פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי - יש לך שאלה?

שלום רב,

אני מודעת לכך שהבעיה מורכבת ולא תיפתר כל כך מהר בעזרת הפורום אבל אינני יודעת מה לעשות יותר.
משפחתי הקרובה מורכבת מאמא ואבא, אחות גדולה (רק מאמא) שנשואה+3 ואחות קטנה יותר ממני שתינו בשנות ה20 המאוחרות.
היוחסים בין אימי ואחותי הגדולה מאוד מורכבים, סבתי גידלה את אחותי בעצם.
לפני כשנה וחצי אימי חלתה בסרטן המצב סביר בלי עין הרע אך עדיין היא בטיפול.
לפני מס חודשים ילדתי בשעה טובה ומאז הורי ואחותי הגדולה לא מדברים. היה ריב כלשהו ומאז לא מדברים, בעיקר עניין של אגו.
הבעיה היא שאני ואחותי הקטנה תקועות באמצע.
ביקשתי כבר מספר פעמים שלא יערבו אותי בנושא אבל זה לא עוזר.
כל אחת מהן מרגישה רע שהן לא מדברות ולא מבינה למה השנייה לא מתקשרת אך אף אחת מהן לא מוכנה להתקשר.
אשמח לרעיונות כלשהם.
בברכה,
דנה

בשנתיים האחרונות חל מהפך בבית שלנו. אישתי הפכה להיות פאסיבית ואדישה ורוב הזמן במיטה. היא השמינה מאוד ומוזנחת בריאותית ןאסתטית. כל הקשרים שלה התנתקו. והיא כמו פסל בבית. הכל נופל עליי. אני היחיד שעובד. לוקח את הילדים בבוקר. מנקה את הבית עושה קניות וגם כביסה. אני רוצה לעשות איתה מהלכים כמו לעבור דירה טבל אין עם.מי לדבר. אני מיואש. אני מרגיש שכל מה שאני מנבה לעשות נתקל בהתנגדות. אני מוכן לעשות הכל למען המשפחה אבל היא טוענת שאין יותר בשביל מה. היא הייתה אישה זהב. עכשיו החיים הסתבכו ונהיו מגעילים. אני אובד עצות. אשמח אם תוכלו להאיר את פני מה לעשות.

שלום,
ביתי(21) יוצאת עם בחור שהכירה בצבא שניהם משוחררים חברי כשנה וחצי. אני מלכתחילה לא נקשרתי אליו ולא הרגשתי כלפיו יחס אוהד במיוחד.. ביתי מאוד אוהבת אותו והיא גם בת בית בביתו אוהבים אותה
מרעיפים עךליה מתנות וכו' . הוא גם בין בית אצלי אני מתגוררת עם ביתי לבד.. אין אצלי שמץ של גזענות כלפיו . הוא מגיע מרקע אחר לא למד, המנטליות שונה יש מריבות וויכוחים ביניהם .,היא מידי פעם היתה מספרת שהוא משתדל לשנות את דרכיו ולאחרונה אני שמה לב שהיא מסתירה ממני דברים ביחס להתנהגותו כדי שלא התרשם לרעה. מידי פעם שהם בחדר הסמוך שלא במתכון אני שומעת שהוא צועק עליה. היא אמרה לי לאחרונה שהיא מתכוונת להתחתן איתו אחרי שהם יגורו יחד תקופה. היא בינתיםם נרשמה לאוניברסיטה ולא אין שום כיוון ללימודים.. הוא כל עולמה וואני מרגישה גם פחות יחס ממנה כלפי ודיבור לא מנומס.היא .דורשת ממני לבשל יום יום אני נוהגת לבשל ואם קורה שיום אחד לא בישלתי היא מתלוננת ואומרת לי שחובתי לבשל כאם.. אני מבשלת ומכינה להם ודואגת לכל מחסורה ומידי פעם מביאה להם אוכל למקומות העבודהאני מתחילה להרגיש את עצמי כמי נועדה רק לשרת אותם. וסוג של אכזבה. אודה לכם באם תדריכוני כיצד עלי לנהוג.
בברכה,
אוראל .

איך אפשר לתעל את הרגשות השליליים לכוח?שהכל נהרס. שבזבזתי זמן יקר מאוד. שהתנהגתי בטיפשות? אני מקוללת. הרסתי את החיים שלי. ושל המשפחה שלי. בו בזמן שיכולתי להעצים את כולם ולגרום להם אושר ןגם לי עצמי. סליחה שאני מפריעה. סתם זה.נתקע לי כמו עצם.בגרון.

אני מתנצלת שעניתי לך בצורה לא נעימה. מקווה שתקבלי את התנצלותי הכנה. תודה וסליחה.

איך אישה עוצמתית נופלת חזק ולא קמה? איך אישה עוצמתית מרשה לעצמה לבזבז את הזמן היקר?

להתחתן????? אמא שלי לכל העולם מספרת עליי כמה אני לא. תמיד מקנאה באחרים. הבעל שלי הוא בחור טוב אבל תמים וחלש . ולא מענין. ואני מטומטמת שלא דאגתי לחיים שלי. נגמרו לי החלומות והתקוות.

שלום,
אנחנו 4 אחיות. עברתי לא מזמן להתגוור. ליד אחת מהן , אנחנות בסביבות גלאי 60 שיביעים. היא תמיד היתה סוג של שטלתנית. מאחר והתקרבתי אליה פיזית מידי מעפ היא מזמינה אותי לאכול אצלה ארוחת ששי בחברת ילדיה ונחדיה החמודים. כל ארוחה כזאת בזמן שאני משוחחת את אחד הבנים באיזה שלב היא מנסה להשתיק אותי לא עכשייו תפסיק, עכשיו והוא ואני מיודדים. אמרתי תפסיקי להעיר ליץ והיא ממשיכה כאשר אני משוחחת עם ביתי שיושבת לידית אוף שוב את חופרת בנוכחות כולם. היא גם נוהגת לצעוק מידי פעם ואני מבכקשת ממנה לא לצעוק. לצערי מי שנמצא איתה וסופג צעקות סביב השעון זה בעלה. המפחד ממנה. אמרתי שתפסיק זה לא עניינה והיא ממשיכה להעיר. האם עלי להתעלם או איך להגיב. אין מצב לגרום לקרע משפחתי מצד שני לא מקובל עלי להיות שק החבטות שלה. אודה על תשובתכם המהירה.
אור

שלום וברכה
אנסה לתמצת את בעייתי :
אני בת 22 נשואה פלוס ילד בן שנה וחצי ותינוק בדרך
אני בת לאם חד הורית אבי נפטר שהייתי בת 10
יש לי עוד 3 אחים אח מעלי ו2 קטנים
אני בנערותי הייתי ילדה מאוד מופנמת מבחינה רגשית אני בעלת בטחון עצמי אך בבית הייתי אוהבת להיות בחדר סגורה בדברים שלי בחברות בחברים
תמיד חיפשתי אהבה בחוץ
אמא שלי נתנה לנו הכל שלא נרגיש חוסר ועד היום נותנת אך ישנה בעיה שנורא כואבת לי מבחינתה אחי הגדול הוא הגבר הוא יד ימינה הוא הכל
ומה שקורה שיש הפלייה וממש לא סמויה היא תמיד תצעקו תקלל את מי שיעז להגיד משהו על זה או לדבר עליו
אבל לי כבר נמאס לספוג הרבה הפליות במיוחד עם גיסתי היא מתייחסת אליה פי כמה וכמה יותר יפה מאלי אך לטענתה זה שקר אני מקבלת צומי ויחס ואנחנו מדברות כל יום ובאה והיא עוזרת וכו...
בקיצור אני החלטתי שדי אני לא רחצה לנפגע יותר אני נורא אוהבת את אמא שלי והייתי מאוד תלותית בה פעמיים ביום שיחה של שעה והיא היתה יודעת על כל דבר קטן בחיי
אך ככל שהקשר טוב כך הפגיעה עמוקה
נולד לאחי ילד אחרי 7 שנים וזאת עוד סיבה שהוא מסכן ושהיא עוטפת אותם ברחמים ופה זה התפוצץ שהיו כמה קטעים שנעלבתי למה בברית של הבן שלי היא לא התייחסה כמו אצלהם ועוד סיבות
אחי וגיסתי מאוד בצד של אמא שלי אחי מדבר רק עם בעלי על הנושא ונראה שהוא רק לא רוצה לגרום עצב לאמא שלי לכן הוא מנסה שנתפייס
אני גם בו כועסת וכל הטענות שיש כלפי זה שאני הייתי סנובית ולא אכפת לה מאף אחד ולא התייחסתי לגיבוי שהיא נכנסה למשפחה אבל זה שהיא לא זורמת בכלל הם לא אומרים היא מאוד תקועה ולא זורמת
לא היתה בסגנון שלי בחיים הם לא התקשרו אלי או שלחו הודעות אז למה שאני?משבת לשבת נפגשים ואני הייתי סכה ילדה בשנות העשרה
מה שיוצא שאני לא טובה לא נחמדה לא מבינה ילדותית רבה עם אמא שלי תמיד והוא הילד הטהור!!!
החלטתי להתנתק עד אתמול זה היה ממש אחרי שדיברנו וניסית שתבין אותי האל זה נגמר בעצב דמעות ועצבים שלה הבנתי שהדבר היחיד זה להתנתק רגשית לדבר פעם בשבוע להגיע פעם בחודשיים לשבת ולא כל שבת שניה ועוד עם האח והכניסה ככה זה היה במשך שנתיים תמיד ביחד !!
הדבר היחיד שכואב לי זה הנתק מאחותי הקטנה היא כה אוהבת את הילד שלי אבל אין מה לעשות אני מתנתקת ולא צריכה טובות ולא צריכה שיגידו שעוזרים לי בילד תמיד ואני לא זזה

היה לי חלום אבל הוא הלך. החיים זה שקר..אמא שלי רק דחפה אותי להתחתן אבל אני סתומה. אני שונאתתתתתתתתתת את עצמי שישנתי ולא הייתי עירנית. אני שונאת הבעל שלי והילדים. כנראה שלי לעולם לא מגיע להיות מאושרת.

שלום לכם.

אנסה לקצר- גרושה בת 43 אם לשתי בנות גדולות 22 - 19 .
עקב מגורים עם משותפים עם חבר לחיים לפני כשבע שנים -מגורים שלא צלחו-הבנות עברו לגור אצל אביהן - הגדולה היתה בת 15 - הקטנה נשארה איתי.
אחרי שנתיים גם הקטנה עברה ,גם כי רצתה לנסות לגור עם אבא וגם עקב מריבות בלתי פוסקות איתי,,כעס עצום שהצטבר לה וכו''- יש לציין שהאב נשוי ולו שני ילדים מאשתו השנייה .
בטיפול ובעצתה של פסיכולוגית ילדים הוצא לי "לשחרר " לתת להם לאכול ... ואכן כך היה.
במשך 4 שנים השכרתי דירה עם חדר מיותר ריק למקרה שהן תחזורנה הביתה.
עד שקניתי דירה 3 חדרים לפני שנה.
הגדולה חזרה אליי אחרי שאשתו של האב הראתה לה יפה את הדרך החוצה ..- יש לה חדר . גם לקטנה שכיום בת 19 ומתגייסת עוד כחודש - הבטחתי שכשהיא תחזור-יהיה לה חדר משלה ואני אשן בסלון ..
עכשיו - גם הקטנה חוזרת לשמחתי ועם המון חששות .- (אותו כנ"ל עקב אשת האב)
א. כי אני והיא לא מסדרות למרות שהיא אהבת חיי- אני מאד חוששת ממריבות איתה -
היא תמיד הייתה מרדנית למרות שהיא תלמידה מצטיינת , הולכת לשרת באחד
התפקידים המבוקשים והיוקרתיים בצה"ל,,אבל -אני חוששת שהתנהגותה לא
התשנתה מגיל 15 .

ב.- נושא החדר -אני לא ממש רוצה בלשון המעטה לוותר על החדר שלי- התרגלתי לפרטיות ומגיעה לי פרטיות כאם הביית .
הגדולה בשום אופן לא מוכנה לישון עם אחותה , בסוף באתי בהצעת פשרה -
אמרתי לקטנה שאני מוותרת על החדר בתנאי שאני פעמיים בשבוע ישנה שם וכשהיא לא בבית או בצבא גם כן -אני ישנה שם..
זה כמובן גרר מריבה -עוד לפני שהיא חזרה ..שם היא לא יכולה להישאר אצל אביה בשום פנים ואופן -אחרת אשתו זורקת גם אותו ..סליחה על ההתבטאות .
אני רוצה מאד את הילדה בבית -אבל גם אני מאד מבולבלת , צריכה להתרגל לכל השינוים -גם הכלכליים -זה לא פשוט שתי בנות גדולות בבית .אחת חיילת שצריכה תמיכה.
והכי מטריד -האם הצעתי נכון לגבי החדר ומה האלטרנטיבה שעומדת בפני ?

כל עצה תתקבל בברכה
תודה רבה

שלום . אני אמא ל2 בנים שהגדול בהם בן 17.
אני גרושה מאביהם כבר 16 שנה אך יש קשר בינינו רציף ויומיומי.
בשנה האחרונה הבן הבוגר החל לפתח סימנים של ניצול בבית...אמנם הוא פרזיט מיום שנולד ולא לקח מעולם אחריות על שום דבר אפילו את חדרו לא מנקה..
אך מאז שאימי עברה לגור עימנו מנצל אותה כספית. היא מצידה מוכנה לתת לו הכל כדי לרצות אותו שזה גם לא בסדר. הוא החליט שנוסע לאביו לחודשיים למשך החופש הגדול ואינו רוצה לחזור לספסל הלימודים לכיתה יב. מאוד קשה לי עם הידיעה הזאת שכן לא מתאים לי שהבן שלי יסתובב לו ברחובות חסר מסגרת לימודית או חברתית. הוא ילד שלא מסתבך או משהו הוא מאוד ביתי ואוהב לרבוץ בפרזיטיות בבית מול המחשב.
הסיבה שאני פונה היא בשבוע האחרון דורש מדירת אביו שלא אכנס לחדרו ולא נשתמש בטלביזיה שלו, במחשב שלו, פלייסטיישן או כל דבר שיש לו בחדר. האח הצעיר מאוד רוצה לשבת לשחק בחדר אך נוצר בינינו מרחק עקב סירוביי לקבל את הוראותיו מלמעלה.
אמנם אני שומרת על פרטיותו במחשב ואינני נכנסת לשום דבר שלא צריך....
אך החוצפה שלו לשלוט מרחוק על הבית מכעיסה אותי ומקוממת.
את החדר שלו סגרתי עם קיר גבס מאחר ולא היתה לו פרטיות כשהיה קטן, החדר עצמו הוא חצי סלון שלי ואני שוקלת ולא כסנקציות לשבור את הקיר הזה ולהשאיר אותו ללא חדר בגלל שכופה עלינו איך להתנהל בבית גם שאינו נמצא כאן. אולי אני מגזימה אבל הכל נעשה מבחינתו בזלזול בהתנהגות גסה ובקללות. כל זה החל מרגע שביקשתי רשות להכניס את אחיו רק לשחק בפליסטיישן של הגדול.
האם עליי לכבד את רצונו ולא להכנס חודשיים לחדרו ולא לאפשר לאח הצעיר לשחק?
השליטה של הגדול בבית היא טוטאליסטית ויש הרגשה של כובד ולקיחת מקום של בעלות על הבית ואולי להיות אב הבית במקום שאביו לא נמצא.
כמו כן אשמח להתייעץ לגבי שנה הקרובה בה הוא יהיה בבית בחינם ולא ייתן יד בשום דבר לא כלכלית ולא לימודית ועליי לפרנסו כפרזיט ומורד. אני מאוד מודאגת לבאות.
אשמח להכוונתכם.
תודה

אני אמא לבן 8 בקרוב. בני מאד קשור לאבא שלו כלומר כל הזמן מחפש אותו ורוצה בקרבתו(מאז שהיה קטן).אני זמינה עבורו כל יום מתי שצריך. כשהיה קטן יותר בעלי שיחק איתו אבל בשנה האחרונה נראה שנמאס לו (לצערי) ואייננו משחק עימו לא בבית ולא בחוץ. בני כתוצאה מכך רודף אחרייו(זה היה גם כשהיה צעיר יותר כי גם אז הוא לא היה עקבי ). שוחחתי עם בעלי אולם אין שיתוף פעולה מצידו ואפילו לחןג הוא לא רוצה לקחת אותו (כי הוא עייף).. בקיצור אני לבד במערכה .

שאלתי מה עליי לומר לבני? אמרתי לו שאין מה לעשות ושאבא לא פנוי עבורו ושאני בשבילוואם אבא ירצה להיות פנוי הוא יבוא לבד מבלי שהוא ירדוף אחריו. אני לא יודעת אם אמרתי נכון ןמה עליי לומר לבני שחווה את אבא שלו כמתנכר ? כדי שיפגע כמה שפחות.

אציין שבעלי חושב שהוא בסדר ולאאאא מוכן ללכת לטיפול או לשיחות ולא לשתף פעולה.

אשמח לתשובה מפורטת

שלום רב
אשתדל לקצר..כבר כמה שנים טובות שגיסי חזר בתשובה("דתי לפי דעתי") ולא עושה חגים אצלנו או אצל הוריי אלא רוצה שיבואו אליו..במיוחד בראש השנה ופסח..אנחנו 6 אחים נשואים וכולם עם ילדים לא תמיד מסתדר או רוצים כולם להגיע ולפעמים חלק נשארים לעשות חג עם ההורים בגלל חוסר תקשורת עם הגיס ..אני מעולם לא הזמנתי אלי כי הבית היה קטן ותמיד חלמתי לעשות חג אצלי..לפני כ 8 שנים עברתי לדירה גדולה יותר ורק שנה שעברה יצא לי להזמין את כולם אלי לראש השנה (בפסח אנו תמיד בחול)דאגתי להזמין כחודש וחצי לפני ..שלא יהיה מצב שאחותי תזמין ואז נתפצל ביקשתי שלא יכינו כלום ,הכל אני מכינה שיגיעו ויתפנקו..אחותי מאוד כעסה ואמרה שהוא דתי ולא יהיה מוכן להיות 4 ימים אצלי ,ביקשתי ממנה לא להגיד לו כלום ושאני אפנה אל ליבו..היינו בארוע משפחתי קראתי לו לצד בכדי לדבר איתו עוד לא הספקתי להגיד דבר והוא התפרץ עלי ואמר שלא יגיע..מאוד נפגעתי והבנתי שאכן היא דיברה איתו קודם לכן והוא היה טעון עלי בגלל זה...בכל זאת החג היה אצלי למרות שהיא דיברה עם כולם ואמרה שאני צריכה לוותר ושיש חגים קטנים (חנוכה שבועות פורים..)שכולם יוכלו להגיע אלי .
למחרת החג יצאנו לטייל חלק מהאחים ולאחר מס שעות ראיתי בפייס שהיא העלתה תמונה שהם מבלים באחד מאתרי הארץ הייתי בשוק (מכיוון שכל המלחמה שלה היית שהוא דתי ולא יוצא בחג)נפגעתי מאוד וכעסתי.. סיפרתי לכולם במיוחד להורי ..כולם מצדיקים אותי על כך ולמרות שאמרו לה שהיא לא בסדר ולפחות לא הייתה מעלה תמונה .
אני לא מדברת איתה מאז וזה מאוד כואב לי כי היינו מאוד קרובות אבל ממש נפגעתי כי היא לא יודעת לפרגן וחושבת שהיא ראש המשפחה שמלכד וכו'
למרות שהורי מנסים לדבר פעם איתי ופעם איתה זה לא עובד לכל אחת יש את האגו שלה..היא טוענת שאני הקטנה וצריכה לבקש ממנה סליחה(קצת הגזימה.. נכון??)
כל יום שעובר אני יותר כועסת על כך שהיא תופסת ראש..בשבתות כולנו נפגשים אצל הורי ואנחנו לא מדברות המתח באוויר מורגש ואף אחד לא מתערב זה פשוט נשאר ככה ואני אוכלת את עצמי על כך ..היא לא יודעת להודות עשתה טעות ממציאה מכל מיני דברים שלא קשורים למציאות
ככל שהזמן עובר הקשר יהיה רופף אני עובדת עצות ובעיקר עם לב כאוב.
אמול הבן שלי אומר לי שאני לא בסדר שתופסת ראש כולם הופכים את המצב עלי והיא משחקת אותה מסכנה ממש חצופה!!! לא יודעת איך להמשיך מכאן פוחדת לפתח מריבה מחדש..מה לעשות???

נכדתי בכתה יב מצאה תמונות אינטימיות של אביה לאחר שפיצחה קוד והחליטה שאביה בוגד.מיד לקחה את הדברים,ניתקה עימו קשר ועברה לגור בביתנו. האם תמכה בכך כדי שהילדה תשלים את בחינות הבגרות ללא מפריע כי איימה שתעזוב את הבית.האב עבד בחול וכשהגיע האם התנתה שיעבור הוא לגור בביתנו עד סיום הבחינות.הילדה לא מוכנה לראותו ואומרת או הוא או אני. האם על אף הכל לא מוכנה לפרק משפחה(יש עוד ילד). כל שכנוע לא עוזר וגם טלפונים של האב לא נענו והוא התייאש.אינו מוכן לטיפול .כולם מרגישים נורא.לכשיסתיימו הבחינות הבת אומרת שתעבור לגור אצלנו.מה עושים???איך משכנעים?