פורום אלימות במשפחה - יש לך שאלה?

מנהל הפורום

 ד"ר מני מלכה
ד"ר מני מלכה
הוספת הודעה לפורום
 
תמונה
לקביעת תור אצל ד"ר מני מלכה ללא פרסום בפורום
 
  • האם זו אלימות?
    לי
    26/01/2014

    היי, אני רושמת פה בפעם הראשונה.
    רציתי לדעת האם אני חווה התעללות רגשית מבעלי.
    אנחנו נשואים 7 שנים וסה"כ מכירים 9.5 שנים. יש לנו שלושה ילדים קטנים.
    בעלי הוא אדם מאוד שתלטן ותמיד צריך לספק את הרצונות שלו. מצד שני הוא אדם שאם אצטרך עזרה ממנו הוא תמיד יושיט לי אותה. ופה מתחיל הפער בין הדברים.
    כשאני עושה משהו שלא נראה לו הוא תוקף אותי בתגובות כועסות, טון הדיבור שלו נהיה כועס ועצבני. לפעמים התגובה יכולה להיות כועסת ובווליום סביר ויש פעמים שהוא גם צועק עלי.
    אין לי חופשיות לעשות מה שאני רוצה והרבה פעמים מעיר לי על זה שאני יוצאת יותר מדי, משאירה את השואב בסלון, לא מקפלת את הכביסה, מבזבזת יותר מדי וכד' וכל זה לא בא תוך דיאלוג נורמטיבי אלא תוך תחושה של איום ולחץ.
    אם אני עושה משהו שבעיניו לא בסדר הוא נועץ בי מבט שגורם לי לתחושה לא טובה. הוא אומר שאני לא יודעת לחשוב לבד, שאני לא מחנכת טוב את הילדים, שאני לא יודעת להחליט ושלא מתפקידי לחשוב על דברים. היא אימפולסיבי מאוד. אמנם לא קילל אותי אף פעם אבל כל ההתנהלות שלו גורמת לי להרגיש קטנה ומאויימת. כל הזמן יש לו טענות כלפי, הוא לא נותן לי להיות עצמאית ותמיד אני צריכה לבדוק איתו אם מה שעשיתי היה בסדר ומאין לקבל אישור ממנו.
    אם אני אומרת לו לפנות שמאלה והוא חושב אחרת בזמן נסיעה אז הוא כועס עלי ואומר לי שאני לא אתערב לו בנהיגה אם אני לא יודעת מה אני מדברת.
    הוא בודק וסופר את השעות שלי מחוץ לבית אבל הוא יכול להודיע שעה לפני שהוא מאחר מהעבודה או לא להודיע בכלל ואני תמיד מובנת מאליו.
    אם באה אלי חברה אז הוא כל הזמן מפריע לי וגם בשיחות טלפון אומר לי שאני מדברת ולא אכפת לי מה קורה מסביבי. זה לא נכון.
    לא בא לי לעשות סקס כל יום ולפעמים גם לא שבוע והוא מאוד מתרגז על זה ולא מדבר איתי בגלל זה ומתעצבן על זה מאוד.
    הוא גם תוקפני כלפי הילדים ומבטל אותי מולם. הוא משקיע בהם הרבה ומבלה איתם הרבה אבל בתוך הבילוי הזה הוא כל הזמן מעיר להם והרבה פעמים מדבר אליהם בטונים גבוהים וכועסים.
    אמרתי לו לפני 4 חודשים שאני רוצה להתגרש והוא מאוד כעס ונעלב מזה ואמר שאם אנחנו נתגרש הוא לא יוותר על הילדים וייקח עו"ד שיעזור לו לקבל את הילידים למשמורת מלאה שלו. בהתחלה הוא אמר לי שאם נתגרש הוא יעזוב את הארץ כי הוא לא יוכל לסבול את זה שהוא לא יראה את הילדים כל יום. כנראה שזו מניפולצייה אבל עדיין הוא בחר להשתמש בה.
    לסיכום, אין לי חופשיות לעשות ולהתנהל איך שאני בוחרת. אני לא יכולה לסבול יותר שום הרמת קול ממנו אפילו שאין בה קללות. רק המבטים שלו והעצבים שלו והביקורתיות שלו כלפי מרגע שהוא נכנס הבייתה עושים לי לא טוב.
    תודשה על תשומת הלב.
    יום נעים

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    האם זו אלימות?

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • האם זו אלימות? - תגובה

    מני מלכה
    26/01/2014

    לי שלום לך,

    נראה לי שעצם העבודה שאת מפחדת, כף אני משער, ומתנהגת באופן שבו את רצונותייך מצטמצמים- אז יש כאן בעיה!
    זה נכון שכל מערכת זוגית נתונה למשא ומתן מתמשך בין בני הזוג, על חלוקת תפקידים, צורת חינוך הילדים וכו'.

    אך אם משא ומתן זה נעשה שיש צד אחד שמקטין את הצד השני, מאיים, מצמצמם את צעדיו, מבקש לקיים יחסי מין ללא התחשבות בצד השני, בהחלט שזו עשויה להתאים להגדרה של אלימות פסיכולוגית ולסוגים נוספים של אלימות.

    לכל הגדרה של אלימות יש היבטים אובייקטיביים שניתנים לצפייה - למשל, צעקות, קללות, שבירת חפצים , מכות. וישנם היבטים סובייקטיביים שלא תמיד ניתנים לצפייה והם קיימים בעולם הפנימי: בושה, אשמה, הפחתת ערך עצמי, חרדה בעקבות איומים, שנאה עצמית ועוד...

    מאחר ובני זוג אמורים לתמוך אחד בשני, הרי שההיבטים הסובייקטיביים חשובים מאוד. כלומר, לבעלך צריך להפריע שאת חשה כך, וגם להפך. אם בעלך היה מרגיש שיש התנהגויות שלך שלא נעימות לו, אז אני מניח שגם את היית רוצה להיות רגישה לכך.

    אם לסכם בקצרה, אז ממה שאת מתארת נשמע שאת מאוד סובלת. ואם את סובלת אז זו אלימות. אולי לא תמיד אפשר להתלונן על אלימות כזאת במשטרה (לשם כך נראה לי שצריך שיהיו איומים ברצח, או שבירת חפצים, או אלימות פיזית- אבל תוכלי לברר זאת) , אבל היא קשה, מחלחלת לנפש ואת בהחלט לא חייבת להסכים לה.

    נושא הילדים - יכול להיות טקטיקה של הפחדה וניסיון להצר את צעדייך. מצד שני, גם לגברים אלימים יש פחדים ועולם פגיע משל עצמם ויכול להיות שזו התגובה של בעלך כשהוא מבין שהוא עושי לאבד אותך. בכל מקרה יש לך זכויות ואת יכולה לקבל עצה וליווי במרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה במקום מגורייך.

    בהצלחה
    מני


    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • האם זו אלימות? - תגובה

    פנינה דובו
    26/01/2014

    שלום לי,

    על פי התאוריות היותר שמרניות, מדובר כאן בסוג של אלימות כלפיך: ההתעלמות מרצונותיך, הזלזול בך, השתלטנות, הביקורת, ההגבלות, נימת האיום שבדבריו אליך...

    יחד עם זאת, האמירה "הוא לא נותן לי להיות עצמאית... אין לי חופשיות..." איננה בהכרח נוגעת לו יותר מאשר לך.

    אני מוכרחה להודות כי אני מושפעת מספרה של אווה אילוז, אותו אני קוראת עכשיו, "מדוע האהבה כואבת". בספרה היא מסבירה את כל העניין של חיי אהבה ורומנטיקה בין בני זוג מנקודת מבט חברתית. היא בעצם "מנקה" את הגבר או האשה מאשמה פסיכולוגית, כביכול משהו לקוי בהם מילדות, בטענה שסדרי החברה הם אלה שמעצבים את יחסי האהבה שלנו.

    אני (וגם לא היא) לא מתכוונת לומר שאין בעיה, אבל במקרה שלך לא הייתי ממהרת לקרוא לדבר הזה "אלימות". אותו דבר שלא נותן לך להרגיש עצמאית וחופשיה, בעלת הכרה וערך עצמי, הוא הדבר, והוא לגמרי לא המקרה הפרטי שלך (זה מה שאומרת אווה אילוז ויש בזה משהו מקל ומנחם מעט).

    הייתי מייעצת לך ולבעלך לפנות למטפל זוגי טוב ומנסה להבין ביחד איתו מה מונע ממך להרגיש כמו שהיית רוצה ומה גורם לבעלך לנהוג כפי שהוא נוהג ומהו הקשר בין הדברים.

    אולי כשתוכלו להיפתח האחד בפני השני ולדבר ולהבין מה באמת קורה לכם (חששות, חרדות, חוסר בטחון, הערכה עצמית וכו') תהיו שניכם פחות מאויימים (ותבינו שזה לאו דוקא בגלל שאתם "דפוקים") ותוכלו להרשות לעצמכם לשחרר מעט ולהיות נינוחים ומרוצים יותר.

    בהצלחה,
    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • חוששת שבתי סובלת מאלימות של בעלה
    נועה
    12/01/2014

    התגרשתי לאחר כ - 30 שנה מגבר אלים. מזהה היום סימנים לכך שכנראה בתי סובלת מאלימות כלשהי (לא פיזית) מצד בעלה. בתי היא אמא מאוד מסורה לבן שנתיים, בעלה לעומת זאת מציק לילד במתכוון. מביא אותו לכדי בכי ע"י שהוא מתסכל אותו במתכוון, רודה בו, ואין לכך שום הצדקה חינוכית, כגון הצבת גבולות. לי זה נראה לא תקין, בלשון המעטה. לי זה נראה אפילו סדיסטי. כשהעזתי להעיר לו, בתי סננה בין השיניים אל תתערבי. היחסים בינה לבין בעלה מאוד מתוחים, קרוב לודאי שעל רקע זה.אני גם מתרשמת שבתי בדיכאון. שישי-שבת היא מעבירה בשינה. כשניסיתי לדבר איתה הגיבה כלפי בתוקפנות.

    אני מרגישה שמהו מאוד לא בסדר. אני חוששת בעיקר לבריאותו הנפשית של הנכד. בתי היא כבר ילדה גדולה. כואב לי לראות אותה סובלת, אבל אני לא יכולה להניע אותה לטפל בעצמה. לא נראה לי שהבת תיזום משהו, לא טיפול בעצמה ולא התערבות לטובת הבן. אני סבורה שהדיכאון זו דרכה להתמודד עם המצב. הם התארחו אצלי לשישי-שבת כל מה שאני חוויתי כעדת ראיה שלא יכולה להתערב, גרם להגיע במוצ"ש לחדר מיון במצב של סערת רגשות קשה.

    מה לעשות? למי אני יכולה לפנות? אם אני לא אעשה אני מרגישה כשותפה לפשע. וזה מדיר שינה מעיני.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • חוששת שבתי סובלת מאלימות של בעלה - תגובה

    פנינה דובו
    12/01/2014

    נועה יקרה,

    את סוחבת איתך את המקרה הפרטי שלך (כאשה שחיה שנים רבות במערכת זוגית אלימה) ובאופן בלתי נשלט אולי את מעמיסה אותו על ביתך.

    את עצמך אומרת שביתך היא ילדה גדולה. התערבותך יכולה לגרום דוקא לתוצאות הפוכות מכפי שהיית רוצה. לביתך קשה לקבל את התערבותך ומן הסתם יש לה כעסים עוניינים לא סגורים איתך (כמו להרבה בנות עם אמהותיהן) ועוד סיבות להתנגד להתערבותך.

    יכול להיות שמה שביתך צריכה ממך הוא לראות שאת דוקא סומכת עליה ומאמינה ביכולתה להתמודד עם קשייה; שאינך משליכה עליה את נסיונך האישי, מעין תיקון שאת עושה באמצעותה; ושברור לך לגמרי כי הבחירה היא כולה שלה. עליך לבדוק איתה אם היא בכלל מוכנה לשמוע ממך על נסיונך שלך בחיים, כשאת עושה זאת ממקום שאת מאפשרת לה להחליט, ולא כופה עליה את נסיונך. בסך הכל זו באמת בחירה והחלטה שלה איך להתמודד עם קשייה ואת מי לשתף.

    גם אם את בודאי מובנת בדאגתך לביתך (וברור שאת דואגת לה), אני חושבת שעליך לעבד את הדבר עם עצמך ואף להיעזר באיש מקצוע שיסייע לך להתמודד עם המצוקה שלך ובעיקר עם תחושת חוסר האונים שלך ואולי עם רגשי האשמה שאת נושאת כלפיה. העוצמה שבה הגבת מעידה על הצורך שלך בקבלת עזרה.

    בהצלחה,
    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תודה

    נועה
    12/01/2014

    זה מה שאעשה. עם זאת שאלה: איך אני יכולה לדעת מתי החשש שלי מוצדק ומתי אני נוטה בשל עברי להאדיר את הסכנות?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • זה לא רק אני נושאת. גם בתי. היא

    נועה
    13/01/2014

    הייתה שם. והיא מאשימה אותי עד עצם היום הזה שלא הגנתי עליה ושלא הקניתי לה כישורי חיים. במידה רבה היא צודקת. כי חלק מהזמן, הייתי במצב של דיכאון, תפקדתי כאוטומט. החוויה שלה היא שלא הייתה לה אמא. כשאני עשיתי כל מה שיכולתי בנסיבות קשות אלה, בכלל זה פניה לרשויות כדי שיעזרו לילדי המשפחה כי ראיתי את הכאב והפחד בעיניהם.

    אני מנסה היום כמיטב יכולתי לפצות אותה על העבר, אבל מסתבר שזה רק מעצים את העוינות שלה כלפי. ברור לי שלא זו הדרך. לצערי במרכז למניעת אלימות במשפחה אין מענה לבעיה שלי המוגדרת כנפגעת טראומה מתמשכת, עם זאת הקושי שלי עם הילדים נובע בדיוק מהסיבה שהם היו אתי באותה סיטואציה, והם מתרחקים מכל דבר המעורר בהם זכרונות מהעבר, בכלל זה ממני ואחד מהשני. המצב מאוד מורכב. אני מצד אחד מאוד מבינה אותם, מצד שני, מצפה שיהיו הוגנים כלפי, כי בסך הכל עשיתי כל שיכולתי כשהיו ילדים כדי להגן עליהם ולשם כך נשארתי עד שאחרון ילדי בגר ויכול היה להגן על עצמו פיזית, וגם להסתלק מהבית אם המצב היה לו קשה מדי. רק אז עזבתי. כי חשתי שעזיבה מוקדמת יותר עלולה לפגוע בילדי עוד יותר. אני מנועה מלומר מילה וחצי מילה בגנות אביהם, ובאופן כזה אני נתפסת על ידם כאשמה. זה מאוד קשה לי. מה שהיה במהלך שישי-שבת כשבתי וחתני התארחו אצלי עם הנכד, היה מבחינתי שיחזור הטראומה, ושוב אותה תחושה שילד קטן נפגע ואני חסרת אונים לעזור לו..........אותה תחושה של חוסר אונים לעזור ליקירי הנפגעים לנגד עיני ממש ממוטטת אותי.

    האם ידועה לכם מסגרת לאישה במצבי?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • זה לא רק אני נושאת. גם בתי. היא - תגובה

    פנינה דובו
    13/01/2014

    נועה שלום,
    את מיטיבה לתאר ולהבין את המצב.
    אם במרכז למניעת אלימות במשפחה אין מענה, הרי שעל פי הגדרתך (ולא רק) את רשאית לפנות לרופא המשפחה ולקבל הפנייה לטיפול נפשי (במסגרת הקופה).
    גם קופות חולים מתמחות היום בנושא. מה שחשוב שתגדירי את הבעיה כפי שעשית כאן, כדי שיפנו אותך למטפל שמתמצא בתחום של אלימות במשפחה.
    מה שאת עוברת בודאי קשור לתחום הזה, גם אם חלפו שנים. התמשכות התופעה וחוסר האונים שהתלווה לכך רק העמיקו את הפגיעה בך ובילדיך.
    חלק מהטיפול יכול להתמקד בשיקום היחסים עם ילדיך. במקרה זה כדאי שהמטפל יהיה גם בעל גישה מערכתית - משפחתית בטיפול.

    המשיכי לחפש מענה ותמצאי,
    בהצלחה,
    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אלמונית
    שלום
    09/01/2014

    היי יש לי כמה שאלות .. אני סובלת מאלימות נפשית פיזית ומילולית כבר 7 שנים..לא פעם סיפרתי את האילמות בפורום הזה.
    יש לי כמה שאלות
    א. אני סובלת מפלאשבקים נורא נורא גם בזמן שאני מנקה וגם בזמן שאני צוחקת
    ממש זה מלווה אותי לאורך כל היום וזה מגיע למצב של בכי..
    גם ממיקרים של לפני המון שנים...מה עליי לעשות כדי לא לסבול מהפלאשבקים. ?

    ב.בעלי נורא אובססיבי כלפיי כאילו אני הרכוש שלו
    ממש ככה מתנהג אליי אני מפחדת לדבר איתו על פרידה או גירושין כי אני יודעת שהוא יתפרץ וזה יגיע לאלימות..יש לי שני ילדים ממנו ואני עושה הכל כדי שלא נריב והם לא יהיו חשופים לאלימות שלו כלפיי..לא שואלת לאן הוא הולך מה הוא עושה כלום הוא חי את חיו ואני את חיי רק שאני כלואה והוא חופשי..
    איך אפשר לגמור עם בן אדם אובססיבי?

    ג.אני מלאה רגשות אשם כלפי עצמי אני מאשימה את עצמי בכל מה שקורה ואומרת שזה מגיע לי כי שאלתי שאלות יותר מידי..או התערבתי יותר מידי..או שמגיע לי כי אני סתומה שהבאתי ממנו ילדים
    לפעמים אני חושבת להשים סוף לעצמי..אני חיה רק בשביל ילדיי..המרכז לנשים מוכות והרווחה מאוד רחוק מהבית שלי..קשה לי ללכת לשם עם תינוקים ואין מי שישמור עליהם מה אני יכולה לעשות כדי לגמור עם הרגשות אשם ??

    אמא שלי לא סובלת אותו ואף אחד מהמשפחה שלי לא אוהב אותו כי הם מודעים לאלימות שלו אבל אין להם הוכחות כי אני מכחישה ..אני לא רוצה שאמא שלי תמות בצער בגלל שאני איתו..לא רוצה!!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    אלמונית

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אלמונית - תגובה

    פנינה דובו
    12/01/2014

    שלום לאלמונית,
    היות ואת מכירה את הפורום הזה, את יכולה לשאוב הרבה מידע ועידוד ממנו.

    הצעד הראשון של יציאה מאנונימיות הוא החשוב ביותר.
    שימי לב שאפילו כאן את לא מזדהה בשמך ונשארת אלמונית.

    למרות כל הקשיים שלך, מה שאת יכולה לעשות למען עצמך הוא לחשוף את עצמך בפני מישהו שיוכל לעזור לך, מישהו שאת פונה אליו ומבקשת את עזרתו: אם זה רופא המשפחה, אם שרותי הרווחה, אם גורמי חינוך, אם חברה טובה ואפילו משפחה.

    לאחר הצעד הזה תראי שיפתחו בפניך עוד ועוד אפשרויות וגם תשובות לשאלותיך.

    אז היי אמיצה והצליחי,

    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • סובלת!!
    ירדן
    26/12/2013

    כבר במשך 7 שנים סובלת מאלימות והיא הולכת וגוברת התלוננתי מספר פעמים אך ויתרתי למען ילדיי אני רק בת 20 וחצי מגיל 14 סובלת מאלימות ממנו כן מגיל 14
    זה התחיל בסטירה ועד לפני כמה ימים שרבתי איתו באוטו ירדתי והוא ניסה לדרוס אותי למזלי זזתי..ואז באתי להוריד את הילדים מהאוטו והוא סגר על הבטן שלי את הדלת מספר פעמים....לפעמים מרגישה כאילו אני אויבת שלו..לא יודעת לאן ללכת ולאן לבוא..אין לי גב מהמשפחה אמא שלי חד הורית והיא בעצמה מפחדת ממנו.. דודים לא בקשר ואחים קטנים ממני במספר שנים ואבא ?? איפה אבא שלי ?? לא יודעת....אני חיה במחשבה שבאחד מין הימים או שאסים סוף לחיי או שהוא יעשה זאת..אני בטוחה !
    אני רוצה לכתוב ספר על חיי...
    לאן אפנה כול חיי שחורים פשוט שחורים..

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    סובלת!!

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • סובלת!! - תגובה

    מני מלכה
    27/12/2013

    ירדן שלום,
    אפשר לחשוב, על בסיס הדברים שאת כותבת שהגעת ל"נקודת קצה".
    זוהי נקודה שבה נשים מוכות מדווחות על כך שהן הגיעו לקצה, כלומר, הסבל הוא כל כך קשה מנשוא.

    נקודת קצה היא נקודה שבה נשים מבינות שמגיע להן משהו אחר!
    אחר כך, אחרי שהן מגלות שזה אפשרי, עשוי גם להגיע צער על שנים שהתבזבזו.


    אם את מקבלת את מה שאני כותב והדברים האלה מדברים אלייך, אז נראה לי שכדאי שתפני לטיפול במרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה. שם את זכאית להדרכה, ייעוץ, מילה טובה, עידוד והכוונה. אם יתמזל מזלך תוכלי גם להשתלב בקבוצת נשים שהיו במצבך ולגלות שאפשר גם אחרת.

    מה שאני מציע ידרוש ממך מאמץ שעשוי בסופו של דבר להשתלם.

    והערה חשובה- זה שאני מציע לך לפנות לטיפול זה לא אומר שאת אשמה במשהו. את לא אשמה בכלום!!!!

    מאחל לך בהצלחה
    מני

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • סובלת!! - תגובה

    פנינה דובו
    27/12/2013

    שלום ירדן,

    זה לא לפעמים, את ובן זוגך אויבים זה לזה. אבל לא בגלל שאת שונאת אותו או הוא אותך. זה בגלל מה ואיך שכל אחד מכם תופס את עצמו. כלומר, זו קודם כל הבעיה שלך עם עצמך ושלו עם עצמו.
    אני מציעה לך לטפל בעצמך, אם את רוצה לחיות. תחשבי על זה. את רק בת 20 ויש לך ילדים לגדל.

    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • איך

    ירדן
    29/12/2013

    איך ולאן אני אלך לטפל בעצמי ?? ואם למקומות האלו אפשר לבוא עם הילדים ??

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • איך - תגובה

    פנינה דובו
    29/12/2013

    ירדן שלום ושבוע טוב,

    פני לשרות הרווחה באזור מגוריך ובקשי להתייעץ בנושא אלימות במשפחה. בכל לשכה או מחלקת רווחה ידעו להפנותך למטפלים בתחום הזה, וגם יענו לך על שאלתך בעניין הילדים. זה שונה ממקום למקום וגם תלוי במצב שלך.

    בהצלחה,
    פנינה





    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בעלי אלים מילולית כלפי, עיזרו לי
    ליאת
    26/12/2013

    שלום רב,
    אני נשואה 5 שנים + 2 בת 35. אני יכולה להגדיר את עצמי כבחורה משכילה שתמיד ידעה לכוון את עצמה ולהגיע לכל מקום שרק רציתי, אך בתחום הזוגיות מרגישה שפשוט נכשלתי. אני נשואה לגבר שחווה אלימות בילדותו, עד היום ההורים שלו נשואים ומקיימים מערכת מאוד כוחנית מצד האב. אין ספק שהוא המחליט בבית. האלימות שאני חווה היא מילולית בלבד, לעיתים אני מרגישה שאני איבדתי כל הגיון בין מה מותר לומר ומה אסור. מצד אחד, בעלי, אינו קנאי ואינו חונק, ובאמת מאפשר לי לצאת, לבלות ולקיים מערכות יחסים חברתיים ככל שארצה. מן הצד השני אני הולכת איתו על חבל דק ביותר, הוא מתעצבן בקלות וברגע שזה קורה, לא מעניין אותו מי ליידו, הוא צועק, משפיל, מקלל ומאיים שייקח לי את הילדים במקרה של גירושין. אפילו השתמש במשפט "אני אשאיר אותך ערומה, אני אגרום לך לסבול כל חייך" הוא מאשים אותי שבגללי מצבנו הכספי אינו טוב, (למרות שהכנסתי גבוהה) הוא מאשים אותי שבגללי אנחנו נשואים (מבחינתו לא היה מתחתן) ובגלל לחץ שלי, יש לנו שני ילדים בקיצור הכול בגללי. כשהוא עושה את זה ללא נוכחות של אנשים נוספים, אני עונה לו באותה מטבע ולא נשארת חייבת לרגע, אך שהוא פותח את הפה ליד אנשים/הורים/ילדנו, אני פשוט שותקת, מפחדת לומר מילה בכדי שהמריבה לא תצא מכלל שליטה. אני כן אישה חזקה ובעלת ביטחון רב, אני יודעת שאני כן שווה משהו והוא לרגע לא מצליח להוריד לי את הביטחון, אך חוסר הסבלנות שלו, וההתפרצויות שלו מעיקות עליי ומביכות אותי נורא, אני פשוט מתביישת בו ומתביישת שבחרתי אדם כזה, שלא בוחר מילים. השבוע נסענו ברכב עם בני בן ה-3 ואימי המבוגרת, הוא לרגע התעצבן על מישהו שעקף אותו, בשניות בלי לחשוב לרגע מי נמצא לידו, הוא האיץ את הרכב, עקף את הנהג השני וקילל אותו וצרח עליו שיצא מהרכב (מוכן ומזומן למכות מול בני ואמי), הרגשתי כל כך מובכת ומבוהלת. אני כל כך רוצה לקבל עזרה, אני מבולבלת ולא יודעת מה עליי לעשות??? אנחנו לפני כניסה לבית חדש, הילדים ממש קטנים והוא מאיים שייקח אותם. לאן עליי לפנות? אך עליי להתנהג??? מתנצלת אם יצא ארוך ומבולבל, פשוט הייתי חייבת לשפוך קצת... כל עצה, הכוונה תתקבל באהבה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • בעלי אלים מילולית כלפי, עיזרו לי - תגובה

    פנינה דובו
    27/12/2013

    שלום ליאת,

    בתור בחורה מוצלחת, כפי שאת מעידה על עצמך, השארת מקום אחד בו איפשרת לעצמך להיכשל.

    למה דוקא בתחום הזוגיות ומה שם שונה מאשר בתחומים אחרים בהם את מצליחה?
    - זו השאלה.

    כדי שתוכלי לענות עליה אני ממליצה לך לפנות לטיפול, ברשות הרווחה או אצל מטפל שמנוסה ומכיר את תחום האלימות במשפחה. זו העצה ממני.

    שבת שלום,
    פנינה



    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אלימות 3 מספר פעמים
    ליאת
    16/12/2013

    שלום, שמי ליאת ובעלי הרביץ לי מספר פעמים, בפעם הראשונה כשזה קרה היתי קצת בהלם, לא האמנתי שזה קורה לי, פעם אחרי זה זה היה הרבה יותר חמור ובאותה פעם הבנתי שזה יהיה דרך קבע... אבל פחדתי לעשות שום צעד רק בגלל כל האיומים שלו כלפי. חייבת לציין שהוא היה משפיל אותי לא פעם בפני המשפחה שלו, אף פעם לא הרגשתי שום גב ממנו, היו פעמים שהרגשתי שאני האויבת שלו.. היתי מסתכלת תמיד על זוגות אחרים והיתי מקנא בהם.. מקנא ביחס היפה והמכובד אחד לשני ועוד בהרבה דברים שלי לא היו.. כשזה קרה פעם נוספת התלוננתי במשטרה ולהגיד את האמת הרגשתי סוג של הקלה... אבל יש לי שאלה.. למה אחרי תקופה מסויימת תוקף אותי סוג של בכי עם כאב עמוק ואני מרגישה שהלב שלי והנשמה עוד רגע יוצאים מהמקום מרוב הכאב ??? למרות שאני יודעת שאסור להיות בנישואים כאלה וזה לא נכון להמשיך לחיות בפחד וגם אם הוא ירצה לחזור ויעבור את כל הטיפולים האפשריים אני לא אחזור אליו כי זה משהו שהוא בילתי נסלח...
    אודה לתגובה....

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    אלימות 3 מספר פעמים

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אלימות 3 מספר פעמים - תגובה

    מני מלכה
    16/12/2013

    ליאת שלום לך,

    כל הכבוד לך שיכולת למצוא את הכוחות להגן על עצמך- זהו רגע משמעותי וחשוב. רגע שבו החלטת שאת מכבדת את עצמך, את הגוף והנפש שלך. ואומרת "עד כאן"!

    לא ברור לי מהו אותו כאב שאת חשה (בדידות?),

    בכל אופן מומלץ שתפני לטיפול וייעוץ במרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה במקום מגורייך.

    שם תיקחי את הזמן עבור עצמך ותהיה לך אפשרות לבחון יותר טוב את הקשר של במיוחד עם עצמך וגם עם בעלך. במרכזים אפשר גם להשתלב בקבוצות נשים שבהן תוכלי לצבור כוח ולזכות בפרגון ואהבה (שמגיעים לך!).

    הטיפול הזה חשוב ומגיע לך!
    ידוע שיש נשים שגם אחרי שהן נפרדות מבעל אלים הם איך שהוא נקשרות שוב לגבר אלים- אמנם זה לא אומר שזה מה שיקרה לך וזה לא אומר שזה אשמתך- אבל טיפול יכול לעזור לך לברר ולהבין יותר טוב את ההעדפות שלך ואת האופן שבו את נכנסת לקשרים.


    שיהיה בהצלחה

    מני


    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אבוד קצת
    קאל אל
    15/12/2013

    שלום אני א גבר אלים הייתי בטיפול בדיאלוג מחודש בבאר שבע
    שם הרגשתי שאני מתחיל להבין את עצמי מבפנים מבין למה האלימות שלי גורמת לצד השני אגב הגעתי לשם דרך בית משפט אני עדיין בתהליכים של לפני פסק דין
    אני לא חושב שהמערכת שלנו רוצה לעזור למי שמרים את הראש ומודע ויודע שהוא אלים
    אני רק בין 29 וכבר חוויתי את כול סוגיי האלימות מכביכול קטן עד פיזי אני לא גאה בזה להפך אני מאוד מתבייש ומתוסכל אם בכלל אני יכול להיות יום אחד בן זוג טוב אבא בעל חבר אפילו בן ..
    שיצאתי מבאר שבע חיפשתי מקום להשתלב אבל בגלל שאני מוגבל (תנאים) אני חייב מלווה לכול מקום שאני הולך .. אז לא יצא לי חוץ ממרכז בראשון שאני עדיין מחכה להם כדי שרק יזמינו אותי לפגישה
    לפעמיים אני מרגיש לבד אבל לבד זה מה שיש..
    אני מרגיש כול כך עמוס ואין לי אם מי לדבר הקצינת מבחן טוענת שאני כפוי טובה כי אני לא מדבר על המתלוננת זה לא שאני לא מבין שגרמתי לה נזק אני מנסה להבין מאיפה בא לי האלימות הזו
    בקיצור ולא ממוקד אני יודע קשה לי כרגע .
    יש מקום דרך או משהו שהוכל לדבר על זה לפרוק אחרי 4 חודשים אני מרגיש אותו אדם שלפי המעצר מופנם לא משתף או מדבר קשה לשבת בחברה וסתם להיות אני מרגיש כמו איזה פריק ובכלל שבחורה מדברת איתי אני ממלמל ובורח אני באמת לא יודע מה יהיה איתי ולהן הלך אני מנסה להסתכל בטוב
    אבל על העולם אי אפשר לעבוד הוא רואה באמת מה יש לך בלב
    אני לא יכול לעבוד אני לא יכול להקיים כאדם נורמלי
    ושוב מנסה לחשוב טוב ולהפיק את הטוב אבל אין לי דרך

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    אבוד קצת

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אבוד קצת - תגובה

    פנינה דובו
    15/12/2013

    שלום לך,
    קודם כל שאפו על השיתוף. את האמת, אם לא היית עובר טיפול, היית כותב או מדבר על הקשיים שלך? אני מניחה שלא. אז כבר עשית צעד קדימה.

    אתה גם מבין שחשוב לך לדבר עם מישהו, אתה מתחיל להבין את עצמך ואפילו מצליח להסביר מה עובר עליך ומה אתה מרגיש. גם זה מעיד על דרך שהתחלת לצעוד בה.

    מה שבעייתי כאן הוא שלא סיימת את התהליך ואתה תקוע בין מה שהיה קודם לבין מה שאתה רוצה לראות בעתיד. זה מקום מאד לא נוח, אין לי ספק.

    אני מבינה מדבריך שאתה עדיין תחת פיקוח של שירות מבחן ומוגבל בתנאים של בית משפט. מצד אחד זה מקשה עליך אבל מצד שני זה מחייב אותך ומזכיר לך כל הזמן שעליך להמשיך ולהתמודד עם הקושי שלך, ולחשל את עצמך בפני הנקודות החלשות שלך.

    התהליך הזה הוא ארוך ומתמשך. אם תעצור עכשיו, אתה באמת עלול להדרדר אחורנית. בשביל זה אתה חייב להיות חזק, לא לוותר לעצמך, להמשיך ולהאמין שאתה יכול להשתנות. אם תרצה - אתה תוכל.

    ככל שתשתף פעולה ותנסה לעזור לעצמך, ככל שתתמיד בכך, מתוך נסיון אמיתי ללמוד ולהכיר את עצמך, ככל שתיתן לאחרים לעזור לך, כך תמצא גם את העזרה שאתה מחפש. אם כרגע זו קצינת מבחן, נצל את מה שאתה יכול לקבל ממנה בשירות.נסה להבין מה היא אומרת לך.

    חפש גם תמיכה של חברים, משפחה. אם אתה שוקע - אתה יכול להתייעץ גם עם רופא. כי אתה חייב תמיכה, כמו כולנו או אפילו יותר.

    אתה יכול לברר אם יכולים לקבל אותך במרכז לטיפול באלימות, בשרותי הרווחה. יש מרכזים שעובדים בשיתוף פעולה עם שירות מבחן.

    תמשיך לחפש ואל תוותר לעצמך.
    התחלת. אל תפסיק.
    בהצלחה!
    פניה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תעזבו - יש לכן את הכוח
    מיכל
    30/04/2013

    נשים יקרות,

    גם אני הייתי אשה מוכה, חייתי 5 שנים עם בן זוג אלים ביותר שהיה מתעלל בי
    פסיכולוגית, נפשית , עוקב אחרי , חושד בי , מזלזל בי , מקלל אותי, לא נותן לי רגע
    לעצמי אף פעם, כופה עלי יחסי מין, אנס אותי פעמים רבות והכה אותי ואני יכולה לכתוב עוד. כל הזמן היה מאיים לעזוב אותי ואני אמרתי לא לא אל תעזוב .

    פעם אחת עזב אותי לשבועיים ושם אותי אצל הורי עם התינוקת שלי . לאחר שבועיים
    אמר שאחזור וכמובן שחזרתי. אני הייתי תמימה והאמנתי לכל מה שאמר לי.

    הוא ממש עשה לי שטיפת מוח ואמר לי שאני חושבת רק על מין, שאין בי שום דבר
    חוץ ממין, אני כמובן גם לא יודעת אפילו לנקות ולבשל, רק מין. בשבילו הייתי חפץ.

    בכל אופן יום אחד אחרי שהכה אותי אמר יותר ברצינות מאי פעם "תעזבי" בטון ממש
    מפחיד, פתאום הרגשתי "אני כבר לא צריכה אותו, אני אעזוב באמת". הוא תמיד אמר
    תעזבי כדי להגביר את השליטה שלו ואני הייתי מתחננת בפניו שלא יעזוב, כי כבר
    הייתי משוכנעת שאני חסרת ערך בלעדיו. אבל באותו ערב החלטתי לעזוב ולאחר 3
    ימים עזבתי. הייתי אצל הורי ואצל דודה שלי. פניתי לעובדת סוציאלית ולמרכז למניעת
    אלימות. הציעו לי מקלט אך לבסוף הורי עזרו לי כלכלית בשכר דירה עד שאסתדר.

    אני עברתי עיר כי הורי גרים בעיר אחרת. אני נרשמתי ללימודים בתחומי, אני אמנית, אני מוציאה ספר שירה ראשון שכתבתי ואני מקימה עסק, כל זאת תוך כדי התמודדות
    עם הפוסט טראומה, התקפי זעם , הליך משפטי פלילי קשה, קושי לתפקד ועוד. עמותת רוח נשית לקידום מקצועי לנשים נפגעות אלימות עוזרת לי והטיפול הנפשי הוא גם בחינם במרכז למניעת אלימות. גם למי שאין הורים אם תמיכה כלכלית במרכז למניעת אלימות יציעו לכן פתרונות.

    לכלנו יש כוחות רבים ולכל אחד ואחת מגיע לפרוח, גם לך . אז תפנו לרווחה או
    למרכז למניעת אלימות, כי לא משנה בנות כמה אתן, חייכן עדיין לא הסתיימו ותתפלאו לדעת כמה כוח יש לכן וגם כמה חלומות אתן עוד יכולות להגשים.

    אם תאמינו בעצמכן שיש לכן הכוח לחיות מהקול הפנימי שלכן , כל העולם יתמוך בכן.

    יש לכן את הכוח, תעזבו!!!

    באהבה מיכל

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    תעזבו - יש לכן את הכוח

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • למיכל

    ספיר
    11/12/2013

    היי מיכל, קראתי את מה שרשמת וזה ממש חימם לי את הלב והנשמה... מסתבר שגם אחרי תקופה כ״כ קשה של אלימות, גירושים, משפט פלילי, ובכלל להתחיל את הכל מחדש יש חיים גם אחרי... כרגע אני בתחילת דרכי את מה שאת כבר עברת והאמת... אני רואה שחור בינתיים... חוץ מהילד שלי שום דבר לא יכול לגרום לי לחייך. אבל טוב לדעת שיגיעו גם ימים יותר שמחים!!!
    תודה על מה שרשמת

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תעזבו - יש לכן את הכוח - תגובה

    פנינה דובו
    12/12/2013

    שלום למיכל ולכל הקוראות והכותבות,

    משמח ומעודד לקרוא את דבריך.
    אני חושבת שהשילוב של הכוחות שלך, ביחד עם היכולת לדעת לקבל עזרה ולהיעזר -
    הם מפתח להצלחה הזו.

    הרבה הצלחה בהמשך,

    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • מצב מעורפל
    צעירה
    04/12/2013

    זו הפעם הראשונה שאני כותבת כאן.

    קראתי קצת לפני כן והחלטתי לכתוב.

    אני בת 25, נשואה כארבע שנים. אמא לילדה מדהימה בת 3. התחתנתי צעירה מאוד וכן ילדתי בעודי ילדה.

    היחסים עם הבעל מעולם לא היו טובים, גם לפני שנישאנו. לעיתים אני מרגישה שרק רציתי לברוח מהבית הקר והאלים שהיה לי, ומצאתי נחמה בדיוק באותו מקום.

    בעלי איש אהוב, חברותי, מצחיק, כריזמטי וסוחף. כולם אוהבים אותו ואומרים לי איזה כיף לי שזכיתי בבעל אוהב כזה. הוא מפגין המון אהבה אלי, לא רק ליד כולם, הוא לא ״משחק״ את המשחק, הוא באמת מראה לי המון המון אהבה גם כשאנחנו לבד.

    הקושי הגדול הוא ברגעים ספציפיים של התקף. התקף זעם אני קוראת לזה.

    אני נכנסת למצב רגיש והוא נכנס לטירוף וזה יכול להתבטא בקללות איומות, איחולים למוות בצורות שונות ולעיתים (אמנם רחוקות מאוד) גם אלימות פיזית כלשהי, דחיפה, זריקת חפצים, הסטת היד לכיווני ופגיעה בגופי.

    לעיתים הבת שלנו חשופה לזה. קרה שבזמן שהקראתי לה סיפור והתעלמתי ממנו, הוא בא בהפגנתיות חטף לי את הספר בכוח והעיף אותו לקיר. כל הספר נקרע והילדה פתחה בבכי וצרחות. הלב שלי נקרע אבל ידעתי שאסור לי לזוז באותו רגע שמא זה יחמיר. נשארתי לחבק אותה עד שזה עבר.

    היו מקרים נוספים ודומים, אחת לחודש-חודשיים.

    דיברתי איתו בפחד רב על עזיבה לפני כמה חודשים. הוא כנראה נבהל מאוד ואמר לי שוב כמה הוא אוהב אותי ושאני כל עולמו.

    כעת המצב קצת אחרת. הוא נרגע בחודשים האחרונים.

    אני עברתי תהליך שלם של טיפול והחלטה שאני לא פוחדת לעזוב ושהכוח אצלי, ועכשיו כשרציתי לממש אני מרגישה שאין צורך כי ״הכל בסדר״.

    אני כותבת את זה במרכאות כי אני מרגישה במלכוד. אמנם רגוע מאז שאיימתי לעזוב אך איני יודעת מתי תהיה ההתפרצות הבאה. היא יכולה להיות עוד שבוע ויכולה להיות עוד חמש שנים.

    האם לחכות? לעזוב? להישאר ולהילחם?

    אני מרגישה אבודה...

    תודה וסליחה שיצא כל כך ארוך...

    חנוכה שמח ומואר.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    מצב מעורפל

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • מצב מעורפל - תגובה

    פנינה דובו
    04/12/2013

    שלום לך,
    רציתי בהתחלה לכתוב לך לקרוא את הקטע הקודם. ואז הבנתי שהנקודה שלך היא אחרת: את כבר היית בטיפול, התחזקת וחשבת שאת "מחוסנת", והנה הדבר חוזר ואת חשה מאוכזבת מעצמך, מגלה שוב את חולשתך ואפילו מפוחדת.

    אז קודם כל אני רוצה לומר שגם אם הרגשתך היא כזו, אין מצב שאת באותו מקום כמו לפני הטיפול. מה שכן, היום את מאוכזבת יותר מעצמך, ודוקא משום התהליך שכבר עברת.

    דבר שני, אני ממליצה לך על ריענון. אחת לכמה זמן זה חשוב ובעיקר עוזר לעבור ריענון של הדברים, מעין תחזוקה שוטפת, לפי הצורך שלך. את כבר יודעת איך ולמי לפנות, אני משערת.

    ודבר אחרון, אם את היית בטיפול ובעלך לא - זה חבל, אבל גם לא מאוחר. הוא צריך לקחת אחריות על התקפי הזעם שלו ולטפל בהם. בשבילך ובשביל הילדה/ילדים שיבואו, (וכמובן בשביל עצמו) אסור לך להסכים ולשתף פעולה, אם לא יעשה כן. לא מספיק שבעלך אוהב אותך (ואני מאמינה לו) - מלים זקוקות למעשים.

    יש לי הרגשה שעדיין יש על מה להילחם ושיש לך כוחות. מקווה שלא טועה.

    אז בהצלחה, והרבה אור ושמחה גם לך,

    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • שאלה דחופה
    אלמונית
    04/12/2013

    שלום, אני נשואה כבר 4 שנים אמא לילד...
    בעלי בן אדם מאוד נחמד וטוב כשהוא ליד אנשים וליד הילדה
    אנשים מאוד אוהבים אותי חביב על כולם כולל המשפחה שלי,
    בעיה מתחילה כשאנחנו לבד מתחילים הסרטים של קנאה,
    הוא לא מרשה להיות לבד בבית כי כול הזמן חושב שאני בוגדת בו
    וקללות שלא נגמרוץ(זונה שרמוטה,שתמותי, מי את בכלל ומה את בכלל את צריכה פסיכאטר את משוגעת
    שקרנית ועוד)
    עכשיו יודע אני תלויה בו ככלית אז כול יומיים הוא מאיים בעזיבה ואז אני צריכה להתחננן עליו שלא יעזוב..
    אני פשוט לא יודעת מה לעשות

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    שאלה דחופה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • שאלה דחופה - תגובה

    מני מלכה
    04/12/2013

    שלום לך. מומלץ לך לפנות בדחיפות למרכז לטיפול ומניעת אלימות במקום מגורייך. שם תוכלי לקבל סיוע, ייעוץ וליווי הן בכל מה שקשור לזכויות שלך והן מבחינה רגשית. אל תהססי לעשות זאת. את זכאית לעזרה תכופה ומיידית. מני

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • שאלה דחופה - תגובה

    פנינה דובו
    04/12/2013

    שלום לך,

    את בהחלט זקוקה לייעוץ בנושא וככל שתקדימי - ייטב. אפשר לטפל במצב ולשנות אותו.

    הקנאה של בעלך היא קיצונית, והוא סובל ממנה, זה לא שהוא ממציא את זה.
    הבעיה שלך היא שאת סובלת ממנו, אבל יש גם חלק שהוא שלך וזו התלות שלך בו (כלכלית אבל לא רק).

    כדי להיות מסוגלת לפעול ולא מתוך התלות הזו, את צריכה עזרה ויעוץ.

    פני למרכז לטיפול באלימות במשפחה, בשרותי הרווחה שבאזור מגוריך. שם, אם תרצי, בנוסף לייעוץ שאת זקוקה לו, תוכלי להתייעץ כיצד ניתן יהיה לשתף גם את בעלך כדי לעזור גם לו.

    אל תמתיני יותר מדי, בהצלחה,

    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • האם מישהו מכיר קביצת תמיכה?
    ענבל
    27/11/2013

    אחרי 30 שנות נישואין וכמעט 2 עשורים בניסיון לסיים את הקשר הלא בריא, אנחנו סוף סוף נפרדים.

    אני לא אתאר כאן את הסיפור, כי הדברים די ידועים .... הצורך שלו בשליטה, ולהחזיק אותי קטנה, מבולבלת, לא מוצלחת, לא עצמאית, אשמה..... כל אותם המניפולציות, השקרים, האשמה, בידוד....

    אל יחד עם סיום הקשר אני מרגישה שיש לי אפילו יותר שאילות מבעבר. בעבר הייתה שאילה אחת "איך יוצאים מזה"? ואולי גם "האם מותר לי?" והיום יש לי המון המון שאלות, כמו-
    - למה אני מרגישה אחראית על האושר שלו למרות שהוא אף פעם לא התעניין בשלי?
    - איך אני מסבירה לילדים שכבר גדולים מה באמת קרה כדי שלא יחזרו על הטעיוית שלי ועדיין לא לקלקל את הקשר שלהם עם אביהם?
    - איך מוצאים כוחות להתחיל מחדש ולא ליפול לקשר דומה שוב?

    בקיצור, אני מרגישה צורך של ממש בקבוצת תמיכה ובטוח שיש כאלה... רק שאני לא מוצאת ...
    רק לפני יומיים היה יום נגד אלימות במשפחה ולא הזכירו כלום על קבוצות תמיכה בשום תוכנית... גם בויצו לא מצאתי כלום

    אולי מישהו מכיר?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • האם מישהו מכיר קביצת תמיכה? - תגובה

    פנינה דובו
    27/11/2013

    שלום ענבל,

    את צודקת שאת מחפשת קבוצת תמיכה, הן משום שקשה לעשות את השינוי לבד והן משום שקבוצת תמיכה במקרה הזה היא מענה מתאים.

    בכל מרכז טיפול באלימות במשפחה, השייך לשרותי הרווחה ונמצא היום בכל אזור במדינה, מתקיימות גם קבוצות תמיכה.

    פני לרווחה באזור מגוריך ותקבלי את המידע הדרוש.

    בהצלחה לך!

    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אבא אלים
    עדי(בת 17)
    22/11/2013

    שלום,מאז שאני קטנה אני זוכרת שאבא שלי היה מרביץ לאחים שלי,לי הוא בחיים לא הרביץ כי למזלי אני בת ואני הכי קטנה,היום אני בת 17 ואחים שלי הם 20+.
    אנחנו חיים בפחד איום,רק לפני כמה ימים אבא שלי קילל את אח שלי ב"בן זונה,אני אזיין אותך"ועוד..
    אני כל כך שונאת אותו,מרוב שאני פוחדת ממנו ומחלק מהאחים שלי(כי גם הם עצבנים,כי זה החינוך שהוא נתן)יש לי חרדה חברתית.אבל גם אני לצערי מאוד מאוד עצבנית ומקללת עד כדי כך שאני נגעלת מעצמי ושונאת את עצמי.
    אמא שלי גם סיפרה לי שהוא היה מכה אותה בעבר.
    הלוואי שההורים שלי היו מתגרשים אבל אמא שלי פוחדת ממנו(כמו כולנו)כי היא חלשה והוא מאוד חזק.
    הייתי יוצאת מהבית ובורחת לחברים,אבל אין לי..
    להתלונן במשטרה אני לא אתלונן,כי פשוט אני לא יכולה לעשות דבר כזה לאבא שלי,בכל זאת זה אבא שלי לצערי..וגם קשה לי לדבר בטלפון עם אנשים אז בכלל.
    נשרתי מהבצפר בגלל החרדה סבלתי המון ותמיד רציתי למות,אני בדיכאון מהחיים האלה,בבקשה עזרה..

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    אבא אלים

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • איומים בפרידות
    ירון
    18/06/2011

    היי

    יש לי איזו תופעה שקשה לי להתגבר עליה ואני חושב שאולי הורסת.

    בכל פעם שאני מתחיל קשר עם בחורה חולף חודש חודשיים ואז כאשר יש משהו שלא מוצא חן בעיני אני מתחיל לאיים בפרידה. זה כל כך דפוק כי אני לא באמת רוצה פרידה אז למה אני לא שולט בזה וחוזר על זה שוב ושוב. אני מרגיש שהחברה שאני מאוד אוהב אותה מאוד נפגעת שאני מדבר על פרידה ורוצה לברר האם יש דרך לטפל בהתנהגות הזו שלי

    תודה מראש

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    איומים בפרידות

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • גם הפרוד שלי איים עלי בגרושים

    סוזן סוזן
    19/11/2013

    ומה לדעתך קרה בסוף?
    קמתי ועזבתי אותו
    עם תינוקת

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • איומים בפרידות - תגובה

    מני מלכה
    19/11/2013

    הי ירון,

    מומלץ לפנות לייעוץ\טיפול בעניין
    מני

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • איומים בפרידות - תגובה

    מני מלכה
    19/06/2011

    ירון שלום
    על בסיס התיאור שלך, אני סבור שפנייה לייעוץ ואחר כך טיפול תוכל לעזור לך.

    לדפוסי ההתנהגות שתיארת יכולים להיות מקורות והסברים שונים. חשוב מאוד שאתה שם לב להתנהגות שחוזרת על עצמה ולא פחות מכך חשוב שזה מטריד אותך.


    כאמור, מומלץ שתפנה לקבלת ייעוץ\טיפול

    מני

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אני לא יודעת איפה להתחיל
    מור
    14/11/2013

    ממש לא יודעת איפה להתחיל די כבר נמאס לי למה אני חייבת לחיות עם בנאדם אלים מילולית ופיזית קשה ? בפעם האחרונה שהוא הרביץ לי פשוט קיבלתי בוקס לרגל שגרם לי לצלוע במשך שבוע ואמרתי די לא יכולה יותר זה אחרי כל הסטירות והמשיכות בשיער למזלי התקשרתי למשטרה שהצילה אותי ממנו נפרדנו חודשיים אבל הוא אובססיבי וחזרתי אליו הוא כל פעם בא לאמא שלי צועק הופך מקלל והם מפחדים ממנו אין אב במשפחתי ואם אתם שואלים מה קרה עם המשטרה אז כן היא באה למזלי הצילה אותי ממנו לקחו אותו אך לא הלכתי להגיש תלונה אני נורא מפחדת מה יקרה אם הוא ישתחרר
    היום שאלתי אותו מה קורה עם העבודה הוא לא יכול לטייל כל היום עם חברים ופשוט עפה לי כרית לפנים עליתי לישון צהריים יחד עם הבת שלי בת 10 חודשים בוכה פשוט בוכה למה מגיע לי חיים כאלו ? אולי כי התערבתי יותר מידי ? כל פעם אני שונאת את עצמי שאני מתערבת לו בחיים אולי אני צריכה לשתוק רק אם יהיה חסר לנו משהו בבית או כסף אני פשוט אבקש ? למה אני צריכה לעלות לישון בוכה מתה וחושבת למה זה מגיע לי ? ככה הוא היה רוצה שיתנהגו לאמא שלו ? אז למה אליי הוא מתנהג ככה ? בא לי לברוח פשוט לברוח רק אם היה יכולת כספית שיכולתי לגדל את
    עצמי ואת שתי ילדי לעזאזל אני רק בת 20 נשואה לגבר דוחה בן 21 ויש לנו שתי ילדים אחד בן 3 שבגן ובקושי רואה את אבא שלו תכלס זה יותר טוב כי ההתנהגות שלו אליו דוחה אותי כאילו הוא חושב שהוא לא הבן שלו ואני אמרתי לו למה אתה מתנהג אליו ככה מה אתה חושב אם זה לא הבן שלך פשוט תעשה בדיקה ותתייחס אליו יותר נורמלי ואולי בגלל שהבן שלך פשוט לא דומה לך בשום צורה ? הוא לא חייה כמוך הוא עדין כמוני ופשוט דומה רק לי ? ..והבת.. בת 10 חודשים שאותה הוא אוהב יותר מאת עצמו אולי בגלל שהיא פשוט דומה לך ? אוי אני עשיתי טעות חמורה שהבאתי ממנו ילדים פשוט כבר לא יודעת איזה טעם יש לחיים שלי מה שאני רוצה פשוט לגדל את שתי ילדיי בשקט ולא רוצה שיחשפו לאלימות כמו שאני נחשפתי אוי...אמא שלו מודעת לאלימות שלו כלפיי ורואה את כל הסימנים שיש לי ממנו אם זה צבעים בעיניים בגלל בוקס בעין ואם זה כחול ביד כי קיבלתי בוקס ואם זה כחול בגב וחתך עמוק כי הוא פשוט זרק עליי כד מזכוכית שנשבר בגב שלי ושלט שפגע בגב שלי (זה היה בנוכחותה) והיא פשוט אומרת די תפסיק לא יפה..וכשעזבתי אותו היא כבמובן מתקשרת צועקת עליי מה עשית מהבן שלי...מצטערת זה ארוך אני יודעת פשוט שפכתי את הכל אחרי מריבה ולאימות כרגיל...
    אלוהים תן לי כח לעמוד בחיים האלו..ולגדל את שתי ילדיי.. תודה על סובלנות קריאת ההודעה..

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    אני לא יודעת איפה להתחיל

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אני לא יודעת איפה להתחיל - תגובה

    פנינה דובו
    17/11/2013

    שלום מור,
    את זקוקה לעזרה מיידית, אותה תוכלי לקבל באחד ממרכזי טיפול באלימות במשפחה, השייכים לשרותי הרווחה.
    אם עוד לא פנית לשם הרי שזה הזמן לעשות זאת. זו ההתחלה וזה הצעד הראשון (והוא הכי חשוב!).
    את באמת לא חייבת להישאר בתוך הגיהנום הזה, אלא אם כן את חייבת להעניש את עצמך על משהו ואינך מאמינה בזכותך לחיים אחרים.
    נראה לי שבלי להתנתק פיזית מבעלך וסביבתך הנוכחית יהיה לך מאד קשה לעשות שינוי. גם בכך יכולים לעזור לך.
    היי אמיצה, את היחידה שיכולה לקחת אחריות על עצמך,
    מהרי והצילי את עצמך ואת ילדיך. ועכשיו.
    כל מלה נוספת מיותרת.

    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תמיד חוזרת לבעל שמקלל
    טלי
    02/11/2013

    שלום אני בת 62 בעלי 71 נשואיים שניים לשננינו 19 שנה
    אני גמלאית מערכת החינוך ובעלי גמלאי משרד הביטחון
    תמיד טענתי שהוא אדם טוב מוכן לעזור לסייע לכ אחד משפחה חברים ולי אהבתו גדולה וקיצונית שמתבטא בהרבה צורות חיבוקים נישוקים כל הזמן .ומוכן לעשות למעני הרבה דברים . מצד שני הוא גס רוח בואה לחברים לאנשים מתבטא בצורה גסה דוחה ..תמיד מחפש לריב תמידמתנגד למה שיש לא מעריך כלום ..כלותר כלום אף אחד מזלזל בכל דבר כולל חוקים .ואלי מדבר כאשר מתרגז בצעקות וקללות את מתנהגת כמו זונה ..פרימיטיבית כמו שמפחתך כל הזמן מחפשת גברים ןוד שאנני מסוגלת לכתוב כמובן. תמיד אמר את תעשי מה שאת רוצה ואני לא אקלל שנים אנחנו רבים על ענין הקללות . דבר במקום לקלל. מעולם לא הצלחנו לנהל שיחה על מששהו . כשאני וצה דבר מה והוא מתנגד איו שיחה אלא מריבה ואקללות והשפלות ואז אני ישר אומר אני לא שואלת אותך זה הבית שלי .
    מדוע כעת אני רוצה לחזור אליו בוכה מתחננת לאדם שלא מכבד אותי בכלל? אני מיואשת

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    תמיד חוזרת לבעל שמקלל

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תמיד חוזרת לבעל שמקלל - תגובה

    פנינה דובו
    17/11/2013

    טלי שלום, נשמע לי שכבר קראתי את התיאור הזה. ובכל זאת -
    כמו בכל מערכת יחסים, כנראה גם כאן יש לך משהו שאת מפיקה ממנו ואינך רוצה לוותר עליו, למרות המחיר שאת משלמת.
    כדי להבין יותר טוב את עצמך ביחס למצב הזה את יכולה להיעזר באיש טיפול מקצועי וטוב. זה לא חייב להיות ארוך מדי ועמוק מדי, אבל זה כבר יהיה תלוי בך.
    בהצלחה,
    פנינה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     
    תמונה

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום