פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי - יש לך שאלה?

שלום, לפני מס' חודשים גיליתי כי לבעלי יש ילד מחוץ לנישואין בגיל בננו הקטן (יש לנו 3 ילדים) מאז איני יכולה לסלוח לו, אנו הולכים לטיול אך אני חוששת שהספק יחלחל בי תמיד, האם אתם מכירים זוגות שמתגברים על כך האם ניתךן להתגבר על זה?

אם אחי מקלל אותי כל הזמן ואומר לי מפגרת, דובה, מטומטמת, ומלגלג עלי, האם זה נחשב אלימות במשפחה ואיך אני יכולה לגרום לו להפסיק?
תודה רבה

עשיתי את טעות חיי!
התחתנתי עם גבר שמבוגר ממני בשני עשורים אין בננו התאמה אין שפה משותפת. אנחנו רואים את העולם והחיים בצורה שונה לגמרי מה שגורם למריבות רבות.
הוא בן אדם טוב בסה"כ שעוזר לי בבית ונותן לי מה שאני והילדים צריכים אבל גם איש הפכפך פעם מחייך פעם כועס. דקה אחת טוב לנו ביחד ודקה שניה הוא מתפרץ צועק ומקלל. הבעיה שההתפרצויות האלו שלו הן לא צפויות אני אף פעם לא יודעת מה ידליק אותו. לכן למדתי כל הזמן להיות על המשמר ולחכות להתקפה הבאה.ואולי גם לנטרל אותה שהיא באיבה לפני שתתלקח לאש ומריבה שקשה לכבותה. אבל כל זה לא נותן פשוט לנוח ביחסים פשוט לחיות לי בשקט ולסמוך שהכל בסדר. המתח שלי גואה במיוחד שאנחנו בחברת אנשים. (למשל שמזמינים אותנו לארוחה וכו) כי אז שמתי לב יש לו נטיה להתעצבן על כל דבר קטן ולריב איתי ולהעיר לי ואני שמפחדת מבושות והשפלות עומדת על קוצים
הוא גם מעיר לי כל היום על כל שטות. כשהוא מתעצבן הוא אלים מילולית כלפי מקלל קורא לי בשמות גנאי .לפעמים בועט ועושה נזק לחפצים פעם כבר היה אלים פיזית..
כל זה כבר גרם לי לא לאהוב אותו. אני מרגישה שככל שאני מתבגרת ההבדלים שבננו מתחדדים (או שאני מודעת להם יותר?) הפעם גודל והולך והאהבה מזמן כבר לא קימת.אני מרגישה שמאז שהתחתנתי איתו במקום להתפתח ולהתקדם אני רק חוזרת אחורה למקום שאני לא אוהבת.
הייתי עוזבת מזמן אם לא הילדים והפחד הכלכלי. איך נסתדר לבד?
וגם די אכפת לי ממנו. ואולי גם אוהבת? אבל זו אהבה שונה אני מרגישה שאני דואגת לו כמו לאבא . כמו לבן משפחה. לא כמו לבן זוג. אני מרחמת עליו לא רוצה לפגוע בו הוא בסהכ בן אדם די טוב ומשתדל.
אבל לי לא טוב!
עלי גם להוסיף שהתחתנתי מתוך אהבה גדולה אהבתי אותו כמו שלא אהבתי אף אחד.ולא היה אכפת לי והמצב הכלכלי שלו (אז הוא היה די תפרן) ורק רציתי להקים איתו משפחה ולעשות רק איתו ילדים. אבל כל היחס המשפיל שלו והסבל הנפשי שעברתי בנשואים הללו כיבו את האהבה שלי אליו אני חושבת שמה שנשאר עכשיו זה רק ההרגל וכמובן הפחד. ושאני רואה אותו קצת כמו אבא שלי ולא היתי רוצה שזה מה שיעשו לאבי.

שלומות .
אני נשואה פעם שנייה + ילדה מנשןאיי הקודמים , לנו 2 ילדים משותפים קטנים .
לבעלי אח נשוי +2 ילדים ולצערי לא תמיד נוח להיות בחברתו או בחברת משפחתו ולכן אני נמנעת להפגש איתם .
היחס שלי לאחיו מרגיז את בעלי ולכן הוא טוען שאם לא אתייחס יפה לאחיו ולמשפחתו הוא לא יתייחס יפה לבתי מנשואי הקודמים .
אני במלכוד כי לדעתי אין קשר בין הדברים , בעלי התחתן איתי וידע שיש לי ילדה מנשואי הקודמים ויהיה עליו להתייחס אלייה בהתאם , אני לא התחתנתי עם אחיו ולא תמיד נוח לי להפגש איתם .
אינני מצליחה לשכנע את בעלי שאין קשר בין היחסים ,
איך עושים זאת לדעתכם .
תודה

אני אישה דתיה ששומרת הלכות נידה. כך שלפעמים יוצא שאפילו שבועיים וחצי אנחנו לא שוכבים. אבל תמיד כשאני חוזרת מהמקווה בעלי מתחיל לשתות שתיה חריפה מאוד . בכמויות גדולות .(הוא אוהב לשתות ופה ושם שותה כוסית קטנה) אבל הכמות שהוא שותה בלילה שהוא אמור לשכב איתי עוברת את כל הטעם הטוב.
זה מאוד פוגע בי נותן לי הרגשה שהוא צריך להיות שיכור כדי להיות איתי. (הוא טוען שזה משמחה והוא רוצה שיהיה לו מצב רוח)
אנחנו יותר משבועיים בלי סקס הוא אמור להיות שמח גם בלי חצי בקבוק של וויסקי.
גם לא טוב לי לעשות את הסקס "הראשון" הזה עם בן אדם שיכור או חצי שיכור שריח של אלכוהול נודף לו מהפה ומכל הגוף.ומדבר בלי טעם מתוך שכרות. אני מחפשת את החיבור הרגשי גם את ההתקשרות של הנפש אבל את זה אי אפשר לעשות עם שיכור..
אני כל פעם מעירה לו ומסבירה לו שזה פוגע בי . ושיכבד אותי ולא ישתה בלילה שאני חוזרת מהמקווה. אבל הוא בשלו מחסל את הבקבוק.
זה הגיע למצב שבחודשים האחרונים אני פשוט מתעצבנת וצועקת עליו שהו פוגע בי. ומספיק כבר עם זה וכו הו א כמובן מחזיר לי בעצבים וכך יוצא שבערב שאמור להיות "מיוחד" אנחנו תמיד רבים ולא שוכבים בסוף
ואני תמיד נשארת עם טעם רע בפה..מרגישה דחויה ומושפלת..
אני לא יודעת מי צודק פה . אולי עלי לתת לו "לשמח את עצמו" ולשתות ללא סוף ולשתוק
או אני שסה"כ מבקשת קצת להרגיש נחשקת ולא אחת שצריך חצי בקבוק וויסקי כדי להיות איתה.
פשוט כבר נמאס לי מכל המצב הזה.

לאשתי אחות שחושבת רק על עצמה , קצת קמצנית ואגואיסטית , הקשר בינהם נעשה במפגשי שבת לפעמים או בחגים .
אני כבעלה לא אוהב אותה במיוחד בגלל האופי שלה ומשתדל לא להיות בחברתה של אחותה , אם אני עושה זאת זה נעשה עבור אישתי שתרגיש טוב , אינני מתנגד או מסרב או מקשה על הקשר ביניהם.
אשתי טוענת כי אני הוא הגורם לקשר הלא טוב שיש לה עם אחותה ומאשימצה אותי בכך .
מה לדעתך אני צריך לעשות , אשתי רואה את ההתנהגות של אחותה ומתעלמת ממנה ודורשת זאת גם ממני שאתיחס יפה לאחותה למרות האופי שלה .
הקשר ביהנם היה לא טוב בעבר ללא קשר אלי ואשתי מנסה להאשים אותי בכך , לי אין יד ורגל בנושא .
תודה

אשמח אם תעזרו לי
אחרי שהתחתנתי גיליתי שנפלתי לבעיה רצינית
אני באהמחברה שמרנית התחתנתי עם בחור שמבוגר ממני ב13 שנה כמובן שאסור לגור יחד לפני חתונה רק לדבר אחד עם השני לצערי התחתנתי אחרי הכרות של כמה חודשים בלבד.
בהתחלה בעלי אמר שיהיה לנו מטבח משותף עם הוריו אך תוך שנה יבנה מטבח חדש פתאום אחרי חתונה הוא אומר לי שאי אפשר להוסיף לבית (זה בית פרטי על הקרקע עם גינה די גדולה.)
פתאום אחרי חתונה מתברר שהיה לו פסילת רשיון והוא טוען שלא ידע מזה עכשיו היה לו משפט והוא אומר לי שבשביל לחדש רשיון צריך תעודת שחרור מצהל והוא איבד אותה וצריך ללכת לעוד ביררתי עם מקורות משלי כמו להתקשר למכון רישוי ומורה פרטי שעובד כ20 שנה אומרים שאין קשר בכלל.
פתאום גם מתברר שחשבון שלו מעוקל כנראה בסכומים גבוהים ושהוא פוחד בכלל לברר מה סכום העיקול זה דבר שמאוד עצבן אותי כמובן השאלה אם במקרה שנרצה לבנות בית נניח האם אניי זו שאצטרך לקחת המשכנתה?
בעלי תמיד מתלונן על כאבי בטן אמרתי לו כבר שילך לרופא והוא ומר שכבר הלך ולא גילו כלום כל הזמן מצפה ממנני להתחשבות אך לי כבר נמאס אני מבינה שקשה לו עם הכאבים אך חייב לראות רופא.
בעלי מצפה שאתנהג למשפחתו כמו משפחתי הוא לא מתייחס למשפחתי כלל.
אני אישית קשורה למשפחתי וקשה לי לא לראות אותם זמן רב וכשאני רוצה לבקר אותם פעם בשבוע הוא לא מסכים בטענה שרק לפני כמה ימים ביקרתי אותם לעומת זאת כל המשפחה של בעלי גרה באותו כפר שדאנו גרים. וכל החברים שלו והוא רואה אותם הרבה.
היחסי מין שלנו על הפנים פעם בחודש לא יותר דיברנו הרבה על העניין היה פעם שיפור לשבועיים ואחרי זה הכל חזר לקדמותו התירוצים שכאילו הורגים לו חשק מטופשים כמו את קוטעת אותי באמצע משפט משחקת עם האוכל כשאוכלת אומרת אהלן במקום שלום שאני קונה דברים שלא צריך בחנות.
מכיוון שחפני חתונה לא יכולנו לשכב אמרתי לו שסקס חשוב בעיניי ואם הוא חושב שלא אז עדיף שלא נתחתן הוא אמר לי אני חזק כמו בן 18 ארדוף אחרייך כל הזמן מה שהתברר כשקר במצח נחושה אולי חזק כמו בן 80.
מה עושים איך יוצאים מהברוך? כרגע אין שום סיכוי שאוכל ללכת לטיפול זוגי אני מתקשה למצוא עבודה אני סטודנטית בעלי תומך בהוריו ובקושי מצליח לתת לי כסף לנסיעות

שלום רב! נכדתי בת השלוש וחצי ילדה פעילה עצמאית מיתלבשת ,מיתרחצת וכו ,לבד מקובלת בקרב הילדים. מתגוררת במושב כך שהיא חיה באקלים מאוד פעיל . יש לה אח בן 5 וחצי ולפני כחודשים נולד אח במישפחה ומאז היא עושה את צרכיה (שני המצבים) במיכנסים , ההורים מנסים להיתעלם מהמצב ושולחים אותה להחליף לבד אך לא חל שום שיפור . האם יש דרך נוספת לנסות ( היא ילדה מאוד דעתנית ומרדבית במיוחד אם האם האב מצליח יותר להעמיד גבולות/ תודה

אשתי בת 57 זוהי הפעם השלישית שבחרה לעבוד בטיפול בתאומים בלבד. מה רע לעבוד עם תינוק אחד? היא טוענת שזה ממלא אותה ויש לה את הכישורים והספק רב. גם הכנסה טובה. אנו לא סובלים מבעייה כלכלית, לנדנד לה לרדת מתאומים ולעבור לתינוק אחד היא לא מוכנה בשום פנים ואופן וזה לא עוזר, ומצד שני קשה לי לראות אותה חוזרת שפוכה הביתה, פשוט נגמרים לה הכוחות. הם תינוקות שרק נולדו עם משקל קטן מאד ועוד היא עובדת במשרה מלאה. מה עושים ומדוע לדעתכם היא תמיד בוחרת בתאומים??? תודה.

שלום רב,
אבי משתמש באלימות מילולית כנגד אימי כבר כמה שנים. אני בת 20 ולא מסוגלת יותר לשמוע מריבות וקללות. דיברתי איתו מלא פעמים לא עזר. אמא שלי לא עוזבת אותו.
מה אפשר לעשות במצב כזה קשה?
תודה רבה

אני ובעלי נשואים 3 שנים. לאחרונה הוא לא מעוניין לשכב איתי. הוא מעדיף לראות טלוויזיה או כל דבר אחר על פני ללכת לישון איתי ביחד. אני מרגישה פגועה וגם מאוד זקוקה לסקס. מה עלי לעשות?
דיברתי איתו כמה פעמים לא עזר.
תודה רבה

היי, אני נשואה מזה 9 חודשים וללא ילדים. אני ובעלי בגיל 29-30. יש לנו קצת בעיות בזוגיות. בעיקר בעיות תקשורת ואנחנו לא יודעים לריב,כמו כן אני מרגישה שהוכל זה בעיקר בגלל השוני באופי שלנו והשקפת החיים.
אני יותר פסימית לגבינו מאשר הוא, וחשוב לפני שמביאים ילדים לנסות טיפול זוגי. שמתי לב שיש כמה מטפלים ושיטות טיפול, איך נידע לפנות למטפל הנכון ולשיטה שתתאים לנו ולצרכינו?
אם אוכל לקבל תשובה,מה ההבדל בין מטפל זוגי מוסמך ,לפסיכולג קליני ולפסיכותרפיסט? ומה זה בדיוק אימאגו ומתי זה יכול להתאים?
תודה ואשמח לעזרה.

שבת שלום.
אני נשוי למעלה מעשר שנים ולאחרונה יש ביני ובין אישתי חיכוכים בכל מיני שטחים ,
כרגע לא משנה על איזה נושאים .
מה שאני רוצה לשאול ולקבל הצעות ורעיונות איך משכנעים את אשתי להודות בנושאים / שטחים שהיא לא צודקת ופועלת לא נכון גם אם אומרים לה זאת (גם אני) אנשים אחרים + בעלי מקצוע .
אשתי אף פעם עד היום לא הודתה שהיא טועה או טעתה או ביקשה סליחה על משהו שהתברר שלא עשתה נכון ובסדר היא פשוט שותקת וממשיכה קדימה ולא לומדת מהשגיאות שלה .
אין אצלה בלקסיקון , סליחה טעיתי אלמד ואתקן מהשגיאות שעשיתי , אעשה חשבון נפש , אתם צודקים הדרך שלי לא הייתה נכונה וכו"י .
אשמח לקבל הצעות / רעיונות איך מזיזים אותה מהקטע הזה .
תודה
יפה

היי אני צעירה בשנות 20 לחיי נשואה די טרייה סטודנטית גרים בדירה פצפונת ממש אביו של בעלי חולה אלצהיימר לבעלי 2 אחויות נשוות עם ילדים ו2 אחים נשואים גם.הבעיה היא שאצל חמי וחמותי עובדת זרה בשביל חמי שלה נותנים כל קצבתם ובעלי היחיד שעוזר להם כלכלית .לי אישית אין בעיה שיעזור אך לא מלוא הכסף.כנ"ל הוריו מעמשנים כבדים והוא קונה להם את הסגריות גם .העובדת זרה התחליה לעבוד אצלם לפני כ4 חודשים כל האחים ואחיותיו גרים בכפר כאשר רק אחד עובד כל השאר לא עובדים לאף אחד מהם אין ילד צעיר יותר מגיל 14 כך שלדעתי הם יכולים לעשות משמרות כל אחד יהיה לו יום שיעזור לאבא וכך לא יהיה נטל כבד עלינו.בעלי בקושי מרוויח שכר ממוצע. והכסףנגמר אחרי 10 ימים שהוא מופקד בבנק בקושי אני יכולה לקנות דברים שאני צריכה אפילו כסף לנסעות הוריי נותנים לי ולא בעלי.האם אני ילדותית ומטופשת או שאני צודקת בתלונות? דרך אגב דיברתי עם בעלי אמרת לו שגם ככה אני מרגישה שהעובדת לא עוזרת במשהו חמותי יושנת אחר צהריים משהו כו 3 שעות אז שישכירו מטפלת לשעות אלה הרבה יותר זול ויעיל, העובדת כמעט לא עושה כלום מדברת אנגלית.....אך ללא הועיל.אני לומדת הרבה שעות כך בזמן שנותר עובדת לפעמים בערב ומקבלת כ500 ש"ח בחודש

שלום לך

אני בת 34+. בהיריון ראשון. מזה כשנה בן זוגי הינו בחור לא ישראלי (ולא יהודי) ואינו מתגורר בארץ. בתחילה היינו בקשר, מאוהבים. אני נסעתי אליו (מערב אירופה), הוא בא לכאן. עם הזמן ידעתי שאני רוצה ילד וגם אמרתי לו זאת. הוא היה בעניין. היינו מתאמים את המפגשים שלנו (פעם בחודש) לימי הביוץ. וזה קרה. אני בהיריון. דא עקא שמאז ההיריון אני פשוט לא סובלת אותו. מתנהג כמו ילד ולא כמו גבר שתומך בי, כמו כן התחלתי להבין ממנו שזה פתאום לא מתאים לו, ההיריון הזה, עד שלאחרונה הוא אמר לי שהפיתרון הטוב ביותר זה הפלה. אגב, בשבועות הראשונים כשסבלתי מהקאות ובחילות הוא לא היה רגיש מספיק כדי להבין זאת וכל הזמן התבכיין לי שאני לא מספיק נותנת לו תשומת לב (לא שולחת מספיק אס,אם,אסים) (ובקושי יכולתי לנשום מרוב הקאות....). החוסר רגישות הזו מצידו הורידה לי אותו מהעיניים וכמו שאמרתי - אני לא סובלת אותו אבל אני יודעת שאני רוצה את ההיריון. אני בת 34 וחצי ואין לי כוונה להעביר את הזמן עוד.
אנחנו לא מדברים כמו פעם והוא די מתנתק ממני.
אט אט אני מבינה שאני לבד במערכה הזו של ההיריון וכנראה גם הזוגיות וזה עושה לי עצוב ולעיתים אני לא יכולה לנשום מרוב עצבות.
אני לא יודעת עדיין מה ההשלכות של המעשה שלי. מה גורלו של הילד מבחינה חוקית, מבחינת הרשויות הדתיות (האבא הרי לא יהודי) וכל זה גורם לי ללחץ. אני רואה נשים בהיריון שלהן בני זוג שעוזרים להן ואני יודעת שאני אהיה לבד...
אחותי כל הזמן שואלת אותי: מה? את רוצה להיות אם חד הורית? כאילו שזה משהו מאוד מוקצה (האמנם?)
זה היריון ראשון וכל שכן להיות לבד - מפחיד אותי. מה דעתך?