שלך(וחבל על הזמן המבוזבז..כי זה תמיד קורה..) ומשם להבין שאי אפשר יותר להמשיך בגיהנום הזה,כי זאת המשמעות של לחיות עם ובצל הפרעת אכילה.
בנתיים אני כאן כדי לקרוא ולהכיל,וברגע שתרצי להתקדם בכיוון של פניה לטיפול אל תהססי לפנות אליי.

דבר נוסף,נאלצתי למחוק את הודעתך שפירטה את התפריט שלך.אני מבקשת לא לפרט תפריטים,משקל,"טיפים" כאלו ואחרים בפורום הזה,מהסיבה היא שזה לא נכון בפורום של הפרעות אכילה וכיוון שתפריט צריך להבנות לכל אחד באופן אישי ומותאם ע"י אשת מקצוע.
תודה על ההבנה.
שלך,
קרן אור.

האם את מורן מההודעה הקודמת (שכתבה על בולמוס)??
שמחה מאוד לקרוא על התובנות החדשות.האם יש לך מחשבות מה מאפשר את השינויים האלו??
מה שלא יהיה,אני מקווה מאוד שתמיד תוכלי להיזכר ולהאחז בהם.
ואם תראי שזה לא מחזיק,שתוכלי למנף את התובנות האלו ולהבין את החשיבות של פנייה לטיפול כוללני.

תודה ששיתפת,
קרן אור.

לא נעלמתי שלחתיי לך מייל ולא ענית ..
אני אוהבת אותךך המוןןן וטיסה מהנהההה ... תחזיקי מעמד ותהנייי ..
והגב אני לא השתמשתי במשלשלים יותר משבועעעעע בלי עיןהרע 555
אני עושה דיאטה בריאה ומתאמנת שעה שעתים בחדר כושר ..
והאקס שילך לקבנימטט זה לא ישבור אותי אני פשוט חזקה מזה אני לא נותנת לאף אחד כבר להשפיע עלי

פיספסתי אותך..אבל אני מקווה שבשעות וימים אלו את מצליחה להנות ולפרגן לעצמך זוגיות ומנוחה בחו"ל.
שימרי על עצמך!!
ועדכני כשיצא לך,
ממתינה..
קרן אור.

אני מכירה את המרגש זה מה שעבר עלי גם .. אני התחלתי להתאמן ולאכול בריא וזה עוזר מידי פעם יש נפילות אבל מתגברים תוכלי מיצידי יותר מ 6 אוחות קטנות כל שעתיים הרבה פירות ירקות תוכלי פעמיים ביום פחמימות כמו לחם פסטה וכו' בבוקר ובצהריים ובערב מעדנים פירות ירקות וגבינות דלות בשומן והכל יהיה בסדר ועם תירצי אוכל לתת לך את התפריט שלי .

אשמח לראות את התפריט שלך, אולי הוא יוכל לעזור לי,
אבל בעזרת התפריט הזה את יורדת במשקל ? או שומרת עליו ? כי מאוד חשוב לי לרדת במשקל...

לא נכון "לאמץ" תפריט של מישהו אחר.אם את רוצה לרדת במשקל וכן למנוע את התקפי הבולמוס,למה בעצם לא לפנות בתור התחלה לדיאטנית שתבנה לך תפריט מסודר בהתאם לצרכים,להעדפות ולמה שנכון ובריא עבורך??

אשמח לשמוע תשובתך,
קרן אור.

הי שירני מתוקה.
שמחה ששמת לעצמך מטרות ושאת שומרת ומקפידה על תזונה למרות החוסר תאבון- כל הכבוד יקרה שאת. אני פשוט גאה בך!!!
שמחה שטוב לך בעבודה ושאת פתוחה. זה כ"כ יפה וטוב... וטוב שיש לך עבודה שנותנת לך שיגרת חיים מסויימת זה ניקוי ראש אמיתי. נכון ? אני מאד אוהבת שיגרה וקשה לי שאין לי שיגרה נורמלית כמו בביצפר, מקווה ששנה הבאה כן יהיה לי שיגרה :-(
אני עדיין לא יודעת מה אלמד- זה תלוי בתוצאות של הפסיכו. מבינה?
לגבי הכדורים- שמחה שאת מסתגלת. לאט לאט... תעדכני איך זה .
כן , נכון אני עדיין לומדת וחורשת לפסיכומטרי שיהיה בין ראש השנה ליום הכיפורים.
וכן אנחנו טסים מחר יום חמישי לארה"ב , שם גל שוהה עם משפחתו.
ואני יכול להיות לא יהיה פה, אני כל כך אתגעגע אליכן
שירני- עשית משהו מיוחד בקיץ?
אני לא עשיתי משהו מיוחד
אוהבת ומתגעגעת כבר מעכשיו

אני קוראת כל פעם כמה את מתקדמת וכמה אני מעריכה מאוד את המאמצים שאת עושה!
ברור לי שודאי לא פשוט לך,זה הרי טיבעי בהחשפות למצבים חדשים,אבל גם ברור לי שהיום,אולי יותר מתמיד,את מסוגלת ותצליחי לעבור גם את זה!(והיני,את בעבודה קבועה כבר זמן מה,זוכרת איך בהתחלה חששת ופחדת וכמה זה היה נראה בלתי נסבל,היית מאמינה שזה יסתדר בסוף??כך בכול תחום בחיים,צריך רק להתחיל,להעז לנסות ולהתמיד,ואז מגלים שהכול מסתדר)

האם יש לך כיוון מה היית רוצה ללמוד??

נשיקות,
קרן אור.

נטע- את וודאי עכשיו בחו"ל..עושה חיים.. :] אם יוצא לך להיכנס לפה אשמח לשמוע איך את מבלה שם ואיך את מסתדרת.
כל הכבוד על המאמץ שאת משקיעה בפסיכו/ . זה באמת מבחן מאד קשה ועצם זה שאת מתמידה בו זה ראוי להערכה רבה!!!


קרן אור- חשבתי על ריפוי בעיסוק בגדול, למרות שציון הפסיכו' שלי לא תואם את הנתונים. אני אנסה להתקבל אולי דרך וודעת חריגים. מפחיד אותי מאד עצם זה שאם נאמר ואתקבל- זה יהיה רחוק מהבית ויצריך ממני נסיעות לת"א/חיפה מדי יום. מע' השעות האוניברסיטאית מאד עמוסה עד כמה שידוע לי ואני חוששת מכך מאד!
אני אפילו פוחדת להתחיל את הליך ייעוץ הלימודים שהוקדם לספטמבר. אני כולי בחרדה....
ולא רק מהבחינה הזו אלא בכל הבחינות בחיי...אני חיה בבהלה מתמדת, בהתקף חרדה מתמשך שבינתיים מכרסם אותי....

אין שינוי עם הכדורים..לא מרגישה השפעות לחיוב/לטובה. עברו כבר שבועיים בערך ואני מתחילה לאבד תקווה ..
מאד חוששת שגם הטיפול הזה לא יועיל ואיאלץ לעבור לתרופה אחרת..

כבר כ"כ מאסתי בזה...אני מרגישה חולה...

את צודקת, העיסוק הכפייתי באוכל ובגוף שלך לא מאפשר לך לחיות את החיים ולהנות מהם.

קצה החוט היא האמירה הקשה של השנאה העצמית שלך. למעשה ההתקפה על הגוף שלך ( על כך שהוא לא יפה , לא מספיק רזה וכו') הוא למעשה התקפה שלך את עצמך. על מנת להשתחרר
כדאי שתפני לטיפול פסיכולוגי . אם תטפלי בשורש הבעיה ( הבסיס הרגשי שעומד מתחת לעיסוק באוכל ובגוף) יש סיכוי שתוכלי לחיות חיים מלאים. מגיע לך. לא?

אפרת

שלום ענת,

אכן, נראה כי יש מקום לדאגה וברור מתוך התאור שלך את אחותך.

ברמה הכי בסיסית נסי לפנות אליה , להביע את דאגתך ולשאול אותה לשלומה ולגבי העיסוק שלה באוכל . יתכן ואינה מרגישה מצוקה או כאב אבל העיסוק באוכל, בגוף מבטא זאת.

אל תכנסי את או הורייך למאבקי כוח איתה סביב האוכל. זה יכול לדרדר את המצב. חשוב שתדאגו להפנות אותה לאיש מקצוע על מנת לאבחן את מצבה.

( ניתן לפנות דרך קופת חולים)

את מוזמנת לספר אם דיברת איתה ומה עלה בשיחה.

בהצלחה

אפרת

הפרעת אכילה מוגדרת ככזאת כשהיא מתחילה להשפיע על ההתנהלות בחיים,כשכל המחשבות,המעשים מווסתים ע"י המחשבה על המשקל.
הBMI שלך הינו 18.07 והוא נחשב כתת משקל.כלומר,על אף שאת במצב שאת צריכה לעלות במשקל את מרגישה ורואה את עצמך כשמנה.
הקאה כפיצוי היא כבר השלב הבא ומראה שיש כאן הפרעת אכילה.
נשמע שאת בתחילת ההיתדרדרות וזה מעודד כי חשוב לעצור את זה לפני שזה מחמיר(וזה תמיד מחמיר!).אל תהססי לפנות לטיפול. יש פרטים על כל מקומות הטיפול בארץ בשימושון למעלה,ואם את צריכה עזרה ספציפית יותר,אל תהססי לפנות שוב.

בהצלחה,
קרן אור.

אני במצבך אני יודעת שמשקלי תקין וכו' והייתי יותר רזה בגלל האנורקסיה ויש לי מלא בגדים שאני מתה להיכנס אליהם.. היו לי בולומסים ענקיים.. שבהם אכלתי ללא הפסקה מששהו כמו 3000 קלוריות .. היום אני מתאמנת צורכת 1500 קלוריות אוכלת בריא והבולומסים פסו מתאמנת לפחות שעתיים וככה אני יודעת שאני ירזה זוהי הדרך היחידה .. גם לי קשה לקבל תגוף שלי אבל יהיה טוב ומחזיקה לך אצבעות

אני שומעת את הכאב שנגרם לך מתוך חוסר הקבלה העצמית.ואני שואלת את עצמי היפוטתית מה היה קורה אם עכשיו היית שוקלת 46,כמו אז,בדיוק כמו שאת רוצה כרגע.נסי לחזור בחוויה אחורה-האם זה עשה אותך מאושרת יותר??האם זה גרם לך לקבל את עצמך יותר?האם את באמת מאמינה שאת,כל מי שאת,זה רק פונקציה של מספרים ולבישת גינס כזה או אחר??
האם אי פעם זה יהיה מספיק??האם תמיד לא יהיו כאלו שיהיו רזים יותר,מצליחים יותר,עשירים יותר??אז מה בעצם הפתרון??ולמה יש הרבה אנשים שהם מאושרים בלי קשר למידת הבגדים שהם לובשים??
את כותבת שאת לא רוצה עזרה ולא רוצה לשתף את הקרובים אלייך,ואני תוהה איזו הקלה ומענה את מצפה לקבל ממני??הרי באינטרנט,במיילים אפשר ליצור עולם שלם,אבל הוא לא ממשי,ולכן חשוב כן להיות בטיפול,פנים מול פנים,ושם לקבל את המענה האינטנסיבי שנשמע שאת צריכה כרגע.
את תמיד מוזמנת לכאן כדי לשתף ולפרוק,אבל חשוב לי שתדעי שזה לא תחליף לטיפול שצריך להיות.
קרן אור.

משהו נוסף,אני לא מכירה שום דיאטה שאפשר להוריד באמצעותה 10 ק"ג בחודש,כולל הרעבה שיכולה להיות בריאה או שלא תתמוטטי ממנה.
נשמע גם שאת מנסה להחליף היטהרות אחת באחרת(או שמא להוסיף להרס),וזה מתכון לאותו מעגל של צומות,בולמוסים,היטהרות שאת כ"כ מפחדת ממנו.
טיפול,כבר אמרתי?.!!!

אני בטוחה שללמד אותך איך להוריד במשקל אני לא יכולה ( אם כבר את יכולה ללמד אותי).

מה שאני כן יכולה להציע לך היא ההסתכלות שלי עלייך, מה אני רואה בך לאור מה שאת כותבת על עצמך.
קודם כל נשמע שאת לבד עם הקשיים שלך. את במצוקה גדולה ואת לא מרגישה אותה אלא חיה אותה דרך העסוק הבלתי פוסק שלך במשקל/ ספורט/אוכל.
אני חוזרת שוב על דבריה של קרן אור אליך, מדוע אינך פונה לטיפול? הטיפול לא יגרום לך להשמין.


אפרת

דרך קופת חולים זה ללא תשלום.
נדמה לי שאת גם מתחת לגיל 18 נכון?

כדאי לעצור את זה עכשיו, אחרת זאת הפרעה שיכולה להיגרר במשך שנים. חבל.

אפרת

אפילו שיש לי כרטיס משלים זה 120 ש"ח לכל פגישה דרך הקופת חולים אז זה לא מתאפשר

לא מצליחה לישון
כי ראיתי אותו
אני מפחדת...

בת כמה את?

אני בת 13 וחצי

את קטנטונת ואינך יכולה לקחת אחריות על מה שקרה לך.

פתאום אני מבינה את תגובת חוסר האונים שלך והפחד. את חייבת לקבל הדרכה ועזרה איך לפעול ואפשר לעזור לך.
האם תרצי שאדבר עם הורייך?
אפרת

ההורים שלי לא יודעים שיש לי בולמיה והם לא יודעים שאני מעשנת והם לא יודעים על מה שעברתי.
קשה לי ככ.
אני לא יודעת מה לעשות.

שלום לך חדשה, קראתי את רצף ההודעות, ממליצה לך כאמא לילדה עם הפרעות אכילה קשות פשוט לשתף את ההורים (אני יותר מבטוחה שהם יבינו!! ) ויותר מזה, יעזרו לך כי חשוב לטפל בזה! אני פניתי עם הבת שלי לטיפול בקליניקה פרטית, פגשנו במטפלת מדהימה בשם מיכל אופיר ויזל.
לא משנה לאן תחליטו לפנות, חשוב שתשתפי את הורייך..!

ביני לבין ההורים שלי אין תקשוקת טובה
ואני מפחדת.
אני לא מסוגלת להגיד להם
עוד לא עכלתי את מה שקרה

אתחיל מהסוף(כי אני מצטרפת למה שכבר נאמר לך לגביי השאר)-את לא צריכה לקחת אחריות על ההורים שלך ולא על התקשורת ביניהם! הם אנשים מבוגרים,שיכולים וצריכים לקחת אחריות על המשפחה שהם יצרו,ואת בתוכה.ומתוך זה,אני בטוחה שהם יתאכזבו ויכעסו אם יגלו בדיעבד מה עובר ועבר עלייך,מבלי שהם ידעו.וכמעט תמיד זה מה שקורה.מאידך,הרבה פעמים בנות במצבך חוששות מאוד לספר ולפנות לעזרה,אבל כשהן עושות זאת עוד לא שמעתי על מישהי שהתחרטה.
ברור לי שאת לא מסוגלת לעכל את שקרה,ואת לא צריכה לעבור את זה לבד כי זה באמת דבר גדול למישהי כ"כ צעירה כמוך..אפשרי לאנשים שאת הכי חשובה להם להיות איתך ברגעים הקשים האלו,אל תשאירי עצמך לבד!

ואני כאן,
קרן אור.

תודה על התמיכה..
התקשרי למוקד וסיפרתי לחברה שלי.
טיפה יותר טוב לי כרגע.
אני לא לבד.
תודה....

שמחה לשמוע ששיתפת ואיפשרת לעצמך להיתמך.
רוצה לספר יותר מה עלה בשיחה עם המוקד??
האם יש משהו שבכוונתך לעשות??

קרן אור.

מה קרה יקרה... ??? תרגעי קודם כל:-)

הלכתי לקנות סגריות.
עצרתי במקום חשוך ומישהו קפץ עלי
תקף אותי.
הוא אנס אותי

קשה לי
אני לא יכולה לנשום
אני מפחדת שהוא יחזור

בבקשה שמישהו יתייחס.
אני צריכה עזרה
אני לא עכולה לנשום
אי מפחדת!
בבקשה מישהו?!!

מה?מה?מה?מה?מה?מה?מה?מה?מה?מה?
מה זאת אומרת? ממש אנסו אותך? הזמנת משטרה?
מסכנה שלי. תהיי חזקה!!!
תשתפי את ההורים חברים סבא סבתא מישו
את חייבת חייבת חייבת ללכת עכשיו לבדיקה!!!
תקחי תרגלים ותלכי עןם מישו להבדק בכל הבדיקות של אונס איידס וכו...
תחפשי בנט איזה פורום שעוסק באונס. כי פה זה לא בדיוק התחום.
וכמובן שאת חייבת טיפול נפשי להרגע מהטראומה הזו !
תעשי את זה מהר, יקרה!
תהיי חזקה!!!
ותעדכני מה קרה.
איתך בלב
אוהבת
נטע

אני לא מסוגלת.
אמא דלי תחשוב שאני סתם אומרת.
הוא דקר אותי ביד.
וקשה לי לנשום
הוא איים עלי בהתחלה עם הסכין וראיתי אותו מוציא משהו מהכיס ואחר הוא שם את זה על האיבר שלו.
אני לא יודעת מה לעשות

אני לא יכולה לנשום..
אני מפחדת שהוא יחזור...

חדשה מתוקה.
מציעה לך להעיר את אמך או אביך משנתם הערבה וללכת עכשיו לבית חולים!!!
מה זאת אומרת דקר לך תיד? נשמע הזוי.... איך את לא מדממת? איך לא תפסו אותך עוברים ושבים? איך לא הזמנת משטרה? איך זה שלא מתעוררים מכובד נשימתך? את גרה עם ההורים?
למה נראה לך אמא תחשוב שאת סתם אומרת? היא לא תחשוב! יש לך גם הוכחות...
למען חייך- לכי עכשיו לבית חולים! אולי את זקוקה לחמצן? אולי הדקירה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך?
ובכלל בנוגע לאונס- את מוכרחה לעבור בדיקות!
לכייי אני מחכה לך עם עידכונים
אוהבת וחושבת עלייך

דיממתי וגם עכשיו אני קצת מדממת מהיד.
זה היה במקום מאוד חשוך ומרוחק מעוברים ושבים

חבשתי את עצמי לבד.

אני מכירה את אמא שלי ואני יודעת איך היא תגיב
ואני גם לא מתכננת להודיע להה

יש לי התקף חרדה קשה עכשיו
ואני לא מצליחה לנשום.

קשה לי

מתוקה!
עצוב לי לשמועעע בכיתי מלקרוא את ההודעה שלך. מאד מאד מאד כאב לי!
את ממש מ פ ח י ד ה אותי!!! אמאלה באלוהים תעירי מישו! אם לא אמא אז אבא אז אח אז שכן אז סבא אז חברה חבר שכנה שכן לא משנה מי שלא יהיה...
תדאגי לחמיימשלך...לעתיד שלך!
טוב שהצלחת לברוח הביתה. אבל פעם הבא תצרחי ותתקשרי למשטרה- לא לא לא סליחה, פעם הבא זה לא יקרה! אל תדאגי!!!
מה את מתכוונת לעשות עם הבדיקות לאיידס וכל זה? חבל לך לפספס דברים שעלולים להיות הפיכים בתוך הזמן המוגבל והמצומצם. חבל שחלילה תגיעי למצב שלא ניתן לשנות אותו.
סומכת עלייך שתקומי רעננה וחדשה ותחשבי בהיגיון מה עלייך לעשות!
כשאת אומרת שאת לא יכולה לנשום- באיזה מובן של נשימה את מתכוונת? אני חושבת שזה בעיקר נפשי נובע על רקע חרדה הלם טראומה ולחץ נפשי את נורא מתוחה ואת חסרת אונים . אכן?
אני שולחת לך חיבוק גדול
והמון כוחות . מאמינה בך שתתגברי ותתחזקי!!!
תשמרי על עצמך ח ז ק
תעדכני

אני לא מצליחה לישון מרוב פחד.
אני מפחדת.
אני חושבת על זה שהוא מסתובב בחוץ.
אין לי חשק לכלום
באלי למות!

קראתי בדאגה רבה את הודעותייך ואת ההתכתבות בינך לבין נטע.

נטע מאוד צודקת, את חייבת לשתף מישהו, ללכת להיבדק.

תוכלי לקבל עזרה באיגוד למרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בטל' 1202 .

אל תישארי לבד עם מה שעברת,

אפרת

אני לא מסוגלת לשום דבר כרגע
אני מפחדת
נשבר לי

חבל .
תשברי את הקרח ואל תהרסי לעצמך את החיים.
תקיפה מינית זה ארוע קשה וטראומתי שעלול להשאיר לך נזקים נפשיים תפקודיים ואפילו גופניים.
אני אומרת לך את זה מניסיון- באחד מהאשפוזים שהיתי, יצא לי להכיר בחורה מדהימה שהיתה בריאה טובה ונורמלית לכל דבר, עד שהיא נתקפה מינית היא נכנסה ללחץ וחרדה לא נורמלים עד למצב של אשפוז במחלקה סגורה!!! 
לפחות תבדקי שאת לא נגועה ותעשי את הבדיקות לפחות .
בהצלחה ורפואה שלמה
תעזרי לעצמך ותני לאחרים לעזור לך

אני לא מסוגלת לשום דבר כרגע.
אני מפחדת
אני יודעת איך אמא שלי תגיב

חבל שאת נעולה על אמא שלך....
עזבי אותה לכי לאבא לכי לסבתא לדודה דוד שכן חבר חברה לכי למישו אחר.
אל תשקעי בעצמך ובאמא שלך. תתקדמי בחיים את מספיק גדולה בשביל להציל את עצמך.

אני לא מסוגלת
אני מפחדת
אני רק חושבת על לספר למישהו ואני נלחצת
באלי למות

היעדר תיאבון לא בהכרח מעיד על הפרעת אכילה.אלא יכול להעיד על מצבים רפואיים שונים ולכן הבירור הראשוני צריך להיות אצל רופא המשפחה.רק אם לא ימצאו סיבות פתולוגיות לחוסר תיאבון שלך כדאי לפנות לבירור נפשי.חוסר תיאבון יכול להעיד על דיכאון או כל הפרעה אחרת.את כותבת שהמטפלת שלך חושבת שיש לך הפרעת אכילה,ומן הסתם יש לה מידע רב יותר שעליו היא מבססת את המחשבה שלה,ניסית לשאול אותה למה היא חושבת שיש לך ה"א??
לא ציינת כמה זמן המצב נמשך,האם תמיד זה היה כך או שאת יכולה לקשר בין החוסר תיאבון שלך למשהו שאולי קרה לך בתקופה האחרונה?? והאם יש לך מחשבות על שאת שמנה או שאת צריכה לרדת במשקל??ומהם הנתונים שלך?
מה שכן,זה דורש מענה ובירור ,כי היעדר תיאבון הוא אף פעם לא דבר "רגיל".

אשמח אם תוכלי לענות על השאלות ששאלתי ע"מ שנוכל להמשיך לחשוב ביחד היכן הבעיה..
עדכני מה חשבת,קרן אור.

מהממת!!!
אני גאה בךךךךך
מחזיקה לך אצבעות.. מקווה שנהנת עם אקס מאמי.
שלחתי לך מייל הבוקר:-)
שיהיה לך לילה טוב וחלומות פזזזזז
אוהבתותך
תודה גם לך על הכל!

על התמיכה ועל ההתייחסות.
קשה לי לסמוך עלאנשים.
אחרי מה שקרה עם ההורים שלי והחוסר אמון בינהם
הבנתי שאסור לסמוך על אנשים.

היי קרן אור המדהימה ...
מה שלומך?!
אני אספר לך בקצרה על הרגשות שאני מתכוונת לנושא הטיהור
הטיהור הוא כי האוכל שאני חושבת כמה אכלתי פשוט מגעיל אותי .. ומגיע למצב שאני שונאת אותו וזה שאני משלשלת ויודעת שהאוכל שאכלתי יוצאת בחוץ במהרה אני מרגישה נקייה ויכולה להתחיל יום חדש ללא תחושות אשם של כמה אכלתי .. וממשיכה לאוכל כרגיל .
אני כבר כמה ימים ללא לאקסעדין .. אבל אני כרגע משלשלת בלי שאני עושה כלום או שותה ..
כ4-5 יציאות ביום ..
קשה לי לשלוט באוכל ,אני ממש אוהבת לאכול מתוקים חטיפים וכו'
ועליתי במשקל .. לא הרבה אבל עליתי אני רוצה להתחיל דיאטה לחזור להיות כמו שהייתי למרות שהמשקל שלי תקין ..השאלה הכי גדולה שלי למה המחזור לא מגיע עם עליתי במשקל כבר נימאס להשתמש בגלולות ...
אשמח לשמוע את דעתך
אביביתווש

את כותבת: "ומגיעה למצב שאני שונאת אותו וזה שאני משלשלת ויודעת שהאוכל שאכלתי יוצא,אני מרגישה נקייה ויכולה להתחיל יום חדש ללא תחושות אשם..."
ןובאותה נשימה:"ועליתי במשקל..לא הרבה אבל עליתי אני רוצה להתחיל דיאטה לחזור להיות כמו שהייתי למרות שהמשקל תקין"-וע"כ יש לי לומר כמה דברים:א'-אוכל,שינה,ואיטנטימיות הם צרכים של כל בן אדם אנושי באשר הוא,כדי לחיות.ואצלך האוכל נתפס כמשהו "מלוכלך" שיש "להטהר" ,"להפטר" ממנו כדי להרגיע רגשות אשם..האם נוכל לחשוב ביחד למה האוכל הוא כ"כ בלתי נסבל עד שאת לא יכולה להחזיק אותו בפנים??או אולי עמוק יותר-מאילו תחושות את באמת מנסה להטהר??נוכל להתחיל לקבל תשובות רק אם נבין שהמשחק עם האוכל,דיאטה,צומות ,הטהרות לסוגיה הוא רק סימפטומים לשחק איתם,אבל לא הבעיה האמיתית.היא "פתרון" זמני שמע' ההגנה שלנו יצרו כדי להתמודד עם אמת אחרת,מכאיבה יותר,בלתי ניתנת לנשיאה לבד..וזה מן מעגל רשע כזה שכדי לצאת ממנו חשוב שתתחילי לענות לעצמך אולי על השאלה הבסיסית ביותר-מה את מרגישה דקה לפני שאת לוקחת את המשלשלים??ואם תעצרי רגע ותתאפקי אילו תחושות יעלו??
בנוסף לכל הקושי והגיהנום של לחיות עם הפרעת אכילה את בעצמך מתארת ש"הפתרון" הזה לא מתגלה כתרון ממש שכן את עולה במשקל.
ולצערי,פרט ללחזור על עצמי העצה הכי טובה שאני יכולה לתת היא היא שאם את באמת רוצה להחלים את חייבת להכנס לתהליך טיפולי,כולל ליווי תזונתי(ולו בכדי להגמל מהמשלשלים ולהנות תפריט שיחזיר לך את המחזור,כי זה הסמן הראשון שעל אף שאת מציינת שמשקלך תקין,משהו חמור קורה,והגוף שלך מגיב בהפסקת תהליכים פחות חיוניים לו כרגע).
עדכני בבקשה מה חשבת.
קרן אור.

הי קרן אור ,
הסיבה שאני לא רוצה להחזיק אותו בפנים כי אני יודעת ומודעת שזה מזון לא בריא ,מלא סוכר שומן ובגלל שלא הייתי שליטה בכמות זה מגעיל אותי ואני שונאת אותו כמאכל אבל באותו רגע אני גם מתה על הנימוחות שהוא גורם בפה והמיתוקות שלו זה ממש מעדן ..
לפני שאני לוקחת את המתהרים אני עוצרת וחושבת כדאי או לא כדאי ?! אבל הקול שאומר לי את תחנת עכשיו מה את רוצה שזה ישאר בגוף שלך ושתחזרי להיות פרה ,את ממש שמנה את אוכלת ללא מעצורים אז לפחות תעשי עם זה משהו לא ?! והקול הטוב אומר לי את חייה פעם אחת תהני לא נורא עם את אכלת שטויות מחר תנסי לצמצם בשטויות ולאכול בריא .. אבל הקול הרע מנצח ואני שותה 2 כדורים ואז כועסת על עצמי שהרשתי לעצמי ליזלול ועל זה שאני לוקחת כדורים .
בקיצצצצ' חיי קשים .. אין לי חיי חברה אני לא סומכת על אנשים ..גם בגלל העבר נפגעתי מאנשים שבחיים לא חשבתי שאפגע אני ממשיכה להיפגע מאנשים אני פשוט לא לומדת הבנתי שאני צריכה להיות רעה פשוטט זבל של ילדה .
ואז אני לא הפגע זוהי תיהיה החומה שלי .. שאף אחד לא יעז להתקרב . רוב הזמן אני לבד וקשה לי אין לי עם מי לבד הורי עובדים ,ואל אחרים אני לא סומכת, המשפחה שלי אין בינינו קשר טוב .. אז ככה שאני לבד ובודדה וחברה טובה אין לי ורע לי .. הרי בכל מיקרה אני לבד אז עדיף להיות רעה ולא להיפגע מאשר טובה ושניפגעת הרי בכל מצב הבדידות תישאר